הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2217295
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון
______________________________________________
פ/4584/25
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – איסור על גביית תשלומי הורים), התשפ"ד–2024
דברי הסבר
מטרת הצעת חוק זו היא חזרה לעיקרון החיוני של חינוך חינם במדינת ישראל. הזכות לחינוך חובה חינם עוגנה בסעיף 6 לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 (להלן – חוק לימוד חובה), כאשר חוק לימוד חובה וחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 (להלן – חוק חינוך ממלכתי), מבוססים על העיקרון כי לימודים במוסדות חינוך רשמיים ניתנים מטעם המדינה ובמימונה המלא. תפיסה זו אמורה להבטיח חינוך אוניברסלי ושוויוני לכל תלמידי ישראל, חינוך שאינו תלוי ביכולתם של הוריהם. עיקרון זה מבטא תפיסה של סולידריות חברתית בין כלל חלקי האוכלוסייה, על גווניה הרבים, הניזונים כולם מאותה מערכת חינוך.
אין צורך במומחיות גדולה כדי להבין את ההשלכות הקשות של ההיתר שהעניק משרד החינוך למוסדות חינוך לגבות תשלומי הורים גבוהים ואת פגיעתו הקשה בשוויון. היתר זה מאפשר לבתי הספר לגבות לעתים למעלה מ-10,000 שקלים חדשים בשנה, המשמשים לתשלום עבור מקצועות לבגרות ולימודי יסוד, תשלום שכאמור הפך לתנאי קבלה לשורותיהם.
ואכן, אחד מההיבטים הפוגעניים ביותר נוגע בהתניית הרישום לבתי ספר ייחודיים ותורניים בהסכמת ההורים לתשלום תכנית הלימודים הנוספת. נזכיר, כי בית ספר תורני הוא למעשה כל בית ספר ממלכתי-דתי המעוניין בכך. כך, מראש פתוחים בתי הספר הללו כמעט בלעדית לאוכלוסייה בעלת משאבים. המשמעות של התניית הרישום עצמו בהסכמה לתשלום ברורה: הכניסה ללימודים במוסדות חינוך כרוכה בתשלום.
מאומדן משרד החינוך לשנת הלימודים התשע"ז, כפי שנמסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי בשנה זו עמדה גביית תשלומי ההורים במערכת החינוך על כ-5.4 מיליארד שקלים חדשים, כולל גבייה בגילאי קדם יסודי.
הפגיעה החמורה הזאת במצב הפיננסי של משפחות במדינת ישראל וההפיכה של חוק שהיה אמור לבטא ערכים של שוויון הזדמנויות ושל חשיבותו העליונה של החינוך בחברה הישראלית למעטפת ריקה מצריכים שינוי חקיקה מידי. לפיכך, מוצע לתקן את חוק לימוד חובה ולאסור על רשויות החינוך המקומיות ומוסדות החינוך לגבות תשלומי הורים עבור אספקה ושירותים נוספים לרבות תשלומים עבור השאלת ספרי לימוד וארוחות יומיות (המאושרים היום בידי ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לפי סעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה).
יש לציין כי גביית התשלומים עבור ספרי לימוד וארוחה יומית לתלמיד נעשית גם מכוח סעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה וגם מכוח חוקים נפרדים (חוק השאלת ספרי לימוד, התשס"א–2000 וחוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ה–2005). לכן, בעת הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה, יהיה צורך להוסיף להצעת החוק תיקונים עקיפים לחוקים אלה.
כן מוצע לאסור על התניית ההרשמה של תלמיד למוסד חינוך רשמי בהתחייבות של הוריו לשלם תשלום כלשהו, לרבות עבור תכנית לימודים נוספת (תל"ן) לפי סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושתיים ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון (פ/593/22; פ/150/23).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב באייר התשפ"ד (20.05.2024)
תיקון סעיף 6 1. בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, בסעיף 6 –
(1) בסעיף קטן (ד), במקום הסיפה החל במילים ״ואולם רשות החינוך המקומית" יבוא "רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו התלמיד לומד, ולעניין מוסד חינוך שאינו רשמי – רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, לא יגבו מתלמיד או מהוריו תשלום או החזר הוצאות עבור אספקה או עבור שירותים שהם נותנים לתלמיד נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים, ולא יתנו את רישומו של תלמיד למוסד חינוך רשמי בתשלום כלשהו, והכל למעט דמי ביטוח תאונות אישיות לפי סעיף קטן (ד1)";
(2) בסעיף קטן (ה), בסופו יבוא "ואולם, רשות חינוך מקומית או מוסד חינוך רשמי לא יתנו את רישום התלמיד למוסד חינוך רשמי בהתחייבות ההורים לשלם עבור תוכנית לימודים נוספת לפי הסעיף האמור או כל תשלום אחר".