חומר רקע
1
כ"ה בסיוון
"התשפ
ד
1 ביולי
2024
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה ונוסח
לדיון
ועדת החוקה ביום
.2024
7.2
–
'הצעת חוק העונשין (תיקון מס
148)(תחולת הדין הישראלי על עבירת-
,)חוץ שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל
התשפ"ג–
2022
/(מ1583
)
מטרת החוק המוצע להרחיב את הוראת
תחולת הדין הישראלי על עבירות-חוץ
(עבירות שבוצעו
מחוץ ל שטח
מדינת ישראל) שבוצעו על ידי אזרח או תושב ישראלי.
זאת :בשני מובנים
האחד ,
להוסיף את עבירות המין שבוצעו בקטין לרשימת העבירות שבגינן ניתן להעמיד לדין בעבירת-
חוץ
גם אם לא מתקיים תנאי הפליליות הכפולה
, כך
שגם אם
אותה עבירת מין לא הוגדר
ה כעבירה
במדינת החוץ, ניתן יהיה להעמיד לדין בגינה בישראל; השני ,
להחריג את רשימת עבירות החוץ
שלגביהן לא נדרש
תנאי הפליליות הכפולה (כולל
)עבירות המין שבוצעו בקטין ,משני תנאים נוספים
כך שניתן יהיה להעמיד לדין
בגינן בישראל גם
אם
קיים סייג לאחריות פלילית במדינת החוץ
וכן
ניתן יהיה להטיל עונש חמור יותר מהעונש הקבוע לעבירה באותה מדינה.
המצב הנורמטיבי
נק ודת המוצא בדיני העונשין היא שתחולת הדין הפלילי היא טריטוריאלית. עם זאת, המחוקק
הרחיב את היקף התחולה של דיני העונשין גם על
עבירות-חוץ , במסגרת ההוראות הקבועות בפרק
ג' לחוק העונשין
, התשל"ז–
1977
(להלן–
)חוק העונשין או החוק , שעניינו תחולת דיני העונשין לפי
מקום עשיית העבירה.
סעיף14
לחוק
מחיל את דיני העונשין של ישראל על עבירות-
חוץ
נגד
אזרח ישראלי
או תושב ישראל ,
,חייו .גופו, בריאותו או חירותו, שהעונש המרבי עליהן הוא מאסר שנה או יותר סעיף15
לחוק מחיל
את דיני העונשין של ישראל על עבירות-
חוץ מסוג פשע או עוון, אשר נעברו
בידי אדם שהיה אזרח
ישראלי או תושב ישראל
.בשעת עשיית העבירה או לאחר מכן העמדה לדין בעבירות-
חוץ דורשת
.אישור של היועץ המשפטי לממשלה
ל העמדה לדין לפי סעיף14
וסעיף15
יש מספר תנאים נוספים (המנויים בסעיף14(ב) ו-
(ג) ומוחלים
גם על סעיף15
:)
1.
פליליות כפולה –
המעשה
מהווה
עבירה גם לפי דיני ישראל וגם לפי דיני מדינת החוץ
שבה בוצע ,
אלא אם
מדובר ב עבירה
ה נמנית עם העבירות החריגות
המנויות
בסעיף15
)(ב.
2.
העדר סייג לאחריות פלילית –
לא חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני
מדינת החוץ.
הפסיקה הכריעה שסייגים אלו כוללים
הן
סייגים לפליליות המעשה המנויים בחוק העונשין
(כמו קטינות, אי שפיות, הגנה עצמית
'וכו )והן סייגים לאחריות פלילית כמו התיישנות, חסינות ,
או מתן חנינה.
1
3.
סיכון כפול –
האדם לא זוכה במדינת החוץ
המ עבירה
שבגינה הוא מועמד לדין בישראל , ואם
הורשע
במדינ ת החוץ– לא נשא את עונשו עדיין.
4.
חומרת העונש –
לא ניתן להטיל על האדם עונש חמור יותר מזה הקבוע
לעבירה במדינת החוץ
שבה בוצעה.
1
רע"פ מדינת ישראל נ' פלוני5717/15
(
24.11.2015
.)
2
סעיף15
)(ב
כולל רשימה של
עבירות-חוץ ב גינן ניתן להעמיד לדין ישראלים שביצעו עבירה בחו"ל
)גם אם הן לא מהוות עבירה במדינת החוץ (תנאי הפליליות הכפולה . רשימה זו כוללת עבירות של
ריבוי ני שואין; זנות, מין ותועבה בקטינים; מתן שוחד לעובד ציבור זר; הוצאה אל מעבר לגבולות
.המדינה; גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות; וכן עבירה של סחר בבני אדם לרשימה זו
התווספו העבירות השונות בהדרגה במשך השנים, כאשר מאחוריהן עומדות
הצדקות שונות.
על פי
רוב,
ההצדקה להחרגת עבירות אלו מתנאי הפליליות הכפולה
נובעת מ אופיין של עבירות אלה
כעבירות חמורות, החוצות גבולות של מדינות, ואשר קיימים לגביהן סטנדרטים בין-
לאומיים
שנועדו להבטיח את העמדת העבריינים לדין
ו למנוע מהם למצוא זירת פעולה ומקלט במדינות
שבחרו לא להפליל את ה מעשה. עם זאת, יש עבירות שהוחרגו כדי למנוע אפשרות
לסכל
את מטרת
החוק
שאסר עליהן
(למשל
ריבוי נישואין
)או מתן שוחד לעובד ציבור זר.
,כאמור
בכדי להעמיד לדין בישראל ב עבירות המנויות ברשימה, אין דרישה של התקיימות תנאי
.הפליליות הכפולה, אך התנאים האחרים חלים
כך
, במי
דה והמעשה מהווה עב ירה במדינת החוץ
אך קבוע לה סייג לאחריות פלילית
שמונע העמדה לדין–
לא ניתן יהיה להעמיד לדין בגינה גם
,בישראל. בנוסף גם )במידה והאדם זוכה מהעבירה או הורשע ונשא בעונש (סיכון כפול–
לא ניתן
.יהיה להעמיד לדין בגינה כאמור
כמו כן, לא ניתן יהיה להטיל עונש חמור יותר מזה הקבוע לעבירה
.במדינת החוץ
היסטוריה חקיקתית
עוד בימי
,חוק הפרוצדורה הפלילית העותמאני, ופקודת החוק הפלילי1936
, מערכת המשפט
בישראל הכירה בסמכותה לשפוט אזרח או תושב ישראל שביצע עבירה במדינת חוץ, במקרים
מסוימים–
בעיקר כשדובר
בעבירות נ גד מדינת ישראל או עבירות של אנשי ציבור (כמו עבירת
.)השוחד
במסגרת חוק לתיקון דיני העונשין
'(עבירות חוץ)(תיקון מס4), התשל"ב–
1972
, הורחבה סמכות
השיפוט גם לעבירות שבוצעו במדינת חוץ
כנגד אזרח או תושב ישראל ,
,שעונשן שנת מאסר או יותר
בתנאים מסוימים (פליליות ,כפולה, סיכון כפול וכן אם האדם הורשע בעבירה ונשא בעונש–
)יתחשבו בכך בקביעת העונש בישראל
(המקור לסעיף14
)לחוק .
,כמו כן
נקבעה סמכות שיפוט
בעביר
ת-חוץ
של ריבוי נישואין
שבוצעה על ידי אזרח או תושב ישראל
(המקור לסעיף15
)לחוק.
בהמשך, במסגרת חוק לתיקון דיני עביר"ות חוץ, התשל
ח–
1978
, נקבע כי מדינת ישראל לא תסגיר
למדינה זרה אזרח שלה, בניגוד למצב המשפטי עד
לאותו חוק . כהשלמה לקביעה זו, נקבעה סמכות
שיפוט של אזרח או תושב ישראל שביצע עביר
ת-חוץ , כדי למנוע מצב שבו מדינת ישראל
משמשת
.עיר מקלט לעבריינים
סמכות זו הוגבלה בשני תנאים–
פליליות כפולה, וכן שאין להטיל עונש חמור
.יותר מהעונש הקבוע לאותה עבירה במדינת החוץ
חוק העונשין עיגן את ההסדרים שקדמו לו,
כאשר 'במסגרת תיקון מס39
לחוק
הם עוגנו בסעיפ
י ם
14-15
.לחוק,במסגרת תיקונים מאוחרים יותר לחוק העונשין הורחבה רשימת ה עבירות שנקבעה
בסעיף15
.(ב) בגינן ניתן להעמיד לדין בישראל גם אם המעשה לא מהווה עבירה במדינת החוץ
תיקון
'מס39
.כלל ברשימה המקורית רק את עבירת ריבוי הנישואין,בהמשך
נוספו לרשימה עבירות של
זנות ותועבה בקטינים
'(תיקון מס52), ועבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנו 'ת (תיקון מס75
).
מאוחר יותר , במסגרת קביעת עבירה של סחר בבני אדם לא רק כשהמטרה היא עיסוק בזנות, נוספו
3
לרשימה עבירות של הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עב
ד ות
'וסחר בבני אדם (תיקון מס91
). לבסוף, נוספה לרשימה עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר (תיקון
'מס106
.)
התיקון המוצע
בהצעה הממשלתית מוצעים שני תיקונים ל סעיף15
(העמדה לדין
בעבירת-
חוץ של אזרח או תושב
)ישראל:
1.
הוספת הע
בירות לפי סימן ה' לפרק י' שנעברו בקטין
לרשימה בסעיף15
)(ב –
משמעות התיקון המוצע היא
ש
לגבי אותן עבירות ,, לא נדרשת התקיימות תנאי הפליליות הכפולה
כלומר ניתן יהיה להעמיד לדין בגינן בישראל גם אם בוצעו במדינת חוץ שבה המעשה לא מהווה
עבירה פלילית. מדובר ב
פרק עבירות המין בחוק העונשין שכולל את העבירות הבאות
(אך רק אם
)בוצעו בקטין :אינוס ,, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל
יחסי מין בין כהן דת לאדם שיקבל ממנו ייעוץ או הדרכה, מעשה מגונה, מעשה מגונה בפומבי, גרם
מעשה, עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, איסו
ר פרסום
של שם נפגע עבירת
מין . לפי
דברי ההסבר להצעה, התיקון המוצע נועד לסייע בהתמודדות עם תופעות של פגיעה וניצול מיניים
.של קטינים מחוץ לגבולות ישראל, מתוך הכרה בפגיעותם המוגברת ובסיכון המוגבר לניצולם המיני
,לטענת הממשלה כפי שמובאת בדברי ההסבר להצעה קיימים קשיים פרקטיים בהעמדה לדין
.בעבירות אלה, מפאת דרישת תנאי הפליליות הכפולה התגברות הפשיעה בעבירות אלו, והקלות ב ה
אדם יכול לעבור ממדינה למדינה, מביאות
לכך שבמצבים שבהם
המעשה לא מהווה עבירה במדינת
החוץ שבה בוצע המעשה , לא ניתן יהיה לאכוף את העבירה–
מחד לא תהיה סמכות להעמיד לדין
בישראל, ומאידך האדם לא יועמד לדין במדינת החוץ.
מדברי ההסבר עולה שהכללת עבירות אלה ברשימה עולה בקנה אחד עם הגישה החקיקתית בעולם
שמבקשת להרחיב את הסמכות של מדינות לשפוט את אזרחיהן ותושביהן ללא קשר למיקום
הגיאוגרפי בו בוצעה העב ירה וללא דרישת התקיימות תנאי הפליליות הכפולה, בפרט ביחס לעבירות
.מין בקטינים
2.
צמצום התנאים החלים
על העמדה לדין בישראל ב עבירות המנויות ברשימה בסעיף15
)(ב –
משמעות התיקון המוצע היא ש ביחס
לעבירות המנויות
ברשימה, שכאמור, ניתן להעמיד לדין בגינן
גם אם הן אינן עבי ,רות במדינת החוץ
ניתן
יהיה להעמיד לדין את מבצע העבירה בישראל
גם
אם
העבירה היא אמנם עבירה במדינת החוץ אך חל על המבצע סייג לעבירה.
כמו
כן , מוצע לקבוע כי
ביחס לעבירות אלה ניתן יהיה להטיל עונש חמור יותר מזה הקבוע לעבירה במדינת החוץ (
,כאמור
מוצע לכלול ברשימה גם את עבירות המין בקטינים) .מ
ובהר
כי לא מוצע לבטל את תנאי הסיכון
.הכפול, והוא ימשיך לחול
לפי
,דברי ההסבר להצעה
ה
סיבות בשל
ה ן מוצדק להחריג את רשימת העבירות מתנאי הפליליות
.הכפולה, מצדיקות את החרגתן גם משני התנאים הנוספים האמורים
הצורך בתיקון זה נובע בין
היתר
מ החשש שמדינת חוץ תקבע לעבירה סייג שירוקן מתוכן את העבירה, כך שמעשית, גם אם
,פורמלית העבירה תופיע בספר החוקים של מדינת החוץ המעשה לא יהווה עבירה באות
ה
,מדינה
ולא ניתן יהיה להעמיד לדין בגינה
(למשל– קביעת התיישנות של שנה אחת בלבד.)
כך גם לגבי מתן
4
האפשרות להט יל בישראל עונש חמור יותר על העבירה בהשוואה לעונש הקבוע במדינת החוץ–
החשש הוא שמדינת חוץ תקבע לעבירה עונש ק ל שלמעשה
יסכל את תכלית האיסור.
יצויין כי בשנת2015
המליץ ארגון הOECD
להרחיב את סמכות השיפוט של מדינת ישראל
בעבירת-
חוץ של מתן שוחד לעובד ציבור זר לפי סעיף291
א לחוק, כלומר לבטל את דרישת התקיימות
התנאים האמורים לשם העמדה לדין בישראל, ולהותיר את דרישת תנאי הסיכון הכפול בלבד
.)(התנאי השלישי
הסנגוריה הציבורית
ולשכת עורכי הדין בישראל
הב
יעו את התנגדותן ל.תיקון כפי שהוא מוצע
:להלן התיקון המוצע בנוסח משולב
עבירות נגד אזרח ישראלי או תושב
ישראל
14
.
)(א דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-
חוץ נגד חיי אזרח ישראלי או תושב
.ישראל, גופו, בריאותו או חירותו, שהעונש המרבי עליהן הוא מאסר שנה או יותר
)(ב
נעברה העבירה בשטח הנתון לשיפוטה של מדינה אחרת, יחולו עליה דיני העונשין
של ישראל:רק בהתקיים כל אלה
(1)
;היא עבירה גם לפי דיני אותה מדינה
(2)
;אין חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה
(3)
האדם לא זוכה כבר ממנה באותה מדינה או, אם הורשע בה, לא נשא את
.העונש שהוטל עליו בגללה
)(ג לא יוטל בשל העבירה עונש
חמור מזה שניתן היה להטיל, לפי דיני המדינה בה
.נעברה העבירה
עבירה שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל
15
.
)(א דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת-
חוץ מסוג פשע או עוון, שנעברה בידי
;אדם שהיה, בשעת עשיית העבירה או לאחר מכן, אזרח ישראלי או תושב ישראל הוסגר אדם
מישראל למדינה אחרת בשל אותה עבירה ונתן שם את הדין עליה, לא יחולו עוד עליה דיני
.העונשין של ישראל
)(ב
הסייגים האמורים בסעיף14(ב) ו-
(ג), יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל
,גם לפי סעיף זה; ואולם
הסייג האמור
הסייגים האמורים
בסעיף14
(
()ב1
)
( או2
)) או (ג לא
יחול
יחולו
אם העבירה היא אחת מאלה, והיא נעברה על ידי מי שהיה בזמן עשיית העבירה
:אזרח ישראלי
(1)
ריבוי נישואין לפי סעיף176
;
(2)
;עבירה לפי סימן י' לפרק ח' שנעברה בקטין או בקשר לקטין
[עבירות של
]זנות ותועבה
(2
א) מתן שוחד לעובד ציבור זר לפי סעיף291
;א
(2
)ב
;עבירה לפי סימן ה' לפרק י' שנעברה בקטין
(3)
הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה לפי סעיף370
;
(4)
גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות לפי סעיף376
;ב
(5)
סחר בבני אדם לפי סעיף377
.א
5
סוגיות
לדיון
1.
נחיצות התיקון המוצע:
לאור כך שהתיקון המוצע מבקש להרחיב את החריג לכלל התחולה
,הטריטוריאלית נמליץ לוועדה לבחון
את קה שיים
ה פרקטיים
שהתעוררו
בנוגע
להעמדה לדין
בעבירות לפי סעיף15
לחוק , אשר בגינם
מוצע לצמצם את
התנאים ולהרחיב את רשימת
העבירות.
,במסגרת כך נמליץ לוועדה לבחון גם את
היקף ההעמדה לדין בעבירות-
חוץ, ולקבל
נתונים בעניין העמדה לדין בעבירות לפי סעיפים14
ו-
15
,כולל
מספר התיקים מידי שנה בהם
מעמידים לדין בעבירות לפי סעיפים ,אלו
סוג התיקים ופרטי התיקים .
2.
הוספת עבירות המין בקטינים לר
שימת העבירות שלגביהן לא יחול תנאי הפליליות הכפולה:
על פניו
, מטרת התיקון המוצע להיאבק
,בתופעת הניצול המיני של קטינים עומדת גם מאחורי
( עבירות של זנות ופורנוגרפיה בקטינים לפי)'סימן י' לפרק ח ., המנויות ברשימה
אולם,
העבירות אותן מוצע להוסיף לרשימה הן
עבירות מורכבות ,ש על אף שעיקר האיסור מכוחן
,מוסכם בקרב מדינות העולם יסודותיהן משתנים ממדינה למדינה (למשל בקביעת גיל
ה)הסכמה .
לפיכך
נמליץ
לוועדה לבחון האם ישנה הצדקה לכלול ברשימה האמורה את כלל
העבירות המופיעות בפרק –
,זאת
במיוחד
לאור
ה צירוף של
תיקון זה עם
התיקון המוצע
לביטול
תנאי "היעדר סייג לאחריות פ
לילית" ותנאי חומרת העונש, שיחול
גם על כלל עבירות המין
בקטינים .
בתוך כך, נמליץ לוועדה לבחון את מגמת ההפחתה בדרישת הפליליות הכפולה
בעבירות-חוץ מסוג זה., הנשקפת ממדינות העולם השונות, כפי שהוצגה בדברי ההסבר להצעה
3.
ביטול
תנאי "היעדר סי
יג לאחריות פלילית" ותנאי חומרת העונש לגבי כלל העבירות ברשימה:
כאמור, הפסיקה הכריעה שסייגים לאחריות פלילית כוללים הן סייגים לפליליות המעשה
המנויים בחוק העונשין (כמו קטינות, אי שפיות, הגנה עצמית וכו') והן סייגים לאחריות פלילית
כמו התיישנות, חסינות, או מתן חנ
ינה. מטרת
התיקון המוצע היא לתת מענה למצבים שבהם
נקבעה
עבירה
במדינת חוץ ,אך היא רוקנה מתוכן באמצעות קביעת סייג
,(למשל
קביעת
התיישנות של שנה אחת בלבד )או באמצעות קביעת ענישה מקלה מאוד
,(למשל
קנס כספי
נמוך.)
,ואולם ייתכן ויישום סייג מסוים במדינת החוץ יהיה שונה באופן לא משמעותי
(למשל
התיישנות של10
שנים לעומת12
.)
לחילופין, ייתכן ולעבירה מסויימת יקבע עונש מקל
בהשוואה לישראל, אך לא באופן משמעותי (למשל6
שנות מאסר לעומת7
.)
לפיכך נמליץ
לוועדה
לדון בשאלת ה הצדקה להעמיד לדין
בישראל בנסיבות אלה.