חומר רקע
- 1 -
ז' בניסן התשע"ב (
15
באפריל
2024
)
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה
ל 'דיון מס12
ב
הצעת
חוק הגנת הפרטיות
'(תיקון מס14), התשפ"ב–
2022
(אכיפה מינהלית–
)עיצומים כספיים:
אכיפה חלופית – עיצומים כספים
מנגנו
ן האכיפה המינהלית
אחד התיקונים העיקריים שבהצעת החוק הוא הוספת מנגנוני אכיפה חלופיים–
מינהליים לרשות להגנת
הפרטיות. מנגנון האכיפה המינהלית(ובראשו ה עיצומים
ה
כספיים, על נגזרותי)ו
הוא מנגנון מודרני, חלופי
למשפט הפלילי, המיועד למסגרת של רגולציה, ונאכף על ידי הגורם המאסדר, לרוב "הממונה" (ובענייננו, ראש
)הרשות . מטרת מנגנון האכיפה המינהלית שיפור יכולות האכיפה של יחידת רשם מאגרי המידע שתחת הרשות
להגנת הפרטיות.. מנגנון מסוג זה הוכלל בדברי חקיקה רבים בשנים האחרונות
,ככלל
יתרונה של האכיפה החלופית טמון ביעילותה
: האכיפ ה החלופית מנותקת מההליך הפלילי ומאפשרת
תגובה מהירה להפרה על ידי גורם הבקיא בדרישות הרגולציה (המאסדר). כמו כן, הסנקציה המינהלית היא
סנקציה כספית בלבד ולרוב היא אינה מלווה בקלון החברתי של הרשעה בפלילים, ולכן הדרישות הראייתיות בה
.מופחתות
מנגד, מקובל לסבור כ י חסרונה של האכיפה החלופית
הוא בהגנות החסרות שניתנות למפוקח : טענותיו נבחנות
על ידי המאסדר, המשמש חוקר תובע ושופט, ולא על ידי בית המשפט (או גורם נייטרלי); אפשרות הערעור מוגבלת
מאוד; הזכות לחסיון מפני הפללה עצמית, ככל הנראה אינה עומדת לו ועוד. בנוסף המאסדר נ מצא בקשר שוטף
.עם "השוק", ויש חשש להטיה מבנית כתוצאה מאופי האינטראקציה שהיתה למאסדר עם המפוקחים
,בשל כך האכיפה החלופית מיועדת להפרות שאינן מחייבות בירור עובדתי מורכב ואינן דורשות בירור של יסוד
נפשי, שאינו רלוונטי בהקשר של הוכחת ההפרות הרגולטוריות .
הטלת ;אמצעי האכיפה החלופיים משתלבים במודל משולש של אסדרה ופיקוח; בירור מינהלי ואכיפה מינהלית
וחקירה פלילית
על פי ההצעה
הרשות להגנת הפרטיות תפעיל שלושה מנגנונים ביחסיה עם ציבור המפוקחים :
(1
)
אסדרה ופיקוח
שוטפים
הכוללים
איסוף מידע הנוגע לדרך שבה הגוף המפוקח מייש( ;ם את הוראות החוק הנוגעות לפעילותו2
)
בירור הפרות
כאשר .יש יסוד סביר להניח שבוצעה הפרה
ואכיפה מינהלית
באמצעות אחד משלושה כלי
אכיפה
מינהליים-
;עיצומים כספיים, התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה
ו-(3) חקירה פלילית ועונשין–
בהצעת החוק
מוצע לקבוע לרשות ס( מכויות חקירה פליליות
ב'סימן ד' לפרק ד1) ,
סמכויות אלו אינן מוקנות כיום
בחוק לרשם, לעובדיו או לרשות בחוק
, אולם ב פועל מוקנות סמכויות חקירה מסוימות גם כיום לעובדי הרשות
.)באמצעות הסמכה פרטנית מאת השר לביטחון הפנים מכוח פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות נבקש לציי ן כי
.עצם קיומו של מנגנון אכיפה פלילי לצד מנגנון מינהלי מחייב התייחסות ובחינה
קביעת סכום העיצום הכספי–
הטלת העיצום הכספי אינה מתבססת על היסוד המוסרי-
גמולי של העונש הפלילי והיא שונה ממאפייני ההשבה
.שבפיצוי
תכליתה של הסנקציה המינהלית היא הרתעתית-מניעתית.
היא מבוססת על ההנחה כי קיים תמריץ
- 2 -
כלכלי למפר לבצע את ההפרות–
.כגון חסכון או דחיית הוצאות
מכאן ש קביעת גובה הסכום של העיצום הכספי
צריכה להיעשות בשים לב למטרות של מניעת מוטיבציה להפרה עתידית, על ידי מניעת הרווח הנובע מאי הציות
'(עמ11
למודל האכיפה החלופית ש למחלקת ייעוץ וחקיקה). יצוין כי נוסף על הנזק הפוטנציאלי בקביעת עיצום
כספי גבוה מדי למפוקחים והכבדה עודפת עליהם, הרי שקביעת סכום גבוה מדי עלולה להרתיע את הממונה
מלהטיל עיצום כספי. לכן על פי,המודל של עיצומים כספיים
הסכום צריך להיות כזה שלוקח בחשבון את
"המקרה הפשוט" של ההפרה, ללא נסיבות מחמירות כלשהן .
פרק ד'3
:אמצעי אכיפה מינהליים
סימן א :'הטלת עיצום כספי
23כג.עיצום כספי (
סעיפים קטנים(ב)
,
(ג) ו-(ד) יידונו בנפרד)
(א)
בסעיף זה –
"מידע רגיל "
– מידע שאינו מידע בעל רגישות מיוחדת;
"הסכום הבסיסי "
– סכום כמפורט לה
לן ,לפי העניין:
(1)
לעניין הפרה בקשר למאגר מידע הכולל מידע על מספר אנשים שאינו עולה על
1,000
, שיש בו רק
מידע רגיל –
5,000
שקלים חדשים ;ואם יש בו גם מידע בעל רגישות מיוחדת –
,000
20
50
שקלים חדשים;
(2)
לעניין הפרה בקשר למאגר מידע הכולל מידע על מספר אנשי
ם העולה על
1,000
ואינו עולה על
10,000
,שיש בו רק מידע רגיל –
,000
20
10
שקלים חדשים ;ואם יש בו גם מידע בעל רגישות מיוחדת –
,000
80
100
שקלים חדשים;
(3)
לעניין הפרה בקשר למאגר מידע הכולל מידע על מספר אנשים העולה על
10,000
ו
אינו עולה על
100,000
,שיש בו רק ע מיד רגיל –
,000
40
20
שקלים חדשים ;ואם יש בו גם מידע בעל רגישות מיוחדת –
,000
160
200
שקלים חדשים;
(4)
לעניין הפרה בקשר למאגר מידע הכולל מידע על מספר אנשים העולה על
100,000
ו
אינו עולה על
1,000,000
,שיש בו רק מידע רגיל –
,000
150
40
שקלים חדשים ;ואם יש בו גם ע מיד בעל רגישות מיוחדת
–
,000
600
400
שקלים חדשים;
(5)
לעניין הפרה בקשר למאגר מידע שיש בו מידע על מספר אנשים העולה על
1,000,000
, שיש בו רק
מידע רגיל –
,000
250
80
שקלים חדשים ;ואם יש בו גם מידע בעל רגישות מיוחדת –
,000
1,000
800
שקלים חדשים.
לדיון–
(1)
האם לא נדר ש מנעד
רחב יותר שיתן ביטוי לשונות הרבה בין סוגי המאגרים
. לדוגמא,
מדוע החיתוך ביחס
למאגר הראשון הוא
דווקא ב-
1,000
נושאי מידע? האם לא ראוי חיתוך נוסף– ב-
100
נושאי מידע? מה
י
הסטטיסטיקה של מאגרים עד1,000
?נושאי מידע
(2)
האם לא נכון לקבוע את המדרגות גם בשים לב ל מידת הרגישות? לדוגמא לקבוע כי המדרגה הראשונה
תהיה עד1,000
נושאי מידע או עד100
?נושאי מידע ביחס למידע בעל רגישות מיוחדת
- 3 -
(3) האם סביר כי ההפרה הבסיסית ביותר של מאגר מידע קטן (כולל
מאגר ובו20
)נושאי מידע תייצר עיצום
כספי של בין5,000
₪
ל-
20,000
₪
במדרגה הרא שונה?)(ככל שמדובר ברגישות מיוחדת
לתשומת הלב
:דוגמאות נוספות לסכומי עיצומים כאשר הגורם המפר הוא גורם קטן/ שכיר
a.
עיצום כספי בגין הפרה של
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-
1981
של עובד
שכיר של תאגיד–
בין3,000
ל-
9,000
₪
;
b.
עיצום כספי בגין הפרה של חוק
שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
, תש
נ"ח-
1998
:
i.
:חייב זעיר1,200-3,600
₪
חייב זעיר: מחזור עסקאות עד2
מיליון.ש"ח
ii.
:חייב קטן3,500-13,000
₪
iii
.
:חייב רגיל12,500-200,000
₪
c.
עיצום כספי בגין הפרה של חוק
הגנת הצרכן ,תשמ"א-
1981
:
הפרת ההוראות המפורטות בסעיף22
)ג(א
:לחוק
i.
:מי שאינו תאגיד7,170
₪
.
ii.
:תאגיד22,530
₪
הפרת הוראות המפורטות בסעיף22
:ג(ב) לחוק
i.
:מי שאינו תאגיד25,610
ש"ח
ii.
:תאגיד46,080
₪
.
d.
עיצום כספי בגין הפרה של חוק
להגברת האכיפה של דיני עבודה ,תשע"ב-
2011
:
i.
בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השנייה–
5,680
,שקלים חדשים ולגבי יחיד
המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית–
2,840
שקלים
חדשים;
ii
.
בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השנייה–
22,730
,שקלים חדשים ולגבי יחיד
( כאמור בפסקה1
)
–
11,360
שקלים חדשים;
iii
.
בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת הש נייה–
39,770
,שקלים חדשים ולגבי יחיד
( כאמור בפסקה1
)
–
19,880
שקלים חדשים.
(
**
)
מאגר מידע שיש בו גם מידע בעל רגישות מיוחדת–
.)פי ארבע מהסכום האמור בסעיף קטן (א
(ב)
הפר אדם או גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף
23
(בפרק זה – גוף ציבורי )הוראה מההוראות לפי חוק הז,
כמפורט להלן ,לפי העניין ,רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה ,בסכום הבסיסי:
(1)
ניהל או החזיק מאגר מידע החייב ברישום שלא בהתאם להוראות סעיף 8(א;)
(2
)
לא מסר לממונה את הפרטים המנויים בסעיף 9(ב()
1
,)בניגוד להוראות סעיף 8(ג1
;)
(3)
כלל פרטים שאינם נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע שהוגשה לפי סעיף 9
;
(4)
לא הודיע לממונה על שינוי בפרטים המנויים בסעיף 9(ב )או בפרטים שנקבעו לפי סעיף 9(ג ,)
בניגוד להוראות סעיף 9(ד ,)או לא הודיע על הפסקת פעולתו של מאגר המידע ,בניגוד להוראות אותו
סעיף;
- 4 -
(5)
ניהל או החזיק מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר ,בלי שיש בידו רישום המציין את
המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו וכן למי מסר כל
אוסף נתונים כאמור ,בניגוד להוראות סעיף
17ה;
(6)
לא פירט ,על דרישת מידע ,כי הוא מוסר דרך קבע מידע בהתאם לסעיף
23ג ,בניגוד להוראות
סעיף
23ד(א;)
(7)
לא קיים רישום של המידע שמסר בהתאם לסעיף
23ג ,בניגוד להוראות סעיף
23ד(ב;)
(8)
לא הודיע לממונה כי הוא מקבל דרך קבע מידע בהתאם לסעיף
23ג והמידע נאגר במאגר
מידע ,בניגוד להוראות סעיף
23ד(ג;)
(9)
בעל שליטה במאגר מידע ,מחזיק במאגר או מנהל מאגר שלא מסר למפקח מסמך או עותק
מחומר מחשב ,בניגוד להוראות סעיף
23י(א()
2
)או (3
.)
)(ג
הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של
כפל הסכום הבסיסי:
(1)
הפר הוראה להפסקת הפרה שנתן לו הממונה לפי סעיף8
;)א(ב
(2)
פנה לאדם לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש בו במאגר מידע, בלי שמסר לו הודעה כנדרש בסעיף
11
;
(3)
סירב לאפשר לאדם שמידע עליו מוחזק במאגר מידע לעיין במידע שעליו, בניגוד להוראות לפי
סעיף
13
;
(4)
ביצע
שינוי במידע שברשותו בלי שהודיע עליו לכל מי שקיבל את המידע, בניגוד להוראות לפי סעיף
14
;)(ב
(5)
לא הודיע למבקש על סירוב לתקן מידע המצוי במאגר מידע שבבעלותו או למוחקו, בניגוד להוראות
לפי סעיף14
;)(ג
(6)
לא תיקן מידע המצוי במאגר מידע שבהחזקתו, בניגוד ל הוראות סעיף14
;)(ד
(7)
החזיק במאגרי מידע של בעלים שונים בלי שהבטיח כי אפשרות הגישה לכל מאגר תהיה נתונה רק למי
שהורשו לכך במפורש בהסכם בכתב בינו לבין בעליו של אותו מאגר, בניגוד להוראות סעיף17
;)א(א
(8)
לא מינה אחראי על הגנת מידע, בניגוד להוראות סעיף17
;)ב(א
(9)
ניהל או החזיק מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, בלא שהמאגר היה רשום במרשם ובלא
שאחת ממטרותיו הרשומות של המאגר היא שירותי דיוור ישיר, בניגוד להוראות סעיף17
;ד
(
10
)
פנה לאדם
בדיוור ישיר באופן שאינו
עומד בהוראות סעיף17
;ו(א) לחוק
(
11
)
לא
נענה לדרישתו של אדם בהתאם לסעיף17
ו(ב), שמידע המתייחס אליו יימחק ממאגר מידע המשמש
לדיוור ישיר, בניגוד להוראות סעיף17
;)ו(ד
(
12
)
לא נענה לדרישתו של אדם בהתאם לסעיף17
ו(ג), כי מידע המתייחס אליו, לא יימסר לאדם, לסוג בני
שה
לרישום
- 5 -
(ה)
הפר אדם [או גוף ציבורי?
]הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי סעיף
36
,כמפורט בטור א 'לתוספת,
החלה עליו ,רשאי הממונה ראש הרשות להטיל עליו עיצ
ום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום הקבוע לגביו בטור ב,'
בטור ג 'או בטור ד 'לצידה ,לפי העניין.
מודל העיצומים הממשלתי (עיגון אכיפה חלופית בחקיקה–
עקרונות מנחים (ספטמבר2018
)
" , להלן עקרונות
מנחים ממשלתי"
:מציין כאמור
" ,ככלל
אכיפה חלופית מתאימה לאסדרה בה קיים ציבור מפוקח מוגדר.
לכן, ככל שמדובר באכיפת רגולציה
כלפי הציבור הרחב–
אין מקום להסדירה באכיפה חלופית וניתן לבחון אכיפה באמצעות קביעת עבירות קנס או
עבירות מינהליות '" (עמ6
.)
" ,וכן ככלל, הטלת עיצומים כספיים מתאימה ביחס לציבור מפוקח
שכפוף להוראות הרגולציה ש ל החוק וכפוף
למשטר של רישוי . ציבור הכפוף למשטר של רישוי הוא ציבור שנדרש ממנו להכיר את הוראות הרגולציה החלה
עליו ., ומכאן ההצדקה להטיל עליו עיצומים כספיים ככל שהוראות הרגולציה מופרות כשעולה הצורך להטיל
עיצומים כספיים על ציבור שאינו כפוף לרישוי, למשל כשהפעילו ת המוסדרת כפופה לעמידה בסטנדרטים אך
לא לקבלת רישיון מראש–
ניתן להטיל עיצומים כספיים ככל שאפשר לאפיין את הציבור כציבור שעוסק
בפעילות שבליבת הרגולציה בתדירות גבוהה ולכן ניתן להניח לגביו שהוא מכיר את הוראות הרגולציה"
(עיגון
'אכיפה, עמ8
.")
"לחזקת ידיעת הדין [החלה במשפט הפלילי] הצדקה רעיונית ככל שמדובר בעבירותMala in se
. עבירות אלו
נוגעות לאיסורים אינטואיטיביים אשר חזקת ידיעת הדין לגביהם עולה בקנה אחד עם השכל הישר. עם זאת ככל
שמדובר בעבירות מסוגMala Prohibita
הנוגעות לאיסורים שאינם מובנים מאליהם, הבסיס הרעיו ני לחזקת
...ידיעת הדין נחלש
עיצומים כספיים מוטלים בגין התנהגויות שמסווגות בעולם הפלילי כ-
Mala Prohibita
ולכן ההנחה היא שהציבור הרחב אינו בהכרח מודע לקיומו של איסור וממילא אינו מודע לסנקציה המינהלית
אדם או לאנשים מסוימים, בניגוד להורא ות סעיף17
.)ו(ד
)(ד מי ש הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של
פי
ארבעה
:מהסכום הבסיסי
(1)
בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר שהשתמש במידע
ל
רבות ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם
אף שאינה בגדר מידע (לה לן– ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם)
,, ממאגר מידע שלא למטרה שלשמה נמסר
ו,
,או שהרשה לאחר מטעמו להשתמש במידע או בידיעה כאמור שלא למטרה שלשמה נמסרו
בניגוד ל הוראות
סעיף
10ב;
(2)
בעל שליטה במאגר מידע, מחזיק במאגר או מנהל מאגר ש
השתמש במידע לרבות ידיעה על עני
יניו
הפרטיים של אדם ,, ממאגר מידע
ב לא הרשאה של בעל
השליטה ב מאגר המידע, או
ב,חריגה מהרשאה כאמור
בניגוד ל הוראות סעיף10
)ג(א ;
(3)
בעל שליטה במאגר מידע, מחזיק במאגר או מנהל מאגר שהחזיק במידע או בידיעה על ענייניו הפרטיים
של אדם, ממאגר מידע ,ב לא הרשאה של בעל
השליטה במאגר המידע או בחריגה מהרשאה כאמור, בניגוד
להוראות סעיף10
"ג(ב); לעניין זה "החזקה–
כהגדרתה בסעיף10
.)ג(ב
- 6 -
שעלולה להיות מוטלת בגינו
". תפיסה זו, לפיה האכיפה החלופית מ תאימה רק לציבור מפוקח נפוצה במדינות
.עולם רבות, ובפרט בחוק האנגלי, עליו מבוסס במידה רבה מודל האכיפה החלופית בישראל
לדיון–
בשים לב למודל
האכיפה החלופית ,
האם נכון להחיל את ,העיצומים הכספיים לפי החוק גם על גורמים
פרטיים ולא רק על מי שפועל במסגרת עסקו? רא ,ו, לדוגמא
ב
חוק לצמצום השימוש במזומן, תשע"ח-
2018
–
הגם
שהוראות החוק חלות על כל אדם, מצא המחוקק לנכון להגביל את הוראות העיצומים הכספיים לעוסק במסגרת
עסקו בלבד, בעוד שההפרות על מי שהפר את הוראות החוק, שלא כעוסק במסגרת עסקו– חלות הוראות קנס.
(ו)
(1)
נמסר
ה למחזיק במאגר מידע דרישת תשלום בשל הפרת הוראה כאמור בסעיף קטן (ה,)
יודיע על כך הממונה ראש הרשות לבעל השליטה במאגר בצירוף העתק מדרישת התשלום
שנמסרה למחזיק ,ויורה לבעל השליטה במאגר לפעול להפסקת ההפרה/ על צעדים שעליו לנקוט
לצורך הפסקת ההפרה בידי המחזיק ,והכו
ל בפרק זמן כפי שיורה הממונה
ראש הרשות.
(2)
לא הופסקה ההפרה כאמור בפסקה (1
,)רשאי הממונה ראש הרשות למסור לבעל
השליטה במאגר הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף
23כג בשל אותה הפרה ,ויחולו לגבי בעל
השליטה במאגר לעניין אותה הפרה ,בשינויים המחויבים ,ההוראות לפי סי
מן זה ,כאילו היה
המפר ;סכום העיצום הכספי שיוטל על בעל השליטה במאגר בשל הפרה כאמור יהיה הסכום
שניתן להטיל על המחזיק בשל אותה הפרה.
הוראה זו מטרתה להטיל אחריות על בעל שליטה במאגר מידע , במקרה של הפרה של המחזיק באותו מאגר
(אחריות שילוחית). מאחר שלא בעל השליט ה במאגר הפר את ההפרה, מוצע להודיע גם לו על ההפרה ולהורות לו
.לפעול להפסקת ההפרה
:לדיון
(1)
האם ניתן להגדיר את ?פרק הזמן שבמסגרתו נדרשת הפסקת ההפרה
(2)
?מה קורה אם אין לבעל השליטה במאגר המידע יכולת להשפיע על ההפרה ?מה מצופה ממנו במצב כזה
23כד.הודעה על כוונת יוב ח
(א)
היה לממונה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה ,כאמור בסעיף
23כג (בפרק זה – המפר ,)ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף ,ימסור למפר הודעה
בכתב
על הכוונה
להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב.)
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה ,בין השאר ,את אלה:
(1)
פירוט
המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה ,)המהווה את ההפרה ,
/נסיבות ביצוע המעשה או
המחדל ומועד ביצועו;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו בפני הממונה ראש ה
רשות לפי הוראות סעיף
23כה וכי יראו
את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה ,כאמור בסעיף
23כו(ד;)
- 7 -
(4)
הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף
23כז ,ושיעור התוספת.
ראשית לכל יובהר כי
ק ביעת
ראש הרשות לפיה התבצעה הפרה מחייבת ל הטיל עיצום כספי בסכום הקבוע
בחקיקה . ככל שישנן נסיבות מסוימות בהן
ראש הרשות
אינו מעוניין לאכוף את הוראות החוק, עליו לפרסמן
במסגרת נוהל בו מעוגנת מדיניות האכיפה, כדי שמדיניות זו תופעל באופן אחיד ושוויוני כלפי כל המפוקח .ים
במסגרת זו
יכול ראש הרשות
לקבוע נסיבות בהן מספר מקרים ייחשבו כהפרה אחת, נסיבות שבהן לא תיאכף
.הפרה בשל היותה דבר פעוט, נסיבות חריגות שבהן לא הייתה למפר שליטה על ההפרה וכיוצא באלה
מובהר כי "הצורך לקבוע מדיניות אכיפה בנהלים"
הוא בנוסף לצורך לקבוע נהלים בעניין הנסיבות למתן התראה
'או למסירת התחייבות" (עמ22
לעקרונות מנחים ממשלתי).
:לדיון
(1)
?האם קיים נוהל מדיניות אכיפה
(2)
האם יש מקום לקביעת התיישנות להודעה על כוונת חיוב
או שניתן להסתפק בשיהוי. בהקשר זה
נציין כי לרוב אין קביעת הוראות
התיישנות וכי עמדת הממשלה ה
יא כי אין צורך בהוראה כאמור , הגם
שניתן למצוא הוראות כאלו, לדוגמא ב סעיף52טז ל :חוק ניירות ערך
"
52
טז הודעה על כוונת חיוב
52
)טז. (א
היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי פרק זה, תימסר למפר
הודעה על כוונת הרשות כאמור (בפרק זה–
,)הודעה על כוונת חיוב ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות
.את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם"
עוד נציין כי סעיף8.1
ל הנחיית היועץ המשפטי לממשלה1.0003
בנושא משך הזמן בהליכי אכיפה חלופיים
[עיצומים כספיי]ם
קובע כי"
רשות מנהלית, תפעל לבירור ההפרה ולאיסוף העובדות הנדרשות, כך
שההליך המנהלי יסתיים בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר תוך שנה וחצי ממועד גילוי ההפרה ."
עוד הובהר כי מ
דיווחים שנתיים מהרגולטורים המטילים עיצומים כספיים , שמקבל משרד המשפטים עולה
שלפעמים יש נסי .בות מיוחדות שמצדיקות חריגה מלוחות הזמנים במצבים מסוימים
23
כה. זכות טיעון
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף
23כד רשאי לטעון את טענותיו,
,בפני ראש הרשות בכתב
או
בעל פה , לפי החלטת
ראש הרשות ,בפני הממונה
ראש הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו ע
יצום כספי ולעניין
סכומו ,בתוך
30
45
ימים ממועד מסירת ההודעה ;הממונה ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה האמורה,
מטעמים מיוחדים שיירשמו.
:לדיון
(1)
האם יש מקום
להרחבת המועדים?
נציין כי
בתבנית משרד המשפטים מופיעה הצעה ל-
30
ימים , אולם
במרבית החוקים שונתה התקופה ו
התקופה השכיחה, להבנתנו,
היא45
ימים (ולעיתים תקופות נוספות של
45). ניתן למצוא גם תקופות ארוכות יותר
(לדוגמא–
בחוק הטיב תקופה של60
)ימים .
(2)
זכות עיון –
אין הסדרה בתבנית של זכות העיון בחומרי החקירה. נראה כי הזכות הורחבה בפסיקה אך
,האם אין מקום לעגנה בתבנית בשים לב לציבור הרחב שההסדר עשוי להיות רלוונטי ביחס אליהם (שלא
.)כולם בהכרח מיוצגים
- 8 -
(3)
האם חלות הגנות המשפט הפלילי? האזרחי ? האם חלה ההגנה של זוטי דברים לפי סעיף6 – "
לא תהיה
זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש"? האם יש מקום להבהירה ב חוק
)(ולא רק דרך "המשפט האזרחי" הכולל גם את המשפט המינהלי?
23
כו החלטת הממונה
ראש הרשות
ודרישת תשלום
(א)
הממונה ראש הרשות יחליט ,לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף
23כה ,אם להטיל על המפר עיצום
כספי ,ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף
23כח.
(ב)
החליט הממונה ראש הרשות לפי סעיף קטן (א )
–
(1)
להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה ,בכתב ,לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה –
דרישת תשלום ,)בה וש יציין ,בין השאר ,את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו וכן
את זכותו ל]השיג על ההחלטה;
(2)
שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך ,בכתב.
(ג)
בדרישת התשלום או בהודעה ,לפי סעיף קטן (ב ,)יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
(ד)
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף
23כה בתוך התקופה האמורה באותו סעיף ,יראו את ההודעה
על כוונת חיוב ,בתום אותה תקופה ,כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
לדיון :
(1)
?מהם השיקולים שמפעיל ראש הרשות ?האם יש מקום לעגן מועדים להחלטת ראש הרשות
(2)
?האם יש מקום לקבוע את שיקולי ההפחתה בחוק עצמו
23
כז הפרה נמשכת והפרה חוזרת
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקב
וע לאותה הפרה ,החלק החמישים
%
5 לכל יום חודש מלא
שבו נמשכת ההפרה
, עד לכפל הסכום הקבוע להפרה [לדיון בתלות בהתיישנות].
)(ב
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה ,סכום השווה לעיצום הכספי כאמור ;לעניין זה,
"הפרה חוזרת "
– הפרת הוראה מההוראות לפי וק ח זה ,כאמור בסעיף
23כג ,בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה
הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
)סעיף קטן (א–
:הפרה נמשכת
בחוק הגנת הפרטיות ובפרט בתקנות הגנת הפרטיות, רוב רובן של ההפרות הן הפרות במחדל ומטבע הדברים הפרות
,נמשכות. כך לדוגמא הפרת החובה למנות ממונה אבטחת מידע, הפרת החובה לקבוע מסמך הרשאות לעובדים או
הפרת החובה לערוך סקר סיכונים. מכאן שיש חשיבות רבה בהבניה מדויקת של העיצום המוטל על
הפרה נמשכת ,
.ובפרט מניעת הטלת כפל עיצומים וענישת יתר על הפרה מסוג זה
על-פי המוצע, י
י
ווסף על העיצום
.הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים לכל יום מאחר שמדובר בסכומים
גבוהים ביותר ומאחר שמרבית ההפרות הן הפרות במחדל, נראה כי הסדר זה רחב מדי. על כן מוצע
לשקול חלופות
אחרות :
- 9 -
-
ק ביעת תקרה
ל תוספת הסכום בגין)עלות ההפרה הנמשכת (לדוגמא עד פי שניים מהסכום;
-
הפחתת
ה
תוספת המחושב
ת -
כך שבמקום2%
לחודש% ליום (החלק החמישים) יחושב–
לדוגמא5%
או
10%
,; באופן זה
לכל
,שנת הפרה יווסף60%
או120%
.לסכום הבסיס
-
הוספת הגדרה לפיה התוספת לעיצום הכספי בגין ההפרה הנמשכת תחוש ב החל מהמועד שבו הודיע
)הממונה (ראש הרשות למפר על הפרת או
תה הוראה .
:כך לדוגמא בחוק הגנת הצרכן
22
)י. (א בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל
יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, "הפרה נמשכת" –
הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות
בסעיף22
,ג
לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת
אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר
התראה מינהלית כמשמעותה בסעיף22
,יג
בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור
בסעיף22יד.
הקושי עם הצעה זו היא שבכך פוחתת מאוד
המוטיבציה של המפר לתקן את הליקוי טרם הודעת הממונה
במקרה של הפרה יעילה .
סעיף )קטן (ב– הפרה חוז:רת
לעניין הפרה חוזרת:, צמצום החשש מעיצום עודף יכול להתבצע על ידי
-
צמצום החלק
העודף בשל ההפרה החוזרת
(לדוגמא150%
במקום200%
כפי שמוצע)
, כך לדוגמא בחוק
הטיס ובחוק הדואר ;
-
צמצום פרק הזמן שלגביו תחול ההפרה החוזרת (לדוגמא–
במקום קביעה כי הפרה חוזרת היא כזו
המ תרחשת בתוך שנתיים–
)קביעה כי הפרה חוזרת היא כזו המתרחשת בתוך שנה .
ראו לדוגמא חוק הגנת
:הצרכן
22
.י )(ב ,בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה
סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור
; לעניין זה, "הפרה חוזרת –
" הפרת הורא ה מההוראות
לפי חוק זה המפורטות בסעיף22
ג, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על
המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ואולם לעניין הפרה לפי סעיף22
()ג(א37
( ) או38
)
–
בתוך
תשעה חודשים מהפרה קודמת של הוראות אלה.
23
כח. סכומים מופחתים
(א)
הממונה ר
אש הרשות אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סימן זה ,אלא
לפי הוראות סעיף קטן (ב)/ אלא בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים בתוספת השניה ובשיעורים הקבועים בה/
בתוספת האחת־עשרה ובשיעורים הקבועים בה.
(ב)
שר המשפטים
, באישור ועדת החוקה רשא
י לקבוע /יקבע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן
להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה ,ובשיעורים שיקבע.
תקנות ההפחתה הן כלי
בעל עוצמה ., המאפשר לראש הרשות להפחית את סכומי העיצום הכספי באופן משמעותי
מאחר שכך ועל מנת שלא
יווצר קושי בה פעלת התקנות, נציע לוועדה לשקול להכניס את תקנות ההפחתה אל גוף
החוק באמצעות
תוספת
, שאותה ניתן לשנות בצו, באישור ה שר ובאישור
ועדת החוקה.
ראו לדוגמא תוספת אחת
עשרה לחוק הגז הפחממני המעובה":
המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים
בסימן זה אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים בתוספת האחת־עשרה ובשיעורים הקבועים ב
ה"
.
.באופן זה יובטח כי הסדר ההפחתה ייכנס לתוקף יחד עם הסדר העיצומים הכספיים, ולא אחריו בין השיקולים
המקובלים להפחתת הסכום: משך ההפרה, חלקו של המפר, הפרות קודמות, נסיבות איש)?יות (האם רק לגבי יחיד
-
10
-
23כט. סכום מעודכן של העיצום הכספי
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ,ולגבי מפר שלא טען את טענותיו
לפני הממונה ראש הרשות כאמור בסעיף
23כו(ד )
– ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב ;הוגשה עתירה/ ערעור
לבית ה
משפט לעניינים מינהליים או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי
הממונה ראש הרשות או בידי בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או
בערעור ,לפי העניין.
:[לדיון
האם עתירה או ערעור –
]ראו בנפרד
(ב)
הסכום הבסיסי הקבוע בסעיף
23כג
והסכומים הקבועים
בתוספת יתעדכן יתעדכ
נו ב־1 בינואר בכל שנה
(בסעיף קטן זה – יום העדכון ,)בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר
של השנה הקודמת ;הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של
10
שק
לים חדשים ;עדכון ראשון לפי
סעיף קטן זה יהיה ביום
;) ( ....
לעניין זה" ,מדד "
–
מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה.
(ג)
הממונה ראש הרשות יפרסם ברשומות
ובאתר האינטרנט של הרשות
הודעה על הסכום הבסיסי סכומי
העיצום הכספי
המעודכן המעודכ
נים לפי עיף ס קטן (ב.)
לדיון: ערעור או עתירה מינהלית;
?בית משפט שלום או בית המשפט המחוזי
,ככלל דרך ההשגה המקובלת
על הוראות של עיצומים כספיים
היא באמצעות
ערעור לבית משפט שלום .
לרוב
ההשגה היא לבית המשפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט השלום, כדי ל .ייצר אחידות בפסיקה ראו
לדוגמא
חוק הגז הפחממני ,חוק הגנת הצרכן, ו
חוק צמצום השימוש במזומן .
ביחס ל ערעור לבית המשפט השלום קבע( בית המשפט העליון רע"א7855/17
מ"י– ה 'משרד להגנת הסביבה נ
קיבוץ בית אלפא ) כי בין אם נקבע בחוק ביקורת שיפוטית על ערכאת השלום ובין אם המחוקק שתק בהקשר זה
(ו כל עוד
ל
א הוציא את הביקורת השיפוטית במפורש) –
חל סעיף17
לחוק יסוד השפיטה, כך שיש רשות ערעור
בזכות
על פסק דינו של בית המשפט השלום המהווה ער כאה ראשונה על החלטת הרשות המינהלית (אף אם כונה
"
.)"ערעור
נציין כי בתבנית החקיקה המעודכנת של משרד המשפטים גם הצעה לעתירה מינהלית לשלום, שלמיטב ידיעתנו
לא קנתה לה אחיזה בחקיקה של הכנסת.
לצד
ה
סדר זה ,ב-
11
חוקים המנויים בסעיף32
,לתוספת הראשונה של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
"שכותרתו "עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים
ה
שגה על
החלטה
כ
אמור
ניתנת לתקיפה בהליך של עתירה
מינהלית בבית המשפט המחוזי :
"(
1
) החלטה של רשות
לפי'פרק ז1
,)לחוק התקשורת (בזק ושידורים התשמ"ב-
1982
;
(
1
א) החלטת הממונה לפי'פרק ד4
לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות ,
התשע"ב-
2012
;
(
2
)
החלטת ממונה לפי סעיף12
לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים
, התשס"ז-
2007
;
(
3
)
;)(נמחקה
(
4
) החלט ה של הרשות המוסמכת לפי'פרק ט לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני
, התשס"ז-
2007
;
(
5
)
החלטה של המנהל
לפי סימן ו' בפרק שני לפקודת מס הכנסה;
-
11
-
(
6
)
החלטה של המנהל לפי סעיף18
א
לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-
1989
ולפי סעיף3א לחוק המקרקעין (החלפת ספק ג ז המספק גז באמצעות מערכת גז
מרכזית), התשנ"א-
1991
;
(
7
) החלטת הממונה לפי
סעיף52
לחוק אוויר נקי
, התשס"ח-
2008
;
(
8
)
החלטת ממונה לפי
חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים
, התשמ"ח-
1988
;
(
9
)
החלטת מנהל לפי
חוק החומרים המסוכנים
, התשנ"ג-
1993
;
(
10
) החלטת מנהל רשות המים לפי סעיף96
לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום
התכנית הכלכלית לשנים2009
ו-
2010), התשס"ט-
2009
;
(
11
) החלטת הממונה לפי.פרק ד' בחלק י"ד לפקודת המכרות"
באותו פסק דין תיאר בית המשפט את תיקון25
לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים שבמסגרתו הוספה ביקורת
שיפוטית בדרך של עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי ביחס ל הטלת עיצום כספי לפי'פרק ז1
לחוק התקשורת
(בזק ושירותים), התשמ"ב-
1982
.)(להלן: חוק התקשורת בית המשפט הבהיר כי הסדר זה נומק בכך שמדובר
במאטריה סבוכה ורגישה ובעיצומים בסכומים מאוד נכבדים אך ציין כי"
בהמשך הוספו32
חו קים נוספים
העוסקים בעיצומים כספיים ובקנסות אזרחיים, אף כי רובם אינם עומדים בקריטריון של נושא מורכב ורגיש
."וסכומי עיצום גבוהים על רק האמור הבהיר בית המשפט (באוביטר) כי "המצב שנוצר, לפיו קיימים הסדרים
תחיקתיים שונים לעניין זכות הערעור באותה סוגיה, ללא הבחנה עניינית, אינו משביע רצון."
..
נמצא כי יש
הצדקה להליך של עתירה מינהלית בפני בית המשפט המחוזי המינהלי רק בנוגע להטלת עיצומים כספיים במסגרת
חוקים העוסקים בנושאים מורכבים ורגישים והכוללים סמכות להטלת עיצומים בסכומים משמעותיים, כגון
.בחוק התקשורת
נציין עוד, כי המשמעות של
עתירה מינהלית בבית המשפט המחוזי,
ביחס לקנסות הקטנים וביחס לגופים
הקטנים, היא הקטנת היכולת האפקטיבית שלהם להשיג על החלטת הרשות (
הן בשל גובה האגרה, הן בשל
העלות של עורך דין ביחס עם עתירה מינהלית ולהבדיל מערעור) .
,לבסוף
אנו סבורים כי
נכון ל קבוע כי זכות המפר היא לבחינת הטלת העיצום הכספי מלכתחילה(
de novo
)
ולא
רק באמצעות
ביקורת במישור המינהלי, שמוגבלת לעילות ביקורת מסוימות.
,על כן גם ככל שתהיה הפניה
לעתירה בבית המשפט לעניינים מינהליים ,
" אנו מציעים להוסיף את התיבה בית המשפט רשאי לאשר את החלטת
ראש הרשות, לב
טלה או לשנותה ."ביטוי זה,, המופיע בחקיקה מקבילה
פורש ככזה שביחס אליו מתבצעת בחינה
)(דיון מקורי .
צורך בהסדר זה נדרש לטעמנו הן בשל פערי הכוחות המשמעותיים, בין הרשות ובין המפוקחים
הפוטנציאליים, והן מאחר ש
ח וק הגנת הפרטיות הוא חוק לא מעודכן ולכן קיים פער רב ביותר בין לשון החוק
ובין
האופן בו הוא משמש ומפורש בפועל
(כך לדוגמא לעניין
דרישת ה)""הסכמה.
,מאחר שכך ובשים לב לכך
שהרשות
היא גם המאסדר וגם הרשות האוכפת–
לא ברור מדוע נכון למנוע מציבור המפוקחים את האפשרות
.להשיג על פרשנות הרשות את הוראות החוק כך
לדוגמא בחוק ניירות ערך:
52
.סא סמכות בית המשפט בעתירה
"
(א) עתירה מינהלית כאמור בסעיף42
ה לחוק בתי המשפט, על החלטת המותב כאמור בסעיף52
נא, תוגש בתוך45
ימים מיום שקיבל
.את החלטת המותב
)(ב
הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי
לאשר את ה.חלטת המותב, לבטלה או לשנותה"
דוגמאות
נוספות ניתן למצוא בחוק הטיס (
סעיף7(ד)(2); חוק הספורט (
סעיף12
(ב))
, חוק התחרות הכלכלית(
סעיף
22
(ג))
.ועוד
-
12
-
:מכל מקום אנו סבורים כי נכון להבהיר בגוף החוק מהו הליך ההשגה על החלטת ראש הרשות
(א) ערעור לשלום: על החלטה סופית של ראש הרשות לפי פרק זה ניתן לע רער לבית משפט השלום שבו יושב
נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך45
ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה
לחלופין :
ערעור למחוזי/ עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית שמפט לעניינים מינהליים: על החלטה סופית
של ראש הרשות לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט המחוזי/ להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו
כבית משפט לעניינים מינהליים
; ערעור
/ עתירה כאמור יוגש
/תוגש
בתוך45
ימים מיום שנמסרה למפר
.הודעה על ההחלטה
(ב)
הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי
לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה."
23
ל. המועד לתשלום העיצום הכספי
ופריסת התשלום
(א) על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך
30
45
ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף
23כו.
(א)(ב)
ראש הרשות רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום
העיצום הכספ ,י שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור[ובלבד שמספר
התשלומים לא יעלה על12
תשלומים חודשיים[.
:לדיון
(1)
פריסה לתשלומים-
סכומי העיצום הכספי לפי הצעת החוק הם בסכומים משמעותיים, כולל סכום של3.2
מיליון₪
ואף למעלה מכך, במקרה של הפרה חוזר .ת או הפרה נמשכת מדוע לא לאפשר למפוקח, המעוניין
?לשלם את העיצום הכספי, לשלם במועד שיאפשר לו להתנהל בשום שכל
(2)
ב
חוק צמצום השימוש במזומן
ניתנה אפשרות לראש הרשות לפרוס את התשלום (ללא הגבלת מספר
)התשלומים וכן להקטין את הפרשי ההצמדה והריבית. האם יש צורך גם כאן בהסדר דומה או שמא די
:להשאיר את הסדר הריבית וההצמדה למרכז לגביית קנסות. ראו בחוק צמצום השימוש במזומן "
ראש
הרשות רשאי, לבקשת מפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי ורשאי הוא להקטין את הפרשי
.ההצמדה והריבית"
23
לא הפרשי הצמדה וריבית
לא שילם המפר עיצו
ם כספי במועד ,ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור ,הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם
בחוק פסיקת ריבית והצמדה ,התשכ"א–
1961
1 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית ,)עד לתשלומו.
23
לב . גבייה
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ,ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות ,אגרות והוצאות ,התשנ"ה–
1995
2.
1 ס '"ח התשכ"א, עמ192
.
2 ס '"ח התשנ"ה, עמ170
.
-
13
-
סימן ב :'התראה מינהלית
במסגרת התראה מינהלית מוותרת הרשות על הטלת העיצום הכספי
בגין מ
עשה ההפרה נשוא ההתראה . ויתור זה
מוצדק, למשל,
,בנסיבות בהן קיים קושי בנוסח ההוראה שבגינה נקבעה ההפרה
ו בשל כך המצב המשפטי עשוי
.להיות לא ברור דיו עוד מצב בו מוצדקת התראה–
כשההוראה מצריכה היערכות מיוחדת מהמפוקחים, בתקופת
.ההסתגלות
23גל .התראה מינהלית
(א)
היה לממונה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה ,כאמור בסעיף
23כג ,והתקיימו נסיבות שקבע הממונה
ראש הרשות ,בנהלים ,באיש
ור היועץ המשפטי לממשלה ,רשאי הוא ,במקום
להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א ,'למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה ;בסעיף קטן זה,
"היועץ המשפטי לממשלה "
– לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
(ב)
בהתראה מינהלית י
ציין הממונה ראש הרשות מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועו ,יודיע למפר
כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או
הפרה חוזרת ,לפי העניין ,כאמור בסעיף
23לה ,וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההת
ראה לפי הוראות
סעיף
23לד.
להבנתנו
הנסיבות למתן התראה
נקבעות
.)בנהלים המאושרים על ידי המשנה ליועמ"ש (פלילי
בנהלי ם אלה נכללות התראות על הפרות בנסיבות של;הפרה ראשונה של מפר
הוראה חדשה או איסור חדש
;שנקבעו בחוק או בתקנות
;שינוי מדיניות אכיפה לחומרה
מחלוקת כנה בציבור בדבר פרשנות חובה הקבועה
.בחוק
לדיון : האם נוהל ההתראה המינהלי צריך להיקבע
תוך שיתו פם של גורמים נוספים, כגון המועצה? (בדיני עבודה
)ההתייעצות היא עם הארגונים שמוגדרים בחוק;
23דל .בקשה לביטול התראה מינהלית
(א)
נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעי
ף
23לג ,רשאי הוא לפנות לממונה ,בכתב, בתוך
30
45
ימים,
בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
(1)
המפר לא ביצע את ההפרה;
(
2
)
המעשה שביצע המפר ,המפורט בהתראה ,אינו מהווה הפרה.
(ב)
הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א ,)מטעמים מיוחדים שי
ירשמו.
(ג)
קיבל הממונה ראש הרשות בקשה לביטול התראה מינהלית ,לפי הוראות סעיף קטן (א ,)רשאי הוא לבטל
את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה ;החלטת הממונה ראש הרשות תינתן בכתב,
ותימסר למפר בצירוף נימוקים.
מאחר שעל פניו אין
משמעות אופרטיבית להת ראה מינהלית מבחינת הטלת עיצום, אין במקרה זה זכות טיעון
רחבה. עם זאת, כן קיימת משמעות מבחינת קיומה של הפרה חוזרת או הפרה נמשכת ולכן יש טעם במתן זכות
טיעון )(ועיון .מקום בו המפר לא ביצע את ההפרה או שהמעשה לא היה הפרה
-
14
-
23הל .הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התרא
ה
(א)
נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו
ההתראה ,יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף
23כז(א ,)והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת
חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות סעיף
23כד ,בשינויים המחויבים.
(ב)
נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו
ההתראה ,בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה ,יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף
23כז(ב ,)והממונה וראש הרשות ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת ,בה
תאם להוראות סעיף
23כד ,בשינויים המחויבים.
סימן ג :'התחייבות להימנע מהפרה
ההתחייבות היא דרך ביניים בין התראה ועיצום כספי ומהווה מעין "עיצום כספי על תנאי ". במסגרת סמכות זו
המפוקח מסכים ומתחייב להימנע מביצוע הפרה נוספת או מבטיח לקיים תנאים נוספים שיוטלו עליו, וכן מוסר
ערבון (בגובה העיצום) להבטחת ההתחייבות ותנאיה, במקום הטלת
העיצום. הכלי מבוסס על הסכמתו של
המפוקח לקבלת ההתחייבות ותנאיה.
ההתחייבות
מתאימה, ככ
ל ,"ל, "למפר צייתן "שמגיעה לו "הזדמנות נוספת
ו
בנסיבות בהן אין קושי בהוראת החוק עצמה .
גם במקרה זה הנסיבות למסירת התחייבות צריכות להיקבע
.בנהלים
23
.לו
הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון
היה לממונה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה ,כאמור בסעיף
23כג,
והתקיימו נסיבות שקבע הממונה ,בנהלים ,באישור היועץ המשפטי לממשלה ,רשאי הוא למסור
הודעה בכתב
למפר
הודעה על אפשרותו להגיש לממונה לו
לראש הרשות כתב ה
תחייבות ולהפקיד עירבון לפי הוראות סימן זה ,במקום
ש
יוטל עליו ה
עיצום ה
כספי שניתן
להטיל עליו
לפי הוראות סימן א ;'בסעיף קטן זה" ,היועץ המשפטי לממשלה "
–
לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
23
.לז
תנאי התחייבות וגובה העירבון
(א)
בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף
23לו ולהימנע מהפרה נוספת של
אותה הוראה ,בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום הגשת כתב ההתחייבות ,ובלבד שהתקופה האמורה
לא תעלה על שנתיים / התקופה האמורה בהגדרה"הפרה חוזרת" (בסימן זה – תקופת ההת
חייבות.)
(ב)
הממונה רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת
ההתחייבות ,במטרה להקטין את לשם
הקטנת
הנזק שנגרם מההפרה או מניעת למנוע את הישנותה.
(ג)
נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה ראש הרשות עירבון בסכום ה
עיצום הכספי ש
ראש
הרשות
הממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה ,בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי
סעיף
23כח(ב)
]...[לפי התוספת.
-
15
-
(ד)
הממונה רשאי ,לבקשת המפר ומטעמים שיירשמו
/ ומטעמים שייקבעו בנוהל שיפורסם באתר הרשות ,לפטור
את המפר מהפקדת העירבו
ן לפי סעיף קטן (ג )או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.
לדיון :לפי אילו קריטריונים ניתן פטור מהפקדת עירבון ?
?האם לא נדרש נוהל
23
.לח
תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם
(א)
הגיש המפר לממונה כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימ
ן זה ,בתוך
30
45
ימים מיום מסירת ההודעה
כאמור בסעיף
23לו ,לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה ;לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות או לא
הפקיד עירבון בתוך התקופה האמורה ,ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה ,לפי סעיף
23כד.
(ב)
הממונה רשאי להאר
יך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א ,)מטעמים מיוחדים שיירשמו.
23
.לט
הפרת התחייבות
(א)
הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות ,כמפורט בפסקאות
שלהלן ,יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות ,לפי העניין:
(1)
המשיך המפר ,במהלך תקופת ההתחייבות ,להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות ,או
חזר והפר את ההוראה האמורה במהלך אותה תקופה ,יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף
23כז(א)
או כהפרה חוזרת לעניין סעיף
23כז(ב ,)לפי העניין ,ויחולו הוראות אלה:
(א)
הממונה ימסור למפר ה
ודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת ,לפי העניין,
בהתאם להוראות סעיף
23כד ,בשינויים המחויבים;
(ב)
מסר הממונה למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת ,לפי העניין ,בהתאם
להוראות סעיף
23כו(ב()
1
)או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונ
ה לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף
23כו(ד ,)יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה
החוזרת; החליט הממונה ,לפי סעיף
23לז(ד ,)לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום
העירבון ,ימסור למפר דרישת תשלום לפי סעיף
23כו הכוללת םג את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור
או את החלק שהופחת מסכום העירבון ,לפי העניין ,בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית
והצמדה ,התשכ"א–
1961
3 (להלן –
חוק פסיקת ריבית והצמדה ,)מיום החלטת הממונה על הפטור או
ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום;
(2)
הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף
23לז(ב )
– יחלט הממונה את
העירבון ,ואם החליט ,לפי סעיף
23לז(ד ,)לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון ,ימסור
למפר דרישת תשלום לפי סעיף
23כו לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן ה
פטור או לגבי החלק שהופחת מסכום
העירבון ,לפי העניין ,בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום החלטת הממונה על הפטור
או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום ;הממונה לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום
לפי פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו ,בכתב ,לעניין הפרת התנאים כאמור.
3 ס '"ח התשכ"א, עמ192
.
-
16
-
(ב)
לעניין פרק זה ,יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה ,כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה
שלגביה ניתן העירבון.
(ג)
הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה ,והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן
את כתב ההתחייבות ,לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה ,בשל אותה הפרה.
23מ
. השבת העירבון
עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי סימן זה ,יוחזר לו ,בתום תקופת ההתחייבות ,העירבון שהפקיד
בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפק
דתו עד יום החזרתו.
סימן ד :'שונות
23מא .
עיצום כספי בשל הפרה של מספר הוראות לפי חוק זה
או
לפי חוק אחר
על מעשה אחד המהווה מספר
כמה הפרות של ה
הוראות לפי חוק זה ו כן
על מעשה הפרה המהווה הפרה של ה
וראה
לפי חוק זה
המנויות בסעיף
23כג או
ושל הפרה
לפי חוק אחר ,לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
הסעיף המקורי מתייחס לסיטואציה בה קיים מעשה אחד המהווה הפרה של
מספר חוקים
(לדוגמא-
גם הפרה של
)חוק הגנת הפרטיות וגם של חוק הגנת הצרכן .
בנוסח המוצע להלן (שאותו ביקשנו לדייק בנוסח שבעקוב אחר שינויים) מוצעת התייחסות למעש
ה (ל )רבות מחדל
המהווה מספר הפרות .
23מב
. עיכוב ביצוע והחזר
(א)
אין בהגשת
/ערעור
עתירה לבית משפט
המחוזי בשבתו כבית משפט
לעניינים מינהליים /
ערעור
על החלטת
הממונה לפי פרק זה ,כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי ,אלא אם כן הסכים לכך ראש הרשות או שבית המשפט
הורה על כך.
(ב)
החליט בית המשפט ,לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד העירבון ,לקבל עתירה/ ערעור כאמור בסעיף
קטן (א ,)או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור ,והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת
העיצום הכספי או החזרת העירבון ,יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו רשא הופחת או יוחזר העירבון ,לפי
העניין ,בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.
לדיון בנושא ערעור או עתירה מינהלית וכן ל
עניין ה ערכאה המתאימה )(שלום או בית המשפט לעניינים מינהליים
–
ראו הדיון במסגרת סעיף23
.כט
-
17
-
23מג. פרסום
(א)
הטי
ל הממונה ראש הרשות עיצום כספי לפי פרק זה ,יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים
/ של
הרשות להגנת הפרטיות/ את הפרטים שלהלן ,בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה
להטיל עיצום כספי:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי;
(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ,מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;
(3)
סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4)
אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
(5)
פרטים על אודות המפר ,הנוגעים לעניין
, למעט שמו;
(6)
שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
לדיון :
,להבנתנו
תכלית חובת הפרסום היא הבטחת שקיפות ביחס להפעלת שיקול דעתו של הגורם המינהלי, שבידיו
.מסורה סמכות רבת עוצמה. באמצעות הפרסום מובטחת בקרה ציבורית על שימוש שוויוני וענייני
העמדה לפיה יש לפרסם את שמות המפרים מבוססת על פסק דינו של בית המשפט העליון בע
ניין התנועה לחופש
המידע נ' רשות המסים (עע"מ398/07
התנועה לחופש המידע נ' מדינת ישראל–
רשות המסים(
2008)) שם נדונה
דרישה של מערערים ל
חשוף את
שמות
ה נישומים שעמם נקבעו הסכמי כופר )(חלף הליך פלילי על ידי.רשות המסים
עם זאת, מודל העיצומים הכספיים אינו מודל של
.גמול או ענישה, אלא מודל של החזרה לציות על כן, ככל שאין
,צורך להגן על הציבור
וככל שאין צורך באזהרת הציבור (המטופלת בנפרד בסעיף אחר בחוק)
גם
לא ברורה ה
סיבה
לפרסום
שמותיהם של המפרים, בין אם הם יחיד ובין אם הם תאגיד. יתר על כן, פרס
ו ם אזהרות לציבור
מבוצע
לרוב
בסמוך להפרה
ולא כשנה או שנתיים אחריה., בעת סיומו של הליך העיצומים
עוד נציין כי למיטב ידיעתנו הרשות נוהגת לדברר את אירועי ההפרות ואינה מסתפקת אך בפרסום במסגרת
.העיצומים הכספיים וגם לכך ישנה חשיבות
,זאת ועוד
אחד הקשיים שעלו ביחס לפרסומי עיצומים כספיים הוא שמרגע שהרשות מפרסמת את הפרסום
השליטה שלה על המידע והמשך פרסומו היא מעטה ביותר. בשנים האחרונות אומנם מוכנסות הוראות שמטרתן
,יישום אמצעים טכנולוגיים להפסקת הפרסום" וגם בהסדר שלפנינו מוצע לקבוע הוראה מגבילה(ה)
פרסום לפי
סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תא
גיד יהיה לתקופה של ארבע שנים ,ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד –
לתקופה של שנתיים".
.אך זה הסדר זה מוגבל ביכולותיו
(ב)
הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים/
___ ערעור לפי סעיף על החלטת הממונה להטיל עיצום כספי
או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור ,יפרסם הממונה ראש הרשות ,
באותה הדרך שפרסם
לפי סעיף קטן (א,)
את דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם.
לדיון : הרשות נוהגת לפרסם הודעות על הפרות גם באמצעות הדוברות שלה. האם חלה על הרשות לפרסם הגשת
ערעור ואת תוצאותיו גם כן באותו אמצעי? מה
לגבי עיצומים שלא הוטלו?
-
18
-
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א()
6
,)רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא – יחיד או תאגיד ,לאחר
שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה ,אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור ;ההזדמנות לטעון
טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי יף סע
23כה ,ובלבד שהממונה שראש הרשות
הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו ,בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף
23כד.
לדיון :
(א)
האם בהכרח יש הבדל בין יחיד ובין תאגיד, כאשר פעמים רבות תאגיד נושא את שמו של יחיד מסוים או
?מזוהה עמו
(ב) ככל שהוועדה סבורה כי פרסום שמותיהם של מ,פרים צריכה להיעשות בזהירות ורק לשם אזהרת הציבור
ייתכן שיש מקום להפרדת זכות הטיעון ביחס לפרסום השם מזכות הטיעון ביחס להפרה, שהיא לרוב לב
.העניין. באותו אופן בו מופרד הליך משפטי הנוגע להכרעת הדין מההליך הנוגע לגזר הדין
(ד)
על אף האמור בסעיף זה ,לא יפרסם ה
ממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי
סעיף 9(א )לחוק חופש המידע ,התשנ"ח–
1998
4 ,וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה ,שהם בגדר מידע
שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב )לחוק האמור.
(ה)
פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהו
טל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים ,ובעניין עיצום כספי
שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.
בפרסום כאמור יישם ראש הרשות
אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים
כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של הרשות בתום תקופת הפרסום, ובלבד
שיש אמצעי.ם מקובלים למניעת העיון כאמור
דוגמאות להוראות דומות המגבילות את הפרסום:
בחוק
הגנת הצרכן : שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין
אופן הפרסום באינטרנט לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעי ף קטן (א) או
,)(ג
בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה); לא הותקנו תקנות כאמור, יפרסם הממונה באינטרנט את
הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, באופן שימנע ככל הניתן את זיהויו של המפר.
ב
חוק הגז הפחממני : בפרסום כאמור יישם ראש הרשות
אמצעים טכנו לוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל
האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של הרשות
בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים
.מקובלים למניעת העיון כאמור
בחוק
צמצום השימוש במזומן :
שר המשפטים
יקבע הוראות לעניין הדרכים שימנעו, ככל האפשר, את אפשרות
העיון ב
פרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
(ו)
שר המשפטים,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.
4 ס '"ח התשנ"ח, עמ226
.
-
19
-
23
.מד שמירת אחריות פלילית
(א) (א) תשלום עיצום כספי ,מסירת התראה מינהלית או הגשת כתב התחייבות והפקד
ת עירבון ,לפי פרק זה,
לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף
23כג,
המהווה עבירה.
[לדיון -
האם יש צורך להבהיר כי מדובר במקרה בו
נתגלו נסיבות חדשות שלא היו ידועות בעת קביעת העיצום
הכספי.]?
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן
,)(א
מסר הממונה
נמסרה למפר
/ שלח ראש הרשות למפר הודעה על כוונת חיוב,
התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון ,בשל הפרה המהווה גם עבירה,
לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה ,אלא אם כן התגלו עובדות חדשות ,המצדיקות זאת ;התגלו עובדו
ת
חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון ,יוחזר לו הסכום
ששולם או העירבון שהופקד ,לפי העניין ,בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום
תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון ,עד יום החזרתו.
(ג)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה ,לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל
[אותה] ההפרה.
23מה. נקיטת אמצעי אכיפה מינהלית בתקופת בחירות ביחס למאגר מידע שמפלגה היא בעלת שליטה בו –
ראו
'מס' הכנה לדיון מס11
3
2
מו. אצילת סמכויות
הממונה ראש הרשות רש
אי לאצול את סמכויותיו לפי פרק זה ,למעט הסמכות לקבוע נהלים לפי סעיפים
23לג(א )ו־
23לו ,לעובד בכיר ,הכפוף
אליו
ישירות לממונה ואחראי ה
אחראי על תחום העיצומים הכספיים ;הודעה על אצילה
כאמור תפורסם ברשומות.
.הסמכות לקביעת עיצומים כספיים היא סמכות מעין שיפוטית
בתבנית האכיפה החלופית שבעקרונות מנחים
ממשלתי
'(עמ24
עד32) לא מופיע הסדר האצילה כחלק מהתבנית
, אך מ 'הטקסט הכללי (עמ7
עד8)
מובן
כ י קיימת
אפשרות לאצילת הסמכות. על פי העקרונות המנחים "לצורך הבטחת השוויוניות בהפעלתה של הסמכות, רצוי
להימנע, ככל הניתן, מביזור" ואצילה שלה". עוד מובהר כי במידה שרשות שלטונית סבורה שנוכח היקפם של
העיצומים הכספיים שעתידים להיות מוטלים מכוח החוק יש צורך מיוחד באצילת סמכות הממונה למספר
עובדים הכפופים לו, יש לנמק באופן מפורט את הצורך בכך כבסיס לדיון במשרד המשפטים ."
לדיון
(1)
האם
הנוסח הנו
כחי מכוון
?בהכרח לעובד יחיד
(2)
למה הכוונה
ב ?""עובד בכיר
מהי דרגתו? האם בהכרח עוב
ד מדינה?
(3)
מאחר שסכומי העיצומים הכספיים הצפויים בחוק (להבדיל מהתקנות) עתידים להיות בשווי משמעותי (של
3.2
מיליון לפני התוספת של )הפרה נמשכת או הפרה חוזרת
האם אין מקום לחשוב על קביעה
של מותב
?ביחס להפרות לפי החוק (ולהבדיל מהפרות לפי התקנות) וזאת בדומה להסדר שבחוק ניירות ערך
-
20
-
:הצעה לתוספות
דיווח
לכנסת– הוראת שעה
ראש הרשות
,ידווח
בכתב ,מדי שנה, בחמש השנים שמתום שנה מיום התחילה, לוועדת ה
חוקה , על העניינים
:שלהלן
(
1
) מספר העיצומים הכספיי ,ם שהוטלו, בשל אילו הפרות הוטלו
הסכומים שהוטלו ביחס לכל סוג הפרה ;
(
2
)
מספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות
בחלוקה
להפרות שבגינן הוטל עיצום כספי והפרות
שבשלהן
ניתנה התראה או ניתנה התחייבות של המפר, בשנ
תיים שקד
מו
;למועד הדיווח
(
3
) שיעור ההפרות הנמשכות מבין ה
הפרות;
(
4
) מספר הערעורים
/ עתירות
שהוגשו בעניין החלטות בדבר הטלת עיצום כספי, התראה מינהלית או מתן
.התחייבות ותוצאתם
הוראת
:מעבר
על אף הוראות סעיפים
, ...ב
שנה שמיום התחילה או מיום התחילה המאוחר ,לפי העניין ,לא יוטל עיצום כספי או
קנס בשל הפרת הוראה לפי חוק זה ,אלא אם כן המפר קיבל התראה בכתב על ההפרה ,וחזר והפר את אותה הוראה.
ל
דיון: ה אם נדרשת הוראת הסתגלות
ל
משק או לחלקו לתחילת הפעלת העיצומים הכספיים?