חומר רקע
"א כ בס
יו
ן התשפ"ד
27
ב
יוני
2024
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה ונוסח לדיון ועדת החוקה ביום30.6.2024
–
'הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס107
)
(הסדר גישור בין-לאומי), התשפ"ג–
2023
/, מ1633
על שולחן הוועדה הצעת חוק ממשלתית
שנועדה
לערוך את התיקונים החקיקתיים הנדרשים
לפני
אשרורה של אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים (להלן: אמנת סינגפור או האמנה .)
קליטת אמנות בדין הישראלי
ככלל, אמנה היא הסכם בינלאומי הנערך בכתב ו
מוסדר על ידי המשפט הבינלאומי , והיא מחייבת
מדינות שחתמו
עליה ואשררו אותה. במדינת ישראל ,
הממשלה היא האמונה על ניהול המשא ומתן
לכריתת אמנות, על החתימה עליהן ועל אשרורן .
,בדין החל הממשלה יכולה להתחייב בשם מדינת
ישראל במחויבויות בינלאומיות ואינה צריכה לקבל לכך את אישור הכנסת מראש (על
פי סעיף10
לתקנון עבודת הממשלה
היא
רשאית
,להגיש אמנה לאישור הכנסת, מפאת חשיבותה, ואולם, ככלל
די בכך שהיא מניחה את ה
אמנה על שולחן הכנסת לידיעת חבריה, למשך שבועיים לפני אישרורה)
.
עם זאת, די כ שהוראות א
ותן האמנות ייקלטו בדין הישראלי, ולמעשה יחייבו בדין הפנימי ,יש
צורך בהתאמת החקיקה לכך. על כן – כפי ש לפי דברי ההסבר
נעשה במקרה דנן –
כאשר הוראות
אמנה שונות מהוראות החוק הישראלי, הממשלה נוהגת לקדם הצעות חוק להתאמת הדין
,הישראלי להוראות האמנה לפני
אישרור
אמנות
בינלאומיות.
אמנת סינגפור
אמנת סינגפור, שאת הוראותיה מתבקשת ה
כנסת
,לאמץ בהצעת החוק דנן מבקשת לקבוע מסלול
ייחודי ומהיר לאכיפת הסדרי גישור מסחריים
בין-
לאומיים בבתי המשפט של המדינות
שהן צד לה.
ישראל חתמה על האמנה ב שנת2019
והיא נכנסה לתוקף ביחס למדינות שאישררו אותה ב-
2020
.
יצוין כי,, נכון להיום
57
מדינות חתמו על האמנה, ביניהן ארה"ב, בריטניה וסין (שטרם אישררו
)אותה
, ו-
14
.מדינות אישררו אותה
עוד יצוין
שהאיחוד האירופי טרם חתם על האמנה וממשרד
.המשפטים נמסר לנו שאין בכוונתם לעשות זאת בקרוב
,לפי המבוא לאמנה ודברי ההסבר להצעת החוק
על אף יתרונותיו הרבים של
,הגישור
דוגמת עלויות
,נמוכות יחסית וגמישות בסדרי הדין הליכי ליטיגציה ובוררות
נפוצים יותר מהליכי
גישור ל צורך
פתרון סכסוכים מסחריים בינלאומיים,
בשל הוודאות המשפטית
המתלווה להן.
בעוד מדינות רבות
חברות באמנות בינלאומיות שעוסקות באופן ההכרה
בפסקי דין ו
בפסקי בוררות
בינלאומית–
עד
היום
במרבית
ה,מדינות, וישראל בכללם
הסכמי
גישור
בינלאומיים נאכפו
לפי דיני ה
חוזים
החלים
בכל מדינה ומדינה.
על רקע מציאות זו, אמנת סינגפור
נועדה
לעודד את השימוש בגישור לצורך
יישוב סכסוכים חוצי גבולות כשמדובר בעסקאות מסחריות בין-לאומיות ,על ידי
מתן ודאות
שה
סדר
י הגישור יכובדו במדינות שונות
, בלי צורך להידרש ל ניתוח
דיני החוזים שלהן .
האמנה קובע
ת כי ה
רשויות המוסמכות ב מדינות
שהן צד ל
ה
"יפעלו במהירות" בעת דיון בבקשה
לסעד מכוחה, והן יאכפו בתחומן
הסדרי גישור
בינלאומיים
חתומים
ואף יאפשרו שימוש בהם
כ טענת
הגנה
,בהליכים משפטיים על ידי
.צד לסכסוך הטוען שהנושא כבר הוסדר בהסדר גישור
זאת
אלא אם כן מתקיים אחד מהסייגים המנויים באמנה , הדומים בעיקרם לעילות בדין הישראלי
המאפשרות
ביטול חוזה לפי פרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–
1973
או את אי-
אכיפתו
לפי סעיף3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–
1970
(צד להסדר היה במצב של אי-
כש
רות .)', ההסדר אינו ניתן לביצוע ע"פ החוק, ההסדר נוגד את תקנת הציבור, וכד
יצוין ש
האמנה כוללת גם מנגנון הסתייגו
ת יו
המאפשר למדינות להצטרף להוראותיה בכפוף לשני
תנאי :ם אי החלת האמנה
בעניינים בהם גו ף
ממשלתי
מהווה צד לסכסוך המסחרי
ו קביעת מעין
מנגנוןOPT-IN
לפיו האמנה תחול רק
על הסדרי גישור שהכפיפו עצמם לתחולתה.
נמסר לנו מגורמי
המקצוע בממשלה כי בכוונת
מדינת ישראל ל
אשרר את האמנה בכפוף ל.שתי ההסתייגויות הללו
להשלמת התמונה ,יובהר כי, בנוסף לאמנת סינגפור ישראל חתומה על מספר אמנות
העוסקות
ביחסי מסחר בין-לאומיים :אמנ
ת ניו יורק
בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ שאושררה
בשנת1959
;
1
אמנת האג לאכיפה ולהכרה בפסקי חוץ
בעניינים אזרחיים או מסחריים (נ חתמה
ב-
2021
;)וטרם אושררה
ו
אמנ
ת
האג
לעניי
ן
הסכמים
בעניי
ן קביעת מקום שיפוט (נחתמה ב-
2021
.)וטרם אושררה יש ,לחדד כי בשונה מאמנות אלה אמנת סינגפור עוסקת בהסדרי גישור אשר
לא
קיבלו תוקף של פסק-
דין בלבד (כך למשל, הסדר גישור שקיבל בישראל תוקף של פסק דין מכוח
,]הוראות חוק בתי המשפט [נוסח משולב
התשמ"ד–
1984
,
ייאכף במדינה אחרת תחת אמנת פסקי
חוץ
האמורה
ולא תחת אמנת
סינגפו
ר.)
התיקון המוצע
ההצעה הממשלתית מבקשת לתקן בראש ובראשונה את סעיף79
ג ,לחוק בתי המשפט העוסק
.בגישור ,כיום סעיף79ג)(א
קובע כי'הסדר גישור'
הוא
הסכם בין בעלי הדין שהושג בסיומו של הליך
גישור , ומכוח סעיפים קטנים
(ז) ו-
)(ח ,
בית המשפט
רשאי ל
תת ל
הסדר
י
.גישור תוקף של פסק דין
הצעת החוק מבקשת להגדיר"הסדר גישור בין-לאומי"
כ
סוג
,של הסדר גישור, הנעשה בכתב
שעניינו ב יישוב סכסוך
מסחרי בין בעלי דין
שמקומות העסקים שלהם
במדינות שונות
או בעלי דין
שמקום העסקים שלהם
אינו במדינה הרלוונטית ביותר להסדר.
לגבי הסדר גישור בינלאומי כאמור, קובעת הצעת החוק כי אם חלה עליו אמנה בינלאומית שישראל
צד לה ,
אזי בקשה להכריז על
ה הסדר
כאכיף
או להכיר בו כטענת הגנה בהליך בפני
בית המשפט ,
.תוגש ותידון בהתאם ובכפוף להוראות אותה אמנה עוד מוצע להסמיך את שר המשפטים להתקין
תקנות"
סדרי דין לשם ביצוע אמנה
כאמור".
שאלות
לדיון
1.
המשמעות האופרטיבית של
הצעת החוק :
,כאמור בדין הישראלי הסדר
גישור (בינ
לאומי
ושאינו
בינ
לאומי) שלא קיבל תוקף של פסק-יד ן נאכף
.כמו חוזה ,כדי להבין את המשמעויות האופרטיביות של הצעת החוק מוצע כי הוועדה תדון
בהוראות האמנה ו ביחס בין הוראות אלו לדיני החוזים הישראליים. בפרט מוצע לשמוע האם
בכוונת הממשלה או הנהלת בתי המשפט
לקדם הליך דיוני מהיר לטיפול בהסדרי גישור
בינלאומיים , בהתחשב
בדרישת המהירות באמנה ובכך ש לפי נתוני מדד הבנק העולמי שפורסמו
בשנת2020
פרק הזמן הנדרש ל
אכיפת חוזה בישראל גבוה פי יותר מ-
1.5
מהממוצע ב-
OECD
.
2
1 חוק הבוררות ה
מסחרית הבין-
,לאומית
ה
תשפ"ד–
2024
,
שנדון לאחרונה בוועדה הוא חוק ישראלי שהתבסס
על
חוק
מודל
לבוררות
מסחרית בין-
לאומית
שהכינה ועדת האו "ם
למשפט בין-
לאומי
מסחרי (ה-
UNCITRAL
)בו חברה ישראל מאז
2004
.
.מקורו אינו באמנה
2
Doing Business, World Bank Group, page 4, 2020
.
2.
היקף ה פיקוח
ה:פרלמנטרי
,ראשית
חוק בתי המשפט מסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות במגוון נושאים, אשר חלקם
,דורשים את אישור ועדת החוקה וחלקם לא. לפי ההצעה הממשלתית בהקשר של הסדרי גישור
בינלאומיים יוסמך השר
להתקין תקנות ללא אישור הוועדה (יצוין כי הממשלה כבר פרסמה תזכיר
של תקנות ליישום אמנת
סינגפור להערות הציבור עוד טרם נדונה הצע
ת החוק דנן בוועדה).
מוצע
כי הוועדה תיתן דעתה לשאלה האם התקנות יוכפפו לאישורה.
בהקשר זה מוצע כי הוועדה תיקח
,בחשבון כי על פי נוסח ההצעה, במקרה של סתירה בין האמנה לבין התקנות–
הוראות האמנה
עדיפות, ועל כן ייתכן שהצורך בפיקוח פרלמנטרי על התקנות
מופחת ביחס ל מקרים בהם הסדרים
מהותיים נקבעים ב
תקנות.
שנית,
למרות
שלפי דברי ההסבר
מטרתה של הצעת החוק היא לאפשר את אישרורה של אמנת
,סינגפור הסעיף המוצע
אינו
מזכיר
את
ה
אמנ
ה במפורש ו אף מנוסח באופן שיכפיף את הדין
הישראלי
ל
אמנות
,נוספות שהממשלה תבקש לצרף את ישראל אליהן בעתיד, ככל שיהיו כאלה. זאת
בלי
לקבל
אישור ספציפי מ הכנסת או
מו .ועדה מוועדותיה לכך
יצוין
כי נוסח דומה נתקבל לאחרונה בסעיף3(א) לחוק הבוררות המסחרית הבין-
,לאומית
התשפ
"ד–
2024
שנדון בוועדה.
,ואולם מוצע כי הוועדה תשקול האם יש מקום להותיר חופש פעולה
לממשלה ?גם בהקשר הנוכחי והאם אין מקום להחיל את ההסדר
רק
על
אמנת סינגפור? לחלופין,
ניתן גם לקבוע
,מעין הסדר ביניים
דוגמת
קביעת
ר
שימת
אמנות
מחייבות בתוספת לחוק ,תוספת
אות
ה יוכל שר המשפטים לשנות באישור ה
וועדה .הסדר זה כ לא יאפשר קליטה אוטומטית של כל
אמנה עתידית בדין הישראלי בלי אישור פרלמנטרי כלשהו אך גם לא יחייב הליך חקיקה מלא.
מוצע
כי הוועדה תכריע בין האפשרויות האמורות.
כן מוצע כי הוועדה
תתאים את נוסח הצעת החוק
להכרעתה זו ,
שכן הצעת
החוק הממשלתית לעתים מרחי
בה ביחס להוראות אמנת סינגפור ול עתים
.נצמדת אליהן בלבד, בלי שתובהר ההצדקה להבדלים
הערה זו נוגעת הן לאופן הגדרת הסדר גישור
בין-לאומי והן ל
היקף
המקרים שביחס אליהם מוענקת סמכות אופרטיבית בסעיף79
.ג(ט) המוצע
נוסח מוצע לדיון
בהמשך לשאלות לעיל, להלן נוסח שיכול לשמש כמצע לדיון. בנוסח המוצע, ההגדרה של הסדר
גישור בין-
לאומי
רחבה
מההגדרה הקבועה באמנת סינגפור, והתיקון יחול בעניין כל הסדר הכפוף
לאמנה המנויה בתוספת לחוק. שר המשפטים יוכל להוסיף ולגרוע אמנות מהתוספת באישור ועדת
החוקה וגם התקנת תקנות:לפי הסעיף ידרשו את אישורה
"חוק בתי המשפט (תיקון מס' ...), התשפ
גד–
2024
2023
תיקון סעיף79ג
1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–
1984
(להלן–
החוק העיקרי), בסעיף79ג
–
(1)
:בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "הסדר גישור" יבוא
"""הסדר גישור בין־לאומי– הסדר גישור בכתב שעניינו יישוב סכסוך בעניין
מסחרי בין-לאומי בין בעלי דין, שמתקיים לגביו, במועד כריתתו, אחד
:מאלה
שחלה עליו
אמנה בי
ן-ל .אומית המנויה בתוספת החמישית
(1)
מקומות העסקים של שניים מבעלי הדין, לפחות, נמצאים
במדינות שונות; לעניין זה–
)(א היה לבעל דין יותר ממקום עסקים אחד, יראו כמקום
העסקים את המקום שהקשר שלו לסכסוך שהוא נושא הסדר
;הגישור, הוא ההדוק ביותר
)(ב לא היה לבעל דין מקום עסקים, יראו כמקום העסקים
את מקום המגורים הרגיל הקבוע;של בעל הדין
(2)
המדינה שבה מצוי מקום העסקים של בעלי הדין אינה אחת
:מאלה
)(א המדינה שבה מתבצע או נועד להתבצע חלק ניכר
;מהחיובים לפי הסדר הגישור
)(ב המדינה בעלת הקשר ההדוק ביותר לנושא הסדר
;";הגישור
(2)
:אחרי סעיף קטן (ח) יבוא
)"(ט בקשה להכ
ריז על
יר ב
הסדר גישור בין־לאומי שחלה עליו אמנה בין־
לאומית שישראל צד לה ומנויה בתוספת ה
חמישית ,
,כאכיף
או בקשה להכיר
,בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך לפני בית משפט
תוגש לבית המשפט
המוסמך לדון
בתובענה נושא ההסדר
ותידון בהתאם להוראות האמנה
.האמורה ובכפוף להן"
)(י
שר
המשפטים, באישור ועדת החוקה
, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי
לשנות בצו את התוספת החמישית".
תיקון סעיף
108
79ד 2.
בסעיף108
)(א79ד לחוק העיקרי – ,
( אחרי פסקה1
:) יבוא
(1
)
:בסעיף קטן (א), בסופו יבוא
[בקשת הממשלה :
סדרי דין והוראות
]לביצוע
"(1א) (6)
סדרי דין לשם ביצוע אמנה כאמור בסעיף79
)ג(ט;".
(2
)
,)בסעיף קטן (ב" במקום(3) ו-(5
(" )" יבוא3
( ,)
5) ו-(6
.")
הוספת תוספת
חמישית
3.
:אחרי התוספת הרביעית יבוא
"תוספת חמישית
(סעיף79
))ג(ט
1
.אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים שנחתמה ביום ו׳ באב
( התשע״ט7
באוגוסט2019
)."
נוסח מ
שולב לדיון
.ההצעות המסומנות בצהוב משקפות את הצעותינו ביחס להצעת החוק הממשלתית
79
.ג
)(א
בסעיף זה–
""גישור–
,הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך
;מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו
""הסדר גישור–
הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך
;גישור
""מגשר–
מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם
.בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי
הסדר גישור בין-
"לאומי– הסדר גישור בכתב שעניינו ייש וב סכסוך בעניין מסחרי
בין-ל אומי
שחלה עליו אמנה בין-לאומית המנויה בתוספת החמישית.
,בין בעלי דין, שמתקיים לגביו
:במועד כריתתו, אחד מאלה
(1)
מקומות העסקים של שניים מבעלי הדין, לפחות, נמצאים במדינות שונות; לעניין זה–
(א)
היה לבעל דין יותר ממקום עסקם אחד, יראו כמקום העסקים את המקום שהקשר
;שלו לסכסוך שהוא נושא הסדר הגישור הוא ההדוק ביותר
(ב)
לא היה לבעל דין מקום עסקים, יראו כמקום העסקים את מקום המגורים הרגיל של
;בעל הדין
(2)
:המדינה שבה מצוי מקום העסקים של בעלי הדין אינה אחת מאלה
(א)
.המדינה שבה מתבצע או נועד להתבצע חלק ניכר מהחיובים לפי הסדר הגישור
;המדינה בעלת הקשר ההדוק ביותר לנושא הסדר הגישור
)(ב
.בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור
)(ג בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור ל ;סכסוך
.ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו
)(ד
.דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי
)(ה
העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא
.להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין
)(ו
לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים
בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-
פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם
.בכל עת לפני תום התקופה האמורה
)(ז הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה
רשאי
.ליתן להסדר תוקף של פסק דין
)(ח
הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי
בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף
.של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך
)(ט
בקשה להכריז על
להכיר ב
הסדר גישור בין-לאומי שחלה עליו אמנה בין-
לאומית שישראל צד
לה ,ומנויה בתוספת החמישית כאכיף, או בקשה להכיר בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך
,לפני בית משפט
תוגש
לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא ההסדר
ותידון בהתאם
.להוראות האמנה האמורה ובכפוף להן
)(י
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת
.החמישית
גישור
79
.ד
)(א
שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות–
(1)
;סדרי מינוי בורר או מגשר
(2)
סדרים וכללים;בהליך גישור וניהולו
(2
)א
הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים
( כאמור בפסקה2
;ב), לרבות השכלה והכשרה בגישור
(2
)ב
רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לענין המגשר, לרבות
;הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו
(3)
הת;עריף המקסימלי לשכר טרחה שישולם לבורר או למגשר על ידי בעלי הדין
(4)
.הטלת הוצאות בהליכי בוררות ופישור, והערכתן
(5)
( אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה2
)ב;.
(6
)
סדרי דין לשם ביצוע אמנה כאמור בסעיף79
.)ג(ט
)(ב
תקנות לפי סעיף קטן()(א2
( ,)א3) ו- ,(5) ו-(6)
טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט
.של הכנסת
108
.
)(א
שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים
ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם–
(1)
,כל הנוגע לערעורים
לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי פרק ב', לרבות סדרי הבקשות
;לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן
(1
א) סדרי דין לשם ביצוע אמנה כאמור בסעיף79
.)ג(ט
(2)
;הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק
(3)
הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר
טרחה של עורכי דין שבית
;משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו
(4)
קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך
אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים
אחרים (להלן–
התשלומים), לרבות–
(1)
סו;גי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים
(2)
;דרכי גביית התשלומים
(3)
,מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך
במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם
;לכן לענין זה
(4)
;התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין
(5)
קביעת אגרה
( מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה4
,)
שתשולם על-
.ידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות
)(ב
()תקנות לפי סעיף קטן (א4) ו-(5
.) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
תוספת חמישית
(סעיף79
))ג(ט
1
. אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור
בין-
( לאומיים שנחתמה ביום ו׳ באב התשע״ט7
באוגוסט2019
.)
תקנות לענין
בוררות וגישור
תקנות סדרי דין