הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2217416
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת לימור סון הר מלך
אופיר כץ
______________________________________________
פ/4675/25
הצעת חוק זיהוי קורבנות אסון, התשפ"ד–2024
דברי הסבר
ארגון זק"א – איתור חילוץ והצלה (להלן – זק"א), עוסק בטיפול בחללים קורבנות אסון. הארגון פועל מזה עשרות שנים בכל רחבי הארץ, ומונה אלפי מתנדבים חדורי מוטיבציה אשר זמינים בכל עת ובכל שעה למשימת הקודש בשמה הם פועלים. מתנדבי זק"א מהווים כוח מקצועי, מיומן ואיכותי המחזק את גופי החירום וההצלה בחירום ובשגרה ומסייע להם. לזק"א יכולת מקצועית ואירגונית ייחודית בתחום, ויכולת זו היא בעלת חשיבות מיוחדת למדינת ישראל, רוויית האתגרים בנושאי החירום והצלה.
היעילות המבצעית, כמו גם הגישה המקצועית ומעשי החסד של ארגון זק"א ומתנדביו, הפכו לשם דבר בארץ ובעולם מזה שנים, כאשר בחודשים האחרונים, על רקע מתקפת הטרור של חמאס על יישובי עוטף עזה מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), קיבל הארגון הכרה ציבורית רחבה בחשיבות וחיוניות פעולתו.
זק"א פועל כארגון המבוסס על מתנדבים, והוא מהווה עמותה פרטית ללא מטרות רווח, התלויה לצורך פעילותה השוטפת בעיקר בתרומות של תורמים בארץ ובעולם, וכן בתמיכות ממשלתיות בהיקף צנוע ביחס להיקף הפעילות של הארגון בתחום. מצב דברים זה מגביל, מטבע הדברים, את האפשרות לתכנון ארוך טווח של הפעילות בתחום, להרחבת הפעילות הנדרשת וממילא הוא מותיר את המשך הפעילות תחת עננה מתמדת של חוסר ודאות.
נוכח האמור, בשל צרכים מקצועיים שעלו מהשטח בשנים האחרונות, צרכים שהתחדדו וקיבלו משנה תוקף כאמור על רקע מתקפת הטרור של חמאס, ובשל ההכרה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, בצורך בהגנה על כבוד המת, נועד חוק זה להכיר בעמותת ארגון זק"א – איתור חילוץ והצלה כארגון המתנדבים הלאומי לזיהוי קורבנות אסון.
יובהר כי ההכרה בארגון ספציפי זה נובעת מהידע המקצועי הרחב שנרכש בארגון במשך עשרות שנים, מהיקף המתנדבים הגדול שלו והניסיון הרב שלהם בנושא, וכן מהיקף פרישתו הרחב – על פני עשרות ערים ולמעלה מחמש מחוזות – המאפשר לפעול במקביל במספר זירות, בכל רחבי הארץ, כולל באמצעות יחידות מיוחדות המסוגלות לתת מענה לכל תרחיש. כל אלו, בהתחשב בצורך המקצועי לפעול באופן אחוד ומרוכז, נוכח הרגישות הנדרשת בטיפול בחללים קורבנות אסון.
במצב רגיל ראוי שהיה שפעילות זק"א תיעשה על-ידי המדינה, בייחוד על רקע היותה מדינה יהודית והחשיבות היתרה הנובעת מכך בשמירה על כבוד המת. עם זאת, נוכח התועלות הציבוריות, החברתיות והתפעוליות רחבות ההיקף שיש בשימור זק"א כארגון מתנדבים, וכן נוכח הוותק והניסיון, הידע המקצועי ורוחב הפריסה של הארגון הקיים כאמור, מוצע לשמור על זהותו ומאפייניו האמורים של הארגון, תוך הכרה בו כארגון המתנדבים הלאומי. זאת, במובנים מסוימים בדומה למצב הדברים הקיים ביחס לארגון מגן דוד אדום.
ראשית מוצע להכיר בזק"א כתאגיד המקבל תקציב ממשלתי, ובמסגרת זאת להגדיר את מטרות ותפקידי זק"א. כך, מוצע לקבוע כי מטרת זק"א היא הבטחת שמירה על כבוד המת של כל אדם באשר הוא אדם. לשם מימוש מטרה זו, מוצע כי ארגון זק"א יהיה מוסמך לעסוק במגוון רחב של תפקידים, כגון: טיפול בקורבנות חללי אסון בישראל; טיפול בחללים קורבנות אסון שהם אזרחי מדינת ישראל במדינות אחרות בעולם; ביצוע הדרכות והכשרות מקצועיות לעניין הטיפול בחללים קורבנות אסון; סיוע לרשויות הביטחון בכל דבר הנוגע לטיפול בזירות אסון, לרבות עניינים הכרוכים בהצלת חיים; סיוע לרשויות הביטחון באיתור נעדרים; סיוע הומניטרי בזירות אסון בעולם; פרסום הנחיות לכלל הגורמים הממשלתיים שבאים במגע עם חללים קורבנות אסון, בעניין הטיפול בחללים קורבנות אסון עד להגעת מתנדבי זק"א למקום האירוע; קידום מחקרים בנושא הטיפול בחללים קורבנות אסון ושמירה על כבוד המת; וכן ביצוע כל תפקיד אחר שהטיל עליהם שר הפנים שיהיה אחראי על חוק זה.
כן, קובע החוק את האורגנים של זק"א, כאשר מוצע כי סמכויותיהם, דרכי מינויים, הסדרים הנוגעים לעבודתם, ועוד הוראות הנוגעות לפעילות של הארגון, ייקבעו בתקנון זק"א שיותקן על ידי האסיפה הכללית, באישורו של שר הפנים. בעניין זה מוצע, כי בתקנון ייקבעו גם עקרונות מנחים לפעילותו של הארגון; סמכויות עזר הקשורים לפעילותו; הסדרים בעניין מערך המתנדבים בארגון; וכל נושא אחר הדרוש לצורך פעילותו התקינה של הארגון.
לצד האורגנים האמורים ומבלי לגרוע מסמכויותיהם, מוצע להקים מועצת ציבורית מייעצת שימנה שר הפנים, אשר תהיה מורכבת מנציגי ממשלה רלבנטיים, וכן מנציגים מקרב הוועד המנהל של זק"א. מועצה זו תייעץ לזק"א בשאלות הנוגעות למדיניות האסטרטגית של הארגון.
בנוסף, מתוך ההכרה של מדינת ישראל בחשיבותו של הארגון, מוצע כי הארגון יהיה פטור ממסים, בגין נושאים הנוגעים לפעילותו הציבורית, כמקובל בגופים מעין אלו.
יודגש, כי ההכרה בארגון כארגון מתנדבים, ותקצובו על בסיס הכרה זו, צפויה לחסוך למדינת ישראל עשרות מיליוני שקלים בשנה, שנדרש היה להוציא אילו היה נקבע כי פעילותו של זק"א צריכה להיעשות על-ידי המדינה, כפי שראוי היה לעשות במצב דברים רגיל. יצוין, כי האמור בהקשר זה מבוסס על עבודה כלכלית-מקצועית שנעשתה בעניין, אשר העריכה את העלות הנדרשת לפעילות מסוג זה לו היתה נעשית על ידי המדינה.
בהקשר זה, מוצע לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה, שיבטיחו את המשך התנהלותו התקינה של הארגון, כמקובל בחוקים אחרים הנוגעים לגופים פרטיים, בהם נקבע כי התקצוב שלהם יהיה מתקציב המדינה. כך, מוצע לקבוע הסדרים שונים ובהם חובה להגשת דו"ח שנתי על פעילות הארגון; איסור על העברה לאחר של נכסים שבבעלות הארגון, אלא באישור שר הפנים; חובה למנות מבקר פנים שיפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית; הקביעה כי זק"א יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1985 [נוסח משולב], ועוד.
נוכח אופי פעילותו של הארגון, מוצע לקבוע כי השר שיהיה ממונה על ביצועו יהיה שר הפנים, אשר יהיה מוסמך לקבוע תקנות לביצועו. בהקשר זה מוצע, כי תקנות הנוגעות לסמכויות הארגון, והממשקים בינו לבין גופים מדינתיים אחרים כמו משטרת ישראל, גורמי רפואה ועוד ממשקים שהסדרתם הכרחית בשלב המידי שלאחר אישור חוק זה ייקבעו על-ידי שר הפנים בתקנות, בהתייעצות עם השרים האחראים על אותם גופים.
עוד במסגרת חוק זה, מוצע לערוך מספר תיקונים עקיפים, כדלקמן:
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"א–1995: מוצע למנות את זק"א במסגרת הגדרת "מתנדב" בסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי. יצוין, כי מתנדבי הארגון מוכרים כבר משנת 2014 כמתנדבים לצורך חוק זה, ומטרת התיקון היא להגדיר זאת באופן מפורש בחקיקה, בדומה לגופים דומים אחרים.
חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951: מוצע למנות את זק"א במסגרת הגדרת "ארגון עזר" בסעיף 1 בחוק ההתגוננות האזרחית. יצוין, כי הארגון הוכרז בשנת 2003 כארגון עזר לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, על ידי שר הביטחון וככזה הוא מהווה חלק מהמענה המשולב אותו מוביל פיקוד העורף בעתות חירום ומלחמה. לפיקוד העורף הסמכות להדריכו ולהפעילו בשעת חירום על פי צורך. מטרת התיקון גם בהקשר זה, היא לקבוע את הדברים בצורה מפורשת בחקיקה.
חוק העונשין, התשל"ז–1977: מוצע להגדיר את ממלאי התפקיד בזק"א כעובדי ציבור, לצורך העבירה הפלילית של תקיפת עובד ציבור, שכן אין הבדל אמיתי בהיבט זה בין מתנדבי זק"א, לבין אנשי מד"א למשל.
חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014: מוצע לקבוע את זק"א כאחד הארגונים בהם ניתן לעשות שירות אזרחי-ביטחוני, בדומה לגופים אחרים המנויים בחוק זה. בהקשר זה יצוין, כי הכרה כאמור ניתנה לזק"א עוד בשנת 2014, והמטרה בתיקון העקיף היא לקבוע את הדברים בצורה מפורשת בחקיקה.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]: מוצע לפטור אמבולנסים של זק"א מאגרות רישום ומאגרות רישיון רכב, בדומה למצב הקיים לגבי אמבולנסים של ארגון מד"א.
פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971: מוצע להכיר בזק"א כארגון הצלה, קרי כארגון שעזרתו נדרשת בעת אירוע חירום אזרחי, כמפורט בפקודת משטרה. יצוין, כי כבר כיום הארגון מוכר כארגון הצלה, מכוח הכרה של השר לביטחון הפנים משנת 2017, והמטרה בתיקון זה היא לקבוע זאת מפורשות בפקודת המשטרה.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בסיוון התשפ"ד (24.06.2024)
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"חללים קורבנות אסון" – מי שמת מוות בלתי טבעי, כתוצאה מפיגוע טרור, אירוע אלימות, אירוע לחימה, תאונה, התאבדות וכיוצא בזה, או מי שמת מוות טבעי המצריך נקיטת פעולות לשם שמירה על כבוד המת; "חללים קורבנות אסון" – מי שמת מוות בלתי טבעי, כתוצאה מפיגוע טרור, אירוע אלימות, אירוע לחימה, תאונה, התאבדות וכיוצא בזה, או מי שמת מוות טבעי המצריך נקיטת פעולות לשם שמירה על כבוד המת;
"טיפול בחללים קורבנות אסון" – לרבות איתור וחילוץ חללים קורבנות אסון, איסוף גופות, חלקי גופות, שיירים או חפצים של חללים כאמור, והובלתם אל המכון לרפואה או שמירתם עד הבאה לקבורה; "טיפול בחללים קורבנות אסון" – לרבות איתור וחילוץ חללים קורבנות אסון, איסוף גופות, חלקי גופות, שיירים או חפצים של חללים כאמור, והובלתם אל המכון לרפואה או שמירתם עד הבאה לקבורה;
"השר" – השר לביטחון לאומי. "השר" – השר לביטחון לאומי.
תאגיד זיהוי קורבנות אסון בישראל 2. מוקם בזאת תאגיד "זיהוי קורבנות אסון – איתור חילוץ והצלה (זק"א)" (להלן – התאגיד). מוקם בזאת תאגיד "זיהוי קורבנות אסון – איתור חילוץ והצלה (זק"א)" (להלן – התאגיד).
גוף מבוקר 3. התאגיד הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1985 [נוסח משולב]. התאגיד הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1985 [נוסח משולב].
מטרות ותפקידי זק"א 4. (א) מטרת התאגיד היא הבטחת שמירה על כבוד המת של כל אדם באשר הוא אדם. (א) מטרת התאגיד היא הבטחת שמירה על כבוד המת של כל אדם באשר הוא אדם.
(ב) לשם מימוש מטרתו, מוסמך התאגיד לעסוק בנושאים הבאים: (ב) לשם מימוש מטרתו, מוסמך התאגיד לעסוק בנושאים הבאים:
(1) טיפול בחללים קורבנות אסון בישראל;
(2) טיפול בחללים קורבנות אסון שהם אזרחי מדינת ישראל, במדינות אחרות בעולם, בתיאום עם משרד החוץ;
(3) ביצוע הדרכות והכשרות מקצועיות לעניין הטיפול בחללים קורבנות אסון;
(4) סיוע לרשויות הביטחון בכל עניין הקשור לטיפול בזירות אסון, לרבות עניינים הכרוכים בהצלת חיים, לפי כללים שייקבעו בתקנות;
(5) סיוע לצבא הגנה לישראל ומשטרת ישראל באיתור נעדרים;
(6) סיוע הומניטרי בזירות אסון בעולם;
(7) פרסום הנחיות בעניין הטיפול בחללים קורבנות אסון במקום האירוע עד הגעת מתנדבי זק"א;
(8) קידום מחקרים בנושא טיפול בחללים קורבנות אסון ושמירה על כבוד המת;
(9) ביצוע כל תפקיד אחר שהטיל עליו השר בתקנות.
מוסדות התאגיד 5. (א) מוסדות התאגיד הם: האסיפה הכללית, הוועד המנהל, המנהל הכללי וועדת הביקורת. (א) מוסדות התאגיד הם: האסיפה הכללית, הוועד המנהל, המנהל הכללי וועדת הביקורת.
(ב) האסיפה הכללית תתמנה לפי הוראות חוק זה, והיא תתווה את מדיניות התאגיד, תמנה את הוועד המנהל, את ועדת הביקורת ואת המנהל הכללי, ותפקח על פעולותיהם. (ב) האסיפה הכללית תתמנה לפי הוראות חוק זה, והיא תתווה את מדיניות התאגיד, תמנה את הוועד המנהל, את ועדת הביקורת ואת המנהל הכללי, ותפקח על פעולותיהם.
(ג) האסיפה הכללית תבחר יו"ר מבין חבריה. (ג) האסיפה הכללית תבחר יו"ר מבין חבריה.
מועצה ציבורית מייעצת 6. מבלי לגרוע מהסמכויות של האורגנים של התאגיד, השר ימנה מועצה ציבורית מייעצת, וזה הרכבה: מבלי לגרוע מהסמכויות של האורגנים של התאגיד, השר ימנה מועצה ציבורית מייעצת, וזה הרכבה:
(1) נציג משרד הפנים, בהסכמת שר הפנים; (1) נציג משרד הפנים, בהסכמת שר הפנים;
(2) נציג המשרד לביטחון לאומי, בהסכמת השר; (2) נציג המשרד לביטחון לאומי, בהסכמת השר;
(3) נציג הרבנות הראשית לישראל, בהסכמת הרב הראשי לישראל; (3) נציג הרבנות הראשית לישראל, בהסכמת הרב הראשי לישראל;
(4) ארבעה נציגים מקרב הוועד המנהל של זק"א. (4) ארבעה נציגים מקרב הוועד המנהל של זק"א.
תקנון התאגיד 7. (א) האסיפה הכללית תתקין, בתוך שישה חודשים מיום כניסת חוק זה לתוקף, את תקנון התאגיד (להלן – התקנון), והיא רשאית להכניס בו שינויים מעת לעת. (א) האסיפה הכללית תתקין, בתוך שישה חודשים מיום כניסת חוק זה לתוקף, את תקנון התאגיד (להלן – התקנון), והיא רשאית להכניס בו שינויים מעת לעת.
(ב) בתקנון ייקבעו, בין היתר: (ב) בתקנון ייקבעו, בין היתר:
(1) עקרונות מנחים לפעילות זק"א;
(2) הרכב האסיפה הכללית והוועד המנהל, תפקידיהם, סמכויותיהם, אופן בחירתם, עניינים הנוגעים לכהונתם וסדרי עבודתם;
(3) מינוי יו"ר האסיפה הכללית ויו"ר הוועד המנהל, תפקידיהם, סמכויותיהם ועניינים הנוגעים לכהונתם;
(4) תפקידי המועצה הציבורית המייעצת וסמכויותיה;
(5) מינוי המנכ"ל, תפקידיו, סמכויותיו ועניינים הנוגעים לכהונתו;
(6) הרכב ועדת ביקורת, תפקידיה, סמכויותיה ועניינים הנוגעים לכהונתה וסדרי עבודתה;
(7) הסדרים הנוגעים למערך המתנדבים, לרבות ענייני כשירות והכשרה;
(8) סמכויות עזר, לרבות הוראות לעניין גיוס תרומות;
(9) כל נושא אחר הדרוש לצורך פעילותו התקינה של זק"א;
(10) דיווחים לשר ולכנסת.
(ג) נוסף לעניינים הנזכרים בסעיף קטן (ב) ניתן לקבוע בתקנון התאגיד כל עניין אחר המסדיר את פעילות התאגיד. (ג) נוסף לעניינים הנזכרים בסעיף קטן (ב) ניתן לקבוע בתקנון התאגיד כל עניין אחר המסדיר את פעילות התאגיד.
(ד) התקנון או תיקון בו טעונים אישור השר ופרסום ברשומות. (ד) התקנון או תיקון בו טעונים אישור השר ופרסום ברשומות.
תקציב התאגיד ומימונו 8. (א) התקציב השנתי של התאגיד ימומן מתקציב המדינה. (א) התקציב השנתי של התאגיד ימומן מתקציב המדינה.
(ב) התקציב השנתי שימומן מתוך תקציב המדינה, בהתאם להוראת סעיף קטן (א), ייקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. (ב) התקציב השנתי שימומן מתוך תקציב המדינה, בהתאם להוראת סעיף קטן (א), ייקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), קיבל התאגיד הכנסות נוספות שאינן מתקציב המדינה, יהא התאגיד רשאי לשלם ולהתחייב מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין על ידי השר, בהסכמת שר האוצר, כתקציב נוסף. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), קיבל התאגיד הכנסות נוספות שאינן מתקציב המדינה, יהא התאגיד רשאי לשלם ולהתחייב מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין על ידי השר, בהסכמת שר האוצר, כתקציב נוסף.
פטור ממיסים 9. (א) כל נכס המשמש לפעילות התאגיד יהיה פטור מכל אגרה, ארנונה או תשלום חובה אחר המשתלמים לרשות המקומית; פטור כאמור לא יחול על נכס או חלק ממנו המשמש למטרות מסחריות. (א) כל נכס המשמש לפעילות התאגיד יהיה פטור מכל אגרה, ארנונה או תשלום חובה אחר המשתלמים לרשות המקומית; פטור כאמור לא יחול על נכס או חלק ממנו המשמש למטרות מסחריות.
(ב) התאגיד יהיה פטור מכל מכס, מס ערך מוסף, מס קניה, היטל וכל תשלום חובה אחר בגין ייבוא מכשירים וציוד המשמשים אותו לביצוע תפקידיו לפי חוק זה, לרבות אמבולנסים להובלת נפטרים, בין אם הם נקנו על ידי התאגיד או התקבלו ללא תמורה. (ב) התאגיד יהיה פטור מכל מכס, מס ערך מוסף, מס קניה, היטל וכל תשלום חובה אחר בגין ייבוא מכשירים וציוד המשמשים אותו לביצוע תפקידיו לפי חוק זה, לרבות אמבולנסים להובלת נפטרים, בין אם הם נקנו על ידי התאגיד או התקבלו ללא תמורה.
איסור העברת נכסים 10. התאגיד לא יהיה רשאי למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותו, אלא באישור השר. התאגיד לא יהיה רשאי למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותו, אלא באישור השר.
הגשת דו"ח שנתי 11. התאגיד יגיש דין וחשבון שנתי על פעילותו, בהתאם למתכונת שתיקבע בתקנון. התאגיד יגיש דין וחשבון שנתי על פעילותו, בהתאם למתכונת שתיקבע בתקנון.
מבקר פנימי 12. (א) לתאגיד ימונה מבקר פנימי שיפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992. (א) לתאגיד ימונה מבקר פנימי שיפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992.
(ב) על אף האמור בסעיף 7(א) לחוק הביקורת הפנימית, המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתוכנית עבודה שנתית או תקופתית; ועדת הביקורת תגיש את תכנית העבודה לאישור האסיפה הכללית, אשר תחליט אם לאשר אותה ובאילו שינויים. (ב) על אף האמור בסעיף 7(א) לחוק הביקורת הפנימית, המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתוכנית עבודה שנתית או תקופתית; ועדת הביקורת תגיש את תכנית העבודה לאישור האסיפה הכללית, אשר תחליט אם לאשר אותה ובאילו שינויים.
(ג) המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת דו"ח על ממצאיו, והיא תעבירו, בצירוף המלצותיה, לאסיפה הכללית. (ג) המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת דו"ח על ממצאיו, והיא תעבירו, בצירוף המלצותיה, לאסיפה הכללית.
ביצוע ותקנות 13. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב) תקנות בעניין הסדרת סמכויות התאגיד וממשקים מול גופים אחרים ייקבעו בהתייעצות עם השרים האחראים על אותם גופים, בתוך שישה חודשים מכניסתו לתוקף של חוק זה. (ב) תקנות בעניין הסדרת סמכויות התאגיד וממשקים מול גופים אחרים ייקבעו בהתייעצות עם השרים האחראים על אותם גופים, בתוך שישה חודשים מכניסתו לתוקף של חוק זה.
תיקון חוק הביטוח הלאומי 14. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 287, אחרי פסקה (12) יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 287, אחרי פסקה (12) יבוא:
"(13) חבר מתנדב בזיהוי קורבנות אסון – איתור חילוץ והצלה (זק"א)." "(13) חבר מתנדב בזיהוי קורבנות אסון – איתור חילוץ והצלה (זק"א)."
תיקון חוק ההתגוננות האזרחית 15. בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, בסעיף 1, בהגדרה "ארגון עזר", אחרי פסקה (4) יבוא: בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, בסעיף 1, בהגדרה "ארגון עזר", אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) זיהוי קורבנות אסון – איתור חילוץ והצלה (זק"א), שהוקם בחוק זיהוי קורבנות אסון, התשפ"ד–2024;". "(5) זיהוי קורבנות אסון – איתור חילוץ והצלה (זק"א), שהוקם בחוק זיהוי קורבנות אסון, התשפ"ד–2024;".
תיקון חוק העונשין 16. בחוק העונשין, התשל"ז–1977, בסעיף 382א(ג), בהגדרה "עובד חירום", אחרי "במד"א" יבוא "או בזק"א". בחוק העונשין, התשל"ז–1977, בסעיף 382א(ג), בהגדרה "עובד חירום", אחרי "במד"א" יבוא "או בזק"א".
תיקון חוק שירות לאומי–אזרחי 17. בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014, בסעיף 4(א), אחרי פסקה (7) יבוא: בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014, בסעיף 4(א), אחרי פסקה (7) יבוא:
"(7א) זיהוי קורבנות אסון – איתור חילוץ והצלה (זק"א), שהוקם בחוק זיהוי קורבנות אסון, התשפ"ד–2024." "(7א) זיהוי קורבנות אסון – איתור חילוץ והצלה (זק"א), שהוקם בחוק זיהוי קורבנות אסון, התשפ"ד–2024."
תיקון פקודת התעבורה 18. בפקודת התעבורה [נוסח חדש], בסעיף 17(א), אחרי פסקה (4) יבוא: בפקודת התעבורה [נוסח חדש], בסעיף 17(א), אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) רכס של זיהוי קורבנות אסון – איתור חילוץ והצלה." "(5) רכס של זיהוי קורבנות אסון – איתור חילוץ והצלה."
תיקון פקודת המשטרה 19. בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, בסעיף 90א, בהגדרה
גוף הצלה", אחרי פסקה (3) יבוא: בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, בסעיף 90א, בהגדרה
גוף הצלה", אחרי פסקה (3) יבוא:
"(3א) זיהוי קורבנות אסון – איתור חילוץ והצלה (זק"א), שהוקם בחוק זיהוי קורבנות אסון, התשפ"ד–2024." "(3א) זיהוי קורבנות אסון – איתור חילוץ והצלה (זק"א), שהוקם בחוק זיהוי קורבנות אסון, התשפ"ד–2024."