הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2219438
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת שמחה רוטמן
______________________________________________
פ/4691/25
הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ"ד–2024
דברי הסבר
מטרתה של הצעת חוק זו לשנות את הליך מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים (להלן – הנציב) לפי חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–2002 (להלן – החוק).
על פי ההסדר הקיים, הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת הנציב, שהיא הועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד. הצעת החוק מבקשת לבטל הסדר זה, ולקבוע תחתיו כי הנציב ייבחר בידי מליאת הכנסת, בהצבעה חשאית, בהליך המקביל לבחירת נשיא המדינה הקבוע בחוק יסוד: נשיא המדינה, וימונה לתפקידו על ידי נשיא המדינה.
מפאת חשיבותו של תפקיד הנציב וההשלכות הרחבות על ענייניו של כלל הציבור, מוצע לקבוע כי בחירת הנציב תיעשה ברוב מיוחד של שבעים חברי הכנסת.
שינוי זה בא על רקע משבר מתמשך סביב מוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים, כאשר כהונת הנציב האחרון הסתיימה בתחילת חודש מאי 2024 ומאז טרם מונה לו מחליף. דיון שקיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום 10 ביוני 2024 בנושא זה מצא כי הטעם העיקרי לאי-בחירת הנציב נעוץ בחוסר ההסכמה בין הגורמים האמונים על הצעת מועמד כיום.
לפיכך, הצעה זו מבקשת לקבוע שהכנסת תהיה זו שתבחר את המועמד, ובכך למנוע סיטואציה שבה בהיעדר הסכמה לא ממונה נציב. להסדר המוצע יתרון נוסף, והוא מניעת ניגוד עניינים פוטנציאלי או למראית עין, הטמון במעורבות שופטי בית המשפט העליון בבחירת הנציב – בהתחשב בתפקידו לברר תלונות על התנהגות שופטים לרבות אלו המעורבים בבחירתו. בחירת הנציב בידי הכנסת, כרשות הנבחרת המייצגת את הציבור, תבטיח כי הליך המינוי יהיה עצמאי, שקוף ונקי מניגודי עניינים, וצפויה לחזק את אמון הציבור במוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בסיוון התשפ"ד (24.06.2024)
תיקון סעיף 3 1. בחוק נציבות תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–2002 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, במקום סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יבוא: בחוק נציבות תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–2002 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, במקום סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יבוא:
"(ב) הנציב יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירת הכנסת שתיערך בהצבעה חשאית. "(ב) הנציב יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירת הכנסת שתיערך בהצבעה חשאית.
(ג) הצעת מועמד לכהונת הנציב תכלול את שם המועמד, פרטיו האישיים ואת הסכמתו לכהן בתפקיד, והיא תוגש בכתב ליושב ראש הכנסת בידי כל אחד מאלה: (ג) הצעת מועמד לכהונת הנציב תכלול את שם המועמד, פרטיו האישיים ואת הסכמתו לכהן בתפקיד, והיא תוגש בכתב ליושב ראש הכנסת בידי כל אחד מאלה:
(1) שר המשפטים;
(2) עשרה חברי הכנסת.
(ד) יושב ראש הכנסת יודיע לכל חברי הכנסת בכתב, לא יאוחר משבעה ימים לפני יום הבחירה, על כל מועמד שהוצע ועל שמות חברי הכנסת שהציעוהו, ויכריז על המועמדים בפתיחת ישיבת הבחירה. (ד) יושב ראש הכנסת יודיע לכל חברי הכנסת בכתב, לא יאוחר משבעה ימים לפני יום הבחירה, על כל מועמד שהוצע ועל שמות חברי הכנסת שהציעוהו, ויכריז על המועמדים בפתיחת ישיבת הבחירה.
(ה) היו שני מועמדים או יותר, המועמד שקיבל קולותיהם של 70 חברי כנסת, הוא הנבחר. (ה) היו שני מועמדים או יותר, המועמד שקיבל קולותיהם של 70 חברי כנסת, הוא הנבחר.
(ו) לא נבחר נציב לפי סעיף זה, יודיע יושב ראש הכנסת על מועד חדש לבחירת נציב בתוך 60 ימים, והצעת מועמד תוגש בתוך 30 יום בדרך הקבועה בסעיף זה." (ו) לא נבחר נציב לפי סעיף זה, יודיע יושב ראש הכנסת על מועד חדש לבחירת נציב בתוך 60 ימים, והצעת מועמד תוגש בתוך 30 יום בדרך הקבועה בסעיף זה."
תיקון סעיף 5 2. בסעיף 5 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 5 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) יושב ראש הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים, יקבע את יום הבחירה, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ויודיע עליו בכתב לכל חברי הכנסת לפחות שלושה שבועות מראש." "(א1) יושב ראש הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים, יקבע את יום הבחירה, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ויודיע עליו בכתב לכל חברי הכנסת לפחות שלושה שבועות מראש."