הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2217201
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת לימור סון הר מלך
עידן רול
יוליה מלינובסקי
שרן מרים השכל
מתן כהנא
יצחק פינדרוס
עמית הלוי
מיכל מרים וולדיגר
יונתן מישרקי
בועז ביסמוט
יצחק קרויזר
אלמוג כהן
צביקה פוגל
אליהו ברוכי
שמחה רוטמן
רון כץ
צבי ידידיה סוכות
אוהד טל
משה סולומון
אושר שקלים
אופיר כץ
ניסים ואטורי
משה סעדה
קטי קטרין שטרית
צגה מלקו
אלי דלל
אריאל קלנר
דן אילוז
טלי גוטליב
חוה אתי עטייה
גלית דיסטל אטבריאן
משה פסל
אליהו רביבו
שלום דנינו
עודד פורר
שרון ניר
ששון ששי גואטה
סימון מושיאשוילי
יוסף טייב
ארז מלול
______________________________________________
פ/4621/25
הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ד–2024
דברי הסבר
בשנת 1949 הוקמה סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (להלן – אונר"א), על מנת לספק פתרון לבעיית הפליטים הפלסטינים. אונר"א נועדה להיות סוכנות סעד זמנית שאמורה לסיים את פעילותה עד לשנת 1952, אך היא ממשיכה לפעול מכוח מנדט שניתן לה על ידי האו"ם ואשר מתחדש מדי 3 שנים.
לאחר מלחמת ששת הימים העניקה מדינת ישראל רשות לאונר"א לפעול בשטחי הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים באמצעות חילופי מכתבים בין נציג משרד החוץ ונציג אונר"א בהם הובהר במפורש כי ההרשאה הפיכה לפי רצון הצדדים. מכאן, שמשרד החוץ יכול להודיע לאונר"א שהזכויות וההיתרים שהוענקו לה לפעילות בטלים ומבוטלים ולאכוף על פעילותה את החוק הישראלי במלואו.
בנוסף, פקודת החסינויות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות, 1947, מסמיכה את שר החוץ להתקין בצו שארגון האומות המאוחדות ופקידיו ייהנו מהחסינויות וזכויות-היתר הרשומות בתוספות לפקודה.
בעקבות אירועי הטבח של יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), כניסת כוחות צה"ל לרצועת עזה והשתלטות על מסמכים רבים מבסיסי חמאס ומשרדי אונר"א, חשפה כי עובדי אונר"א רבים הם למעשה חלק מארגון הטרור חמאס ונמנים עם הרוצחים והטרוריסטים שפלשו ליישובי עוטף עזה. לפי הערכות שפורסמו ביום 29 בינואר 2024 בעיתון וול-סטריט ג'ורנל, אחד מכל עשרה עובדי אונר"א קשור לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי ואלפים נוספים תומכים ומחנכים לאידאולוגיה שהובילה לטבח ומהללים את תוצאותיו. אסור לכנסת ישראל להמשיך להתעלם מהתרומה השלילית העצומה של ההסתה הנמשכת של אונר"א לאנטישמיות הפושה בחברה הערבית לה היא מעניקה שירותים. מאות אלפי ילדים תושבי רצועת עזה התחנכו בבתי הספר של אונר"א על שנאת ישראל ופיאור מחבלים ומעשי טרור. פעילותה של אונר"א מקבעת את תחושת הקורבנות של ערביי יו"ש ועזה. המשך קיומו של ארגון זה בשטח מדינת ישראל מרחיק את אזורנו מכל תקווה לדו קיום וביתר שאת פוגע במרקם החיים בקרב תושבי ירושלים.
התוצאות הרצחניות של פעילותה של אונר"א הגיעו לשיא מזעזע מרשעותו בטבח השביעי באוקטובר. אונר"א, היא ארגון מיותר: קיים ארגון או"ם המיועד לסיוע פליטים ומספר הפליטים האמיתיים מקרב צרכניה של אונר"א זניח. היא גם מזיקה מאד שכן היא משמרת את בעיית הפליטות הערבית תחת שתפעל לפתרונה, החותר תחת קיומה של ישראל באמצעות הנצחה זו, ומהווה חלק אינטגרלי ממערך הטרור הערבי נגד ישראל תוך ניצול לרעה של ההגנות הדיפלומטיות כדי להסתיר אמל"ח, לאפשר לפעילי טרור לנוע בחופשיות, ולהקנות אמינות בינ"ל לשקרי מערכת התודעה של חמאס.
לפי הגישה האמריקנית לטיפול בטרור, חסינות דיפלומטית איננה מוחלטת ואיננה עליונה על חוקים למניעת טרור. בהתאם, גם בארה"ב ניתן לתבוע עובדי או"ם שהיו מעורבים, ישירות או בעקיפין בטרור. חילוט הרכוש נועד לא רק למנוע את יכולתה של אונר"א להמשיך לפעול בשטחי ישראל אלא גם לשמר משאבים שמהם ניתו יהיה לשלם לתובעים פיצוי לנזק שגרמה להם תמיכתה בטרור.
אונר"א המטפלת לכאורה בכ-6 מיליון איש מחזיקה צוות של כמעט 30,000 איש, יותר מהצוות המשמש את סוכנות הפליטים הבינ"ל לטיפול בכל שאר פליטי העולם המונים למעלה מ-100 מיליון. ישנן הוכחות כי למעלה מ-10% מאנשים אלו מעורבים באופן ישיר בטרור, חלקם החזיקו בביתם חטופים ישראלים.
נוכח תרומתם של אונר"א ושל עובדיה למעשי הרצח של השביעי באוקטובר ותמיכת מערכת החינוך של הסוכנות בטרור ושנאה, תוך ניצול ציני של ההגנות הדיפלומטיות שהוענקו לאונר"א, מטרתה של הצעת חוק זו היא להפסיק לאלתר את פעילותה של הסוכנות בשטח מדינת ישראל ובשטחים שבשליטתה וכל היקשרות שיש לישראל או לאזרחיה עמה, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ-30 יום מפרסומו ברשומות לרבות במוסדות החינוך במזרח ירושלים ובאיו"ש.
עיריית ירושלים ומשרדי הממשלה הישראלים, מופקדים בלאו הכי על שירותים לתושבי העיר, ומעולם לא הייתה הצדקה לנוכחות הסוכנות בעיר. בעזה וביו"ש, ברי שסגירת אונר"א ושירותיה ידרשו זיהוי של שירותים שיש צורך למצוא להם תחליף והבניה של מדיניות ישראלית חדשה בנוגע לאחריות להם. אסור שתהליך התאמת החלופות יעכב בצורה כלשהי את סגירתה של אונר"א, המסייעת לטרור כנגד ישראל ביתר שאת מאז החלה המלחמה.
בשל ניצולן לרעה, כולל להוצאה לפועל של פעולות טרור, הצעת החוק שוללת מהסוכנות ולעובדיה את אותן זכויות-היתר והחיסוניות להן זכאים ארגון האומות המאוחדות ועובדיו. מוצע להחריג מתחולת פקודה זו את סוכנות אונר"א, את עובדיה, נכסיה וכל מי שפועל מטעמה, וכן להורות לשר החוץ לקבוע בצו שהוראות הפקודה לא יחולו על הסוכנות כאמור.
כדי להוקיע ולהקיא מישראל ומהשטחים שבשליטתה את הארגון, אוסר החוק על אונר"א להחזיק ברכוש או לקבל שירותים מידי אזרחים או ארגונים בישראל, מחלט את נכסיה ומשית קנס כבד על מי שיסייע לפעילותה בתחומי שליטתה של ישראל.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת שרן השכל (פ/741/25), על ידי חבר הכנסת בועז ביסמוט (פ/1416/25), על ידי חבר הכנסת רון כץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/4323/25), על ידי חבר הכנסת דן אילוז (פ/4326/25; פ/4333/25) ועל ידי חבר הכנסת רון כץ (פ/4616/25).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו באייר התשפ"ד (03.06.2024)
מטרה 1. חוק זה מטרתו לממש את ריבונות מדינת ישראל ולשמור על ביטחון אזרחיה בכל מקום שהם, על ידי מניעת כל פעילות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (להלן – אונר"א) בשטח מדינת ישראל, בשטחים שבשליטתה ובכל מקום בו יכולה פעילות זו להשפיע על ישראל ועל אזרחיה. חוק זה מטרתו לממש את ריבונות מדינת ישראל ולשמור על ביטחון אזרחיה בכל מקום שהם, על ידי מניעת כל פעילות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (להלן – אונר"א) בשטח מדינת ישראל, בשטחים שבשליטתה ובכל מקום בו יכולה פעילות זו להשפיע על ישראל ועל אזרחיה. חוק זה מטרתו לממש את ריבונות מדינת ישראל ולשמור על ביטחון אזרחיה בכל מקום שהם, על ידי מניעת כל פעילות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (להלן – אונר"א) בשטח מדינת ישראל, בשטחים שבשליטתה ובכל מקום בו יכולה פעילות זו להשפיע על ישראל ועל אזרחיה. חוק זה מטרתו לממש את ריבונות מדינת ישראל ולשמור על ביטחון אזרחיה בכל מקום שהם, על ידי מניעת כל פעילות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (להלן – אונר"א) בשטח מדינת ישראל, בשטחים שבשליטתה ובכל מקום בו יכולה פעילות זו להשפיע על ישראל ועל אזרחיה. חוק זה מטרתו לממש את ריבונות מדינת ישראל ולשמור על ביטחון אזרחיה בכל מקום שהם, על ידי מניעת כל פעילות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (להלן – אונר"א) בשטח מדינת ישראל, בשטחים שבשליטתה ובכל מקום בו יכולה פעילות זו להשפיע על ישראל ועל אזרחיה.
הפסקת יחסי מדינת ישראל עם אונר"א 2. מדינת ישראל תפסיק את יחסיה עם אונר"א, בין במישרין ובין בעקיפין; בכלל זאת, לא יקיימו הממשלה או אדם שמשכורתו משולמת מאוצר המדינה התקשרות עם אונר"א או מי מטעמה משום סיבה ולשום מטרה. מדינת ישראל תפסיק את יחסיה עם אונר"א, בין במישרין ובין בעקיפין; בכלל זאת, לא יקיימו הממשלה או אדם שמשכורתו משולמת מאוצר המדינה התקשרות עם אונר"א או מי מטעמה משום סיבה ולשום מטרה. מדינת ישראל תפסיק את יחסיה עם אונר"א, בין במישרין ובין בעקיפין; בכלל זאת, לא יקיימו הממשלה או אדם שמשכורתו משולמת מאוצר המדינה התקשרות עם אונר"א או מי מטעמה משום סיבה ולשום מטרה. מדינת ישראל תפסיק את יחסיה עם אונר"א, בין במישרין ובין בעקיפין; בכלל זאת, לא יקיימו הממשלה או אדם שמשכורתו משולמת מאוצר המדינה התקשרות עם אונר"א או מי מטעמה משום סיבה ולשום מטרה. מדינת ישראל תפסיק את יחסיה עם אונר"א, בין במישרין ובין בעקיפין; בכלל זאת, לא יקיימו הממשלה או אדם שמשכורתו משולמת מאוצר המדינה התקשרות עם אונר"א או מי מטעמה משום סיבה ולשום מטרה.
ביטול הכרה 3. לא יוכרו תעודות שמנפיקה אונר"א מכל סיבה ולכל מטרה על ידי מדינת ישראל ומוסדותיה. לא יוכרו תעודות שמנפיקה אונר"א מכל סיבה ולכל מטרה על ידי מדינת ישראל ומוסדותיה. לא יוכרו תעודות שמנפיקה אונר"א מכל סיבה ולכל מטרה על ידי מדינת ישראל ומוסדותיה. לא יוכרו תעודות שמנפיקה אונר"א מכל סיבה ולכל מטרה על ידי מדינת ישראל ומוסדותיה. לא יוכרו תעודות שמנפיקה אונר"א מכל סיבה ולכל מטרה על ידי מדינת ישראל ומוסדותיה.
איסור התקשרות 4. הנותן שירותים או סחורות, עבור עובדי אונר״א או הפועלים מטעמה, דינו – קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין); לעניין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין. הנותן שירותים או סחורות, עבור עובדי אונר״א או הפועלים מטעמה, דינו – קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין); לעניין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין. הנותן שירותים או סחורות, עבור עובדי אונר״א או הפועלים מטעמה, דינו – קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין); לעניין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין. הנותן שירותים או סחורות, עבור עובדי אונר״א או הפועלים מטעמה, דינו – קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין); לעניין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין. הנותן שירותים או סחורות, עבור עובדי אונר״א או הפועלים מטעמה, דינו – קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין); לעניין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.
חילוט רכוש השייך לאונר"א 5. (א) ממשלת ישראל תורה על חילוט כל רכוש השייך לאונר״א, במישרין או בעקיפין; רכוש שחולט כאמור יופקד בקרן לתשלום פיצויים לנפגעי פעולות איבה, שנפסקו לטובתם פיצויים בהליך משפטי אזרחי כנגד אונר"א. (א) ממשלת ישראל תורה על חילוט כל רכוש השייך לאונר״א, במישרין או בעקיפין; רכוש שחולט כאמור יופקד בקרן לתשלום פיצויים לנפגעי פעולות איבה, שנפסקו לטובתם פיצויים בהליך משפטי אזרחי כנגד אונר"א. (א) ממשלת ישראל תורה על חילוט כל רכוש השייך לאונר״א, במישרין או בעקיפין; רכוש שחולט כאמור יופקד בקרן לתשלום פיצויים לנפגעי פעולות איבה, שנפסקו לטובתם פיצויים בהליך משפטי אזרחי כנגד אונר"א. (א) ממשלת ישראל תורה על חילוט כל רכוש השייך לאונר״א, במישרין או בעקיפין; רכוש שחולט כאמור יופקד בקרן לתשלום פיצויים לנפגעי פעולות איבה, שנפסקו לטובתם פיצויים בהליך משפטי אזרחי כנגד אונר"א. (א) ממשלת ישראל תורה על חילוט כל רכוש השייך לאונר״א, במישרין או בעקיפין; רכוש שחולט כאמור יופקד בקרן לתשלום פיצויים לנפגעי פעולות איבה, שנפסקו לטובתם פיצויים בהליך משפטי אזרחי כנגד אונר"א.
(ב) הוכחה בהליך משפטי כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי. (ב) הוכחה בהליך משפטי כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי. (ב) הוכחה בהליך משפטי כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי. (ב) הוכחה בהליך משפטי כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי. (ב) הוכחה בהליך משפטי כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי.
הסרת חסינות לאדם שביצע מעשה טרור 6. בכל מקרה, שום חסינות המוענקת מכוח כל דין לא תעמוד לאדם המבצע עבירת טרור, כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, בפני העמדה לדין. בכל מקרה, שום חסינות המוענקת מכוח כל דין לא תעמוד לאדם המבצע עבירת טרור, כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, בפני העמדה לדין. בכל מקרה, שום חסינות המוענקת מכוח כל דין לא תעמוד לאדם המבצע עבירת טרור, כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, בפני העמדה לדין. בכל מקרה, שום חסינות המוענקת מכוח כל דין לא תעמוד לאדם המבצע עבירת טרור, כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, בפני העמדה לדין. בכל מקרה, שום חסינות המוענקת מכוח כל דין לא תעמוד לאדם המבצע עבירת טרור, כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, בפני העמדה לדין.
תיקון פקודת החסינויות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות 7. בפקודת החסינויות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות, 1947, אחרי סעיף 5 יבוא: בפקודת החסינויות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות, 1947, אחרי סעיף 5 יבוא: בפקודת החסינויות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות, 1947, אחרי סעיף 5 יבוא: בפקודת החסינויות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות, 1947, אחרי סעיף 5 יבוא: בפקודת החסינויות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות, 1947, אחרי סעיף 5 יבוא:
"היעדר תחולה על סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב "היעדר תחולה על סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב "היעדר תחולה על סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב 6. (א) הוראות פקודה זו לא יחולו על סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) (להלן – אונר"א), על פקידיה, בני-אדם המועסקים מטעמה או על נכסיה.
(ב) שר החוץ יקבע בצו את ביטול החסינות של אונר"א, לפי הוראות סעיף קטן (א), בתוך 30 יום מיום פרסומו של חוק זה."
תוקף 8. חוק זה, ובכלל זאת ביטול החסינות של אונר"א לפי סעיף 6, ייכנס לתוקפו 30 יום מפרסומו ברשומות. חוק זה, ובכלל זאת ביטול החסינות של אונר"א לפי סעיף 6, ייכנס לתוקפו 30 יום מפרסומו ברשומות. חוק זה, ובכלל זאת ביטול החסינות של אונר"א לפי סעיף 6, ייכנס לתוקפו 30 יום מפרסומו ברשומות. חוק זה, ובכלל זאת ביטול החסינות של אונר"א לפי סעיף 6, ייכנס לתוקפו 30 יום מפרסומו ברשומות. חוק זה, ובכלל זאת ביטול החסינות של אונר"א לפי סעיף 6, ייכנס לתוקפו 30 יום מפרסומו ברשומות.