חומר רקע
23
יוני2024
י"ז סיון תשפ"ד
לכבוד
"יו ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן
הנדון: הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון– הזדהות עם מבצע עבירת טרור מסוג המתה )
התשפ"ג–
2023
–
תגובה ל הצעת נוסח מטעם היו"ר
אנו מתכבדים להגיב לנוסח שהופץ לקראת הדיון שיתקיים ביום24.6.24
בועד
ה החוקה
חוק ומשפט., לקראת אישור לקריאה ראשונה
אנו מבקש
ים להתנגד להצעה .
,אף שההצעה בעייתית פחות מהצעת החוק המקורית היא עדיין מרחיבה את האיסור על
הסתה לטרור
שלא לצורך , ו
עלולה לה פליל התבטאויות רבות שאין בהן יסוד של חומרה
מיוחדת .ושאין בהן פוטנציאל סכנה שמצדיק הפללת ביטוי
מובן כי המאבק בטרור הוא מאבק מוצדק וחשוב מאין כמוהו, ואף ביתר שאת מאז הטבח
המזעזע שארע ב -
7.10.23
. עם זאת, מכך לא נובע שיש לעבור למשטר של אכיפת יתר כנגד
התבטאויות מקוממות או מכעיסות, שאין בהן נזק מיוחד
ה בא לידי ביטוי באיזונים
.שהוכנסו לעבירות הביטוי בחוק המאבק בטרור
:להלן עמדתנו ביתר פירוט
הדין הקיים באשר להסתה, הזדהות ודברי שבח לפי חוק המאבק בטרור
1.
חוק המאבק בטרור
קובע מספר עבירות" המתבצעות באמצעות
ביטוי"
.
החמורה
שבהן היא 'לפי סע24
)(ב ,לחוק המאבק בטרור עונשה5
שנות מאסר ואלה
:יסודותיה
1.
מפרסם קריאה ישירה .לביצוע מעשה טרור
2.
,מפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו
ועל פי תכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא
.לעשיית מעשי טרור
החוק
מתייחס ל שתי
סיטואציות
חמורות
במיוחד של הסתה
ומסדיר את העבירה
הפלילית סביבן . בסיטואציה הראשונה החומרה
המיוחדת
היא
הקריאה
הישירה
לביצוע מעשה טרור–
זה מצב שלא דורש קיומו של
יסוד הסתברותי , קרי העבירה
מתגבשת על ידי עצם הקריאה הישירה לביצוע מעשה טרור . בסיטואציה
השניי
ה ,
החומרה המיוחדת
באה לידי ביטוי
ביסוד ההסתברותי.
משמעות הדבר היא כי
על אף שאין כאן "קריאה ישירה" הרי שכאשר נאמרים דברי שבח, אהדה או
,עידוד למעשה טרור, כשעל פי הנסיבות יכולים להביא (בעתיד) למעשי טרור
.נדרשת רמת הסתברות של אפשרות ממשית לכך, כדי להביא לגיבוש העבירה
התיקון ה
מוצע
:לפי הצעת היו"ר
2.
,לפי ההצעה יתוקן סעיף24
:בשתי דרכים
א.
,ראשית
יתווסף סעיף (ב1
: ), לפיו
"
,המפרסם דברי שבח או אהדה למבצע מעשה טרור שגרם למותו של אדם
תמיכה בו או הזדהות עמו, במטרה להזדהות עם המעשה, דינו–
מאסר
".חמש/שלוש שנים
מ כאן, שבעוד בדין הקיים, ישנו איסור להזדהות עם מעשה טרור או עם
ארגון טרור
(לפי סעיף24
,))(א כאן יתווסף גם יסוד של הזדהות עם מבצע
.מעשה טרור שגרם למותו של אדם
ב.
שנית, לפי ההצעה,
תשתנ
ה ה סיפא של סעיף24
)(ב(2)
כך שהיסוד
."ההסתברותי בסעיף ישתנה מ"אפשרות ממשית" ל"אפשרות סבירה
ביקורת
3.
,ראשית באשר לחלק הראשון–
אכן מדובר בנוסח בעייתי פחות מאשר זה שהוצע
בהצעת החוק המקורית, שלא כללה את היסוד הנפשי המיוחד של "מטרה
להזדהות עם המעשה" וכללה גם הזדהות עם האדם ללא קשר למעשיו (למשל
.)בקשר עם פועלו לפני מעשה הטרור עם זאת, העב
רה י עדיין
יוצרת קטגוריה
נוספת של עבירת הזדהות שאין בה כלל יסוד הסתברותי לגרימת מעשה טרור
.או עבירה אחרת ,אכן קיים דמיון בין ההצעה להזדהות עם ארגון טרור (לפי
סעיף24
))(א
בו קיימת חלופה של הזדהות "בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון
.הטרור" ללא היסוד ההסתברותי אלא
שגם
סעיף זה, מלכתחילה, רחב מדי (וכך
)סברנו בזמן שנחקק התיקון לחוק הטרור לפני כעשור
ואינו עונה על עקרון הנזק
הדורש פגיעה כלשהי או סיכון לפגיעה של הערך המוגן בעבירה . העובדה שיש
סעיף אחד שמנוסח
באופן רחב, באשר להזדהות עם ארגון , אינה סיבה טובה
ל למוד ממנו ולנסח סעיפים נוספים כאלה. כמו כן, ישנו חשש שיסוד הכוונה
להזדהות עם המעשה עלול להילמד בקלות רבה מההזדהות עם האדם, ובכך
.שיסוד זה לא יהיה מחסום אמיתי בפני אכיפת יתר בביטויים שכאלה
4.
החלק
השני בהצעה
בעייתי אף יותר.
לאחר התיקון, כל פרסום שיש בו יסוד של
,הזדהות, שבח, עידוד או אהדה למעשה טרור שכולל רק "אפשרות סבירה" ולא
""אפשרות ממשית
שהוא יביא למעשי טרור–
יביא להרשעה בעבירה שדינה
.חמש שנות מאסר
5.
אכן נוסח זה בעייתי פחות מהנוסח המקורי שביקש למחוק כליל את דרישת
ההסתברות, מה שהיה מרחיב בצורה קיצונית ביותר את האיסור. אלא שגם
הורדת הרף ל"אפשרות סבירה" תביא להרחבה לא ראויה ופגיעה בלתי מידתית
.בחופש הביטוי
6.
ראוי להב ה
יר כאן מהי
בדיוק הדרישה ההסתברותית ."של "האפשרות הממשית
מעבר לתוכנו של הפרסום, דרישה
זו בעיקר עוסקת בשאל
ות כגון מי המפרסם
ומה מידת השפעתו על הציבור ,מי נחשף לפרסום ועד כמה הנחשפים
לפרסום
נחשפים גם לפרסומים נוגדים,
כמה
,תהודה יש לפרסום מהו
הרקע לפרסום ,
האם מדובר בפרסום יחיד או בגל של פרסומים דומים היוצרים אקלים
ציבורי
כללי, עד כמה
התוכן מסוכן ומניע
לפעולה1.
שנמוך
""האפשרות הממשית
לכדי "אפשרות סבירה" עלול להוות קריאת כיוון
כלפי רשויות המשטרה, התביעה ובתי המשפט להוריד מאד את הרף (ועל רקע
ריבוי כתבי האישום שהוגשו מאז טבח ה-
7.10
נראה שרף זה נמוך ממילא2
) עד
כדי הגשת כתבי אישום כמעט בכל התבטאות שיש בה את
היסוד של ההזדהות.
נדגיש – אף ש אין לאמירות
כ ,אלו מקום במרחב הציבורי עדיין
מדובר
בהגבלת
זכות חשובה, אולי החשובה ביותר לקיומה של דמוקרטיה–
.הזכות לחופש ביטוי
1
איתי וושלר, עמיר פוקס, מרדכי קרמניצר "עבירות ההסתה לגזענות ולאלימות–
חשיבה מחדש", המכון
,הישראלי לדמוקרטיה2019
', בעמ33-35
; רע"פ2533/10
( מדינת ישראל נ' בן חורין2011
). יש לציין כי עד
לחקיקת חוק המאבק בטרור ב-
2016
היתה העבירה של הסתה לטרור חלק מעבירת ההסתה לאלימות
וטרור תחת סעיף144
.ד לחוק העונשין, שכוללת כולה יסוד הסתברותי
2 לפי הדיווח האחרון שמנמסר לועדת
חוקה, בשנה האחרונה הוגשו189
כתבי אישום בעבירות הזדהות
והסתה לטרור (דיווח מאת משרד המשפטים לפי סעיף99
לחוק המאבק בטרור, מיום30.5.24
.)
,על כן כדי להצדיק הפללה של ביטוי, חובה להצביע על פגיעה משמעותית
( באינטרס חשוב
כמו בטחון המדינה וחיי אזרחיה ). כאשר אין אפשרות ממשית
לפגיעה כזו – אין הצדקה לאסור על הביטוי ,
ונותרת פגיעה בלתי נחוצה ובלתי
מוצדקת בחופש הביטוי .
7.
יש לזכור כי גם בציבור הערבי וגם בציבור היהודי יש לעתים תגובות ספונטניות
(שמבטאות זעם
) לאחר מעשה טרור,
שיכולות להתפרש כעידוד למעשה טרור
)(למשל כנקמה.
לא לכל תגובה כזו עשוי להיות פוטנציאל ממשי להביא לעשיית
.מעשה טרור
הוא הדין בתגובות של שביעות רצון ושמחה על מעשה טרור של
אנשים מן
הצד שביצע אותו. במיוחד אמורים הדברים במגיבים צעירים שאין
.להם מעמד ציבורי ואין להם כל השפעה על הציבור הפללה , כמעט של כל
התבטאות כזו, היא הפללת יתר,
."בגדר "תפסת מרובה לא תפסת
יש בכך הסטה
של המאבק הקריטי בטרור-
ממניעה אפקטיבית של טרור למהלכי סרק שאין
בהם תועלת, ועלולים אף להזיק. הרחבה כזו של העב
י רות עלולה לפתוח גם את
הדרך לאכיפה שרירותית ובררנית, שכן ממילא לגופי האכיפה אין משאבים
להגיע לכל
המתבטאים הללו , שהתבטאותם מקוממת אך נטולת השפעה על
.אחרים
8.
מבחינת
הה י סטוריה חקיקתית, גם הנוסח המקורי שהוצע לחוק המאבק בטרור
בתזכיר שפורסם בשנת2010
כלל "אפשרות סבירה" ולאחר דיונים קדחתניים
בוועד
ה,
שנמשכו עד חקיקת החוק בשנת2016
,
הוכנס היסוד של "אפשרות
ממשית" שמשווה את הסטנדרט שקיים בעבירות ההסתה לאלימות ולטרור עוד
משנת2002
(סעיף144
ד2
לחוק העונשין, שעד היום קובע סעיף דומה בהסתה
לאלימות באמצעות הרף של אפשרות ממשית) כך שגם מבחינת הרמוניה
.חקיקתית לא ראוי לשנות זאת רק בהקשר זה
9.
מאז טבח ה -
7.10
התקיימו מספר דיונים בו ו עדת החוקה, תוך ליווי פעילות
המשטרה והפרקליטות בחקירה והגשת כתבי אישום רבים בעבירות ההסתה
לטרור. מדיונים אלה לא עלה כי קיים צורך או חסר בחוק הקיים בכדי להתמודד
:עם התופעה של התבטאויות מסוכנות ברשתות החברתיות אלא ההיפך
הדינים
הקיימים מעניקים כלים מספיקים, ומאפשרים אכיפה משמעותית של
.האיסורים
10
. לסיכום ,
הפללת יתר המוצעת בהצעה זו איננה הדרך הראויה לממש מטרה
חשובה למיגור ביטויי הזדהות בטרור.
ההצעה כרוכה ב פגיעה קשה ובלתי
מידתית
.בחופש הביטוי היא מהווה
שינוי בלתי מוצדק של החוק הקיים. ה חוק
הקיים
נחקק בעקבות מלאכה יסודית ומעמיקה , שנמשכה שנים ארוכות
והשתתפו בה מיטב אנשי המקצוע בתחום הביטחון .
העבירה הקיימת
בחוק
מספקת כלים מספיקים למלחמה בתופעה המסוכנת של הסתה לטרור והזדהות
עם ארגון טרור ומעשי טרור .
היא עושה זאת באופן מאוזן ומידתי, כיאה למדינה
דמוקרטית ולמעמדו הרם של חופש הביטוי בדמוקרטיה .
.אין הצדקה לשנותה
,בברכה
ד"ר
עמיר פוקס
פרופ' מרדכי קרמניצר