חומר רקע
הכנסת
הצוות המשפטי
ועדת החוץ והביטחון
עו"ד מירי פרנקל-
,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת
//
02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
1
היועצת המשפטית
לוועדת החוץ והביטחון
,ירושלים
יא 'בסיוון התשפ"ד
17
ביוני
2023
לכבוד
חברי ועדת החוץ
והביטחון
,נכבדיי
:הנדון 'הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-
2022
והצעת חוק
ש ירות
לאומי-
'אזרחי (תיקון מס4), התשפ"ב-
2021
(להלן –
)הצעות החוק
לקראת
דיון הפתיחה
,בוועדת החוץ והביטחון בהצעות החוק העתיד להתקיים ,מחר
י"ב בסיוון
"התשפ
ד (
18
ביוני2024
), מוגשת בזאת תמצית
ה רקע
ה
היסטורי
בסוגיית שילובם של תלמידי
ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות צבאי.
בנוסף ,מ
צורף
"ציר
זמן "המתאר את נקודות הציון המרכזיות.
עם התקדמות הדיונים, נגיש לחברי הוועדה התייחסות מפורטת להסדר
המוצע בהצעות החוק.
.הצוות המשפטי לוועדה עומד לרשותכם בכל שאלה
,בברכה
הצוות המשפטי לוועדה
הכנסת
הצוות המשפטי
ועדת החוץ והביטחון
עו"ד מירי פרנקל-
,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת
//
02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
2
רקע היסטורי
1.
הסדר דחיית שירות הביטחון של תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם נמצא במרכזו של דיון
ציבורי מזה שנים רבות. ההסדר נדון פעמים רבות בכנסת ונדרשו לו מספר ועדות, שהעלו הצעות
.שונות לפתרון הסוגיה. הנושא עלה אף מספר פעמים בדו"ח מבקר המדינה
2.
בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה, הנושא לא הוסדר בחקיקה ייעודית. צווי דחיית
שירות וצווי פטור לתלמידי ישיבות ניתנו בתקופה זו על ידי שר הביטחון, מכוח סמכותו ה כללית
הקבועה בסעיף36
" לחוק שירות ביטחון, לקבוע דחיית שירות או פטור
מטעמים הקשורים
בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים
,]...[או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך ,
ההתיישבות הביטחונית או המשק הלאומי ,או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים"
. דחיית
השירות והפטור שניתנו
לתלמידי הישיבות התבססו על התיבה "טעמים אחרים". הסמכה
,כללית זו שימשה את שרי הביטחון לדורותיהם לתת צווי דחיית שירות ופטור משירות צבאי
.למספרים הולכים וגדלים של תלמידי ישיבות
3.
במרוצת השנים הוגשו מספר עתירות לבג"ץ התוקפות הסדר זה. ב-
1986
( פסק בג"ץ פסק דין
רסלר הראשון ) כי שר הביטחון פעל במסגרת סמכותו לפי סעיף36
, וכי הפעלת שיקול דעתו
.הייתה במסגרת מתחם הסבירות
:לעניין הענקת שיקול דעת לשר הביטחון בעניין גיוס בחורי ישיבות, נאמר כי "...רצוי היה
הדבר, מכוח עקרונותיו של "משטר דמוקרטי-
פרלמנטרי
אמיתי ", כי הכנסת תנקוט עמדה
מפורשת בשאלת דחיית גיוסם של בחורי ישיבות, ולא תסתפק בהסמכה כללית וגורפת של שר
הביטחון
ליתן
דחיית שירות "מטעמים אחרים" [...] הכנסת מצאה לנכון להעניק לשר הביטחון
סמכות רחבה של קביעת עילות פטור ודחייה "מטעמים אחרים", בלא שהותירה בידה סמ כות
"אישור בעניין זה. את רצונה זה של הכנסת עלינו לכבד .עם זאת ,הבהיר בית המשפט כי
סבירות
החלטתו של שר הביטחון תלויה במערכת הנסיבות הנוכחית, והיא עשויה להפוך לבלתי סבירה
.עם שינוי הנסיבות" :לדברי בית המשפט
דחיית
שירות הביטחון של בחורי הישיבה הינה
החלטה שיש לחזור ולבחון אותה מדי פעם, על רקע
צורכי הביטחון המשתנים ומתוך גישה
פתוחה ועניינית ". נקבע כי קיים
גבול שאותו שר הביטחון לא יוכל לעבור ,וכי
"הכמות
עושה
איכות", כלומר, קיימת חשיבות למספר בחורי הישיבה שגיוסם נדחה.
4.
בשנת1998
קבע בג"ץ
בפסק דין רובינשטיין , כי ההסדר שמכוחו
ה ורה שר הביטחון לדחות את
מועדי שירותם הצבאי של עשרות אלפי ,"תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם מכוח סמכותו
הכללית הקבועה בסעיף36
,לחוק שירות ביטחון
אינו כדין.
בג"ץ קבע כי שר הביטחון אכן
מוסמך לתת צווים אלה מכוח הסעיף האמור, אך ברגע שמדובר בשי מוש בסמכות זו בהיקפים
כה גדולים, צווים אלה הופכים למעשה למנגנון של התוויית מדיניות עקרונית של דחיית שירות
הכנסת
הצוות המשפטי
ועדת החוץ והביטחון
עו"ד מירי פרנקל-
,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת
//
02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
3
.לתלמידי ישיבות
" :לדברי בית המשפט
במ
סגרת
,פרשנותה של הוראה זו כיום
מ
קובל עליי כי
עקרונית ,שר הביטחון רשאי לדחות גיוסם של תלמידי ישיב
ה ש "תורתם
אומנותם"
.עם זאת ,
שיקול-
דעתו
צריך להיות מופעל תוך התחשבות בכלל הבסיסי בדבר ההסדרים הראשוניים
]...[
דחייה זו צריכה להתקבל במסגרת הכרעה לאומית אשר הכנסת צריכה לקבל באשר לעמדתה
של מדינת ישראל בסוגיה החברתית השנויה במחלוקת
שעניינה גיוסם של בחורי ישיבה
ש"תורתם אומנותם."
,כלומר
מכיוון שמדובר בהכרעה ערכית-
עקרונית בעלת השלכות
חברתיות משמעותיות ("הסדר ראשוני"), עליה להיות מוסדרת על ידי נבחרי הציבור
בחוק של
.הכנסת, ולכלול אמות מידה ברורות להפעלת סמכותו של שר הביטחון
במסגרת ההכרעה
ק הע רונית שתתקבל על ידי הכנסת, שיקול דעתו של .שר הביטחון יופעל בסוגיות הפרטניות
5.
בעקבות פסק דין רובינשטיין, הוקמה ועדה ציבורית בראשות השופט צבי טל, שהמליצה על
,חקיקת חוק המכונה על שמה
חוק טל
. חוק זה נחקק ב-
2002
ועיגן לראשונה בחקיקה ראשית
את סמכותו של שר הביטחון לתת צווי דחיית שירות וצווי פטור למיועד ים לשירות ביטחון
"הלומדים בישיבה, וכן את התנאים להחלטה כאמור. בנוסף, נקבע מנגנון של "שנת הכרעה
ומסלול חלופי של שירות אזרחי. חוק טל נחקק כהוראת שעה ל-5
שנים, ועם חקיקתו הוגשו
.עתירות לבג"ץ אשר תקפו את חוקתיותו
6.
בשנת2006
קבע בג"ץ
ב
פסק דין התנועה לאיכות השלטון הראשון,
כי החוק אמנם פוגע בזכות
לשוויון של מי שמשרתים בשירות ביטחון, ואינו עונה על תכליתו, אך אין לבטלו בשל זמניותו ,
ויש לבחון קודם כיצד מיושמים הסדרי החוק והאם יצליחו להגשים את מטרותיו.
במסגרת
פסק הדין, בחן בית המשפט את החוק לפי מבחני פסקת ההגבלה ה קבועה החוק יסוד: כבוד
האדם וחירותו. במסגרת מבחן המידתיות הראשון, הבוחן האם קיימת התאמה בין תכליו ת
ההסדר לבין האמצעים להגשמתן, ק בע בית המשפט–
לאור נתונים שהובאו בפניו–
כי התכלית
העיקרית של החוק אינה מתגשמת באמצעות הפתרונות שהוא ה,ציע. עם זאת בג"ץ קבע כי י ש
לאפשר לגורמים האמונים על ביצוע החוק לבחון את ההסדר עד תום התקופה (שצפויה הייתה
להסתיים בשנת2007
)
:
..."אילו בחנו את התוצאות כפי שהן ליום מתן פסק דיננו
]...[מסקנתו
הייתה כי אין חוק דחיית השירות מקיים את מבחן המשנה הראשון של המידתיות
]...[האם
ניתן להגיע למסקנה סופית כבר היום .? [...] עניין לנו בשאלה חברתית סבוכה
זמן ההמתנה של
חמש שנים נופל לגדר מרחב התמרון החקיקתי של המחוקק .כל
אלה מחייבים אותנו להמתין
.במסקנתו. יש לתת למבצעי החוק הזדמנות לתקן את שקלקלו
יש
לאפשר לחברה הישראלית
בכלל, ולחברה החרדית בפרט, להפנים
את הסדרי החוק ואת דרכי ההגשמה של הוראותיו .
.כל אלה מצביעים על כך כי יש להמתין לחלוף חמש שנים מאז נחקק החוק
אז יהא על הכנסת
לבחון את הגשמתו הלכה למעשה.)" (הדגשה לא במקור
הכנסת
הצוות המשפטי
ועדת החוץ והביטחון
עו"ד מירי פרנקל-
,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת
//
02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
4
7.
בשנת2007
החליטה מליאת הכנסת על הארכת תוקפו של חוק טל בחמש שנים נוספות, עד שנת
2012
. נגד הארכה זו הוגשו עתירות נוספות. בשנת2012
קבע בג"ץ בפסק דין
רסלר השני , כי
.החוק עדיין לא מגשים את תכליתו, ואינו חוקתי ועל כן הכנסת לא תוכל להאריכו בשנית
בית המשפט קבע כי "הבעיה העיקרית בחוק אינה אך תוצאה של הכשלים ביישומו. המספרים
;הנמוכים בגיוס לצבא; הכישלון החרוץ של שנת ההכרעה והעובדה שהחוק תלוי באופן בלעדי
במידת הרצון של הרשות המבצעת האם ליישמו וכיצד ליישמו, כל אלה מעידים על הכשלים
הטבועים בחוק גופו. כל עוד החוק אינו
קובע אמות מידה או יעדים לביצועו, הגשמת התכליות
"נתונה לחסדי הרשות המבצעת, שחופשיה לבחור אם וכיצד ליישם את החוק.
8.
בעקבות פסק דין זה, נחקק בשנת2014
תיקון19
לחוק שירות ביטחון', במסגרתו נחקק פרק ג1
לחוק שירות ביטחון, ובו מנגנון חדש בנוגע לגיוס תלמידי ישיבות. במקביל לחקיקתו של תיקון
19, נחקק גם חוק השירות הלאומי-
אזרחי. מיד לאחר אישורו של תיקון19
בכנסת הוגשו מספר
עתירות לבג"ץ, התוקפות את חוקתיותו. עוד בטרם ההכרעה בעתירות אלה, חו קקה הכנסת
בנובמבר2015
, את 'תיקון מס21
', בו תוקן פרק ג1
שנחקק במסגרת תיקון19
, באופן ששינה
.את ההסדרים. בעקבות התיקון, תוקנו העתירות כך שיתייחסו גם אליו
9.
ב-
12.9.2017
'פסל בג"ץ את מכלול ההסדרים שנקבעו בפרק ג1
במסגרת תיקון19
ותיקון21
(פסק דין התנועה לאיכ
ות השלטון השני) ,זאת
שוב
בהצביעו על ה
כש
לים ביישומם . בפסק דינו
קבע בית המשפט כי ההסדר פוגע באופן עמוק בשוויון, וכי
,לאור נתוני הגיוס שהוצגו בפניו
לא
קיים קשר רציונלי בין ההסדרים הקבועים בחוק לבין התכלית שנועדו להגשים :
"...בחינת
הקשר הרציונלי בין הסדר הגיוס החדש לבין התכלית של צמצום חומר השוויון בחלוקת נטל
השירות הצבאי ב "מבחן
התוצאה ", מעלה גם היא כי לא
קיימת התאמה מספקת בין השניים
]...[
שה ק לחלוק על כך שמספר המתגייס
ים הוא קטן בכל קנה מידה וודאי שרחוק מלהצביע
על השינוי המשמעותי הנדרש
[...] או על מגמה חיובית של ממש בכל הנוגע להשגת תכליות
"החוק .
בנוסף לקשיים בהשגת שוויון בנטל, בית המשפט הצביע על מספר קשיים נוספים בהסדרים
'שנקבעו בפרק ג1, כגון שילוב חרדים במעגל ה
עבודה , היעדר מנגנוני אכיפה אפקטיביים והיעדר
:קביעת יעדי גיוס ברורים"בכל ה
אמור לתכלית של שילוב חרדים במעגל העבודה ,התמונה
אינה חד משמעית . אמנם ניתן לזהות מגמות חיוביות ביותר בתחום זה, אך לא ברור שניתן
לייחסו
בצורה מובהקת וודאי לא בלעדית, להסדר הגיוס החדש [...] מבין הכשלים, ראוי לציין
במיוחד את העובדה שההסדר נותר וולונטארי לחלוטין בתקופת ההסתגלות הראשונה וגם לגבי
רבים מקרב תלמידי הישיבות בתקופת הה
סתגלות השנייה ,, שזה קיים לכאורה אלמנט מחייב
ההסדר נתון במידה רבה
"לשיקול דעתו של שר הביטחון .
הכנסת
הצוות המשפטי
ועדת החוץ והביטחון
עו"ד מירי פרנקל-
,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת
//
02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
5
לעניין שילוב חרדים במעגל העבודה, ראוי לציין את חוות דעתו של השופט עמית בעניין גיל
:הפטור"
מתקשה אני להבין את ההגיון של דחיית הגיוס. אם התמלאו מכסות הגיוס
שהמחוקק שואף להן בתקופת ההסתגלות הראשונה והשניה–
ומבלי להידרש לשאלה מה ן
אותן מכסות עלומות ואם ראוי לקצוב מכסות–
מדוע שהמחוקק לא יפטור מגיוס את שאר
השנתון, וכך, יתאפשר לבגיר-
צעיר החרדי להחליט על המשך דרכו? ירצה–
יצא לשוק
הלימודים והעבודה כבר בגיל18
. ירצה–
ימשיך לשבת בישיבה ולהתפלפל בין ראשונים
לאחרונים. בהינתן שלא כל תלמי ,די הישיבות מסוגלים להתמיד לאורך שעות היום בתלמודם
לא יהיה זה מופרך להניח כי הצעיר החרדי, שאיום הגיוס יוסר מעליו, יבחר
תוך זמן קצר
להשתלב בשוק העבודה
]...[
החוק אינו משיג אפוא את התכלית
של צמצום של ממש בפגיעה
בשוויון
]...[אך החוק גם מחמיץ את התכלית של השתלבות בשוק העבודה ,בעיקר בכך שהוא
""מחזיק
את בני הישיבות בישיבה עד גיל
26
,. החמצת שתי תכליות אלה, חותרת תחת החוק
ומהווה עילה לפסילת
ו ".
בעניין קביעת יעדי הגיוס
קבע בית המשפט
כי "הכשל
החמור ביותר נעוץ בזמניותו של הסדר
הגיוס החדש ,שבהגדרה אינו מגדיר את יעדי הקבע שאליהם יש להגיע בסוף התהליך".
לאור
,אלו
בית
המשפט'הורה על בטלות פרק ג1 לחוק שירות ביטחון ו
הקצה
שנה לחקיקת הסדר
.חלופי
מאז ניתן פסק דין
התנועה לאיכות השלטון השני ,דחה בג"ץ את מועד ה בטלות של'פרק ג1
,
13
פעמים בתגובה לבקשות הממשלה, לתקופות של כ-
6-3
חודשים . הדחייה האחרונה ניתנה עד
,לתאריך פקיעת החוק המקורי ביום30.6.2023
.
10
.
.בין לבין, הניחה ממשלה, מספר הצעות חוק העוסקות לשילוב תלמידי ישיבות ביולי2018
,
הניחה הממשלה על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה להתמודד עם
( פסיקת בג"ץ
תיקון מס '
25), אך הכנסת ה-
20
התפזרה בטרם הושלם הליך החקיקה. התיקון כלל קביעת סמכות של שר
הביטחון למתן פטור מגיוס לתלמידי ישיבות בגיל24
, קביעת יעדים בחקיקה לתקופה של10
שנים, הורדת גיל ההפניה לשירות לאומי-
אזרחי לגיל20
למי שנשוי, קביעת סנקציות
כלכליות
בשל אי-
עמידה ביעדי הגיוס, קביעת הסדרים הנוגעים לשילוב במעגל העבודה, קביעת ועדת
שרים לעניין וכן מנגנון לפקיעת החוק בגין אי-
.עמידה ביעדים
11
.
גם
במהלך חודש
ינואר2022, הניחה הממשלה
את 'הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס26
)
(שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–
2022
על שולחן הכנסת
ולצידה את הצעת החוק חוק שירות
לאומי–
'אזרחי (תיקון מס4), התשפ"ב–
2021
. ההצעה הועברה ל
דיון בו ועדת החוץ והביטחון
של הכנסת, אך הכנסת ה-
24
.התפזרה בטרם הושלמה חקיקתו ההסדר בתיקון זה כלל סעיף
מטרה המצהיר על התכליות של שילוב בשוק התעסוקה וצמצ
ום אי-
,השוויון כשוות מעמד
קביעת יעדי גיוס ל-
15
השנים הראשונות, הורדת גיל הפטור לתלמידי ישיבות לגיל21
ויעלה
הכנסת
הצוות המשפטי
ועדת החוץ והביטחון
עו"ד מירי פרנקל-
,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת
//
02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
6
באופן הדרגתי לגיל23, הורדת גיל ההפניה לשירות לאומי-
אזרחי לגיל20
ולגיל19
,למי שנשוי
שינוי אופן ההפניה לשירות לאומי-אזרחי כך שמיועד לשירות ביטחון י כול לפנות ישירות
למנהלת השירות הלאומי, קביעת קבלת פטור משירות ביטחון בכפוף להשלמת מסלולי שירות
מקוצר, מודל של סנקציות כלכליות בשל אי-עמידה ביעדי הגיוס וקביעת מנגנון לפ קיעת החוק
בגין אי-
.עמידה ביעדיו
הוועדה קיימה6
,דיונים בהצעה זו בין החודשים פברואר למאי2022
,
.אך הכנתן לקריאה השנייה והשלישית לא הושלמה
האירועים בעקבות פקיעתו של פרק ג' לחוק שירות ביטחון
12
.
ביום25.6.2023
ולקראת תאריך פקיעתו
'של פרק ג1 בחוק שירות ביטחון, התקבלה החלט ת
ממשלה682
.
סעיף3
לאותה החלטה קבע, בין היתר, כי בתקופה שמיום פקיעתו של החוק ועד
לקביעת הסדר חדש לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות לימוד
חרדיים עד לתאריך31.3.2024. זאת ,
לצד החלטה לקידום חקיקה המסדירה את שילובם של
תלמידי ישיבות בשירות צבאי, בש
ירות לאומי-
.אזרחי ובשוק התעסוקה
13
.
לאור
פקיעתו של פ'רק ג1
לחוק שירות ביטחון וכן בעקבות החלטת ממשלה זו, הוגשו מספר
עתירות התוקפות את החלטת הממשלה,
וקוראות לגיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות
.חינוך חרדיים
לצד עתירות אלה הוגשו עתירות התוקפות את הבסיס להעבר תם של כספי
תמיכה למוסדות חינוך תורניים בגין תלמידי ישיבה ששירותם הצבאי לא נדחה כדין, נוכח
'פקיעתו של פרק ג1
.לחוק שירות ביטחון
14
.
לנוכח עתירות אלה–
ביום26.2.2024
הוציא בית המשפט העליון צו ב
י ניים המבקש ליתן טעם
מדוע לא יפעלו לגיוסם של
תלמידי הישיבות לאור פ'קיעתו של פרק ג1
וכן מדוע לא יבוטל סעיף
3
להחלטת ממשלה682
., שמשמעו אי נקיטת הליכים לשם גיוס תלמידי הישיבות
כן ניתן צו
יב ניים ביחס לבסיס מתן
תמיכה כספית
'לתלמידי ישיבה לאור פקיעתו של פרק ג1.
15
.
לפי
עמדת המדינה לעתירות אלה,
נטען כי החל מיום1.4.2024
לא יהא מקור סמכות
שיאפשר
הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות,
כך שממועד זה יהיו חייבים גורמי המדינה לפעול
לגיוסם של תלמידי הישיבות לפי דין .
בעניין התמיכות הכספיות
עמדת המדינה הייתה כי היעדרה של מסגרת נורמטיבית בעניין גיוס
ת
למידי הישיבות משליכה על חוקיות מתן התמיכות לתלמידי הישיבות.
תמיכה לא תינתן עבור
מי שנקרא להתייצב לשירות על פי דין , ולפיכך ברגע שישנה חובה לגייס והתלמיד אינו עומד
בחובתו זו–
הרי שלא ניתן להעניק לו תמיכה. כלומר,
ישנה
זיקה בין ההסדר החוקי
הנוגע
לגיוסם של בני הישיבות לבין אפשרות לקבלת תמיכה כספית.
לצד זאת, הציעה המדינה כי
תתאפשר תקופת היערכות קצרה שבה לא ישללו התמיכות לתלמידי ישיבות שלא מתייצבים
.לשירות סדיר על פי דין
הכנסת
הצוות המשפטי
ועדת החוץ והביטחון
עו"ד מירי פרנקל-
,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת
//
02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
7
16
.
בעקבות עמדה זו, הוציא בית המשפט צו
ביניים
לפיו לא ניתן להעביר תמיכות למי שלא קיבל
צו לדחיית שירות על פי דין, החל מיום ה-
1.7.2023
(
בחריגים שנקבע בצו, המאפשרים קבלת
.)תמיכה לישיבות שבהן תלמידים שאינם בגדר הצו
17
.
ביום10.4.2024
ניתנה החלט
ה כי הדיון בעתירות כנגד אי גיוסם
של בני הישיבות ייקבע ליום
2.6.2024
.בהרכב מורחב של תשעה שופטים
בעקבות ה דיון
שנערך ב יום2.6.2024
,
טרם ניתנה
החלטת בית המשפט בעתירות אלו.
החלת דין רציפות על הצעות חוק שירות ביטחון והעברה לדיוני הוועדה
18
.
ביום27.5.2024
,
בהתאם לסמכות הממשלה הקבועה בסעיף1
לחוק הרציפות, הודיע שר
המשפטים
.בשם הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת החוק בדיוני הממשלה שקדמו
להצעה, הביעה היועצת המשפטית לממשלה
כי קיימת
מניעה משפטית להחלת דין
הרציפות.
ביום10.6.2024
החליטה מליאת הכנסת להחיל דין רציפות על הצע
ו ת החוק ואלו הועברו
להמשך דיון
בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת
, שדנה בהם בכנסת הקודמת.
19
. במכתבה של היועצת המשפטית לכנסת
מיום6.6.2024
ולקרא ת הדיון בהחלת דין רציפות
במליאה
, תוארו בהר
ח בה השתלשלות האירועים בנוגע להחלת דין רציפות בכלל, וכן
השתלשלות האירועים בנוגע ל
החלת דין רציפות בנוגע ל הצעת החוק
שירות ביטחון ו
חו ק שירות
לאומ
י-
אזרחי.בפרט
במכתבה היא ציינה, בין היתר, כי נוכח שינוי הנסיבות וכדי
,להבטיח הליכי חקיקה תקינים
על הוועדה לדון מחדש בהצעות החוק, והיא לא תוכל לאמץ, ללא הצדקה משכנעת,
את דיוני
הוועדה הקודמים שנערכו בנושא.
,כמו כן, וכדי לקיים הליך חקיקה תקין
ע
ל הוועד ה לקבל את
עמדת שר הביטחון ואת עמדתה העקרונית של
,מערכת הביטחון בנוגע להצעה לקבל את כלל
המידע והנתונים מגורמי הממשלה ביחס להצעה, ל שמוע את עמדת הגורמים המקצועיים ביחס
להצעה וכן לשקול את השפעותיה של אירועי חרבות ברזל על הצעות החוק ואת
עמדות
בית
.המשפט
20
.
כאמור, עם התקדמות דיוני הוועדה יעביר הצוות המשפטי את עמדתו
לסוגיות
השונות בהצעות
.החוק
21
.
.אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה
נספח א:'
ציר זמן –
( שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים1948
-
4
202
)
– נקודות ציון מרכזיות
1949
'ס36
לחוק שירות
ביטחון (על
גלגוליו
:)השונים
שר הביטחון
רשאי לתת
צווי דחיית
שירות וצווי
פטור, לכל
אדם שחייב
בשירות
סדיר, מכל
,מיני טעמים
וביניהם
"טעמים
."אחרים
1998
בג"ץ
3267/97
'רובינשטיין נ
:שר הביטחון
נקבע שסעיף36
לחוק שירות
ביטחון אינו
יכול לשמש
למתן צווי
דחיית שירות
ופטור בהיקפים
נרחבים לפי
שיקול דעתו של
שר הביטחון–
הסוגיה היא
,הסדר ראשוני
שצריך להיקבע
בהכרעה
ערכית-
עקרונית
,ע"י הכנסת
.בחקיקה
2002
"חוק טל" (חוק
דחיית שירות
לתלמידי ישיבות
,שתורתם אומנותם
התשס"ב-
2002
)
–
:הוראות מרכזיות
דחיית שירות ללא
מגבלה לכל תלמיד
ישיבה, כל עוד הוא
לומד בישיבה ואינו
.עובד
החוק נחק ק כהוראת
שעה ל-5
שנים (עד
2007
.)
2012
בג"ץ6298/07
רסלר נ' כנסת
:ישראל
"נקבע כי "חוק טל
,פוגע בזכות לשוויון
ואינו מצליח
להגשים את
מטרותיו באופן
.מספק
לכן, הוא אינו
חוקתי ולא יכול
לעמוד–
לא ניתן
.יהיה להאריכו שוב
2014
'תיקון מס19
לחוק
:שירות ביטחון
א.
בתקופת ההסתגלות
(
2014
-
2017
)
: הממשלה
תקבע יעדי גיוס, אך ניתן
לתת פטור לכל תלמידי
הישיבות (בגילאים
)שונים לפי קבוצת גיל
ללא קשר לעמידה
.ביעדים
ב.
( בתקופת הקבע2017
)ואילך : הממשלה תקבע
יעדי גיוס, ואם הם
מתממשים–
פטור לכל
השאר בגיל26
; אם הם
לא מתממשים–
פטור
ל-
1,800
מתמידים, כל
השאר חייבים בשירות
צבאי או שירות לאומי-
.אזרחי
2015
'תיקון מס21
לחוק שירות ביטחון
(שתיקן הוראות
'שנקבעו בתיקון מס
19
:)
א.
בתקופת ההסתגלות
( הראשונה-
2020
2014
)
: הממשלה
תקבע יעדי גיוס, אך
ניתן לתת פטור לכל
תלמידי הישיבות
(בגילאים שונים לפי
קבוצת גיל) ללא
קשר לעמידה
.ביעדים
ב.
בתקופת ההסתגלות
( השנייה-
2023
2020
)
: הממשלה
,תקבע יעדי גיוס
ואם הם מתממשים
–
פטור לכל השאר
בגיל26
; אם הם לא
מתממשים–
פטור
למספר תלמידי
ישיבות שיחליט עליו
שר הביטחון, וכל
השאר חייבים
בשירות צבאי או
שירות לאומי-
.אזרחי
2017
בג"ץ
1877/14
התנועה
למען
איכות
השלטון
'בישראל נ
:הכנסת
נקבע כי ההסדר
המבוסס על תיקון
'מס19
תיקון+
'מס21
פוגע
,בזכות לשוויון
ואינו מצליח
להגשים את
מטרותיו באופן
.מספק
לכן, הוא אינו
.חוקתי
2018
הצעת חוק
'תיקון מס25
(שילוב תלמידי
,)ישיבות
התשע"ח-
2018
–
:עיקרי ההצעה
1.
קביעת יעדים
בחקיקה–
למשך
תקופה בת10
.שנים
2.
סמכות שר
הביטחון לדחיית
שירות והסמכות
למתן פטור–
גיל
24
.
3.
מודל של
סנקציות
כלכליות בשל אי
עמידה ביעדי
גיוס ובתום
שנתיים
:ראשונות
הפחתה
בתקציבי
.הישיבות
4.
קביעת מנגנון
לפקיעת החוק–
אם במשך3
שנים רצופות לא
יעמדו
ביעדים
בשיעור של85%
-
החוק יפקע
.כעבור שנה
5.
גיל השירות
הלאומי-
20
.נשוי
6.
הסדרים לשילוב
.בתעסוקה
7.
הקמת ועדת
שרים והקמת
.מאגר מידע
הכנסת ה-
20
התפזרה בטרם
הסתיימו הדיונים
.בהצעת החוק
2022
הצעת חוק
'תיקון מס26
(שילוב
,)תלמידי ישיבות
התשפ"ב-
2022
–
:עיקרי ההצעה
1. יעדי גיוס קבועים
בחקיקה. ב-
15
השנים
הראשונות כמספרים
מוחלטים ולאחר מכן
.כנוסחת חישוב
2
. גיל הפטור
בשנתיים הראשונות
21
ולאחר מכן23
.
3
מודל של סנקציות
כלכליות בשל אי
עמידה ביעדי גיוס
ובתום שנתיים
:ראשונות מודל
הפחתה
בתקציבי
הישיבות
במנגנון
.הקבוע בהצעה
4
. קביעת מנגנון
לפקי עת החוק–
אם
במשך3
שנים רצופות
לא יעמדו ביעדים
בשיעור של85%
-
החוק יפקע כעבור
.שנה
5
. גיל השירות
הלאומי–
בשלוש
השנים הראשונות–
19
, לאחר מכן–
20
לרווקים ו-
19
,לנשואים. בנוסף
שינוי בדרך ההפניה
:לשירות הלאומי
הפנייה לפוקד על ידי
.הרשות עצמה
6
. הסדרים לשילוב
בתעסוקה ולהשלמה
.ורכישת השכלה
7
. מנגנוני העברת
מידע ממשרדי החינוך
והכלכלה לצה"ל
8
. יצירת מסלולי
:שירות מקוצר1
.
שלושה חודשים לשם
שילוב במערך
מילואים2
. שלושה
שבועות לשם שילוב
במילואים בתפקידי
.חירום והצלה
2023-2017
בג"ץ
1877/14
התנועה
למען איכות
השלטון בישראל
נ' הכנסת
(החלטות לדחיית
)פקיעת החוק:
בתגובה לבקשות
הממשלה לאחר
,מתן פסק הדין
בג"ץ דחה את
מועד פקיעת
החוק מספר
פעמים לתקופות
של כ-
6-3
חודשים, עד
למועד פקיעת
,החוק המקורי
ביום30.6.2023
.
2023
החלטת ממשלה
'מס682
–
השירות
בצבא הגנה לישראל
והוקרת המשרתים:
לקראת תאריך פקיעת
'פרק ג1
לחוק שירות
ביטחון, התקבלה
,החלטת ממשלה בנושא
:שקבעה, בין היתר
1
. הנחיית שר הביטחון
לקדם חקיקה המסדירה
את שילובם של תלמידי
ישיבות
ובוגרי מוסדות
חינוך חרדיים בשירות
צבאי, בשירות לאומי-
אזרחי ו;בשוק העבודה
2
.
מועד לפרסום תזכיר
הצעת חוק בנושא , עד
ליום10
בנובמבר2023
;
3
. מיום1
ביולי ועד
לכניסתו לתוקף של
,הסדר חדש לא יינתנו
דחיות שירות חדשות
ולא יוארכו דחיות
שירות
שניתנו מכוח
'פרק ג1
לתלמידי
,ישיבות; עם זאת על
שר הביטחון להנחות
את צה"ל כי לא יינק טו
הליכים לשם גיוסם של
תלמידי ישיבות בכפוף
להצגת האישורים
הנדרשים, עד ליום31
במרץ2023
.
2023
בג"ץ6198+99/23
התנועה למען איכות
השלטון נ' שר הביטחון
)"("עתירות הגיוס:
'בעקבות פקיעת פרק ג1
וקבלת החלטת הממשלה
,בנושא גיוס תלמידי ישיבות
הוגשו מספר עתירות
התוקפות את החלטת
הממשלה שלא לפעול לגיוס
תלמידי ישיבות ואת הבסיס
החוקי למתן תמיכה כספית
למוסדות חינוך תורניים
בגין תלמידי ישיבה
.ששירותם לא נדחה כדין
בית המשפט הוציא צו
ביניים
המורה לממשלה
להביא נימוקים בדבר
אי-
בטלות הסעיף בהחלטת
הממשלה המורה לא לפעול
לגי
וס תלמידי ישיבה , ובדבר
היעדר הפעולה לגיוס
תלמידי ישיבות לנוכח
'בטלות פרק ג1.
עמדת הממשלה:
1
. אין מקור סמכות
שמאפשר הימנעות גורפת
מגיוס תלמידי ישיבה, ועל
כן ממועד זה יש לפעול
לגיוסם;
2
. היעדר מסגרת נורמטיבית
בעניין גיוס תלמידי ישיבה
משליכה על חוקיות מתן
הת מיכות הכספיות–
אם
תלמיד ישיבה נקרא לשירות
צבאי ולא התייצב, הרי
שאין חובה להעניק תמיכה
,כספית. עם זאת יש לאפשר
תקופת היערכות קצרה בה
לא יישללו תמיכות לתלמידי
ישיבות שלא מתייצבים
כדין.
בית המשפט הוציא צו
ביניים המורה שלא להעביר
תמיכות לתלמידי ישיבה
שלא קיבלו צו לדחיית
שירות כדין, החל מ-
1.7.23
ביום2
ביוני2024
התקיים
דיון בעניין וטרם ניתנה
.החלטת בית המשפט
2006
בג"ץ6427/02
התנועה לאיכות
:השלטון נ' הכנסת
"נקבע כי "חוק טל
,פוגע בזכות לשוויון
ואינו מצליח להגשים
את מטרותיו באופן
.מספק
,למרות זאת העתירה
נדחתה בשל זמניותו
של החוק–
נקבע
,שמוקדם מדי לבטלו
ויש להמתין ולבחון
אם יהיה שינוי
.בנתונים בעתיד
2007
הארכת "חוק
טל" ע"י הכנסת ב-5
שנים נוספות (עד
2012
)
2017
בג"ץ
1877/14
התנועה
למען איכות
'השלטון בישראל נ
:הכנסת
נקבע כי ההסדר
המבוסס על תיקון
'מס19
תיקון+
'מס21
פוגע בזכות
לשוויון, ואינו
מצליח להגשים את
מטרותיו באופן
.מספק
לכן, הוא
.אינו חוקתי