חומר רקע
1
י' בסיוון התש
פ"ד
16
ביוני
2024
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון ועד ה ת
חוקה ביום
17.6.2024
בעניין
הצע
ת
חוק העונשין (תיקון–
עונש
מינימום למתעלל בקטין או חסר ישע), התשפ"ד–
2023
/של חה"כ אופיר כץ (פ4062/25
)
בפני הוועדה
הצעת חוק
שעניינה ברף הענישה בעבירות המבוצעות בקטין או בחסר ישע, על ידי
.האחראי עליו הצעת החוק המבקש
ת
לתקן את חוק
העונשין
, התשל"ז–
1977
(להלן: חוק העונשין
)או החוק ול קבוע שעונשי מינימום שנקבעו בשנת2022
.כהוראת שעה לשנתיים, יהפכו להוראת קבע
הוראת השעה
בשנים האחרונות היו מקרים קשים של תקיפת קטינים וחסרי ישע והתעללות בהם שבוצעו
.במסגרות טיפוליות על ידי אנשי הצוות האחראים עליהם ואף על ידי מטפלים בהם ששהו בביתם
כחלק מההתמודדות עם תופעה זו וכדי לשמור על פעוטות, נחקקו בשנים האחרונות חוק הפיקוח
על מעונות יום ל
פעוטות, התשע"ט–
2018
וחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום
לפעוטות ,התשע"ט–
2018
שנועדו להסדיר את הרישוי והפיקוח על המעונות ולשמור על פעוטות
השוהים בהם מפני פגיעה, וכך לסייע במניעת מקרי תקיפה והתעללות ובחשיפתם.
כדי להתמודד עם התופעה הקשה גם במישור הפלילי, הוחלט
להחמיר את הענישה בגין תקיפת
קטינים וחסרי ישע והתעללות בהם כך שזו תהלום את חומרת המעשים הקשים,
המופנים כלפי
אוכלוסיות פגיעות במיוחד, ותשמש אמצעי להרתעתם של פוגעים פוטנציאליים בקטינים ובחסרי
ישע
. על כן, לפני קרוב לשנתיים נחקק חוק העונשין (תיקו 'ן מס143
והוראת שעה), התשפ"ב–
2022
(להלן: הוראת השעה .)
במסגרת החוק נקבעה כהסדר של קבע החמרת ענישה בגין תקיפת קטין או
חסר ישע על ידי אחראי שאינו בן משפחה. כמו כן, ולענייננו–
נקבעה
הוראת שעה לשנתיים
שעניינה
בעונשי מינימום לאחראים על קטינים או חסרי ישע במסגר ות טיפוליות או חינוכיות, שאינם בני
משפחתם,
.ועוברים כנגדם עבירות חמורות כך, נקבע ש
בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו ,
בגין
תקיפה הגורמת לקטין או לחסר הישע חבלה של ממש או חבלה חמורה לפי סעיף368
ב לחוק
,העונשין
על בית המ
שפט ל גזור
עונש מאסר.
בגין עבירת התעללות (גופנית, נפשית או מינית) לפי
סעיף368
ג לחוק העונשין, על בית המשפט לגזור
עונש מינימום של חמישית מהעונש המרבי , קרי
כמעט22
חודשי מאסר.
כן נקבע ביחס לעונשי המאסר האמורים, שבהיעדר טעמים מיוחדים
.שיירשמו, המאסר לא יהיה כולו על תנאי
התיקון המוצע
בתיקון
מוצע לחוקק את הוראת השעה כהוראת קבע, וזאת, לפי היוזם בדברי ההסבר, משום
שבעקבות חקיקת הוראת השעה "ניתן לראות כי ישנה מגמה בפסיקה של החמרת הענישה", באופן
.המממש את כוונת המחוקק
כעניין טכני, נציע להוסיף להצעת החוק הוראת תחילה, הדוחה את תחילתו ליום6.7.2024
–
יום
אחרי פקיעת הוראת השעה
, בשביל ליצור רציפות בהסדר.
2
העלאת רף הענישה
ושאלות לדיון
רקע
כרקע כללי לסוג יה שעומדת על הפרק בהצעת חוק זו, כמו גם בהצעות חוק אחרות שעניינן החמרת
הענישה, מוצע כי הוועדה תיתן דעתה לתיקון חוק העונשין בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי
בענישה –
( חוק העונשין 'תיקון מס113), התשע"ב–
2012
(להלן: תיקון113
) ול
דוח ה וועדה
הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר
:(להלן ועדת דורנר), ש המלצותיה אומצו בהחלטת ממשלה1840
בשנת2016
.
בתיקון113
,המחוקק אימץ
את עקרון ההלימה
כשיקול העיקרי והמנחה בענישה –
יחס הולם בין
חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לסוג ומידת העונש המוטל עליו
'(ס
40
)ב לחוק העונשין. על כן נקבע כי קביעת העונש תיעשה ב שלבים, שמטרתם להוביל לעונש שמחד
מותאם לנאשם הקונקרטי, ומאידך מצמצם פערי ענישה הנובעים מהשקפות עולם שונות בין
.שופטים (להרחבה על אופן הבניית החשיבה במטרה לשקף את עקרון ההלימה, ר' במסמך ההכנה
שהופץ לקראת דיון הוועדה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית
של הוראת השעה ב יום6.4.2022
).
בדיוני ועדת דורנר ,עסקו רבות בהיעדר אינדיקציות משמעותיות ל
קשר בין
חומרת הענישה
והרתעה גם על כך, ר' פירוט נוסף במסמך ההכנה
האמור .)
ועדת דורנר ציינה
ש
מאחר שמחקרים
רבים לא מצאו קשר בין החמרה ברמות הענישה לבין קידום הרתעה אישית או כללית
(וזאת בניגוד
)להגדלת הסיכוי להיתפס,
אין טעם בניסיון לקדם את ההרתעה באמצעות הרחבת השימוש
במאסרים או באמצעות שימוש במאסרים ממושכים יותר
'(עמ19
וה"ש140
)לדו"ח.
במסגרת
הבהרת הקושי בין מסקנה זו ובין האינטואיציה, ציינה הוועדה מספר גורמים ובהם העדר
רציונאליות
;מצד העבריינים הפוטנציאליים
העדר מודעות לחומרת העונשים הצפויים ;
והתעלמות
מחומרת העונש כשהסיכון ל
היתפס הוא נמוך .
משכך המליצה הוועדה להעלות את רף הענישה רק במקרים בהם סבור המחוקק שהעונש המירבי
.שבחוק לא מאפשר לבית המשפט להטיל עונשים העומדים בעקרון ההלימה
ביחס לעונשים
,מזעריים, המלצת הוועדה הייתה כי ,ככלל
אין
מקום לאמץ מדיניות של
עונשי מינימום
אלא
לאפשר את גזירת הדין בהתאם לתהליך ש נחקק בתיקון113
:. הוועדה הבהירה לעניין זה כי "
,ככלל
יש להימנע מקביעת עונשים מזעריים לעבירות, שכן עונש מזערי מקשה על בית המשפט להתאים
את הענישה לעקרון ההלימה(במקרים בהם העבירה בוצעה ברף התחתון של החומרה)
ולמטרות
הענישה האחרות . במקרים החריגים בהם תשקול הממשלה להגיש הצעה לעונשים מזעריים או
לתמוך בהצעה כזו, מוצע כי יוצגו רמות הענישה הנוהגות בעבירה הנדונה, מידע כללי על ההצדקות
,שנתנו לעונשים שחרגו לקולא מהעונש המזערי המוצע, והעלות המשוערת של אימוץ עונש מזערי
בהתאם להמלצות לע
לי '" (עמ31
)לדו"ח.
,זאת ועוד לקביעתם של עונשי מינימום מיוחסות תופעות משניות,נוספות ובהן
חיזוק כוחה של
התביעה השולטת בקבי עת סעיפי האישום בהם יואשם החשוד, כוח שעלול אף להביא את החשוד
לוו
יתור על טענת חפות במקרה של עבירה שבצד
ה נקבע עונש מזערי.
,בהתאם לאמור נכון להיום עונשים מזעריים הם חריגים ביותר, וקיימות דוגמאות ספורות בלבד
לענישה כאמור, אשר נקבעו
בטרם
'חקיקתו של תיקון מס113
דב בר הבניית שיקול הדעת
בענישה : בעבירת
הח
זקה בתנאי עבדות ועבירת סחר בבני אדם לפי סעיף
377
;ב לחוק
בעבירות מין
(אינוס, מעשה מגונה בנסיבות של אינוס) ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בנסיבות
של אונס) לפי סעיף355
;לחוק
בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה
לפי סעיף329
)(ב
לחוק ובעבירה של
תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש או חבלה חמורה
לפי368
.ו לחוק
3
העונש
ים המזערי
ים היחיד
ים הקבוע
ים היום בחוק העונשין ואשר נקבע
ו לאחר
תיקון113
נקבע
ו
בהוראת השעה בענייננו, ב הוראת שעה לעניין עבירות
נשק
לפי סעיף144
לחוק
, ו בהוראת שעה לעניין
גביית דמי חסות
לפי סעיף428א לחוק.
1
לדיון
נוכח החריגות שבקביעת ענישת,מינימום
ובפרט העובדה שאם שתתקבל הצעת החוק דנן, תהיה
זו הפעם הראשונה מאז ועדת דורנר, בה ייקבע עונש מזערי בהוראת קבע ,
מוצע שהוועדה תשקול
האם יש הצדקה לקבוע
ענישת מינימום בעביר
ות אלה כהסדר של קבע .
בכלל זה
, מוצע לבקש מידע בעניין אופן יישום הוראת השעה
,בשנתיים שחלפו מאז חקיקתה
ולעניין השפעת
צעדים מקבילים
שהממשלה הצהירה כי תנקוט
בהם . ביניהם–
פרסום הנחיית
פרקליט המדינה
בנושא מדיניות האכיפה בתיקים הנוגעים לתקיפה ולהתעללות בקטינים ובחסרי
;ישע בגנים ובמסגרות חינוכיות אחרות ו
שלבי ההתקדמות של המחקר הכמותני ש משרד המשפטים
.הודיע בוועדה שילווה את יישום הוראת השעה
כמו
כן,
מוצע
להשוות בין גזרי הדין לפני ואחרי חקיקת הוראת השעה , ולבחון את יעילותה והמשך
ההיזקקות לה. בהקשר זה יוזכר כי בהליך חקיקת הוראת השעה הציגה הפרקליטות סקירה של
כלל פסקי הדין הרלוונטיים לנושא
מהעשור הקודם לחקיקה, והסנגוריה הציבורית
וגורמי חברה
אזרחית נוספים שהופיעו בפני הוועדה
סבר
ו
,שסקירה זו העידה על מגמה שכבר החלה לפני התיקון
.של החמרה בענישה
1
יצוין כי היה הסדר אחד נוסף שנחקק לאחר תיקון113
.), וכלל ענישת מינימום, אך הוא כבר פקע (בעניין יידוי אבנים