חומר רקע
1
כ"ה באייר התשפ"ד
2
ביוני2024
:לכבוד חברי
ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון ביום3.6.2024
בהצעת ח 'וק החברות (תיקון מס38), התשפ"ד-
2024
/(מ1719
)
הצעת החוק הממשלתית
שבנדון כוללת
,רשימת תיקונים בתחום פעולתה של רשות התאגידים
שתכליתם שיפור מהימנות מרשם החברות והקלות בנטל הרגולטורי.
עיקרי התיקונים המוצעים
1.
מוצע לקבוע
הסדר למחיקה מינהלית של חברות.
,לפי חוק החברות התשנ"ט–
1999
,
חברות
""מתחסלות
רק לאחר שהתפרקו מרצון או בידי בית משפט. לפי
המוצע, תתווסף לרשם
החברות סמכות למחוק חברות מן המרשם , בדומה לסמכות שהייתה נתונה לו
עד לפני כ-
25
שנים (פעולה ש גם היא
תוביל ל
"חיסול" החברה,
שמשמעותו שהאישיות המשפטית שלה אינה
קיימת עוד). ניתן יהיה למחוק לפי הסדר זה רק חברות "מפרות " שלא מדווחות או לא משלמות
אגרה כנדרש, ו
ש
הרשם השתכנע ש
ן אי להן פעילות כלכלית, נכסים או חובות
'(ס6 ו-7
.)להצעה
2.
מוצע להוסיף סמכות לרשם החברות לשנות את מ
ען משרדה הרשום של חברה , ולרשום במקום
המען שמסרה החברה את מענו של אחד הדירקטורים, המנכ"ל או בעל מניות המחזיק מעל
50%
מההון. הסמכות תו
פעל אם יש
יסוד סביר להניח שהמען שרשום אינו משמש בפועל את
החברה,
וזאת
כדי ל מנוע הטרדה של אנשים
ש מקבלים את הדואר שממוען לחברה למרות
שאינם קשורים אליה , ובמטרה לחזק את מהימנות המרשם ואת היכולת של הציבור להסתמך
עליו (
סעיף1 להצעה).
3.
מוצע לקצר את
פרק הזמן להגשת
תביעת חוב בהליך פירוק מרצון של חברה ל-
60
ימים ממועד
פרסום ההודעה לציבור על ,הפירוק
במקום
שישה
חודשים
( כפי שקבוע היום 'ס4
.)להצעה
4.
מוצע כי תבוטל ה
חוב
ה של חברת חוץ להגיש כחלק מהבקשה לרישומה במרשם בישראל
תרגום
עברי של מסמכי ההתאגדות
שלה וכי השר יוסמך להתקין תקנות בעניין
(סעיף5 ו-9
.)להצעה
5.
מוצע לתק ן את אופן עדכון הסכום הקבוע בחוק החברות לעניין הגדרת"חברה לא פעילה"
שרשאית שלא למנות רואה חשבון מבקר,
באופן שיחייב את
עדכון הסכום
רק
לאחר שינוי
של
5%
ב
מדד המחירים לצרכן
(סעיף2 להצעה.)
6.
מוצע
ל
אפשר
להגיש בקשה לרישום עמותה ללא תצהיר של
המייסדים חתום
בידי ,עורך דין
אלא בהסתמך על
אימות דיגיטלי של זהותם והצהרה מתאימה (
סעיף8
.)להצעה
במסמך זה
יובאו נוסח ונוסח משולב של מרבית התיקונים המוצעים, ולצדם שאלות מוצעות לדיון
.מאת הייעוץ המשפטי לוועדה בעניין ההסדר למחיקת חברות (סעיפים7-6
להצעת החוק) יופץ מסמך
.הכנה נפרד
2
נוסח ושאלות לדיון
תיקון סעיף123
1.בחוק החברות, התשנ"ט–
1999
(להלן–
החוק העיקרי), בסעיף123, אחרי סעיף
:קטן (ב) יבוא
"(ב1) (1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), בסעיף140
(2)
ובתקנות לפי
סעיף
141(א), ה
יה לרשם יסוד סביר להניח כי מען שמסרה חברה לפי הסעיפים
האמורים אינו מען המשרד הרשום
שלה, רשאי הוא לשלוח לחברה, למי
שרשום במרשמי הרשם כנושא משרה בה או כבעל מניות בה, או, אם
מצא שיש בכך צורך בנסיבות העניין, למי שהיה רשום בעבר כנושא
משרה או כבעל
מניות בה, הודעה בכתב, שבה יורה להם שימסרו לו
מידע לעניין מען
משרדה הרשום של החברה, וכן יציין בה כי אם לא
תונח דעתו כי מען משרדה הרשום במרשמי
הרשם הוא מען המשרד
הרשום שלה
( והחברה לא תעדכן את מענה בהתאם להוראת פסקה2
,)
רשאי הוא לשנות את מען משרדה הרשום של ה
חברה בהתאם להוראות
.הפסקה האמורה
(2)
לא הונחה דעתו של הרשם כי מען משרדה הרשום של החברה
במרשמי
הרשם הוא מען המשרד שלה, ולא עדכנה החברה את מען משרדה
הרשום בתוך45
( ימים ממועד משלוח הודעת הרשם כאמור בפסקה1
,)
רשאי הוא לרשום את מענו של מי שרשום במרשמי הרשם כדירקטור
בחברה, או, אם מצא הרשם כי לא ניתן לרשום מען כאמור, את מענו של
מי שרשום במרשמי הרשם כמנהל כללי או כבעל מניות של חמישים
אחוזים או יותר מהון המניות המונפק ש
ל החברה, או את מענו של מי
שהיה רש
ום כאמור במועד משלוח הודעת הרשם
, ו
הכול בלבד שניתנה
.לו הזדמנות להשמיע את טענותיו
(3)
בסעיף קטן זה, "מען", לגבי יחיד תושב ישראל– מענו כפי שהוא
".רשום במרשם האוכלוסין או מען אחר שמסר
נוסח משולב
חלק רביעי: מינהל החברה
פרק ראשון: משרד רשום ומען דיגיטלי
123
.
:המשרד הרשום
)(א
.מיום שנרשמה חברה עליה לקיים משרד רשום בישראל שאליו ניתן להפנות כל הודעה לחברה
)(ב
הודעה על מען המשרד הרשום תימסר לרשם עם הבקשה לרישום החברה; הודעה על שינוי במענו של המשרד הרשום
תימסר לרשם בתוך ארבעה עשר ימים לאחר השינוי; הרשם ירשום.את מענו של משרדה הרשום של החברה
(ב1
) (
1
)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), בסעיף140
(
2
) ובתקנות לפי סעיף141
(א), היה לרשם יסוד סביר להניח כי מען
שמסרה חברה לפי הסעיפים האמורים אינו מען המשרד הרשום שלה, רשאי הוא לשלוח לחברה, למי שרשום במרשמי
3
הרשם כנושא משרה בה או
כבעל מניות בה, או, אם מצא שיש בכך צורך בנסיבות העניין, למי שהיה רשום בעבר כנושא
משרה או כבעל מניות בה, הודעה בכתב, שבה יורה להם שימסרו לו מידע לעניין מען משרדה הרשום של החברה, וכן יציין
בה כי אם לא תונח דעתו כי מען משרדה הרשום במרשמי הרשם הוא מען המשרד הר שום שלה והחברה לא תעדכן את מענה
( בהתאם להוראת פסקה2
.), רשאי הוא לשנות את מען משרדה הרשום של החברה בהתאם להוראות הפסקה האמורה
(
2
)
לא הונחה דעתו של הרשם כי מען משרדה הרשום של החברה במרשמי הרשם הוא מען המשרד שלה, ולא עדכנה
החברה את מען משרדה הרשום בתוך45
י( מים ממועד משלוח הודעת הרשם כאמור בפסקה1
), רשאי הוא לרשום את מענו
של מי שרשום במרשמי הרשם כדירקטור בחברה, או, אם מצא הרשם כי לא ניתן לרשום מען כאמור, את מענו של מי
שרשום במרשמי הרשם כמנהל כללי או כבעל מניות של חמישים אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של החברה, או את
.מענו של מי שהיה רשום כאמור במועד משלוח הודעת הרשם, והכול בלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו
(
3
)
בסעיף קטן זה, "מען", לגבי יחיד תושב ישראל–
.מענו כפי שהוא רשום במרשם האוכלוסין או מען אחר שמסר
)(ג המצאת מסמך לחברה תהיה בהנחה במשרדה הרש ום של החברה כפי שהוא רשום אצל הרשם בשעת המסירה, או
במשלוח אליו בדואר.
)(ד
המצאת מסמך מרשם החברות לחברה או מרשות ניירות ערך לחברה שהיא תאגיד מדווח, יכול שתהיה, על אף הוראות
סעיף קטן (ג), בהנחה
במקום ששוכנע הרשם
,או ששוכנעה רשות ניירות ערך, לפי הענין ששם מנהלת החברה בפועל את
עסקיה
, או באופ.ן אחר שנקבע לפי חוק ניירות ערך
הסבר –
חוק
החברות מחייב כל חברה שמתאגדת בישראל שיהיה לה משרד רשום בישראל, שאליו ניתן להפנות כל
הודעה לחברה
ולהמציא לה לשם מסמכים (סעיף123
)לחוק החברות .בנוסף, חוק החברות מחייב כל חברה למסור
מען דיגיטלי (דוא"ל ומס' טלפון נייד או ש
ת י כתובות דוא"ל), שרשויות ציבוריות–
ובכללן רשם החברות– יכולות
.לשלוח אליו דיוורים, ותחול עליהם חזקת מסירה
בתיקון מוצע
לאפשר לרשם לשנות את מען המשרד
הרשום שמסרה לו החברה, אם היה לו יסוד סביר להני
ח שהמען
הרשום אינו.מענה האמיתי
במקום
המען שמסרה
החברה, הרשם יוסמך לרשום
את המען הרשום במרשם
האוכלוסין של
בעלי תפקיד בחברה או של בעל מניות שליטה. לעמדת הממשלה, גורמים אלה הם הגורמים בעלי
היכולת האפקטיבית לדאוג לכך
שהמען הרשום יעודכן.
לפי המודל המוצע, הפעלת סמכות שינוי הכתובת תיעשה רק לאחר השלמת שני שלבים: בשלב הראשון הרשם רשאי
לפנות לחברה, ולכל לנושא משרה או בעל מניות בה
בהווה ו .בעבר כדי לדרוש מידע בדבר כתובתה של החברה
בשלב
,השני אם המען הרשום לא עודכן בחלוף45
ימים ממועד
משלוח הדרישה
, הרשם רשאי לשנות את מען המשרד
הרשום
לכתובתו
של הדירקטור הרשומה במרשם האוכלוסין, ואם לא ניתן לעשות זאת– לכתובתו של ה,מנכ"ל
של בעל מניות
המחזיק מעל50%
,מההון או של מי שהיה כזה במועד משלוח ההודעה הראשונה.
שאלות לדיון –
1.
מוצע
לקבל נתונים ו
לשמוע התייחסות באשר להיקף ולחומרת הבעיה שהתיקון נועד להתמודד עמה .באשר
להיקף הבעיה –
מדוח התייחסות לחובתRIA
שפורסם עם תזכיר החוק
בינואר2022
עולה כי ביחידת רשם
החברות התקבלו כ-
370
פניות בנושא כתובת שגויה של
חברה, מתוך כ-
390,000
חברות פעילות
. לפי דוח מבקר
המדינה
ל
שנת
2019
,ב-
3 שנים הוגשו
220
תלונות בעניין זה (
2016-2019
)
, וכאשר במהלך
התקופה הרשם הטיל
עיצומים כספיים על חברות עם כתובות שגויות– הדבר הוביל לכך ש-
30%
מתוכן עדכנו את כתובתן (דוח שנתי
70
'ב, בעמ1344-1345
) .
4
באשר לחומרת הבעיה – מדוח ה-
RIA
עולה כי הקושי שהוביל
להצעה הוא כפול
: ראשית, אנשים שאין להם
קשר
ל חברה מקבלים לכתובת הדואר שלהם מכתבים והודעות עבור החברה והדבר מהווה הטרדה.מבחינתם
שנית, מי שמעוניין ליצור קשר עם חברה אינו יכול לעשות זאת (אך זאת רק במקרה שהחברה לא עדכנה גם את
מענה הדיג
יטלי כנדרש היום). לצד זאת יודגש,
כי
המצאה ל
כתובת השגויה עדיין נחשבת המצאה כדין.
2.
מוצע לבחון את הקשיים העקרוניים
שכרוכים בתיקון המוצע :, וביניהם
הקושי ב
פרסום כתובתו הפרטית של
אדם הרשומה ב מרשם האוכלוסין
ללא הסכמתו ;הקושי ב
שימוש בכתובת של נושאי משרה שסיימו את
;כהונתם
הקושי ב שימוש בכתובת של בעלי מניות כתגובה להפרת חובת דיווח
של החברה
, דבר שמ
הווה מעין
;הרמה של מסך ההתאגדות הקושי בשימוש ב
כתובת של אדם שלא אחראי להפרה של אי-דיווח ושלא נתונה
לו הסמכות לתקן את ההפרה ;, דוגמת בעל מניות והקושי בכך שתכלית החוק לא בהכרח תוגשם, שכן
רישום
.כתובת של נושא משרה או בעל מניות שרשומה במרשם האוכלוסין לא מבטיחה שמרשם החברות יהיה נכון
3.
מוצע לשמוע התייחסות לחלופות הקיימות היום להתמודדות עם הבעיה, מה היקף השימוש שנעשה בהן נכון
?להיום, ומדוע אין הן מספיקות
כך למשל, הפרת החובה להגיש דיווח על עדכון המען
הרשום מקנה לרשם
סמכות להטיל על החברה עיצום כספי בסך של8,860
₪
, ואם הוא אינו משולם במועד– אף להטילו על דירקטור
'בחברה (ס354
()(א2) ו-
360
לחוק החברות). לפי המידע שנמסר לנו, אכיפה באמצעות עיצומים כספיים כלפי
,חברות פעילות כלכלית נעשתה בשנים האחרונות בכל הנוגע לאי הגשת דוח שנתי ואי תשלום אגרה שנתית
והוכחה כאפקט.יבית
נציע
לוועדה להידרש לשאלות
אלה
,יחד
,ולבחון את התועלות שבתיקון המוצע, אל מול הקשיים הגלומים בו
.והחלופות הקיימות לפתרון הבעיה של חברות שכתובתן אינה מעודכנת במרשם החברות
4.
מעבר לשאלות
העקרוניות , להלן מספר :שאלות מעשיות הנוגעות למודל המוצע
-
מה "שער הכניסה" להליך? האם נדרשת פנייה לרשם כדי שיהיה לו "יסוד סביר להניח" שהמען הרשום אינו
משמש את החברה או
ש?הוא יכול לפתוח בהליך ביוזמתו
-
כיצד יאופיין המען השגוי? שהרי לפי החוק, המען הרשום במרשם החברות הוא בהכרח המען שהחברה
"מסרה, ולכן יש קושי באמירה שהוא "אינו מען המשרד הרשום,
" :ומוצע למצוא ניסוח אחר כדוגמת
היה
לרשם יסוד סביר להניח כי מען שמסרה חברה
לפי הסעיפים האמורים אינו מען המשרד הרשום שלה
ל
אינו
מעודכן ל פי הוראות)סעיף קטן (ב."
-
לעניין דרישת המידע בשלב הראשון –
לפי ההצעה
ה
רשם יוסמך לפנות לגורמים שונים ולדרוש מהם מידע
.על הכתובת העדכנית של המשרד. ואולם, דומה כי אין לרשם סמכות לשנות את המען לכתובת זו
לאור
,זאת מוצע לבחון
אם יש מקום לאפשר דרישת מידע שאין סמכות להשתמש בו, ולשקול אם יש חלופות
?אחרות לניסוח הפנייה
בנוסף, מוצע לבח ון
האם נדרשת הסמכה רחבה לפנות לכל הגורמים המנויים
בסע
י
ף ובפרט לנושאי משרה או בעלי מניות (גם מיעוט) בעבר הרח
ו ?ק
5
-
לעניין אופן מסירת הודעת הרשם –
לפי המוצע, בחלוף45
ימים
ממשלוח הודעת הרשם, הוא רשאי לשנות את מען
המשרד לכתובתם של אנשים שונים כאמור בהצעה. מוצע לבחון האם נכון יותר לקבוע כי מניין הימים יחל ממועד
מסירת ההודעה
, כך שנדרש יהיה לוודא שההודעה הגיעה ליעדה?
-
לעניין זכות השימוע לפני שינוי הכתובת – לפי המוצע, לפני שינוי המען לכתובתו של אדם, הרשם נדרש להעניק לו
?זכות שימוע. מוצע לברר כיצד הכוונה לאפשר את מימושה של זכות זו
תיקון סעיף158
2.
בסעיף158(א) לחוק העיקרי, במקום "הסכום האמור בסעיף קטן זה יהיה
צמוד למדד; אחת לשנה בתחילת חודש פברואר יפרסם
השר ברשומות את
הסכום האמור, כפי שהוא מעודכן לאותה שנה ; בסעיף קטן זה–" יבוא
"הסכום האמור בסעיף קטן זה יעודכן ב־1 בפברואר של כל שנה (בסעיף קטן
זה–
,יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי
ובלבד ששיעור השינוי האמור הוא חמישה אחוזים או יו
תר; סכום מעודכן
כאמור יעוגל לשקל השלם החדש הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים
חדשים; אחת לשנה בתחילת חודש פברואר יפרסם השר ברשומות את הסכום
,האמור כפי שהוא מעודכן לאותה אם עודכן באותה;שנה
בסעיף קטן זה–
""המדד החדש–
המדד שפורסם לאחרונה לפני יום
ה;עדכון
""המדד היסודי–
,המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם
ולעניין יום העדכון הראשון לאחר תחילתו של חוק החברות
'(תיקון מס36), התשפ"ד–
2024
– המדד שפורסם בחודש ינואר
2024
.";
נוסח משולב
158
.
חברות לא פעילות :
(א)
על אף האמור בסעיף154
,
חברה פרטית שמחזור עסקיה בשנה אינו עולה על670,619.23
שקלים חדשים או
חברה פרטית שהיא חברה לתועלת הציבור שמחזור עסקיה בשנה אינו עולה על הסכום
האמור בסעיף19
(ג)
לחוק
העמותות (
בחוק זה– חברה לא פעילה )רשאית לקבוע באסיפה כללית ,כי לא יתמנה לה רואה חשבון מבקר ,
אלא אם כן בעלי מניות
שלהם10
אחוזים או יותר מההון המונפק של החברה התנגדו לכך ;הסכום האמור בסעיף קטן זה יהיה צמוד למדד ;
אחת לשנה בתחילת
חודש פברואר יפרסם השר ברשומות את הסכום האמור ,כפי שהוא מעודכן לאותה שנה ;
בסעיף קטן זה–
הסכום האמור בסעיף קטן
זה יעודכן ב
־1
בפברואר של כל שנה (בסעיף קטן זה–
יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי, ובלבד
ששיעור השינוי האמור הוא חמישה אחוזים או יותר; סכום מעודכן כאמור יעוגל לשקל השלם החדש הקרוב שהוא מכפלה של חמישה
שקלים חדשים; אחת לשנה בתחילת חודש פברואר ,יפרסם השר ברשומות את הסכום האמור
כפי שהוא מעודכן לאותה
אם עודכן
באותה
שנה; בסעיף קטן זה–
""המדד החדש–
המדד שפורסם לאחרונה לפני יום
ה;עדכון
""המדד היסודי–
המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון לאחר תחילתו של חוק
החברות '(תיקון מס36), התשפ"ד–
2024
–
המדד שפורסם בחודש ינואר2024
.";
"מחזור "
– סכום התקבולים מכל מקור וסוג ,שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה;
"שנה "
–
תקופה של12
חודשים מחודש ינואר ועד סוף חודש דצמבר.
(א1
)
החליטה אסיפה כללית כאמור בסעיף קטן(א ,)תעשה החברה את אלה:
(
1
)
תשלח לרשם את ההחלטה בתוך ארבעה עשר ימים ממועד ההחלטה;
6
(
2
)
תצרף לדין וחשבון השנתי שלה ,הצהרה חתומה בידי נושא משרה ,
שבה היא מציינת כי החברה לא מינתה רואה
חשבון ולא ערכה דוחות כספיים מבוקרים מאחר שהתקיימו התנאים שבסעיף קטן(א.)
(ב)
(בוטל.)
(ג)
הוראות סע
יף זה לא יחולו על חברת איגרות חוב.
הסבר –
לפי סעיף154
,לחוק החברות ,ככלל
חברה
.חייבת למנות רואה חשבון מבקר
סעיף158
לחוק מאפשר
לחברה פרטית לחרוג מכלל זה, ולא למנות רואה חשבון מבקר, אם מחזור העסקים השנתי
ה של אינו עולה על
ה
סכום הקבוע בסעיף, אשר נכון להיום
עומד על670,619
₪
.
החוק קובע
כי הסכום יהיה צמוד למדד
, והשר יפרסם
את העדכון השנתי שלו .
בתיקון מוצע לשנות את מנגנון ההצמדה למדד, כך שעדכון הסכום
יתבצע רק אם שיעור השינוי של המדד הוא%
5
.או יותר
שאלות לדיון –
1.
מוצע לשמוע התייחסות לקושי שבעדכון המדד ברמה השנתית, נוכח העובדה שמדובר ב"הקלה" לחברות שאינן
.חייבות למנות רו"ח מבקר בשל היקף פעילות נמוך
2.
הערת נוסח: מוצע להבהיר ,כפי שמוצע בנוסח
,לעיל את כוונת הממשלה לפיה השר יעדכן ו
יפרסם את הסכום
של מחזור העסקים המינימלי רק
אם חל שינוי
של5%
ב
מדד המחירים לצרכן, ביחס למועד פרסום העדכון
.האחרון
3.
ס עיף158
אותו מוצע לתקן קובע סכום לגבי חברה "רגילה", ומפנה לסעיף19
לחוק העמותות
, התש"ם–
1980
,
ביחס לח
ל"צ .מוצע
לבחון אם אין מקום להתאים גם את אופן עדכון
הסכום המקביל בחוק ה
עמותות ,כדי
להותיר את מנגנוני העדכון אחידים?
תיקון סעיף342טו
3.
בסעיף342
(טו1) לחוק העיקרי, אחרי "לפי פרק א' לחלק ד' לחוק האמור" יבוא
"אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות לפי סעיף342
."נד
נוסח משולב
342טו .
:תחולת הוראות לעניין הליכי הפירוק בידי בית המשפט
על הליכי הפירוק בידי בית המשפט לפי פרק זה יחולו ההוראות
לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,כמפורט להלן ובשינויים המחויבים:
(
1
)
על תביעות חוב ואישורן יחולו ההוראות לפי פרק א 'לחלק ד 'לחוק האמור
אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות לפי סעיף
342נד;
(
2
)
לעניין הכללת נכסים בקופת הפירוק יחולו הוראות סעיפים216
(
1
)ו-
218
לחוק האמור;
(
3
)
כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ייעשה לפי פרק ג 'לחלק ד 'בחוק האמור;
(
4
)
מימוש נכסי החברה בידי הנאמן ייעשה לפי סעיף227
לחוק האמור.
הסבר –
חוק החברות קובע כי הוראות מסוימות
בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–
2018
(להלן: חוק
)חדל"פ ובתקנות
שהותקנו לפיו חלות גם על פירוק לפי חוק החברות של
חברה שאינה חדלת פירעון. כמו כן, חוק
החברות מסמיך את שר המשפטים להתקין
תקנות
בנושא פירוק חברות (סעיף342
)נד לחוק החברות
, כך ש
לכאורה
יכולה להתעורר שאלה לגבי היחס בין הוראות אלו .
7
ה
תיקון ה
מוצע – לפי
דברי ההסבר, מטרת התיקון
להבהיר כי אם שר המשפטים יתקין תקנות מכוח חוק החברות
בעניין תביעות חוב ואישורן, תקנות
אלה יגברו על
התקנות שלפי חוק חדל"פ ,ככל שיש הבדל בין ההסדרים (התיקון
רלוונטי
גם לסעיף הבא –
סעיף4 להצעת החוק).
שאלות לדיון –
1.
מהן ההוראות
לפי חוק
חדל"
?פ שיש כוונה לשנות מהקבוע בהן בהמשך לתיקון החקיקה המוצע האם אין חשש
שהתיקון יוביל לחוסר בהירות באשר לדין החל, שכן נדרש יהיה לבדוק לגבי כל הוראה בתקנות
חדל"פ אם אי
ן
הוראה שגוברת עליה בתקנות החברות?
2.
מוצע להבהיר
האם התקנות שיתקין השר יגברו
רק על הוראות הקבועות
ב
תקנות
,חדל"פ
או גם על הוראות
הקבועות
ב
חוק
,חדל"פ
משום ש
בנוסח המוצע אין הבחנה בין השניים?
3.
דברי
ההסבר מתייחסים
לאפשרות
של סתירה בין שני סטים של תקנות. ואולם, סעיף342
(טו1) בנוסחו היום
קובע בחוק גופו את תחולתן של התקנות לפי חוק חדל"פ, ועל כן ניתן לשאול האם מדובר בתיקון שרק מבהיר
כללי ברירת דין, או שבפועל הוא מסמיך את השר לגבור בתקנות על הוראות
החוק? נדמה כי אם היה מדובר
( בתיקון מבהיר בלבד, מקומו היה ברישא של הסעיף, ולא בפרט1) באופן המייצר הסדר שלילי ביחס ליתר
.הפרטים
לפיכך מוצע לבחון חלופות לנוסח המוצע שיבהירו את הכוונה בהקשר זה (למשל, תיקון של סעיף
342
,נד לחוק
שהוא הסעיף המסמיך את השר לקבוע תקנות מכ
וח פרק זה בחוק החברות.)
תיקון סעיף342לג
4.
בסעיף342
(לג1) לחוק העיקרי, אחרי "לפי פרק א' לחלק ד' לחוק האמור" יבוא
"אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות לפי סעיף342
,"נד במקום
""שישה חודשים
" יבוא60
ימים" ובסופו יבוא "השר רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה
לעניין."המועד להגשת תביעת חוב, ובלבד שלא תעלה על שישה חודשים
נוסח משולב
342לג .
:תחולת הוראות לעניין הליכי פירוק מרצון
על הליכי פירוק מרצון לפי פרק זה יחולו ההוראות לפי חוק חדלות פירעון
ושיקום כלכלי ,כמפורט להלן ובשינויים המחויבים:
(
1
)
על תביעות חוב ואישורן
יחולו ההוראות לפי פרק א 'לחלק ד 'לחוק האמור
אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות לפי סעיף
342נד ,
אולם המועד להגשת תביעת חוב כאמור בסעיף210
(א )
לחוק האמור יהיה בתוך
שישה חודשים60
ימים
ממועד
פרסום ההודעה לציבור לפי סעיף342ל(ג;)
,השר רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה לעניין המועד להגשת תביעת חוב
ובלבד שלא תעלה על שישה חודשים
(
2
)
לעניין הכללת נכסים בקופת הפירוק יחולו הוראות סעיפים216
(
1
)ו-
218
לחוק האמור;
(
3
)
כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ייעשה לפי פרק ג 'לחלק ד 'בחוק האמור;
(
4
)
מימוש נכסי החברה בידי הנאמן ייעשה לפי סעיף227
לחוק האמור.
הסבר –
סעיף זה עוסק בתחולת הוראות לפי חוק חדלות פירעון על הליכי פירוק מרצון (בדומה לסעיף3 הקודם
אשר עוסק בפירוק
בידי בימ"ש ). לפי הסעיף
נדרש היום
לפרסם הודעה לציבור על הפירוק ולתת לנושים6 חודשים
להג
יש תביעות חוב לפני חיסול החברה.
8
בתיקון מוצע
לקבוע, בדומה לסעיף3
,לעיל כי תקנות מכוח,חוק החברות יכולות לגבור על הוראות לפי חוק חדל"פ
ביחס להליכי פירוק מרצון . לעניין זה נפנה להסבר ולשאלות לדיון לעיל. כמו כן, מוצע
לקצר את התקופה להגשת
תביעות
חוב ל-
60
ימים, ולאפשר לשר המשפטי ם להאריך אותה בצו, עד התקופה הקבועה היום בדין–
ששה
.חודשים
שאלות לדיון –
התיקון נועד להפחית רגולציה ולקצר את פרק הזמן הדרוש לפירוק מרצון, אך יש לשים לב כי הוא מקצר את פרק
הזמן הנתון היום
לנושים לתבוע את חובם, ועל כן מוצע לוודא כי התיקון אינו
.מרע את מצבם יתר על המידה
1.
מוצע לשמוע התייחסות לנתונים התומכים בהצעה
. לפי דברי ההסבר, ה
ניסיון מ
צביע על כך ש
בהליכי פירוק
מרצון לרוב כלל לא מוגשות תביעות חוב של נושים לא ידועים בעקבות פרסום לציבור .
2.
מוצע לשמוע מדוע נבחרה התקופה של
60
ימים
, וזאת בשים לב לנתונים שהוצגו ב
דוח ה-
RIA
שפורסם עם
,תזכיר החוק שלפיהם רק1%
מהחברות השלימו את הליכי
הפירוק תוך פחות מ-
60
;יום13%
השלימו את
הליכי הפירוק תוך
שלושה
;חודשים39%
;תוך ארבעה חודשים26%
תוך חמישה חודשים; ו-
21%
תוך ששה
חודשים.
יתרה מכך, חוק החברות מסדיר היום
שתי
דרכים לפירוק מרצון–
,פירוק מרצון בהליך רגיל שבו מבקשת
הממשלה לקצר את תקופת ההמתנה להגשת תביעות חוב ל-
60
ימים
, ו
פירוק מרצון ב הליך מזורז, בו
ניתנת
"תקופת המתנה"
של
90
ימים
להגשת התנגדויות לפירוק של חברה לא פעילה '(ס342
)מד .מוצע לשמוע
התייחסות לפער בין
תקופות אלה", שכן על פני הדברים יש קושי לתת זמן קצר יותר לפירוק בהליך "רגיל
.לעומת פירוק "מזורז" שבו ההנחה היא שאין לחברה נכסים וחובות
3.
מוצע
לשמוע
כיצד מפורסם
המידע על אפשרות הגשת תביעות חוב
ל
ציבור הכללי ,ש
עשוי
לכלול
נושים
שהנאמן
?אינו יודע על קיומם למשל, בדברי ההסבר צוין כי הרשם בוחן את האפשרות לפתח שירות של הודעות
,"פוש" שינגיש את המידע לנושים. בשים לב לתשובות שיינתנו,מוצע לוועדה לבחון האם אופן הפרסום הנוכחי
?ביחד עם קיצור התקופה להגשת תביעות חוב מספק מבחינת יכולתם הסבירה של הנושים לתבוע את חובם
4.
מוצע לבחון את ההצעה להסמיך את השר לתקן את ההכרעה שיקבל כעת המחוקק. לרוב, המחוקק קובע
הכרעה כללית, ומותיר חלקים "פתוחים" להשלמה בתקנות,. יש גם מצבים בהם המחוקק קובע הסדר שלם
ומשאיר אפשרות להאריך בצו את התקופה לביצועו . כאן לעומת זאת, מוצע כי השר יוכל לשנות
קביעה מפורשת
( של המחוקק לפיה אין צורך בשישה חודשים,להגשת תביעות חוב ו
יינתנו רק
60
ימים לכך
), ומוצע לשמוע מה
.ההצדקה לכך ב
כל מקרה ,לכל
הפחות
מוצע ל
שקול להתנות את
.הסמכות באישור הוועדה
תיקון סעיף346
5.
בסעיף346
()(ב1
") לחוק העיקרי, במקום "עברי, מאושרים בדרך שקבע השר
."יבוא "כפי שקבע השר
]"[לחלופין: במקום "עברי" יבוא "לעברית או לאנגלית
תחילה
9.
תחילתו של סעיף346
לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף5 לחוק זה, ביום תחילתן
של תקנות ראשונות לפי סעיף346
()(ב1
) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף5 לחוק
.זה
9
נוסח משולב
פ ני ש רק :חברת חוץ
346
.
:חובת רישום של חברת חוץ (א) חבר
ת חוץ לא תקיים בישראל מקום עסקים ,
ובכלל זה משרד להעברת מניות או לרישום
מניות ,אלא אם כן נרשמה כחברת חוץ לפי הוראות סעיף זה וש
י
למה את אגרות הרישום והפרסום שקבע השר לפי סעיף זה.
(ב)
הבק
ש
ה לרישום תוגש לרשם בתוך חודש לאחר הקמת מקום העסקים ויצורפו לה מסמכים אלה:
(
1
)
ק עות
ותרגום
עברי ,מאושרים בדרך כפי שקבע השר ,
של המסמכים שעל פיהם התאגדה
ה חברה או שלפיהם היא
פועלת ,כנדרש ל
פי דיני המדינה ש
ת ה ה ב
אגדה ,לרבות תקנונה ,אם קיים;
(
2
)
רשי
תמ הדי
רקטורים של החברה;
(
3
)
השם ,המען והמען הדיגיטלי ,אחד מכל פרט המנוי בתוספת הרביעית ,
של אדם היושב בישראל המורשה לקבל
בעבור
החברה כתבי בי-דין והודעות שיש להמציא לחברה;
(
4
)
העת
ק מאושר בדרך שקבע השר של כתב הרשאה המי
י
פה את כוחו של אדם היושב כרגיל ב
יש ראל לפעול בשם
ב הח ב רה
ישראל.
(ג)
ש חל
ינוי במסמך או בדירקטור
ים א
ו בשמו ,במענו או במענו הדיגיטלי ,אחד מכל פרט המנוי בתוספת הרביעית ,
של
אחד מן המנויים בפסקאות(
3
)ו-(
4
)
בסעיף קטן(ב ,)תודיע על כך החברה לרשם בתוך ארבעה עשר ימים ממועד השינוי.
(ג1
)
הרשם ירשום את המען הדיגיטלי שצורף לבקשה לרישום לפי סעיף קטן(ב()
3
)
או שעליו הודיעה חברת חוץ לפי סעיף
קטן(ג ,)
לאחר קיום הוראות סעיף3ב(א()
1
)ו-(
3
)לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים ,
ולאחר שווידא שהמען הדיגיטלי
תקין ופעיל.
(ד)
השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שחברת חוץ חייבת לצרף לבקשה לרישום ו
חייבת להודיע לרש
ם על שינויים בהם.
הסבר – "חברת חוץ" מוגדרת כ"תאגיד, למעט שותפות, שהתאגד מחוץ לישראל". חברה כזו שרוצה לקיים בישראל
מקום עסקים, צריכה להירשם אצל הרשם כחברת חוץ. סעיף346
,קובע אילו מסמכים עליה לצרף לבקשת הרישום
וביניהם: עותק ותרגום לעברית, מאושרים בדרך שקבע השר, של מסמכי ההתאגדות של .ה, לרבות התקנון
בתיקון מוצע לוותר על הדרישה המחייבת בחוק לצרף עותק מתורגם לעברית דווקא, ובמקומה להותיר שיקול דעת
לשר המשפטים לקבוע הוראות בעניין זה. כלומר, השר יוכל לקבוע באילו מקרים יידרש תרגום ולאיזו שפה. לפי
,דברי ההסבר הכוונה היא לדרוש תרגום לעברית או לאנגלית.כאשר המסמכים המקוריים אינם בשפה האנגלית
,זאת כדי להקל על חברות החוץ, ומאחר שחברות ישראליות רשאיות כבר היום
להגיש את מסמכיהן באנגלית.
לתיקון זה מוצעת הוראת מעבר ,שלפיה הוא ייכנס לתוקף רק כשהשר יתקין את התקנות החדשות בעניין זה (כך
שעד לתחילתן של
.)התקנות החדשות תמשיך לחול חובת צירוף התרגום לעברית
שאלות לדיון –
1.
מוצע לשקול לקבוע במפורש בחוק כי
ניתן יהיה להגיש את מסמכי ההתאגדות בעברית או באנגלית
, כפי שה
נו צע
בנוסח
, שכן מדברי ההסבר עולה כי זו הכוונה בתיקון.
2.
מוצע לשמוע מדוע נדרשת הוראת התחילה שמחייבת
את כניסתן לתוקף של תקנות חדשות כדי שהחברות יוכלו
?ליהנות מההקלה המוצעת
תיקון חוק
העמותות
8.בחוק העמותות, התש"ם–
1980
, בסעיף2
"(א), במקום "יצורף תצהיר חתום
יבוא "תצורף הצהרה חתומה" ובסופו יבוא "הוגשה הבקשה בלא אימות
דיגיטלי של זהות המייסדים, תאומת".ההצהרה כאמור, בידי עורך דין
10
נוסח משולב
2. בקשה לרישום עמותה
(א )
בקשה לרישום עמותה תוגש בידי המייסדים לרשם העמותות(
להלן– הרשם )באופן מקוון ויצויינו בה שם העמותה ,מטרותיה ,
מענה בישראל ,מענה הדיגיטלי ,
אחד מכל פרט המנוי בתוספת הרביעית לחוק החברות, שמות המייסדים, מעניהם ומספרי
זהותם; לבקשה יצורף תצהיר חתום
תצורף הצהרה חתומה
,בידי כל המייסדים על נכונותם לייסד עמותה, כאמור בבקשה
ולכהן בה כחברי ועד ;
הוגשה הבקשה בלא אימות דיגיטלי של זהות המייסדים, תאומת
ההצהרה כאמור, בידי עורך דין.
)(ב לאחר הגשת הבקשה, וכל עוד לא נרשמה העמותה ,
יכיר הרשם בכל בקשה לשינוי או לתיקון פרט כאמור בסעיף קטן(א ,)
אם חתומים עליה רוב המייסדים החתומים על הבקשה המקורית ;ובלבד שהוכח להנחת דעתו ,
כי הודעה על ההחלטה להגיש
בקשה לשינוי או לת
יקון ,
נשלחה לכל המייסדים בדואר רשום14
ימים לפחות לפני מועד הגשתה ;
בקשה לשינוי או לתיקון
כאמור בסעיף קטן זה ,תוגש באופן מקוון.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים(א )ו-(ב ,)
הרשם רשאי לאפשר הגשת בקשה לפי אותם סעיפים קטנים שלא באופן מקוון אם
התקיימו נסיבות שמצדיק
ות זאת.
(ד)
בחוק זה–
"חוק החברות "
– חוק החברות ,התשנ"ט-
1999
;
"מען דיגיטלי "
– כהגדרתו בחוק החברות.
הסבר – בקשה לרישום עמותה כוללת היום דרישה כי יצורף לה תצהיר חתום בידי כל המייסדים על נכונותם לייסד
את העמותה ולכהן בה כחברי ועד. התצהיר צריך לה יות מאומת בידי עורך דין (ראו כלל3 לכללי העמותות (הגשה
באופן מק
וון), התשע"ט–
2019). מקובל לראות באימות חתימה בידי עורך דין על מסמכים מסוג זה כבעל תכלית
.כפולה: לאמת את זהותם של החותמים ולוודא כי הבינו את משמעות חתימתם
בתיקון מוצע לבטל את החובה לצרף לבקשה "תצהיר" ולד
רוש במקומה "הצהרה" בלבד
, בכדי להפחית את הנטל
הבירוקרטי ברישום עמותה
. לפי דברי ההסבר, משמעות התיקון היא כי ב
ב
קשה לרישום עמותה שתוגש באופן
מקוון לא יידרש אישור עורך דין,
שכן
אימות הזהות של המייסדים ייעשה באופן דיגיטלי. בשונה מכך, בבקשות
שיוגשו באופן ידני
(לל א
אימות דיגיטלי), אימות הזהו .ת ימשיך להיעשות באמצעות עורך דין
שאלות לדיון –
1.
,מה הכוונה לדרוש כ"אימות דיגיטלי"? מאחר שזו הפעם הראשונה שנעשה שימוש במונח זה בחוק העמותות
מוצע לבחון האם המונח ?ברור מספיק בלי הגדרה
2.
?מוצע לשמוע מי הגורם שיקבע מהו האימות הדיגיטלי הנדרש? היכן מקור ההסמכה לכך
האם ההסמכה בסעיף
38ב לחוק העמותות , העוסקת (בין היתר) בקביעת כללים בעניין "הליכי הזיהוי של
מגישי הבקשה,"
מאפשרת
לעמדת הממשלה לדרוש אימות של זהות
המייסדים ?
שהרי
לא תמיד כל המייסדים גם מגישים את הבקשה
(מייסד רשאי להגיש בקשה לרישום, אך אין הכרח שיהיה רק מייסד אחד, ויש גם אפשרות שהבקשה תוגש
,בידי עו"ד או רו"ח). מוצע לבחון האם אין צורך לקבוע במפורש את הדרישה לאימות זהות המייסדים בחוק
?ולהותיר לקבוע בתקנות את דרך האימות
דומה כי גם המודל המ קביל לעניין רישום חברה המצוי בסעיפים8 ו-
23
לחוק ה,חברות תומך בגישה זו. כך
סעיף23
(ב) לחוק קובע לעניין אימות זהותם של בעלי המניות הראשונים" :החותמים על התקנון כי
ך עור דין
יאמת את זהות החותמים על התקנון או שהיא תאומת בדרך מקוונת כפי שייקבע בתקנות."