הצעת חוק לדיון מוקדם
2197715 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
נעמה לזימי
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
1096/25/ פ
2023–הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר )שיקום אסירי אלימות במשפחה(, התשפ"ג
ד, אחרי סעיף11 , בסעיף11971–בפקודת בתי הסוהר ]נוסח חדש[, התשל״ב
קטן )ב( יבוא:
.1ד11 תיקון סעיף
אסיר הכלוא בעוון הרשעתו בעבירות אלימות או מין בתוך המשפחה
")ג(
ישולב22001–המנויה בתוספת לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א
בפעילויות שיקום בין כותלי בית הסוהר, אלא אם כן החליטה הוועדה
לאלימות במשפחה, לאחר שפנה אליה הנציב ומנסיבות מיוחדות שיירשמו,
שלא לשלבו בפעילות שיקום כאמור; לעניין סעיף זה, "ועדת אלימות
)א( לחוק שחרור על תנאי ממאסר,11 במשפחה" – הצוות שהוקם לפי סעיף
".2001–התשס"א
ד ב ר י ה ס ב ר
עבירות אלימות במשפחה הן במידה רבה ייחודיות, מפני שפעמים רבות ממשיך להתקיים קשר בין
הפוגע לבין נפגע העבירה מתוקף הקשר המשפחתי שלהם. לכן, לא די בעצם מאסרו של התוקף כדי להגן
לאורך זמן על שלומם של נפגעי העבירה, ונדרש יחס מיוחד מצד הרשויות כלפי אסירים שנכלאו בעוון
ביצוע עבירות אלימות במשפחה ובני משפחותיהם נפגעי העבירה, בין השאר לשם בירור מידת הסכנה
הנשקפת לנפגעי העבירה עם שחרור האסיר ממאסר.
הניסיון של רשויות המדינה והגורמים הטיפוליים מעיד על כך שטיפול רגשי לגברים אלימים לעיתים
קרובות מוכיח את עצמו כיעיל במניעת המשך האלימות ומהווה אלטרנטיבה ראויה וקלה ליישום לעומת
נקיטה בצעד של הרחקת הצד הנפגע מהקהילה מתוך מטרה להגן על האחרון מפני המשך האלימות.
המחקר מראה כי לטיפול נפשי עבור אסירי אלימות במשפחה ישנן תוצאות חיוביות: האוניברסיטה
העברית בירושלים שביצעה מחקר הערכה על תכנית "בית התקווה" לשיקום עברייני אלימות במשפחה
בכלא חרמון, גילתה שההשתתפות בתוכנית מפחיתה את שיעור המאסרים החוזרים: הסיכון לרצידיביזם
לעומת הסיכון בקבוצת ההשוואה. 61%-בתום שנה מהשחרור בקרב קבוצת המשתתפים בתכנית פחת ב
לעומת הסיכון בקבוצת ההשוואה, בתום שלוש שנים 47.5%-בתום שנתיים פחת הסיכון למאסר חוזר ב
.459 ', עמ21 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש1
.410 ' ס"ח התשס"א, עמ2
2
..39.7%- ובתום ארבע שנים פחת ב48.5%-ב
ריצו מאסר שאורכו2019 חרף זאת, רק שני שלישים מאסירי האלימות במשפחה שהשתחררו בשנת
עד שנה, והם אינם משולבים בתהליך טיפול ייעודי באסירי אלימות במשפחה, אלא בקבוצות ראשוניות
המתקיימות באגפים, בטיפול פרטני ובטיפול מקדים. אסירים המרצים מאסר ארוך משנה אמורים
להשתלב, במידת האפשר ,בתהליכי טיפול ייעודיים בתחום האלימות במשפחה: מחלקות טיפוליות,
טיפול קבוצתי או טיפול פרטני.
,תהליך השיקום והטיפול באסירי אלימות במשפחה בזמן תקופת המאסר הוא קריטי, לא רק עבורם
אלא גם עבור בנות ובני משפחתם שנפגעו מהם טרם מעצרם. בתי הכלא, עלולים מטבעם להיות סביבת
מחיה קשה שעלולה להגביר בעיות רגשיות ונפשיות שדחפו את האסיר מלכתחילה להתנהגות אלימה, ואף
להגביר את הנטיות האלימות שלו – ולפיכך דווקא עבור אסירים אלו קיים צורך אקוטי לשילוב במסגרת
טיפול ייעודיות כבר מיומם הראשון במאסר.
מטרתו של חוק זה, הינה לחייב את בתי הסוהר לשלב אסירי אלימות במשפחה בפעילויות שיקום כבר
במהלך שהותם בכלא, אלא אם נמצא שמתקיימות נסיבות חריגות ומנומקות המונעות שילובו זה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת נעמה
(.2969/24/לזימי )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת2969/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(02.01.2023) ט' בטבת התשפ"ג