הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2024 במאי28 1755 כ' באייר התשפ"ד עמוד 3 'הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס 1008 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸2024- חרבות ברזל), התשפ"ד- הנידמה למסוהוראת שעה הצתוע חוקהצ - הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו1008 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי 2024- חרבות ברזל), התשפ"ד- והוראת שעה3 'בתנאיה) (תיקון מס 28.5.2024 ,, כ' באייר התשפ"ד1755 - הצעות חוק הממשלה 6 תיקון סעיף .1 1‏2012-בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב - ), במקום "וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו1()(ה6 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות" יבוא "והוא נקט את כלל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביטולה". חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול כללי (להלן2012-טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב החוק), קובע הטבות שונות שנוסע זכאי להן בשל ביטול- טיסה או שינוי בתנאיה. האחריות למתן ההטבות לנוסע לחוק (חברת1 חלה על "מפעיל הטיסה" כהגדרתו בסעיף התעופה) ועל "מארגן" כהגדרתו בסעיף האמור. (ח) לחוק, "טיסה שבוטלה" היא טיסה6 ו־1 לפי סעיפים שלא התקיימה או שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה. לחוק קובע שלוש הטבות שלהן זכאי נוסע6 סעיף :שטיסתו בוטלה ; שירותי סיוע-  השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת- ;הנוסע  פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה.- לחוק, נוסע שטיסתו הוקדמה8 נוסף על כך, לפי סעיף שעות זכאי להשבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי8ביותר מ־ לפי בחירתו, וכן לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה. שירותי הסיוע הם שירותים מיידיים בלא תשלום, בשל צרכים מיידיים של נוסע שטיסתו בוטלה למזון, שתייה, הסעה משדה התעופה או אליו, שירותי לינה ושירותי תקשורת. השבת התמורה או מתן כרטיס חלופי, לפי בחירת הנוסע, נועדו למנוע את ההפסד הישיר כתוצאה מרכישת לחוק נקבעו הוראות מפורטות3 שירות שבוטל. בסעיף ומפורשות לעניין מהותם של השבת תמורה ומתן כרטיס טיסה חלופי. - פיצוי כספי בסכום קבוע בלא הוכחת נזק (להלן פיצוי סטטוטורי), הוא סכום שנקבע בתוספת הראשונה לחוק, בהתאם למרחק הטיסה בקילומטרים. נכון להיום ,הפיצוי הסטטוטורי עומד על סכומים אלה (י"פ התשפ"ד :)3254 'עמ מרחק הטיסה בקילומטרים הסכום בשקלים חדשים 2,000 עד1,440 4,500 עד2,310 4,500 מעל3,460 ) לחוק, נוסע שטיסתו בוטלה אינו1()(ה6 לפי סעיף זכאי לפיצוי סטטוטורי אם חברת התעופה או המארגן הוכיחו כי "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו לא היה- בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות". כלומר, כבר היום החוק לוקח בחשבון כי יש נסיבות חריגות, של כוח עליון, שבהן אין זה מוצדק לחייב את חברת התעופה בפיצוי סטטוטורי בשל כך שביטול הטיסה אינו בשל אשם תורם שלה. נוסחו של חריג זה המחייב את חברת התעופה "לעשות כל שביכולתה" עלול להתפרש כחורג מכל האמצעים הסבירים שביכולתה של חברת התעופה לנקוט, ויש לתקנו. לחוק, נוסע אינו זכאי לפיצוי8(ג) ו־6 לפי סעיפים סטטוטורי אם קיבל הודעה על ביטול הטיסה, או על הקדמתה ימים לפחות לפני מועד הטיסה14 ,ביותר משמונה שעות המתוכנן (או אף במועד קצר יותר אם הוצע לו כרטיס טיסה ,חלופי לטיסה בשעות קרובות לטיסה המקורית). כלומר הפיצוי הסטטוטורי נועד לפצות את הנוסע בשל ביטול טיסה או הקדמה משמעותית שלה בסמוך למועד המראתה המתוכנן. החוק מניח כי אם ניתנה לנוסע הודעה על ביטול 14( הטיסה או הקדמה משמעותית שלה זמן סביר מראש אין עילה לפיצוי סטטוטורי כפוי, בלא הוכחת נזק.- )ימים מנקודת מבטה של חברת התעופה, הפיצוי הסטטוטורי משמש, בין השאר, תמריץ (נוסף) לקיים את לוח הטיסות ימים לפני14 שלה כמתוכנן. בשגרה, בנקודת הזמן של מועד הטיסה יש בידי חברות התעופה די נתונים כדי לקבל החלטה עסקית רציונלית, אם לנוכח רמת הביקוש לטיסה ושיקולים נוספים, ניתן לקיים את הטיסה במועדה. ואולם בשל המציאות שנכפתה על חברות התעופה בשל מלחמת "חרבות ברזל", שהביאה לירידה דרסטית ,בביקוש של ציבור הנוסעים לטיסות מישראל ואליה ולביקושים תנודתיים ומשתנים בתכיפות, בסמוך למועד ימים לפני מועד14 ההמראה המתוכנן, פרק זמן זה של הטיסה המתוכנן, לא היה פרק זמן סביר בהקשר זה. זאת שכן בחודשים הראשונים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", לא היו בידי חברת התעופה נתונים מספקים לשם קבלת החלטה אם ניתן לקיים את הטיסה במועדה. מצב זה היה נכון לכל הטיסות ולא לטיסה בודדת. .224 '; התש"ף, עמ414 'ס"ח התשע"ב, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 1009 הצתוע חוקהצ - הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו א9 הוספת סעיף .2 : לחוק העיקרי יבוא9 אחרי סעיף "שינוי ההטבות לנוסע בשל מצב מיוחד א.9 , ימים, השר14–הוכרז על מצב מיוחד והוא נמשך יותר מ (א) בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לקבוע לגבי טיסה שהמועד הנקוב בכרטיס התקופה- הטיסה שהונפק לגביה הוא בתקופה שיקבע (בסעיף זה :הקובעת), אחת או יותר מהוראות אלה לפיכך, מוצע לערוך שינוי בזכאות הנוסעים לפיצוי סטטוטורי בחלק מהתקופה של מלחמת "חרבות ברזל", ולא להותיר זאת להתדיינות פרטנית מול כל נוסע, על בסיס החריג של "כוח עליון". כמו כן, מלחמת "חרבות ברזל" היא האירוע הממושך השני בתקופה של כשלוש שנים, שבו נגרמו שיבושים נרחבים במשק התעופה בישראל, בשל נסיבות חריגות שאינן בשליטת חברות התעופה, שהן בעלות השלכות ,דרמטיות על המשק בכלל ועל ענף התעופה בישראל התקיימו2021 ו־2020 ממנה ואליה, בפרט. כך, בשנים שיבושים חריגים ונרחבים בשל מגפת הקורונה. נוסף על כך, המציאות הגאופוליטית במדינת ישראל היא כזו ,שלא ניתן לפסול כי יתקיימו גם בעתיד, הקרוב או הרחוק אירועים ביטחוניים או אירועים חריגים אחרים אשר גם הם ישפיעו בצורה דרמטית על מאפייני משק התעופה בישראל לתקופה ממושכת, על היצע הטיסות מישראל ואליה ועל היכולת של חברות התעופה לתכנן באופן סביר לוח טיסות לשבועיים קדימה. לכן, מוצע לעגן בחוק מנגנון שיהיה ביכולתו לתת מענה למצבים מיוחדים וחריגים הנמשכים לאורך זמן בלא צורך בתיקון החוק עצמו בכל מצב חירום כאמור. החוק מבוסס במידה רבה על תקנת הפרלמנט 1 סעיף בפברואר11 מ־261/2004 'האירופי והמועצה מס הקובעת כללים אחידים בדבר פיצוי וסיוע לנוסעים2004 במקרים של סירוב להעלות לטיסה, ביטול טיסה או עיכוב Regulation (EC) No 261/2004 of the( ארוך של טיסה European Parliament and of the Council of 11 February 2004 establishing common rules on compensation and assistance to passengers in the event of denied boarding and of cancellation or long delay of flights התקנה האירופית)).- (להלן החוק, כמו התקנה האירופית, מכירים בכך שקיימות ,נסיבות חריגות שהן מחוץ לשליטת חברת התעופה שבהתקיימן אין זה נכון לחייב את חברת התעופה לשלם לנוסע פיצוי כספי בשל ביטול הטיסה. נוסח :התקנה האירופית לגבי אותן נסיבות מיוחדות קובע An operating air carrier shall not be obliged to pay" compensation in accordance with Article ,7if it can prove that the cancellation is caused by extraordinary circumstances which could not have been avoided ".even if all reasonable measures had been taken ) לחוק נקבע כי "... נוסע1()(ה6 לעומת זאת, בסעיף שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים )  הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא1( :אחד מאלה לא- וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו ,היו בשליטתו ";היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות כלומר, גם התקנה האירופית וגם החוק קובעים סייג לפיצוי בביטול טיסה בסמוך למועדה המתוכנן, כאשר חברת התעופה מוכיחה כי ביטול הטיסה הוא בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, ואולם לעומת התקנה האירופית הדורשת כי חברת התעופה תוכיח (נוסף על כך )שביטול הטיסה היה בשל נסיבות חריגות שאינן בשליטתה כי לא היה ניתן להימנע מביטול הטיסה גם אם הייתה even if all( נוקטת את כלל האמצעים הסבירים לשם כך ), החוק דורש כיreasonable measures had been taken חברת התעופה תוכיח (נוסף על כך שביטול הטיסה היה בשל נסיבות חריגות שאינן בשליטתה) כי לא היה ניתן להימנע מביטול הטיסה גם אם הייתה עושה כל שביכולתה לשם כך. מילולית, לפחות, יש הבדל בין הדרישה לנקוט את ,כל האמצעים הסבירים לבין הדרישה לעשות כל שניתן דרישה אשר יכולה להתפרש כמחייבת את חברת התעופה לנקוט צעדים בלתי סבירים כדי להימנע לחלוטין מביטול הטיסה. לנוכח האמור לעיל, מוצע להתאים את נוסח החוק לנוסח התקנה האירופית ולקבוע כי נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היה באפשרותו למונען, גם בנקיטת כלל האמצעים הסבירים. ,בשל המציאות הגאופוליטית במדינת ישראל 2 סעיף לא ניתן לפסול כי יתקיימו גם בעתיד, הקרוב או הרחוק, אירועים ביטחוניים או אירועים חריגים אחרים אשר גם הם ישפיעו בצורה דרמטית על מאפייני משק התעופה בישראל לתקופה ממושכת, על היצע הטיסות מישראל ואליה ועל היכולת של חברות התעופה לתכנן באופן סביר לוח טיסות לשבועיים קדימה. ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ - הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו1010 כי שירותי הלינה שלהם זכאי נוסע לפי הוראות סעיף )1( ,)(ב), יוגבלו למספר לילות שיקבע ושלא יפחת משניים1()(א3 ובלבד ששוכנע השר כי בשל המצב המיוחד יש פגיעה ;משמעותית בהיצע של טיסות נוסעים מישראל ואליה בהתאם, מוצע לקבוע סעיף הסמכה שיאפשר, לגבי טיסות שמועד המראתן המתוכנן, הנקוב בכרטיס הטיסה חל בעת קיומו של מצב מיוחד כפי שיוגדר, ושמשכו מעל ימים, לערוך שינויים מוגבלים בהטבות שלהן זכאי14 נוסע לפי החוק לעניין ביטול טיסה או הקדמתה ביותר שעות. סעיף זה יבטיח איזון ראוי בין ההטבות לנוסעים8מ־ לפי החוק, שנועדו לזמני שגרה, לבין הצורך לאפשר את ,שינוין כאשר יש לכך הצדקות ברורות בנסיבות חריגות תוך קביעת כמה מנגנוני הגנה ובהם: ההכרזה על המצב המיוחד היא הכרזה חיצונית שאינה נתונה לשיקול שרת התחבורה (ראו סעיף קטן (ד) המוצע); השינוי בהטבות לפי הצו הוא זמני והארכתו מחייבת בחינה מחדש של התקיימות השיקולים והתנאים המצדיקים את הארכתו (ראו בסעיף קטן (ג) המוצע); רשימה סגורה של שינויים מסוימים בהטבות שניתן לקבוע בצו; נסיבות שיש לשקול כהצדקה לשינוי משטר ההטבות; וכן פיקוח פרלמנטרי על קביעת הצו (סעיף קטן (א) המוצע). לחוק18 לפי סעיף- לעניין טיסות פנים־ארציות שכותרתו "תחולה על נוסע בטיסה פנים־ארצית" הוראות החוק חלות (בשינויים המחויבים) על נוסע בטיסה פנים־ ארצית, זולת לעניין הפיצוי הסטטוטורי. הסעיף קובע כי לא יינתן פיצוי כספי לנוסע בטיסה פנים־ארצית אלא לפי הוראות שקבע השר; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע, בין השאר, נסיבות שבהן לא יינתן פיצוי כאמור. בתקנות שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה ,2013-או שינוי בתנאיה) (טיסות פנים־ארציות) התשע"ג נקבעה הגדרה ספציפית לטיסה פנים־ארצית שבוטלה (טיסה שלא התקיימה או שהמריאה באיחור של שלוש שעות, ולא באיחור של שמונה שעות כפי שמוגדר בסעיף שקלים חדשים230 לחוק), וכן נקבע סכום פיצוי כספי של1 אילת (במקום הסכום הקבוע-בקו נמל התעופה בן גוריון בתוספת הראשונה לחוק). מצבים מיוחדים יכולים לשבש באופן חריף גם את היצע הטיסות והיכולת לתכנן טיסות נוסעים פנים־ארציות, ולכן מוצע כי המנגנון כאמור יחול גם לגבי טיסות פנים־ארציות, כלומר הוראות הצו כאמור יכול שיגברו על הוראות התקנות האמורות בלא צורך בתיקון התקנות. )לסעיף קטן (א ,לרישה מוצע כי שרת התחבורה והבטיחות בדרכים כעומדת בראש המשרד המקצועי האמון על אסדרת התעופה האזרחית, היא שתוסמך לקבוע את שינוי ההטבות - כאמור לעיל בצו, וזאת בהתייעצות עם שר הכלכלה בהיותו השר הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. כמו כן מוצע כי צו זה יהיה טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ובכך יתקיים פיקוח פרלמנטרי על הנושא. מוצע כי הסמכות תחול בעת הכרזה על מצב מיוחד ימים. זאת14 (כמוגדר בסעיף קטן (ד) המוצע) שמשכו מעל כדי להבטיח כי ייעשה שימוש בסמכות חריגה זאת רק במצבים מיוחדים ומתמשכים, שלא ניתן לתת להם מענה נקודתי לכל טיסה באמצעות החריג "הרגיל" של כוח עליון ) לחוק.1()(ה6 הקבוע בסעיף "מוצע להסמיך את השרה לקבוע בצו "תקופה קובעת המשמעות היא כי המשטר השונה של ההטבות שנקבעו- בצו יחול רק לגבי טיסות שמועדן הנקוב בכרטיס הטיסה הוא באותה תקופה. כמו כן מוצע לתחום את השינויים במשטר הטבות אשר יהיה ניתן לצוות בחקיקת משנה, אך קרי מדובר- )3( ) עד1( ורק לשינויים המפורטים בפסקאות ברשימה סגורה. )1( לפסקה )(ב) לחוק כ"אירוח1()(א3 שירותי לינה מוגדרים בסעיף בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר או אם נדרשת שהייה ארוכה מהשהייה שתכנן הנוסע (בחוק שירותי לינה)".- זה כאשר טיסה מבוטלת, נוסע עלול למצוא את עצמו הרחק מביתו (למשל בארץ אחרת) ונזקק לשירותי אירוח בבית מלון. מדובר בהוצאות נוספות בפועל שנגרמות לנוסע בשל ביטול הטיסה. החוק לא קבע הגבלה על מספר הלילות של שירותי הלינה, על בסיס ההנחה כי בשגרה, חברת תעופה יכולה, בתוך פרק זמן סביר, למצוא לנוסע טיסה חלופית, בין באמצעותה ובין באמצעות חברה אחרת, ובכך למנוע את היזקקות הנוסע להלנה לא מתוכננת מחוץ לביתו. הנחה זו נכונה למצב דברים שבו משק התעופה פועל בצורה סבירה, אך עלולות להיות נסיבות חריגות ביותר, שאינן בשליטה של חברת התעופה, שבהן לחברת התעופה אין אפשרות ריאלית להטיס את הנוסע, גם לא באמצעים חליפיים. על כן, מוצע להסמיך את השרה להגביל את מספר הלילות של שירותי הלינה שחברת התעופה מחויבת לספק לנוסע, ובלבד ששוכנעה כי בשל המצב המיוחד יש פגיעה משמעותית בהיצע של טיסות נוסעים מישראל ואליה. יצוין כי נסיבות כאלה התקיימו כאשר מרבית הטיסות בעולם כולו- בזמן מגפת הקורונה בוטלו בשל הגבלות שהטילו מדינות על תנועה בין־לאומית של נוסעים. בהתאמה, בתקופת מגפת הקורונה נקבעה לילות2הוראת שעה אשר הגבילה את משך הלינה עד ל־ מטעמים אלה. כלקח מתקופת מגפת הקורונה, ובמטרה ד ב ר י ה ס ב ר 1011 הצתוע חוקהצ - הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו כי נוסע שטיסתו בוטלה או הוקדמה כמפורט בהוראות )2( , לא יהיה זכאי לפיצוי כספי18) ו־1()(ב8 ,)3()(א6 לפי סעיפים לפי אותן הוראות, ובלבד ששוכנע השר כי בשל המצב המיוחד יש פגיעה משמעותית ביכולת של מפעילי טיסות או ;מארגנים לתכנן לוח טיסות לטווח זמן של שבועיים מראש כי תקופת ההודעה מראש על ביטול טיסה או הקדמתה )3( ביותר משמונה שעות, אשר בשלה נוסע אינו זכאי לפיצוי ), תעמוד על מספר ימים1()(ב8–) ו1()(ג6 כספי כאמור בסעיפים , ובלבד ששוכנע השר כי בשל3 ושלא יפחת מ־14–הקטן מ המצב המיוחד יש פגיעה משמעותית ביכולת של מפעילי טיסות או מארגנים לתכנן לוח טיסות לטווח זמן של שבועיים מראש. צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול להיקבע לגבי כלל הטיסות או (ב) לגבי חלקן. :לגבי התקופה הקובעת יחולו הוראות אלה (ג) היא תחול בתקופה שבה הוכרז על מצב מיוחד ויכולה )1( ;לחול מיום תחילתו למתן את הפגיעה בציבור הנוסעים, מוצע כי משך ההלנה לילות לפחות.2 המזערי שיהיה ניתן לקבוע בצו, יהיה )3(–) ו2( לפסקאות מוצע להסמיך את השרה לבטל את זכאות הנוסע לפיצוי סטטוטורי או לקצר את תקופת ההודעה המוקדמת על ביטול טיסה או הקדמתה ביותר משמונה שעות, אשר בהינתנה הנוסע אינו זכאי לפיצוי סטטוטורי, ובלבד ששוכנעה כי בשל המצב המיוחד נפגעה משמעותית היכולת של מפעילי טיסות או מארגנים לתכנן לוח טיסות )1()(ג6 לטווח זמן של שבועיים מראש. כאמור, לפי סעיפים , לחוק, כאשר חברת התעופה או המארגן מודיעים לנוסע8–ו ימים לפחות מראש, על ביטול הטיסה או על הקדמתה14 כאמור, הנוסע אינו זכאי לפיצוי הסטטוטורי. בנסיבות של מצב מיוחד המשפיע באופן דרסטי על הביקוש לטיסות ועל 14 התנודתיות בביקוש, פרק הזמן להודעה מוקדמת של ימים לפני הטיסה כתנאי המאפשר חריגה מחובת הפיצוי הכספי, אינו משקף מדיניות ראויה ואינו מהווה תמריץ הוגן לחברות התעופה לעמוד בלוח הטיסות המתוכנן. בנסיבות שבהן במועד זה אין בידי חברות התעופה די נתונים כדי לקבל החלטה מושכלת על קיום הטיסה, המשמעות היא דרישה מחברות התעופה לקבל החלטות עסקיות רציונליות בתנאי חוסר ודאות מתמשכים, ועלולות להיות לה כמה קיים- תוצאות לא רצויות: ביטול טיסות שניתן היה לקיימן חשש כי אם חברות התעופה ישקללו את מרכיב הפיצוי הסטטוטורי לתוך השיקולים העסקיים שלהן, הן יבטלו ימים לפחות מראש כדי להימנע מהאפשרות14 טיסות שתצטרך לשלם את הפיצוי הסטטוטורי, ואולם אם יכלו ,לדחות את ההחלטה למועד קרוב יותר לטיסה המתוכננת הטיסה כן הייתה מתקיימת; לגבי טיסות שחברת התעופה דרישה זו- ימים14 לא ביטלה בהודעה מוקדמת של - עלולה להעמידה לפני ברירה אחרת שאינה מוצדקת לקיים טיסה הפסדית או לשלם פיצוי כספי סטטוטורי רק כי אינה יכולה להרשות לעצמה פעילות הפסדית לאורך זמן. ) מוצע להסמיך את השרה לבטל2( לפיכך, בפסקה ) מוצע3( את חובת הפיצוי הסטטוטורי כליל, ובפסקה להסמיכה לקצר את תקופת ההודעה המוקדמת כאמור. במטרה להפחית את הפגיעה בנוסעים מבחינת הוודאות ,)לגבי עצם קיום הטיסה (בנסיבות שבהן הדבר מתאפשר מוצע לקבוע כי פרק הזמן של ההודעה מראש כאמור לא ימים. יובהר כי פסקאות אלה הן חלופיות, כך3יפחת מ־ שלא ניתן לקבוע גם ביטול פיצוי וגם קיצור תקופת הודעה מוקדמת, לגבי אותה טיסה. יובהר כי לא מוצע בהצעת החוק כי השרה תוסמך להורות בצו על שינויים בחובת השבת התמורה החלה מכוח החוק העיקרי. )לסעיף קטן (ב כדי להסיר ספק מוצע לקבוע כי ניתן לקבוע משטר הטבות שונה בצו כאמור, לגבי כלל הטיסות או חלקן, למשל לפי יעדי הטיסה, אם הנסיבות הן של שיבוש הפעילות התעופתית באזור מסוים. )לסעיף קטן (ג המנגנון המוצע לשינוי זמני בהטבות הקבועות בחוק ,באמצעות צו, מבוסס על קביעת "תקופה קובעת" בצו והטיסות שעליהן יחול הצו הן אלה שתוכננו לתקופה הקובעת. ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ - הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו1012 ימים, ולעניין שלילת פיצוי לפי60 היא לא תעלה על )2( ; ימים45 לא תעלה על- )2()סעיף קטן (א השר רשאי להאריכה בהתקיים התנאים שבסעיף )3( ;קטן (א), ועל ההארכה יחולו הוראות סעיף זה בוטלה או פקעה ההכרזה על המצב המיוחד, תסתיים )4( ;התקופה הקובעת ביום הביטול או הפקיעה, לפי העניין חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן הוצא הצו, יקבע השר 5) ( את סיום התקופה הקובעת בלא דיחוי; קביעה כאמור אינה טעונה התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת. : כל אחד מאלה- "בסעיף זה, "מצב מיוחד (ד) ג לחוק ההתגוננות9 מצב מיוחד בעורף לפי סעיף )1( ;21951‏-האזרחית, התשי"א ) מוצע להבהיר כי התקופה הקובעת תחול1( בפסקה רק בתקופה שבה הוכרז מצב מיוחד, וכי ניתן שהיא תהיה מיום תחילתו. כזכור, סמכות השרה לפי סעיף קטן (א) חלה ימים (כלומר מדובר14–כאשר מצב מיוחד נמשך יותר מ במצב מיוחד משמעותי, שלא נכון להשאירו לטיפול פרטני ,מול כל נוסע על בסיס החריג של כוח עליון). עם זאת ברור כי רמת אי־הוודאות וכתוצאה מכך שיבוש יכולת התכנון של טיסות הם קיצוניים ביותר דווקא בתחילת המצב המיוחד ולכן קיימת הצדקה להחיל את המשטר השונה מתחילתו. ואלם החלה רטרואקטיבית אינה עניין אוטומטי והיא כפופה למבחנים שנקבעו בפסיקה לחקיקה היקף- רטרואקטיבית, ובכלל זה למבחן הסבירות (למשל הרטרואקטיביות), ולפי הנחיות היועצת המשפטית לממשלה לעניין חקיקת משנה, היא טעונה אישור של משנה ליועץ המשפטי לממשלה. זאת ועוד, מכיוון שהתקנת הצו כרוכה באישור ועדת הכלכלה, החלתו הרטרואקטיבית תצריך גם היא פיקוח פרלמנטרי של ועדת הכלכלה. נהוג לקבוע הסדרים למצבים מיוחדים המשנים הסדרים חקוקים שגרתיים כהסדרים זמניים, באופן המחייב ,בחינה מחודשת של המשך הצורך בהם מזמן לזמן. לפיכך ) מוצע לקבוע כי התקופה הקובעת לא תעלה על2( בפסקה לא- ימים, ולעניין שלילה מוחלטת של פיצוי סטטוטורי60 ימים. זאת על בסיס הנחה כי עם ההכרזה על45 תעלה על המצב המיוחד רמת חוסר הוודאות היא הגבוהה ביותר וכתוצאה מכך היכולת לתכנון טיסות לא קיימת, אך לאחר מכן נוצרת "שגרת חירום" המאפשרת תכנון לוח טיסות ימים מראש.14 ועמידה בו, גם אם לא ברמת ודאות של ) מוצע לקבוע כי השר מוסמך להאריך3( בפסקה את התקופה הקובעת בהתקיים התנאים להוצאת הצו מלכתחילה, כלומר הן מבחינת התהליך המחייב (התייעצות בשר הכלכלה והתעשייה ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת), הן מבחינת התנאים לקיומה של התקופה הקובעת (ההכרזה על המצב המיוחד עדיין בתוקף) והן מבחינת השיקולים המהותיים (עדיין מתקיימת פגיעה משמעותית בהיצע של טיסות נוסעים מישראל ואליה (לעניין הגבלת משך שירותי הלינה) או עדיין מתקיימת פגיעה משמעותית ביכולת של מפעילי טיסות או מארגנים לתכנן לוח טיסות לטווח זמן של שבועיים מראש (לעניין ביטול חובת הפיצוי הסטטוטורי או קיצור ההודעה המוקדמת שבהינתנה אין זכאות לפיצוי)). ,מאחר שהצו נקבע בשל מצב מיוחד המצדיק זאת ) מוצע לקבוע כי עם פקיעת ההכרזה על מצב4( בפסקה מיוחד (תום תקופת תוקפה) או עם ביטולה (באופן אקטיבי )על ידי הגורם המוסמך לכך, בטרם הסתיימה תקופת תוקפה תסתיים התקופה הקובעת, אף בלא צורך בפעולה אקטיבית מצד השרה. 5) מוצע לחייב את השרה לתקן את הצו בלא( בפסקה דיחוי ולסיים את התקופה הקובעת אם חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן הוצא הצו (פגיעה משמעותית בהיצע הטיסות לישראל או פגיעה משמעותית ביכולת הסבירה ימים מראש). המשמעות היא כי על14 לתכנן לוח טיסות גורמי המקצוע ברשות התעופה האזרחית לבצע בקרה על הנחיצות בהמשך קיומו של הצו גם בתקופת תוקפו. כדי שתהליך סיום התקופה הקובעת יהיה המהיר ביותר האפשרי ומאחר שמשמעותו היא חזרה למשטר ההטבות הקבוע בחקיקה ראשית, מוצע לקבוע כי הוא אינו טעון התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת. )לסעיף קטן (ד ,מוצע להגדיר מצב מיוחד כאחד משלושה מצבים אשר הגורם המכריז עליהם אינו שרת התחבורה: הראשון ג לחוק ההתגוננות9 מצב מיוחד בעורף לפי סעיף- האזרחית. הגורם המוסמך להכריז על מצב מיוחד בעורף 7.8 'ס"ח התשי"א עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר 1013 הצתוע חוקהצ - הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו ;3‏ב לפקודת המשטרה90 אירוע חירום אזרחי לפי סעיף )2( מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה )3( "מידבקת מסוכנת. - הוראת שעה חרבות ברזל .3 - על אף האמור בהוראות לפי החוק העיקרי לעניין טיסה שמועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה שהונפק לגביה הוא בתקופה )1( בנובמבר30( ) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד2023 באוקטובר8( שמיום כ"ג בתשרי התשפ"ד ; לא יחולו- לחוק העיקרי18) ו־1()(ב8 ,)3()(א6 ההוראות לפי סעיפים- )2023 היא הממשלה, וזאת כאשר היא שוכנעה "כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית"; השני ,ב לפקודת המשטרה90 אירוע חירום אזרחי לפי סעיף- א לפקודת המשטרה: "אירוע הגורם90 אשר מוגדר בסעיף לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע ,סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת". הגורם המוסמך להכריז על אירוע חירום אזרחי הוא השר לביטחון לאומי. יצוין כי הן הכרזה על מצב מיוחד בעורף והן הכרזה על אירוע חירום אזרחי יכולות לחול במדינה כולה ,או בשטח מסוים. מבחינת החוק המוצע, כל הכרזה כאמור מצב- גם על חלק מהמדינה, נחשבת מצב מיוחד; השלישי חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת. לדוגמה, חוק סמכויות מיוחדות לשם התמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), אשר במסגרתו נקבע מנגנון להכרזה על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה, שהייתה בסמכות הממשלה אם שוכנעה כי "יש סיכון ממשי להתפשטות נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור, ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה כדי לצמצם את התפשטות הנגיף ואת הפגיעה בבריאות הציבור". מוצע לטפל בשינוי משטר ההטבות לגבי מלחמת 3 סעיף "חרבות ברזל" בהוראת שעה במסגרת החוק ולא במנגנון של צו, וזאת בין השאר בשל חלוף הזמן מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עד להבשלת הצעת החוק הממשלתית. יצוין כי תזכיר החוק לתיקון הוראת השעה ), קרי2023 בנובמבר28( פורסם ביום ט"ו בכסלו התשפ"ד כחודש וחצי אחרי פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". :מוצע לחלק את הוראת השעה לשתי תקופות מובחנות הראשונה, שבה היו ביטולים גורפים של כלל חברות התעופה, לנוכח מתקפת הפתע של השבעה באוקטובר, וירי מצב- )רקטי מסיבי למרחב האווירי של ישראל (ויירוטים ,דברים שאותו חברות התעופה והמארגנים לא יכלו לצפות לתכנן לוח טיסות, ולהיערך כיאות עם כל סוג של הודעה מוקדמת על ביטול טיסות. מוצע כי תקופה זו תחול על טיסות שמועד המראתן המתוכנן מיום כ"ג בתשרי התשפ"ד בנובמבר30( ) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד2023 באוקטובר8( ) ולגביהן תבוטל לחלוטין חובת הפיצוי הסטטוטורי2023 בלא תלות אם ניתנה הודעה מוקדמת או לא. לגבי התקופה הקובעת השנייה, אשר תחול על טיסות 1( שמועד המראתן המתוכנן חל מיום י"ח בכסלו התשפ"ד בפברואר29( ) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד2023 בדצמבר " תקופה זו מתאפיינת בסוג של "שגרת מלחמה- )2024 שבה עדיין הייתה אי־ודאות רבה ותנודתיות בביקוש לטיסות מצד הנוסעים, אך חברות התעופה שהמשיכו ,להפעיל טיסות מישראל ואליה כן יכלו, במידה מסוימת לתכנן את טיסותיהן, ולכן, כדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בנוסע, מוצע להותיר את חובת הפיצוי אך לקצר ימים לפני3 ימים ל־14את תקופת ההודעה המוקדמת מ־ טווח זמן שבו היה בידי חברות- מועד ההמראה המתוכנן התעופה די נתונים כדי לקבל החלטה עסקית־רציונלית על קיומה של כל טיסה. לגבי שתי התקופות הקובעות מדובר בתחולה רטרואקטיבית, שכן מוצע להחיל את משטר ההטבות שבהוראת השעה על טיסות שמועד המראתן המתוכנן היה לפני פרסומו של החוק המוצע. בהקשר זה יצוין כי גם אם מדובר בפגיעה בקניין (פגיעה פרוספקטיבית, שכן בפועל מתחילת המלחמה חברות התעופה אינן משלמות מדובר- )את הפיצוי לנוסעים לגבי טיסות שבוטלו בפגיעה העומדת בפסקת ההגבלה שבחוק־יסוד: כבוד ) ההולם2( ;) בחוק1( האדם וחירותו, באשר היא נעשית מתן מענה קונקרטי לכשלי- את ערכיה של מדינת ישראל שוק שנגרמים בשל חקיקה אזרחית בתחום הגנת הצרכן שנקבעה לזמני שגרה, על בסיס ייחוס יכולת תכנון סבירה של חברת התעופה, ואינה מותאמת למציאות של מלחמה קשה וממושכת המשפיעה באופן דרמטי על ירידה בביקוש ;לטיסות מישראל ואליה, וגורמת לביקוש תנודתי מאוד הצעת החוק נועדה להחיל מדיניות- ) לתכלית ראויה3( ראויה הן מבחינת חברות התעופה והן מבחינת ציבור כי חברות התעופה יעשו כל- הנוסעים מישראל ואליה .390 'דיני מדינת ישראל התשל"א, עמ 3 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ - הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו1014 לעניין טיסה שמועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה שהונפק לגביה הוא בתקופה )2( בפברואר29( ) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד2023 בדצמבר1( שמיום י"ח בכסלו התשפ"ד לחוק העיקרי לעניין זכאות של נוסע18) ו־1()(ב8 ,)1()(ג6 ההוראות לפי סעיפים- )2024 , לא יחולו- שטיסתו בוטלה או הוקדמה כמפורט לפי ההוראות האמורות, לפיצוי כספי ובלבד שמפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי הנוסע קיבל ממפעיל הטיסה, מהמארגן או ימים לפחות לפני מועד הטיסה הנקוב3 מנותן שירותי סוכנות הנסיעות הודעה על כך בכרטיס הטיסה. מאמץ לשמר טיסות מישראל ואליה, ולבטלן קרוב ככל האפשר למועד הטיסה, לאחר שהאפשרות שיהיה ניתן להוציא את הטיסה והיא לא תהיה הפסדית כבר מוצתה ואינה ריאלית עוד, ולא ייקחו בחשבון שיקוליהן לעניין ) במידה שאינה עולה4( ;זה את רכיב הפיצוי הסטטוטורי קיים קשר רציונלי בין האמצעי שננקט לבין- על הנדרש ;תכלית החוק ולא קיים אמצעי אחר להשגת תכלית זאת הפגיעה שנגרמת לכל נוסע מאי־קבלת פיצוי סטטוטורי בלא הוכחת נזק, קטנה מהפגיעה לציבור הנוסעים בשל ביטול רחב יותר של טיסות, או הפגיעה בחברת התעופה שתיאלץ לבצע טיסה הפסדית או לשלם פיצוי סטטוטורי לנוסעים ימים מהמועד המתוכנן14בשל ביטול הטיסה פחות מ־ למרות הנסיבות המיוחדות ששררו באותה תקופה. לעניין ההצדקות העקרוניות לביטול רכיב הפיצוי ראו- הסטטוטורי או קיצור תקופת ההודעה המוקדמת .2 הסבר לסעיף מוצע להחיל שינוי זה גם בטיסות פנים־ארציות. זאת משום שתבנית הביקושים כפי שתוארה לעיל לגבי הטיסות הבין־לאומיות דומה בטיסות הפנים־ארציות. עיקר הביקושים לטיסות בקו הפנים־הארצי לאילת הם של תנועת נופשים למטרות בילוי, ורק חלקה הקטן מהווה ביקוש קשיח שאינו תלוי נסיבות. משכך, המלחמה השפיעה ומשפיעה באופן ניכר על תבנית הביקושים הרגילה לאילת. כאשר נוסעים למטרות נופש מזמינים ומחליטים לגבי טיסותיהם במועדים שסמוכים לטיסה כפי שתואר לגבי הטיסות הבין־לאומיות. יובהר כי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" חברות התעופה נדרשו להמשיך להשיב לנוסעים הזכאים לכך ,את כספם או לתת להם כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתם בהתאם להוראות החוק, ולכן לא מוצע לשנות הטבה זו של השבת התמורה או כרטיס טיסה חלופי. נוסף על כך לא מוצע לשנות דבר לגבי ההטבות של שירותי הסיוע )בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" (ובכלל זה שירותי הלינה שכן הנסיבות לא הצדיקו זאת. אם יהיה צורך בשינוי משטר ההטבות פעם נוספת בשל החרפה במצב המלחמה, הדבר ייעשה בצו בהתאם לסמכויות שיוקנו לשרה לאחר כניסתו לתוקף של חוק זה. סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים3.24 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר