חומר רקע

| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel נחלת בנימין75 תל אביב6515417 | شارع نحالت بينيامين75 تل ابيب | 75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv | טלפון هاتف : 03-5608185 Phone: | פקס فاكس : 03-5608165 Fax: www.acri.org.il | [email protected] יוני2024 הצ"ח חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון– מעצר ומאסר בעבירות טרור), התשפ"ג 2023 – עמדת האגודה לזכויות האזרח הצעת החוק שבנדון מבקשת להתיר לעצור עד תום ההליכים קטינים שגילם נמוך מ- 14 ול גזור ,עליהם מאסר בפועל אם אלה חשודים או מורשעים ברצח או בניסיון לרצח בנסיבות טרור, או תוך פ עילות בארגון טרור .התיקון המבוקש לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשפ"ג- 2023 :(להלן חוק הנוער או החוק ,) חותר תחת הרציונאל אשר מבחין בין טיפול בנוער חשוד ו עובר חוק לבין אכיפת הדין על בגירים חשודים ומורשעים; מתעלם ממאפייניהם של קטינים אשר לא מכבר חצו את גיל האחריות הפלילית ומהצורך להתאים אליהם את הדין והענישה; סותר את הוראות אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד1989 שישראל אישררה ומחויבת לעקרונותיה; מנוגד למגמות ,רווחות במדינות מפותחות בתחום ענישת קטינים ,לרבות קטינים המעורבים בטרור ונטול כל .הצדקה בשל כל.אלה, אנו קוראים לכם להתנגד לה 1. הצטרפות ישראל לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד)להלן: האמנה) , אשר ישראל אישררה בש נת1991 ,לוותה בין היתר בהכרה כי קטינים חשודים ועוברי חוק בכלל , וקטינים צעירים בפרט , זכאים להיות מטופלים במערכת אכיפת החוק באופן המתחשב בגילם, במידת בגרותם, בהתפתחותם הרגשית והקוגניטיווית , במידת האחריות שניתן לייחס להם ומתוך מחשבה על שיקומם ועתידם. כללים א לה יושמו בישראל עוד לפני הצטרפותה לאמנה. חוק הנוער נחקק מתוך התפיסה כי נדרשת התייחסות נפרדת לקטינים במשפט הפלילי ב של מאפייניהם ,הייחודיים אשר נבחנים .מאלה של בגירים עוברי חוק בהתאם נקבעו בחוק הנוער הסדרים ייחודיים לחקירת קטינים, לעונשים שניתן להטיל עליהם ולטיפול בהם במסגרת ההליך הפלילי , שבאו לביטויים המלא בתיקון14 לחוק משנת2008 .הסדרים אלה חלים על כלל העבירות, קלות כחמורות. 2. בין היתר, אוסר החוק להטיל עונשי מאסר על מי שגילו נמוך מ- 14 (סעיף25 )ד , קובע כי ,מעצר קטין ייעשה כמוצא אחרון מעגן תקופות מעצר קצובות לקטינים במטרה לאפשר ביקורת שיפוטית תכופה ואוסר על מעצר עד תום ההליכים של מי שזה עתה חצו את גיל האחריות הפלילית, ו עד שימלאו להם14 ,. הצעת החוק מבקשת להפוך הסדרים אלה ולהסיר את ההגנות שמקנה החוק לק טינים צעירים , אם אלה חשודים ברצח או בניסיון לרצח כמעשה טרור , או שהורשעו בהם. | )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 2 3. ,הצעת החוק קובעת כי ניתן יהיה להטיל מאסר על קטינים בני 14-12 (להלן גם קטינים צעירים) ,, וכי על עבירות אלה יחול חוק המעצרים הכללי. המשמעות היא, בין היתר הימשכות תקופות מעצר שבהן לא חלה על המעצר ביקורת שיפוטית, אי יידוע הורי הילד ים , הובלת ם כבול ים ואזוק ים ומעצרם עד תום ההליכים. בדברי ההסבר להצעת החוק נקבע, כי בשל החומרה הנודעת למעשי טרור, אין מקום להבחנה בעבירות אלה ובחשדות להן בין קטינים ובגירים. למעשה, מבקשים יוזמי הצעת החוק ל התבסס על עקרונות הוראת השעה שנהגה בין2016 ל- 2019, אך להחמיר ם. בהוראת השעה, אשר אף לא קטין אחד נכנס בשעריה ו התגלתה כמיותרת לחלוטין, נקבע כי ניתן יהיה להטיל על קטינים צעירים עונשי ,מאסר א ולם אלה ירוצו רק בהגיעם לגיל14 . .עד אז, ישהו הקטינים במעון נעול הצעת החוק מבקש ת לבטל זאת, ולקבוע כי ניתן לשגר בני12 ו- 13 ,, ילדים על סף הנערות לבתי .כלא 4. אין כל הצדקה לסטייה המהותית מ עקרונות חוק הנוער, האמנה הבינלאומית לזכויות הילד והמדיניות הנוהגת בעניינם של קטינים חשודים ועוברי חוק, לרבות ב גין ,מעשי טרור במדינות העולם המפותח, ולה תעלמות מ .סיכויי השיקום הגבוהים שלהם אין כל תכלית ל ביטול ה הפרדה.בין בגירים וקטינים מספר זעום ,, חד ספרתי של קטינים צעירים , שגילם נמוך מ- 14, ו אשר ביצעו פיגועים או היו מעורבים בהם אינם ,"תופעה של "טרור קטינים ואינו מצדיק ,סטייה חמורה מעקרונות יסוד ומתפיסת עולם מגובשת אינטרד יסציפלינרית .ומבוססת מחקר, בעניינם של קטינים עוברי חוק דומה כי אין כל תכלית להצעה זולת ."גמול", כפי שמצוין בדברי ההסבר לה 5. חוק הנוער מקנה למערכת אכיפת החוק אמצעים מספקים להעניש בחומרה קטינים צעירים שעבר ו עבירות קשות , ובכך הוא מגשים את התכלית ההרתעתית. לצד זאת, הוא משקף את התפיסה הרווחת במדיניות העולם המפותח , אשר ברבות מהן גיל האחריות הפלילית גבוה בשנתיים ויותר מזה הנוהג בישראל, לפיה ענישת קטינים, אף אם ביצעו פשיעה חמורה , צריכה להתחשב בגילם הצעיר, במידת התפתחותם ו בשלותם ובפרט ,בסיכויים לשקמם ולהשיבם לחברה. כפי שקבע כבר בית המשפט העליון ככל שהנאשם צעיר יותר, כך תגבר הנטייה,להפעיל בעניינו אמצעים שיקומיים תחת אמצעים עונשיים וליתן משקל רב יותר לסיכויי השיקו ם ( ע"פ49/09 מדינת ישראל נ' פלוני ( 8.3.2009 ). 6. ואכן, מחקרים שונים מעידים על כך שתכניות שיקום, הנוהגות במעונות נעולים, יעילות יותר בהשבת קטינים עוברי חוק לחברה ובמניעת רצדיביזם מאשר ענישה קשה1. יש לזכור עוד, שהשהייה במעונות נעולים , חרף האוריינטציה הטיפולית- שיקומית ה נוהגת בהם , 1 Global Center on Cooperative Security and International Centre for Counter-Terrorism (ICCT), Correcting the Course: Advancing Juvenile Justice Principles for Children Convicted of Violent Extremism (2017) | )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 3 כרוכה בשלילת חירות ואינה פיקניק. ה ח דרים ,נעולים יש גדרות סביב, השמירה הדוקה והמשמעת נוקשה. כל ניסיון שנשמע בדיוני הוועדה לשרטטם ככפר י .נופש מהווה מצג שווא 7. זאת .ועוד .ספק רב אם בתי הכלא ערוכים לקליטת קטינים צעירים ולספק להם מענה הרעיון לכלאם לצדם של קטינים בוגרים, בני17 ו- 18 , הוא רעיון עוועים, שפוטנציאל הנזק שבו קשה. לתפיסת מומחים ב קרימינולוגיה וב פסיכולוגיה התפתחותית, מופרך לייחס לבני 12 ו- 13 ,פשיעה אידאולוגית אולם אידאולוגיה כזו עשויה להתפתח אם ייכלאו בתנאים שאינם הולמים את גילם, לצד בני נוער בוגרים . הקצנת עמדות בקרב מי שיום אחד ישתחרר .מכלאו, עשויה להשליך על החברה כולה 8. התמודדות עם חשד ות לפעולות טרור שמבצעים קטינים, ואף ביצוען בפועל, אינה ייחודית .לישראל בעשורים האחרונים הקדישו מדינות שונות חשיבה ומחקר נרחבים לתופעת מעורבותם של ילדים וקטינים צעירים בפעילות טרור. אלה הובילו למסקנה, כי יש להתייחס אליהם כקבוצה מובחנת וייחודית ו להחיל עליה הגנות פרטיקולריות , לרבות דפוסי ענישה .מותאמים ממצאיהן של תכניות שנקטו בג ישה זו, מעידות על סיכויי שיקום ,גבוהים מניעת רצדיביזם והגברת הביטחון הלאומי2 . הצעת החוק שבנדון חותרת בדיוק .בכיוון ההפוך ,טל חסין עו"ד 2 Global Center on Cooperative Security, Rehabilitating Juvenile Violent Extremist Offenders in Detention: Advancing a Juvenile Justice Approach – a Policy Brief ( December 2016)