חומר רקע

1 ועדת השר למיגור ה אלימות כלפי צוותים רפואיים ומנהליים במערכת הבריאות בראשות פרופ' שלמה מור-יוסף " "אלימות פוגעת בכולנו דו"ח המלצות דצמבר2017 2 ועדת השר למיגור אלימות כלפי צוותים רפואיים ומנהליים במערכת הבריאות בראשות פרופ' שלמה מור-יוסף ""אלימות פוגעת בכולנו דו"ח המלצות דצמבר 2017 :כתיבה ועריכה גב' סימה אזולאי ד"ר סיגל שפרן-תקוה 3 תוכן עניינים דברי יו"ר הועדה............................................ .............................................................................................. 4-5 .חברי הועדה............................................................................................................................. ................. 6 מטרות הועדה לפי כתב המינוי................................................................................................................... 7 דרכי עבודת הועדה.............................................................................................. ........................................ 7-11 .סקירת ספרות............................................................................................................................. .............. 12-15 מערכת הבריאות בישראל כמובילה מיגור אלימות בחברה ה ישראלית....................................................... 16 קווים מנחים ליישום ההמלצות................................................................................................................. 17 המלצות..................................... .................................................................................................................. 1. מחויבות הנהלה בכל הרמות למיגור וטיפול באלימות 1.1 משרד הבריאות 1.2 בכל ארגון בריאות 2. אכיפה- קשר עם המשטרה 3. אבטחה 4. חקיקה וענישה 5. חינוך, ה דרכה 6. מידע ושקיפות 18-21 ת קציב נדרש....................................................................................................... ......................................... 22 ...................................................................................................................דברי סיכום.............................. 23 נספחים........................................... ............................................................................................................... 1. כתב מינוי 2. סיכום של כל תתי ה ועדות 3. תמונת מצב– תחום בריאות הנפש 4. נייר עמדה של הקופות בנושא בריאות הנפש בקהילה 5. חקיקה קיימת 6. פסק דין , השופט ז יו אריאלי 4 דבר יו"ר הועדה פרופ' שלמה מור- יוסף אלימות המתרחשת במערכת הבריאות הינה השתקפות של האלימות המרחשת בחברה הישראלית בכללותה. ,אלימות היא אלימות בין אם היא מתרחשת בבית, ברחוב באירועי ספורט, בכביש, בבתי ספר או במערכת הבריאות . מערכת הבריאות הינה חלק מרכזי וחיוני בחברה . אלפי אזרחים אשר לרוב, שרויים בחרדה, דאגה ומצוקה נפשית וגופנית נזקקים ל שירותי הצוותים מדי יום . מי ליוני אינטראקציות מתקיימים בין מטפל, מטופל ובני משפחה מדי יום , אינטראקציות א שר לעיתים לא מבוטלות כוללות ביט וי אלימות כלפי צוותים . ואכ ן, אלימות כלפי צוותים רפואיים ומנהליים מתרחשת תדיר בין כתלי בתי חולים , במרפאות במוקדים לרפואה הקהילתית , כמו גם מול צוותי הצלה וחירום. מדי שנה, מדווחים למשרד הבריאות יותר מ- 3000 מקרי אלימות המתועדים נגד צוותים רפואיים, כאשר רק ב- 11% מהמקרים מדווחים למשטרה ו.שיעור נמוך מזה, מגיע למיצוי הדין למרות שורה של פעולות שננקטו לאורך השנים, בהן תכניות מניעה ממשלתיות , אלימות כלפי עובדי מערכת הבריאות ממשיכה להוות תופעה מדאיגה וחמורה , ההולכת ומחמירה בהיקף ובעוצמת האלימות. בניסיון להתמודד עם תופעה חמורה זו , הפוגעת ב צוותים וב מטופלים הוקמה הועדה הנוכחית על ידי שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות . "הוועדה למיגור והתמודדות עם אלימות במערכת הבריאות" אשר במשך כחצי שנה עסקה בגיבוש תכנית פעולה והמלצות למיגור והתמודדות עם תופעת האלימות במערכת הבריאות. ,במסגרת העבודה בוועדה שמנו לנו למטר ה, לגבש תוכנית המלצות אופרטיבית וכוללנית אשר תוביל לירידה משמעותית במספר מקרי האלימות , לייצר סביבה בטוחה לצוותים ולמטופלים וכן לעלייה בתחושת הביטחון של הצוותים הרפואיים, מתוך רצון לעצב מחדש מציאות בה יתאפשר ל צוותים הרפואיים למלא את עבודתם מבלי להרגיש מאו ימים. זהו אתגר מורכב אתו אנו ו כו , עדה , אמורים היינו להתמודד. אין ספק כי העבודה בתנאי לחץ והמחסור הכרוני בכוח אדם , בעיקר ברופאים /ות , אחיות /ים ועובדי מינהל משפיעים על אווירה מתוחה בבתי החולים ובמרפאות. בנוסף לכך , המבנים הישנים וגם החדשים יחסית , אינם מותאמים ל נפח הפעילות העולה משנה לשנה. שני נושאים אלו: כוח אדם ומבנים נמצאים על סדר היום של משרד הבריאות וארגוני הבריאות השונים ופתרונם הוא ארוך טווח ותלוי בגורמים רבים בתוך מערכת הבריאות ומחוץ למערכת הבריאות. בעבודת הוועדה התרכזנו בנושאים בהם אנו חושבים שיש מקום לה תערבות מי י דית מתוך הערכה כי התערבות זאת תניב את התוצאות הרצויות בפרק זמן קצר יחסית. לכן בעבודת הוועדה ניסינו לכוון לפתרונות הניתנים ליישום גם בצד המעשי וגם בצד התקציבי במהלך השנתיים הקרובות. שר הבריאות והמנכ"ל הצהירו עם מינוי הוועדה כי ליישום המלצות הוועדה ייועד תקציב ייחודי ואני סמוך ובטוח כי בדיוני התקציב המתקיימים בימים אלו הדבר יבוא לידי ביטוי. 5 התמודדות עם אלימות במערכת הבריאות מחייבת מעבר לתכנית סדורה , תקציב ולמחויבות מלאה של ההנהלה הבכירה ביותר במשרד הבריאות ובארגוני הבריאות השונים. הנושא חייב להיות ב אופן קבוע על שולחן ההנהלה, להיות חלק מתוכניות העבודה השנתיות תוך כדי קיום מעקב שוטף אחרי ביצוע התכנית ולהוות תנאי בכל תהליך רישוי והכרה. ההתמודדות עם האלימות מחייבת השקעה גדולה בצוות העובדים , בהתמודדות עם שחיקת העובדים, בהשקעה בדרכים להקטנת פוטנציאל האלימו ת ובהתמודדות עם האלימות ברגע שהיא פורצת ובתוספת כו ח אדם נקודתית. בנוסף לזאת יש צורך במערך אבטחה ושיטור מוגבר במוקדי האלימות העיקריים , מתן אפשרות לכל עובד להזעיק עזרה באופן מידי , תוך שימוש באפליקציה ייעודית בטלפון הסלולרי הנמצא ברשותו. מערכת האכיפה והענישה אף היא חייבת להתגייס במטרה למנוע את האלימות על ידי אכיפה מהירה וענישה ראויה ובפרק זמן יחסית קצר ממועד האירוע. אחד הנושאים החשובים הוא הצורך להתמודד עם מתן מידע למטופל ובני משפחתו לצורך הבנת התהליך הטיפולי בזמן אמת ולוחות הזמנים הצפויים. לשם כך יש להשתמש גם בטכנולוגיה וגם ו בכ ח אדם ייעודי (תוספת) אשר כל תפקידו יהיה מתן מידע שוטף למטופלים ולמשפחות. כלל הפעילות המתוארת חייבת להתבצע כמכלול ו להיות משולבת במסע של פרסום והסברה רציף בכלי התקשרות השונים ברשתות החברתיות ובמוסדות הרפואיים. לנושאים אלו נדרשנו בעבודת הו ועדה . הסיכום המוצג בחוברת זאת מתאר את תהליך העבודה לו היו שותפים רבים מקרב עובדי מערכת הבריאות והציבור הרחב. בתהליך מובנה של התייעצות שנערך ע"י חברת תובנות. .חוברת זו מסכמת את המסקנות וההמלצות בכל נושא תוך התייחסות לצרכים התקציבים המתבקשים ברצוני להודות ל כל חברי הוועדה על ההתגייסות לנושא חשוב זה ו ליו"ר תת הועדות. לד"ר סיגל שפרן- תקוה שהביאה לוועדה את החלק האקדמי ואשר הייתה שותפה חשובה ביותר בכתיבת דו"ח הוועדה. תודה מיוחדת לסימה אזולאי אשר ריכזה בצורה מקצועית ויעילה את עבודת הוועדה והשתתפה בכתיבת הדו"ח המסכ ם. אני משוכנע כי בדו"ח זה יש בסיס לתוכניות פעולה אותה אפשר ליישם באופן מידי ואני ממליץ כי לשם כך יוקם במשרד הבריאות צוות ייעודי. ,בברכה פ פרו ' שלמה מור יוסף יו"ר הוועדה 6 חברי הועדה ( לפי סדר א' ב ' של שמות משפחה) פרופ' שלמה מור יוסף, יו"ר הוועדה גב' סי מה אזולאי, מנהלת המחלקה להסמכה, מנהל הסיעוד, משרד הבריאות, מרכזת הוועדה מר אורי אור, מנהל אגף משאבי אנוש, מכבי שירותי בריאות גב' איילת גביש, סמנכ"ל משאבי אנוש, מאוחדת שירותי בריאות ד"ר שושי גולדברג, אחות ראשית ארצית וראשת מנהל הסיעוד, משרד הבריאות מר פיראס חאיק, רכז בכיר אירועים מיוחדים, אגף רפואה כללית, משרד הבריאות ד"ר אייל יחזקאלי, נציג הסתדרות הרפואית בישראל גב' אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות מר גדי כהן, סמנכ"ל משאבי אנוש, שירותי בריאות כללית מר אילן לביא, מנהל מערך הביטחון ואבטחת מידע, לאומית שי רותי בריאות גב' עירית ליבנה, מפקחת מרכזת בריאות, נציגת משרד החינוך עו"ד שרונה עבר-הדני, הלשכה המשפטית משרד הבריאות מר דב פסט, סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש, משרד הבריאות גב' מלכה פרגר, מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות גב' נעמה פרידמן, יו"ר ועדת אלימות ארצית, מכבי שירותי בריאות עו"ד נורית קורנהאוזר, מנהלת מחלקה מחוזית בפרקליטות מחוז מרכז (פלילי),נציגת פרקליטות המדינה גב' נופר קררו-אסלן, נציגת הציבור רפ"ק עו"ד אבי ראש, נציג משטרת ישראל ,מר יורם רובינשטיין, ראש אגף בכיר ביטחון משרד הבריאות מר ד וד שוורץ, ממונה ביטחון מחוז מרכז ודרום, משרד הבריאות מר דני שחר, מנהל תכנית עיר ללא אלימות ומערכי אכיפה עירוניים, נציג המשרד לביטחון פנים עו"ד טלי שטיין, המחלקה לייעוץ וחקיקה (ציבורי-חוקתי), נציגת היועץ המשפטי לממשלה ד"ר סיגל שפרן-תקוה, מומחית לאלימות במער כת הבריאות, המרכז הרפואי הדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית 7 מטרת הועדה לפי כתב המינוי ועדת השר למיגור והתמודדות עם האלימות במערכת הבריאות מונתה ע"י שר הבריאות ח"כ הרב יעקב ליצמן, במטרה ל- "עסוק בגיבוש תוכנית פעולה ובמתן המלצות למיגור והתמודדות עם תופעת האלימות במערכת הבריאות." (נספח .מס1) :תפקידי הוועדה 1. .ללמוד את מאפייני האלימות במערכת הבריאות 2. .לאתר את הנסיבות והסימנים המקדימים לשימוש באלימות כלפי צוות ומטופלים 3. .לבחון דרכי התמודדות במערכות בריאות בארץ ובעולם 4. להמליץ על שורת פעולות אשר יסייעו בהתמוד דות עם תופעת האלימות ומיגורה הן ברמה המערכתית והן .ברמת המטפלים 5. .להמליץ על הקצאת משאבים אשר יסייעו בהתמודדות עם תופעת האלימות ומיגורה :היעדים שהציבה הוועדה 1. .הורדת מספר מקרי האלימות כלפי הצוותים המטפלים במערכת הבריאות 2. העלאת תחושת הביטחון של הצוותים המטפלים. דרכי עבודת הועדה על מנת ללמוד ולהכיר את כל ההיבטים של אלימות במערכת הבריאות, הועדה פעלה במספר מישורים מגוונים וזאת מתוך כוונה להקשיב לכל הקולות ובכך לאפשר הליך עיצוב המלצות באופן מייצג, מקיף ויישומי. :להלן דרכי העבודה של הועדה 1. סקירת הספרות האקדמית על כ.ל היבטי התופעה בארץ ובעולם 2. :ישיבות מליאה במהלכן נערכו דיונים אודות מטרות הועדה, תמונת העתיד הרצויה הכוללת סביבה שאיננה אלימה במערכת הבריאות והגברת תחושת הבטחון תוך דיון בכלל כיווני הפעולה האפשריים להשגת מטרות ,אלו. דגש רב הושם על ניסוח המלצות אופרטיביות .יישומיות בכלל ארגוני הבריאות בישראל הוועדה קיימה6 דיונים במליאה כאשר לכל דיון הוזמנו אנשי שטח העובדים בתחום הנידון. דיוני הוועדה שקופים לציבור, צולמו, הוקלטו והועלו לאתר משרד הבריאו)ת. (סיכומי הישיבות באתר משרד הבריאות 17/7/2017 ישיבת פתיחה בנוכחות שר הבריאות חה"כ הרב יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות מר משה בר- 'סימן טוב. (סיכום ישיבה מס1) 8 31/7/2017 ""אלימות בפסיכיאטריה '(סיכום ישיבה מס2) 15/8/2017 '"אלימות בבתי החולים" (סיכום ישיבה מס3) 13/9/2017 '"אלימות בקהילה" (סיכום ישיבה מס4) 24/10/2017 "התמ ודדות ק "ופות החולים עם סוגיית האלימות '(סיכום ישיבה מס5) 2/11/2017 '"גיבוש התובנות" (סיכום ישיבה מס6) 3. הקמת תתי ועדות (נספח2 ) .א תת וועדה בנושא אמצעי ביטחון והגנה בבתי חולים ובקהילה ,בראשותו של מר גדי כהן שדנה בכלל הפעילויות בתחום המניעה והתגובה המהירה, ע .ד להגעת המשטרה .ב תת ועדה בנושא חקיקה ואכיפה בראשותו של מר דב פ,סט שדנה בכלל הפעילויות מרגע האירוע ועד .השלמת הטיפול בתיק ע"י רשויות המשפט והאכיפה ג. תת וועדה הכוללת נציגים מארבעת קופות החולים בנושא התמודדות עם סוגיית האלימות בתחום .בריאות הנפש בקהילה 4. מוזמני ם שהופיעו בפני הוועדה: במהלך דיוני הוועדה זומנו מטפלים שונים, נציגי מוסדות בריאות וכן נציגים הוזמנו נציגים מגופים שביקשו להופיע בפני הוועדה. להלן רשימת המוזמנים: ד"ר ווינשטיין, ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים ד"ר ברגמן, ראש אגף הפסיכיאטריה, משרד הבריא ות פרופ' מלמד, מנהל המרכז הרפואי אברבנאל פרופ' קרמר, מנהלת המרכז הרפואי מזור ד"ר הירשמן מנהל המרכז הרפואי לב השרון גב' קוסטיצקי, מנהלת הסיעוד המרכז הרפואי שער מנשה ,מר מטר, אח מוסמך המרכז הרפואי איתנים ד"ר דראוושה, מנהל המלר"ד,המרכז הרפואי רמב"ם ,גב' דרורי אחות אחראית המלר"ד, המרכז הרפואי סורוקה "ד"ר בוצ'ינסקי, יו"ר ארגון המתמחים לרפואה בישראל "מרשם ד"ר לוין, יו"ר חטיבת קהילה בארגון רופאים, שירותי בריאות כללית, ס/יו"ר הסתדרות הרפואית בישראל פרופ' בירקנפלד, מנהל מחוז ת"א-יפו, שירותי בריאות כללית "מר ליפס, יו ר "אפ"י, ארגון פרמדיקים לישראל מר חברוני, מנהל תחום פיקוח ורישוי אמבולנסים, משרד הבריאות ד"ר גלעדי, מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב, מחוז דרום, שירותי בריאות כללית 9 5. ב מהלך פעילות הועדה התקבלו פניות :והוגשו המלצות המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל מר גדסי, קב"ט המרכז הרפואי יוספטל, אילת ד"ר רינגולד, רופא משפחה, מכבי שירותי בריאות שורק, פתרונות דיגיטליים שמחת הלב, איגוד הליצנים הרפואיים מטופלים 6. תהליכי היוועצות עם הציבור בכלל ועם המטפלים במערכת הבריאות בפר:ט 6.1 :""שולחנות עגולים ביום7/9/2017 , 12/9/2017 , 14/9/2017 התקיימו שלושה "שולחנות עגולים" להיוועצות שמטרתן להרחיב את השיח, להקשיב לכל הקולות ולייצר פתרונות קונקרטים. מפגשים אלו התקיימו בשלושה איזורים גיאוגרפים בישראל, קופת חולים מאוחדת שבנצרת, קופת חולים מכ בי במודיעין ומרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. בכל שולחן עגול הוזמנו למעלה מ- 30 משתתפים, מטופלים ומבוטחים של מערכת הבריאות לצד רופאים, אחיות, מאבטחים ואנשי מנהלה. תגובות המשתתפים הועלו ישירות לאתר .ההיוועצות והיו חלק מהתובנות שהתגבשו 6.2 ימי עיון19/10/2017 יום עיון בנושא הערכות לבקרות לשנת2018 " אלימות במערכת הבריאות בדגש על "הקהילה25/10/2017 יום עיון בנושא "מטפל, מטופל, אלימות ומה שביניהם" לאחים ואחיות במרכז הרפואי .אסף רופא 6.3 זירת היוועצות אינטרנטית : ביום ה17/7/2017 נפתחה זירת היוועצות באתר משרד הבריאות, בשי תוף עם "חברת "תובנות ונסגרה ביום9/10/2017 . :שאלת ההיוועצות הייתה " אנחנו מבקשים לעצב מציאות בה הצוותים הרפואיים והמנהליים יכולים למלא את עבודתם מבלי להרגיש מאוימים ומספר מקרי האלימות המופנית כלפיהם ירד . כיצד נביא לירידה משמעותית במקרי האלימות וניצור סביב ה בטוחה לעובדי מערכת הבריאות ולמטופלים? " 10 :על מנת להגדיל ככל שניתן את מספר המשתתפים באתר ההיוועצות נעשו הפעולות הבאות 1. פנייה בכתב לכל ראשי מערכת הבריאות בארץ בכדי ליידע את כל עובדי מערכת הבריאות על קיומה של .הוועדה ופתיחת זירת ההיוועצות )(נספח 2. נ שלחה הזמנה לעובדי מערכת הבריאות להיכנס לאתר ההיוועצות באמצעות קישור (באנר) באתר הבית .של כל מוסד 3. פורסמה בעיתונות הכתובה של הציבור החרדי והציבור הערבי ידיעה המזמינה את הציבור לשתף .בהמלצות באמצעות הודעות, לצורך כך, נפתחו לרשות הציבור תיבת מייל וקו טלפון סה"כ נכנסו לאתר כ11,000 .מבקרים התקבלו1,916 תשובות, שנותחו לכלל8 תובנות. 11 :מיגור אלימות במערכת הבריאות8 תובנות מעשיות # 1 השקעה ביצירת וודאות. הפחד מהבאות מועצם במצב של תקשורת מקוטעת וזמני המתנה ארוכים. הנגשת מידע על השלבים הב אים בטיפול, האבחנה הרפואית עצמה והצוות המטפל היא קריטית. טכנולוגיה (טאבלטים עם מידע, מסרונים אישיים או מסכים) יכולה לסייע. אך נדרש גם מגע אנושי, דוגמת איש צוות שמשימתו היא יצירת התקשורת. # 2 התמודדות עם עומס תמידי. צוות מטפל שרץ ממקרה למקרה פחות פנוי למתן הסברים, וזמני המתנה ארוכים מגדילים את התסכול והמצוקה. נדרשת הגדלת כוח אדם, אך גם חלוקת סמכויות שונה בצוות יכולה לסייע. כך לדוגמא ניתן לגייס כוח אדם מינהלי, ולהגדיל את הממשק בין האחיות לבין החולים ובני משפחותיהם. # 3 ניראות מעצב ת התנהגות. התנאים הפיזיים משפיעים הן על מצבו הנפשי של המטופל והן על תחושת הביטחון של ,הצוות. נדרשת הכרעה האם נכון לייצר עוד הפרדות ומחסומים בין הצוות לבין המטופלים, אך נדרש מרחב מרגיע מעוצב ושמור, שיכול להפחית ל ץ ולא להגביר אותו. סביבה מוזנחת מייצרת תחושת .הזנחה # 4 הצוותים אינם מרגישים ערוכים להתמודדות עם אלימות. בחלק מהמערכת אין פרוטוקול מובנה להתמודדות עם אלימות, אין הכשרות וסימולציות ואין כלי עזר טכנולוגיים להרתעה ולשימוש במידת הצורך. נוהל ברור, לחצני מצוקה, הכשרות ייעודיות ומערך דיוו ח יכולים לסייע בכך. # 5 מהירות תגובה והרתעה אפקטיבית. לאופן בו מגיבים לארועי אלימות יש השלכות על סבירות הישנותן. לצד חיזוק ההרתעה וחיזוק תחושת הביטחון של הצוותים, למשל באמצעות הצבת מצלמות גלויות וכוח אבטחה, יש לתת את הדעת על החרפת העני.שה ופרסום פסקי הדין # 6 במקום לחזק- חלק מהעובדים מרגישים מוחלשים. נדרש "גב" לאנשי הצוות במצבי אלימות. חלקם מצאו עצמם לבד בתחנת המשטרה, מול מטופל שהגיש תלונה נגדית, או מול שוטר ספקן. הארגון (ולא העובד) הוא שצריך להגיש את התלונה ולהוביל א ת התהליך. הפסקת הטיפול במקרה של אלימות צריכה להפוך לדבר שבשגרה, ולא .להיתפס כדבר חריג # 7 האלימות משתלמת. במקרים רבים, אלימות תביא לקבלת טיפול מהיר יותר, במקום לדוגמא להוספה ל"רשימה שחורה", יצירת קושי בקבלת טיפולים עתידיים ואולי אף העלאת דמי ביטוח הבריאות. ההתמודדות עם אלימות חייבת להימשך גם לאחר האירוע. למטופלים אלימים צריך להיות מה ל הפסיד # 8 הכרות עם המערכת מבפנים. חינוך לסובלנות מגיל צעיר נדרש בכל תחומי החיים. אך לצידו, ניתן לקדם למידה ואף סיורים של תלמידים במערכת הבר.יאות, על מנת לשקף את נורמת ההתנהגות ואת הלחצים הקיימים במערכת הסברה ופרסום מידע יכולים גם הם לסייע. 12 סקירת ספרות אלימות כלפי צוותים רפואיים מצד מטופלים ומלוויהם הפכה להיות אחת הבעיות הקשות איתן מתמודדות מערכות בריאות בארץ ובעולם.1 הנזק הנ גרם כתוצאה מאלימות זו מתורגם לעלויות גבוהות לארגון ולנזקים נפשיים ופיזיים לנתקף עד לפציעות ולמוות תעסוקתי. אך לא רק הארגון והעובד ניזוקים בעקבות אלימות במערכת הבריאות. על פי ארגון הבריאות העולמי, אלימות כלפי צוות מטפ ל יכולה להוביל גם לירידה באיכות .הטיפול הניתן למטּופלים האלימים, או חשודים כאלימים, ולפגיעה בתוצאי בריאות2 בספרות המדעית אלימות מוגדרת כהתנהגות אגרסיבית, לעיתים הרסנית, של פרט או קבוצה, שאיננה מקובלת בחברה. תסכול, עוינות, דעות קדומות וכדומה יכולים להוות זר זים להתנהגות אלימה. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, מדגיש כי מידת הלגיטימיות של שימוש באלימות נקבעת על ידי החברה, ותלויה בהקשר שבה מתרחש האירוע האלים. לרוב, שימוש באלימות נתפש כעבירה על הנורמות החברתיות וכהתנהגות שלילית.3 אלימות במערכת הבריא ות הינה תופעה גלו ב אלית, מדאיגה ונפוצה ברוב מדינות העולם כמו בריטניה, אוסטרליה, הונג קונג, סקנדינביה, סין, יפן, ירדן, ארה"ב ועוד. אמנם רוב העבודות שפורסמו עוסקות בהצגת היקפי התופעה ונזקיה אך מלמדות כי האלימות פושה בכלל סוגי ארגוני הבריאות כמו בתי חולים כללי ים, פסיכיאטריה, קהילה, בתי אבות, טיפולי בית ועוד.4 5 6 יש לציין כי רוב העבודות בוצעו ופורסמו בספרות הסיעודית יתכן ופרסומים אלו .מעידים על עובדת היות האחיות כקו ראשון לאלימות בישראל, בכל שנה מדווחים מאות אירועי אלימות פיזית ומילולית. נתוני משרד הבריאות מ צביעים על 3,500 מקרים מדווחים בשנה, כ- % 20 .מהם מוגדרים כאלימות פיסית, והיתר כאלימות מילולית7 במחקר שבוצע על ידי מכון ברוקדייל בשיתוף עם שירותי בריאות כללית נמצא כי- 75% מאנשי הצוות במרפאות דווחו שסבלו מאלימות .מילולית (צעקות, קללות ואיומים), לפחות פעם בשנה8 במחקר שבוצע בבית חולים כללי נ מצא כי אחד מכל שלושה אנשי צוות נחשף לאלימות כלשהי בחצי שנה שקדמה למחקר. עבודה נוספת שבדקה את היקף האלימות לה חשופי רופאים רופאות הר"י, נמצא כי% 80 .מהמשיבים נחשפו לאלימות כלשהי9 וכך, מסקירת הספרות ומתוך המציאות היומיומית עול ה כי אלימות הינה תופעה נפוצה בחברה הישראלית ובחברה העולמית בכלל, חוצה תרבויות, גבולות ויבשות. אלימות אשר מופגנת חדשות לבקרים ברחוב, במערכת 1 Phillips JP. Workplace violence against health Care Workers in the United States. N Engl J Med. 2016;374(17):1661–9 2 WHO - Violence Towards Health Care Staff and Possible Effects on the Quality of Patient Care 2016 march 17 3 שמגר מ ,ספר אורי קיטאי 2007 :נבו הוצאה לאור 4 Kansagra SM, et al. A survey of workplace violence across 65 US emergency departments. Acad Emerg Med. 2008;15 (12) 5 Spector PE et al. Nurse exposure to physical and nonphysical violence, bullying, and sexual harassment: a quantitative review. Int J Nurs Stud. 2014;51(1):72–84. 6 Roche M etal. Violence toward nurses, the work environment, and patient outcomes. J Nurs Scholarsh. 2010;42(1):13–22. 7 מתוך אתר מש רד הבריאות 8 מאיירס - 'ג וינט מכון ברוקדייל , 2011 ,אלימות כלפי צוותים במרפאות ראשוניות בקהילה והשוואה למרפאות יועצות . 9 Shafran-Tikva, et al. (2017). Workplace violence in a tertiary care Israeli hospital-a systematic analysis of the types of violence, the perpetrators and hospital departments. Israel journal of health policy research, 6(1), 43 13 החינוך, במערכות ציבוריות ובמערכת הבריאות, והופכת את הנתקפים, הצוות המטפל- לקורבן, קורבן לאלימות מצד מטּופלים ומלווי . הם באשר לגורמים התורמים להיווצרות אלימות במערכת נראה כי קיימים שלושה שחקנים עיקריים: הממסד, הצוות והמטופלים (ומלוויהם). נקדים ונאמר כי כל תוכנית התערבות חייבת לכלול מתן מענה לשלושת הגורמים גם יחד. .א הממסד : מחקרים מראים שזמני המתנה ארוכים, עומס, רמת אוכל נמ ,וכה, מחסור בכוח אדם ובמיטות בירוקרטיה, תהליכים ארוכים, תנאים פיזיים לא נוחים וחוסר מחויבות ניהולית, יכולים לתרום .להיווצרות אלימות ב. :התנהגות הצוות ,נמצא כי התנהגות הצוות יכולה לתרום אף היא להיווצרות אלימות. כך לדוגמא "התנהגות אחראית" יכולה לעכב היווצרות א לימות- למשל הצגת שם ותפקיד, תיאום ציפיות, הדרכה ומתן מידע. כמוכן, חמלה אמפתיה וכבוד מסייעת בצמצום מספר מקרי האלימות. לעומת זאת, התנהגות "תורמת" שמקדמת או מסלימה היווצרות אלימות, למשל, טון דיבור שאיננו מכבד, תגובה קיצונית, זלזול והתנשאות עלולים לתרום לתוקפ נות מצד מטופלים. ג. :)התנהגות מטופלים (ומלוויהם הסיבות לאלימות מצד מטופל יכולות להיות כתגובת אבל וצער לצד גישת ה"אני לא פראייר" וה"מגיע לי". בניגוד למה שמקובל לעיתים לחשוב, לרוב, מטופלים תוקפניים אינם בעלי אפיונים בולטים סטריאוטיפיים כגון אלכוהוליזם, שימוש בס מים, חסרי בית או בעלי הפרעות פסיכיאטריות. רוב התוקפים הם מלווים של המטופל, בריאים, ילידי הארץ. ביותר משליש מהמקרים מדובר ביותר מתוקף אחד. לא הוכח שהתנהגות אלימה מצד מטופל הינה מדד להישנותה אצל אותו .אדם10 מסקירת הספרות ובהתבסס על המודל התיאורטי "המניעה המ צבית של הפשיעה" (Situational Crime Prevention ) 11, ניתן לומר בהכללה כי: ה מטופל , בעל מוטיבציה (מטרה), מבצע בחירה שבאמצעותה הוא בוחר את הדרך היעילה/מהירה ביותר בשבילו להשיג את מבוקשו, קרי, לקבל טיפול; הצוות ,אשר שרוי במצב דחק, עומס ,שחיקה ולחץ, חשוף ולא מוגן לעיתים תורם בהתנהגותו להיווצרות אלימות כלפיו; כל זאת בתנאים פיזיים לא ( פשוטים, מחסור בכוח אדם, משאבים ועומס מטופלים ממסד ,). וכך בתוך מערכת של לחצים פיזיים וריגשיים שכלל השותפים שרויים בה, ובהינתן סביבה לא נוחה להמתנה או עבודה, חוסר כלים להתמודדות וחסר במשא בים נוצר מארג שלם המהווה קרקע פורייה להיווצרות אלימות. כלומר, שילוב של כלל הגורמים הללו יוצר את הסיטואציה הבלתי אפשרית, שבה כל אחד מהשותפים תורם לסיטואציה המתגלגלת, אשר לעיתים מובילה .לאלימות. אלימות כלפי צוותים במערכת הבריאות בנוסף לנאמר, רופאים ואחיות מד ווחים כי ישנם מטופלים עם "רקע אלים" אשר מגיבים באלימות כדרך קבע בעת הגיעם לקבל שירותי בריאות, דבר אשר דורש התייחסות שונה ונפרדת לעומת ההתנהגות המתרחשת כתגובה לאבל. לצד זאת, יש לזכור כי במערכת הבריאות קיים ערב רב של תרבויות ומנהגים בקרב מטּופלים ומטפלים 10 Shafran-Tikva, S.et al. (2017). Violence against physicians and nurses in a hospital: How does it happen? A mixed- methods study. Israel journal of health policy research, 6(1), 59 11 Clarke RV, Situational Crime Prevention. Crime and Justice, 1995. 19: p. 91-150 14 כאח ד כך שבפועל, התנהגויות שונות יכולות להיות מתורגמות ומובנות באופן שונה בהקשרים חברתיים ותרבותיים שונים. כיום, חלק מהתנהלות ארגונים מול אלימות כוללת הפעלת פרקטיקות גורפות אשר אינן מתייחסות לשוני התרבותי של המטופלים והמטפלים ולהכרה בקטגוריות החברתיות, תרבותיו ת של הפרטים בבית החולים. מתוך כך, יש להתאים את תכניות ההתערבות ואת סל הכלים בידי הצוות לכלל הסיטואציות ולכלל התנהגויות המטופלים. חשוב לחדד כי אלימות היא אלימות היא אלימות, ואין הצדקה, קבלה ו/או הסכמה לכל התנהגות אלימה באשר היא ובאשר ל גורמיה. תוכניות התע רבות למניעה וטיפול באלימות בארץ ובעולם יחד עם הדיון הנרחב בנושא במישור התיאורטי, יצאו לפועל תכניות התערבות מגוונות בארגונים שונים ובמדינות רבות בעולם. עם זאת, נכון להיום, אף תכנית התערבות, כולל התערבויות ממשלתיות, לא הוכחו כמפחיתות אירועי אלימות באופן משמע ותי. ייתכן שההתערבויות לא הוכחו כיעילות בשל העובדה כי אלימות במערכת הבריאות מעלה סוגיות אתיות ייחודיות למערכת הבריאות, לדוגמה: האם מותר לאיש צוות לסרב להעניק טיפול למטּופל שהוא או מלוויו היו אלימים כלפיהם? האם יש לתעד בתיק הרפואי את עובדת היותו אלים או מלו ויו האלימים? היכן הגבול? מסקירת הספרות נראה כי רוב ההתערבויות כללו בעיקר הדרכה לצוות כיצד להתמודד עם ( "מטּופלים ומלווים אלימים וכתיבת נהלים בנושא. בבריטניה, פותחה מדיניות של "אפס סובלנות לאלימותZero Tolerance ( ) על ידי שירות הבריאות הממלכתיSystem National Health .) 12 מדיניות זו, שהונהגה גם במדינות מערביות אחרות, מציגה גישה תקיפה ומחמירה להתמודדות עם המטּופל האלים. על פי הגישה ניתן לנקוט בצעדים חריפים כגון מניעת טיפול רפואי, במידת האפשר, מאדם שתקף עובד במערכת הבריאות והפנייתו לגורם רפואי אחר וזאת בנוסף להחמרת הענישה על עבירות אלו. אוכלוסיית המטּופלים שעליה לא ניתן להפעיל את כללי ה"אפס סובלנות" כוללת את מטּופלים פסיכיאטריים, מטּופלים אלכוהוליסטים ומטּופלים תחת השפעת סמים. מדיניות ה"אפס סובלנות" מעלה שאלות רבות הנוגעות בעיקר למחויבות הצוות המטפל להעניק טיפול למט ּופלים, וכן למעמד חדש שבית חולים מקבל כמוסד השופט והמעניש. בנוסף לכך, תנאי אי ההכללה שנקבעו מסירים אחריות מצד המטּופלים הפסיכיאטרים, האלכוהוליסטים והמכורים לסמים, ובכך סותרים את הגישה .הטיפולית, הרפואית והשיקומית המכוונת אותם לקבל אחריות על התנהגותם בארצו ת הברית, עדיין אין בנמצא סטנדרטים פדראליים למניעת אלימות במקומות עבודה. רק לאחר רציחתם של שלושה רופאים בחדר מלר"ד שבקליפורניה (1993 ) נבנתה לראשונה תוכנית להתמודדות עם אלימות שנקודת ההתחלה הייתה שינוי האקלים בבית החולים ויציאה מתפישת ה"אלימות היא חלק מהעבוד."ה13 עוד בארצות הברית, בשנת2015 משרד הבריאות ומשרד הבטחון פרסמו הנחיות שמטרתן להפחית את האלימות במערכת הבריאות. בפועל, הנחיות אלו לא יושמו והעובדים אף לא הכירו אותן, ייתכן בשל העובדה כי מדובר בהמלצה ולא הנחיה שנאכפת יתכן והדבר אף מעיד על חוסר האמון של הצו ותים במערכת. מסמכים נוספים 12 http://hopefarmmedicalcentre.nhs.uk/practice/zero-tolerance 13 Charney w, Modern Hospital Safety. second edition ed. 2010, New York: CRC Press 15 שעסקו בהפחתת אלימות פורסמו על ידי איגודי אחיות שכאמור, מהוות קו ראשון, כך לדוגמה איגוד האחיות במסצ'וסטס, פרסם מסמך שמטרתו הסדרת חוזה בינן לבית בתי החולים. בחוזה חדש שנחתם בין האחיות להנהלות בתי החולים הוחלט שבית החולים יספק נהלים , הדרכות וצוות אבטחה 24 שעות ביממה, וכן תינתן תמיכה רפואית ופסיכולוגית לפי בקשת האחיות. כמו כן, תהיה הקפדה על דיווח, גם על אלימות מילולית. שיתוף הפעולה הפורה הוביל לחיזוק תחושת הביטחון של האחיות וצמצם את מקרי האלימות. נראה כי מהות המסמך יכול לחדד את הצורך ביצירת מערכת אמון בין העובדים להנהלות באשר לתחושת הב י טחון וההגנה שהם נזקקים .לה במקום עבודתם14 במחקר שבוצע בבתי חולים בארצות הברית על ידיArnetz , מומחית בנושא אלימות במערכת הבריאות, נמצא .שאימון הצוות לזיהוי זרזים להתנהגות אלימה תורם למזעור התנהגות כזו15 מח קר אחר שלה, שנערך ב- 47 ארגוני בריאות, מצא שהקפדה על דיווח, שיפור התקשורת הפנים- ארגונית והדרכת העובדים לזיהוי מוקדם של מטופל אלים והתמודדות על מקרי תקיפה, הובילו להעלאת המודעות של הצוות והעלאת תחושת הביטחון, בהתאמה.16 ( במאמר סקירה שפורסם השנה2017) בנוגע לא לימות ההולכת וגואה בסין נמצא כי96% מהצוותים דווחו על מקרים של אלימות מילולית, ו- 60% דיווחו על מקרים של אלימות פיסית. במאמר מתואר מצב בו עבודתם של רופאים וצוותי טיפול בבתי חולים נחשבת היום לעבודה מסוכנת. לדעת הכותבים, תכניות ההתערבות נכשלו בשל הסיבות הבאו ,ת: חוסר השקעה מספקת במערכת הבריאות מצד המדינה, ליקוי בתקשורת בין מטופלים ומטפלים דיווחים שליליים בתקשורת, ציפיות לא מציאותיות של המטופלים, פניה של מטופלים לכנופיות, יחס פייסני ומתחמק של ההנהלה, העדפה "לסגור עניין" בכסף, ניסוח חוקים נגד הצוותים, סלחנות וסו בלנות נתפשה בתקשורת כמעודדת אלימות. מאמר זה הסוקר את הסיבות לכשל במיגור אלימות יכול להוות תשתית ומתווה .ליצירת תוכנית התערבות כוללנית17 בישראל, עוד בשנת1999 וכן בשנים שלאחר מכן, נעשו מספר התערבויות שמטרתן להפחית אלימות ולהגביר את תחושת הביטחון בקרב הצוותי ם הרפואיים. הוקמו מספר ועדות על ידי משרד הבריאות להתמודדות עם נושא האלימות כלפי צוות מטפל וכן הופצו חוזרים ונהלים. עם זאת, רוב הפעולות שננקטו היו מהלכים נקודתיים, חלקן .מקומיים, שיעילותן לא הוכחה מתוך המציאות היומיומית ומסקירת הספרות, נראה כי אלימות פושה במערכת הבריאות וכי תוכניות ההתערבות שבוצעו עד כה משפיעות באופן חלקי בלבד. עוד נראה כי התמודדות עם תופעת האלימות בבית החולים צריכה לכלול מגוון רחב של עשייה במישורים שונים כאשר לאכיפה יש תפקיד מהותי וקריטי אך לא בלעדי . לצורך מיגור תופעת האלימות יש להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו כולל הגברת האכיפה והענישה אך גם יצירת כלים .חדשים תוך הסתכלות על התהליכים והגורמים התורמים להיווצרות אלימות 14 Caring For OUR Caregivers. Caring for Our CaregiversPreventing Workplace Violence: A Road Map for Healthcare Facilities. OSHA, 2015. 15 15 Judith E. Arnetz (2008). Implementation and evaluation of a practical intervention programme for dealing with violence towards health care workers. In: Journal of Advanced Nursing. 16 Judith E. Arnetz.(2014). Original Research: Empirical Research – Qualitative. Understanding patient-to-worker violence in hospitals: a qualitative analysis of documented incident reports. In: Journal of Advanced Nursing. 17 Guan, J. (2017). Origin and prevention of workplace violence in health care in china: legal and ethical considerations. Chinese medical journal, 130(14), 1731 16 מערכת הבריאות בישראל כמובילה מיגור אלימות בחברה הישראלית מערכת הבריאות הנה השתקפות של פני החברה בכללותה ובכך לא חפה ממתחים וק ונפליקטים. לצד זאת, חשוב להדגיש ולציין כי חלק ניכר ממיליוני המפגשים המתקיימים בין מטפל ומטופל בישראל הינם מפגשים חומלים, מקצועיים שירותיים ואינם נגועים באלימות. ולכן, הקו המנחה לכתיבת ההמלצות נשען על תקוה ועל הצורך בהפיכת, או החזרת, ארגוני הבריאות בישראל לארגונים ללא אלימות תוך יצירת אקלים חומל, שירותי .המשלב תחושת בטחון ואמון בקרב הצוותים והמטופלים כאחד הוועדה פעלה במסגרת סד לוחות זמנים קצר במיוחד תוך קיום דיונים עמוקים הקשורים לסוגיות המרכזיות העומדות בבסיס תופעה חברתית מורכבת זו. יחד עם זאת, מאחר ומדוב ר בתופעה חברתית הפושה בכלל תחומי החיים בחברה הישראלית ונוגעת לכלל אזרחי ישראל, הועדה, כמובילה בתחום הבריאות, רואה צורך ביצירת המשכיות של השיח החיוני שהחל והרחבתו למעגלים נוספים הן בתוך מערכת הבריאות והן בחברה האזרחית בכללותה. יש לציין כי, בחודשים שקדמו לפ עילות הוועדה וכן במהלך זמן פעילותה, עם וללא קשר אליה, פעלו משרד הבריאות וארגוני הבריאות במספר מישורים להפחתת ה אלימות, חלק מפעילויות אלו באו לידי ביטוי בהמלצות הכוללניות של הוועדה. 17 :קווים מנחים ליישום ההמלצות החל במנהל המוסד ועד למנהל- . מחויבות למניעה וטיפול באלימות הינה של הדרגים הניהוליים בכל מוסד1 .)ישיר ביחידה (ולא על דרגי הביטחון בלבד . קיימת חשיבות רבה לביצוע מכלול ההמלצות בעת ובעונה אחת בכלל הסקטורים ובכלל היחידות בארגון2 .תוך מעקב ביצוע . כל מוסד מחויב לביצוע צעדים קונקרטיים (הנחיות, נהלים, הכשרות, דיווחים) לצד יצירת תהליכים3 .המאחים ובונים אמון בקרב הצוותים והמטופלים . התערבות למניעה וטיפול באלימות כוללת כלים "רכים" לצורך מניעת אלימות וכן, כלים "נוקשים" לטיפול4 .וניהול בעת אירוע אלים ולאחריו . תנאי אשפוז ותנאי קבלת טיפול מרפאתי, משך ההמתנה ותנאים פיזיים הינם פקטורים מרכזיים היכולים5 .להשפיע על היווצרות אלימות כמו גם, העומס הרב המוטל על הצוות המטפל .. יש צורך במתן התייחסות ספציפית לאלימות במערכת הפסיכיאטריה6 . חוסר מידע וחוסר שקיפות ביחס לתהליכי הבדיקה והטיפול הצפויים מעלים את מפלס החרדה והמתח7 .ותורמים לאלימות .. במערכת הבריאות עוגנים מרובים היכולים לסייע במניעת אלימות וזאת לצד פעילות ייעודית בנושא9 למשל: מוקד פניות ציבור, שימוש בסקר חווית המטופל ובמדדי איכות לבקרה ומדידה, מענק מחקר של המכון לאומי לחקר מדיניות לצורך מחקר וכדומה. ,. נדרשת שותפות ושיתוף פעולה הדוק ומתואם יותר בין משרדי ממשלה נוספים, גופים ציבוריים, משטרה10 .גופים אזרחיים ופרקליטות בכדי ליצור שינוי בדפוסי התנהגות והטיפול באלימות . מניעת אלימות כוללת חינוך רפואי השם דגש על ערכים, חמלה, תקשורת מקדמת, התנהגות אחראית11 ומעכבת אלימות מתחילתו של החינוך של מקצועות הבריאות ועד להכשרות להתמודדות עם אלימות ומניעת שחיקה תוך כדי עבודה. . המלצות הועדה מרוכזות לטווח מידי עד שנתיים וזאת מתוך הבנה כי תקום ועדת מעקב אשר תתמודד עם12 .הצרכים בשנים הבאות 18 המלצות 1. מחויבות הנהלה בכל הרמות למיגור וטיפול באלימות 1.1 משרד הבריאות כתיבת חוזר המנהל הכללי העוסק בהתערבות למניעה וטיפול באלימות הכולל את ההמלצות המפורטות בדוח זה ביצוע בקרת יישום החוזר בזמן בקרת רישוי, כתנאי לרישוי הקמת ועדה עליונה לטיפול בנושא אלימות ברשות חבר הנהלה בכיר הוספת נושא אלימות לסקר חווית המטופל הטמעת תוכנית לאומית למניעה וטיפול באלימות כחלק אינטגרלי מתוכנית העבודה של המשרד מתן התייחסות ייחודית בתוכניות העבודה למניעה וטיפול באלימות בתחום בריאות הנפש בקהילה ובאשפוז יצירת מערכת דיווח ארצית ממוחשבת לאיסוף נתונים ותחקורם הוצאת דו"ח שנתי המסכם את הפעילות בתחום הטיפול באלימות . בעל מסר חינוכי ולא מאיים- הפקת קמפיין תקשורתי לאומי מתמשך: פוסטרים, עיתונות, טלוויזיה, דיגיטלי )בין השאר, ליצירת אמון פנים ארגוני (עובדים במנהלים) וחוץ ארגוני (מטופלים בצוותים ) פיתוח חומרי הדרכה אחידים להכשרת צוותים (לומדות, אפליקציות הוצאת קובץ המאגד את כל הכלים המשפטיים העומדים לרשות הנהלת מוסד רפואי להתמודדות עם אלימות )(באחריות הלשכה המשפטית במשרד הבריאות בשיתוף משרד המשפטים והפרקליטות הוצאת הנחייה ברורה בנוגע לסעיפים בחוק שלפיהם ניתן להגיש תלונה הגדרת מדיניות תקשורתית בתגובה לאירועים אלימים הקמת צוות ייעודי במשרד הבריאות להתמודדות עם האלימות במרפאות לטיפול בכאב, אלימות אשר נובעת מדרישת המטופלים לטיפול בקנאביס הקמת ועדה עם אנשי מקצוע ואתיקה לדיון באפשרות לרישום אירוע אלימות ברשומת המטופל וברשומה מרכזית כתיבת נוהל המאפשר להפנות מטופלים אלימים לקבלת טיפול במרפאה\בית חולים אחר תקצוב המלצות דוח זה לכלל המערכת 19 1.2 בכל ארגון בריאות  מינוי ממונה על מניעה וטיפול באלימות הקמת ועדה למניעה וטיפול באלימות, אשר תתכנס לפחות אחת לרבעון, בכל קופה עד לרמת המחוז ובכל בית .חולים. לראשות הועדה ימונה חבר הנהלה בכיר תפקידי הועדה יכללו גם : כתיבת נוהל מוסדי הכולל פרוטוקול פעולה מרגע התרחשות האירוע ועד לסיומו (בדומה לנוהל החייאה), בניית מערך תומך ומלווה לעובדים ש נפגעו מאלימות, קביעת מסלולי דיווח, תחקור ולמידה מאירועים, מדידה קבועה של מספר האירועים על סוגיהם, הפקת דוחות שנתיים לטיפול ומעקב  ביצוע בקרה ביחידות המוסד על הטמעת הפעולות  כתיבת פרק חובה בנושא אלימות בתוכניות העבודה של הארגון ) חיבור למערכת דיווח ממוחשבת מרכזית (פנים ארגונית ומקושרת למשרד הבריאות עיצובי בנקודת המגע של המטופל ומלוויו עם המוסד, שילוט אינפוגרפי, שיפור תנאי המתנה- יצירת מיתוג )(כסאות, בידוריות, אינטרנט 2. אכיפה- קשר עם המשטרה יישום המלצות האכיפה מחייב בין היתר נוהל משותף שיכתב בין אגף בטחון במשרד הבריאות לנציג המשטרה )שיקיף את הנושאים השונים שבאחריות המשטרה (סיור, חקירות ותביעות  הצבת שוטר בכל חדר מיון- הרחבת הפיילוט )" הקמת ממשק עבודה משותף בין המוסד הרפואי/ מרפאה עם תחנת המשטרה הקרובה ("תחנה טריטוריאלית באחריות מנהל המוסד/ מרפאה, או מי מטעמו, ליזום מפגש ראשוני ובהמשכו מפגשים תקופתיים עם מפקד התחנה  מינוי איש קשר מהמוסד הרפואי ואיש קשר מהמשטרה (שוטר קהילתי באם קיים ואם לא- גורם שיקבע על ידי מפקד התחנה הטריטוריאלית)  קביעת זמן הגעה מקסימלי להגעת המשטרה - בתיאום בין המשטרה ומשרד הבריאות ) יצירת פרוטוקול עבודה משותף עם המשטרה (התווית מסלול הגשת תלונה  )מתן אפשרות להגיש את התלונה למשטרה במוסד בו התרחש האירוע (ללא צורך להגיע לתחנת המשטרה  מתן אפשרות להגיש תלונה ראשונית בשם הארגון ולא העובד ע"י קצין בטחון או גורם אחר בארגון (העובד )הנפגע יהיה חלק מהתהליך בהמשך  מניעת העברת פרטיו האישיים של מגיש התלונה לידי הנאשם או סניגורו 20  ליווי עובד שנפגע על ידי איש צוות מהמוסד בכל מפגש במשטרה ובבית המשפט  קביעת גורם מלווה מהמוסד הרפואי במפגש עם התוקף, במהלך ההליך הפלילי בחינת האפשרות למתן קוד מיוחד ברשומות המשטרה לפגיעה בעובדי מערכת הבריאות שיאפשר בהמשך .איסוף מידע ומעקב אחרי המגמות והנתונים 3. אבטחה  הרחבת סמכות המאבטחים בבתי החולים  הגדרת האבטחה בקהילה למונחית משטרה  )הקמת יחידות אבטחה מרחביות בקהילה, (אופנוענים) רצוי בשיתוף כלל הקופות (איגום משאבים  הפעלת אפליקציית מצ וקה לכל עובד בסמארטפון כתחליף ללחצן מצוקה בכל חדר  הצבת מאבטחים ייעודיים בעלי הכשרה מתאימה במחלקות פסיכיאטריות לפי רמת סיכון  הצבת אבטחה צמודה במרפאות בסיכון גבוה, כולל מרפאות בריאות הנפש (רמת הסיכון של המרפאות תקבע )על ידי משרד הבריאות והקופות  הרחבת פריסת המצלמות בשטחים ציבוריים  יצירה חציצה פיזית במרפאות הקהילה בין מקבלי הקהל (אדמיניסטרציה) לבין המטופלים ומלוויהם  הפעלת קוד צופן פנימי המוכר לכלל העובדים (ערבות הדדית) בכל מרפאה ובית חולים שמזעיק את הצוות בנוסף לאנשי הביטחון  הגדרה והתאמת תקינת האבטחה למרפאות בריאות הנפש בקהילה  פעילות לקידום הגדרת עבודת המאבטח במערכת הבריאות כעבודה מועדפת 4. חקיקה וענישה  החמרת הענישה על אלימות כלפי עובדים במערכת הבריאות  תיקון חקיקה לשינוי הגדרה מ"עובד חירום" לעובד מערכת הבריאות- באחריות הלשכה המשפטית של משרד הבריאו ת לפעול לשינוי החקיקה  קידום מסלול מהיר לדיון בבתי המשפט בתיקי אלימות  הגשת כתבי אישום על ידי הפרקליטות בלוח זמנים קצר במקרים המתאימים  מתן הד תקשורתי ופרסום פסקי דין  סגירת תיק אלימות מ- "חוסר ענין לציבור" תעשה בסמכות קצין בכיר בלבד  הצגת נושא אלימות במערכת הבריאות בהשתלמויות שופטים 21 5. חינוך ו הדרכה  הכללת נושא האלימות בכל תוכניות הלימוד בבתי הספר לרפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות  )הכללת נושא האלימות בכל שלב בהדרכת העובד (אוריינטציה וחינוך תוך שירות  קיום סדנאות לתקשורת שירותית, הפחתת אלימות וניהול אירוע אלימות- לכלל הצוותים, כולל אנשי בטחון (מולטידסיפלינריות)  "קיום הדרכות תקופתית ("מס"ר על גלגלים- )סימולציות, לומדות  חיוב העובדים להשתתף בהדרכות  דברור פנים ארגוני בנושאים הבאים : כלל הפעילויות שהארגון מבצע בנושא, הגשת תלונה, סמכויות מאבטח ,ושוטר הגברת תחושת הביטחון של הצוותים 6. מידע ו שקיפות  פיתוח ושימוש בטכנולוגיות המעניקות מידע בכל שלבי הטיפול וההמתנה  "תקנון תפקיד "מקשר/"/"מגשר ""מנהלן אשר אינו חלק מהצוות המטפל (לא רופא/ה ולא אח/ ות) הנותן מענה )לא קליני למטופלים ומלוויהם במוקדי לחץ והמתנה מרובה (מיון ומרפאות גדולות לפחות בשתי משמרות .מהיממה  שימוש בסמארטפון לתקשורת עם המטופלים ומלוויהם. כגון שליחתSMS 22 תקציב נדרש * )(לא כולל הוספת כ"א ומשאבים למוסדות השונים ובכלל זה משאבים לצרכי בינוי ). "מתאם"/"מגשר"/"מינהלן" בכל חדר מיון לפחות בשתי משמרות. (לא רופא ולא אחות4 . אבטחה בקהילה מונחית משטרה5 . מתן סמכות נוספת למאבטחים6 . הוספת מאבטחים ייעודיים במחלקות סגורות ומשפטיות בבתי חולים פסיכיאטרים7 . אמצעים טכנולוגים להפחתת אי וודאות והעברת מידע למטופלים ולבני משפחותיהם8 . שיפור סביבת העבודה וההמתנה9 . שילוט אינפוגרפי המפחית, אי וודאות תסכול וחוסר אונים של החולים ובני משפחותיהם10 . פיתוח לומדה מרכזית לחינוך והכשרת הצוותים11 . סדנאות ייעודיות להכשרת צוותים12 . קמפיין שיווקי, חינוכי13 . יצירת בסיס נתונים לבנייה של מערכת דיווחים ארצית14 *הדיון התקציבי מתקיים בימים אלו במסגרת דיוני תקציב המדינה ותקציב משרד הבריאות 23 דברי סי כום .נושא האלימות במערכת הבריאות נמצא מזה שנים רבות על סדר היום של מערכת הבריאות במהלך השנים נעשו פעו לות רבות בכדי ל התמודד עם התופעה אך לצערנו האלימות עדין עמנו ויש צורך בפעולות נוספות ומשמעותיות בכדי למגר תופעה זו ולהח זיר את הביטחון לצוותים המטפלים. בדומה לכלל העובדים בישראל, עובדי מערכת הבריאות זכ אים לעבוד בסביבה בטוחה ומוגנת, ללא אלימות. הדרך להפחתת אלימות והגברת תח ושת הביטחון ארוכה, מורכבת ומאתגרת. נדרשת מעורבות ומחויבות של כלל ציבור המטופלים, קובעי המדיניות וציבור המטפלים. רק איחוד כוחות, שיתוף פעולה ויצירת מאמץ משותף של כלל השותפים יוביל לשינוי המיוחל ויבטיח שמירה על ערכים חברתיים בתוך ומחוץ למערכת הבריאות. כאמור , הועדה, כמובילה בתחום הבריאות, רואה צורך ביצירת המשכיות של השיח החיוני שהחל והרחבתו למעגלים נוספים הן בתוך מערכת הבריאות והן בחברה האזרחית בכללותה. לאחר אימוץ מסקנות הוועדה על ידי השר והמנכ"ל יש צורך בהקמת וועדת יישום אשר תכתוב תכנית עבודה המבוססת על המ לצות הדו"ח . כן יש להקים וועדת מעקב קבועה בנושא זה. אולם מעבר לכל , יש צורך מיידי בתקצוב משמעותי של פעילות חשובה זו, בלי תקציב ייעודי לא יתרחש השינוי הרצוי. ונסיים בדבריו של השופט זיו אריאל : "ככל שמעוניינת החברה בישראל למגר את האלימות הגואה נגד רופאים וא חיות, הרי שגם על בתי המשפט מוטלת החובה ליטול חלק בעקירת תופעה כעורה זו מן השורש. אדרבא, תצא נא בת קול מבית המשפט, אשר תשמע מקצה הארץ עד קצותיה. ידעו אותם "מל אכים בלבן" כי מערכת אכיפת החוק \ ובתי המשפט ביניהם, יעמדו להם כמגן, ידעו המאיימים, היורקים, הבועטים ו המרימים יד על רופאים ורופאות, על אחיות ואחים - כי מעשים אלו מעמידים בסיכון לא רק את אנשי הצוות הרפואי, אלא מאיימים על בטחון הציבור כולו, וכי בגין מעשים אלו ימוצה עימם הדין. ישעו הם וידע הציבור, כי ביטחונם האישי ושלומם של אנשי הצוותים הרפואיים אינו הפקר, כי המחיר בגין פגיעה בהם עלול להיות כבד, ולהסתיים אף בשלילת חירות." 24 נספחים 25 .נספח מס1 כתב מינוי 26 27 .נספח מס2 :, תתי ועדה 1 .תת ועדה בנושא חקיקה ואכיפה :חברי הוועדה מר דב פסט- יו"ר, סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש, משר ד הבריאות גב' סימה אזולאי- מרכזת הוועדה, מנהלת מחלקת הסמכה, משרד הבריאות עו"ד שרונה עבר הדני- הלשכה המשפטית, משרד הבריאות ד"ר אייל יחזקאלי- נציג הר"י מר אילן לביא- מנהל מערך ביטחון ואבטחת מידע קופ"ח לאומית עו"ד פיראס חאיק- רכז בכיר אירועים מיוחדים, משר ד הבריאות עו"ד טלי שטיין- ייעוץ וחקיקה- נציגת היועמ"ש לממשלה עו"ד נורית קורנהאוזר- מנהלת מח' מחוזית מחוז מרכז, נציגת היועמ"ש לממשלה מר דוד שוורץ- ממונה ביטחון מחוז מרכז ודרום, משרד הבריאות רפ"ק אבי ראש- נציג משטרה עו"ד יערית פליס- " לשכה משפטית קופ"ח מכבי" ד"ר ישי פאליק- מינהל הרפואה, משרד הבריאות מר דני שחר- נציג המשרד לביטחון פנים מטרות הוועדה וועדה זו התרכזה בכלל הפעילויות מרגע האירוע ועד השלמת הטיפול בתיק על ידי רשויות המשפט והאכיפה ודנה בנושאים הבאים: .קשר מהיר עם המשטרה באזור .מסלול "ישיר" להגשת תלונה .החוקים והתקנות המאפשרים היום העמדה מהירה לדין .הדרכים להגעה לסיכום בנושא זה עם המשטרה והפרקליטות .חומרת הענישה המתבקשת :עבודת הוועדה הוועדה קיימה מספר פגישות, בחנה את נושא החוקים והתקנות והצורך, אם בכלל, בשינויים. הוועדה שמעה את עמדת עו"ד נורית קורנהאוזר, עו"ד שרונה עבר הדני ועו"ד טלי שטיין ולאחר מכן שמעה את התייחסות המשרד לביטחון פנים והמשטרה וסקרה חומרים רלוונטיים. 28 המלצות תת הוועדה לגופים השונים : חקיקה וכללים ; בין המנב"ט, בין הייעוץ- א. הנפגע ילווה בכל ההליך הפלילי על ידי גורם מטעם המוסד הרפואי המשפטי ובין גורם אחר שייקבע לעניין. ב. התלונה תוגש, לבקשת הנפגע, על ידי נציג המוסד הרפואי ולא הנפגע עצמו. עם זאת, הנפגע גם בבית המשפט. - יידרש למסור עדות במשטרה ובמידת הצורך (ב) לחוק7 כאשר מדובר בעבירת אלימות חמורה על פי הוראות סעיף- פרטים אישיים של הנפגע ג. , פרטים אישיים של נפגע, כלומר, כתובת מגורים, כתובת 2001 זכויות נפגעי עבירה, התשס"א מקום עבודה ומספרי טלפון, לא יימסרו לחשוד/ נאשם או סנגורו. גם ללא תיקון חקיקה ניתן להגיע להגנה דומה גם בעבירות אחרות על ידי הטמעת נהלי עבודה פנימיים ברשויות החקירה כדי לצמצם את המצב בו פרטים אישיים כאמור של הנפגע מגיעים לידי החשוד/נאשם או סנגורו. על מנת להבטיח תקינות עבודת החקירה וההעמדה לדין, יקבע בכל תיק שכזה איש קשר ביחידה/מרפאה, קב"ט ביחידה ופרטיו ימסרו לרשויות החוקרות ולא פרטיו האישיים של איש הסגל. איתור ויצירת קשר עם הנפגע על ידי רשויות החקירה או התביעה ככל שיידרש, יהיה באחריות אותו איש קשר. 2. פעולות להעלאת מודעות לתופעת האלימות במערכת הבריאות - הוועדה ממליצה לבצע פעולות להעלאת המ ודעות לנושא תופעת האלימות במערכת הבריאות , גורמיה והשלכותיה בקרב העוסקים במערכת אכיפת החוק ובכלל זה קיום השתלמויות לגורמי חקירה והעמדה לדין . כן מומלץ לפנות להנהלת בתי משפט ולהציע שילוב הנושא במסגרת קורסים והשתלמויות של שופטים . 3. רישום האלימות ברשומת המטופל - הוועדה ממליצה על הקמת צוות שידון בסוגיה העקרונית האם יש מקום לרישום דבר אלימות ברשומה הרפואית של המטופל ( ובכלל זה אלימות שאינה ידו על אלא ידי אל מלוויו ) וייתן המלצות בנושא . הוועדה ממליצה על מינוי צוות שידון-. הטמעה ויישום הוראות החוק למניעת אלימות במוסדות טיפול4 2011 בדרכים להטמיע וליישם את הוראות חוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול, התשע"א א לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה 6 ("חוק הכרטיס האדום") והוראות סעיף (שמאפשר בתנאים המפורטים בו להוציא אדם אלים מתחום היחידה המטפלת (בי"ח או 2005 .)מרפאה) וכן מניעת כניסה של חולה אלים ו/או בן משפחה מלווה כן ממליצה הוועדה כי במסגרת צוות זה , או צוות נפרד , תידון הסוגיה של העברת מטופל אלים למקום טיפול חלופי ובכלל זה המצבים בהם נכון וראוי לעשות , כן רמת הדרג המחליט לגבי העברה וכל היוצא באלה . 29 אותו צוות ידון בס גם וגיה של פתרונות ומענים במקרים של ביקורי בית היוצרים סיכון לצוות המגיע למקום בין בשל אלימות המטופל ובין בשל אלימות מצד בני ביתו . מערכת הבריאות ; מומלץ לחשוב- הסיבה העיקרית לאלימות כלפי הסגל היא המתנה ארוכה- . טיפול בהמתנה לטיפול1 :על .א. פתרון לקיצור משך ההמתנה 2. הטמעה והסברה- הוועדה התרשמה כי ישנו חוסר ידע על הפתרונות החוקיים הקיימים כבר היום , בנושאי הטיפול באלימות ואפשרויות הטיפול והמניעה הקיימים . מומלץ לבצע פעולות הסברה והטמעה בנ ושא . 3. הצבת שלטים - מוצע להציב שלטים במרחבים ציבוריים בבתי חולים ובמרפאות בדבר הוראות החוק לעבירת התקיפה של עובד חירום והענישה בגינה . על מנת למנוע אפקט פרדוקסלי יש , לשקול בזהירות את הניסוח הנכון והראוי של שלטים שכאלה . יש לפעול בקרב סגל מערכת הבריאות להסברת חשיבות הגשת תלונות למשטרה במקרים של-. הסברה4 .ביצוע עבירות כנגדם 5. חובת דיווח-הוועדה ממליצה על קיום דיווח תקופתי על כלל מקרה האלימות כחובת היחידות . אגף הביטחון מול נציגי היחידות יקיימו עבודת מטה לקידום הנושא . 6. הוצאת דו"ח שנתי - הוועדה ממליצה לשקול החלטת ממשלה או החלטה אחרת , המחייבת הוצאת ח" דו שנתי באחריות משטרה / בריאות . זה ח" דו יתרום להעלאת המודעות לנושא האלימות באופן תמידי וקבוע ולא רק באירועים חריגים . 7. שינוי הגדרת עובד חירום בחקיקה- תקיפת עובד חרום - כיום מוגדר עובד חדר מיון ועובד א" מד - מוצע על דעת רב חברי הוו עדה לשנות ההגדרה לעובד בריאות . 8. החלת החוק- יש לקיים דיון לגבי החלת החוק על כלל גופי הבריאות בדומה ליחידות משרד הבריאות . השלכות נושא זה קשורות לסמכויות , הכשרה וגיוס מאבטחים כולל היבטים כלכליים . על פי חוק חיילים משוחררים ומתן- ". הגדרת עבודת המאבטח בבית החולים "כעבודה מועדפת9 הטבות דבר שיעלה בהכרח את רמת וכשירות המאבטחים בבתי החולים ויצמצם את היווצרות אירועי האלימות המתרחשים כנגד מאבטחים. 30 המלצות הוועדה לגבי הצבת שוטרים ויכולת השוטרים בבתי "ח לקבל את התלונה ; . הצבת שוטר בבי"ח מקלה על תהליך הדיווח במקרה אלימות. השוטר בבי"ח הוכשר לנושא ועל כן1 בסמכותו לקבל תלונה ולקבל עדויות, ואין הסגל נדרש להגיע לתחנה למסירת עדות. במקום שאין השוטר המגיע עם ניידת משטרה, אינו מוסמך לקבל תלונה/מסירת עדות. - הצבת שוטר . במקרה אלימות חריגים בחומרתם מוצע לדווח גם לראש החטיבה לנושא במשטרת ישראל, מעבר2 .להגשת התלונה בתחנה המקומית . מומלץ לתת דגש על פעילות הדרכתית לסגל בבית החולים ולהרחיב את ההכוונה וההדרכה בנושא3 .תפקידו של השוטר בבי"ח כיום אין נוכחות שוטר במרפאה. מוצע ליזום פעילות משותפת בין השוטר- . מרפאות בקהילה4 הקהילתי למרפאה באזורו, שיהיה זמין לקריאה מהמרפאה במקרה של אירוע או לחילופין נוכחות השוטר מספר פעמים במרפאה כגורם מרתיע. . פרסום נוכחות השוטר בבתי החולים ליצירת הרתעה מחד והעלאת תחושת הביטחון מאידך, כולל6 .פעילות יזומה של השוטר בדגש על המיון ועמדות המאבטחים 31 2. תת ועדה בנושא אמצעי ביטחון והגנה בבתי חולים ובקהילה :חברי הוועדה מר גדי כהן, יו"ר , סמנכ"ל וראש חטיבת מש"א, כללית מר ארי אור , ראש אגף משאבי אנוש, מכבי גב' אילת גביש- סמנכ"ל מש"א מ אוחדת מר רונן גוז , ממונה ביטחון ארצי, מכבי מר אילן לביא , ממונה ביטחון, לאומית מר דוד שוורץ , אגף ביטחון, משרד הבריאות ד"ר חנה צפריר , מנהלת מחלקת בחינות רישוי, מינהל הסיעוד, משרד הבריאות עו"ד פירס חאיק , אחראי מערך אירועים חריגים, מינהל רפואה, משרד הבריאות מ ר יניב בצלאל , ראש מערך הביטחון, כללית גב' נעמה נחום , ע.סמנכ"ל וראש חטיבת מש"א, כללית ד"ר דרור דולפין , פסיכיאטר בכיר, מרכז לבריאות הנפש גהה, כללית עו"ס מלכה פרגר , עו"ס מומחה. מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות ד"ר סיגל שפרן תקוה , מ ומחית באלימו ת במערכת הבריאות , הדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית :מטרות הוועדה וועדה זו התרכזה ב להגדיר את מכלול הפעולות והאמצעים שיש להפעיל בתחום המניעה והתגובה המהירה , זאת על - .מנת להגן על הצוותים ולהגביר את ביטחונם האישי בארגון הבריאות בו הם עובדים כלל הפעילויות עד לה געת המשטרה כגון: תקני שמירה. לחצני מצוקה. מצלמות ואמצעים טכנולוגים. צוותי סיור, כוננות התערבות ועוד. עבודת הוועדה: בוועדה ניתנה סקירה קצרה של האבטחה בכללית , במכבי , בלאומית ובמשרד הבריאות . הוצגו נקודות לדיון - כפי שנשלחו מחברי הוועדה . לוועדה הוזמן אל " ל" מנכ קטרה סקיוריטי ". הציג את עבודת צוותי " אבטחה רכובה " ( מאבטחים על אופנועים בפריסה גיאוגרפית ). במערך הבנקאי ב" יס ( - יחידת סיור בנקים ) מטרת הצוותים - להרגיע , לבודד . מעטים המקרים שמגיעים לשימוש בכוח . 32 :הנחות העבודה . פוטנציאל האלימות או "כמעט אלימות", קיים בחלק ניכר מהאינטראקציות בין מטפל ומטופל, בכל1 .ארגוני הבריאות בישראל . הנזק הנגרם כתוצאה מאלימות מתורגם לעלויות גבוהות לארגון, לנזקים נפשיים ופיזיים לנתקף ואף2 .יכול להוביל לירידה באיכות הטיפול . תופעת האלימות הינה מערכתית ולכן, נדרשת התערבות מקיפה המחייבת מספר גורמים במערכת3 הבריאות מלבד בטחון. פרופיל האדם האלים הוא רחב יריעה. הקושי הוא בזיהוי האנשים שאינם בפרופיל. יש אפשרות להצביע על מאפיינים שצריכים להילקח בחשבון כגורמי סיכון להתפרצות אלימה. האפשרות למנוע אירועי אלימות באופן מוחלט - לא קיימת . . העיקרון המנחה בהתמודדות עם מצבי אלימות: בניית סל של פעולות למניעת אלימות ויצירת מנגנון4 .לתגובה מיידית :המודל להמלצות הוועדה 33 :המטופל חומרים פרסומיים ברחבי הארגון המזמינים את המטופל ליטול חלק בטיפול בו תוך שילוב אופן ההתנהגות הנדרש ( לדוגמא : פוסטרים , פרסום במסכי הטלוויזיה וה - QF ) :הצוות מניעת אלימות, ניהול אלימות כאשר נוצרת. הכשרה במקומות העבודה ובמסגרות- . הכשרות צוותים1 הלימוד של אנשי הבריאות. לדוגמא: הכשרה בטכניקה "דה אסקלציה". ניתן להצביע על מאפיינים שצריכים להילקח בחשבון כגורמי סיכון להתפרצות אלימה והכשרת הצוותים. הצוות צריך לעזוב את- עם השמע לחצן מצוקה/צעקות- . הצוות הוא המגיב הראשון. ערבות הדדית2 .עיסוקיו ולהיות החוצץ בין העובד המותקף לבין התוקף. יצירת אווירת לכידות בצוות : מאות רופאים בהדסה מודים: אנחנו תורמים לאלימות נגדנו. "כשליש13.09.2012 | הארץ | דן אבן מהצוות הרפואי בביה"ח הדסה עין כרם הודו כי התנהגותם תרמה להתרחשות אירוע אלים במוסד... יחס מזלזל למטופלים והתנשאות תרמו להתפרצות כלפיהם." :"למה הרופאים לא נחמדים? "רופאים עובדים המון שנים כדי שייתנו04.03.2015 | | איילת רוזןMako להם, בסופו של דבר, להציל חיי אדם. אבל כשאנחנו מגיעים לקבל טיפול, נראה שלעיתים האדם הזה לא נורא מעניין אותם. למה כל כך הרבה חולים נתקלים באטימות, יהירות ואנטיפתיות, ואיך זה שרבים מהם לא זוכים מהרופא אפילו למבט?". : פציינטים כבני אדם. "אז לרופא קשה?... אף אחד לא מחזיק25.03.2017 | ידיעות אחרונות | יקיר אלקריב אותו במקצוע שלו בכוח, בניגוד אליו, הפציינט נמצא שם כי הוא במצוקה נוראית, גם נפשית. ובמקום לקבל עזרה ותמיכה, הוא מקבל כתף קרה". :היחידה הטיפולית . התקנת מצלמות* (אמצעי מיגון על פי מאפייני המרפאה: גודל, שירות, איזור וכו'). מצלמות1 .במרחבים הציבוריים. מצלמות גוף למאבטחים בעמדות . התקנת לחצני מצוקה בכל משרד*. איתות/צלצול/הבהוב לשאר חברי הצוות בעת ההפעלה. תגובה2 .תינתן ע"י סייר/איש אבטחה במקום . איתור "הנקודות המסוכנות" ומתן מענה נוסף. "נקודות מסוכנות": מיון, מחלקות חוץ, מרפאות3 .בריאות הנפש, מרפאות עם דיווחים רבים על מטופלים אלימים 34 מענה הכשרתי : טיוב תהליכי שירות , עבודה עם הצוותים בניסוח הבעיות ששוחקות את הצוותים ועוד . :הסביבה הארגונית ניהולית ). "פיקוד" על האירוע עד הגעת המשטרה. החלטה על סמכות בארגון (בקהילה ובבתי החולים1 שאחראית לניהול האירוע עד להגעת המשטרה. לייצר מנהיגות וניהול בתחום האלימות ומתן הכשרה מתאימה. | . מעורבות אישית של הנהלה בכירה בכל אירוע. יצירת קשר עם המותקף | בחינת תחקור האירוע2 | מעקב אחר מגמות להבין שהאלימות- . שילוב מיגור האלימות בתכניות העבודה של הארגון. מעורבות מנהלים בכירים3 .איננה בעיה רק של הביטחון ולהעלות את הנושא על סדר היום הארגוני . שילוב הבקרה על נושא ההיערכות למניעת אלימות במבדקי האקרדיטציה בבתי החולים וזאת על4 .מנת לטייב תהליכים . שינוי תרבות הדיווח. יצירת תרבות המחייבת דיווח, תחקור, הפקת לקחים ולמידה מאירועי5 .האלימות .. טיוב תהליכי שירות בכדי לצמצם התפרצות פוטנציאל קיים לאלימות6 המיקוד צריך להתמקד במקומות החיכוך המרכזיים בבתיה"ח: מלר"ד, מרפאות חוץ, מחלקות פנימיות פוטנציאל להתנהגות אלימה. פתרונות אפשריים: שיפור תנאים - ועוד. לדוגמא: זמן המתנה ממושך פיזיים בזמן המתנה (טלוויזיה, מזגן, כסאות נוחים, משחקייה לילדים...), מסירת מידע בזמן אמת, מענה אדיב. . הקמת מרכז שליטה ארגוני ארצי. מרכז בקרה מרכזי אליו יחוברו האמצעים הטכנולוגים ויאפשר7 .צפייה בזמן אמת במתרחש :הסביבה הארצית .. קמפיין לאומי של כל מערכת הבריאות למיגור האלימות. כפי שיש קמפיינים למניעת תאונות דרכים1 .המסר: אנחנו מזמינים אותך להגן עלינו כדי שנוכל להעניק לך טיפול .). יצירת/ בניית אמון פנים ארגוני (עובדים במנהלים) וחוץ ארגוני (מטופלים בצוותים2 : "פציינטים כבני אדם. מחקר ישראלי חדש שהתפרסם25.03.2017 | ידיעות אחרונות | יקיר אלקריב לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" קובע שהורים המגיעים עם ילדיהם לבתי החולים ומתנהגים לא יפה אל הצוות הרפואי עלולים לפגוע בכך באיכות הטיפול הניתן לילדיהם." 35 | ביקור בבי"ח- . חינוך האוכלוסייה החל מביה"ס היסודי. לדוגמא: חשיפת הילדים למערכת הבריאות3 . איך לתאר את הבעיה, הכאב, האי נוחות- דיאלוג עם רופא . בחינת מוקדים משותפים אזוריים למענה מרכזי למקרי אלימות. כלל הגורמים במערכת הבריאות4 חולקים אותם אזורים גיאוגרפיים (ואף אותם מבנים). איגום משאבים והקמת מוקדים משותפים אזוריים אשר יתכללו את האירועים, יוציאו סיורים משותפים וייתנו מענה בזמן הקצר ביותר במקרה של אירוע. . הקלה על אופן הגשת התלונה. לדוגמא: הגשת תלונה ע"י הארגון, הגעת המשטרה למתקן לצורך5 .גביית עדות . אחידות הטיפול באלימות במשטרה. אין אחידות בין התחנות במתן הטיפול בעת הצורך. פנייה6 .למשטרת ישראל למתן מענה יעיל וטוב יותר לאירועי אלימות בקהילה . הגדרת חומרת תקיפת עובד במערכת הבריאות כחומרת תקיפת שוטר מבחינת הטיפול המיידי9 .והענישה . סנקציות מחמירות כלפי התוקף. פנייה למשטרת ישראל להחמרה בטיפול הנוהגים באלימות. אפס10 .סובלנות לאלימות 36 נספח מס3 . תמונת מצב, אלימות מטופלים נגד צוות בבתי חולים פסיכיאטריים *בשם פורום מנהלי בתי חולים פסיכיאטרים שהופיעו בפני ועדת השר למיגור האלימות במערכת הבריאות . :רקע ההתמודדות עם אלימות מטופלים כפי מטפלים היא ענין יומיומי בכל מסגרת פסיכיאטרית, בעיקר במסגרות הסגורות בבתי החולים, בכל מקום בעולם. בקרב צוותים במסגרות רפואיות7.8% (מכלל העובדים) מדווחים על חוויות אלימות, לעומת זאת62% .מכלל העובדים בבתי החולים הפסיכיאטריים חוו אלימות בשנה האחרונה למעלה מ- 90% מהצוות הרפואי והסיעודי בבתי החולים הפסיכיאטריים היו נתונים לגילויי אלימות לפחות פעם אחת במהלך עבודתם. מסתמנת עלייה בכמות אירועי האלימות בבתי חולים פסיכיאטריים בשיעור של10% .בשנה בספרות ישנ ה הסכמה שהסיכון הגבוה ביותר הוא לצוות הסיעודי. ההתמודדות קשה – היכולת לנבא אלימות היא חלקית , כשברובן של ההפרעות הפסיכיאטריות המג ' וריות גילויי אי שקט , סף תסכול נמוך ואלימות , הם סימפטום שכיח . לאלו מתווספים המטופלים המשפטיים , במספרים גדולים יותר בכל שנה. מרכ ז לדוגמא: המרכז לבריאות הנפש מזור - 309 מיטות לאשפוז מלא 5 מחלקות פעילות (4 מהן סגורות ,כולל מחלקה משפטית ) - 189 מיטות 4 מחלקות ממושכות - 120 מיטות אשפוז יום - 25 עמדות י" מט- מגורים טיפוליים - 34 מיטות מערך לטיפול אמבולטורי קהילתי - מרפאות בנהריה , עכו , כרמיאל , ובהן גם מרפאה לטיפול בילד ובנוער , מרפאה פסיכו-גריאטרית , ויחידה לטיפול-יום 37 :השפעת האלימות על הצוותים ויכולתם להתמודד מורליזציה, ציניות ארגונית ושחיקה, עם השלכות מוכחות על התפקוד-. חשיפה לאלימות מביאה לדה1 ,בעבודה ועל איכות החיים .. אלימות נמצאה כגורם השכיח ביותר לנזק ולאבדן ימי עבודה בקרב הצוות הסיעודי בפסיכיאטריה2 .הפגיעות השכיחות הן נשיכות, חבטות, ופגיעות ראש . הצוות המטפל במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה מצפה לקבל מההנהלות, בכל הרמות, עשייה רחבה3 .הנוגעת להפחתת הסיכון לו הוא חשוף, ולסיוע בהתמודדות היומיומית עם אלימות מטופלים על מנת שיעמוד במשימה הטיפולית הקשה תוך נטילת סיכונים, הוא זקוק לאמונה יציבה ברצונם הטוב של המנהלים, ובהתייחסותם ההוגנת למצבו ולמאמציו. 38 . במצבה של הפסיכיאטריה כיום, מבחינת תשתיות, סביבה, צפיפות, הזנחה רבת שנים, חסר חריף ידוע4 יכולת ההתמודדות עם- ומוסכם בכוח אדם טיפולי, והיעדר קשב לצרכים אמיתיים של המערכת האתגר הקשה, נמוכה. 39 הצרכים- מהפכה, עשייה רחבה ומחויב : ת ו 1. .תקינה מתאימה לסוג המחלקה 2. תוספות כ"א- להעסקת חולים , להשגח ות מיוחדות, להגברת קשב, לתגבור שעות המגע עם המטופלים 3. תוכניות הכשרה ו טיפול בשחיקת הצוותים 4. תגמול הולם של הצוות החשוף לאלימות במערך הפסיכיאטרי הסגור 5. )הסדרת ביטוחים ומנגנוני פיצוי (תקדים משפטי 6. 7. הורדת תפוסות 8. הקטנת המחלקות, שיפור התשתיות 9. הצבת מאבטחים במחלקות 10 . הצבת שוטר בכניסה לחדר המיון הפסיכיאטרי 11 . הפחתת הקרימינליזציה של המערכת הפסיכיאטרית 40 נייר עמדה של ארבעת קופות החולים חב רי הוועדה: גב' איילת גביש, סמנכ"ל משאבי אנוש, מאוחדת שירותי בריאות מר אורי אור, מנהל אגף משאבי אנוש, מכבי שירותי בריאות מר גדי כהן, סמנכ"ל משאבי אנוש, שירותי בריאות כללית מר אילן לביא, מנהל מערך הביטחון ואבטחת מידע, לאומית שירותי בריאות תופעת האלימות ההו לכת וגוברת בחברה אינה פוסחת גם על שירותי הבריאות הניתנים בקהילה וניכרת בה. באופן עקבי נפקד מקומה של הקהילה לרבות במחקרים בנושא. הקהילה נתפסת כפחות מסוכנת לעומת חזית ההתמודדות בחדרי המיון. מיגור האלימות במערכת הבריאות מחייב הסתכלות רחבה מאחר והתופעה אינה פחותה בקהילה במיוחד נוכח מיליוני מגעים במערכת הבריאות הקהילתית מידי שנה. על כך יעידו יותר מכל האירועים המצערים מהעת האחרונה המוכיחים מעל לכל ספק את נחיצות הטיפול במיגור האלימות בקהילה. הרפורמה הביטוחית בברה"ן : בריאות הנפש ובריאות הגוף- חד הם, ויש לראותם חלקים משלימים במסגרת השירותים הרפואיים, להם זכאיים אזרחי ישראל מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כל האמור במטרה להגדיל את איכות, זמינות ונגישות שירותי בריאות הנפש בישראל. ערב הרפורמה הוגדר יעד כמותי למשך3 שנים הראשונות 2% מאוכלוסיית הילדים והנוער. 4% מהמבוגר ים .מקרב מבוטחי ארבע הקופות ( בשנה הראשונה לרפורמה2016), טופלו במערכת הציבורית כ- 4% מהאוכלוסייה הבוגרת וכ- 2.23% ילדים ובני נוער בישראל. מדובר בגידול של כ- 30,000 .מטופלים במערכת בריאות הנפש היעד הושג כבר בשנה הראשונה לרפורמה . 41 הערכות הקופות לרפור מה בבריאות הנפש : :קופת חולים מאוחדת הדרכה לצוותים , אבטחה פיזית ולחצני מצוקה פנימיים . במרפאות הראשוניות בהם ניתנים גם שרותי ברה , ן" הותקנו לחצני מצוקה המחוברים לסיירים רכובים . במרפאות בהן עלה חשש לאירועי אלימות , הוצבה אבטחה בשעות עבודת צוותי ברה "ן. במרפאות ברה "נ לקטינים ומרפאות קטנות : מבוצעות הדרכות , הקמת מערכת לחצני מצוקה פנימית המחברת בין המטפלים , הקמת מערכת לחצני מצוקה חיצונית שתזעיק את סיירי המחוז ואת סיירי חברת שירות המוקד ב , יצוע סיורי יוזמה ותגובה ע"י סיירי המחוז . במרפאות ברה "נ הגדולות כל האמור לעיל ובנוסף הצבה פיזית של מאבטח בכניסה בכל שעות פעילות המרפאה . פתחי המבנה ממוגנים והיכן שיש מאבטח יש שער מגנומטר . לחצני מצוקה אישיים - כרגע רק לחלק מהמטפלים השאיפה שלכל מטפל במשמרת יהי ה לחצן מצוקה אלחוטי שיהיה בכיסו . :מכבי שירותי בריאות בנוסף לאמצעי האבטחה הקיימים , הותקנו בכל מרכזי ברה "ן לחצני מצוקה במרכזים בהם היה חשש לאלימות הוצבה שמירה . :קופת חולים לאומית בנוסף לאמצעי האבטחה הקיימים , בכל מרכזי ברה "ן הותקנו לחצני מצוקה . אופן מתן שי רותי בריאות הנפש בקופות .א מרפאות רב מקצועיות לבריאות הנפש של הקופה, בהן ניתן טיפול פסיכותרפי ב לא השתתפות עצמית מוגדלת .ב פסיכיאטרים בקהילה. .ג שירות פסיכיאטרי ופסיכותרפי במרפאות ציבוריות אשר בהסכם עם הקופה. שירותי פסיכותרפיה הניתנים על ידי מטפלים עצמאיים . (בהשתתפות עצמית) הצורך במתן מענה אבטחה ייחודי לשירותי ברה "ן בקהילה מדיניות האבטחה הקיימת במשרד הבריאות לגבי בריאות הנפש– מותאמת לבתי חולים- שמירה בכל מתקן בו קיימים 11 תקנים של מטפלים( . חוזר מנכ"ל30/05 אבטחת מוסדות מערכת הבריאות- סטנדרטים, אבטחת יח' בריאות הנ פש בקהילה. ) 42 מדיניות זו אינה מתאימה לקהילה בשל הסיבות הבאות : . תקנים11- . התקינה במרפאות הקהילה לרוב קטנה מ1 כאשר רוב הצוות איננו, מותירה את המטפלים ללא תמיכה והגנה בעת- . קבלת קהל בשעות אחה"צ2 .אירוע אלימות נגדם . משך שעת טיפול בבריאות הנפש ארוך מטפול רפואי. מותיר את המזכירה חשופה לפרקי זמן ארוכים3 .אל מול המטופלים ללא תמיכת אנשי הצוות חודשים שכן אין מרפאה אחרת בקרבת מקום3 -. פיזור המרפאות אינו מאפשר הרחקת מטופל אלים ל4 .מספקת מהווה תחושת איום קשה של הצוות במצבי- . אזור מגורי הצוות פעמים רבות באזור מגורי המטופלים5 .אלימות מצד מטופלים . המטפל ממוקם מעבר לשולחן שחוצץ בינו לבין לדלת – דבר שמסרבל את יכולתו לצאת מהחדר6 .במקרה של אלימות כלפיו .. תהליך אישור קנביס בקהילה7 סיכום והמלצות . מספר האירועים המדווחים בברה"ן נמוך מאלה המדווחים במרפאות בכלל-. דיווח על מקרי ברה"ן1 יש להניח כי ניסיונם ומקצועיותם של הצוותים בהתמודדות עם לקוחות אלימים מסייעים בהתמודדות בנושא. 2. מאפייני אוכלוסיית המטופלים- מביאים להסלמה מהירה וקושי לצפות מראש את התפתחות האירוע . 3. הנחיה לגבי התנהלות בנושא הקנביס- על משרד הבריאות לתת הנחיה בעניין . 4. מאפשר יצירת מרחב מוגן שבעת- יצירת מרחב אישי מוגן (פיזית/זכוכיות מגן) לנותני השירותים אירוע חריג טומן בכוחו הגנה מידית לנותני שרות בדלפקי קו ראשון. 5. מתן כספי תמיכה ייעודיים ממשרד הבריאות להרחבת ההגנה לנותני השירותים בקהילה. (לחצנים אלחוטיים, )'שומרים וכו 6. הפעלת סיירים של משרד הבריאות.בתאי שטח בהם נמצאות מרפאות הקהילה 7. ביצוע איתור מטופלים "מועדים ", אשר בגינם יינתן שירות בחדר ייעודי המאפשר העמדת אמצעי .הגנה בעת הצורך 8. הסדרת הביטחון בקהילה ע"י משטרת ישראל ובחוק בכלל , תאפשר לקופות הצבת מאבטחים בהתאם לסטנדרט הקיים בבתי החולים. 43 נ ספח מס.5 חקיקה קיימת 1.חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה- 2005 1 1. שימוש בסמכויות- עקרונות שימוש בסמכויות לפי חוק זה, יהא לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעילות חבלנית עוינת מפני אלימות, וזאת במקום ובדרך שיבטיחו שמירה .מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו 6א. סמכויות למניעת מעשה אלימות (א) ביצע אדם מעשה אלימות במקום כאמור בתוספת, בפני מאבטח מוסמך או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני מאבטח מוסמך, או נוכח המאבטח המוסמך כי בשל איום ממשי או מעשה של אדם בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני מאבטח מוסמך, הוא עומד לבצע מעשה אלימות במקום כאמור, רשאי המאבטח המוסמך - (1 ) לדרוש מאותו אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית ;אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין (2) :לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך ;(א) למנוע מאותו אדם כניסה למקום ;(ב) להוציא את אותו אדם מהמקום (ג) לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט, או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 6 .)(ד (ב) לא יוסמך מאבטח בסמכויות לפי סעיף זה, אלא אם כן מעסיקו ביטח אותו לשם הבטחת פיצויו אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי סעיף זה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של מאבטח לפיצוי על פי כל דין. (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל מאבטח מוסמך במוסד חינוך שנ יתן בו חינוך גן ילדים או יסודי את סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי קטין, ולא יפעיל את סמכויותיו במוסד חינוך אחר כלפי קטין אלא ,לבקשת עובד הוראה המועסק באותו מוסד; שר החינוך ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בתום כל שנת לימודים, על הפעלת סמכויות מאבטחים לפ י סעיף זה במוסדות חינוך במהלך אותה שנת .לימודים (ג) בסעיף זה- ""מחלקה לשירותים חברתיים" ו "מקום המספק שירותי רווחה- ;)(נמחקה ""מאבטח מוסמך- מאבטח שהוסמך לפי סעיף7 ;(א) בסמכויות לפי סעיף זה ""מעשה אלימות- הכאת אדם, דחיפתו או הפעלת כוח על גופו בדרך א חרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית. 7. הסמכת מאבטח ) השר רשאי להסמיך אדם בסמכויות הקבועות בחוק זה, אם שוכנע כי הסמכות נחוצה לשם ביצוע1( )(א (א)* שיש לציבור 3 פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור במקום מהמקומות המפורטים בסעיף גישה אליהם או שלגביהם יש רגישות מבחינת ביטחון הציבור או ביטחון המדינה; לצורך כך רשאי השר להסמיך אף מי שאינו עובד ציבור; בהסמכה לפי סעיף קטן זה יקבע השר את סוג המקום שבו ניתן למי . 3 שהוסמך לפי סעיף זה להפעיל סמכות לפי הוראות סעיף .) לגבי נקודת בדיקה, יהיו הסמכויות הנתונות לשר, נתונות גם לשר הביטחון, לפי הענין2( 44 א, יקבע בהסמכה את סוגי6 ), הסמיך השר אדם בסמכויות הקבועות בסעיף1( ) על אף האמור בפסקה3( .מקומות מאלה המנויים בתוספת, שבהם מוסמך אותו אדם להפעיל את סמכויותיו לפי הסעיף האמור (ב) לא תוענק סמכות לפי סעי ף קטן (א) אלא למי שקצין מוסמך אישר את כשירותו לשמש כמאבטח כאמור בסעיף 8 . (ג) מאבטח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו כשהוא עונד באופן גלוי לעין תג המזהה אותו ואת תפקידו, ויש בידו תעודה חתומה על ידי קצין מוסמך המעידה על תפק ידו ועל סמכויותיו, אותה יראה לפי דרישה (בחוק זה - תעודת מאבטח); תוקפה של תעודת מאבטח יהיה לשנה אחת מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד מאבטח במקום שנקבע בכתב הסמכתו; השר רשאי להאריך את תוקפה של תעודת מאבטח לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה, וזאת כל עוד משמש המאבטח בתפקידו. תוספת 1 ;. בית חולים, מרפאה וכל מוסד אחר שתפקידו העיקרי הוא מתן שירותי בריאות לעניין זה- ""בית חולים- מוסד רפואי הרשום כבית חולים לפי פקודת בריאות העם , 1940 (להלן- פקודת בריאות העם" ;) "מרפאה- כהגדרתה בסעיף34 )(ג ל פקודת בריאות העם . 2.חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח- 1998 חל על גופים ציבורים בלבד המנויים בתוספת ובכללם משרדי הממשלה (ובכך בתי חולים ממשל תיים), אוניברסיטאות, מד"א. לא חל על כלל מערכת הבריאות ולא חל על כלל בתי החולים למעט הממשלתיים. מחייב מינויי ממונה ביטחון ומקנה למנב"ט סמכויות מסוימות (חיפוש, דרישת זיהויי, עיכוב). נותן סמכות ל"קצין מוסמך" במשטרת ישראל לתת הנחיות מקצועיות לגוף הציבורי ומטי ל חובה על הגוף ועל המנב"ט לקיים הנחיות אלה. לפי דרישת הקצין המוסמך הגוף הציבורי גם מחוייב במינויי מאבטחים. למאבטחים שמונו יהיו הסמכויות של המנב"ט (חיפוש, דרישת זיהויי, עיכוב). תקיפת מנב"ט או מאבטח שמונה לפי חוק זה – .דינה כדין תקיפת עובד ציבור 3.חוק למני עת אלימות במוסדות למתן טיפול, התשע"א- 2011 1 1. הגדרות בחוק זה- ממטפל כהגדרתו ב חוק זכויות החולה , התשנ"ו- 1996 , מאבטח, עובד מינהל ומשק וכל אדם אחר שמבצע ;עבודה או נותן שירות במוסד רפואי, לרבות מתנדב ""אלימות מילולית - איומים וכן דברי גידוף, השמצה, ביזוי או התבטאות אחרת שיש בה משום פגיעה או השפלה או פרסום כלפי אי ש צוות במוסד רפואי או עובד רווחה, בקשר לעבודתו, שיש בו חשש ממשי ;שהמפרסם יעשה מעשה אלימות פיזית כלפי אדם כאמור 45 ""אלימות פיזית- ;הכאת אדם, נגיעה בו, דחיפתו או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, בלא הסכמתו ""מוסד— מוסד רפואי או מחלקה לשירותים חברתיים או כל מקו ;ם המספק שירותי רווחה ""מוסד רפואי- בית חולים ומרפאה כמשמעותם ב פקודת בריאות העם , 1940 , וכל מוסד אחר אשר ;תפקידו העיקרי הוא מתן שירותי בריאות ""מחלקה לשירותים חברתיים- ;מחלקה ברשות מקומית למתן שירותי רווחה " "מנהל מוסד- :אחד מאלה, לפי העניין (1 ) לעניין מוסד רפואי- מנהל המוסד הרפואי, לרבות מי שהוא הסמיך לעניין הוראות חוק זה, כולן או ;חלקן (2 ) לעניין מקום המספק שירותי רווחה- מנהל מחלקה לשירותים חברתיים או עובד סוציאלי במחלקה כאמור שהוא הסמיך לעניין הוראות חוק זה, כולן או חלקן, או מנהל השירות במשרד הרווחה והשירותים ;החברתיים האחראי על אותו מקום ""מעשה אלימות- ;אלימות פיזית או אלימות מילולית ""עובד סוציאלי- כהגדרתו ב חוק העובדים הסוציאליים , התשנ"ו- 1996 ; ""עובד רווחה- עובד של מקום ;המספק שירותי רווחה ""רשות מקומית- ;עירייה או מועצה מקומית ""שירותי רווחה- שירותים הניתנים על ידי מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות, על ידי ;משרד הרווחה והשירותים החברתיים או על ידי מי מטעמם ""השר- :אחד מאלה (1 ) לעניין מוסד רפואי- שר הבריאות ; (2 ) לעניין מקום המספק שירותי רווחה- .שר הרווחה והשירותים החברתיים 2. אזהרה על ידי מנהל מוסד רפואי נקט אדם במתכוון מעשה אלימות כלפי איש צוות במוסד רפואי או כלפי עובד רווחה או השחית במתכוון רכוש של מוסד, רשאי מנהל המוסד להזהירו בכתב כי אם בתקופה של12 ח ודשים (להלן- תקופת האזהרה) יחזור וינקוט מעשה אלימות כאמור או ישחית את רכוש המוסד, יהיה המנהל רשאי להורות על מניעת כניסתו למוסד האמור בהתאם להוראות סעיף3; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע את נוסח האזהרה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין .דרכי מסירתה 3. הוראה בדבר מניעת כניסה למוסד (א) הוזהר אדם כאמור בסעיף2 , וחזר ונקט במתכוון מעשה אלימות כלפי איש צוות במוסד רפואי או כלפי ,עובד רווחה, או השחית במתכוון רכוש של מוסד, בתקופת האזהרה רשאי מנהל המוסד להורות כי לא יהיה רשאי להיכנס לאותו מוסד או לחלק ממנו , למעט במקרים המפורטים להלן, לפי העניין, ולתקופה :)המפורטת בסעיף קטן (ב (1 ;) לשם קבלת טיפול רפואי שהוא זקוק לו (2 ) לשם מתן שירותי רווחה— אם השתכנע מנהל המוסד כי עלולה להיגרם פגיעה בצרכיו החיוניים אם .לא יקבל שירותי רווחה כאמור (ב) מניעת כני :סה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בתקופה כלהלן (1 ) אם נקט בתקופת האזהרה אלימות פיזית— ;תקופה שלא תעלה על שישה חודשים (2 ) אם נקט בתקופת האזהרה אלימות מילולית או השחית רכוש— תקופה שלא תעלה על שלושה .חודשים (ג) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע מתן שירותי רוו חה לבן משפחתו של אדם שנמנעה ממנו כניסה "למוסד; לעניין זה, "בן משפחתו— כהגדרתו ב חוק בית המשפט לע נייני משפחה , התשנ"ה— 1995 . 46 4. דרישת הזדהות לשם ביצוע הוראות סעיפים2 ו– 3 רשאי מנהל מוסד לדרוש מאדם שהתקיימה לגביו הוראה מהוראות הסעיפים האמורים, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין . 5. שמירת דינים .אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין 6. ביצוע .שר הבריאות ושר הרווחה והשירותים החברתיים, לפי העניין, ממונים על ביצוע חוק זה 7. תקנות ראשונות תקנות ראשונות לעניין נוסח האזהרה כאמור בסעיף2 יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך90 .ימים מיום תחילתו של חוק זה [1 ]. ס"ח2308, ה תשע"א (7.8.2011 '), עמ1000 . הצ"ח- כנסת313 ', התש"ע, עמ134 . :תיקונים ס"ח2380 ( , התשע"ב8.8.2012 '), עמ698 . הצ"ח- כנסת467 ', התשע"ב, עמ200 (כולל שינוי ;)השם ס"ח2522 ( , התשע"ו12.1.2016 '), עמ334 . הצ"ח- כנסת578 ', התשע"ה, עמ10 . 4.התקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה), התשע"ב- 2011 1 בתוקף סמכותי לפי סעיף2 ל חוק למניעת אלימות במוסדו ת רפואיים , התשע"א2011 - (להלן- ה חוק ,) ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מת :קין תקנות אלה 1. נוסח האזהרה נוסח האזהרה כאמור בסעיף2 ל חוק .יהיה לפי הנוסח שבתוספת 2. מתן האזהרה מתן האזהרה ייעשה במסירתה למוזהר עצמו בעת הימצאו במוסד הרפואי, ככל שהדבר אפשרי, א ו .במשלוח האזהרה בדואר רשום למוזהר למען הידוע ככתובת מגוריו או כתובת מקום עבודתו 3. תחילה .תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן תוספת (תקנה1 ) לפי חוק למניעת אלימות במוסדות רפואיים , התשע"א2011 - בתוקף סמכותי לפי סעיף2 ל חוק למניעת אלימות במוסדות רפואיים , התשע"א1 201 - , אני מזהיר אותך בזה, כי אם בתקופה של12 חודשים מהתאריך הנקוב בחתימת אזהרה זו תשוב ובהמשך למעשיך מיום _________________ תבצע מעשה אלימות פיזית, אלימות מילולית או השחתה של רכוש במוסד הרפואי _________________ (שם המוסד), אהיה רשאי להורות על מניעת כניסתך למ וסד זה, למעט לצורך קבלת טיפול רפואי הנדרש לך, לתקופה של עד שלושה חודשים, אם תנקוט במוסד מעשה אלימות מילולית או מעשה השחתה של רכוש, או לתקופה של עד שישה חודשים אם תנקוט במוסד מעשה .אלימות פיזית תאריך _________________ שם ותפקיד החותם _________________ חתימ ה וחותמת _____________ ( ג' בכסלו התשע"ב29 בנובמבר2011 ) 47 5. חוק העונשין, התשל"ז- 1977 עבירות קיימות בחוק העונשין היום (לא כולל עבירות שדורשות פרשנות כדי להחילן בהקשר של גילויי אלימות במערכת הבריאות כגון עבירת ההמרדה או התפרעות אסורה ולא כולל את העבירות החמורות הכלליות כגון עבירות ההמתה למיניהן) 144ד2 17 . הסתה לאלימות (א) המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה- פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו- .מאסר חמש שנים "(ב) בסעיף זה, "מעשה אלימות- עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או .בסכנת חבלה חמורה ( (ג) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים א) ו-(ב), אינו עבירה .לפי סעיף זה 144ד3 . החזקת פרסום המסית לאלימות המחזיק, לשם הפצה, פרסום האסור לפי סעיף144ד2 , דינו- .מאסר שנה, והפרסום יחולט 144ה. הגשת אישום .לא יוגש כתב אישום לפי סימן זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה 186. החז קת אגרופן או סכין שלא כדין (א) המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו- .מאסר חמש שנים (ב) לענין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במ .קומות אחרים, הכל כמפורט בתוספת השניה, או בסמוך אליהם (ג) השר לביטחון הפנים רשאי בצו, מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור ובאישור ועדת החוקה חוק .)ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת השניה לענין סעיף קטן (ב 189. כניסה בכוח הנכנס למקרקעין בדרך אלימה כדי להחזי ק בהם, בין שהאלימות היא בהפעלת כוח למעשה נגד אדם אחר ובין שהיא באיומים או בפריצה או בכינוס אנשים במספר בלתי רגיל, דינו- מאסר שלוש שנים, אף אם .הוא זכאי להיכנס לאותם מקרקעין, זולת אם המקרקעין היו שלו אבל מוחזקים בידי עובדו או שלוחו 191. תגרה המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי, דינו- .מאסר שנה אחת 192. איומים ,המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו- .מאסר שלוש שנים 194. מהומה ועלבון במקום צי בורי (א) המקים שאון או מהומה במקום ציבורי, בלי סיבה סבירה ובאופן העלול להפריע לתושבים או להביא להפרת השלום, דינו - .מאסר שלושה חדשים (ב) המעליב אדם במקום ציבורי באופן העלול לעורר אדם הנוכח אותה שעה להפר את השלום, דינו- .מאסר שלושה חדשים 215. מטרד לציבור 48 (א) העושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע מעשות דבר שחובתו לעשות לפי הדין וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי-נוחות, בשימוש בזכות הרבים, הרי זה מטרד לציבור, ודינו- .מאסר שנה אחת (ב) לענין מטרד לציבור אין הבדל אם האנשים שהמעשה א ו המחדל נוח להם מרובים על אלה שהוא גורם להם אי-נוחות; אולם אם הוא מקל על חלק מן הציבור את השימוש כדין בזכויותיו אפשר שיראוהו כאילו .אינו מטרד לשום אדם )(ג. .... 216. התנהגות פסולה במקום ציבורי (א) העושה אחת מאלה, דינו- :מאסר ששה חדשים (1) מתנהג באופן ;פרוע או מגונה במקום ציבורי (2). .... (3). ... (4 ;) מתנהג במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום (5) משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן .ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה )(ב... .. 333. חבלה חמורה החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו- .מאסר שבע שנים 334. פציעה הפוצע חברו שלא כדין, דינו- .מאסר שלוש שנים 378. תקיפה מהי המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושג ה בתרמית- הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח- ,לרבות הפעלת חום, אור, חשמל גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי- .נוחות 379. דין תקיפה סתם התוקף שלא כדין את חברו, דינו- מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונ ש אחר לעבירה זו .מחמת נסיבותיה 380 .תקיפה הגורמת חבלה ממשית התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו- .מאסר שלוש שנים 381 .תקיפות שונות (א) העושה אחת מאלה, דינו- :מאסר שלוש שנים (1 ;) תוקף חברו כדי לבצע פשע (2 ;) תוקף חברו כדי לגנוב דבר (3 ) תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע ;לכידה או מעצר כאמור (4)-(5 .)) (בוטלו .)(ב) (בוטל (ג) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כאשר התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים, דינו- מאסר .חמש שנים 49 . 382 א. תקיפת עובד ציבור (א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו- .מאסר שלוש שנים (ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א), ונתקיימה בו א חת מאלה, דינו- :מאסר חמש שנים (1 ;) התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו (2 ;) היה מזוין בנשק חם או קר (3 .) התקיפה הייתה בצוותא של יותר משני אנשים (ג) התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הג וף, או ,כאשר הוא עובד בחדר מיון דינו- מאסר חמש שנים; בסעיף זה- ""עובד חירום - ;רופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון ""רופא", "סטז'ר", "מיילד" ו "חדר מיון- כהגדרתם ב חוק זכויות החולה , התשנ"ו- 1996 "; "מד"א- אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה ב חוק מגן דוד אדום , התש"י- 1950 . 6. חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 1 כדי לממש הליך מ שפטי בגין ביצוע עבירה פלילית יש לקיים הליך פלילי כמפורט בחוק ואשר כולל הליכי .חקירה, העמדה לדין ושפיטה. לא ניתן לדלג על אף שלב 58 .תלונה .כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה 59 . חקירת המשטרה נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכ ל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר ענין .לציבור או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה בסיום חקירה– 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי 62 . העמדה ל דין וסגירת תיק (א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל העדר ענין לציבור תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן: (1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך- בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60 ; (2 ) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך- בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שח ומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף60 ; (3 ) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך- ,בעבירות שאינן פשע למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1 ( ) או2 ;) 50 (4) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות- בעבירות לפי סעיף19מח ל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות , התשנ"ח- 1998 ', או פרק ה1א ל חוק התכנון והבניה , התשכ"ה- 1965 . (ב) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל .חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה 63. הודעה על החלטה שלא לחקור או להעמיד לדין .על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון טעם ההחלטה 64 .ערר (א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא :נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן (1 ) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף12 ()(א1 ( )(ב) או2 ) - ,לפני פרקליט מחוז פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל ת חום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה ;פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך (2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסק( ה1 ) - ;לפני פרקליט המדינה (3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין למעט החלטה בערר לפי ( פסקה2) וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל ( העדר ענין לציבור למעט החלטה בערר לפי פסקה1 ) - לפני הי .ועץ המשפטי לממשלה ()(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה, או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן ()(א2 ()) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א1) לפרקליט .בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז 67. כתב אישום .אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט (הערה: אלא אם הוחלט על הסדר לפי סעיף67 )א 68. קובלנה על אף האמור בסעיף11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת . המשפט לבית קובלנה הערה- העבירות בתוספת השניה כוללות עבירות לפי לפי סעיפים 189 , 190 , 192 , 194 , 196 , 223 , 334 , 336 רישה , 379 , 380 , 447 זולת םא נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר , 452 , 494 ו– 496 לחוק העונשין ,התשל"ז- 1977 ולמעט עבירות כאמור ,שנעברו כלפי בן משפחה ;לענין זה" ,בן משפחה " - כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה ,התשנ"א- 1991 ; 69 . קובלנות על עובדי המדינה לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת .היועץ המשפטי לממשלה 70 . דין קובלנה הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין .כוונה אחרת משתמעת 71. התביעה בקובלנה הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז; התביעה תנוהל, על אף האמור בסעיף 11, בידי הקובל או בא-כוחו, זולת אם פרקליט המחוז הגיש לבית המשפט, תוך חמישה עשר ימים לאחר 51 שקיבל העתק הקובלנה, הודעה שפרקליט מפר .קליטות המדינה ינהל את התביעה 72 . החלפת קובלנה בכתב אישום הוגשה הודעה כאמור בסעיף71 ., תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם תובע 73. העמדת הדיון בקובלנה נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רש אי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו לא התייצב ויחול האמור בסעיף133 . 7. חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 2001 1 1. מטרה מ טרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר .שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו 2. הטרדה מאיימת- מהי (א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סב יר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או .בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו :(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה (1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשי ;ו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת (2 ;) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו (3 ;) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר (4 ;) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו (5)2 בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות ל פי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים , התשס"ט- 2008 . (ג) לענין חוק זה אחת היא אם המעשים המ פורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי .אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין 3. הגדרות בחוק זה- ""בית משפט- :בית משפט שלום, וכן כל אחד מאלה (1 ) לענין נפגע שהוא בן משפחה של הפוגע- גם בית משפט ובית דין המוס מכים לדון לפי חוק למניעת אלימות במשפחה ; (2) לענין פוגע או נפגע שהוא קטין ושבית משפט לנוער דן ב ענינו לפי)חוק הנוער (טיפול והשגחה - גם ;בית משפט לנוער ""בית משפט לנוער- כהגדרתו ב)חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול , התשל"א- 1971 ; ""בן משפחה- כהגדרתו ב חוק למניעת אלימות במשפחה , וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק ;האמור " )חוק הנוער (טיפול והשגחה " - )חוק הנוער (טיפול והשגחה , התש"ך- 1960 ; "|חוק כלי היריה " - חוק כלי היריה , התש"ט- 1949 ; "חוק למניעת אלימות במשפחה " - חוק למניעת אלימות במשפחה , התשנ"א- 1991 ; 52 ""נפגע- :מי שהתקיים בו אחד מאלה (1 ;) ננקטה נגדו הטרדה מאיימת (2 ) הוא מצוי בסכנה כמפורט בסעיף4 ()(ב1 ;) (3 ) אדם עלול לבצע בו עבירת מין כאמור בסעיף4 ()(ב1 ;) (4 ) בוצע בו מעשה כאמור בסעיף4 ()(ב2 ;) ולענין נפגע שהוא קטין- ;גם מי שאחראי עליו על פי דין ""פוגע- מי שנקט הטרדה מאיימת או שמתקיים בו אחד התנאים המפורטים בסעיף4 ()(ב1 ( ) או2 ;) ""צו מניעת הטרדה מאיימת- צו כאמור בסעיף4 ;)(א) או (ב ""קטין- אדם שטרם מלאו ;לו שמונה עשרה שנים ""רשות ביטחון- משטרת ישראל, הרשות להגנה על עדים, משמר הכנסת כמשמעותו ב ח וק משכן הכנסת ורחבתו , התשכ"ח- 1968 ., צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר 4. צו מניעת הטרדה מאיימת (א) נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף5 ()(א1 ( ) עד4), ואם נו כח כי ההטרדה המאיימת נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר או להמשך פגיעה כאמור, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו גם להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף5 ()(א5) ו-(6 .) ( (ב) נוכח בית המשפט כי אדם התנהג או פגע באחר כאמור בפסקאות1 ( ) או2), רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף5 ()(א1 ( ) עד6 :) (1) התנהגותו של האדם, לרבות התנהגות כאמור בסעיף קטן (א), נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה ;סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין (2) סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר .שלא כדין (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו אם נוכח בית המשפט כי המעשה שבשלו מתבקש צו מניעת הטרדה מאיימת נעשה בנסיבות שמהוות הגנה טובה במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות, בהתאם להוראות סעיף18 (2 ))(ב עד (ד( ) או3) ל חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א- 1981, או בנסיבות שמהוות פטור מאחריות בהתאם להוראות סעיף19 .לחוק האמור :(ד) אלה רשאים לבקש צו מניעת הטרדה מאיימת (1 ;) הנפגע או אדם מטעמו של הנפגע (2 ;) היועץ המשפטי לממשלה או נציגו (3) תו ;בע משטרתי (4 ) עובד סוציאלי שהתמנה על פי)חוק הנוער (טיפול והשגחה . 5. הוראות הצו (א) צו מנ יעת הטרדה מאיימת יאסור, בכפוף להוראות סעיף4, על הפוגע לעשות את אלה, כולם או :מקצתם, ויכול שיסויג בתנאים (1 ;) להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום (2 ;) לאיים על הנפגע (3) לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך ;אחרת (4 ;) ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר (5) להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ;ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות 53 (6) לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או ;רשות אחרת מרשויות המדינה והכל בין כלפי הנפגע ובין כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין .בעקיפין ()(ב) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת הכולל איסור כאמור בסעיף קטן (א6 ) - (1) רשאי בית המשפט במעמד מתן הצו להורות על תפיסת נשקו של המח ;ויב בצו, לאלתר (2 :) ימסור בית המשפט לגורמים אלה הודעה על מתן הצו (א) פקיד הרישוי, כהגדרתו ב ח וק כלי היריה ; ;(ב) משטרת ישראל (ג) צבא הגנה לישראל- אם המחויב בצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, או אם נמסר לו נשק מטעם צבא הגנה לישראל או בהסכמתו כדי להחזיקו, לרבות נשק שנמסר לו לפי תעודת הרשאה כאמור בסעיף5 )ב(ג ל חוק כלי היריה ; (ד) רשות ביטחון- ;רשות הביטחון שעמה נמנה המחויב בצו (3 ( ) לענין מחויב בצו כמשמעותו בפסקה2)(ג) או (ד), או אדם שהנשק משמש אותו במסגרת עבודתו אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי, רשאי הממונה ,על המחויב בצו, בין ביוזמתו ובין לבקשת המחויב בצו ;להגיש בקשה מנומקת בכתב לבית המשפט לגבי המשך ההחזקה והנשיאה של הנשק על ידי המחויב בצו "לענין זה, "בעל רישיון מיוחד", "מפעל ראוי" ו"הממונה- כהגדרתם בסעיף2 ()ג(א2) ו-(3) ל חוק למניעת אלימות במשפחה . (ג) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי סעיף4 (א) סיפה או4(ב), שאינו כולל איסור כאמור בסעיף קטן ()(א6 .), יפרש בית המשפט בהחלטתו את הנימוקים לאי הכללת האיסור בצו (ד) צו מניעת הטרדה מאיימת יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו וביטחונו של הנפגע או של אדם אחר הקרוב .לו, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו (ה) תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ד), לרבות חיל .וטה, יפורטו בצו מניעת הטרדה מאיימת 6. תקופת תוקף תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט רשאי להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה, ואולם מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך ולח זור ולהאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה .על שנתיים 7. סדרי דין (א) בית משפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם .הגנה מיידית על שלומו של הנפגע, או כשהמשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיון (ב) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי .ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו (ג) נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו .שינויים, אף אם מי שמחויב בצו לא התייצב לדיון (ד) דיון בבקש ה לפי סעיף5 ()(ב3) יתקיים במעמד שני הצדדים ובמעמד נציג בעל הרישיון המיוחד, המפעל .הראוי או רשות הביטחון, לפי הענין (ה) בית המשפט לא ידחה בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת אלא לאחר שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיי מות נסיבות חריגות ומטעמים .שיירשמו 54 8. הפרת צו .(א) הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו מניעת הטרדה מאיימת רשאי שוטר לעצור את המפר (ב) לא תהא זו הגנה טובה למי שהפר את צו מניעת הטרדה מאיימת, שהנפגע או אדם אחר הקרוב לו, לא עמדו על קיומו או על הפעלת הוראות החוק ב .של הפרתו 9. הוצאות ופיצויים בפניית סרק דחה בית משפט בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי :שביקש את הצו את אלה או חלק מהם (1 ;) הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון (2) פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הב .קשה 10 . סמכות בהליך על פי חוק זה בית משפט לא יימנע מלדון או מלהחליט בבקשה לתת צו לפי סעיף4, מחמת זה בלבד שהענין מתברר בהליך אחר, שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית או שאדם התנה על זכותו על .פי חוק 11 . שמירת דינים הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין .ולא לגרוע מהן 12 . ביצוע ותקנות שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין, באישור הועדה לקידום מעמד האישה של .הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו 13 . תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה) - 'מס15 ב)חוק הנוער (טיפול והשגחה , בסעיף3א - (1 ) בכותרת השוליים, אחרי "צו הגנה" יבוא ;""וצו למניעת הטרדה מאיימת (2 ) בסופו יבוא "וכן לתת צו מניעת הטרדה מאיימת על פי חוק מניעת הטר דה מאיימת , התשס"ב- 2001 ." 14 . תיקון חוק למניעת אלימות במשפחה - 'מס6 ב חוק למניעת אלימות במשפחה - (1 ) בסעיף2 :, אחרי סעיף קטן (ח) יבוא "(ח1) בית משפט הדן בבקשה למתן צו הגנה לפי הוראות חוק זה, רשאי לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת לאדם, לענין בן משפחתו, בהתאם להוראות חוק מניעת הטרדה מ איימת , התשס"ב- 2001 ;" (2 ) במקום סעיף10 :יבוא "סמכות 10. בהליך על פי חוק זה בית משפט לא יימנע מלדון או מלתת סעד בענין, מחמת זה בלבד שהענין מתברר בהליך אחר, שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית או שאדם התנה על זכותו על פי חוק". [1 ]. ס"ח1809 ( , התשס"ב30.10.2001 '), עמ6. :תיקונים ס"ח2137 ( , התשס"ח9.3.2008 '), עמ244 . הצ"ח- כנסת198 ', התשס"ח, עמ125 ; ס"ח2187 ( , התשס"ט12.11.2009 '), עמ26 . הצ"ח- כנסת254 ,, התשס"ח עמ' 461 ; ס"ח2192 ( , התשס"ט16.11.2008 '), עמ115 '[התשס"ט (מס2 .]) הצ"ח- ממשלה380 ', התשס"ח, עמ520 ; ס"ח2264 ( , התשע"א9.12.2010 '), עמ85 . הצ"ח- ממשלה507 ', התש"ע, עמ1058 . [2 ]. תחילת תוקפו של סעיף קטן2 ()(ב5 ) ביום12.2.2009 . 55 .נספח מס6. פסק דין של השופט זי ו אריאלי מהחלטתו של כבוד השופט זיו אריאלי בהארכת מעצרה שלתוקפת בע בירות של תקיפת עובדי ציבור , במרכז הרפואי איכילוב ביום 12/9/2017 56