חומר רקע
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
1
.3
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי
נייר עמדה מטעם מכון "משפטי ארץ" עבור ועדת חוק ומשפט בכנסת בעניין
הצעת חוק הירושה (תיקון– שלילת הזכות לירושה), התשפ"ג–
2022
;
הצעת חוק הירושה (תיקון–
פסלות לרשת
ומניעת עסקאות בזכות יורש שהמית את המוריש), התשפ"ג–
2023
;
הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון–
הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–
2023
עו"ד וטוען רבני אברהם קלמנזון
המסמך אינו משקף בהכרח את עמדת המכון
תקציר
והמלצות
1.
ס עיף5(1) לחוק הירושה, תשכ"ה-
1965
מורה כי
אדם שהורשע ברצח, אינו יורש את
הנרצח. עיקרן של שתיים מ הצעות החוק שעל הפרק עניינן
ב
מציאת מענה לשתי
בעיות
שעולות מנוסח החוק הקיים, התולה את שלילת הירושה מהרוצ ח, בכך שהרוצח הורשע
)בבית המשפט: (א
מוצע לקבוע כי כאשר הרוצח לא הורשע מכיוון שהתאבד סמוך
.למעשה הרצח, הירושה לא תעבור ליורשיו של הרוצח
)(ב
מוצע לקבוע כי ירושת הנרצח
ית שלל גם מאדם שבית המשפט מצא שרצח את מורישו, אלא שאין להרשיעו עקב חוסר
.כשירות לעמוד לדין
הצעות נוספות שעל שולחן ועדת החוקה מבקשות לקבוע כי דירה
המשותפת לרוצח והנרצח מכוח חוק יחסי ממון, ת
י שלל מהרוצח, ותעבור אל יורשי
הנרצח. בנייר עמדה זה נבקש להתייחס לעמדת המשפט העברי
באשר ל
הצעות א.לו
2.
זכות הירושה היא זכות בעלת משמעות ערכית ולאומית רבה במשפט העברי.
דיני הירושה
הינם דינים קוגנטיי
ם שלא ניתן לסטות מה
ם
. במידה רבה, זכות
הירושה מביעה את
הערך העליון
ש
המשפט העברי מייחס ל
המשכיות המשפחתית והלאומית הקיי
מת
בעם
,ישראל
זיק
ת המשכיות
.שאינה פרי בחירה ואינה ניתנת לניתוק
3.
חכמי המשפט העברי נחלקו בשאלה האם רוצח מורישו מאבד את הזכות לרשת אותו
מעיקר הדין, או שמא מעיקר הדין לא ניתן לנתק את זיקתו לירושת הנרצח, אך ניתן
וראוי לקנוס את הרוצח ולמנוע ממנו את ירושת הנרצח .
4.
מפוסקי ההלכה עולה שבמקרה ושוללים מרוצח את זכות הירושה, ירושת הנרצח עוברת
ליורשיו. בהתאם לכך על פי המשפט העברי יש להתנגד להצעת ה חוק המבקשת למנוע
,מיורשי הרוצח את ירושת הנרצח במקרה שהרוצח התאבד. על כך יש להוסיף שפעמים
ויש טעם לפגם ב ,פגיעה ביורשי הרוצח, וזאת כאשר בינם לבין הנרצח ישנו קשר משפחתי
.כגון קשר בין דורי, אשר אינו נובעים אך מקשר זוגי שבין הרוצח לנרצח
5.
אמנם, ממקורות המשפט העב רי יש בסיס איתן להבחין בין מקרה בו קשר הירושה שבין
)"הרוצח ויורשיו לנרצח נובע מקשר דם ("שארות,
אשר אינו פרי בחירה ואינו ניתן
)"לניתוק, לבין מקרה בו קשר הירושה נובע מקשר נישואין ("אישות,
אשר הוא פרי
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
2
בחירה ובר ניתוק. במקרה של פקיעת קשר נישואין שבין הרוצח לבי,ן הנרצח
אין ליורשי
.הרוצח כל זיקה אל הנרצח ,בהתאם על פי המשפט העברי יש הצדקה לשלול מיורשי
.הרוצח את זכות הירושה, רק כאשר מדובר ברצח בין בני זוג
על כן מוצע לצמצם את
הצעת החוק כדי שתורה כי אדם הרוצח את
בן זוגו
והתאבד, הוא ויורשיו פסולים מלרשת
.את הנרצח
6.
,נוסף על האמור הצעות החוק אינן מבחינות בין ירושה לבין צוואה ובשני המקרים
מבקשות לשלול את זכות הירושה מיורשי הרוצח. ברם, על פי המשפט העברי
יש להבחין
בין המקרים משום ש,בניגוד להורשה מכוח ירושה ירושה מכוח צוואה תלויה בא
ו מדן
דעת
ו
ניתן להניח שהמצווה לא היה מורה כן ל
ו יד
ע שהנהנ
ה מהצוואה ירצח אותו ,. על כן
כאשר מדובר בירושה מכוח צוואה
יש לשלול מרוצח ומיורשיו את זכות
הירושה.
7.
באשר ל רוצח שלא הורשע בשל כך שנמצא שאינו כשיר לעמוד לדין. אף שאין הדבר פשוט
מכיוון שהרוצח אינו בר ענישה
, במשפט העברי יש בסיס המצדיק את שלילת
הירושה
מהרוצח במטרה
למנוע את
התוצאה
חסרת הצדק
בכך שא דם שבפועל התכחש אל הקשר
אל מוריש
ו, יירש אות
ו . בוודאי שיש לכך בסיס במקרה שהרוצח הפך לפסול דין רק לאחר
.מעשה הרצח. בהתאם, לאור מקורות המשפט העברי יש מקום לתמוך בהצעה זו
8.
.באשר לשלילת זכות הרוצח בדירה המשותפת לבני הזוג מכוח חוק יחסי ממון עם כל
הצער
על הכאב הנגרם ליורשי הנרצח, לא ניתן להתעלם מכך ש ,בניגוד לכל המובא עד כה
כבר אין מדובר ב שלילת ירושת זכויות שהיו
שייכות לנרצח ערב הרצח , אלא מדובר
בשלילת
זכויות שהיו שייכות לרוצח. ש לילת נכסים שכזו, מנוגדת לתפיסה הבסיסית
במשפט העברי
בגדרה ככ
ול
ואדם נענש כדין על מעשיו במישור הפלילי, אין הצדקה
,לפגיעה בזכויותיו האזרחיות
ועל כן יש להתנגד
לכך.
א.
מבוא והשאלות שעל הפרק
על שולחן ועדת החוקה של הכנסת מונחות מספר הצעות חוק המבקשות להסדיר ולתקן מספר
פרצות שהתגלו באשר להסדר המשפטי שקבע המחוקק בסעיף5(1
)לחוק הירושה, תשכ"ה-
1965
,
בגדרו נקבע כי מי "שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו" פסול
.מלרשת את הנרצח,על פי נוסח החוק הקיים
זכות הירושה מהרוצח רק אחרי שבית המשפט
,ימצא שהרוצח אכן ביצע את מעשה הרצח וא הו י
ורשע על מעש
וה . יוזמי הצעות החוק שעל הפרק
:מצביעים על כך, שכתוצאה מתנאי זה נוצרו שתי בעיות מרכזיות
(1)
פעמים שבית המשפט מגיע למסקנה שהרוצח אינו כשיר לעמוד בדין בשל בעיות נפשיות
שונות, ועל כן הוא אינו מורשע על מעשיו ועל פי לשון החוק הוא אינו מאבד את זכותו
.לרשת את קורבנו
(2)
פעמים ולאחר מעשה הרצח, הרוצח מתאבד וכתוצאה מכך הוא
ל עולם לא יורשע בבית
המשפט על מעשיו. ב מקרים אלו הוא אינו מאבד את זכותו לרשת והתוצאה בפועל הינה
.שזכויותיו בירושת הקורבן עוברות לידי יורשיו
כדי לפתור בעיות אלו, מבקשות הצעות החוק לתקן את הסעיף הנ"ל כדי שיכלול הוראה שגם
רוצח שלא הורשע על מעשיו, יהיה פסול מלרשת. אמנם יושם על לב שבעוד שהצעת חוק אחת
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
3
קובעת
כן באשר לכל א
ד ם הרוצח את מורישו, על פי לשון,הצעת החוק השנייה
זכות הירושה
תישלל מיורשי הרוצח
שהתאבד "לאחר שגרם במתכוון למותו של
בן זוגו."
נוסף על הצעות אלו, על שולחן הוועדה מונחת הצעה נוספת הנוגע
ת ל ,חוק יחסי ממון בין בני זוג
תשל"ג-
1973
,
המבקשת
לקבוע
שבמקרה בו אדם רוצח את בן זוגו, זכותו בדירה המשותפת של בני
הזוג, תעבור לידי יורשי הנרצח בלבד. מטרתה של הצעה זו היא לחסוך מיורשי הנרצח, את עוגמת
הנפש הקשה הנגרמת להם מהצורך לנהל הליכים משפטיים אזרחיים.כנגד רוצחו של קרובם
בנייר עמדה זה נבקש להציג את ע .מדת המשפט העברי על הצעות החוק שעל שולחן הוועדה
נקדים, כי יש להבחין בין השאלות השונות שעולות מתוך הצעות
ה חוק ולדון בכל אחת מהן
:בנפרד
(1)
האם על פי המשפט העברי ראוי לשלול את ירושת הנרצח מיורשי רוצח שהתאבד? לעניין
זה נבקש להבחין בין ירושת הנרצח שהיה בן זוגו של הרוצח, לבין ירושת הנרצח שהיה
.בעל זיקה משפחתית אחרת לרוצח
(2)
האם על פי המשפט העברי יש להבחין בין זכות יורשי רוצח לרשת מכוח ירושה לבין
זכות
ם
?לרשת מכוח צוואה
(3)
האם על פי המשפט העברי ראוי לשלול את ירושת הנרצח מרוצח
שא ר נמצא שאינו כשיר
?לעמוד לדין
(4)
האם על פי המשפט העברי ראוי לשלול מרוצח בן זוגו את חלקו בדיר
תם
?המשותפת
בפרק הראשון של נייר העמדה נעמוד בקצרה על ייחודיות דיני הירושה במשפט העברי, ו נסקור
את עמדת פוסקי ההלכה באשר לזכות הרוצח לרשת את הנרצח. בפרק השני נ דון באפשרות שיש
להבדיל בין מקרה בו קשר הירושה שבין הרוצח ויורשיו לנרצח נובע מקשר דם ("שארות"), לבין
.)"מקרה בו קשר הירושה נובע מקשר נישואין ("אישות
לאור הת
בו נות שנציג בשני הפרקים
,הראשונים
נבחן
את ארבע השאלות שלעיל
על פי
סדר
ן.
ב.
ייחודיות דין הירושה במשפט
העברי ודין רוצח מורישו
.בפתח הדברים יש להקדים, כי לדיני הירושה ישנה חשיבות ייחודית במשפט העברי דיני הירושה
אינם
נתפסים
כשאלות ממוניות בלבד, אלא כמערכת
דינים
בעלי ערך לאומי שמטרתם לשמר
.ערכים החורגים מעניינו של אדם פרטי זה או אחר
[ כדברי הרב דוד כהן "הרב הנזיר", ליטא–
,ישראל1887
–
1972
:]"יסוד מהות הירושה הוא לאומי כללי".
1
נוסף על ערך ההמשכיות הלאומית מבטאים דיני הירושה את
הזיקה בין העם היהודי לארץ
,ישראל2 ו אף
את המשמעות הרבה שהמשפט העברי מייחס לערך ההמשכיות המשפחתית . כדברי
1.
,"הרב דוד כהן, "מהות הירושה
נזיר אחיו ,, תשל"ח, כרך ב 'עמ ,קצז, קצט. דבריו הובאו על ידי בן ציון גרינברגר
""למען ירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו, פרשת השבוע
82
.)(תשס"ב
2 כפי שנאמר בספר במדבר פרק לו פסוק ח-
" :ט;למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו
ולא תסב נחלה ממטה
"למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו.
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
4
ספר החינוך:
"כענין השתלשלות היצירות שרצה היוצר ברוך הוא זה אחר זה מבלי הפסק...
שזכות היורש
.במוריש כאילו הגופים דבוקים זה בזה שכל היוצא מן האחד נופל על השני."
3
כך, בעוד ש
ב דרך
כלל בדיני הממונות במשפט העברי ישנה גמישות רבה המאפשרת ל אדם הפרטי
ל
סטות מהדין הבסיסי שנקבע בהלכה
,"מדין "תנאי שבממון4 ו הדין ההלכתי בדיני ממונות אף
מושפע ממנהגי המקום ומ"החלטות שלטוניות מכוח "מנהג5 ו""דינא דמלכותא דינא,
6
בכל הנוגע
ל
אפשרות לסטות מ
דיני הירושה, המשפט הע
ברי ה
וא
.נוקשה בהרבה
ד
יני הירושה ה
ם דינים קוגנטי
ים.
המוריש אינו יכול להתנות
על דיני הירושה הנלמדים מהתורה,
7
,יורש עתידי לא יכול להסתלק מירושתו8
וחכמי המשפט העברי אף קבעו
ש ככל
ש דיני המדינה
מורים על שינוי בסדר הירושה בניגוד להלכה, לחוק אין תוקף הלכתי אף לא מדין "דינא דמלכותא
."דינא כלשון הרמב"ם:
אין אדם יכול להוריש למי שאינו ראוי ליורשו ולא לעקור הירושה מן היורש אף על פי
שזה ממון הוא, לפי שנאמר בפרשת נחלות והיתה לבני ישראל לחוקת משפט לומר
שחוקה זו לא תשתנה ואין התנאי מועיל בה, בין שצוה והוא בריא בין שה יה שכיב מרע
.בין על פה בין בכתב אינו מועיל 9
וכדברי ר' עקיבא איגר
,[הונגריה, פולין וגרמניה1761
-
1837
]:
דלהרבה פוסקים אין על מ
שפט הירושה דינא דמלכותא דינא...
דגם דינא דמלכותא
דמהני ][שמועיל. א.ק
בממון היינו כיון דניתן
למחילה וביד האדם בעצמו לוותר זכותו
בתנאי, אבל בזה
][בדיני ירושה דעשאו הכתוב לחק א א י
פשר
לשנות בשום אופן והוי
כמלתא דאיסורא.
10
לנוכח דברים אלו נוכל לקבוע כי
על פי המשפט העברי
אין זה פשוט כלל
לשלול את זכות הירושה.
קיומה של זכות
ירושה אי
נה נ נובעת מבחיר
ה ורצון המוריש ל
י ור ה ,ו ש גם כאשר היורש עשה מעשה
עוולה שלא יסולח כלפי המוריש ,אין זה פשוט כלל שהדבר ישלול ממנו את זכות הירושה .
ג.
דין
רוצח מורישו במשפט העברי
,לנוכח המורכבות שבסטייה מהלכות הירושה חכמי המשפט העברי התקשו
ונחלקו בשאלת דין
ירושת הנרצח
, והעלו טענות והצעות לכאן ולכאן .נקדים,
כי לשתי הסיעות ניתן וראוי לשלול את
ירושת הנרצח מהרוצח אם לא מעיקר הדין אז מדין ,קנס וכך אף הכריע המחוקק הישראלי
3 ספר החינוך, פרשת פינחס, ה ת ו מצו.
4
כך למשל, בתנאים שבין בני זוג רשאים בני הזוג להתנות על יחסי הממון שביניהם, אך לא על יחסים שאינם שייכים
לתחום הממון, משום ש עליהם חל הכלל"ה
מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל"
, ראו בבלי כתובות נו ע"א; שו"ע
.אבן העזר, סימן לח, סעיף ה
5 ראו למשל שו"ע, חושן משפט, סימן שח,
סעיף ג; וראו רון קליינמן "החוק האזרחי במדינה–
"?''מנהג המדינה
תחומין לב,
'עמ272-261
)(תשע"ב.
6
ראו למשל
שו"ע, חושן משפט, סימן שסט, סעיפים ו-יא; וראו: שמואל שילה, דינא דמלכותא דינא
)(תשל"א.
7 "ע שו ,, חושן משפט.סימן רפא, סעיף א
8
;בבא מציעא טז ע"ב
שו"ע., חושן משפט, סימן ריא, סעיף א
9 רמב"ם, הלכות נחלות פרק ו הלכה א; להרחבה ראו
; יוסף ריבלין, הירושה והצוואה במשפט העברי
)(תשנ"ט,
וראו
גרינברגר לעיל ה"ש1.
10 שו"ת רבי עקיבא איגר,
.מהדורא תניינא, סימן פג
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
5
מכבר.
11
הסקירה שלעיל תעשה בקצרה, ו כדי להניח את התשתית הנדרשת לשם הבנת עמדת
המשפט העברי
בשאלות שעל הפרק .
סיעה אחת ומרכזית מקרב חכמי המשפט העברי, ביקשה
ללמוד שעל פי המשפט העברי רוצח
מורישו אינו מאבד את
ה זכות לרשת אותו. המקור המרכזי שעליו הם מסתמכים הם דברי
הרמב"ם אודות כך שאב יורש את בנו, אף אם הוא אשר הביא למותו במסגרת דין "בן סורר
"ומורה12
:
בן סורר ומורה הרי הוא ככל הרוגי בית דין שממונם ליורשיהן, שאע"פ שאביו גרם לו
.סקילה הרי הוא יורש כל נכסיו13
מדברים אלו של הרמב"ם היו שלמדו שגם מי שרצח את מורישו, יורשו.
14
לעומת זאת, היו מחכמי המשפט העברי שטענו ש דברי הרמב"ם אמורים דווקא על דין זה, בו מי
שהביא למות מורישו עשה זאת על פי החוק ועל כן
לא
אי
בד את זכותו לרשת אותו, ו אין ללמוד
מכאן באשר
ל אדם
ש
רצח את מורישו מתוך קטטה, שנאה, או תאווה לירושתו.
15
דעה זו מביאה
לדבריה אף
סימוכין מקריאתו המוסרית הידועה של אליהו הנביא: "הרצחת
ו."!?גם ירשת16
עד כה תוארה המחלוקת אודות עיקר הדין
. ברם,
,לדעת רבים אף שמעיקר הדין אין הרוצח מאבד
,את זכותו לרשת את מורישו ניתן ו
ראוי שבית הדין והציבור לא יאפשרו
שבחסות הקוגנטיות של
דיני הירושה תתרחש עוולה מוסרית שכזו. לדבריהם ראוי שבית הדין י
קנוס את ה
רוצח
וישלול
ממנו את זכות
הירושה.
17
כדברי הרב
אברהם יהושע העשיל בורנשטיין
,[פולין
המאה ה-
18
-
המאה ה-
19
]:
18
"דבהורג ברציחה אינו יורש
כדי שלא יהא חוטא נשכר
ולא יהנה ממעשיו
."הרעים
11
בסעיף5(1) לחוק הירושה, תשכ"ה-
1965
12
י צוין כי לדעת רבים מדובר בדין שמעולם לא יושם ושהיו שראו בו דין המבטא רעיון עקרוני בלבד. ראו בדעת 'ר
יהודה בבבלי סנהדרין
.עא ע"א
13 רמב"ם,
.הלכות ממרים, פרק ז, הלכה יד
14
כך עולה מפירוש ה
רדב"ז , שם; ראו בפירוש
אור שמח
, שם, אשר הביא לכך סיוע מפירוש ה
רד"ק
על שמואל ב, פרק
יד, פסוק ז, שכתב כן גם לגבי אדם שהרג את מורישו בתור "גואל דם"; וראו
בשו"ת ציץ אליעזר ,, חלק יז, סימן נח
אות ב, ד"ה וז"ל האור שמח. זאת אף הייתה מסקנתו של שוחטמן במאמרו,
"!?"הרצחת וגם ירשת
פרשת השבוע
302
(תשס"ח). וראו שם כי שוחטמן הביא את מחלוקת חכמים ורבי יהודה המובאת בבבלי, סנהדרין
מח ע"ב, באשר
לשאלה מי מקבל את ממון הרוגי בית הדין. לדעת ח .כמים הנכסים עוברים למלך ולדעת ר' יהודה ליורשי ההרוג
חכמים ביקשו להביא סיוע לשיטתם מהסיפור המקראי במלכים א, כא, יט, אודות כרם נבות היזרעאלי אותה ירש
המלך אחאב מנבות לאחר שחמד אותה והעליל על נבות כדי להביא למותו. ר' יהודה השיב לחכמים שאחאב קיבל את
ממונו לא
בגלל שהיה המלך אלא בגלל שהיה יורשו על פי דין כקרוב משפחתו. לדברי שוחטמן, העובדה שחכמים לא
טענו שקרובי משפחה מאבדים את זכות הירושה אם הם רצחו את המוריש כדי לדחות את דברי ר' יהודה, מהווה
סימוכין לכך שרוצח יורש את הנרצח. ברם, אחר בקשת מחילה, דומה שאין בכך ר איה, שהרי ניתן לומר שחכמים לא
אמרו כן משום שבמקרה המתואר במקרא, אחאב יצר מראית עין שרצח נבות היה כדין, ובמקרה זה ברי שאין עילה
לשלול ממנו את זכות הירושה,
כפי שכתב הרמב"ם לגבי אבי בן סורר ומורה, ראו לעיל ליד ה"ש13
. ואם כן אין בכך
.כל ראיה שרוצח יורש את הנרצח
בדומה לכך ראו ב
סנהדרי קטנה , להלן בה"ש17
.
15
( הרב יוסף רוזין
הרוגאצ'ובר )צפנת פענח
, הלכות מתנות עניים, פרק ד, הלכה י ,; הרב ישכר תמר
עלי תמר , מכות, פרק
,ב, הלכה ו, עמ' רח; הרב אברהם פרייס
משנת אברהם , סימן תתקכט; וראו בדברי,הרב יהושע אהרנברג
שו"ת דבר
יהושע , חלק א, סימן ק, שלדבריו גם האור שמח לא כתב כן להלכה אלא "לפום ריהטא כהערה בעלמא". להרחבה על
גישה זו ראו במאמרו של קובי שפירא,
""ועוד על הרצחת גם ירשת
פרשת השבוע
374
,(תש"ע). וראו בדברי ריבלין
לעיל ה"ש1
', בעמ126
""שלא נטעה אם נאמר ששיטה אחרונה זו היא נחלת המיעוט
16
.מלכים א, כא, יט
17
,ראו הרב בנימין רבינוביץ תאומים
חוקת משפט
, הלכות ירושה ועיזבון, פרק א, סעיף א-
ב (תשל"ו); הרב ברנשטיין
בפירושו
סנהדרי קטנה , על סנהדרין מח ע"ב, ד"ה
אמר להן.
וראו שם שהרב ברנשטיין השווה את ירושת הרוצח לדין
מבשל בשבת במזיד שר' יהודה אסר לו לאכול מהמזון עולמית. מהשוואה זו עולה שהוא סבור שמדובר בתקנה
ולא
בעיקר הדין, שהרי בתלמוד שלדעת ר' יהודה מדובר בקנס מדרבנן, ולא מעיקר הדין, ראו בבלי בבא קמא
.דף עא ע"א
18 סנהדרי קטנה ,
.שם
'להרחבה ראה אצל שוחטמן בעמ3.
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
6
בנוסף היו שביקשו להביא תימוכין לטענה שראוי שבית הדין ישלול מרוצח מורישו את זכות
,הירושה
ממקורות בה
ם
נקבע שבידי בית הדין לקנוס ולהפקיע ירושה גם ממי שזכאי לה על פי
דין, כ
פי שת
י
קנו חכמי המשפט העברי באשר ל
מומר.
19
:כלשון הרמב"ם20
ישראל שהמיר יורש את קרוביו הישראלים כשהיה. ואם ראו בית דין לאבד את ממונו
,ולקנסו שלא יירש כדי שלא לחזק את ידיהם, הרשות בידן. ואם יש לו בנים בישראל
תינתן ירושת אביהן המומר להן. וכן המנהג תמיד במערב
נראה שעל אף
ההבדלים , ניתן לבסס את היקש בין
שלילת זכות הירושה ממומר לדין רוצ ח
מורישו, גם על רציונ ל משותף. בשני המקרים מדובר על יורשים שמעשיהם פגעו באופן עמוק
בערכי ההמשכיות הלאומית והמשפחתית
כפי שהם נתפסים במשפט העברי. ואף שעל פי עקרונות
המשפט העברי זיקת ההמשכיות הבאה לידי ביטוי בזיקת הירושה אינה פרי בחירה ואין במעשי
האדם בכדי לנ תקה, בית הדין יכול
לנקוט בפעולה עונשית ו לשלול מאותו האדם את זכות הירושה
.בפועל
לאור כל
האמור ,העיר
,הרב יעקב אריאל21
כי אין מחלוקת מעשית בין הפוסקים, והרוצח את
מורישו מאבד את ז כות הירושה
בין אם
משורת הדין
ובין אם מ
צד הקנס.
ד.
,בין רוצח קרובי משפחתו
ל
רוצח אשתו
המקורות בהם דנו עד כה התייחסו לזכות הירושה של מי שרצח את שאריו הקשורים אליו בקשרי
.דם
להלן נדון ב דינו המובחן
של אדם ה רוצח את
אשתו .הרציונ .ל להבחנה זו מובן בניגוד למקרים
בהם דנו עד כה, בהם קשר
המשפחה וה ירושה ,נקבעים מרגע הלידה אינם תלויים במעשי האדם
ו
ם אינ נית
נים
,לניתוק
קשר הירושה שבין בני הזוג הוא פרי בחירה וניתן לניתוק , והאפשרות
שמעשה הרצח ישפיע על קשר זה, מובנת עוד יותר .
נקדים , כי,מוסכם בין פוסקי ההלכה
"שיש להבחין בין קשר ירושה הבא מפאת קשר "שארות
(=קרבת דם) לבין קשר ירושה הבא מפאת קשר "אישות" (=קשר היחסים שבין בני זוג), ובלשון
:התוספות22 "שהבעל אינו יורש מחמת קורבה אלא מחמ"ת שאירות, שהן חשובין כבשר אחד.
23
מאחר
שזיקת הירושה בין בני הזוג
נובעת מקשר""אישות הניתן
,לניתוק במקרה של גירושין
ניטשה מחלוקת בין חכמי המשפט העברי באשר ל
ירושת האישה במקרה בו הבעל כבר תכנן
לגרש
את אשתו
אלא שנפטרה קודם לכן. לדעת הרשב"ם24
במקרה שכזה ,הבעל אינו יורש את אשתו
19
הרב תאומים, לעיל ה"ש17
,בביאורים, הרב צבי יהודה בן יעקב
משפטיך ליעקב
.ב, סימן כג
20 רמב"ם., הלכות נחלות, פרק ו, הלכה יב
21
"? אותם
יורש
הוריו
את
שרצח
אדם
"האם
רכניץ
עדו
הרב
של
במאמרו
ראו-
https://www.dintora.org/article/2185
22
תוספות, בבא בתרא קיג ע"א, ד"ה מתה; הבחנה זו הובאה במקורה כדי להסביר מדוע ירושת הבעל קודמת לירושת
הוריה או בניה של האישה מבחינת סדר היורשים. להרחבה ראו: שמואל שמעוני,
""הרהורים על ירושת בן הזוג
פרשת השבוע
420
.)(תשע"ג
23
היו שהסבירו ש
בהבחנה זו נעוץ הטעם לכך שפעמים ו הבעל אינו יורש את אשתו אף במקרים שקרוביה האחרים כן
היו יורשים אותה. כך למשל, בניגוד לבניה או להוריה של האישה אשר זכאים גם לירושה שנפלה לזכות האישה לאחר
מותה (ירושת ה"ראוי" לה בשפה ההלכתית), בעלה אינו זוכה בנכסים א לו. ראו בדברי הרב אברהם בן יצחק מנרבונה
,)(הר"א אב"ד
פירוש ר' אברהם אב"ד
, בבא בתרא
]קנט ע"ב: "דקורבא דאשה משום אישות הוא וכיון דמתה [נפקע
אישות"; תוספות, בבא בתרא, קיד ע"ב, ד"ה מה אשה.
24 רשב"ם., בבא בתרא קמו ע"ב, ד"ה נפלה
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
7
ולדעת הרא"ש25
.הוא כן יורש אותה היו שקבעו שמחלוק ת זו נאמרה רק לגבי המציאות
המשפטית שהייתה טרם "חרם דרבנו גרשום" אז
היה יכול
הבעל
,לגרש את אשתו בעל כורחה
אך
בימינו שהגירושין לא תלויים רק בבעל, גם כאשר הבעל רצה לגרש את אשתו
הוא עדיין יורש
אות
ה.
26
מדבריהם עולה ש
דעת הרשב"ם רלוונטית גם היום, וזאת
כאשר האישה היא אשר מונעת
את הגירושין ,
ובשל כך הבעל לא איבד את זכותו לרשת
אותה.
27
יתר על כן , מדברי הפוסקים עולה שכאשר אין מדובר אך ברצון להתגרש, אלא שהבעל אף נהג
באשתו בצורה שאינה הגונה ושלא כ"מנהג אישות", ייתכן
שגם לדעת הרא"ש
הבעל מאבד את
הזכות לרשת את א
ו,תה
:כהצעת הרמ"א28
דשאני הנהו שכופין לגרש [אשר ב
אשר אליהם
,]נחלקו הפוסקים אם יורשה. א.ק
דרוצה
לנהוג
עמה מנהג אישות
ולא פשע כלל, ולכן אינו מאבד ירושתו.
מה שאין כן במורד או
מדיר דאינו נוהג מנהג אישות ולמיפק
קאי
][כלומר, האישה עומדת לגירושין. א.ק
לכן
אינו יורשה וצ"ע.
דומה כי אם באשר למורד או למדיר את אשתו מציע הרמ"א שיש לשלול ממנו את הירושה משום
,"ש"אינו נוהג מנהג אישות ולמיפק קאי הבעל הרוצח את אשתו על אחת כמה וכמה לא יירש
אותה .
כיוצא בזה, היו שכתבו שכאשר בעל מעגן את אשתו ומונע ממנה את הגט הוא מאבד את
.זכות הירושה שלה29
ברוח זו,
היו אחרונים שקבעו שפעמים ובשל כך ש"קשר האישות" בין בני
הזוג התנתק בפועל שלא באשמת האישה, הבעל מאבד את זכות ירושת
ה
אף אם הם טרם התגרשו
:בפועל. כדבריו של הרב עוזיאל
אין הדברים הללו אמורים אלא כשהיא לא נתרצית לקבל גטה ממנו אבל אם נתרצו
שניהם בכך וקבעו זמן הגירושין לדברי הכל פקעה ממנו זכות ירושה.
30
סימוכין נוספים לדברינו אף ניתן ללמוד מדברי ה
בית יוסף
אשר דן בסיבה מדוע בעל שאשתו
:השתמדה והפכה למומרת, אינו מאבד את זכות הירושה אף שבפועל פקע קשר האישות ביניהם31
ויש לתמוה על זה דהא כיון שנשתמדה פקע מינה דיני אישות שהרי אסור לשהות עמה
והיאך יירשנה? ואיפשר דכיון דאם תחזור לדת האמת ויתברר שלא נבעלה לאחר ברצון
מותר להחזירה לא פקע מינה דיני אישות. ועוד יש לומר דאף על גב דפקעו מינה דיני
,אישות שהם לזכותה
דיני אישות שהם לזכותו לא פקעי כיון דאיהו לא חטא.
הרב יוסף קארו מונה שתי סיבות לכך שהבעל( :יורש את אשתו המומרת1
) עדיין ייתכן שהם
( ישובו לחיות יחד2
)
מכיוון שהיא חטאה לו והוא לא חטא לה, לא מפקיעים ממנו את דיני
25 רא"ש., בבא בתרא, פרק ט, סימן טז
26 ראו: פתחי תשובה, אבן העזר, סימן צ,
.ס"ק ח
27
ראו
שו"ת הרמ"א,
,סימן קיב: "בדודאי אף רשב"ם לא קאמר אלא בימיהם שהיו מגרשים נשותיהם שלא מדעתם
דמאחר שבדידיה תליא מילתא והוא נתן עיניו לגרשה כמו שנת
גרשה דמי מאחר דאין מעכב בידו...
אבל בזמן הזה
שאין אדם מגרש אשתו בלא דעתה...
ודאי אף רשב"ם מודה דלא אבד ירושתה...
שלא יאבד ירושתו מכח שרוצה
לגרשה
כל זמן שאין בידו לגרשה והיא עכבה עליו."
28
דרכי משה הקצר
, אבן העזר, סימן צ, אות ה , וראו שם שאמר כן לדחות את האפשרות
שדברי השלטי גיבורים
אודות כך שבעל שמרד באשתו אינו יורש אותה, נאמר
ו
רק לדעת הרשב"ם. הרמ"א אף הביא אפשרות זו בהגהתו
.לשולחן ערוך, אבן העזר, סימן צ, סעיף ה.וראו בדברי הפלאה, שם
29 הפלאה., קונטרס אחרון, סימן צ, ס"ק יד
30
שו"ת
משפטי עוזיאל., חלק ז, סימן עט
31 בית יוסף, חושן משפט,
.סימן רפג
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
8
האישות שלטובתו. ודומה כי ברי שבמקרה ש אדם
פשע בעצמו ו
ר ,צח את אשתו
ו אין למעשיו כל
,תקנה
י סכים.הבית יוסף שפקעו דיני האישות ואיתם זכות הירושה
ועוד, היו מפוסקי
,ההלכה שקבעו שלכל הדעות, כאשר אדם קידש את אשתו במרמה
הוא אינו
יורש אותה, וזאת
כדי למנוע מצב בו
"חוטא י."צא נשכר32
ודומה שרציונ
ל זה מתקיים גם ב מקרה
ש אדם.רצח את אשתו ואנחנו רוצים למנוע ממנו לצאת נשכר ממעשיו
יתר על כן, על אף התפיסה ההלכתית הבסיסית שדיני הירושה ה ם דינים קוגנטיים אשר פוסקי
ההלכה ביקשו
למנוע את האפשרות לעקוף אות
ם
,באמצעות תנאים ותקנות33
לאורך הדורות
התקבלו במשפט העברי מספר תקנות המגבילות את זכות ירושת הבעל, ואשר נועדו להבטיח
שבמקרים מסוי
מים, בהם הצדק מורה על כך, כגון ב אישה שנפטרה סמוך לנישואין, ירושת
.האישה תגיע לקרוביה ולא לבעל34
ניתן להציע, שהתקבלותן של תקנות אלו קשורה גם היא לכך
שכאשר מדובר בירושה מכוח נישואין ולא מכוח קשרי דם, הרי שכאשר כך הצדק הבסיסי מורה
.כן, יש מוטיבציה חיובית להעביר את הירושה למשפחת האישה
בכל המ קורות והתימוכין שהבאנו עד כה, מתוארים מקרים בהם פוסקי ההלכה קבעו או הציעו
שהבעל לא יירש את אשתו בשל כך שלא רק שפקעה זיקת "האישות" בין בני הזוג, אלא שהזיקה
פקעה בשל התנהגות נפשעת של הבעל כלפיה. ודומה, שאף אחת מן ההתנהגויות המתוארות לא
מגיעה לרמת הפשיעה והפג יעה הישירה של הבעל במהות קשר "האישות", כפי שמתקיים באדם
.הרוצח את אשתו
נבקש להציע אם כן שבמקורות המשפט העברי אינה דומה שאלת הירושה מדין "שארות" של
רוצח קרוב משפחתו ל שאלת הירושה מדין "אישות" של רוצח אשתו. בניגוד לזיקת ירושה של
"שארות" הנובעת מקשרי דם ו אשר אינה תלויה
ב מעשי האדם, זיקת הירושה שבין בני זוג
ניתנת
ל ניתוק ומושפעת ישירות ממעשי האדם. וכאשר הבעל פשע באופן הנפשע ביותר כלפי זיקת
"האישות" ורצח את אשתו, לכל הדעות הוא יאבד את
ה.זכות לרשת אותה מעיקר הדין35
כסימוכין אחרונים לטענה זו יובאו דברי
הרב עוזיאל שהיה מגדולי הפוסקים והראשון לציון
.בשנותיה הראשונות של המדינה הרב עוזיאל נשאל
אודות
גבר
שנשא אישה נוספת על אשתו
הראשונה שלא ברשות בית דין
, לאחר מכן הסכימו הגבר והאישה הראשונה להתגרש
אך בטרם
,בוצעו הגירושין נפטרה האישה הראשונה
ו הגבר
מבקש כע
ת לרשת א
ות .ה
"מאלף להיווכח, שלא רק שהרב עוזיאל קבע שבמקרה בו הבעל נהג באשתו שלא כ"דרך אישות
לכל הדעות הוא אינו יורש אותה היות ודרכי התורה הם "דרכי נעם", הוא אף הסמיך זאת
32 חלקת מחוקק, סימן עז, ס"ק כח.
33
"ראו בן ציון גרינברגר, "למען ירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו
פרשת השבוע
82
(תשס"ב) ליד ה"ש18
.והלאה
34
להרחבה ראו:
,"שמחה אסף, "התקנות והמנהגים השונים בירושת הבעל את אשתו
מדעי היהדות
'א (תרפ"ו), עמ
79
.
35
אמנם, רצוי לציין כי הן הרב זילברשטיין, ראו
חשוקי חמד , בבא מציעא לח ע"ב. והן הרב אהרנברג, ראו לעיל
בה"ש
15
, עסקו בדין רוצח אשתו ולמדו בפשטות מדין רוצח קרובי משפחתו לדין רוצח אשתו ולא הבחינו בין
המקרים. ברם, דומה כי הצעתנו אינה סותרת בהכרח את דבריהם. הרב זילברשטיין עסק ברופא שגרם בשוגג למות
אשתו בשעה שטיפל בה. במקרה שכזה הבעל לא פשע במזיד באשתו ומובן יותר מד וע לא יאבד את זכות הירושה
שלה. לעומת זאת הרב אהרנברג אכן עסק ברוצח אשתו, אלא שהוא ביקש להוכיח כי גם רוצח קרובי משפחתו אינו
יורש אותם. ייתכן שבשל כך שרצה לבסס את הקביעה שרוצח אינו יורש את הנרצח ככלל גורף, לא ראה טעם לעסוק
בהבחנה בין רוצח אשתו לרוצח קרובים א .חרים
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
9
לאפשרות שמות האישה נגרם בשל התנהגות הבעל, ואשר במקרה כזה היה ברור לו לחלוטין
שה בעל
אינו זכאי לרשת את אשתו:
...
שהרי אחרי שנשא אשה אחרת ובגר באשתו הראשונה מסיבה זאת, ואין האשה מצפה
עוד שיחזור אליה, ואולי גם אינה רוצה בחזרתו אחרי שבגד בה בצורה גסה ומכוערת
זאת...
ולכל הדעות נעקר תנאי אישות ואינו נקרא בעל לירש אותה...
ומכל שכן בנדון
,דידן שהוא מורד ובוגד
ובכגון זה ליכא מאן דאמר שהוא יורש אותה, שדרכיה דרכי נועם
כתיב, ואין זה דרכי נועם לתת זכות ירושה למורד ובוגד שנשא אשה על אשתו שלא
ברשות בית דין, שגם
,נדוהו בית דין על מעשהו זה שקרוב הדבר לומר שהוא גרם למיתת
אשתו הראשונה. ובזה לא מצאנו
ולא ראינו שום פוסק שיזכה את הבעל הבוגד...
וכך
שורת הדין והאמת נותנת, לזכות את יורשי אשה עלובה זאת בכתובתה ונכסיה
המשולשים ביד אחר, ובכח בית דין יפה מוציאין מיד השליש כתובתה ונכסיה ונותנין
.אותם ליורשיה הראויים ליורשה מן התורה36
להלן נדון במשמעות של
דברינו אלו, על
.שאלת זיקתם של יורשי הרוצח, לירושת הנרצח
ה.
האם על פי המשפט ה עברי ראוי לשלול את ירושת הנרצח
גם מ
יורשי הרוצח ?
כאמור הצעות החוק שעל הפרק מבקשות למנוע מצב בו
יורשי הרוצח י
זכו ב ,ירושת הרוצח כאשר
.הרוצח התאבד קודם שהורשע בדין ,כדי לעמוד על עמדתו המורכבת של המשפט העברי בנושא זה
נבחין בין ירושת הנרצח שהיה בן זוגו של הרוצח, לבין ירושת הנרצח שהיה בעל זיקה משפחתית
אחרת לרוצח, ונקדים שבכוונת
נו
.להציע למחוקק לאמץ הבחנה זו
כפי שהדברים הוצגו בפרק המבוא, דיני הירושה במשפט העברי נגזרים אף
מתפיסת ה המשכיות
ה
לאומית ו
ה
משפחתית הבאים לידי ביטוי בסדר הירושה .
אין בכוח
מעשיו
של אדם להביא לניתוק
זיקתו למשפחה אליה נולד, ואף לא לניתוק זיקתו לצאצאים
ש
אותם הביא לעולם.
,כפי שהוזכר37
היו שביקשו להקיש מדין רוצח מורישו, ל
דינו של מומר
. במשפט העברי נקבע
שעל
בית הדין לקנוס מומר ולמנוע ממנו לרשת את קרוביו. במקרים אלו,
הירושה
עוברת
אל יורשיו של
המומר:. כלשון השולחן ערוך38
ישראל שהמיר, יורש את קרוביו הישראלים כשהיה. ואם ראו בית דין לאבד את ממונו
,ולקנסו שלא יירש, שלא לחזק ידי הרשעים, הרשות בידם. ואם יש להן בנים בישראל
.תנתן ירושת אביהם המומר להם
,ברוח זו החתם סופר
[הרב משה סופר, הונגריה
1762
–
1839
] דן ביורש שהכה את אימו , אך לא
הביא למותה. החתם סופר קבע שראוי לקנוס את היורש ולמנוע ממנו את הירושה. במקרה שכזה
36
שו"ת משפטי עוזיאל., חלק ז, סימן עט
37
לעיל ליד ה"ש20
.
38
"ע שו, חושן משפט, סימן רפג,
סעיף ב; וראו
שו"ת הרמב"ם, סימן שעה:
"וכן הורו וכן אנו עושים תמיד שכל מי
"שנשתמד אם נפלה לו ירושה תנתן לבניו הכשרים.
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
10
:הבהיר החתם סופר כי ממון הירושה עובר לבניו39
"אם יש לו בנים יורדים בניו לנכסי מכח אמא
."דאבוה
,גם מדברי הפוסקים שכתבו כי מעיקר הדין אין רוצח מורישו מאבד את זכות הירושה עולה
ש ככל
ש תהיה
תקנה אשר תשלול את זכות הירושה מהרוצח, הרי שזכות הירושה תעבור אל יורשיו.
כ
דברי
[ הרב זילברשטיין
ישראל
, נולד ב-
1934
]: "
הזכות ביד בית דין לקנוס רוצח ולהעביר את
הנחלה ליורש הבא אחריו".
40
לכאורה, העברת זכות הירושה של הרוצח ליורשיו במקום
ליורשיו האחרים של
,הנרצח
קמ הה
.מעוקץ העונש המוטל עליו
עם זאת , לא ניתן להתעלם מכך שפעמים ושלילת זכות הירושה גם
,מיורשי הרוצח, מהווה למעשה ענישה של חפים מפשע ואף העצמת הפגיעה בהם. כך למשל
במקר
ה של בן שרצח את אבי
ו והתאבד, שלילת זכות הירושה מ
בנ י הרוצח מהווה למעשה פגיעה
.בנכדי הנרצח, וכפירה בזיקתם לסבם
במצב שכזה, אמנם מוצדק היה לשלול מהרוצח את זכות
הירושה, אך האם מעשיו הנפשעים של האב מצדיקים את ניתוק הקשר הבין דורי שבין הסב
(ה
נרצח) לבין נכדי
ו ?
שהרי לא רק שבגין מעשיו הנפשעים של האב נכדים אלו שכלו הן את סבם
,)(הנרצח) והן את אביהם (הרוצח שהתאבד אלא כעת תישלל מהם זיקתם לסבם.
אמנם, ברי ש
דברים אלו מתארים נ
כו
חה רק
מצב שבו בין יורשי הרוצח לבין הנרצח יש קשרי דם
.ומשפחה שאינם ניתנים להפקעה או לביטול
הד
ברים אינם הולמים מצב של רצח בין בני הזוג ,
ויורשי הרוצח שאין להם כל זיקה משפחתית לנרצח מבקשים לרשת אותו . יתר על כן, במקרה
שכזה, ככל
ש אין מדובר בילדים משותפים, זיקתם של יורשי הרוצח לנרצח נובעת ותלויה
רק
בקשר הנישואין של מורישם, ואם זיקת ירושת הנרצח מופקעת מהרוצח, בין אם
כקנס
ובין אם
,מעיקר הדין לכאורה
מופקעת מעליה גם זיקת
ם של
יורשי הרוצח אל.ירושת הנרצח
אף שבקרב פוסקי ההלכה לא מ צאנו התייחסות מפורשת להבחנה בין ירושת
רוצח
קרובי משפחתו
לבין
ירושת רוצח אשתו,
.לעיל הצבענו על מספר מקורות שביכולתם לבסס הבחנה זו41
וכאשר אנו
דנים לא בזיקת הירושה של הרוצח בעצמו אלא בזיקתם של
יורשי הרוצח , ניתן להוסיף ולהביא
.לדברינו אף תימוכין נוספים
בגדרי ן די משמוש נחלה,
42
נקבע שאם למשל אדם נפטר לפני ,אביו אך השאיר אחריו בנים אין
אחיו של המת מקבלים את חלקו בירושת אביהם, אלא הירושה עוברת לבניו של המת. זאת משום
שגם מת נחשב כבעל זכות הורשה.
43
,בניגוד לכך כאשר
בעל נפטר לפני אשתו ,
זיקת הירושה שלו
פוקעת, ו
אין בני
ו מאישה אחרת
יורשים את
אלמנתו.
44
זיקת הירוש
ה בין בני הזוג מתקיימת ר ק
ביניהם .ל זכות
יורשי הבעל
,בירושת האישה אין קיום בפני עצמה והיא תלויה לחלוטין ב כך
שזכות הבעל בירושת אשתו הייתה קיימת בשעת מותה. על כן,
ככל
ש בית הדין
מ חליט לשלול
מ
הבעל
את
הזכות לרשת את אשתו ,, כבמקרה של רוצח אשתו כבר אין ליורשי הרוצח כל זיקה
.לירושת הנרצחת
39 שו"ת חתם סופר., חלק ד, סימן קנח
40 חשוקי חמד,
בבא בתרא
נ ע"א.
41
ראו בפרק ,בין רוצח קרובי משפחתו
ל
רוצח אשתו.
42
להרחבה על דין זה ראו
אנציקלופדיה תלמודית,
כרך כה, ערך "ירושה", ליד ציון ה"ש505
.והלאה
43 ראו: רמב"ם., הלכות נחלות, פרק א, הלכה ג
44 ראו: שו"ע, אבן העזר, סימן צ, סעיף א.
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
11
ניתן להביא ראיה, שליורשיו של רוצח בת זוגו אין זכות בירושת הנרצחת כפי שאין ליורשי בעל
,שמת לפני אשתו
מדינו של המומר .כאמור ,
השולחן ערוך קבע שכאשר בית דין שולל ממומר את
ירושתו, הרי שיורשי המומר מקבלים את הירושה.
45
על דין זה כתב הרמ"א, ש
הוא
מתקיים רק
כאשר ישנו דין "משמוש נחלה", כגון שמדובר בירושת אבי המומר, ברם,
כאשר אין "משמוש
"נחלה
, כגון כאשר מדובר בירושת אימו של המומר, "
גם יורשיו אינן יורשין, ונשארה הירושה
לשאר יורשי האם."
46
דומה, שכפי שהירושה שנשללה מהמומר עוברת אל יורשיו רק כאשר יורשי המומר היו זכאים
,"אליה מדין "משמוש נחלה
כך גם הירושה שנשללה
מרוצח תעבור אל יורשיו רק במידה
והיו
"זכאים אליה מדין "משמוש נחלה
. תנאי שאינו
מתקיים כאשר הקשר בין הרוצח לנרצח, הוא
.קשר נישואין
על כל האמור יש להוסיף, כי ייתכן שאף פוסקי ההלכה שהשוו בפשטות בין דין רוצח קרוביו לדין
רוצח אשתו וקבעו שבלא
הטלת קנס מיוחד ,
רוצח
אשתו
אינו מאבד מעיקר הדין את זכות
הירושה,
47
יודו שכאשר אין אנו עוסקים בזכות הירושה של הרוצח אלא בזכותם של
יורשי
הרוצח., הרי שיורשי רוצח אשתו אינם זכאים לרשת אותה גם מעיקר הדין
,בהתאם לכל האמור
מוצע להבחין בין מקרה בו קשר הירושה שבין הרוצח ויורשיו לנרצח נובע
מקשר דם, לבין מקרה בו קשר הירושה נובע מקשר נישואין. על כן, נוסח הצעת חוק הירושה
(תיקון–
פסלות לרשת ומניעת עסקאות בזכות יורש שהמית את המוריש), התשפ"ג–
2023
המתייחס אך למי שרצח את
בן זוגו והתאב.ד, הולם יותר את עקרונות המשפט העברי
זאת בניגוד
לנוסח הצעת חוק הירושה (תיקון– שלילת הזכות לירושה), התשפ"ג–
2022
הקובעת כן כלפי כל
.רוצח מורישו
ו.
בין זכות רוצח מורישו לרשת מכוח ירושה לבין זכותו לרשת מכוח צוואה
הצעות החוק שעל הפרק אינן מבחינות בין זכות הרוצח לרשת את מורישו מכוח ירושה ובין זכותו
לרשת מכוח צוואה. ברם,
.על פי המשפט העברי בהחלט יש להבחין בין המקרים
יש להקדים כי ההבדל בין שיטות המשפט לעניין זה נובע מכך שבעוד על פי המשפט הישראלי הן
ירושה מכוח חוקי הירושה והן ירושה מכוח צוואה, שואבים את כוחם מ זכות המוריש להנחיל את
נכסיו, על פי המשפט העברי לעומת זאת לרצון המוריש יש חשיבות רק כאשר מדובר בירושה
.מכוח צוואה48
במקרה זה על פי המשפט העברי מוטבי הצוואה כלל אינם שואבים את זכותם
.בירושה מדיני הירושה, אלא זכאים לכך מכוח דיני המתנה49
45
לעיל ה"ש38
.
46
שו"ע,
,חושן משפט, סימן רפג, סעיף ב; יובהר שמדברים אלו לא ניתן להסיק שיורשי רוצח לא יירשו את סבתם
וזאת משום שהקביעה שבמקרה של פ
יט רת אימו של מומר אין דין "משמוש נחלה", מסתמכת על הקביעה שמומר
.הרי הוא כמת לעניין ירושה. קביעה שלא נאמרה לגבי רוצח
47
ראו לעיל בה"ש.שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
48 להרחבה ראו:
"מיכאל ויגודה "על הצוואה
פרשת השבוע
104
(תשס"ג).
49 שו"ע
, חושן משפט, סימנים רנ-רנח.
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
12
לאור הבנה זו מובן מדוע ע ל פי המשפט העברי יש בסיס איתן יותר לשלול את ירושת הנרצח
מהרוצח בירושה מכוח צוואה. דיני הצוואות והמתנות במשפט העברי מאפשרים לבית הדין
להתחקות אחר רצונו המשוער של המצווה. ובמקרה בו ברי לבית הדין שלא על דעת כן המצווה
,הוריש מנכסיו ליורש
הם רשאים לסטות .מלשון הצוואה ולשלול את נכסי הירושה מהיורש
:כלשון השולחן ערוך50
לעולם אומדים דעת הנותן, אם היו הדברים מראין
סוף דעתו עושים על פי האומד אף על
פי שלא פירש. כיצד, מי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת, וכתב כל נכסיו לאחר, מתנה
גלויה גמורה, ואחר כך בא בנו, אין מתנתו קיימת, שהדברים מוכיחים שאילו ידע שבנו
קיים לא היה נותן כל נכסיו.
דומה כי קשה לעלות על הדעת שאדם שציווה את נכסיו בצוואתו לפלוני, היה מורה כן לו היה יודע
שאותו פלוני י רצח אותו. על כן, על פי המשפט העברי כאשר מדובר בירושה מכוח צוואה, יש
מקום רב לשלילת כל זכות הירושה מרוצח מורישו. בהתאם להבנה שכאן אין מדובר בזיקת
ירושה קוגנטית שאינה ניתנת לניתוק, אלא מדובר בזיקה מ מונית מכוח דיני מתנה, מובן שכל עוד
אין מקום להניח שלנרצח היה זיקה ייחודית ליורשי הרוצח, מוצדק יהיה לשלול את ירושתו אף
.מהם
בהתאם לכל האמור, על פי המשפט העברי יש להבחין בין זכות הרוצח לרשת את מורישו מכוח
ירושה ובין זכותו לרשת מכוח צוואה. כאשר מדובר בירושה מ כוח צוואה, מוצדק וראוי לשלול את
.הירושה הן מהרוצח והן מיורשיו במקרה שהתאבד
ז.
האם על פי המשפט העברי ראוי לשלול את ירושת הנרצח מרוצח שנמצא שאינו כשיר
?לעמוד לדין
,כאמור לדעת חלק מחכמי המשפט העברי האפשרות לשלול מהרוצח את ירושת הנרצח אינה
מבוססת
על
,עיקר הדין אל
א על כך ש
ראוי לקנוס את הרוצח ולשלול ממנו את ירושת הנרצח . אם
כן, על פניו מדובר
בקנס עונשי ,בהתאם
כאשר בית הדין
מ
גיע למסקנה ש מדובר באדם שאינו בר
ענישה
, כגון באדם שאינו שולט במעשיו, אין לכאורה מקום לשלול ממנו את זכות הירושה כעונש .
אמנם ייתכן
ש גם אם נאמר
ששלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח הי
א
קנס ולא עיקר הדין, יש
,לקנוס כן אף אם אין לרוצח כשרות לעמוד לדין. ניתן להציע שתכלית התקנה אינה רק עונשית
אלא מטרתה
אף
למנוע את
התוצאה חסרת הצדק בכך שאדם
שבפועל ניתק את הקשר אל
מורישיו יירש אות ם, וזאת
אף אם אין מקום להעניש אותו על כן . תימוכין לכך ניתן להביא מדברי
הרמ"א אודות
מומר ק ש טן ,אינו יורש
אף ש
אינו בר ענישה.
51
,בנוסף
ברי כי
יש להבחין בין מי שלא הורשע מכיוון שלא היה כשיר בעת ביצוע העבירה, לבין מי
.שאינו כשיר בעת העמידה לדין
לדידו של השני, גם אם כעת לא ניתן להרשיע אותו על מעשיו, סוף
דבר הוא ראוי לעונש על מעשיו, ואם כן
יש ל
לו של
גם ממנו
א
ת זכות הירושה בגין רצח המוריש.
50 שו"ע, חושן משפט ,סימן רמו, סעיף א.
51 "ע שו, חושן משפט, סימן רפג, סעיף ב.
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
13
בהתאם לכל האמור, על פי מקורות המשפט העברי ראוי לשלול את ירושת הנרצח מהרוצח, אף
במקרים בהם הרוצח
אינו בעל כשרות משפטית
, ובמיוחד כאשר מדובר ברוצח שבעת מעשה הרצח
.הייתה לו אחריות פלילית על מעשיו
ח.
האם על פי המשפט העברי ראוי לשלול מרוצח בן זוגו, את חלקו בדירה המשותפת של
?בני הזוג
הצעת חוק נוספת המונחת
על שולחן ועדת החוקה, הי
א
הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון–
הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–
2023
.
להצעה זו, במקרה של
רצח בין בני הזוג, הדירה המשותפת
תעבור רק ליורשי הנרצח. מטרת ההצעה הי
א
לחסוך מקרובי
הנרצח את הצורך בעימ
ות משפטי כואב
.מול הרוצח
דומה, שעם כל הצער
על הכאב הנגרם ליורשי הנרצח, לא ניתן להתעלם מכך ש בניגוד לכל המובא
,עד כה כבר אין מדובר
בהצעה זו ב שלילת ירושת זכויות ממוניות
השייכות לנרצח , אלא מדובר
בשלילת נכסים השייכים ל
רוצח באופן עונשי.
,שלילת נכסים שכזו מנוגדת
לתפיסה הבסיסית
במשפט העברי המבקשת להפריד בין תוקפו של מעשה שנעשה באיסור במישור הדין האזרחי ובין
ענישתו של העבריין
במישור הפלילי.
52
אמ נם ניתן היה להציע שכפי שיש מחכמי המשפט העברי שקבעו ששלילת ירושת הנרצח מהרוצח
מבוססת על קנס ולא על עיקר הדין, כך אף ייקבע שכ חלק מהקנס אף תישלל מהרוצח הדירה
המשותפת של בני הזוג. ברם,
דומה שיש לדחות הצעה זו. הפוסקים שנקטו בגישה זו ביססו אותה
על הרצון "שחוטא לא יצא נשכר"ולא יהנה ממעשיו הרעים
וכן על קריאתו המוסרית של אליהו
הנביא "הרצחת
ו
גם ירשת?!", רציונ
לים
אלו אינם מתקיימים באשר לשלילת זכות ממונית
שהייתה קיימת לרוצח גם בלא מעש
ה
.הרציחה
על הצעה זו יש אף לתהות, מדוע מוצע לשלול רק את דירתם המשותפת של בני הזוג מהרוצח? אם
מטרת הצעת החוק
א הי
,למנוע מיורשי הנרצח את הצורך לנהל הליכים משפטיים נגד הרוצח
מדוע שלא ת?חול על כלל הנכסים המשותפים של בני הזוג
.בהתאם לאמור, על פי עקרונות המשפט העברי יש להתנגד להצעה זו
ט.
סיכום
חכמי המשפט העברי נחלקו בשאלה האם רוצח מורישו מאבד את הזכות לרשת אותו מעיקר
הדין, או שמא מעיקר הדין לא ניתן לנתק את זיקתו לירושת הנרצח, אך ניתן וראוי לק נוס את
.הרוצח ולמנוע ממנו את ירושתו ,לעמדת המשפט העברי, גם כאשר שוללים מהרוצח את ירושתו
.בין אם מעיקר הדין ובין כקנס, הירושה עוברת אל יורשי הרוצח
52
להרחבה
ו רא: אליאב שוחטמן,
מעשה הבא בעבירה- תוצאותיה של אי-חוקיות במשפט העברי (תשמ"א).
שלילת זכות ירושת הנרצח מהרוצח ומיורשיו
לאור
עקרונות המשפט העברי אבר
הם קלמנזון
14
,)"בנייר עמדה זה עמדנו על כך כי בעוד קשר הירושה שבין אדם לקרובי משפחתו ("זיקת שארות
אינו פרי בחירה ואינו ניתן לניתוק, אין הדבר כן באשר לקשר הירושה נובע מקשר נישואין
("אישות"). לאור עיקרון זה, ביקשנו להציע כי גם לפוסקים הסוברים כי מעיקר הדין רוצח יורש
את מורישו, אין
הדבר כן באשר לרצח בין בני זוג, וייתכן כי אדם הרוצח את אשתו מאבד בכך את
זכות הירושה גם מעיקר הדין. בנ וסף, כאשר מדובר ברצח בין בני זוג, יש בסיס איתן לשלילת זכות
.ירושת הנרצח מיורשי הרוצח
כמו כן עמדנו על כך כי
על פי המשפט העברי בעוד שהורשה מכוח ירושה
שאינה תלויה ברצון
המוריש, ירושה מכוח צוואה תלויה בא
ו
מדן דעת
ו של המצווה. ומכיוון ש ניתן להניח שהמצווה לא
היה
מורה כן ל
ו ידע שהנהנה מהצוואה ירצח אותו , ראוי לשלול את זכות הירושה מכוח צוואה
.מהרוצח ומיורשיו
באשר לרוצח שלא הורשע בשל כך שנמצא שאינו כשיר לעמוד לדין. אף שאין הדבר פשוט מכיוון
שהרוצח אינו בר ענישה, במשפט העברי יש בסיס המצדיק את שלילת הירושה גם מקטן חסר
אח.ריות פלילית. ובוודאי שהדין כן במקרה שהרוצח הפך לפסול דין רק לאחר מעשה הרצח
לו הצעת
נו ת
י,שמע
יאומץ נוסח הצעת חוק הירושה (תיקון–
פסלות לרשת ומניעת עסקאות
בזכות יורש שהמית את המוריש), התשפ"ג–
2023
המ
בקש לשלול את זכות הירושה מיורשי הרוצח
אך
במקרה שהרוצח רצח
את
בן זוגו והתאבד , וזאת בניגוד לנוסח הצעת חוק הירושה (תיקון–
שלילת הזכות לירושה), התשפ"ג–
2022
הקובעת כן כלפי כל רוצח מורישו . בנוסף ייקבע שכאשר
מדובר בירושה מכוח צוואה, הירושה ת
י
שלל
מהרוצח ומיורשיו, בין אם מדובר ברצח בין בני זוג
ובין אם ברצח בין קרובי מש פחה אחרים, בין אם הרוצח הורשע בדין, ובין אם נקבע כי אינו כשיר
.לעמוד לדין
באשר לשלילת זכות הרוצח בדירה המשותפת לבני הזוג מכוח חוק יחסי ממון. עם כל הצער על
הכאב הנגרם ליורשי הנרצח, לא ניתן להתעלם מכך ש ,בניגוד לכל המובא עד כה
כבר אין מדובר
ב שלילת ירושת זכויות שהיו
שייכות לנרצח ערב הרצח , אלא מדובר בשלילת
זכויות שהיו שייכות
לרוצח.
שלילת נכסים שכזו, מנוגדת לתפיסה הבסיסית במשפט העברי המבקשת להפריד בין
תוקפו של מעשה שנעשה באיסור במישור הדין האזרחי ובין ענישתו של העבריין
במישור הפלילי,
ועל כן יש לה
תנגד לכך.