הצעת חוק לדיון מוקדם
2219393 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
עמית הלוי
חבר הכנסת
יוזם:
______________________________________________
4711/25/ פ
לאומי בהאג כנגד-הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בית הדין הפלילי הבין
2024–מדינת ישראל, התשפ"ד
פרק א': מטרה ופרשנות
מטרתו של חוק זה להגן על חיילי צה"ל, נבחרי ציבור, עובדי ציבור וכל אדם
אחר העלול להיפגע מפעילות של בית הדין הפלילי בהאג בשל עניין הנוגע
למעשה או מחדל שנעשו במסגרת עבודתם, שירותם או סיועם למדינת ישראל
או לבנות בריתה.
.1מטרה
– בחוק זה.2הגדרות
לאומי הפועל מכוח חוקת-"בית הדין הפלילי בהאג" – בית הדין הפלילי הבין
רומא, לרבות כל אורגן של בית הדין, מי שפועל מטעמו, בשירותו ומי
שמסייע לו, בין אם נתבקש או נצטווה על ידו לעשות כן ובין אם הוא
עושה כן מיוזמתו או ביוזמתו של אחר;
"בת ברית" – מדינה שהוכרזה כבת ברית על ידי השר לעניין חוק זה או לעניין
הוראות מתוכו; השר יהיה רשאי להתנות את הכרזתו בסייגים או
בתנאים שייקבעו בהכרזה;
:"גורם זר" – מי שמתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין
;לגבי יחיד – הוא אינו אזרח ישראלי ואינו תושב ישראל
(1)
לגבי חבר בני אדם – מרכז פעילותו אינו בישראל, ואם הוא
(2)
:תאגיד – מתקיימים בו גם שני אלה
;הוא אינו תאגיד רשום בישראל
)א(
;השליטה בו אינה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל
)ב(
;"הגורם המוסמך" – מי שהשר הסמיך לעניין חוק זה
ביולי17 לאומי מיום-"חוקת רומא" – חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבין
(;2002 ביולי1 )בתוקף מיום1998
2
"ידיעה" – לרבות כל עדות, מסמך, קובץ מחשב, תמונה, מידע מצולם, מאגר
נתונים, חפץ או פרט מזהה;
;"מסירה" – לרבות באמצעות פרסום או העברה באמצעות אחר
לחוקת רומא, ובכלל זה המצאת9 "עזרה משפטית" – בקשה במסגרת פרק
מסמכים, גביית ראיות, פעולות חיפוש ותפיסה, העברת ראיות
ומסמכים אחרים, העברת אדם להעיד בהליך פלילי או לקחת חלק
בפעולת חקירה, פעולת חקירה, העברת מידע, מימוש צו בעניין פיצויים
לקורבנות, חילוט רכוש, מתן סעד משפטי, אימות מסמך ואישורו או
ביצוע פעולה משפטית אחרת;
"פעילות" או "פעילות של בית הדין" – כל פעולת חקירה או עזרה משפטית וכן
כל פעולה הנעשית בהתאם לצו, החלטה, הוראה או פסק דין של בית
הדין הפלילי בהאג שעניינן במעשה או מחדל הנטענים כלפי מדינת
ישראל או בנות בריתה או כלפי נושא משרה, נבחר ציבור, עובד ציבור
או חייל מטעמה של המדינה או בנות בריתה או מי שפעל בשירותה של
מדינת ישראל או של בעלת בריתה, להגנתה, קידום ענייניה, חוקיה,
החלטות הממשלה ופסקי דין של ערכאה מוסמכת בישראל או של בת
בריתה;
"פעולת חקירה" – פעולה הנעשית במסגרת של הליך של בדיקה מקדמית או
לשם חקירת עבירה על חוקת רומא, לרבות אלה:
;איסוף מידע
(1)
;תחקור וגביית הודעה
(2)
;חיפוש במקום, על גופו של אדם
(3)
;תפיסת ראיה או חפץ ובדיקתם
(4)
;איתור אדם, רכוש או פעולה פיננסית, ומעקב אחריהם
(5)
;האזנת סתר
(6)
;בקשות מעצר
(7)
; כל פעולת חקירה אחרת
(8)
"פעילות כלכלית" – כל פעילות בעלת כלכלי, בין שנעשית בתמורה ובין
שנעשית שלא בתמורה, ובכלל זה סחר, מתן או קבלה של הלוואה, מתן
או קבלה של שירות ובכלל זה שירות פיננסי, הקניה או קבלה של בעלות
או של זכות אחרת ברכוש או מתן זכות כלכלית לפי דין, זולת אלה:
3
תשלום אגרות, שכר טרחה, הוצאות מומחה מטעם בעל דין או
(1)
הוצאות משפט, והכל בגין פעולה שנעשתה להגנת אדם מפני פעילות של
בית הדין הפלילי בהאג;
;תשלום לקורבן טרור ישראלי בשל עבירה שבוצעה כנגדו
(2)
:"רשות" – אחד מאלה
;לשכת נשיא המדינה
(1)
;הכנסת
(2)
;משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו
(3)
;מבקר המדינה
(4)
;עירייה או מועצה מקומית
(5)
בתי משפט, בתי דין, לשכת ההוצאה לפועל וגופים אחרים בעלי
(6)
;סמכות שפיטה על פי דין
;רשות ממשלתית
(7)
;צבא הגנה לישראל
(8)
;שירות הביטחון הכללי
(9)
;המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
(10)
;רשות מקומית ותאגיד של רשות מקומית
(11)
;דואר ישראל
(12)
;מפעיל תקשורת וכן כל מפעל, מוסד או תאגיד שהוקם בחוק
(13)
בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות-חברה ממשלתית וחברה
(14)
;11975–הממשלתיות, התשל"ה
כל גוף אחר, הממלא תפקיד ציבורי, שהוא גוף מבוקר
(15)
]נוסח1958– לחוק מבקר המדינה, התשי"ח9 כמשמעותו בסעיף
;2[משולב
."השר" – שר המשפטים
.132 ' ס"ח התשל"ה, עמ1
.92 ' ס"ח התשי"ח, עמ2
4
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובתו של אדם או רשות לפעול
)א(
בהתאם לכל דין, ובכלל זה הדינים החלים בעת לחימה.
.3 קיום הדין ואכיפתו
בידי הרשויות
המוסמכות
הוראות חוק זה אינן גורעות מחובתן של הרשויות המוסמכות בישראל
)ב(
לאכוף את הדין ולמצותו כנגד מי שביצע עבירה.
פרק ב': רשויות
סימן א': שיתוף פעולה, הסגרה והעברת מידע
לא תמסור רשות ידיעה לבית הדין הפלילי בהאג, לא תסייע לו ולא
)א(
תשתף פעולה עמו בכל עניין, מבלי שניתן לכך אישור מאת הגורם המוסמך.
.4
מסירת ידיעות
וסיוע לבית הדין
הפלילי בהאג
לא תעניק רשות עזרה משפטית לבית הדין הפלילי בהאג מבלי שניתן
)ב(
לכך אישור מאת הגורם המוסמך.
, לא יחול על בקשות31998–חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח
)ג(
עזרה משפטית המוגשות מטעם מדינה או ארגון המפורט בתוספת הראשונה,
שעניינם פעילות של בית הדין הפלילי בהאג.
לא תמציא רשות מסמך מטעמו של בית הדין הפלילי בהאג ולא תסייע
בהעברת מסמך מטעמו, לרבות בקשה לחיקור דין או בקשת שיתוף פעולה
בעניין פעילות של בית הדין הפלילי בהאג ללא אישור הגורם המוסמך.
.5
המצאת מסמכים
מטעמו של בית
הדין
לא יוסגר אדם מישראל לבית הדין הפלילי בהאג על ידי רשות ולא תסייע
רשות בהעברתו של אדם לבית הדין הפלילי בהאג בשל עניין הנוגע לפעילות של
בית הדין; לעניין סעיף זה, "הסגרה" – לרבות לידי מי שקיים חשש שיעבירו
לידי בית הדין הפלילי בהאג.
.6 איסור הסגרה לבית
הדין
;לא תתמוך רשות בבית הדין הפלילי בהאג ולא תתקשר בפעילות כלכלית עמו
לעניין זה, "תמיכה" – לרבות הקצאת כספים, זכויות, העברת רכוש או זכות
לעשות שימוש ברכוש.
.7איסור תמיכה בבית
הדין ובגורם
המסייע לו
לא תבוצע פעילות של בית הדין הפלילי בהאג בשטחי מדינת ישראל ללא
אישור הגורם המוסמך.
.8
איסור על ביצוע
פעילות בשטח
ישראל
רשות תעדכן את הגורם המוסמך בכל מידע שהגיע לידיה, שעניינו פעילות של
בית הדין הפלילי בהאג, ובכלל זה כל בקשה לסיוע, למסירת מסמכים או
למידע שעניינו פעילות של בית הדין.
.9
עדכון הגורם
המוסמך
.356 ' ס"ח התשנ"ח, עמ3
5
סימן ב': סיוע בהגנה מפני פעילות של בית הדין הפלילי בהאג
הגורם המוסמך יעדכן, ללא דיחוי, אדם שמתבצעת כנגדו פעילות של
)א(
בית הדין הפלילי בהאג, על פרטי פעילות זו הידועים לו והסיכונים האישיים
הנובעים מכך.
.10 התראה בפני אדם
כנגדו מבוצעת
פעילות של בית
הדין
על אף האמור בסעיף )א(, רשאי הגורם המוסמך לעכב עדכונו של אדם
)ב(
כאמור או להימנע ממסירת פרטים מסוימים, אם יש בעדכון או במסירת
פרטים כדי לפגוע ביחסי החוץ של מדינת ישראל או בביטחונה, ובלבד שלא
יהיה בעיכוב זה כדי לסכן את אותו אדם במעצר או לפגוע בביטחונו.
רשויות המדינה יפעלו, בכל אמצעי העומד לרשותן, נגד בית הדין בהאג
)א(
בשל פעילות בית הדין הפלילי בהאג נגד מדינת ישראל או נגד אזרחיה.
.11
פעילות מדינת
ישראל כנגד פעולות
בית הדין נגד מדינת
ישראל ואזרחיה
הממשלה תפעל, בכל אמצעי העומד לרשותה, לשחרורו של כל אדם
)ב(
המצוי במעצר או במשמורת בשל פעילות של בית הדין הפלילי בהאג.
המדינה תישא בהוצאות הגנתו של אזרח, חייל, עובד ציבור או נבחר
)א(
ציבור מפני פעילות של בית הדין הפלילי בהאג.
.12
מימון הוצאות
הגנה בפני בית הדין
השר, לאחר שהתייעץ עם שר האוצר, יפרסם בצו קריטריונים
)ב(
להשתתפות בהוצאותיו של אדם בגין פעילות של בית הדין הפלילי בהאג כנגדו
ואת סכומי ההשתתפות.
סימן ג': סנקציות כנגד בית הדין הפלילי בהאג וגורמים הפועלים מטעמו או
לטובתו
על אף האמור בכל דין, לא תוענק לגורם זר הפועל מטעמו של בית הדין הפלילי
בהאג, הנותן שירות לבית הדין הפלילי בהאג בעניין הנוגע לפעילות או עושה
דבר שיש בו כדי לסייע לבית הדין הפלילי בהאג בפעילות, אשרה או רישיון
, ואם ניתנה – יורה41952–ישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב
שר הפנים כי אשרה או רישיון ישיבה כאמור יבוטלו, באישור של הגורם
המוסמך; היה הגורם הזר תאגיד – יחולו הוראות סעיף זה על כל נושא משרה
בו או הפועל מטעמו או בשירותו.
.13
איסור כניסה
ושהייה בישראל
לא יחזיק בית הדין הפלילי בהאג רכוש או נכסים בישראל ולא יקיים
)א(
פעילות כלכלית בה, אלא באישור הגורם המוסמך.
.14 איסור על החזקת
נכסים בישראל
.808 ' ס"ח התשפ"ב, עמ4
6
רואים ברכוש של בית הדין הפלילי בהאג המצוי בישראל כרכוש אסור
)ב(
, זולת אם הוכח כי רכוש זה52000–לעניין חוק איסור הלבנת הון, התש"ס
משמש או נועד לשמש לפעילות כלכלית מותרת בהתאם להוראות חוק זה.
השר רשאי, בצו, להורות על תפיסה זמנית של רכוש של בית הדין, או על
)ג(
הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת ערובה להבטחת
הצגתו על פי דרישה.
רואים בצו שהוצא לעניין רכוש לפי סעיף )ג( כרכוש לעניין הוראות סעיף
)ד(
)להלן – חוק המאבק בטרור( ויחולו62016– לחוק המאבק בטרור, התשע"ו56
.א לחוק המאבק בטרור, בשינויים המחויבים40 עד37 עליו הוראות סעיפים
הממשלה רשאית להכריז על גורם זר כגורם המסייע לבית הדין הפלילי
)א(
בהאג, אם השתכנעה כי יחיד או תאגיד אלה נותנים שירות לבית הדין בעניין
הנוגע לפעילותו; לגבי תאגיד – הכרזה כאמור תהא תקפה גם לגבי מי ששולט
באותו תאגיד או נשלט בידי מי מהם וכן לגבי מי שהוא בעל עניין תאגיד או
שהתאגיד הוא בעל עניין בו )בסעיף זה – גורמים הקשורים לתאגיד הזר
המסייע(.
.15
הגבלת גורמים
זרים המסייעים
לבית הדין
על מי שהוכרז עליו כגורם המסייע לבית הדין הפלילי בהאג יחולו
)ב(
הגבלות אלה:
–לא תתבצע עמם התקשרות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב
(1)
;, ולא יוארך תוקפה של התקשרות כאמור71992
,תישלל זכות כלכלית הניתנת לפי כל דין, לרבות רישיון או זיכיון
(2)
;ולא תחודש לגביהם זכות כאמור
תישלל זכאותם לסיוע ממשלתי שהיו זכאים לו לפי כל דין או
(3)
.נוהל
על אף הוראות סעיף קטן )ב(, רשאי השר להתיר ביצוע פעולה
)ג(
( לגבי גורם מהגורמים הקשורים3) ( עד1) מהפעולות המנויות בפסקאות
לתאגיד הזר המסייע, אם מצא כי קיים אינטרס ציבורי למתן ההיתר, ורשאי
הוא לקבוע תנאים למתן ההיתר.
היתר לפי סעיף קטן )ג( יכול שיהיה כללי, לסוגים של פעולות או לפעולה
)ד(
מסוימת; היתר כאמור יפורסם ברשומות.
פרק ג': התנהלות יחידים מול בית הדין הפלילי בהאג
.293 ' ס"ח התש"ס, עמ5
.898 ' ס"ח התשע"ו, עמ6
.114 ' ס"ח התשנ"ב, עמ7
7
קיבל אדם פניה, בקשה או הוראה )להלן – פניה( למסור ידיעה, לתת שירות או
להעמיד אמצעים בעניין פעילות של בית הדין הפלילי בהאג – ידווח על כך
לגורם המוסמך ללא דיחוי, ולא יאוחר משלושה ימים מקבלת הפניה; דיווח
כאמור לגורם המוסמך יכלול כל פרט ומידע שיש ברשות אותו אדם בעניין
הפניה.
.16חובת עדכון
המוסר ידיעה לבית הדין הפלילי בהאג במסגרת פעילות או הפועל מטעמו או
עבורו במסגרת פעילות מבלי שקיבל אישור לכך מהגורם המוסמך – דינו חמש
שנות מאסר, אלא אם כן הוכיח שלא היה מודע לכך שהדבר היה לצורך
פעילות של בית הדין הפלילי בהאג; לעניין זה, "היה מודע" – לרבות אם חשד
ונמנע מלברר; הייתה הידיעה סודית – דינו מאסר עולם.
.17
איסור על מסירת
מידע
הנותן שירות לבית הדין הפלילי בהאג או המעמיד לרשותו אמצעים, ויש במתן
השירות או בהעמדת האמצעים כדי לסייע לפעילות בית הדין הפלילי בהאג או
לקדמה, דינו – מאסר חמש שנים, אלא אם כן הוכיח שלא היה מודע לכך
שהדבר היה לצורך פעילות של בית הדין הפלילי בהאג; לעניין זה, "היה מודע"
– לרבות אם חשד ונמנע מלברר.
.18
מתן שירות או
העמדת אמצעים
לבית הדין
שר האוצר, בהתייעצות עם הגורם המוסמך, רשאי להורות לעניין מי
)א(
ששוכנע לגביו שמסר מידע במסגרת פעילות של בית הדין הפלילי בהאג,
שפועל מטעמו של בית הדין הפלילי בהאג או עבורו, או מי שהעמיד אמצעים
כדי לסייע לפעילות בית הדין הפלילי בהאג או לקדמה, כל אחד מאלה:
.19
הוראות בדבר
מניעת הטבות
;8 לפקודת מס הכנסה46 לא יראו בו מוסד ציבורי לעניין סעיף
(1)
תישלל זכאותו לקבלת כספים מהמועצה להסדר ההימורים
(2)
;91967– לחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז9 בספורט לפי סעיף
הפעלת סמכות לפי פסקה זו טעונה הסכמת שר התרבות והספורט;
א לחוק יסודות3 הוא לא ייחשב כמוסד ציבור לפי סעיף
(3)
;, לעניין קבלת תמיכה לפי סעיף תקציב101985–התקציב, התשמ"ה
הפעלת הסמכות לפי פסקה זו טעונה את הסכמת השר שקבעה
( להגדרה2) הממשלה כממונה על אותו סעיף תקציב, כאמור בפסקה
"ממונה על סעיף תקציב" לחוק האמור;
,תישלל זכאותו לערבות לפי חוק ערבויות מטעם המדינה
(4)
;111958–התשי"ח
.120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש8
.142 ' ס"ח התשכ"ז, עמ9
.60 ' ס"ח התשמ"ה, עמ10
.139 ' ס"ח התשי"ח, עמ11
8
–תישלל זכאותו להטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט
(5)
;131984–, או לפי חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד121959
.הפעלת הסמכות לפי פסקה זו טעונה הסכמת שר הכלכלה
בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן )א(, יפעל שר האוצר בהתאם לתקנות
)ב(
שיתקין לעניין זה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק
ומשפט של הכנסת; ואולם, לא הותקנו תקנות כאמור, אין בכך כדי לפגוע
בסמכות לפי סעיף קטן )א(.
לא יקיים אדם פעילות כלכלית עם בית הדין הפלילי בהאג אלא אם
)א(
התיר זאת הגורם המוסמך, ובהתאם לתנאי ההיתר.
.20איסור קיום פעילות
כלכלית עם גורם זר
מסייע והפסקת
פעילות כלכלית
קיימת
היתר כאמור בסעיף קטן )א( יכול שיהיה כללי או לפעילות כלכלית
)ב(
מסוימת; היתר כאמור יפורסם ברשומות.
הגורם המוסמך לא ייתן היתר לפי סעיף קטן )א(, אלא אם מצא כי
)ג(
קיים שיקול ציבורי למתן ההיתר, ורשאי הוא להתנות את מתן ההיתר
בתנאים.
הכריז הגורם המוסמך על גורם זר כגורם זר מסייע ובמועד ההכרזה
)ד(
קיים אדם פעילות כלכלית עם אותו גורם זר, יודיע על כך לגורם המוסמך
ימים ממועד90 ויפסיק את הפעילות הכלכלית שלו עם הגורם הזר בתוך
ההכרזה; הוראה זו לא תחול על פעילות כלכלית שהיא הלוואה שניתנה לגורם
הזר לפני שהוכרז כגורם זר מסייע.
הגורם המוסמך רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את
)ה(
התקופה להפסקת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע, כאמור בסעיף קטן )ד(,
ימים כל אחת.90 בתקופות נוספות שלא יעלו על
פרק ד': אישור הגורם המוסמך
לא יינתן אישור הגורם המוסמך לפעולה המנויה בחוק זה, זולת אם
)א(
התקיימו לגביה כל אלה:
.21
אישור הגורם
המוסמך
האישור נדרש להגנתו של אדם שפעל בשירות המדינה, לטובתה
(1)
או לשם מניעת, צמצום או הפסקת פעילות של בית הדין הפלילי בהאג
כנגד מדינת ישראל;
.234 ' ס"ח התשי"ט, עמ12
.100 ' ס"ח התשמ"ד, עמ13
9
אין באישור בקשה כדי לסכן אדם אחר בפעילות של בית הדין
(2)
;הפלילי בהאג כנגדו
אין באישור בקשה כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ
(3)
;שלה
הגורם המוסמך שקל את קיומה של פגיעה בריבונותה של מדינת
(4)
ישראל, בביטחונה, בתקנת הציבור, בשלום הציבור או בביטחונו, או
בעניין חיוני אחר של המדינה;
.אין מניעה על פי דין בישראל לאישור הבקשה
(5)
על אף האמור בסעיף )א(, מצא הגורם המוסמך כי פעולה או ידיעה, או
)ב(
סוג של פעולות או ידיעות שיש בהן כדי לפגוע בביטחונה של המדינה או ביחסי
החוץ שלה, נדרשים לצורך הגנתו של אדם שפעל בשירותה של מדינת ישראל
או לטובתה בפני בית הדין הפלילי בהאג, או לשם קידום מאמציה של מדינת
ישראל למנוע, לצמצם או להפסיק פעילות של בית הדין הפלילי בהאג כנגד
מדינת ישראל, רשאי הוא להביא בקשה זו לאישור ראש הממשלה, שר החוץ
או שר הביטחון, לפי העניין.
הגורם המוסמך רשאי לקבוע תנאים לאישור לפי חוק זה, וכן לחייב את
)א(
הפונה בדיווח ומתן עדכונים בעניין הפניה.
.22
קביעת תנאים
לאישור
דין הפרת תנאים או חובת הדיווח – כדין מסירת הידיעה או ביצוע
)ב(
הפעילות ללא היתר.
פרק ה': תיקוני חקיקה
– 142000–בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס.23 תיקון חוק איסור
הלבנת הון
."(21)-( ו18) (" יבוא "בפסקאות18) )ג(, במקום "בפסקה2 בסעיף
(1)
:( יבוא20) בתוספת הראשונה, אחרי פרט
(2)
לחוק להגנה על אנשי ציבור18 עד17 ( עבירות לפי סעיפים21)"
לאומי בהאג כנגד-ישראלים מפני פעילות של בית הדין הפלילי הבין
."2024–מדינת ישראל, התשפ"ד
– 151998–בחוק חופש המידע, התשנ"ח.24
תיקון חוק חופש
המידע
:, לפני ההגדרה "ועדה משותפת" יבוא2 בסעיף
(1)
.293 ' ס"ח התש"ס, עמ14
.226 ' ס"ח התשנ"ח, עמ15
10
""בית הדין הפלילי בהאג", "פעילות" – כהגדרתם ב חוק להגנה על
אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בית הדין הפלילי
;";2024–לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל, התשפ"ד-הבין
)א(, אחרי "לבקשתו" יבוא "זולת אם המידע נדרש במסגרת7 בסעיף
(2)
;"פעילות של בית הדין הפלילי בהאג
:( יבוא4) )א(, אחרי פסקה9 בסעיף
(3)
מידע במסגרת פעילות של בית הדין הפלילי בהאג או מידע
(5)"
שקיימת לגביו סבירות גבוהה כי, אם יימסר, ישמש במסגרת פעילות
של בית הדין הפלילי בהאג."
ד ב ר י ה ס ב ר
, מכוחה1998 ביולי17 לאומי מיום- נכנסה לתוקפה חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבין2002 בשנת
לאומי בהאג )"חוקת רומא" ו"בית הדין", לפי העניין(. את חוקת רומא -פועל בית הדין הפלילי הבין
מדינות. מדינת ישראל, אשר קמה מעפר השואה – הפשע כנגד האנושות החמור 120-אשררו למעלה מ
בהיסטוריה – והנאלצת מיום הקמתה להתמודד כנגד מי שמבצע כנגד אזרחיה פשעי מלחמה ופשעים כנגד
לאומי קבוע אשר בפניו יובאו לדין מי -האנושות, ראתה חשיבות רבה בקיומו של בית דין פלילי בין
שנאשמים בחמורים שבפשעי המלחמה והפשעים כנגד האנושות. עם זאת, בשל חשש כבד, לפיו בית הדין
ישמש ככלי ניגוח פוליטי כנגד מדינת ישראל, החליטה הממשלה שלא להצטרף לחוקת רומא )ראו החלטה
(.30.06.2002 של הממשלה מיום2128 מספר
לאומי-חששה של ממשלת ישראל קורם עתה עור וגידים: בימים אלה מתנהל בבית הדין הפלילי הבין
הליך במסגרתו עולה חשש כי חיילי צה"ל, נבחרי מדינה, עובדי ציבור, אזרחי ישראל וייתכן כי אישים
נוספים יהיו חשופים למעצר במדינות רבות, לחקירה והעמדה לדין בפני בית הדין בשל פעילותם בשירות
מדינת ישראל, בשליחותה או לטובתה. לאחרונה, אף הודיע התובע של בית הדין הפלילי כי בכוונתו לפעול
להוצאת צווי מעצר כנגד ראש הממשלה ושר הבטחון בשל טענות לביצוע פשעי מלחמה.
,עם-הודעה זו ניתנה בשעה שישראל נלחמת על חייה כנגד תנועת החמאס שחרתה על דגלה רצח
שעוסקת ביישום חזונה להשמדת ישראל עשרות שנים והצליחה לממש את חלקו בטבח האכזרי של
בו אנשיה שרפו, אנסו, כרתו ראשים רצחו וחטפו באכזריות אנשים נשים קשישים וטף. במסגרת 7.10-ה
מלחמה זו, ראשי המדינה והצבא פועלים לחיסולו של ארגון טרור, תוך החמרה הרבה מעבר לנדרש בדין
ובנוהג הבינ"ל בכל הנוגע לדיני מלחמה ועניינים הומניטריים.
למרות זאת, הודעת התובע הגדירה באותה מסגרת משפטית את ראשי המדינה עם ראשי הארגון
מוסריות של בית הדין ועל הניצול הציני -נאצי חמאס. הגדרה זו מלמדת על אמות המידה האנטי-הניאו
מוסרי, כדי ליצור סימטריה בין הצד הטוב לצד הרע, בין הצדק לעוול כדי -והמרושע של המסווה המשפטי
להמשיך את המסורת האנטישמית של פגיעה בישראל ובעם היהודי, בשל שנאה עמוקה, אינטרס כלכלי
מדיני או שניהם יחד.
בנוסף לכך, מדינת ישראל הינה מדינת חוק בעלת מערכת משפט עצמאית ומסורת איתנה של ביקורת
שיפוטית על פעילותה. אין אח ורע בעולם להיקף הביקורת השיפוטית שמפעיל בית המשפט העליון,
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, על פעולות הנוגעות ללחימה ומערכת אכיפת הדין עושה תפקידה ללא
משוא פנים. אם עולה חשש לביצוע עבירות, לרבות במהלך לחימה, נערכות בעניין הבדיקות והחקירות
הנדרשות וככל שנמצא כי בוצעו עבירות כלשהן, הועמדו מבצעיהן לדין.
לאומי לחקור את אנשיה. יתירה-מדינת ישראל אינה מקבלת את סמכותו של בית הדין הפלילי הבין
מכך, קיים חשש ממשי, לפיו זכויותיהם החוקתיות של אלה שפעלו בשירות מדינת ישראל, ובראשן הזכות
להליך הוגן, ייפגעו במסגרת הליכים שכאלה. בנוסף, הליכים בפני בית הדין חסרים את האיזונים
הנדרשים להגנת בטחונה של מדינת ישראל הנדרשים בכל הנוגע לחקירה והעמדה לדין בסוגיות
11
ביטחוניות רגישות. בין השאר, חסיון ראיות מסווגות וסדרי הגשתן נתון יהיה לשיקול דעתם של גורמים
זרים, שאינם מחויבים לשלומה ובטחונה של מדינת ישראל.
ובעיקר, קיים חשש כבד כי ההליכים בבית הדין יהיו מוטים כנגד מדינת ישראל. ראיה ראשונה לכך
ניתן היה למצוא כבר בהליכים שנוהלו בבית הדין בעניין "משט המרמרה", במסגרתם הסיקה הן התובעת
של בית הדין והן ערכאת קדם המשפט, כי חיילי צה"ל ביצעו פשעי מלחמה במסגרת עצירת המשט, וזאת
בניגוד למסקנות דוח ועדת טירקל, ואולם לאחרונה הוגדשה השאה בהודעת התובע של בית הדין בדבר
כוונתו להוציא את צווי המעצר האמורים.
לנוכח האמור לעיל, פעילות בית הדין מקימה סכנה של ממש למדינת ישראל ולכל הפועלים מטעמה או
בשירותה. פעילות זו מקימה אף סכנה של ממש לשלטון החוק בישראל, שכן קיים חשש כי גורמים שאינם
מקבלים את הכרעות מערכת המשפט יעקפו הכרעות אלה באמצעות פניה לבית הדין. לבסוף, קיים אף
חשש כי אזרחים ישראלים יפעלו כנגד אזרחים אחרים לשם העמדתם של אלה לדין בבית הדין.
לפיכך, הצעת חוק זו חיונית כדי להגן על חיילי צה"ל, עובדי ציבור ונבחרי העם מפני פעולות של בית
הדין כנגדם, באמצעות מניעת פעילות בלתי מורשית של בית הדין בשטחי ישראל, בקרה על העברת מידע
לרשויות בית הדין ואיסור מתן שירותים וסיוע לבית הדין, ללא קבלת אישור מגורם מוסמך שיוודא כי
אין במידע או בסיוע שיינתן לפגוע במי שפעל בשירות המדינה או באינטרסים של מדינת ישראל. החוק גם
מסדיר את חובתה של המדינה להגן על כל אדם שפעל בשירותה, לרבות באמצעות אזהרתו מפני פעילות
כנגדו, שיפויו בגין הוצאותיו וחיוב הממשלה לפעול לשחרורו, אם נעצר.
יצוין, כי בשל טעמים דומים לאלה בגינם לא הצטרפה ישראל לחוקת רומא, בחרה גם ארה"ב שלא
The ) " את "חוק ההגנה על העובדים בשירותה של המדינה2002 להצטרף לה ואף חוקקה כבר בשנת
(, אשר, בין השאר, אסר על שיתוף פעולה של AMSP- להלן הAmerican Service-Members' Protection Act
רשויות הממשל האמריקאי ובתי משפט עם רשויות בית הדין, על ניהול חקירות של בית הדין על אדמת
ארה"ב ואף הסמיך את נשיא ארה"ב לנקוט בפעולות להגנתו של כל אמריקאי ובני בריתה של ארה"ב מפני
הליכים בפני בית הדין, ובכלל זה אף שימוש בכוח.
פרק א' – מטרה ופרשנות
כאמור בדברי ההסבר הכלליים, מטרת החוק היא להגן מפני פעילות של בית הדין כנגד מי
1 סעיף
שפעל בשירות מדינת ישראל, אך גם מי שפעל לטובת המדינה או סייע לה, אף אם אינו עובד ציבור או
נבחר ציבור. החוק פורש את הגנתו על בנות בריתה של ישראל, בדומה להגנה שניתנה לישראל בארה"ב
.ASMP-באמצעות חוק ה
:מוצע לקבוע סעיף הגדרות בהצעת החוק, בו יפורטו מספר הגדרות משמעויות
2 סעיף
הגדרת בית הדין – כדי למנוע עקיפת ההגבלות והאיסורים שיוטלו לפי חוק זה, כגון באמצעות איסוף
מידע וביצוע פעולות חקירה כנגד ישראלים באמצעות הפעלת גורמים שלישיים, הוכללו בהגדרת בית הדין
לא רק האורגנים והזרועות הפורמאליות שלו, אלא גם על כל אדם או גוף המסייע בחקירה כנגד ישראל או
בני בריתה, בין אם התקשר עם בית הדין, הוא מסייע לו, בין אם הוא עושה כן מיוזמתו ובין אם נתבקש
על ידי בית הדין או מי מעובדיו.
לחוק, החוק פורס את הגנתו גם על בנות בריתה של ישראל, בדומה1 הגדרת בת ברית – כאמור בסעיף
להגנה הניתנת בחוק האמריקאי. ואולם, מאחר שייתכן כי אמצעים או מגבלות מסוימות לפי חוק זה,
הרחב בהיקפו מהחקיקה האמריקאית, לא יהיו רלוונטיים לפעילות של בית הדין כנגד בת ברית או שיהיה
מקום לצמצם ההגנה משיקולים שונים, כגון שיקולים מדיניים, רשאי יהיה השר לקבוע כי תחולת ההגנה
שבחוק זה תוגבל להוראות מסוימות או לקבוע תנאים לתחולת החוק.
הגדרת גורם זר – קיים צורך להגדיר מיהם "גורמים זרים", שכן חלק מהאיסורים החלים בחוק חלים
על מי שאינם ישראלים, כגון איסור על ביצוע פעולות כלכליות למול גופים שכאלה או מגבלות על כניסתם
לישראל.
הגדרת "פעילות" או ""פעילות של בית הדין" – הגדרה זו היא מצמצמת, מחד גיסא, מאחר שהיא חלה
רק על פעולות שעניינן חקירה כנגד מדינת ישראל או בנות בריתה, ואינה עוסקת בפעולות של בית הדין
בהקשרים אחרים, לרבות פשע מלחמה או פשע כנגד האנושות שביצע ישראלי שלא במסגרת שירותו
לטובת מדינת ישראל, והיא מרחיבה, מאידך גיסא, בכך שככל שהמדובר בחקירה שעניינה מדינת ישראל
המונח "פעילות" מתייחס לכל סיוע משפטי או שיתוף פעולה בחקירה זו וכל פעולה - ובנות בריתה
בהתאם לצו שניתן על ידי בית הדין שעניינו חקירה כנגד ישראל.
12
הגדרת "פעולת חקירה" ו"עזרה משפטית" – נשענת על הגדרות דומות בחוק עזרה משפטית בין
, בשינויים המחוייבים.1998-מדינות, תשנ"ח
הגדרת רשות – המונח רשות, כולל בתוכו לא רק את משרדי הממשלה וגופי הביטחון, אלא מספר
גורמים נוספים במדינת ישראל שהם בעלי רלוונטיות הפועלים לפי רישיון מטעם המדינה, כגון ספקי
תקשורת ורשות הדואר.
מוצע להבהיר כי החוק נועד להעניק הגנה מוסדית מפני פעילותו של בית הדין, בשל כוונת3 סעיף
בית הדין לכפות את סמכותו על ישראל, החשש מפני פגיעה בזכותם של ישראלים להליך הוגן והפגיעה
בשלטון החוק בישראל. ואולם, החוק לא בא לפטור מכל חובה חוקית, ובוודאי שאין תכליתו להתיר
ביצועם של פשעי מלחמה או פשעים כנגד האנושות.
פרק ב' – רשויות המדינה
הפרק מחיל כללים הנוגעים להתנהלותן של רשויות המדינה למול בית הדין וכן בעניין התמיכה
שתיתנה רשויות המדינה למי שנופל קורבן לפעילות של בית הדין הפלילי בהאג.
עוסק בממשקים אפשריים בין רשויות המדינה לבין בית הדין. בכלל זה, מטיל הפרק מגבלות
1 סעיף
על סיוע ועזרה משפטית של רשויות המדינה לבית הדין, קובע כללים למתן היתרים לכניסתם של גורמים
מטעם בית הדין לשטחי ישראל ואוסר על ביצוע פעולות חקירה מטעם בית הדין בשטחי ישראל. בהתאם
למפורט בסימן זה, כל פעילות שיבקש בית הדין לעשות בשטחי ישראל וכל ממשק של רשויות המדינה
תהא כפופה לאישורו של גורם שהוסמך לכך מטעם שר המשפטים, ואשר אופן הפעלת שיקול דעתו, אם
היא כפולה: ראשית, לגרום לכך שכל פעילות של 1 לאשר פעילות שכזו, מותווה בחוק זה. מטרת סימן
רשויות המדינה למול בית הדין תעשה בראיה כוללת ובפיקוח של משרד המשפטים ושנית, למנוע קידום
של פעילות של בית הדין למול רשויות בישראל שיש בה לפגוע במדינת ישראל ובבנות בריתה.
עוסק בהגנה על מי שנפגע מפעילות של בית הדין. בכלל זאת, מחייב הסימן את רשויות המדינה
2 סעיף
להתריע בפני אדם על קיומה של פעילות של בית הדין כנגדו, לשלם לו את הוצאות הגנתו למול בית הדין
ואף מחייב את הממשלה לפעול לשחרורו של כל אדם שנעצר על ידי בית הדין.
עוסק באפשרות לקבוע סנקציות כנגד בית הדין הפלילי בהאג, לרבות מניעת כניסה של אנשיו
3 סעיף
לישראל ואיסור על פעילות כלכלית.
מוצע לקבוע את הכלל, לפיו חל איסור על שיתוף פעולה עם בית הדין, אלא במקרים ששיתוף
4 סעיף
פעולה זה אושר על ידי הגורם המוסמך, ובתנאים שנקבעו על ידו. הסעיף מוסיף וקובע איסור על מתן
עזרה משפטית לבית הדין, במקרים שעזרה משפטית זו עשויה לשרת את בית הדין בפעילותו כנגד מדינת
ישראל ואנשיה.
.מוצע להורות על איסור המצאת מסמכים מטעמו של בית הדין, ללא אישור הגורם המוסמך
5 סעיף
הסעיף בא למנוע קידום הליכים משפטיים כנגד מי שפעל מטעמה של מדינת ישראל על ידי המצאת
מסמכים לידיו, כגון צווים של בית הדין, זימונים לחקירה ועוד.
מוצע לאסור על הסגרה של אדם לבית הדין. בניגוד לסעיפים אחרים בחוק, בהם רשאי הגורם6 סעיף
המוסמך לאשר מגעים או סיוע לבית הדין – סעיף זה אינו ניתן להתניה.
מוצע לקבוע מנגנון בקרה על העברת כספים או התקשרויות עם בית הדין הפלילי בהאג על ידי7 סעיף
רשויות בישראל, ללא אישורו של הגורם המוסמך. הסעיף בא למנוע מצב בו בית הדין הפלילי בהאג
מקיים חקירה כנגד גורמים ישראלים, ובמקביל נערכות עסקאות של רשויות עם בית הדין. סעיף מקביל
הוחל גם על המגזר האזרחי.
מוצע לאסור על גורמים מטעמו של בית הדין וכל גורם שמסייע לו לקיים פעילות כלשהי
8 סעיף
בשטחי מדינת ישראל, לרבות איסוף מידע וראיות כנגד ישראלים.
קיימת חשיבות רבה לניהול המאבק בבית הדין על ידי גורם מרכזי בישראל, המומחה למשפט9 סעיף
לאומי ולראיית התמונה השלמה. לפיכך, כדי לאפשר ניהול יעיל של הממשקים למול בית הדין, הסעיף -בין
מחייב כל רשות להודיע לגורם המוסמך על פניה שהגיעה לידיה מבית הדין ולפעול בהתאם להנחיותיו.
בכך, יימנע בו גורמים שונים בישראל מקיימים ממשקים עם בית הדין ללא הבנה של המסגרת בה מתנהל
בית הדין והסיכונים הנשקפים ממנה, ובכך עלולים – גם ללא ידיעתם – לתמוך את פעילות בית הדין כנגד
ישראלים.
סימן ב' – סימן זה עוסק בתמיכת המדינה במי שכנגדו מתנהלת פעילות של בית הדין הפלילי בהאג ובא
13
.להבטיח כי המדינה תתמוך כל אדם שעלול להיפגע מבית הדין, לרבות בהיבט הכלכלי
.הסעיף נועד להבטיח כי אדם יקבל התראה מרשויות המדינה בדבר פעילות של בית הדין כנגדו10 סעיף
התראה זו תאפשר לאדם לקחת בחשבון סיכונים הנובעים מפעילות בית הדין כנגדו, לרבות ביציאה
למדינות החברות בחוקת רומא, שם עלול הוא להיעצר ולהיחקר ובמסגרת התנהלותו השוטפת. במקרים
מסוימים, כאשר המידע אודות פעילות בית הדין הגיע לידי רשויות המדינה באופן שחשיפתו עלולה לפגוע
ביחסי החוץ או בבטחון המדינה, רשאית המדינה לעכב מתן התראה זו.
הסעיף בא לחייב את רשויות המדינה לפעול, בכל אמצעי העומד לרשותן, נגד בית הדין בהאג11 סעיף
בשל פעילות בית הדין הפלילי בהאג נגד מדינת ישראל או נגד אזרחיה. עוד מוצע לחייב את הממשלה
לפעול לצורך שחרורו של אדם מבית הדין, בכל אמצעי שיידרש. סעיף מקביל, המקנה בידי הנשיא את
הסמכות והחובה לפעול לשחרורו של כל אדם שייעצר על ידי בית הדין קיים בחקיקה האמריקאית.
הסעיף מבטיח את מימון ההגנה המשפטית הנדרשת לאדם במסגרת הפעילות כנגדו בבית הדין12 סעיף
הפלילי בהאג, וזאת החל מהשלבים הראשונים של פעילות זו כנגדו ולכל אורך ההליך. יצוין, כי הואיל
וההתנגדות של מדינת ישראל לפעילות בית הדין הפלילי בהאג כנגדה הינה התנגדות מוסדית, מדינת
ישראל אינה נשענת על מערכת הסיוע המשפטית המוקנית על ידי בית הדין עצמו לנאשמים בפניו. בנוסף,
לשם מתן הגנה אפקטיבית בפני בית הדין הפלילי בהאג, נדרשת קביעת קריטריונים שונים מאלה שנקבעו
. כך, בין 28.11.2002 מיום2799 'למימון ההגנה המשפטית לעובדי מדינה בהתאם להחלטת הממשלה מס
השאר, לשאלת נסיבות ביצוע העבירה הנטענת אין קשר לשאלת השתתפות בהגנה, זולת השאלה אם
נעשתה במסגרת עבודתו, שירותו או סיועו של אדם למדינת ישראל. בנוסף, יש להחיל את ההגנה
)כגון חיילים, שאינם זכאים 2799 'המשפטית גם על מי שאינם נכללים במסגרת החלטת ממשלה מס
להגנה במסגרת החלטה זו אלא בשל זכאותם לייצוג בבתי הדין הצבאיים על ידי הסנגוריה הצבאית וכן מי
שכלל אינם עובדי ציבור, שפעילות בית הדין כנגדם נובעת מסיועם למדינת ישראל(. כמו כן, סכומי ההגנה
המשפטית שנקבעו לפי החלטת הממשלה בבתי משפט בישראל אינם רלוונטיים לעלות ההגנה המשפטית
במסגרת ההליכים בבית הדין הפלילי בהאג.
סימן ג' מקנה לממשלה כלים להתמודדות למול בית הדין הפלילי בהאג בשל פעילותו כנגד ישראל. בין
השאר, הסעיף מקנה סמכות לאסור כניסה של גורמי בית הדין לישראל, לאסור החזקת נכסים וכספים
של בית הדין בישראל ולמנוע התקשרות עם מי שנותן שירותים לבית הדין הפלילי בהאג;
, מוצע להקנות סמכות למנוע אשרות כניסה או שהיה בישראל לאנשי בית הדין הפלילי בהאג13 סעיף
אך גם לגורמים זרים הנותנים שירותים לבית הדין בפעילותו למול מדינת ישראל. אם ניתנה לאלה אשרה
– הרי שניתן לבטלה.
, מוצע לאסור על החזקת נכסים של בית הדין בישראל ללא אישור הגורם המוסמך. בין השאר14 סעיף
קיים חשש כי נכסים אלה ישמשו לצורך פעילות בית הדין כנגד ישראל. הסעיף מחיל על נכסי בית הדין את
הוראות חוק איסור הלבנת הון, בכל הקשור לחובות דיווח של מוסדות פיננסיים על נכסים אלה, בדומה
ל"רכוש אסור" לפי החוק לאיסור הלבנת הון.
. הסעיף עוסק בגורמים זרים שנותנים שירותים לבית הדין הפלילי בהאג בפעילותו כנגד ישראל15 סעיף
בהתאם לסעיף המוצע, הממשלה רשאית להכריז על גורמים זרים ככאלה הנותנים שירותים לבית הדין,
ומשהוכרזו כאמור – לא תתקשר המדינה במכרז עם אותו גורם, לא תסייע לו ולא תעניק לו הטבות
כלשהן. עם זאת, קיים שיקול דעת להחריג – בנסיבות מיוחדות – גורם הנותן שירותים לבית הדין
מתחולת איסור זה.
פרק ג' עוסק בהתנהלותם של יחידים למול בית הדין הפלילי בהאג. נוסף על החובות שהוטלו על רשויות
בישראל, קיימת היתכנות כי בית הדין הפלילי בהאג יבקש להסתייע בפרטים או ארגונים בישראל לצורך
פעילותו של כנגד ישראל, לרבות באמצעות איסוף מידע אודות בעלי תפקידים שונים וגביית עדויות
וראיות. מצב דברים זה, בו גורמים ישראלים פועלים כדי לפגוע בנושאי משרה, חיילי צה"ל ועובדי ציבור,
הינו בעייתי ביותר, ויש בו אף כדי לפגוע בשלטון החוק בישראל, שכן גורמים שאינם מרוצים מקביעות
רשויות האכיפה ובתי המשפט יפנו כדי לתקוף החלטות אלה בפני בית הדין הפלילי בהאג. לפיכך, פרק זה
מבקש לקבוע הגבלות על התנהלותם של יחידים למול בית הדין.
מוצע להטיל חובת דיווח לגורם המוסמך בדבר פניה של גורמי בית הדין ליחיד או ארגון16 סעיף
במסגרת פעילותו של בית הדין כנגד מדינת ישראל.
. מוצע לאסור על מסירת ידיעות לבית הדין הפלילי בהאג במסגרת פעילותו כנגד מדינת ישראל17 סעיף
14
חריג לכך, הוא אם אדם לא ידע כי המידע המבוקש נדרש לצורך פעילותו של בית הדין, ולא היה עליו
לדעת בנסיבות העניין. משנה חומרה קיים במסירת ידיעה סודית לבית הדין.
. מוצע לקבוע איסור נוסף על מתן שירותים לבית הדין במסגרת פעילותו כנגד מדינת ישראל18 סעיף
מוצע להוסיף סמכויות מנהליות כנגד מי שהשר שוכנע לגביו כי מסר ידיעות או נתן שירותים19 סעיף
לבית הדין הפלילי בהאג כנגד מדינת ישראל. גופים או יחידים שכאלה לא יזכו להטבות מס, לסיוע כלכלי
או לקבלת רישיונות מטעם המדינה.
. מוצע לאסור על קיום קשרים כלכליים עם גורמים המסייעים לבית הדין בפעילותו כנגד ישראל20 סעיף
עם זאת, רשאי הגורם המוסמך לאשר קיום קשרים אלה בנסיבות חריגות, או להתיר המשך קיומה של
התקשרות עמם.
,פרק ד' עוסק בתנאים למתן אישורו של הגורם המוסמך לפי חוק זה, כגון פעילות של בית הדין בישראל
, נקודת המוצא היא, כי כל 21 מסירת ידיעות לבית הדין, מתן שירותים לבית הדין ועוד. בהתאם לסעיף
מסירת ידיעה, סיוע או פעילות של בית הדין הינם אסורים וכי אלה יאושרו בנסיבות חריגות, המפורטות
)א(, הכוללים רשימה מצטברת של תנאים שיש לעמוד בהם. לתנאים אלה חריג יחיד: מקום 21 בסעיף
שהגורם המוסמך סבור כי מסירת מידע או אישור בקשה מסוימת נדרשים לשם הגנה על אדם או לקידום
מאמציה של ישראל להביא לביטול הפעילות כנגדה או לצמצומה – רשאי השר הרלוונטי בממשלה לאשר
את מסירתו/ביצועו חרף פגיעה אפשרית בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה. הגורם המוסמך רשאי אף
לאשר מסירה של סוג מסוים של מידע או פעילות.
מוצע לקבוע כי הגורם המוסמך רשאי להתנות את מסירת המידע בתנאים ובסייגים, וכי קיום22 סעיף
תנאים או סייגים אלה מהווה חלק בלתי נפרד מהאישור. חריגה מהם – כמוה כפעילות ללא אישור.
תיקון זה מביא לתחולה של חוק איסור הלבנת הון על רכוש ופעילות כלכלית שמתבצעת בניגוד23 סעיף
להוראות חוק זה, לרבות הטלת חובות דיווח של גורמים פיננסיים ונותני שירותים אודות רכוש ופעילות
כלכלית של בית הדין הפלילי בהאג.
, כדי למנוע עקיפת המגבלות לפי חוק זה באמצעות פניות לרשויות מכוח חוק חופש המידע24 סעיף
, והואיל ובחוק חופש המידע אין חובה לציין את הטעם לבקשתו של אדם, קובע תיקון 1998 – התשנ"ח
עקיף זה לחוק חופש המידע, כי לא יימסר מידע המיועד לפעילות של בית הדין הפלילי בהאג, וכי פונה
יידרש להצהיר, אם המידע המבוקש על ידו נדרש לטובת פעילות של בית הדין.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(01.07.2024) כ"ה בסיוון התשפ"ד