הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה כ נ ס ת 2024 ביוני5 1021 כ"ח באייר התשפ"ד עמוד 178 . . . . . . . . 2024–) (ערעור על החלטה בדבר פרישה מסיעה), התשפ"ד53 'הנידמה למסהצעת חוק הכנסת (תיקון מס 13:11 05/06/2024 178 הצועת חוהצ01 – תסנכה קוח תועהצעוהצעות חוק הכנסת – :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם ועדת הכנסת *‏2024–) (ערעור על החלטה בדבר פרישה מסיעה), התשפ"ד53 'הצעת חוק הכנסת (תיקון מס ע1 תיקון סעיף 1 ע(ג), במקום "רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט1 , בסעיף1‏1994–בחוק הכנסת, התשנ"ד המחוזי בירושלים, שידון בערעור בשלושה" יבוא "רשאים חבר הכנסת שדבר פרישתו נדון ימים מיום14 בוועדה או סיעתו להגיש ערעור לבית המשפט העליון; הערעור יוגש בתוך ."ההחלטה, ופסק הדין יינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הערעור (להלן – חוק1994–פרק י' לחוק הכנסת, התשנ"ד הכנסת), קובע הוראות בדבר פרישה מסיעה והתפלגות :עא לחוק־יסוד מסיעה המשלימות את הוראת סעיף ,ע לחוק הכנסת1 הכנסת, המגדיר מהי פרישה. לפי סעיף ועדת הכנסת תקבע את דבר פרישתו של חבר הכנסת .מסיעתו, לאחר שבדקה את העובדות הנוגעות לפרישה ע(ג) לחוק קובע כי "על החלטת ועדת הכנסת על פי1 סעיף סעיף זה, רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט המחוזי ."בירושלים, שידון בערעור בשלושה : (חוק־יסוד1991 מאז נחקקו הוראות אלו בשנת ), החליטה90 '), ס"ח התשנ"א, עמ12 'הכנסת (תיקון מס ועדת הכנסת על פרישה מסיעה בניגוד לעמדתו של חבר הכנסת הפורש במקרים מעטים בלבד, ורק בחלקם הוגש חבר הכנסת 5010/0ע ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"ש ;)200ע ע בפברואר (ניתן ביום 'נודלמן נ' ועדת הכנסת ואח חבר הכנסת שיקלי נ' ועדת הכנסת25528–0–ע22 עש"א .))2022 ביולי10 (ניתן ביום 'ואח בעתירה שעסקה במקרה האחרון שבו החליטה ועדת שיקלי עע15/22 הכנסת כי חבר הכנסת פרש מסיעתו (ע"ב 25ואח' נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־ ,))) (להלן – עניין שיקלי2022 בנובמבר3‏ (ניתן ביום'ואח עמד בית המשפט העליון על כך שאין כללים ברורים להגשת הערעור על החלטת ועדת הכנסת. הנשיאה דאז אסתר חיות ציינה בהקשר זה כי "ניהול הערעור על החלטת ועדת הכנסת בכל הנוגע לפרישת חבר כנסת כהליך אזרחי, מעורר קשיים לא מבוטלים בהינתן העובדה שמדובר בהחלטה שהתקבלה על ידי ועדה מוועדות הכנסת בהליך מעין־שיפוטי, אשר במהותה היא החלטה בעלת מאפיינים ציבוריים־מנהליים... משכך, טוב יעשה המחוקק אם יתאים את הערכאה ואת סדרי הדין לדיון ."...בערעור כאמור, לאופיו ולמהותו של ההליך בהמשך לדברים אלו, וכדי להסדיר את הליך הערעור ,על החלטה של ועדת הכנסת בדבר פרישה מסיעה .מתפרסמת הצעת חוק זו ראשית, מוצע לקבוע כי הגורם השיפוטי שיהיה מוסמך לדון בערעור הוא בית המשפט העליון, שהוא הערכאה המתאימה לכך על סמך הליכים בעלי אופי דומה. בית המשפט העליון בוחן החלטות של ועדת הכנסת בעתירות לבג"ץ, ובית המשפט העליון הוא הגורם הדן בערעורים העוסקים בנושאים דומים שיש להם השפעה על הזכות לבחור ולהיבחר, כגון ערעור על החלטת הכנסת )4()א(ג42 בעניין הפסקת כהונה של חבר הכנסת לפי סעיף לחוק־יסוד: הכנסת, וערעור על החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין סירוב לאשר רשימת מועמדים לפי סעיף 19ע9–ע לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט4 נוסף על כך, בית המשפט העליון הוא הגורם המוסמך לאשר החלטה של ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע .א(ב) לחוק־יסוד: הכנסת7 מלהשתתף בבחירות לפי סעיף שנית, מוצע לקבוע כי זכות הערעור תינתן הן לחבר הכנסת שדבר פרישתו נדון בוועדה והן לסיעתו, שהם הצדדים שאת היחסים ביניהם התיקון המוצע נועד חבר 4799/19 להסדיר (ר' דברי הנשיאה דאז חיות בע"א ביולי28‏ (ניתן ביום 'הכנסת אריאל קלנר נ' הליכוד ואח ): "ההיסטוריה החקיקתית שתוארה לעיל תומכת2019 נועד להסדיר את12 בעמדת המשיבים לפיה תיקון היחסים שבין הסיעה ובין חבריה ולמנוע תופעות פסולות של עריקה ממפלגה אחת למפלגה אחרת תמורת טובת .)"הנאה אישית או ציבורית לבסוף, בשל הצורך בוודאות בשאלה אם חבר הכנסת אכן נחשב פורש מסיעתו, שכן יש בסוגיה זו כדי להשפיע על הזכות לבחור ולהיבחר ועל מעמדו בכנסת של מי שהוגדר כפורש, יש לוודא כי ההליכים המשפטיים בעניין הפרישה יסתיימו במהירות. כבר היום החקיקה הנוגעת :עא לחוק־יסוד לפרישה נוקטת את המונח "סמוך": סעיף הכנסת, קובע כי ההגבלות הקבועות בו יחולו על "חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך ע(ה) לחוק־יסוד: הממשלה, קובע הוראה לפרישתו". סעיף דומה לגבי ההגבלה על מינוי לשר של "חבר הכנסת 221ע582 :מספר פנימי * 2 '; התשפ"ג, עמ140 'ס"ח התשנ"ד, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 13:11 05/06/2024 179 ."שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו ,ע(א) לחוק הכנסת1 הוראה נוספת בעניין זה קבועה בסעיף שלפיה במקרה של פרישה "תקבע ועדת הכנסת בישיבה שבסמוך לאחר הפרישה ולאחר שנתנה לחבר הכנסת ,הזדמנות להשמיע את טענותיו, את דבר פרישתו". ואולם כיום החוק אינו קוצב זמנים לעניין מועד הגשת הערעור והחלטת בית המשפט. הנשיאה דאז חיות התייחסה בעניין שיקלי למועד שבו יש להגיש ערעור על החלטת ועדת הכנסת כדי לעמוד בחובה להתפטר סמוך לפרישה, וציינה כי "מקובלת עליי עמדת יו"ר ועדת הבחירות כי על מנת עא לחוק, על חבר להימנע מהסנקציה הקבועה בסעיף הכנסת שמגיש ערעור על החלטת ועדת הכנסת בדבר פרישתו להגיש את הערעור "סמוך" ככל הניתן להחלטת ועדת הכנסת ועליו להימנע בהקשר זה משימוש לרעה בהליכי הערעור". עוד ציינה הנשיאה כי באין הוראה ,אחרת, וכל עוד הערעור מוגש לבית המשפט המחוזי "סדרי הדין שיש להחיל כברירת מחדל על ערעור לפי ע(ג) לחוק הכנסת, הם אלה הקבועים בתקנות סדר1 סעיף הדין האזרחי, הקובעות כי המועד האחרון להגשת ערעור ע ימים ממועד המצאת ההחלטה". כדי לאפשר0 הינו הליך משפטי נאות ומסודר מחד גיסא, אך כזה שההליכים בו לא יתארכו מעבר לנדרש בנסיבות כפי שפורטו לעיל מאידך גיסא, מוצע לקבוע כי הערעור של חבר הכנסת או ימים מיום14 של סיעתו יוגש לבית המשפט העליון בתוך ההחלטה של ועדת הכנסת בעניין, ופסק הדין יינתן בהקדם .האפשרי ולא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הערעור ד ב ר י ה ס ב ר 13:11 05/06/2024 180 סודר והודפס במחלקת הדפוס והפרסומים של הכנסת ISSN 0334-3030 שקלים חדשים1 ע2 המחיר 13:11 05/06/2024