חומר רקע
9 ביוני
2024
לכבוד
חה"כ שמחה רוטמן
יו"ר וועדת חוק,ה
חוק ומשפט
הכנסת
,שלום רב
:הנדון
הצעות
לתיקון חוק המאבק בטרור
סימוכין: מכתבינו מימים13.2.2024
,
24.3.2024
.
ביום9.6.2024
תקיים הוועדה דיון בהצעת חוק המאבק בטרור (תיקון–
,)מניעת הזדהות עם ארגון טרור
התשפ"ג–
2023
/(פ2227/25
:) (להלן
הצעת החוק של חה"כ רביבו ), שיזם חה"כ אליהו רביבו, בהצעת חוק
המאבק בטרור (תיקון– הזדהות עם מבצע עבירת טרור מסוג המתה), התשפ"ג–
2023
/(פ3157/25
:) (להלן
הצעת החוק של חה"כ סוכות ,), שיזם חה"כ צבי סוכות ב
הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון –
עבירת הזדהות
עם ארגון טרור ופיצוי בגין פרסום דברי הסתה לטרור), התשע"ד–
2023
/(פ4138/25
), שיזם חה"כ יצחק
קרויזר
:(להלן
הצעת החוק של קרויזר). וב הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון–
הסתה לטרור ברשתות
חברתיות), התשפ"ד–
2024
/(פ25/4345), שיזמה חה"כ לימור סון הר מלך
:(להלן הצעת החוק של סון הר
מלך) .
ארבע ההצעות מבקשות לשנות את האיזון הקיים בחוק
,המאבק בטרור
ה תשע"ו–
2016
:(להלן חוק
המאבק בטרור)
בין ההגנה על בטחון המדינה לבין ההגנה על חופש הביטוי, באופן שיוביל לפגיעה שאיננה
.עולה בקנה אחד עם פסקת ההגבלה וככזאת איננה חוקתית,לאור זאת
האגודה לזכויות האזרח מתנגדת
ל
תיקונים המוצעים .
:להלן טעמינו
א.
פומביות
1.
סעיף24
)(א(1)
,לחוק המאבק בטרור אוסר על הבעת הזדהות עם ארגון טרור בכפוף
לכך שזו תיעשה בפומבי .
הרישא של הסעיף מגדירה
מעש
ה של הזדהות עם ארגון טרור.
2.
הצעת החוק
של חה"כ
קרויזר
מבקשת להוסיף לרשימה זו את המילים "בדרך של ביזוי, לעג או שמחה לאידם
."של קורבנות טרור
ביזוי לע
ג או שמחה לאידו של קורבן טרור מעוררת קבס
אך הפיכת ביטוי, מצער ודוחה
ככל שיהיה, לעבירת טרור, היא קיצונית ולא מידתית והזיקה בין ביטוי זה לבין תמיכה בארגון טרור היא
.קלושה
3.
בנוסף, הצעת החוק של חה"כ קרויזר מבקשת
לחדד את דרישת הפומביות הקבועה בסעיף
24
()(א1
,)
ולהבהיר
כי זו כוללת."התבטאות "במרשתת וברשתות החברתיות
אין חולק כי פרסום במרשתת וברשתות החברתיות
עשוי לעלות לכדי פרסום פומבי תחת החוק הישראלי, לרבות חוק המאבק בטרור (ראו למשל ע"פ24933-09-
18
טאטור נ' מדינת ישראל (
16.5.19
); כן השוו לדברי כבוד השופטת ברק ארז
בפסקה42
, רע"א1239/19
שאול נ' ניידלי(
8.1.2020
:) (להלן
עניין שאול ), על פיהם "בשלב זה של התפתחות הפסיקה לא יכול להיות
)"]...[ ספק כי פעולה ישירה של כתיבת "סטטוס" או "פוסט" ברשת החברתית היא אכן פרסום. צל
ד זאת,
.לא כל פרסום במרשתת או ברשתות חברתיות הוא פרסום למשל, התכתבות פרטית איננה פרסום. הצעת
.החוק תוביל להרחבה שעלולה להוביל לפרשנות אבסורדית ולפגיעה בלתי מידתית בזכויות חוקתיות
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
,דוא"ל :
[email protected]
4.
הצעת החוק של חה"כ
רביבו מבקשת להסיר את דרישת הפומביות באופן מוחלט. משמעות ההצעה הי א
הרחבה קיצונית של העבירה , הן להתבטאויות שאין להן מימד פומבי. למשל-
דברים שכתב אדם ביומנו
.האישי, או שיחה פרטית, באופן שעולה כדי משטור מחשבותיו של אדם
5.
:נזכיר מושכלות יסוד
חופש הביטוי הינו זכות אדם חוקתית, המהווה "את התנאי המוקדם למימושן של
כמעט כל החירו
יות האחרות" (השופט אגרנט ב בג"ץ73/53
חברת "קול העם" בע"מ נ' שר-הפנים
, פ"ד ז(2
)
871
,
878
(
1953
:) (להלן
קול העם( "). כן, נפסק כי מדובר ב"ציפור נפשה של הדמוקרטיה ע"פ255/68
מדינת
ישראל נ' בן משה
, פ"ד כב(2
)
427
,
435
(
1968
.))
,"חופש הביטוי נועד להגן, לא רק על דעות מקובלות ואהודות
המושמעות בתנאים של שלווה וביישוב הדעת, אלא גם–
ובכך עיקר מבחנו של חופש הביטוי–
על דעות
( "חריגות, מקוממות ומכעיסות, המושמעות על רקע מאורעות מסעירים ובסגנון בוטה וצורם בג"ץ2888/97
נוביק נ' הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
, פ"ד נא(5
)
193
(
1997
))
.
בתי המשפט הכירו כי לא ניתן לקיים
דמוקרטיה ללא מעבר
חופשי של דעות ורעיונות, וללא שניתן יהיה לבקר את השלטון (פסקה6
לפסק דינו של
כבוד השופט עמית, בג"ץ5239/11
אורי אבנרי נ '
הכנסת(
15.4.2015
:). להלן
בג"ץ אורי אבנרי .)
המקום בו
נכנס המשפט הוא עת הביטוי הופך למסית, או עת הוא מבסס מציאות נורמטיבית בו טרור וגזענו ת הם
מותרים (השוו עניין
טאטור , פסקה65
). הסרת הסייגים האמורים תהפוך ביטויים שאינם מסיתים, ואשר
עצם ביטויים, גם אם הוא מעורר פלצות, לא פוגע באינטרסים מוגנים, לאסורים. מדובר בהגבלה בלתי
.מידתית על חופש הביטוי, אשר אין להתיר
ב.
פרסום
6.
הצעת החוק של חה"כ
סון הר מלך מציעה להרחיב את ההגדרה של המושגים "פרסם" ו"
פרסום", כך שעל
ההגדרה הקבועה בסעיף34
,ד לחוק העונשין
ה
תשל"ז-
1977
, יתווסף "לרבות שימוש באחד הסימונים
."ברשתות החברתיות המבטא הזדהות, תמיכה, עידוד או אהדה ביחס לפרסום או למפרסם
תיקון זה יוביל
להרחבת האיסורים הקבוע ים בסעיפים24(א) ו-
24
(ב) לחוק המאבק בטרור, כך שיחולו לא רק על פרסומים
אקטיביים של ביטויים האסורים לפי החוק, אלא גם על
סימון
""לייק,, או סימני תחושה דומים
לפרסום
.כאמור
7.
.התייחסות לסימון של "לייק" כאל פרסום הינה שגויה, ועומדת בניגוד לפרשנות הקיימת של הדין
ב
עניין
שאול נדרש בית המשפט לשאלה אם סימון לייק ושיתוף פוסט עולים לכדי פרסום , וקבע כי סימון לייק איננו
פרסום, וכי אין לראות בו יצירת "עותק" של הדברים וחזרה עליהם . עוד, הוכר כי אף אם "לעתים
האלגוריתם של הרשת החברתית מוביל לעדכונם של משתמשים נוספים ברשת בדבר התרחשותה של
.הפעולה, וכפועל יוצא מכך משתמשים אלו נחשפים גם לפרסום המקורי מושא הלייק אולם, במצב דברים
זה אין לומר שהמשתמש עצמו– אשר לא ביקש ליצור עותק של הפרסום
המקורי–
הוא שחוזר עליו בפני
משתמשים אלו, אלא אך משפיע בעקיפין על פעולת האלגוריתם של הרשת החברתית" (שם ,ב פסקאות45-
46
לפסק דינה של השופטת ברק-ארז
. ההדגשה איננה במקור) .
8.
הדברים יפים לענייננו. בעוד ששיתוף פרסום
עשוי להוות בנסיבות מסוימות פרסום , סימון לייק הוא פעולה
אשר נעשית לא פעם ללא מחשבה רבה, כדרך אגב, לעיתים בטעות. היא איננה חשופה לכל עוקביו של מי
.שסימן לייק, אלא למי שפרסם את הפוסט המקורי, ואין בה כדי להפגין בפני ציבור מסוים עמדה
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
,דוא"ל :
[email protected]
9.
,ואכן
חוק המאבק בטרור לא נועד למשטר כל הבעת דעה, או כל תמיכה בעמד ה מסוימת, מסוכנת ככל
שתהיה. הוא נועד למנוע את המקום בו הבעת עמדה שתומכת באלימות תוביל לביצוע אלימות. שלילת חירות
בגין סימון
אימוג'י חורג
ת מ
תכלית החוק .
10
.
מעבר לכך, אכיפה פלילית בגין סימון לייק עלולה להוביל לאכיפה בררנית–
משום שיהיה קושי לעצור
.ולשפוט כל אדם ואדם שסימנו לייק לפוסט בעייתי, ולהצפה של בתי המשפט
ג.
שינוי
מבחן ההסתברות
11
.
סעיף24
(א) לחוק אוסר על הבעת הזדהות עם ארגון טרור, ואילו סעיף24(ב) אוסר על הבע ת ,שבח, עידוד
תמיכה או הזדהות למעשה טרור. בשני המקרים המחוקק הבחין בין קריאה פומבית וישירה, לבין
התבטאויות שנסיבותיהם מלמדות על תמיכה ועידוד למעשה טרור או בארגון טרור. חבר הכנסת
סוכות
מבקשת לבטל את המבחן ההסתברותי הקבוע בסעיף24
()(ב2) (עידוד למעשה טרור), ו ח"כ
רביבו
מבקש לבטל
את המבחן ההסתברותי הקבוע בסעיף האמור, וכן בסעיף24
()(א2
.)) (הזדהות עם ארגון טרור
12
.
משמעות ההצעה היא
הרחבה קיצונית נוספת של העבירה ,. אם היום יש צורך לבחון את נסיבות ההתבטאות
עיתוי הפרסום, היקף הפרסום, האווירה ששררה בציבור, וזהות הדובר
ומעמדו, הרי שאם תתקבל הצע
ת ,ם
.גם התבטאות שאין כל סכנה או הסתברות שתוביל למעשה טרור, תהיה אסורה ותוביל למאסר ממושך
למעשה–
גם תמיכה משתמעת בארגון מסוים שתתלווה לה אמירה מפורשת בגנות פגיעה באזרחים או
.שימוש במעשי טרור תהיה עבירת ביטוי חמורה
13
.
חה"כ
סון הר מלך
מבקשת לשנות את מבחן ההסתברות כך שנדרש יהיה להוכיח הסתברות
סבירה , ולא
ממשית , לכך שההתבטאות תוביל לביצוע מעשה טרור. המדובר בשינוי האיזון העדין שבין ההגנה על בטחון
המדינה לבין השמירה על חופש הביטוי. מקום בו אין מדובר בקריאה חד משמעית וישירה לביצוע מעשה
,טרור או כאשר מעשה של הזדהות עם ארגון טרור איננו פומבי ומתוך כוונה להזדהות עמו, מקום בו יש ספק
–
,יש להוכיח קשר סיבתי בין האיסור על ההתבטאות לבין הסיכון הגלום בה. מאחר שענייננו בחוק עמום
י בה נתן שמדובר בהפללה של ביטויים בהתאם לנסיבותיהם, ונוכח היות מבחן ההסתברות מבחן משוער גם
כך, הרי שההגנה על חופש הביטוי תתאפשר רק מקום בו ת
י.דרש הסתברות ממשית לביצוע מעשה טרור
14
. ל ,שם שלמות התמונה יצוין כי בדברי ההסבר להצעת החוק של חה"כ
סון הר מלך
מוסבר שההצעה משמעה
חזרה ללשון הצעת החוק המקורית. כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בוועדת חוקה מיום28.12.2015
לשון החוק
המקורית שונתה נוכח חששם הממשי של חברי הכנסת כי מבחן ההסתברות הסבירה יוביל לאכיפת יתר
.והשתקה של התבטאויות מותרות
ד.
הפלל
ת תמיכה במבצעי עבירות המתה
15
.
חה"כ סוכות מבקש לתקן את סעיף24
()(ב2) לחוק כך שזה יכלול איסור לא רק על הבעת תמיכה במע שה
טרור אלא גם במי שביצע עבירת טרור הכוללת עבירות המתה. גם פה מדובר בהרחבה קיצונית מתמיכה
ב
מעשה טרור לתמיכה ב
מבצע , וגם במקרה זה–
ללא מבחן הסתברותי וגם אם אין כל קשר בין ההתבטאות
למעשה הטרור. כך, למשל, דברי שבח למבצע המעשה תוך גינוי חד משמעי של המעשה שביצע יהוו באופן
.אבסורדי עבירת טרור
16
. גם במקרה זה, הרחבת האיסור הפלילי תוביל לפגיעה קשה בחופש הביטוי, להפללה של ביטויי ם שאינם
מהווים סכנה לערכים חברתיים מוגנים, ואף לביטויים שיש חשיבות בהשמעתן. כך למשל, דברי ניחומים
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
,דוא"ל :
[email protected]
למשפחתו של מבצע מעשה טרור שנהרג עלולים להיתפס כעבירת טרור, אמירה שאדם מסוים שמרצה עונש
מאסר על עבירת טרור שהובילה למותם של אנשים כמי שמתאים לעמוד בראש הרשות ה פלסטינית; ואף
כתיבת היסטורית מורכבת על דמויות שהורשעו בגין עברם העשיר במחתרת היהודית. התיקונים המוצעים
עלולים להוביל לכך שקריאה להגנה על זכויות אסירים או תמיכה בטרוריסט בשל עינויים שעבר, יעמידו
בסיכון את מי שהתבטא, גם כאשר אין בהתבטאויות אלו כל תמיכה במעשה .
ה.
מעורבות היועצת המשפטית לממשלה
17
.
חה"כ
סון הר מלך מבקשת גם
לבטל את חובת המשטרה לקבל את אישור הפרקליטות טרם חקירת עבירות
הסתה, בהתאם לקבוע ב הנחיית פרקליט המדינה "אישור פתיחה בחקירה והעמדה לדין בעבירות או עניינים
בעלי רגישות מיוחדת" (הנחיה14.12
מיום15.12.2019
) .
המדובר בפגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי. בכל
הכבוד לגורמי האכיפה, נוכח עמימות העבירה, היעדר ביקורת של גורם משפטי מומחה הבוחן בכלים
משפטיים את האיזון בין ההגנה על הב
י טחון להגנה על חופש הביטוי, יוביל לשיטור יתר, לאפקט מצנן
.ולצמצום השיח
18
.
לא מדובר על חששות בעלמא. לאחר פרוץ המלחמה נעצרו והוחזקו במעצר אנשים מן היישוב שהואשמו
בעבירות ביטוי חמורות , באופן שהוביל לביקורת קשה מטעם פרקליט המדינה על המשטרה ועל היד הקלה
על ההדק שנקטה ביחס להתבטאויות מותרות
(גידי ו
י יץ "פרקליט המדינה למשטרה: עצרתם מתנגדים
לממשלה ל "לא הצדקה, תוך פגיעה בשלטון החוק הארץ(
20.11.2023
)) .
מעורבותם של גורמים בפרקליטות
בעבירות ביטוי היא חלק מהותי ממידתיות ההסדר בכללותו .
ו.
חבות בנזיקין
19
.
בהצעתו, מציע חה"כ
קרויזר
לחוקק את סעיף24
,א לחוק המאבק בטרור
הקובע חבות בנזיקין בגין הבעת
הזדהות עם ארגון טר ור, כאמור בסעיף24
)(א
.לכל מי שנחשף לפרסום
מדובר בהצעה שאינה לתכלית ראויה
ובלתי מדתית
, שתוביל להצפת בתי המשפט בתביעות מיותרות וחסרות הצדקה.
20
. דיני הנזיקין
נועדו בהכללה לרפא את העוול שנגרם לניזוקים, באמצעות קירובם ככל האפשר למצב בו היו
אלמלא בוצעה נגדם העוולה (ליאור בן דויד
פיצויים ע
ו נשיים
(מרכז המחקר והמידע
,של הכנסת
2020
) .
:להלן
פיצויים עונשיים).
הצעת החוק מבקשת לייצר
עוולה נזיקית חדשה שלא כרוכה בשום נזק ל
תובע .
ניכר כי
תכלית הפיצוי דכאן היא הרתעתית .אין זו תכלית ראויה ליצירת עוולה נזיקית
, ויש ב עוולה המוצעת
לפגוע בחופש הביטוי בצורה קיצונית .ל ,אור העובדה שיש לא פעם מחלוקת בדבר פרשנותם של ביטויים
ההצעה תוביל לכך שגם התבטאות מותרת ולגיטימית תוביל ל
חשיפה לתביעה קנטרנית , או לתביעות
אסטרטגיות, ואף אם רשויות האכיפה לא מצאו כל עילה להעמיד לדין אדם בשל אותה התבטאות.
21
.
לעניין
התכלית ההרתעתית , הרי שזו, בהכללה, זרה לדיני הנזיקין. תכליות הרתעתיות ועונשיות משוייכות
על פי רב למשפט הפלילי. הסדרים נזיקיים שתכליתם הרתעתית או ע ונשית הם חריג בנוף הנזיקי (ע"א
140/00
,אטינגר נ' החברה לשיקום ופיתוח(פ"ד נח4
( )
2004
), פסקאות73
–
77
לפסק דינו של כב' השופט
:ריבלין (להלן
עניין אטינגר ); בג"ץ5239/11
אבנרי נ '
הכנסת(
15.4.2015
:) (להלן
עניין אבנרי) ,
פסקאות42
–
43
לפסק דינו של כב' השופט מלצ.)ר
22
. דומה הדבר להסדר
בחוק לשון הרע. חוק לשון הרע מבחין בין התבטאויות שפוגעות בפרט יחיד, לבין כאלו
שפוגעות בקבוצה של אנשים. בעוד שבמקרים מהסוג הראשון–
שאופיים סכסוך נקודתי בין שני אנשים–
רשאי פרט לנהל הליכים נגד פרט אחר, במקרים בהם ההתבטאות הפוגענית מופנית כלפי ציבור שלם, הפ קיע
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
,דוא"ל :
[email protected]
המחוקק מפרטים יחידים את האפשרות לנקוט
בהליך אזרחי
ושמר אותה ליועצת המשפטית לממשלה (ראו
סעיף4
לחוק). בית המשפט עמד על תכליתו של סעיף4
לחוק איסור לשון הרע וקבע שזו לא נועדה למנוע
הגנה על שמן הטוב של קבוצות. להסדר שלוש תכליות: איזון בין הזכות לשם טוב לב ין החשש מפני אפקט
מצנן, מניעת הצפת בתי המשפט בתביעות אזרחיות מטעם
כל חברי הקבוצה שנפגעה, וכן הכרה
בתפיסה
לפיה "ההגנה על ציבור מסוים–
או הציבור כולו–
היא אינטרס שלטוני ולא פרטי. מן הראוי שזה יוגן בידי
( "הרשויות, ולא "יופרט" ויוענק ליחידים עניין
אבנרי
, ב
פס קה8
לפסק דינו של השופט הנדל; כן השוו לע"א
8345/08
בן נתן נ' בכרי(
27.7.2011
), פסקה46
.)לפסק דינו של כבוד השופט דנצינגר
ז.
רטרואקטיבית
23
.
פסקה3
להצעת החוק של חה"כ
קרויזר
קובעת כי החוק המוצע יחול כלפי התבטאויות שפורסמו החל מיום
7.10.2023
.
חזקה כי דברי חקיקה הינם צופים פני עתיד, וכי חקיקה רטרואקטיבית פוגעת באינטרס
ההסתמכות ונוגדת את עקרון הצדק הטבעי לפיו אין עונשין אלא אם כן מזהירין .
לאור המכלול, אין מקום לקידום הצע
ו
ת החוק האמור.ות
,בכבוד רב ובברכה
הגר שחטר
, עו"ד