חומר רקע

.2024 6. 19 :לכבוד ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת הערות לעניין 'הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס3), התשפ"ד - 2024 ד"ר יובל פרוקצ'יה1 הקושי שמעורר הדין הקיים ▪ דיני פרשנות החוזה מ בקשים לקבוע כללים שיסייעו לבית המשפט לעמוד על תוכן ההסכמה של ,הצדדים כפי שזו באה לידי ביטוי בחוזה שכרתו. אינדיקציות ראייתיות בדבר תוכנה של ה ה סכמה עשויות ל הישען על לשו ן ה חוזה , ו עשויות להישען על נסיבות אחרות שאינן לשוניות (כגון המטרה שביקשו הצדדים להשיג באמצעות החוזה). מחלוקת ארוכת שנים עוסקת בשאלה מה צריך להיות משקלן היחסי של ראיות שמקורן בלשון לעומת אלה שמקורן בנסיבות. הצעה זו מבקשת לשנות את הדין הקיים בסוגיה זו . ▪ ,בעת כריתת החוזה לצדדים כוח רב להשפיע על עיצובה של ה לשון , אך כוחם להשפיע על הנסיבות שישמשו לפירושו– ,מוגבל יותר. לפיכך, צדדים המבקשים להגביר את מידת שליטתם בתוצאה הפרשנית יכולים לעשות זאת בעיקר באמצעות הקפדה על לשון מ .פורטת ומדויקת ▪ אף שלשון מפורטת ומדויקת עשויה ל ,צמצם את הסיכון לפרשנות מוטעית ניסוח החוזה בדרך זו כרוך ב"עלויות עסקה" ניכרות בשלב המשא ומתן . עלויות אלה נובעות מן הצורך להבחין בין התפתחויות עתידיות אפשריות, מן הצורך לנהל משא ומתן פרטני באשר לכל התפתחות אפשרית (לרבות אלה שהסתברות התרחשותן)נמוכה , ומן הצורך בהבנה עמוקה של הדין החוז י והשפעתו על מערכת היחסים החוזית . ככל שהשלכותיה הכלכליות של העסקה מהותיות יותר, כך מתחזק התמריץ של הצדדים להשקיע בכתיבה של לשון מפורטת ומדויקת, חרף עלויותיה הניכרות . ▪ ההצעה נשענת על ההנחה (הסבירה) כי כאשר צדדים מעוניינים להשקיע משאבים ניכרים בעיצובה של לשון ,מפורטת ומדויקת כלל פרשני המתיר פנייה נרחבת אל הנסיבות עלול להחליש את כוחם לשלוט בתוצאתו הפרשנית . לפיכך, בחוזים שבהם משאבים אלה מושקעים, ראוי, ככלל, להקנות ללשון משקל גבוה לעומת .משקלה בחוזים אחרים ▪ "לאור זאת, ההבחנה בין חוזים עסקיים "גדולים– שבהם הלשון היא בדרך כלל מפורטת ומדויקת – לחוזים ,אחרים שבהם ההשקעה בעיצוב הלשוני פחותה .היא הבחנה שיש היגיון בצידה הבחנה זו עומדת ביסוד .ההצעה הנוכחית ▪ ואולם בצד יתרונה ,של ההבחנה האמורה טמונים בה .גם שני חסרונות מרכזיים ▪ החיסרון האחד הוא כי שימוש בכללי פרשנות שונים לחוזים מסוגים שונים תחייב ה תדיינות משפטית בשאלת סיווגו של כל חוזה לקטגוריה הפרשנית הרלוונטית. תידרש הכרעה בשאלה אם 1 חוקר ומרצה בכיר בתחום דיני החוזים והניתוח הכלכלי של המשפט , בית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן . תואר ראשון במשפטים ,ובכלכלה (האוניברסיטה העברית2000 ,); תואר שני בכלכלה (האוניברסיטה העברית2002 ); תואר שני במשפטים (אוניברסיטתHarvard , 3 200 ), תואר שלישי במשפטים (אוניברסיטתHarvard , 2009 .) :דוא"ל [email protected] :, אתר אישי https://www.runi.ac.il/faculty/yprocaccia . החוזה המדובר הוא "עסקי" או "לא עסקי"; מהו "שוויו" של החוזה; מהו "המחזור העסקי" של הצדדים; והאם החוזה הממשלתי שבו מדובר עוסק "במדיניות", או שמא תכליתו אינה מתחום ,ה"מדיניות". מושגים אלה מותירים שוליים רחבים של עמימות, ועלולים להקשות על הצדדים לייקר את ההתדי ינות, ולפגוע בוודאות המשפטית )(שההגנה עליה היא תכליתו של התיקון . ▪ ,החיסרון האחר הוא כי גם כאשר צדדים משקיעים משאבים רבים בעיצוב הלשון אין לצפות כי יוכלו לכרות חוזים "שלמים", שיטפלו ב כל בעיה שעלולה להתעורר במורד הדרך .באופן מקיף ,חוזים "שלמים" אינם קיימים במציאות הן בשל מגבלות הדמיון האנושי, ו הן בשל עלויות העסקה .הכרוכות בכריתה של חוזים המתקרבים לשלמות לאור זאת, פרשנות לשונית בלתי מסויגת עלולה .לפגוע ברווחת הצדדים, גם כאשר השקעתם בעיצוב הלשון היא גדולה וניכרת ▪ לאור ,השיקולים האמורים:הצעתי היא לשקול אחת משתי חלופות ▪ החלופה הראשונה ,שהיא לדע תי הפשוטה יותר והעדיפה: אימוץ הוראה כללית המתירה התנאה על כלל הפרשנות של סעיף25 )(א ▪ על פי חלופה ,זו יוכר במפורש כוחם של ה צדדים לה תנות על כלל הפרשנות הקבוע בסעיף25 )(א ,)(הקובע את היחס בין הלשון והנסיבות ובפרט יוכר כוחם לקבוע בחוזה כי ללשון יוקנה מעמד בכורה או מעמד מכריע . ▪ הכוח להתנות על דיני הפרשנות מתבקש מעקרון חופש החוזים. דיני הפרשנות אינם מיועדים להכווין את התנהגות הצדדים (לשם כך קיימת אסדרה קוגנטית), אלא רק להדריך את בית המשפט כיצד לעמוד על .תוכן הסכמתם האקטואלית משכך , אם צדדים מבקשים להנחות את .בית המשפט כיצד לאמוד את דעתם, ראוי כי להנחיה זו יוקנה תוקף ▪ מאחר שהצורך בפרשנות לשונית ממילא מתעורר ב חוזים שבהם הצדדים כורתים חוזה מפורט ומדוקדק– נראה כי צדדים המעוניינים בפרשנות המקנה ללשון מעמד בכורה יכולים להביע רצון זה בקלות במסגרת החוזה המפורט שהם כורתים, מבלי שיצטרכו לשאת בעלויות עסקה .ניכרות פתרון זה מ אפשר אפוא לצדדים המעוניינים בפרשנות לשונית להגשים את מטרתם בקלות, תוך הימנעות מן החסרונות הכרוכים בהחלה דיפרנציאלית של כללי הפרשנות מכוח .החוק ▪ החלופה השנייה: הוראה הקובעת כי כאשר הלשון מפורטת ומדויקת, יוקנה ללשון מעמד בכורה ▪ הצעת החוק מבקשת לתאר את המקרים שבהם הלשון צפויה להיות מפורטת ומדויקת, על .בסיס אינדיקציות כמותיות, כגון היקף המחזור העסקי של הצדדים, או "שוויה" של העסקה ואולם השימוש באינדיקציות אלה מעורר קשיים ניכרים )(כמפורט בהמשך , הצפויים לדעתי .להגביר את אי הוודאות במקום לצמצמה ▪ אפשרות עדיפה היא לקבוע כי בנסיבות שבהן צדדים השקיעו משאבים ניכרים בכתיבה של חוזה מפורט ומדויק, יוקנה ללשון מעמד בכורה. ואולם מאחר שגם חוזים מפורטים הם בלתי .שלמים, לא תישלל סמכותו של בית המשפט לפנות גם אל הנסיבות במקרים חריגים ▪ ,על רקע זה מוצע לקבוע הוראה כדלהלן (כפי שנוסחה בתגובת אנשי האקדמיה ל קול הקורא )שפירסם משרד המשפטים : " בחוזה עסקי מפורט, שהשלכותיו הכלכליות ניכרות, ושנכרת "על סמך ייעוץ משפטי, חזקה כי כוונת הצדדים הייתה להקנות ללשון מעמד בכורה . להלן כמה הערות קונקרטיות נוספות לנוסח המוצע: ▪ סעיף (א1 () 1 ))(א– בית המשפט רשאי לסטות מן הפרשנות הלשונית אם פרשנות כזאת "תביא"לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת בנסיבות העניין ▪ "הביטוי "תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת אינו מוצלח, משום ש הוא אינו מתאר את .השאלה שנדרש בית המשפט לבחון בבואו לבדוק את תחולתו של הסייג הביטוי מתאר את מצב דעתו של השופט , לא את הטעם שבגינו ראוי כי יינתן משקל לראיה שאינה .לשונית ▪ ,אם המבנה העיקרי של ההצעה נותר על כנו מוצע לקבוע, בדרך ישירה יותר, כי פרשנות " לשונית היא "בלתי מתקבלת על הדעת" אם היא נוגדת בבירור את תכליתו של החוזה" . ▪ סעי פים (א1 () 2), (א1 () 3) – כללי הפרשנות החלים בחוזים נשוא התיקון יהיו ניתנים להתנאה ▪ ,כאמור לעיל ראוי לדעתי להכיר בזכות התנ א ה כללית באשר ל יחס שבין הלשון ,והנסיבות ולא להגבילה לחוזים .נשוא התיקון ▪ ההכרה בזכות ההתנ אה ביחס לחוזים נשוא התיקון עלולה להשמיע הסדר שלילי, ולפיו .הזכות אינה עומדת ביחס לחוזים אחרים. יש להבהיר אם לתוצאה זו ההצעה מכוונת .לדעתי יש להימנע מכך ▪ סעיף (א1 () 5 () 1 ) – חוזה בין עוסקים– מחזור עסקאות העולה על4 מיליון ש"ח ▪ ההצעה מבקשת להחיל את הפרשנות הלשונית על צדדים שמחזור העסקאות שלהם עולה על4 .מיליון ש"ח לשנה מוצע לזנוח את ההיזקקות ל ,מבחן זה שכן ל מחזור העסקאות קשר רופף בלבד ל .תנאים שבהם החלתו של התיקון היא רצויה ייתכנו עוסקים שמחזור העסקאות שלהם עולה על4 מיליון ש"ח, אך חוזה הקונקרטי שכרתו – .היקפו נמוך במקרים אלה אין להניח כי ישקיעו משאבים רבים בעיצובה המדוקדק של הלשון, ועל כן החל ה של פרשנות לשונית ה על חוזה א .ינה צפויה לשקף את רצונם ▪ סעיף (א1 () 5 () 2 ) – חוזה בין עוסקים– שווי העסקה עולה על15 מיליון ש"ח ▪ הוראה זו אף היא קשורה באופן רופף בלבד לרציונל שבבסיס התיקון. קביעת הסף של 15 .מיליון ש"ח היא במידה רבה שרירותית ▪ נראה כי השימוש ב"סף שווי" מוגדר מיועד להגביר את הוודאות המשפטית – כך של כאורה יהיה לצ דדים ברור איזה מכללי הפרשנות צפוי לחול .בעניינם ואולם ספק רב אם יש ב הגדרה זו כדי להגשים את .המטרה האמורה לא קשה לדמיין שורה של :בעיות שנוסח כזה עשוי לעורר. למשל מה יהיה דינם של חוזים ארוכי טווח (כגון חוזה ?אספקה), הקובעים את מסגרת ההתקשרות אך לא את פרטיה מה יהיה דינו של חוזה המעניק ל אחד הצדדים א ופציית רכש או אופציית מכר, ש בעת הכריתה לא ידוע אם ?תמומש מה יהיה דינו של חוזה לתקופה בלתי קצובה (שכל צד זכאי להפסיקו ?)בהתראה סבירה ▪ יתרה מכך, גם כאשר הצדדים משקיעים משאבים ניכרים בעיצוב הלשון, אין בכוחם לכרות חוזים שלמים. לפיכך , גם בחוזים אלה נדרשת אפשרות להיזקק לראי ות שאינן לשוניות לפחות במקרים חריגים . ▪ סעיף2 – הוספת תוספת: תחולת התיקון על חוזים שהמדינה צד להם ▪ ההצעה שבתוספת מחריגה מתחולת הכלל "חוזה שהמדינה צד לו שמטרתו יישום מדיניות הממשלה או מדיניות שר משרי הממשלה". דברי ההסבר מבהירים כי ייתכנו חוזים שהמדינה צד להם אך אין הם ,עוסקים ב"מדיניות" של הממשלה או של שר ועל כן .הכלל שבתיקון מיועד לחול בהם ▪ ההבחנה בין חוזים ממשלתיים המקדמים "מדיניות" לאלה שאינם מקדמים ""מדיניות .היא הבחנה קשה ובעייתית רשויות השלטון אמונות על יישום מדיניות הממשלה , ועל כן כל התקשרות של המדינה מיועדת להגשים את מדיניותה בדרך זו .או אחרת ▪ מוצע אפוא לזנוח הבחנה זו. כמו כן מוצע לקבוע כי חוזים שהמדינה צד להם יוחרגו מן התיקון באופן מלא . הטעם לכך הוא כי שיקולים המנחים את המדינה בכריתת חוזים הם אחרים מאלה של המגזר העסקי . ,לעתים קרובות למדינה לא נתונים המשאבים הנדרשים כדי לכתוב חוזים מפורטים ומדוקדקים (כפי שעושים תאגידים )עסקיים . אף מערכת התמריצים הפועלת במינהל הציבורי שונה מזו הפועלת בשוק .העסקי הניסיון מלמד כי חוזים שהמדינה צד להם הם לעתים קרובות בלתי ברורים גם כאשר השלכותיהם הכלכליות ניכרות. מאחר שהרציונל היסודי של התיקון אינו .חל בחוזים אלה, מוטב להחריגם מתחולתו של התיקון ▪ סעיף 3 – מניעת תחולה רטרואקטיבית ▪ סעיף זה מיועד למנוע את החלת התיקון למפרע. ואולם בד בבד הוא קובע כי על חוזה שחודש לתקופה נוספת יחולו הכללים החלים על חוזה שנכרת לראשונה במועד החידוש . נראה כי ההנחה העומדת ביסוד סייג זה היא כי בעת חידוש החוזה מתנהל .משא ומתן חדש, שבמסגרתו השינוי בכללי הפרשנות צפוי להילקח בחשבון ▪ ספק גדול אם ראוי להניח את ההנחה האמורה. כאשר חוזה מחודש, לעתים קרובות לא מתנהל לגביו משא ומתן חדש. מאחר שהצדדים מודעים לתנאי ההתקשרות .ומעוניינים להמשיך אותה בתנאים דומים, הם אף אינם נזקקים לייעוץ משפטי לפיכך, ההנחה כי הם מודעים לשינוי בכללי הפרשנות במועד זה אינה נראית הנחה .מבוססת ▪ לאור זאת, מוצע לקבוע כי חוזה שחודש, כמוהו כחוזה שנכרת במועד כריתתו של החוזה המקורי .