חומר רקע
30
במאי2024
כ "ב אייר תשפ"ד
הצעת חוק החברות (תיקון
'מס38
"), התשפ
ד-
2024
להלן התייחסות איגוד הבנקים 'להצעת חוק החברות (תיקון מס38), התשפ"ד-
2024
" :(להלן
הצעת החוק:)"
בהתאם ל
הצעת החוק מ
תבקש
ת ,, בין היתר
הוס
פת
סמכות לרשם החברות למחוק ממרשם חברות שאינן פעילות
מזה זמן אך לא פורקו בידי בעלי מניותיהן.
,בהתאם למצוין בדברי ההסבר הסמכות נחוצה במטרה לטייב את
.הרגולציה הקיימת, לשפר את מהימנות המרשמים שמנהל רשם החברות ולהקל את הנטל הבירוקרטי על חברות
בהתאם לכך מוצע כי הרשם יוכל להפעיל את סמכותו למחיקת חברות ביחס לחברות שהוכרזו כחברות מפרות על
.ידי הרשם, או אם מצא, לפי נתוני רשות המיסים, כי יש יסוד סביר שהופסקו עסקיה של החברה או פעילותה
לצורך
זה יהיה רשאי הרשם לנקוט בדיקות נוספות על מנת לבחון האם החברה אכן אינה מנהלת עסקים ואין לה נכסים
או חובות. להשגת מטרה זו מבקש תזכיר החוק להעניק לרשם סמכות לדרוש מידע לגבי החובות והנכסים של
החברות המועמדות למחיקה מתאגידים בנקאיים, זאת לצד סמכות נוספת ל דרוש מידע כזה מרשויות ומוסדות
.המדינה, והכל במטרה לפעול לטיוב מרשם החברות
'הצעה דומה הובאה זה מכבר בהצעת חוק החברות (תיקון מס35), התשפ"ד-
2022
ובפתח הדברים נבקש לחזור על
העמדה שהבענו ביחס להצעה הקודמת ולציין כי אנו מכירים בתכלית הראויה העומדת בבסיס התיקון המוצע, וכי
דומה כי נכון להקנות לרשם החברות אמצעים מתאימים על מנת לטפל בנושא זה. עם זאת, נראה כי לשם השגת
המטרה, מבקשת הצעת החוק להעניק סמכות רחבה ביחס למערכת הבנקאית אשר עלולה להטיל נטל תפעולי כ בד
.על המערכת הבנקאית, ולהפוך את הבנקים לכלי מרכזי באיסוף המידע על החברות
,ראשית
לעמדתנו, אין מקום להשווא ה העולה
מהצעת החוק ב מעמדם של התאגידים הבנקאים למעמד רשויות
ומוסדות המדינה. בעוד שרשויות ומוסדות המדינה נועדו לשרת את האינטרס הציבורי
והמידע הנדרש נמצא
בחזקתן יכול וראוי שישמש ככלי עיקרי, ראשון ומרכזי לשם פעולות של רשויות מדינה אחרות , הבנקים הם גופים
לא ממשלתיים והמידע הקיים בידם ראוי ליחס אחר וקיימות לגביו מגבלות אחרות ובכללן חובת הסודיות
.הבנקאית כלפי לקוחותיהם
בנוסף, על אף העובדה שמדובר בחברות שממילא חייבות בדיווח לרשם החברות, העברת המידע הנדרש כאמור
מעורר אי נוחות בהקשר זה של חובת הסודיות הבנקאית, בין היתר לאור העובדה כי אחת מהסיבות להעברתו
עשויה להתבסס על מכלול של מידע נוסף שהועבר מנתוני רשות המיסים. למען הסר
ספק נציין כי חובת הסודיות
הבנקאית חלה ותקפה ביחס לגילוי מידע על חברות, ומעוגנת במישור החוזי העומד בבסיס חובת הסודיות הבנקאית
.שבין הבנק ללקוחותיו
לאור
האמור , יש להפעיל את הסמכות המוצעת במשורה, במידתיות ובצמצום ורק לאחר מיצוי מלוא האמצעים
המשפטים העומדים לרשות רשם החברות כלפי חברות .
יש להגדיר באופן ברור ומראש את סוגי המידע אותם
מבוקש לקבל מהתאגידים הבנקאיים, כך שיהיו תחומים ומוגדרים, וזאת חלף הקביעה כי ניתן יהיה לדרוש כל
"מידע על חברה, ובכלל זה מידע לגבי חובות ונכסים של חברה ."נכון
גם לקבוע מגבלות ביחס לשימוש האפשרי
במידע ומגבלות על העברת המידע בין רשויות המדינה .
הגדרה ברורה של סוגי המידע אותם ניתן יהיה לקבל מהתאגידים הבנקאיים (לרבות התקופות שלגביהן יידרש
המידע) נדרשת גם מטעמים תפעוליים, שכן הבנקים משתמשים בעשרות עד מאות מערכות ותתי מערכות מורכבות
ומסובכות לתפעול, שמידת הגמישות שלהן מוגבלת. מערכות הבנקים מורכבות מחיתוכים מובנים וקבועים
שמותאמים לניהול עסקיו של אותו בנק
ואין בהן אפשרות להזין בקשות מידע ולקבל באופן אוטומטי פלט מידע
-
2
-
.עם מגוון באופן מיידי
לפיכך, יש צורך בקיום שיח מקצועי בין נציגי משרד המשפטים לבין נציגי הבנקים על מנת
להגדיר סוגי מידע מסוימים הניתנים להעברה .אשר יהוו תשתית לעבודה המיכונית של התאגידים הבנקאיים
דבר נוסף המעלה קושי הוא ההתייחסות הבלעדית לתאגידים בנקאיים, תוך התעלמות מגופים אחרים המחזיקים
מידע דומה, כדוגמת גופים פיננסים אחרים, אשר עשויים להחזיק מידע רלוונטי אשר עשוי להשפיע על החלטת
הרשם. במערכת הפיננסית כיום, אפשר בהחלט שחברות יחזיקו נכסים בגופים ש אינם תאגידים בנקאיים בהכרח
או שמידע פיננסי אחר ילמד על פעילות החברה. ככל שתכלית הצעת החוק היא טיוב המרשם, לא ברורה ההפרדה
בין הגופים הפיננסים השונים, ומדוע מבוקש להטיל את החובה האמורה רק על התאגידים הבנקאיים. לפיכך, מוצע
לקבוע באופן מפורש בסעיף351
ג(ב) כי לצורך הפעלת סמכות רשם החברות לפי סעיף351
ב יהיה רשאי הרשם לדרוש
.מידע על חברות גם מגופים פיננסיים נוספים, מלבד התאגידים הבנקאיים
בהמשך ל כל האמור, נציע כי:
1)
הסמכות המוצעת תופעל במשורה, במידתיות ובצמצום ורק לאחר מיצוי מלוא האמצעים המשפטים
.העומדים לרשות רשם החברות כלפי חברות
2)
סוגי המידע .שידרשו מהבנקים יוגדרו באופן ברור ומראש
3)
.יקבעו מגבלות ביחס לשימוש והעברה המידע לצדדים שלישים נוספים
4)
ככל
ורשום שעבוד לטובת
תאגיד בנקאי על נכסי החברה המועמדת למחיקה ,יודיע הרשם ,
כחלק
מהבדיקה ,ספציפית לנושה על כוונתו למחוק את החברה.
5)
הרשם
ימחק שעבודים הרשומ
ים
לטובת בנק, על פי בקשת הבנק, גם אם החברה הועברה לסטטוס
""מחוקה
"או "מפרה .
6
)
הרשם יוכל לעשות שימוש בזכות לבצע
"בדיקות
מקדימות "לפי סעיף
351
,)ג(ב
רק במקרים
שרשומים
שעבודים לטובת אותו הבנק ,והמידע יתייחס אך ורק להיקף החוב המובטח
ולפרטי השעבוד .
7)
יערך שיח משותף בין רשם החברות לבנקים לצורך תיאום ההיבט התפעולי מיכוני, לעמידה בהוראות
.החוק
99924#