חומר רקע

רח' דניאל פרי ש10, תל- אביב64731, טל : 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 [email protected] - http://www.israelbar.org.il : mail -E ,ת"א "ב י ב סיון ,תשפ"ד 18.6.2024 :סימוכין 05539424 לכבוד ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת ה חוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל :הנדון נייר עמדה להצעת חוק העונשין (תיקון– )חזקת סוחר בכלי נשק , התשפ"ג- 2023 אנו מתכבדים להגיש לוועדה הנכבדה נייר עמדה בקשר ל הצעת החוק שבנדון , מטעם ועדת חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי הדין. א. מהות ההצעה לתיקון החוק ומשמעותה האופרטיבית 1. הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיף144(ב2 ) לחוק העונשין, באופן שתיקבע חזקה לפיה "המחזיק שני כלי נשק או יותר בלא רשות על פי דין להחזקתם, יראו אותו כאילו הוא ."סוחר בהם לעניין סעיף זה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר1 2. המשמעות האופרטיבית של התיקון המוצע היא שחרורה של התביעה הכללית מחובתה והנפשיים העובדתיים היסודות את (ובכלל) סביר לספק מעבר להוכיח הקונסטיטוטיביים, המגדירים את עבירת הסחר בכלי נשק כעבירה ש חומר ת ה יתר ה ,)(מטעמים מובנים שבצידה קבוע .עונש מאסר של חמש עשרה שנים 3. אין חולק על חומרתן של עבירות נשק באשר הן. ואכן, גם לעבירות נשק המצויות במדרג נמוך יותר, ובכלל זה העבירה של החזקת כלי נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו (כל שכן ,מספר כלי נשק) מיוחסת חומרה2 ומתאפשרת לג ביהן ענישה משמעותית, שאף הורחבה .במסגרת הרפורמה החקיקתית שקודמה בשנים האחרונות 4. אלא שהמשמעות של הצעת החוק הנוכחית, אם תתקבל, איננה קביעת איסור פלילי או החמרה בענישה. המשמעות של ההצעה היא טשטושה של ההבחנה ההכרחית בין עבירות שונות (מעשים והתנהגויות), הנבדלות ,ביסודותיהן ובעוצמת הפגיעה שלהן בחברה ושחלים לגביהן, בהתאם ובהכרח, מתחמי ענישה נבדלים זה מזה. כלומר, על- ,פי ההצעה ניתן יהיה לייחס לנאשם עבירה של "סחר " מבלי צורך להוכיח כלל קיומה של עסקה (או אף ראשיתה של עסקה, או העברת חזקה בכלי הנשק) ובכך לייחס לו עבירה המ צויה במדרג ענישה נבדל. וכך, במקום שהתביעה תהיה מחויבת להוכיח את אשמתו של 1 סעיף144(ב2 ) לחוק, בנוסחו הנוכחי, קובע כי "המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה ב ו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו– ."מאסר חמש עשרה שנים 2 סעיף144 .לחוק העונשין קובע עונש חמור של שבע שנות מאסר על החזקת נזק שלא רשות על פי דין להחזקתו רח' דניאל פרי ש10, תל- אביב64731, טל : 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 [email protected] - http://www.israelbar.org.il : mail -E הנאשם לגבי העבירה החמורה יותר המיוחסת לו, נטל ההוכחה יועבר אל הנאשם , וזאת בניגוד לעיקרון שהוגדר כ"חוט הזהב" העובר לכל אורכה של מסורת המשפט הפלילי בשיטות משפט הוגנות, לפיו התביעה הכללי ת מחויבת להוכיח את אשמתו הפלילית של הנאשם מעבר לספק סביר. 3 5. לא מיותר לציין ולהזהיר, כי הרשעה בעבירה לפי סעיף144(ב2 ) מחילה גם את סעיפים 144 ,)(ח144(ט) ו- 144 )(י (תיקונים משנת תשפ"ג), שעניינם סמכות חילוט רכוש (לרבות חילוט רכוש שהוגש כשכר העבירה או כתוצאה מביצ וע העבירה) וקביעה כי הנידון ניהל אורח חיים המבוסס על שימוש בתקבולי עבירה. נציין שאנו רואים חוסר קוהרנטיות חקיקתית בין הסעיפים הללו, והעדר קשר רציונאלי בין העובדות המוכחות לבין העונשים והסנקציות הנוספות שמוצע להחיל בגינן, באופן המעצים עוד יותר את החשש לפגיע ה .בזכויות נאשמים ולגרימת עוות דין ב. הצעת החוק סותרת עקרונות יסוד של המשפט הפלילי 6. הצעת החוק מתנגשת עם מספר עקרונות יסוד של המשפט הפלילי: בראש וראשונה את חזקת החפות ואת חובת ההוכחה מעבר לספק סביר(ועיקרון ההנאה מן הספק) – מדובר בעיקרון חוקתי שתואר לא אחת כער ובה החשובה ביותר לזכויות נאשמים וכביטוי למחויבותה של שיטת המשפט להימנע מהרשעות שווא. עיקרון הוכחת מעשה העבירה ;מעבר לספק סביר הוא ספינת דגל נורמטיבית ממש בשיטתנו המשפטית4 עיקרון "ההלימה", המחייב קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו; 5 וכן, בהמשך הכרחי לכך, הכלל שאומץ באופן מפורש על- ידי המחוקק, במסגרת תיקון113 לחוק העונשין, לפיו "בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מחמירה הקשורה בביצוע העבירה [נסיבה המשפיעה על קביעת מתחם העונש ההולם על- פי סעיף40.ט לחוק] אם היא הוכחה "מעבר לספק סביר. 6 7. .משמעות קבלת ההצעה היא פריצה מוחלטת של העקרונות הללו 8. מעבר לכך, התשתית הלוגית של ההצעה הינה בעייתית בשני צדדיה: מצד אחד, ספק רב אם קיים קשר לוגי- אמפירי מספק שעשוי להצדיק החלת "חזקה" המאפשרת להסיק באופן סביר (ולו באופן ראשוני ולכאורה) כי אדם המחזיק יותר מכלי ירייה אחד שלא 3 " הביטוי חוט הזה( "בGolden thread) נטבע בפסק-דינו המפורסם של בית הלורדים ב- Woolmington v DPP [1935] AC 462 (HL)(E) ואוזכר בעשרות פסקי דין של בית המשפט העליון של ישראל לאורך השנים. בפסק הדין בעניין וולמינגטון, נדחתה את הטענה לפיה ניתן להטיל על הנאשם את הנטל להוכיח כי ירי ב )וצע בשוגג (פליטת כדור .וכי חובתה הפוזיטיבית של התביעה היא להוכיח את יסודות העבירה, לפיהם הירי בוצע באופן מכוון ובהעדר קינטור בכך קיבע העיקרון לפיו ישנה אלמנטים שהם קונסטיטוטיביים להתגבשות האשמה הפלילית המסוימת, בהתאם ליסודות העבירה, וזאת ללא קשה לאופן הגד רתם בחקיקה. העיקרון הגדול של המשפט הפלילי הוא כי מוטל על .התביעה להוכיח היסודות המגבשים את העבירה מעבר לספק סביר 4 סעיף34 כב.(א) לחוק העונשין קובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר ."לספק סביר 5 סעיף40 ב. לחוק העונשין– "העיקרו ן המנחה בענישה– "הלימה. 6 סעיף40 .י.(ג) לחוק העונשין רח' דניאל פרי ש10, תל- אביב64731, טל : 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 [email protected] - http://www.israelbar.org.il : mail -E ברישיון מתכוון לסחור בו. המניעים להחזקת כלי ירייה עשויים להיות רבים (מבלי שיש בכך להכשיר המעשה, המהווה כאמור עבירה מסוג פשע, כשלעצמו). מכל מקום, קשר אמפירי כאמור לא הוצג, וניתן לדמיין מצבים רבים בהם אנ שים מחזיקים מספר נשקים מבלי לסחור בהם וללא כל כוונה לסחור בהם. מהצד השני, הנטל המוטל על הנאשם להוכיח שהוא לא סחר הוא נטל ערטילאי, שקשה להבין כיצד יוכלו נאשמים לעמוד בו מול פני חזקה עובדתית הקבועה בחוק. אילו סוגי ראיות ייחשבו להוכחת חפות? כיצד יוכל אדם להוכ יח דבר שלילי, שלא היה במציאות? איך יוכיח שהוא לא ביצע עסקה (זאת, כאשר, מלכתחילה אין ראיה או טענה שהוא העביר חזקה בחפץ, או קיבלו עבורו תמורה). נדמה כי מדובר בדרישה להצגת ראיות שאינן בנמצא, ובהטלה מודעת של סיכוני משגה על נאשמים, באופן שאיננו רציונאלי, ובוודא.י שאינו יכול להיחשב סביר ומידתי 9. העיקרון החשוב שעומד ביסוד המשפט הפלילי, מימים ימימה, הוא שנאשם אינו נדרש ,"להוכיח" שהוא לא ביצע מעשה עבירה, אלא להיפך. הנאשם אינו צריך להוכיח דבר והתביעה הכללית- המדינה, שהיא המאשימה המבקשת להפעיל כוח כופה כלפיו- היא שנדר שת להוכיח כי הנאשם ביצע כל אחד ואחד מהמעשים המיוחסים לו, כהצדקה .)לנקיטת הענישה שהיא מבקשת להטיל עליו (לרבות רמת ענישה חמורה יותר 10 . ,אנו מצטרפים להערות הסניגוריה הציבורית בנייר העמדה שהוגש מטעמה, המפנה בנוסף, גם לתיקוני החקיקה המשמעותיים שבוצעו בשנים האחרונו ת בקשר לדינים החלים על עבירות הנשק, תוך מתן כלים נרחבים ביותר בידי הרשויות להתמודד עם .עבירות אלה 11 . למרבה הצער, אנו רואים הצעת החוק הנדונה כחלק ממגמה רחבה יותר, ומדאיגה, בעת הזו, של הגשת הצעות חוק המבקשות לאפשר "קיצורי דרך" המפרים את העקרונות היסודיים והערוב ות הבסיסיות של ההליך הפלילי. המשותף להצעות האלו הוא שהן מבקשות לאפשר הרשעה או נקיטת אמצעים אחרים הפוגעים בחירויות יסוד של אזרחים, גם מקום שבו אין ראיות להוכחת האשמה כנדרש בהליך הפלילי. ההצעות הללו מתבססות על הדגשת אינטרסים ציבוריים שאמנם אין חולק על חשיבות ם, אך גם ודווקא לאורם, נדרש חידוד בקשר לייחודה של הענישה הפלילית ובקשר לעקרונות שעומדים בבסיס המשפט הפלילי של ישראל, מיום היווסדו. ויש לשוב ולהזהיר מפני .חקיקה המשנה מן היסוד את אסטרטגיית ההוכחה והטלת סיכוני המשגה בהליך הפלילי ג. העברת נטל ההוכחה אל שכם הנאש ם– אימתי? (חריגותה מרחיקת הלכת של הצעת )החוק הנוכחית 12 . השאלה באילו תנאים עשויה החלטת המחוקק להעביר את נטל ההוכחה אל שכם הנאשם להיחשב לגיטימית היא שאלה משפטית חשובה, ובמהותה היא שאלה חוקתית הקשורה באופן הדוק לזכותו של הנאשם להליך הוגן. השאלה היא אם ישנם מצבי ם או הקשרים משפטיים מסוימים בהם עשוי "חוט הזהב" שהוזכר בפסקה4 .לעיל להיפרם רח' דניאל פרי ש10, תל- אביב64731, טל : 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 [email protected] - http://www.israelbar.org.il : mail -E 13 . שאלה זו התעוררה במשפט הישראלי, ובשיטות משפט נוספות, במספר הקשרים: בראש "וראשונה בקשר לשאלת נטל ההוכחה של "סייגים והגנות7 :(במינוח המשפט המקובל Affirmative Defences); בקשר ל"יסודות ;"שליליים" לעבירה8 בקשר להחלתן של "חזקות"; ובקשר לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, המשפיעות על קביעת מתחם .העונש ההולם 14 . .הספרות המשפטית בקשר לנושאים הללו היא משמעותית וענפה9 משפטנים רבים מצדדים ביישומה של "חזקת חפות חולשת- כל" השוללת כליל את האפשרות להעביר את .נטל ההוכחה אל שכמו של הנאשם, מטעמים חוקתיים10 ,ישנן גישות מרוככות יותר ,"המבוססות על הבחנות כגון ההבחנה בין הגנות מסוג "הצדק" לבין הגנות מסוג "פטור או על הבחנות אחרות. ואולם, נדמה שקיים קונצנזוס כי אמת המידה החוקתית להעברת נטל ההוכחה היא מהותית, והיא אינה תלויה בבחירת אופן הניסוח הטכני של סעיף חוק זה או אחר. כלומר, יש להקפיד על בחינה מהותית- חוקתית של המהלך המוצע ומשמעותו. פרופ' אהרון אנקר הדגיש והזהיר כי "ההבדל בין יסודות העבירה מחד "לדברים שבהגנה מאידך, הוא עניין שבנוחות ונוהג בלבד (ולכן, לא ניתן להותיר לה)חלטה שרירותית הגדרתם של יסודות שליליים או הגנות. 11 :ופרופ' ביין הוסיף "הבחירה בטכניקה חקיקתית לפיה יש לכלול יסוד כלשהו כחלק מהגדרת העבירה, או לחלופין, להעמידו כהגנה או כסייג שמחוץ להגדרת העבירה, היא שרירותית "לחלוטין. 12 15 . :נבהיר ונסביר את מהות הביקורת משפטנים, בארץ ובעולם, שבו והזהירו כי באופן פורמלי, המחוקק יכול להגדיר כל יסוד עובדתי כחלק מיסודות העבירה הפלילית– ואז ברור שחל לגביו כלל היסוד לפיו נטל ההוכחה חל על התביעה מעבר לספק סביר– או לחלופין, כיסוד שלילי, כהגנה, או ביצירת "חזקה". לכאורה, זה עניי ן של טכניקה חקיקתית פשוטה, כך מכאן הסכנה. למעשה, השאלה שעל הפרק בקשר לכל הצעה כזו .היא שאלה חוקתית מהותית מדרגה ראשונה השאלה שחייבת להישאל היא אם מדובר במהלך שמאפשר, הלכה למעשה, לפטור את התביעה מחובתה להוכיח יסוד שהינו קונסטיטוטיבי לגיבושה של האחריות הפליל.)ית (או האחריות הפלילית המסוימת 7 מאז תיקון39 לחוק העונשין, חל לגבי כל הסייגים הכלליים הקבועים בחלק הכללי והמקדמי לחוק העונשין הכלל :לפיו.""התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג השאלה המתייחסת להגנו ת הקבועות בחיקוקים מחוץ לחוק העונשין היא סבוכה יותר, ר' ע"פ4675/97 רוזוב נ' מדינת ישראל(, פ"ד נג4 ) 337 ( 1999 .) 8 לדוגמה, הוכחת "המטרה הכשרה" בקשר להחזקת סכין או אגרופן, סעיף186 .לחוק העונשין 9 נפנה בעניין זה לסקירה וניתוח מפורטים המובאים בעבודת הדוקטורט ,של ד"ר נחשון שוחט, הח"מ "החובה המוסרית והמשפטית להגן על חפים מפשע מפני הרשעת-שווא: עיון ביקורתי- אנאליטי במחויבויותיה הנורמטיביות והפרוצדוראליות הנגזרות של מערכת המשפט ," (אוניברסיטת חיפה2015 '), בעמ347-382 "העברת נטל ההוכחה אל שכם הנאשם– האם סטייה מן המח.ויבות הראשונה", ולאסמכתאות הרבות המובאות שם https://dbisrael.co.il/pdf/533595344art1.pdf 10 "ראו לדוג' מאמרו החשוב של כב' השופט פרופ' דן ביין "ההגנה החוקתית על חזקת החפות עיוני משפט כב11 ( 1999 ') ומקורות המובאים שם; א' ידין "משא ההוכחה והכלל 'אין עונשים מספק הפרקליט ו188 ;)(תש"ט אהרון אנקר "נטל השכנ "וע בהגנות החלק הכללי של החוק הפלילי הפרקליט לא465 ( 1977 .) 11 אנקר, לעיל הערה8 ', עמ236 . 12 ביין, לעיל הערה8 ', עמ17 . רח' דניאל פרי ש10, תל- אביב64731, טל : 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 [email protected] - http://www.israelbar.org.il : mail -E ובמלים אחרות– אם בלעדי היסוד שלגביו מועברת חובת ההוכחה, לא מתגבשת באופן מהותי העבירה המסוימת המיוחסת לנאשם, אזי ההגנה החוקתית שוללת העברת נטל .ההוכחה אל שכמו של הנאשם 16 . הצעת החוק הנוכחית היא מרחיקת-לכת במובן שהיא מבקשת להעבי ר אל שכם הנאשם )את נטל ההוכחה ביחס למעשה העובדתי הפיזי עצמו (וזאת, למעשה, בהעדר כל ראיה– ."כלומר, יסוד "העסקה" או "הסחר נעיר בעניין זה כי באותה מידה ניתן היה לקבוע "חזקת ביצוע ירי" ולדרוש מהנאשם להוכיח שהוא לא השתמש בנשק שבו הוא החזיק שלא כדין. בשני המקרי ,ם, שחרורה של התביעה הכללית מדרישת ההוכחה האלמנטרית וברמה שמעבר לספק סביר, איננה קבילה ויישומה המעשי יוביל בהכרח להרשעות חפים .מפשע ולעוות דין 17 . כדי להמחיש את הנקודה נבקש להפנות לפסק דינו העקרוני של בית המשפט העליון של ארצות הברית בענייןApprendi v. New Jersey 530 U.S. 466 (2000) המעורר סוגיה דומה. בענייןApprendi נדרש בית המשפט העליון לחוק של מדינת ניו ג'רזי שקבע עבירה של נשיאת נשק למטרה בלתי- .חוקית, שבצדה עונש מאסר של בין חמש לעשר שנים חיקוק נפרד הגדיר גורמים המשפיעים על רמת הענישה. בין היתר, נקבע שאם מוכח לפי מאזן הסתברויות שמדובר ב"פשע שנאה", כלומר כי מטרת נשיאת הנשק הייתה להפחיד .אדם או קבוצה על רקע גזעני, ניתן יהיה לגזור עונש של בין עשר לעשרים שנות מאסר ,וכך, התאפשר לתביעה להוכיח בשלב ניהול ההוכחות את החזקת הנשק שלא כדין, בלבד ברמה שמעבר לספק סביר (ובפני ,חבר מושבעים), ואז, בשלב הראיות והטיעונים לעונש בפני שופט יחיד, ולפי מאזן הסתברויות, כי מדובר בפשע שנאה. בית המשפט העליון קבע כי החוק מפר את זכותו של הנאשם להליך הוגן, ופסל אותו. בית המשפט שלל את ההבחנה המלאכותית בין שלבי ההוכחה, ועיגן את העיקרון לפיו כל עובדה שיש בה כדי ,להביא להחמרת ענישה אל מעבר למתחם או לעונש המקסימום הקבועים בצד העבירה .חייבת להיות מוכחת בפני חבר מושבעים וברמה שמעבר לספק סביר 18 . יש להדגיש כי בישראל המצב המשפטי הוא ברור ומפורש יותר. במסגרת הליכי חקיקת תיקון113 לחוק העונשין בעניין הבניית שיקול הדעת בענישה, בעקבות ניירות עמדה שהוגשו בנושא זה מטעם לשכת עורכי הדין, הסניגוריה הציבורית ומשפטנים מובילים בתחום (פרופ' רות קנאי ופרופ' אורן גזל אייל), נערך תיקון משמעותי בהצעה בשלב הדיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת, בהוספת סעיף40י. שעניינו "הוכחת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה". הסעיף מבהיר,ברחל בתך הקטנה ,כי על פי הדין הישראלי התביעה הכללית מחויבת להוכיח כל נסיבה מחמירה הקשורה לביצוע העבירה, ויש ב ה כדי להשפיע על קביעת מתחם העונש ההולם, ברמה שמעבר לספק סביר. קביעה זו מבטאת את עקרונות היסוד של ההליך הפלילי, בכללם עיקרון האשמה, עיקרון ההלימה ,בין סוג ומידת העונש לבין סוג ומידת האשמה בנסיבות העניין, עיקרון מדרג הענישה וכמובן, ספינת הדגל של דרישת ההוכחה מעבר לספק סביר, שהינה הערובה החשובה רח' דניאל פרי ש10, תל- אביב64731, טל : 1-599-500-606, פקס: 03-6918696 Fax: 10 DANIEL FRISH St. TEL-AVIV 64731, Tel. 1-599-500-606 רח' שופן1 , ירושלים92190 ., טל1-599-500-606 , פקס: , Fax: 02-5610062 1-599-500-606 . TEL , 92190 JERUSALEM . CHOPIN St 1 [email protected] - http://www.israelbar.org.il : mail -E ביותר למניעת הרשעת ם של חפים מפשע בעבירות שהם לא בי צעו (הרשעת חף מ פשע כוללת גם הרשעת נאשם שביצע עבירה בעבירה נבדלת וחמורה יותר מזו שאותה הוא .)ביצע 19 . מכל הסיבות הללו, אנו ממליצים לוועדה הנכבדה שלא לקדם את הצעת החוק, ואנו סבורים כי ככל שההצעה תתקבל, דינה להיפסל מטעמים חוקתיים של פגיעה לא מוצדקת ובלתי-מידתית בזכות להליך הוגן. .אנו עומדים לרשותכם בקשר לכל שאלה נוספת וככל הנדרש ,בכבוד רב ובברכה העתקים : עו"ד עמית בכר- .ראש לשכת עורכי הדין ח"כ גלעד קריב– חבר .ועדת החוקה, חוק ומשפט, כנסת ישראל עו"ד אפרת חקאק– .יועצת משפטית לוועדת החוקה, חוק ומשפט, כנסת ישראל עו"ד לילך וגנר– .מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים עו"ד איתי שונשיין– מנכ"ל .לשכת עורכי הדין עו"ד דניאל איזנברג צדיקים– .מ"מ מנהל מחלקת ועדות מקצועיות, לשכת עורכי הדין עו"ד דניאל למברסקי– .ממונה על הפורום הפלילי, לשכת עורכי הדין ,טל גבאי עו"ד ,טליה טוני גרידיש עו"ד ,ד"ר נחשון שוחט עו"ד ( יו"ר מנהל) ועדת חקיקה פלילי לשכת עורכי הדין )יו"ר (משותפת ועדת חקיקה פלילי לשכת עורכי הדין )יו"ר (משותף ועדת חק יקה פלילי לשכת עורכי הדין