הצעת חוק לדיון מוקדם
2197785 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתמשה ארבל
יוזם:
______________________________________________
1079/25/פ
2022–הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם )חובת קבורה בבית עלמין(, התשפ"ג
:(, אחרי פסקה )א( יבוא1)8 , בסעיף11940 ,בפקודת בריאות העם.1
8 תיקון סעיף
נפטר תושב יהודי, תובא גופתו לקבורה בבית עלמין אלא אם
(1)
.הורה אחרת בכתב או באמצעי חזותי
(1")א
(, והביע התנגדותו להוראת1) הורה הנפטר אחרת כאמור בפסקה
(2)
הנפטר אחד מבני משפחתו יובא העניין להכרעת בית המשפט לענייני
משפחה. )לעניין זה – "בני משפחתו" – בן זוגו של הנפטר וילדיו
הבגירים, ובהעדר בן זוג וילדים בגירים – הוריו, ובהעדר הורים – אחיו
ואחיותיו(.
בהחלטה בעניין זה ישקול בית המשפט בין השאר את אומד
(3)
דעתו של הנפטר, את טעמי ההתנגדות של בני המשפחה, את מידת
הפגיעה שעשויה להיגרם לבני המשפחה המתנגדים ואת ערכיה של
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
א)יב( לחוק14 לעניין סעיף זה, "תושב יהודי" – כהגדרתו בסעיף
(4)
".21971–שירותי הדת היהודיים ]נוסח משולב[, התשל"א
ד ב ר י ה ס ב ר
קבורת המת היא מצווה, אשר התורה מייחסת לה חשיבות רבה, בין השאר בהתייחסה לכבוד המת, למת
מצווה ולאיסור הלנת המת. יהודים בכל הדורות חרפו את נפשם לצורך הבאת מתים לקבורה נאותה.
ביהדות קיים איסור לשרוף גופתו של יהודי קיים אף אם ביקש זאת בחייו. השריפה פוגעת בכבודו של
המת.
שריפת גופות נפטרים יהודים אסורה מהתורה, אך לא נמצא איסור מפורש לכך בחוק, על אף שניתן
הקובע:1940 ,( לפקודת בריאות העם2)8 למצוא לכך אחיזה בסעיף
"אין קוברים מת לפני עבור שלוש שעות משעת פטירתו, ולא אחרי עבור ארבעים ושמונה שעות לאחר
.239 (, )א191, (, עמ' )ע1 ', תוס1940 ע"ר1
.130 ' ס"ח התשל"א, עמ2
2
."פטירתו, אלא אם התיר רופא ממשלתי במפורש קבורה מאוחרת יותר
אבני נ' מ"י, בדחותו את6167/09 ( קבע בית המשפט העליון בבג"ץ18.11.09) ביום א' בכסלו התש"ע
בקשתו של העותר שלא להיקבר לאחר מותו, כך:
חברת אלאקסא נ' מרכז ויזנטל )לא פורסם( ציינה את הבסיס52/06 "השופטת פרוקצ'יה בבג"צ
(, ובין השאר כי, "שורה של מעשי חקיקה מגינים על 146–148 הנורמטיבי לנושא הקבורה )ראו פסקאות
כבוד הנפטר בהיבט של שמירה על שלמות גופו לאחר המוות, ועל חובת קבורה מכובדת שתשמר את
48 , המחייבת קבורה בתוך1940 ,( לפקודת בריאות העם2)8 (; וראו הוראת סעיף146 כבודו" )פסקה
שעות. אמנם, ראש תחום המשפט העברי במשרד המשפטים, הסוקר אף הוא את התשתית הנורמטיבית
)"'לנפש לא יטמא בעמיו', לשרפת גופות בהלכה ובמשפט"( מציין, "שתמוה הוא הדבר שאין בישראל חוק
המחייב לקבור מתים או לטפל בגופות המתים בדרכים אחרות" )למעט חוק בתי קברות צבאיים, התש"י–
)א( להביא חייל לקבורה(. המחבר מזכיר כי הצעת חוק פרטית לעניין זה של חבר 4 , המחייב בסעיף1950
(. אוסיף, כי לימים2005–הכנסת אליהו ישי הוגשה בשעתו )הצעת חוק חובת הבאה לקבורה, התשס"ה
הוגשו מספר הצעות בנושא כמו למשל הצעה לממן מכספי ביטוח לאומי שריפת נפטר )הצעת חוק הביטוח
, מאת חבר הכנסת אבו וילן; הצעת חוק קבורה בבית 2006–הלאומי )תיקון – דמי שריפת נפטר(, התשס"ו
, מאת חברי הכנסת יעקב כהן ויואל חסון ואחרים )המחייבת קבורת יהודי בבית 2007–עלמין, התשס"ז
עלמין אלא אם ציווה המת על שריפה(; והצעת חוק תיקון פקודת בריאות העם )חובת קבורה בבית
מאת חברי הכנסת משה גפני, שהוגשה נגד פרסומים לגבי מתן שירותי שריפה. 2007–עלמין(, התשס"ז
לשיטת ד"ר ויגודה, גם הוראות פקודת בריאות העם אינן מחייבות את הקבורה בפירוש, אף כי כשלעצמי
( כאמור, וגם בהוראות להסרת מפגעים בחקיקת איכות 2)8 סבורני כי ניתן למצוא אחיזה לכך בסעיף
שלשונו "לא יגרום אדם לריח 3 )ראו למשל סעיף1961–הסביבה, כגון בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א
חזק או בלתי סביר מכל מקור שהוא , אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או
לעניין זיהום אוויר(. נציין כי במשפט העברי ובמסורת היהודית נוהג 4 לעוברים ושבים"; וכן ראו סעיף
חיוב הקבורה."
לאור האמור, מוצע להוסיף לפקודת בריאות העם, העוסקת בקבורה ובבתי העלמין, קביעה מפורשת
לפיה ברירת המחדל היא שגופתו של יהודי שנפטר תובא לקבורה בבית עלמין, על ידי מי שמוסמך לענייני
קבורה של יהודים. זאת למעט מקרים בהם הורה הנפטר אחרת ומשפחתו הגרעינית לא מתנגדת לכך. אם
יש ממשפחתו הגרעינית שמתנגד לכך יובא העניין בפני בית המשפט לענייני משפחה. כך יווצר הסדר מאוזן
המעלה על נס מחד גיסא את זכותו של אדם על גופו ומאידך גיסא את היותו בן העם היהודי וחלק
ממשפחה גרעינית שתנצור את זכרו, ואת אופייה היהודי של המדינה.
עשרה על ידי חבר הכנסת משה גפני-הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע
(, על 1994/18/עשרה על ידי חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב )פ-(, על שולחן הכנסת השמונה2641/17/)פ
( ועל שולחן הכנסת 1356/19/עשרה על ידי חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב )פ-שולחן הכנסת התשע
(.1679/20/העשרים על ידי חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב )פ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(26.12.2022) ב' בטבת התשפ"ג