הצעת חוק לדיון מוקדם
2197711 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
נעמה לזימי
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
790/25/פ
,(הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית )תיקון – ביטול הגבלת ההוצאה התקציבית
2022–התשפ"ג
א6 , סעיף11992–בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב
– בטל.
.1א6 ביטול סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
בשנים האחרונות קטן בהדרגה היקף ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר. משמעות הדבר היא שהשפעת
הממשלה על המשק הולכת ומצטמצמת. הדבר בא לידי ביטוי בכל תחומי הפעילות של המגזר הציבורי
באמצעות צמצום בתקציבים ובתקנים, שחיקת השכר לעובדי המדינה ופגיעה מתמשכת באיכותם של
שירותים בסיסיים דוגמת חינוך ובריאות.
, קובע שתי מגבלות על גודל1992–חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב
ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר:
שנתי שמטרתם להביא להקטנת היחס בין-תקרת הגירעון – קביעת יעד גירעון שנתי ותוואי גירעון רב
החוב לתוצר.
כלל ההוצאה – כלל פיסקלי הקובע מגבלה על קצב גידול ההוצאה הממשלתית. מגבלת ההוצאה
ואילך, עומדת על ממוצע שיעור הגידול באוכלוסייה בשלוש השנים 2015 הממשלתית משנת התקציב
ובין יחס 50% שקדמו למועד הנחת חוק התקציב, בתוספת אחוז אחד כשהוא מוכפל ביחס שבין
תוצר האחרון הידוע. -חוב
בשנים האחרונות, הולכים ומתרבים גם הקולות בשיח הכלכלי הקוראים לשנות את כלל ההוצאה או
הצטרפה לקולות אלו גם נגידת בנק ישראל דאז, פרופ' קרנית פלוג. לדבריה, בכל שנה 2018 לבטלו, בשנת
פורצים כך או כך את כלל ההוצאה באיזושהי דרך, מתוך רצון לתת מענה לצרכים חברתיים, ועל כן ראוי
לנסח את הכלל מחדש או להחליט לבטלו, ואל למקבלי ההחלטות להשלות עצמם כי הכלל מתקיים.
ראוי להוסיף לכל זאת גם את פגיעתו של כלל ההוצאה ביכולתן של הכנסת והממשלה הנבחרות לקדם
מדיניות שהציבור חפץ בה, ואף אם יש קונצנזוס על כך שמדובר במדיניות חיובית ואף חיונית עבור
.45 ' ס"ח התשנ"ב, עמ1
2
.המדינה
כלל ההוצאה, יחד עם כללים פיסקליים אחרים מגדירים הלכה למעשה מגבלות שרירותיות על
ובה תומכים מצביעיהם, והיא אחת -יכולתם של נבחרי הציבור להתוות את המדיניות שלשמה נבחרו
הסיבות לכך שההשקעה האזרחית בישראל נמוכה באופן משמעותי מזו בעולם המפותח.
, עולה כי ההוצאה האזרחית בישראלOECD לנתוני ארגון ה־2016 מניתוח שערך בנק ישראל בשנת
. פער זה מורגש OECD- במדינות ה42.1% מהתוצר של המדינה. זאת לעומת ממוצע של30.7% מהווה רק
בתשתיות, בחינוך, ברווחה, בבריאות וכן כמעט בכל תחומי השירות והמגזר הציבורי, שרבים מהם
דורשים השקעה תקציבית מסיבית, הרבה מעבר למה שמאפשר כלל ההוצאה.
בהצעת חוק זו מוצע לבטל את כלל ההוצאה, מה שיאפשר לממשלה להתוות מדיניות פיסקלית על פי
הצרכים והרצונות של הציבור הישראלי ולהתאים את שיקוליה הפיסקליים לצעדים אותם הייתה רוצה
לקדם.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ידי חבר הכנסת מוסי רז וקבוצת חברי
( ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר 5099/20/הכנסת )פ
(.331/22/; פ276/21/הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת )פ
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי וקבוצת
(.2996/24/חברי הכנסת )פ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(26.12.2022) ב' בטבת התשפ"ג