הצעת חוק לדיון מוקדם
2197647 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
גלית דיסטל אטבריאן
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
981/25/פ
2022–הצעת חוק השיפוט הצבאי )תיקון – פקודת מעצר(, התשפ"ג
,()א234 )להלן – החוק העיקרי(, בסעיף11955–בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו
בכל מקום, במקום "ארבעים ושמונה" יבוא "עשרים וארבע" ובמקום
"מארבעים ושמונה" יבוא "מעשרים וארבע".
.1
234 תיקון סעיף
– א לחוק העיקרי237 בסעיף .2א237 תיקון סעיף
;"24" " יבוא48" בסעיף קטן )א(, בכל מקום, במקום(1)
בסעיף קטן )ב(, המילים "ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת
שנעצר" – יימחקו.
(2)
ד ב ר י ה ס ב ר
מעצר שיכול להורות עליה קצין שיפוט-מטרתה של הצעת חוק זאת היא לקצר את משכה של פקודת
שעות.24- ל48-או שוטר צבאי מ
:(241 (5) צמח נ' שר הביטחון )פ"ד נג6055/95 כך כתב כבוד השופט יצחק זמיר בבג"ץ
.יסוד: כבוד האדם וחירותו, זכות חוקתית. יתירה מזאת- לחוק5 "החירות האישית היא, מכוח סעיף
החירות האישית היא זכות חוקתית מן המדרגה הראשונה, והיא גם, מבחינה מעשית, תנאי למימוש
זכויות יסוד אחרות. הפגיעה בחירות האישית, כמו פגיעת אבן במים, יוצרת מעגל מתרחב של פגיעה
בזכויות יסוד נוספות: לא רק בחופש התנועה, אלא גם בחופש הביטוי, בצנעת הפרט, בזכות הקנין
ובזכויות נוספות.
יסוד: כבוד האדם וחירותו, "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות- לחוק1 כפי שנאמר בסעיף
חורין יכול לממש באופן מלא וראוי את -חורין". רק בן-על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן
חורין. משום כך -זכויות היסוד שלו. והחירות האישית, יותר מכל זכות אחרת, היא העושה את האדם בן
שלילת החירות האישית היא פגיעה קשה במיוחד. אכן, שלילת החירות האישית, בדרך של מאסר, היא
העונש הכבד ביותר שמדינה מתוקנת מטילה על עבריינים.
.171 'ס"ח התשט"ו, עמ1
2
מעצר בידי רשות מינהלית, כגון שוטר, הוא הצורה הקשה ביותר של פגיעה בחירות האישית. מעצר
כזה, להבדיל ממאסר, אינו מוטל על ידי בית המשפט, לאחר הליך שיפוטי, כעונש על ביצוע עבירה. הוא
מוטל על ידי רשות מינהלית, על אדם שהוא עדיין בחזקת חף מפשע, על יסוד חשד בלבד.
מבחינה עקרונית, רמת ההגנה על זכות יסוד צריכה לעמוד ביחס ישר לדרגת החשיבות של הזכות
ולעוצמת הפגיעה בזכות. בהתאם לכך, יכול להיות הבדל, לדוגמה, בין רמת ההגנה על החירות האישית
לבין רמת ההגנה על זכות הקנין, כשם שיכול להיות הבדל ברמת ההגנה בין מקרה של שלילה מוחלטת של
החירות לבין מקרה של פגיעה מוגבלת בחירות.
המסקנה היא, שהחירות האישית, בהיותה זכות חוקתית בעלת חשיבות מיוחדת, ראויה להגנה
מיוחדת מפני פגיעה בדרך של מעצר בידי רשות מינהלית. כזאת היא הפגיעה הנגרמת לחייל הנעצר בידי
א לחוק השיפוט הצבאי.237 שוטר צבאי, מכוח סעיף
( לשחרר חייל שנעצר בגין עבירת17 מחייב )בסעיף1972 בגרמניה חוק המשמעת הצבאית משנת
משמעת לא יאוחר מאשר בסוף היום שלאחר יום מעצרו, אלא אם שופט הוציא נגדו צו מעצר, ובמעצר
בגין עבירה פלילית אין הבדל בתקופת המעצר בין חייל לבין מי שאינו חייל.
ואילו המלומד פרופ' עמנואל גרוס כתב במאמרו "היבטים חוקתיים של דיני המעצר בצבא", שפורסם
:459 ', בעמ437 (במשפט וממשל ה)ג
"מדינת ישראל היא מדינה קטנה מבחינה גיאוגרפית ולפיכך אין, וגם לא יכולה להיות, כל בעיה
לוגיסטית, הנובעת כביכול מאופי השירות הצבאי, שבגינה אי אפשר להביא את החייל מוקדם יותר בפני
שופט. יתרה מזאת: אין להלום גם כל נימוק אחר, כגון הנימוק התולה את עצמו בעומס המוטל כביכול על
מערכת השפיטה הצבאית, אשר אינה ערוכה כיום לטפל במספר הצפוי של בקשות המעצר. לדעתי, אין
להרשות הארכת משך מעצר של חייל או אזרח בלא צו שיפוטי רק משום שהמערכת המשפטית אינה
ערוכה לטפל בכך כיאות".
עשרה על ידי חברת הכנסת נעמי בלומנטל-הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש
(.3193/)פ
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן
(.2031/24/וקבוצת חברי הכנסת )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת2031/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(26.12.2022) ב' בטבת התשפ"ג