חומר רקע

"ד כ סיוון", תשפ ד 30 ביוני 2024 לכבוד ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ,שלום רב :הנדון הערות הסניגוריה הציבורית באשר ל הצעת חוק העונשין (תיקון– ,)תקיפת סוהר התשפ"ד- 2024 הסניגוריה הציבורית מבקשת להביע את ה סתייגותה העקרונית מ הצעת החוק שבנדון, המבקשת להחיל את ה עבירות המחמירות והייעודיות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר גם ביחס לסוהרים .בשירות בתי הסוהר ב פתח הדברים יצוין כי אין חולק ש הגנה על סוהרים מפני אירועי אלימות ואיומים מצד עצורים ואסירים היא אינטרס חשוב וראוי . ,עם זאת הסניגוריה הציבורית סבורה כי מחד הצעה ה חוק הנוכחית מעוררת מספר קשיים מהותיים, ומאידך היא ממילא אינה נחוצה לנוכח ההסדר החוקי הקיים . :להלן נפרט א. בראש ובראשונה , יש הבדל מהותי בין תפקידו וסביבת פעילותו של הסוהר לעומת ה שוטר. השוטר, באופן אינהרנטי ותדיר יחסית, אמור לע קוס באירועי אלימות כחלק מרכזי מליבת תפקידו וכן באירועים של הפרות סדר במרחב הציבורי. בהתאם לכך המחוקק קבע שיש להעניק לו הגנה רחבה וייעודית בדמות העבירות הייחודיות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר . לעומת זאת, ה סוהר בראש ובראשונה אמור לשמור על ביטחונם ושלומם של האסירים , ו אירועי אלימות, גם אם אלה קורים לעיתים, הם אינם במסגרת ליבת תפקידו . על כן, אנו סבורים כי במישור המהותי אין הצדקה מיוחדת ומשכנעת לקבוע בעניינם של סוהרים עבירות ייעודיות כפי שנעשה לגבי השוטרים. ,בנוסף לכך שוטרים פועלים במרחב הציבורי שאינו מהווה "סביבה מוגנת" מבחינ תם , הם חשופים לסיכונים שונים ונדרשים להתמודד עם אתגרים שונים שאינם קיימים לגבי סוהרים ,שככלל פועלים בסביבה ,מוכרת סגורה, מגודרת ותחומה היטב ובאים במגע עם מי שנשללה .חירותם וכוחם מוגבל ביותר ,למעשה סוהרים פועלים בסביבה ש מלכתחילה נהוגים בה אמצעי ביטחון מרסנים , שכן מי שמוחזק במתקני כליאה ממילא נמצא תחת משטר תמידי של פיקוח ו חיפוש (לרבות לעניין אמצעים מסוכנים דוגמת נשק חם או קר). במתקני הכליאה נהוגים גם נהלים ה מבטיחים את ביטחונם של סוהרים באופן העולה משמעותית על אלו של שוטרים שנקלעים לעיתים .לאירוע לא מתוכנן ,כך למשל יש הסדרה ברורה של אופן כניסת .סוהרים לאגף או אופן תנועת כלואים במתקן על כן, האינטרס ל הגנה מוגברת על שוטרים בשל אופי הפעילות הלא מוגן ה מאפיין את עבודתם אינו תואם כלל ו עיקר לאופי הפעילות של סוהרים במתקני כליאה . ב. ,יתרה מכך נ זכיר כי כבר היום קיימת בחוק העונשין עבירה מוחמרת של תקיפת עובד ציבור שמוטל בג י נה עונש מאסר שלוש שנים. עבירה זו נותנת מענה מתאים ומספק גם לאוכלוסיית הס והרים במקרי אלימות ותקיפה . ביחס לסוהרים קיימים גם מנגנוני הגנה נוספים כגון דין משמעתי כנגד עצור או אסיר שמפריע לסוהר או נוקט באלימות, אשר מאפשר בין היתר להטיל עליו סנקציות שונות ומשמעותיות , כולל בידוד ושלילת זכויות . אף במישור של נקיטת ,הליכים פליליים בגין מעשים אלה הלכה למעשה בתי המשפט מייחסים משקל רב לחומרת המעשה של תקיפת סוהר וכפועל יוצא מטילים ענישה.מחמירה במקרים המצדיקים זאת משכך כלל לא ברור מהו הצורך הממשי העומד בבסיס הצעת החוק. ג. ,בהקשר זה על מנת ל הצדיק את תיקון החוק דרוש בתחילה ביסוס של תשתית עובדתית מתאימה . בדברי ההסבר לא מצוין אם בכלל קיימים אירועים אשר המענה הקיים כיום בחוק (תקיפת עובד ציבור; דין משמעתי; העמדה לדין על עבירות אחרות) לא הספיק. ,בנוסף על מנת לבחון את ההצעה יש צורך ב הצגת נתונים השוואתיים בין תקיפת שוטרים לבין תקיפת .סוהרים ד. ,זאת ועוד ( עבירת תקיפת השוטר לצד סמכות ה מעצר) מספקת את המענה היחיד ל שוטרים להתמודד עם אירועי אלימות ,. לעומת זאת, כאשר מדובר בסוהרים יש כאמור מגוון חלופות שננקטות כלפי הכלואים : ענישה משמעתית )(לרבות החזקה באגף ענישה בידוד , ענישה מנהלית (שלילת טובות הנאה וכד'), הדחה מת ו כניות טיפול או שיקום, פגיעה בסיכויי שחרור מוקדם– כל אלה הן סנקציות חילופי ות ה מופעלות באופן מידי ללא צורך בהליך נפרד כמו .העמדה לדין פלילי לאור זאת, אין כל הצדקה להחמרת הסנקציה ביחס לאלימות כלפי .סוהרים ה. על רקע האמור לעיל, החמרת הסנקציה הפלילית בדרך של הרחבת העבירה המחמירה של ,תקיפת שוטר גם על סוהרים עלולה להביא לפגיעה עודפת של ענישת יתר ביחס לעצורים ולאסירים. ,שכן האסיר גם סופג סנקציות משמעתיות שמחמירות מאד את תנאיו בכלא, וגם יספוג הליך פלילי מחמיר יותר. שילוב זה יוצר החמרה עודפת בהשוואה לאזרח שמייחסים .לו עבירה של תקיפת שוטר מעבר לכך, קיים חשש כבד ל העמקת פערי הכוחות האינהרנטיים בין סוהר ל עצור ול אסיר , לרבות שימוש בהחמרה המוצעת כאמצעי להפעלת לחץ פסול על .אסיר מצד סוהר בתוך מערכת כוללנית שהנעשה בה מוסתר מעיני הציבור ו. ,לבסוף יש קושי מיוחד וספציפי"בעבירה של "הפרעה : גם ביחס לשוטרים מדובר בעבירה מעורפלת שעלולה להפליל אזרחים בגין אירועים מינוריים. מקל וחומר, שאין להרחיב עבירה .זו ביחד לסוהרים כמעט כל אירוע של ויכוח או חיכוך מינימלי בין סוהר לאסיר עלול לייצר עבירה"של "הפרעה .וחיי הכלא, מטבעם, רוויים באירועים כאלה כך למש ל, סירוב לצאת .מהתא יכול להתפרש כהפרעה לסוהר התוצאה עלולה להיות פליליזציית יתר של אירועים מינוריים , שלגביהם ממילא יש אפשרות של סנקציה משמעתית מובהקת שנכונה יותר ומותאמת יותר לחיי הכלא, לעומת אזרחים שלגביהם אין אפשרות כזו. ז. נוסף לאמור לעיל, לא ברורה ההצדקה להרחבת העבירה המחמירה של תקיפת שוטר לאוכלוסיית הסוהרים דווקא, בעוד עובדי ציבור רבים אחרים לא "יזכו" לכך. כ ך ,, לדוגמה עובדים סוציאליים סובלים לעיתים מאיומים ותקיפות, וכך גם עובדי הביטוח הלאומי ומשרדים נוספים. הצעת החוק המבוקשת תייצר דיספרופורציה חסרת הגיון ובלתי מוצדקת .בין עבירות התקיפה של עובדי ציבור שונים מכל הטעמים לעיל, הסניגוריה הציבורית קוראת לוועדה להימנע מקידום הצעת החוק. בברכה, עו"ד ישי שרון )מנהל מחלקה (חקיקה, תכנון ומדיניות הסניגוריה הציבורית הארצית