הצעת חוק לדיון מוקדם
2209177 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתגדעון סער
יוזם:
______________________________________________
3883/25/ פ
2023-–הצעת חוק לחלוקה הוגנת של מזונות, התשפ"ג
מטרתו של חוק זה היא לקבוע את התמיכה הכלכלית בילד וחלוקתה בין הוריו
תוך שמירה על עקרון טובת הילד ויצירת הוגנות בחלוקה בין ההורים; החוק
נועד ליצור אחידות, שקיפות וודאות בדיני מזונות הילדים בישראל ולהוביל
להפחתת ההתדיינויות המשפטיות בין ההורים בעניינים אלה.
.1מטרת החוק
– בחוק זה.2הגדרות
:"הכנסה" – כל אחד מאלה, לאחר שנוכו ממנו מיסי חובה
הכנסה או רווח מכל מקור שהוא וכן הכנסה כספית שניתן
(1)
להפיק מכל נכס שהוא, לרבות משווי דירת מגורים בבעלות פחות
ההתחייבויות על הנכס; לעניין זה הכנסה או רווח ממשלח יד יחושבו
בהתאם לשיעורם בפועל על פי ההכנסה ברוטו פחות תשלומי החובה
ריבית לשנה משווי2% והכנסה או רווח מכל מקור אחר יחושבו לפי
הנכס;
,[כל גמלה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב
(2)
, המשולמת להורה, וכן הטבה כלכלית המוענקת11995–התשנ"ה
מהמדינה להורה עבור ילדיו ולמעט גמלה המשולמת להורה לפי חוק
בשל מוגבלות ילד וקצבה המשולמת בשל מוגבלות ההורה, כולה או
חלקה, שיקבע השר בתקנות;
"הוצאות תלויות בימי שהות" – הוצאות שוטפות יומיומיות הנובעות מימי
שהות של ילד אצל כל אחד מהוריו כגון: הוצאות עבור מזון, חשמל
מים, גז ומוצרי היגיינה;
.210 ' ס"ח התשנ"ה, עמ1
2
"הוצאות שאינן תלויות בימי שהות" – הוצאות שוטפות שאינן נובעות בשהות
של ילד אצל כל אחד מהוריו בימי השהות, כגון: תשלומים עבור ביגוד,
הנעלה, בריאות, אמצעי תקשורת, נסיעות, מכשירי כתיבה;
"הוצאות נוספות" – הוצאות עבור חינוך, ומסגרות טיפוליות לרבות עלות
שנחסכה לשני ההורים עקב טיפול של מי מהם בילד במקום במסגרת
טיפולית, חוגים, שעורי עזר, תנועות נוער, קייטנות, אבחונים וטיפולים
בריאותיים חריגים, טיפולים נפשיים, טיפולים פרא רפואיים וכן
הוצאות שלא היו חזויות מראש או שבמהותן הינן חד פעמיות או
הוצאות מיוחדות המוסכמות על הצדדים;
"הסכם הורות" – הסכם בין הורים ביחס לזמני השהות של ילד אצל כל אחד
מהוריו, אשר אושר על ידי בית המשפט או בית הדין המוסמך לפי סעיף
)להלן –21962– לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב24
;(חוק הכשרות המשפטית
"הסדר הורות" – חלוקת זמני שהות של ילד אצל כל אחד מהוריו כפי שנקבעה
לחוק הכשרות25 על ידי בית המשפט או בית דין מוסמך לפי סעיף
המשפטית;
;4 "הטבלה הסטטיסטית" – הטבלה הסטטיסטית שיקבע השר לפי סעיף
;"הורים בפירוד" – הורים גרושים, הורים בהליכי פירוד והורים החיים בנפרד
"ימי שהות" – מספר הימים בהם שוהה ילד אצל כל אחד מהוריו מתום
הפעילות במוסד חינוך או טיפול ועד התחלת הפעילות למחרת ובימי
חופשה ומחלה – בכל שעות היממה;
"סכום התמיכה הכלכלית להעברה" – הסכום שעל אחד ההורים להעביר מדי
;7 חודש להורה השני כאמור בסעיף
;"מסגרת טיפולית" – מעון, משפחתון וצהרון
;"נכס" – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, לרבות כספים וניירות ערך
;21 וטרם מלאו לו18 "צעיר" – מי שמלאו לו
"תמיכה כלכלית כוללת" – גובה התמיכה הכלכלית שילד זכאי לה משני הוריו
;4 יחדיו לפי סעיף
.120 ' ס"ח התשכ"ב, עמ2
3
;"תשלומי חובה" – דמי מס הכנסה, הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות
הוריו של ילד אחראים לדאוג לצרכיו הכלכליים של ילדם לפי חוק זה
)א(
וזכותו של ילד לקבל את התמיכה הכלכלית הנדרשת מהוריו, לפי חוק זה.
.3
אחריות כלכלית
של הורים לילדים
,הורים בפירוד יסכימו ביניהם על חלוקת התמיכה הכלכלית בילדם
)ב(
; לא הגיעו ההורים להסכם רשאים הם להגיש לבית9 בכפוף לאמור בסעיף
המשפט בקשה לקביעת גובה התמיכה הכלכלית שעל כל אחד מההורים לשאת
.11 בו בהתאם לאמור בסעיף
גובה התמיכה הכלכלית הכוללת שילד זכאי לה מהוריו יחושב לפי
)א(
ההוצאה הכספית לגידול ילד בהתאם להכנסת הוריו ומספר ילדיהם, על פי
הטבלה הסטטיסטית ובתוספת ההוצאות הנוספות; בקביעת גובה התמיכה
הכלכלית יתייחס בית המשפט בנפרד להוצאות התלויות בימי שהות,
להוצאות שאינן תלויות בימי שהות, למדור ולהוצאות הנוספות.
.4
סכום התמיכה
הכלכלית הכוללת
שר המשפטים יקבע בתקנות טבלה סטטיסטית אשר תתייחס לגובה
)ב(
התמיכה הכלכלית הכוללת שילד זכאי לה, ללא ההוצאות הנוספות בהתאם
להכנסתו של כל אחד מהוריו, מספר ילדיהם, ומשתנים סטטיסטיים נוספים
כפי שיקבע השר )להלן – הטבלה(; הטבלה תתייחס בנפרד להוצאות תלויות
שהות להוצאות שאינן תלויות שהות ולמדור.
גובה התמיכה הכלכלית בטבלה ייקבע בהתאם לאמידת התוספת
)ג(
השולית של הוצאות ילדים במשק הבית, בהתחשב בעלויות הכרוכות בהפרדה
לשני משקי בית ותוך הבטחת רף מינימלי למחיה בשני משקי הבית; הטבלה
תתעדכן לפי הוראות שייקבע השר.
על אף הוראות סעיף קטן )ב(, הוצאות נוספות לא יקבעו בהתאם
)ד(
לטבלה אלא ייקבעו בהסכמת הצדדים כפי שאושר על ידי בית המשפט ואם לא
הסכימו הצדדים – בהתאם לצרכי הילד כפי שיקבע בית המשפט על פי רמת
החיים בה הורגל ותוך התחשבות בשינוי שחל עקב הפירוד ושינויי נסיבות
אחרים אם חלו ובהתאם להכנסת הוריו ומספר ילדיהם; ההוצאות הנוספות
ייקבעו ככל שניתן בהתייחס לכל התקופות בהן יהיו חייבים ההורים בתמיכה
כלכלית לפי חוק זה וככל הניתן, יוערכו ביחס לכל הרכיבים הידועים מראש.
4
הסכום של גמלה המשולמת להורה לפי חוק בשל מוגבלות ילד, יתווסף
)ה(
לסכום התמיכה הכלכלית הכוללת שהילד זכאי לה משני הוריו; ההורים יגיעו
להסכמות לעניין אופן חלוקת הגמלה ביניהם; לא הגיעו ההורים להסכמות
כאמור, בית המשפט ייתן הוראות לעניין העברת חלק מתשלום הגמלה
מההורה מקבל הגמלה להורה האחר, בין השאר, בהתאם לימי השהות של
הילד אצל כל אחד מהוריו וההוצאות המיוחדות שיוציא כל אחד מההורים על
הילד.
ההורים יסכימו ביניהם על דרך שבה יבוצעו ההוצאות שאינן תלויות
)א(
בימי שהות וההוצאות הנוספות; לעניין זה, רשאים הם לקבוע הורה אשר
יהיה ממונה על תשלום הוצאות אלה באופן ישיר כולן או חלקן, לחלק ביניהם
את ביצוע ההוצאות בדרך שייקבעו, לנהל חשבון בנק משותף לביצוע הוצאות
אלה או לקבוע כל דרך אחרת שבה הן יבוצעו, והכל בדרך שתצמצם ככל הניתן
את הצורך בקבלת החזרים פרטניים; הורה שנקבע כי יהיה ממונה על הוצאות
אלה, כולן או חלקן, יעביר לו ההורה האחר מדי חודש את חלקו היחסי כאמור
בהוצאות האמורות; לעניין סעיף זה יראו עלות שנחסכה לשני6 בסעיף
ההורים עקב טיפול של מי מהם בילד במקום במסגרת טיפולית כהוצאה
שהוציא ההורה המטפל.
.5אופן ביצוע הוצאות
שאינן תלויות
שהות והוצאות
נוספות
לא הגיעו ההורים לידי הסכמה על דרך שבה יבוצעו ההוצאות שאינן
)ב(
תלויות בימי שהות וההוצאות הנוספות, ייקבע בית המשפט בעניין והכל בדרך
של קביעת סכום קבוע להחזר הוצאות ידועות ככל הניתן וצמצום הצורך
בקבלת החזרים פרטניים; לעניין זה, רשאי בית המשפט להורות כיצד יבוצעו
ההוצאות שאינן תלויות שהות ובכלל זה למנות הורה אשר יהיה ממונה על
תשלום ההוצאות האמורות בסעיף קטן )א( כולן או חלקן, והכל בשים לב, בין
היתר, למידת יכולתם של ההורים לשתף פעולה ביניהם ולשיקולי טובת הילד.
ההורים יתחלקו בתמיכה הכלכלית הכוללת בילד בהתאם ליחסי ההכנסות
ביניהם ולפי ההוצאות אשר עליהם לשאת בהן בפועל בהתאם להוראות
הבאות:
.6
חלוקת התמיכה
הכלכלית בין
ההורים
ביחס להוצאות התלויות בימי שהות – סכום החיוב של הורה לצורך
(1)
חישוב הסכום שעליו להעביר להורה השני )להלן – סכום החיוב( יהיה בהתאם
ליחסי ההכנסות ויחסי ימי השהות על פי הנוסחה שלהלן: סכום השווה לסכום
התמיכה הכלכלית הכוללת שהילד זכאי לה בשל הוצאות התלויות בימי
שהות, כפול החלק היחסי של אותו הורה בהכנסות של שני ההורים פחות
חלקו היחסי בימי השהות;
5
ביחס להוצאות שאינן תלויות בימי שהות, ולהוצאות נוספות – סכום
(2)
החיוב של כל הורה יהיה סכום התמיכה הכלכלית הכוללת שהילד זכאי לה
בשל הוצאות שאינן תלויות בימי שהות והוצאות נוספות, כפול החלק היחסי
של אותו הורה בהכנסות של שני ההורים פחות ההוצאות שנקבעו בהסכם או
בפסק דין שעליו לבצע באופן ישיר או על ידי העברה לחשבון משותף בהתאם
. 5 לדרך שנקבעה לביצוע ההוצאות לפי סעיף
ביחס להוצאות מדור – סכום החיוב של כל הורה יהיה סכום השווה
(3)
לסכום התמיכה הכלכלית הכוללת שילד זכאי לה בשל הוצאות המדור אצל כל
אחד מההורים )להלן – מדור כפול(, כפול החלק היחסי של אותו הורה
בהכנסות של שני ההורים פחות חלקו היחסי בימי השהות; פחתו ימי השהות
משלושה ימי שהות מתוך שבועיים, סכום החיוב של כל הורה יהיה סכום
השווה לסכום התמיכה הכלכלית הכוללת שילד זכאי לה עבור מדור יחיד,
כפול החלק היחסי של אותו הורה בהכנסות של שני ההורים. על אף האמור,
סכום החיוב של הורה לא יעלה על הסכום שהיה חב בו על פי יחסי ההכנסות
בשל מדור יחיד.
סכום החיוב הכולל של כל הורה יהא הסכום המצטבר של כלל
)א(
. 6 הסכומים בסעיף
.7 סכום החיוב הכולל
להעברה
ההורה אשר הסכום הכולל לחיוב שלו נותר עם יתרה חיובית, יעביר את
)ב(
הסכום להורה השני, אשר נותר עם סכום כולל לחיוב יתרה שלילית.
פחת הסכום שנותר לאחר הפחתת סכום החיוב הכולל של הורה
)ג(
מהכנסתו של אותו הורה ממינימום הסכום למחיה שנקבע למשק הבית
בתוספת השנייה )להלן – מינימום הסכום למחיה(, והכנסתו של ההורה השני
עולה על הסכום הנדרש כדי להבטיח מינימום הסכום למחיה בשני משקי
הבית, יוסף לחלקו של ההורה השני בתמיכה הכלכלית בילד סכום הנועד
להבטיח מינימום מחיה בשני הבתים בהתאם לסכומים שיקבעו בתקנות;
פחתו הכנסותיהם של שני הצדדים ממינימום הסכום למחיה ייתן בית המשפט
הוראות לעניין חלוקת התמיכה הכלכלית בין ההורים.
6
סכום החיוב הכולל להעברה לפי סעיפים קטנים )ב( ו–)ג(, לרבות צירוף
)ד(
החזרים פרטניים נדרשים לגבי הוצאות נוספות שסכומן לא נכלל מראש
בסכום החיוב הקבוע, יהווה סכום חיוב לצורך חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–
)בחוק זה – חוק ההוצאה לפועל(.31967
טיפל הורה דרך קבע בילד שלא מלאו לו שתים עשרה שנים או בילד עם
)א(
מוגבלות הזקוק להשגחת הורה במשך כל ימות השבוע, יתווספו דמי טיפול
לסכום שעל הורה שהילד לא שוהה אצלו לשלם להורה השני.
.8דמי טיפול
.השר ייקבע הוראות לעניין גובה דמי הטיפול ודרך חישובם
)ב(
בית המשפט רשאי שלא לפסוק דמי טיפול בנסיבות מיוחדות בהן ילד
)ג(
לא שוהה אצל הורהו מטעמים שאינם בשליטתו.
הסכם בעניין אחריות כלכלית של הורים לילדיהם וחלוקת התמיכה
)א(
הכלכלית ביניהם טעון אישור של בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי
ההסכם הוא לטובת הילד וכי ההורים מבינים את תוכנו ובלבד שגובה
התמיכה הכלכלית הכוללת של הילד יהיה זכאי לה לא יפחת מגובה התמיכה
הכלכלית הכוללת לפי חוק זה; משאושר ההסכם דינו לכל עניין זולת ערעור
כדין פסק דין של בית משפט.
.9 הסכם בין ההורים
בעניין תמיכה
כלכלית
השר יקבע בתקנות טופס מומלץ להסכם בדבר אחריות כלכלית
)ב(
בילדים, אשר רכיביו יכללו בכל הסכם בדבר אחריות כלכלית של הורים כלפי
ילדיהם, וככל הניתן בכל הסדר שקבע בית המשפט בעניין חלוקת האחריות
הכלכלית בין ההורים.
הסכם בין הורים הפוגע, במישרין או בעקיפין, בזכות ילד לקבל את
)ג(
התמיכה הכלכלית הנדרשת להבטחת צרכיו מהוריו לפי חוק זה – בטל.
,לעניין סעיף קטן )ג(, אין נפקא מינה אם ננקטה בהסכם לשון שיפוי
)ד(
ערבות, קבלנות או כל לשון אחרת.
צעיר המשרת בשירות חובה או בשירות לאומי, יופחת שכרו מסכום
)א(
.18 התמיכה הכלכלית הכוללת שהוא היה זכאי לה ערב היותו בן
.10
תמיכה כלכלית
בצעיר
צעיר העובד למחייתו יופחת משיעור התמיכה הכלכלית שהוא זכאי לה
)ב(
שכרו ורשאי בית המשפט מנימוקים שירשמו להתחשב גם ביכולתו של הצעיר
לעבוד למחייתו.
.116 ' ס"ח התשכ"ז, עמ3
7
צעיר שאינו מתגורר אצל מי מהוריו אף בעת החופשות מהשירות
)ג(
הצבאי או השירות הלאומי, רשאי בית המשפט להורות על העברת סכום
התמיכה הכלכלית של כל אחד מהוריו ישירות אליו.
)ד( לחוק3 הורה או שני ההורים וכן ילד בעצמו בהתאם להוראות סעיף
)א(
)בחוק זה – חוק בית המשפט41995–בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה
לענייני משפחה( רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לקביעת סכום התמיכה
הכלכלית שכל הורה יחויב בו; השר יקבע בתקנות טופס לבקשה וטופס
לתשובה לה ואת המסמכים שיש לצרף לביסוס הבקשה )להלן – הבקשה(.
.11
בקשה לתמיכה
כלכלית
לבקשה ולתשובה לה יצרף כל אחד מההורים הצהרת ובה יפרט את כלל
)ב(
הכנסותיו ונכסיו;
בטופס הבקשה והתשובה יציעו הצדדים ככל הניתן מנגנון המקובל
)ג(
עליהם ליישוב מחלוקות עתידיות ביניהם באשר לאופן יישום חלוקת התמיכה
הכלכלית ולביצוע התאמות הנובעות משינוי נסיבות, ובכלל זה באמצעות
מגשר או מתאם הורי.
בית המשפט יקבע את סכום התמיכה הכלכלית הכוללת בילד ואת
)א(
חלוקת התמיכה הכלכלית בין ההורים לאור הבקשה והתשובה לה ובהתאם
ואת סכום5 , את אופן ביצוע ההוצאות כאמור בסעיף6- ו4 להוראות סעיפים
.7 החיוב הכולל להעברה כאמור בסעיף
.12
קביעה התמיכה
הכלכלית
בית המשפט יקבע, ככל הניתן, את סכומי התמיכה הכלכלית בהתייחס
)ב(
לכל התקופות בהן יהיו חייבים ההורים בתמיכה כלכלית לפי חוק זה וככל
הניתן, ביחס לכל הרכיבים המנויים בטופס שקבע השר בתקנות בהתאם
)ב(.9 לסעיף
נוכח בית המשפט כי אין התאמה בין הנתונים על הכנסות הורה בין
)ג(
הבקשה לבין התשובה, רשאי הוא לקבל מידע על הכספים והרכוש של כל
( ובתוספת השנייה לחוק ההוצאה2)()א7 הורה מידי כל גורם המנוי בסעיף
לפועל )להלן – מידע(.
על אף האמור בכל דין, נתונים ומידע על הכנסות הורה בבקשה או
)ד(
בטופס המצאת פרטים יהיו חסויים בפני כל אדם, למעט כלפי ההורה השני,
בית המשפט וצד להליך שקבע בית המשפט.
.393 ' ס"ח התשנ"ה, עמ4
8
בית המשפט רשאי לקבוע מנגנון מתאם לסיוע ביישוב מחלוקות
)ה(
עתידיות בין ההורים בעניין חלוקת האחריות הכלכלית ביניהם וכן אם לא באו
, באמצעות צד שלישי5 הורים לידי הסכמה לעניין הוצאה כאמור בסעיף
לרבות מגשר ומתאם הורי, אשר ככל האפשר מקובל על ההורים.
פסק דין לתמיכה כלכלית של הורה בילדו יחול מיום הגשת בקשה
)ו(
לאישור הסכם בדבר תמיכה כלכלית לבית המשפט או מיום הגשת בקשה
לקביעת סכום התמיכה הכלכלית שכל הורה חייב בו בהתאם להוראות חוק
זה, ואולם אם הוגשה בקשה ליישוב סכסוך קודם להגשת הבקשה, בהתאם
)בחוק52014–להוראות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה
זה – החוק להסדר התדיינויות( יהא החיוב מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך
והכל אם לא קבע בית המשפט אחרת.
על אף האמור בחוק זה, בית המשפט רשאי להגדיל או להקטין את
)א(
שיעור הכנסותיו של הורה לצורך חישוב יחסי ההכנסות ולצורך קביעת עלות
גידול ילד בהתאם לטבלה הסטטיסטית, אם סבר שמן הצדק לעשות כן, בשל
התקיימות אחת מהנסיבות הבאות:
.13 הגדלה או הקטנה
של סכום התמיכה
הכלכלית הכוללת
וחלוקתה בין
ההורים
הורה נמנע באופן מכוון מלהשתכר לפי מירב יכולת ההשתכרות
(1)
;שלו, לרבות מנכסים שבבעלותו, בהשוואה להשתכרותו עובר לפירוד
הורה נמנע מלעבוד על אף יכולתו המעשית לעשות כן ואין
(2)
;אפשרות מעשית לקיים משקי הבית של שני ההורים ללא הכנסתו
הכנסתו של ההורה אינה מספיקה לצרכי הילד אך בבעלותו של
(3)
;ההורה נכסים שניתן לממשם
;להורה הוצאות מיוחדות בשל היותו בעל מוגבלות
(4)
;להורה ישנם ילדים נוספים
(5)
לאחד ההורים תמיכה משפחתית משמעותית ואין אפשרות
(6)
;לקיים את משקי הבית של שני ההורים ללא התחשבות בתמיכה זו
;נסיבות חריגות אחרות
(7)
.116 ' ס"ח התשע"ח, עמ5
9
על אף האמור בחוק זה, בית המשפט רשאי להגדיל את גובה התמיכה
)ב(
הכלכלית הכוללת בילד בהתאם לטבלה הסטטיסטית, אם סבר שמן הצדק
לעשות כן, כאשר הכנסות הוריו של הילד הינן גבוהות במיוחד והילד היה רגיל
לרמת חיים גבוהה מגובה התמיכה הכלכלית הכוללת שילד זכאי לה בהתאם
לטבלה הסטטיסטית.
נוכח בית המשפט לדעת שהורה אינו עומד בהסכם או הסדר ההורות
)ג(
שנקבעו לו, רשאי הוא לקבוע חלוקה שונה של ימי השהות לצורך חישוב
חלוקת התמיכה הכלכלית בין ההורים.
נקבע הסדר שהות הכולל חלקי ימי שהות, יורה בית המשפט כיצד
)ד(
לחשב את יחס השהות לגבי הימים החלקיים ובלבד שלא יובא בחשבון זמן
שהותו של הילד ללא לינה אצל הורהו לעניין חישוב חלקם היחסי של ההורים
בהוצאות המדור.
בית המשפט רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי התמיכה
)ה(
הכלכלית שעל הורה לשאת בה תשולם לגורם אחר שייקבע.
גובה תמיכה כלכלית זמנית שעל הורה לשאת בו ייקבע לפי הסכם או הסדר
הורות קבוע או זמני ובהעדרם בקירוב למצב הקיים בפועל.
.14
תמיכה כלכלית
זמנית
על סכום התמיכה הכלכלית שנקבע בפסק דין או בהסכם שאושר על ידי בית
המשפט )להלן – פסק הדין( יוספו הפרשי הצמדה; לעניין סעיף זה – "הפרשי
הצמדה" – תוספת לסכום שנפסק או שנקבע בפסק הדין לפי שיעור העליה של
המדד שייקבע השר בתקנות מן המדד שפורסם סמוך לפני מועד מתן פסק
הדין.
.15הצמדה
תוקפו של הסכם בין הורים לקביעת תמיכה כלכלית בילד ופסק דין
)א(
,21 סופי שניתן בעניין תמיכה כלכלית בילד יהיה תקף עד להגיעו של הילד לגיל
אם לא קבע בית המשפט אחרת או הוסכם אחרת בין הצדדים.
.16 פניה לשינוי שיעור
התמיכה בשל שינוי
נסיבות
על אף האמור בסעיף קטן )א(, חל שינוי נסיבות מהותי מאז החלטת
)ב(
בית המשפט או מאז אושר ההסכם בידי בית המשפט, לפי העניין, רשאי הורה
להגיש בקשה לבית המשפט לעדכון סכום התמיכה הכלכלית שכל אחד
מההורים חב בו ובית המשפט רשאי לשנות את גובה התמיכה הכלכלית שעל
כל הורה לשאת בו, אם השתכנע כי שינוי הנסיבות הוא מהותי ובלבד שעל פי
הוראות חוק זה גובה התמיכה הכלכלית שעל אחד ההורים לשאת בה השתנה
בעקבות שינוי הנסיבות בלפחות חמישה עשר אחוזים.
10
על אף האמור בסעיף קטן )א(, בית המשפט רשאי להגדיל או להקטין
)ג(
את חלקו של הורה בתמיכה הכלכלית שנקבעה, בשל כך שהורה אינו עומד
בהסכם או הסדר ההורות שנקבעו לו או נמנע מלהוציא הוצאות שהתחייב
בהם.
הפר הורה באופן חוזר ונשנה, את חובתו, להעביר תשלום להורה השני
)א(
בהתאם לקביעת בית המשפט רשאי בית המשפט לחייבו בפיצויים להורה
השני.
.17
הפרת קביעת
התמיכה הכלכלית
אין באמור בהוראות סעיף קטן )א( כדי לגרוע מהוראות פקודת בזיון
)ב(
ומהוראות חוק ההוצאה לפועל.6בית משפט
, יחולו71959– לחוק לתיקון דיני המשפחה )מזונות(, התשי"ט11- ו8 סעיפים
בשינויים המתחייבים, על תמיכה כלכלית בילד לפי חוק זה.
.18 תחולת חוק לתיקון
דיני משפחה
)מזונות(
,זכות של ילד לתמיכה כלכלית מהוריו אינה ניתנת להעברה, לשעבוד
)א(
לקיזוז או לעיקול, בכל דרך שהיא.
.19 עסקאות בתמיכה
כלכלית
הוראת סעיף קטן )א( תחול גם על תמיכה כלכלית בילד ששולמה
)ב(
82019–באמצעות חשבון תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט
במשך שלושים ימים מיום ששולמה.
בית המשפט המוסמך לדון לפי חוק זה הוא בית המשפט לענייני
)א(
משפחה.
.20
בית המשפט
המוסמך
אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מסמכויות בתי הדין הדתיים לדון
)א(
במזונות ילד, כפי שהיו קיימות ערב תחילתו של חוק זה או להוסיף עליהן,
ובלבד שעל אף האמור בכל דין, בית דין דתי ידון לפי הוראות חוק זה.
.21סמכות בית דין דתי
ותחולת הדין הדתי
על אף האמור בסעיף קטן )א(, בית דין דתי מוסמך לדון בקביעת גובה
)ב(
התמיכה הכלכלית שעל כל אחד מההורים לשאת בו לפי הדין הדתי הנוהג בו,
ובחלוקתו בין ההורים, אם ניתנה הסכמת שני ההורים לדון בהתאם לדין
הדתי כאמור, ובלבד שגובה התמיכה הכלכלית הכוללת של הילד יהיה זכאי
לה לא יפחת מגובה התמיכה הכלכלית הכוללת לפי חוק זה ולא תהיה פגיעה
אחרת בזכויותיו של הילד.
.356 ,332 ( חא"י כרך א' )ע6
.72 ' ס"ח התשי"ט, עמ7
.201 ' ס"ח, התשע"ט עמ8
11
על עניני אחריות כלכלית של הורים לילדים יחול דין מקום מושבו הרגיל של
הילד.
.22 משפט בין–לאומי
פרטי
על תמיכה כלכלית בילדים שניתן לגביהם פסק דין למזונות או שאושר לגביהם
הסכם לתמיכה כלכלית בילדים לפני תחילתו של חוק זה יחול האמור בפסק
)ב(.16 הדין או בהסכם לפי העניין, בכפוף לאמור בסעיף
.23הוראת מעבר
. ימים מיום פרסומו30 תחילתו של חוק זה.24תחילה
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו
בין השאר בעניינים אלה:
.25ביצוע ותקנות
סדרי דין מיוחדים לעניין שינוי ועדכון סכום התמיכה הכלכלית שכל
(1)
;6 הורה חייב בו לפי סעיף
שינוי שווי ההכנסה הכספית שניתן להפיק מנכס בהתאם להוראות
(2)
. וקביעת הוראות אחרות באשר להכנסה כספית שניתן להפיק מנכס1 סעיף
– 91959–בחוק לתיקון דיני המשפחה )מזונות(, התשי"ט.26 תיקון חוק לתיקון
דיני משפחה
)מזונות(
:א יבוא3– ו3 במקום סעיפים
(1)
. הוריו של ילד חייבים במזונותיו בהתאם להוראות הקבועות בחוק3"
."2023–לחלוקה הוגנת של מזונות, התשפ"ג
: יבוא1 , אחרי פסקה4 בסעיף
(2)
."א. ילדיו הקטינים של בן זוגו1"
,2 , בסעיף102014–בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה
(, בסופו יבוא3) בהגדרת "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי", בפסקה
"לרבות בקשה לקביעת תמיכה כלכלית בילד לפי חוק לחלוקה הוגנת של
".2023–מזונות, התשפ"ג
.27 תיקון חוק להסדר
התדיינויות
בסכסוכי משפחה
, בהגדרה "ענייני משפחה", בסופו1 בחוק בית המשפט לענייני משפחה, בסעיף
יבוא:
.28
תיקון חוק בית
המשפט לענייני
משפחה
.72 ' ס"ח התשי"ט, עמ9
.116 ' ס"ח התשע"ה, עמ10
12
בקשה לקביעת תמיכה כלכלית בילד לפי חוק לחלוקה הוגנת של
(9)"
."2023–מזונות, התשפ"ג
:, בסופו יבוא1 , בסעיף111972–בחוק המזונות )הבטחת תשלום(, התשל"ב.29תיקון חוק המזונות
)הבטחת תשלום(
,""מזונות" – לרבות תמיכה כלכלית בילד לפי חוק לחלוקה הוגנת של מזונות
".2023–התשפ"ג
: אחרי ההגדרה "פסק דין לפינוי מושכר" יבוא1 בחוק ההוצאה לפועל, בסעיף.30תיקון חוק ההוצאה
לפועל
,""מזונות" – לרבות עניני אחריות כלכלית לפי חוק לחלוקה הוגנת של מזונות
)להלן – חוק לחלוקה הוגנת של מזונות(;2023–התשפ"ג
""פסק דין למזונות" – לרבות פסק דין בעניין חלוקה הוגנת של מזונות לפי
חוק לחלוקה הוגנת של מזונות, לרבות פסק דין המאשר הסכם בעניין."
ד ב ר י ה ס ב ר
מטרתו של חוק זה היא לקבוע את התמיכה הכלכלית בילד ואת חלוקתה בין הוריו, תוך שמירה על
עקרון טובת הילד ויצירת הוגנות בחלוקה בין ההורים. החוק נועד ליצור אחידות, שקיפות וודאות בדיני
מזונות הילדים בישראל ולהוביל להפחתת ההתדיינויות המשפטיות בין ההורים בעניינים אלה.
התמיכה הכלכלית של הורים בילדיהם מהווה חלק מחובתם ואחריותם ההורית לדאוג לילדם לצד
חובתם לדאוג לצרכיהם הרגשיים והנפשיים. תמיכה כלכלית זו נועדה לאפשר לילדים קיום בכבוד
והבטחת התפתחותם הפיזית, הנפשית, הרגשית והחברתית באופן תקין.
אמנת האו"ם( קובע כי להורי הילד האחריות- לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד )להלן27 סעיף
הראשונית להבטיח, בהתאם ליכולתם ולאמצעיהם הכספיים, את תנאי המחיה הדרושים להתפתחות
הילד. על המדינה מצידה חלה חובה לנקוט בצעדים מתאימים על מנת לסייע להורים לממש את חובתם
לדאוג לתנאי מחיה הנדרשים להתפתחותו של ילדם. בהתאם לכך, חובתה של המדינה היא לקבוע
הסדרים המחייבים את ההורים לכלכל את ילדיהם, לדאוג למנגנונים אפקטיביים לגביית המזונות ולסייע
להורים, מקום שאין ידם משגת, בהתאם לתנאיהם הלאומיים ואמצעיהם.
במדינת ישראל קיימות היום שתי מערכות דינים המסדירות את נושא התמיכה הכלכלית של הורים
בילדיהם – המכונה כיום בלשון "מזונות ילדים": הדין האישי, שהוא הדין הדתי של הצדדים, והדין
האזרחי.
קובע בסעיפים )א( ו–)ב( כי "אדם חייב1959– לחוק לתיקון דיני המשפחה )מזונות(, התשי"ט3 סעיף
זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות -במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן
.87 ' ס"ח התשל"ב, עמ11
13
.חוק זה לא יחולו על מזונות אלה
זוגו לפי-אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן
)ב(
הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על
מזונות אלה."
באשר לחלוקת חובת המזונות בין ההורים, הנוגעת בפרט למצבי גירושין ופירוד, קובע חוק המזונות
א כי "אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו" וכי "בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין 3 בסעיף
יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא".
.עם זאת, כיום השתרשה התפיסה לפיה מזונות נפסקים על פי הדין האישי
.המצב הנוהג כיום בדיני המזונות בישראל מעורר קשיים רבים
ראשית, אין מידע ברור מהי עלות גידולו של ילד ועל כן ישנם הבדלים משמעותיים בגובה המזונות
הנפסקים בין הערכאות השונות ובין שופטים, דיינים וקאדים שונים.
בנוסף, ישנו חוסר אחידות בשאלה כיצד נכון לחלק את סוגי ההוצאות בין הורים וכיצד יש לקזז את
ההוצאות אשר מוציא בפועל כל אחד מההורים על ילדו.
כמו כן, עקרונותיהם של רוב הדינים הדתיים, מטילים את חובת המזונות בעיקרה על האב. הטלת
החובה הבלעדית או הראשונית על האב במציאות החיים המודרניים, בה בחלק ניכר מהמשפחות בישראל
גם אימהות עובדות )כאשר בחלק מהמצבים אף מרוויחות יותר מהאב או בדומה לו( מעוררת קושי.
בנוסף, חלו שינויים חברתיים גם בדפוסי הטיפול והמעורבות של אבות בחיי ילדיהם הקטינים לפני
ואחרי הגירושין, דבר המתבטא בהסדרי השהות והלינה של ילדים אצל אבות לאחר הפירוד, ולא ניתן
להתעלם מהנשיאה בעין בהוצאות הכלכליות של הילד הנובעת מכך.
לכך מתווספת העובדה כי בכל הנוגע לדין היהודי ישנן גישות שונות בתוך ההלכה בשאלה כיצד יש
לפרש את חובתו הבסיסית של האב לשאת בצרכיו ההכרחיים של הילד. מן העבר האחד יש הגורסים כי על
, בלי קשר למצבו הכלכלי של האב או 15 האב מוטלת חובה מוחלטת לדאוג למזונות ילדיו לפחות עד גיל
החיוב במזונות הוא 6 לקיומם של מקורות חלופיים לילדים. מן העבר השני, יש המפרשים כי לאחר גיל
מדין צדקה בלבד וכי חובה זו חלה במידה שווה על שני ההורים. בתווך ישנן עמדות הלכתיות נוספות.
כלל הסיבות האמורות מובילות לכך שמזונות הילדים הם לעיתים אחד המכשולים הגדולים ביותר
בניסיון לפתור את הסכסוך בין ההורים ולהביא את המשפחה לרגיעה על מנת שתוכל להתחיל בבטחה
בדרכה החדשה והנפרדת.
.המצב המתואר הוביל לצורך בחשיבה מחודשת על ההסדר המשפטי הנוהג במזונות ילדים בישראל
הצורך בבחינת הדברים בא גם על רקע התפתחויות משפטיות שחלו בעשרות השנים האחרונות
במדינות רבות בנושא אחריות המדינה למזונות הילדים. בין היתר פיתחו מספר מדינות מודלים כלכליים
לקביעת שיעורם של דמי המזונות והסדירו בחקיקה את חלוקת האחריות ההורית לתשלומם. כמו כן,
העבירו מספר מדינות את הסמכות לדון במזונות הילדים מבתי המשפט לגופים מנהליים והסמיכו את
אותם גופים להורות על גילוי מידע אודות מקורות ההכנסה של ההורים, הפעלת אמצעי גבייה מיוחדים,
נקיטת אמצעים לאיתור הורים שמתחמקים מתשלומם, וכן הטלת סנקציות נגד הורים שאינם משלמים
את המזונות.
14
ועדה לבחינת נושא מזונות2006 על רקע כל אלה, מינה שר המשפטים לשעבר, מר חיים רמון, ביוני
הילדים בישראל בראשות פרופ' פנחס שיפמן )להלן – ועדת שיפמן(. דו"ח הועדה שהוגש בחודש אוקטובר
לאחר מספר שנים של דיונים, הצטרף ל"דוח הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של 2012
, אשר עסק בעיגון החוקי של האחריות2011 האחריות ההורית בגירושין", בראשות פרופ' דן שניט משנת
ההורית לפי אמנת האו"ם בכלל ובפרט לאחר הגירושין, ובין השאר בנושא של חלוקת זמני השהות בין
ההורים והאחריות לטיפול בילדיהם, אשר קשור מהותית גם לנושא תזכיר זה.
דו"ח ועדת שיפמן כלל הצעת חוק שגובשה על ידי הוועדה. נקודת המוצא שבהצעת החוק הייתה
אחריותה של המדינה להבטיח שהורים ימלאו את אחריותם ההורית לתמיכה כלכלית בילדיהם, כחלק
מאחריותם ההורית המשותפת כלפי ילדם בכלל. לתפיסת הוועדה, חובה זו של ההורים הינה חובה
אזרחית בה נושאים שני ההורים, עקרונית שווה בשווה, ועל כן הוצע להמיר את הדין הקיים בחוק חדש
המעגן, בין השאר, נוסחה קבועה ושווה לקביעת גובה התמיכה הכלכלית של הורים בילדיהם וחלוקתה
בין ההורים. לפי הצעת ועדת שיפמן, שיעור התמיכה הכלכלית שילד זכאי לו יחושב לפי ההוצאה הכספית
לגידול ילד בהתאם להכנסת הוריו ומספר ילדיהם על פי טבלה שתקבע. אשר לחלוקת הוצאות הילד הוצע
כי ההורים יתחלקו בהוצאות על פי חלקו היחסי של כל הורה בהכנסות ההורים וחלקו היחסי בימי
השהות. מטרת הצעת החוק הייתה כי נוסחה זו, הניתנת ככלל להפעלה פשוטה ונוחה ללא צורך בריבוי
התדיינויות, תחול על כל בני הדתות.
מסקנות ועדת שיפמן לא הבשילו בסופו של יום לכדי חקיקה ומאז שהן הוגשו חלו התפתחויות שונות
אשר הביאו לצורך לבחון חלק מן הדברים. כך, נכתבו הערות ומאמרים, הן באשר לטבלה הקובעת את
עלות גידול הילד והן באשר לאופן החלוקה של העלות הכלכלית של הילד בין ההורים ביחס לסוגי
919/15 ההוצאה השונים. כמו כן חלה התפתחות משמעותית עם פסיקתו של בית המשפט העליון בבע"מ
בהרכב של שבעה שופטים. 2017 פלוני נ' פלוני, שניתן על ידי בית המשפט העליון ביולי
, אשר עסק בשני בני זוג יהודים, קבע בית המשפט העליון, בהסתמך על אחת הגישות919/15 בבע"מ
חבים שני הורים יהודים באופן שווה במזונות ילדיהם מ"דין 15 עד6 שבדין העברי, כי בגין ילדים בגילאי
צדקה" בהתאם ליכולתם הכלכלית. עוד נקבע כי בהתקיים הסדר של משמורת פיזית משותפת – חלוקה
שווה של זמני השהות והכנסה פנויה שווה יישאו ההורים שווה בשווה במזונות הילדים. כן נקבע כי בדמי
המזונות "תלויי השהות" )הוצאות שוטפות יומיומיות( יישאו ההורים במישרין בזמן בו שוהים הילדים
במחיצתם ונקבעה הלכה באשר לאופן חלוקת דמי המזונות בגין הוצאות שאינן תלויות שהות והוצאות
מיוחדות. עם זאת, פסק הדין לא הבהיר האם ההכרעות העקרוניות בו מוגבלות אך ורק למצבים של
הסדרי שהות שווים או כמעט שווים או שמא הם ניתנים ליישום גם במצבים נוספים.
קרא בית המשפט למחוקק להסדיר את הנושא בחקיקה בעניין919/15 במסגרת פסק הדין בבע"מ
באומרו:
"בהזדמנות זו וטרם נעילה אציין כי ייטיב המחוקק לעשות אם ייקבע הסדר חקיקתי שיסדיר
לפסק 147 סוגיה מורכבת זו – על כל היבטיה – באופן ממצה, מקיף ומפורט." )כב' השופט פוגלמן בפסקה
דינו(
– וכן
15
"נזכור ונזכיר: טרם נשלמה המלאכה. ראשית, פסק דין זה מסדיר באופן חלקי בלבד את סוגיית
, חובה שעודנה מוטלת במלואה על כתפי 6-0 מזונות הילדים, ואינו מתייחס לתשלום מזונות ילדים בגילאי
האב, תהיינה נסיבות העניין אשר תהיינה. זאת ועוד, פסק הדין אינו מתיימר לקבוע נוסחאות אחידות
לשם עריכת תחשיב מדויק של דמי המזונות הראויים להשתלם בכל מקרה ומקרה )כדרך שעשתה ועדת
שיפמן(, במגמה ליצור פסיקת מזונות אחידה וקוהרנטית. שנית, כפי שציין חברי השופט פוגלמן בפתח
(, הסוגיה שהונחה לפתחנו במסגרת הערעורים דנן איננה סוגיית המשמורת המשותפת. 4 דבריו )פסקה
סוגיה זו כרוכה בסוגיית מזונות הילדים, משפיעה עליה ומושפעת ממנה. הסדרתן של סוגיות אלו מחייבת
אפוא חשיבה מערכתית, כוללת. הנה כי כן, ועל אף פסק דין זה, דומני כי אין מנוס מגיבושו של הסדר
לפסק דינו(.6 חקיקתי – מקיף, סדור ומפורט – ויפה שעה אחת קודם." )כב' השופט סולברג בסעיף
ונקבע כי יש להתחשב בקביעת גובה המזונות עבור919/15 מאז פסק הדין, הוחלו עקרונותיו של בע"מ
בזמני השהות אצל כל הורה וביחסי הכנסותיהם, גם ביחס למקרים שבהם המשמורת 6 ילדים מעל גיל
אינה משותפת וההכנסות אינן שוות.
כמו כן, ניתנו פסיקות שונות בערכאות הדיוניות באשר לאופן שבו יש ליישם את עקרונותיו של בע"מ
הלכה למעשה. בפסיקות אלה ישנן גישות מגוונות אשר הותירו את הצורך בחקיקה סדורה 919/15
אף הובילו לתובנות וחידדו סוגיות אשר יש919/15 ומפורטת. השנים שבהם הוחלו עקרונותיו של בע"מ
לתת אליהם את הדעת בחקיקה שכזו.
לאור כל האמור, ביקשתי במהלך כהונתו של המציע כשר המשפטים ליזום הצעת חוק לקביעת
התמיכה הכלכלית בילדים שעל הורים לשאת בהם, שתתבסס על טובת הילד ושתוביל לוודאות והוגנות
מרבית בין הצדדים ומתוך כך לצמצום חיכוך בין ההורים ואף הפחתת העומס על בתי המשפט.
לצורך כך מינה מנכ"ל משרד המשפטים עו"ד ערן דוידי את פרופ' שחר ליפשיץ, מבכירי החוקרים
בתחום דיני המשפחה בישראל ובעל שם בינלאומי כיועץ מלווה לתהליך הכנת הצעת החוק ובחינת
הסוגיות המורכבות הכרוכות בה. תרומתו של פרופ' ליפשיץ סייעה רבות לגיבושו של תזכיר חוק זה.
בהמשך לכך נעשה תהליך שיתוף ציבור מוקדם לתזכיר החוק, באמצעות קול קורא אשר קרא לציבור
הרחב לקחת חלק ולהשפיע על תהליך לבחינת רגולציה ביחס להליך פסיקת מזונות ילדים. לקול הקורא
נענו רבים: ארגונים שונים, גורמי מחקר ואקדמיה, עורכי דין העוסקים בתחום וכן אבות ואמהות
שביקשו ללמד מתוך חוויותיהם האישיות.
תגובות הציבור נלמדו ושימשו נדבך מרכזי בבחינת ההסדרים שבהצעת החוק הנוכחית. במסגרת
שקילת הסוגיות שמעלה הצעת החוק התקיימו בשנים האחרונות מפגשים עם גורמים שונים הקשורים
בנושא, לרבות שופטים, דיינים, קאדים, כלכלנים, אנשי אקדמיה ועורכי דין העוסקים בתחום. נוסף על
כך, נערכו גם שולחנות עגולים שבהם נערך סיעור מוחות בין אנשי אקדמיה אנשי הדרג המקצועי ואנשי
שטח בעלי נקודות מבט שונות כלפי הסוגייה.
בנוסף, נערכה בחינה כלכלית בשאלה מהי עלות גידולו של ילד בישראל, בשיתוף הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה ובהתייעצות עם כלכלנים העוסקים בתחום. מטרתנו היא ליצור טבלה סטטיסטית פשוטה
הניתנת להפעלה ללא צורך בריבוי התדיינויות ומבוססת על תבחינים סטטיסטיים שונים ובראשם
16
הכנסותיהם של ההורים ומספר הילדים במשפחה. בהתאם להצעה, עקרונותיה של הטבלה ואופן השימוש
בה יעוגנו בחקיקה, בעוד הטבלה הסטטיסטית עצמה תעוגן בתקנות אשר בהן יש אפשרות רבה יותר
לגמישות ולשינויים ככל שידרשו בחלוף הזמן. גם בתהליך זה, שטרם הסתיים, נלמדו הגישות השונות
וההתייחסות שהתקבלו לקול הקורא ומאמרים שנכתבו בסוגיה.
הצעת החוק נכתבה מנקודת מבט של טובת הילד ועיגון זכותו לתמיכה כלכלית מכל אחד מהוריו תוך
יצירת הוגנות בחלוקה בין ההורים המתבססת כאמור על אדנים אובייקטיבים ובעיקר על הכנסת כל אחד
מההורים. לצד זאת הושם דגש על התחשבות באופן ביצוע ההוצאות הלכה למעשה על ידי כל אחד
מההורים: ביצוע "בעין" בימי השהות של הילד עם כל אחד מהוריו, כפי שנקבעו על ידי בית המשפט או
בהסכם ביניהם וביצוע ההוצאות בפועל ביחס להוצאות שאינן תלויות בימי השהות. ההתחשבות באופן
ביצוע ההוצאות ובדפוסים הכלכליים והטיפוליים השונים של משפחות יסודה גם בכך שהחברה בישראל
אינה בנויה מקשה אחת ומה שנכון לחברה אחת או למשפחה אחת אינו נכון בהכרח לחברה אחרת.
במסגרת הצעת החוק נדרשנו לעיתים לבחור בין מספר חלופות שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות
ולנסות להתאים את ההסדר למצבים החיים השונים כגון חלוקה שונה של זמני שהות, מצבים כלכליים
שונים של שני ההורים ושל כל אחד מהם בנפרד, סוגי התנהלות משפחתית, חלוקה תרבותית שונה ועוד.
במסגרת זו נעשו איזונים שונים במטרה ליצור חוק שייתן ודאות ובהירות, יתמרץ את הצדדים להגיע
להסכמות ולצמצם את ההתדיינויות ביניהם נוכח כל ההשלכות השליליות שיש לריבוי התדיינויות כאלה
על כל אחד מההורים ועל ילדיהם הן במישור המשפחתי והאישי והן במישור הכלכלי.
כמו כן, ביקשנו לשמר את קביעת ימי השהות של הילד אצל כל אחד מהוריו על פי עקרון טובת הילד
בלבד. בהתאם לכך, אף כאשר התחשבנו בזמני השהות של ילד אצל כל אחד מהוריו, בשל העלות שהוא
נושא "בעין" בהוצאות הילד, נמנענו מליצור תלות מוחלטת בימים אלה מקום שהדבר איננו נדרש. כמו כן,
ביכרנו, ככלל, הסדר מדורג המתחשב בימי השהות על פני יצירת קטגוריות מוחלטות של ימי שהות
הנושאות עמן זכויות כלכליות משמעותיות אל מול אבדן זכויות אלה במצבים אחרים.
. פורסם תזכיר חוק ע"י משרד המשפטים בהנחיית מציע הצעה זו2/6/2022 כמו כן, בתאריך
,הצעת החוק מבוססת על שמירת ההסדרים בנוגע לזמני השהות שנקבעו בהסכם או על ידי בית המשפט
, ונותנת מענה למקרים החריגים בהם הדבר 1962–לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב
איננו מתממש הלכה למעשה, באמצעות הסמכת בית המשפט להתערב במצבים כאלה גם במישור
הכלכלי.
הצעת חוק מפורטת זו תיתן מענה, כך אנו מקווים לצורך בהסדרה כוללת של סוגיית התמיכה
הכלכלית בילדים בישראל, על היבטיה השונים.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(26.07.2023) ח' באב התשפ"ג