הצעת חוק לדיון מוקדם
2220245 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
אביחי אברהם בוארון
חבר הכנסת
יוזם:
______________________________________________
4724/25/פ
,(הצעת חוק שירות המדינה )מינויים( )תיקון – מינוי נציב שירות המדינה ומינויים באמצעות ועדת איתור
2024–התשפ"ד
,( )להלן – החוק העיקרי11959–בחוק שירות המדינה )מינויים(, התשי"ט
, אחרי ")להלן – נציב השירות(" יבוא "ובלבד שוועדת הכשירות6 בסעיף
א)ד(".6 אישרה את מינויו כאמור בסעיף
.1
6 תיקון סעיף
: לחוק העיקרי, יבוא6 אחרי סעיף.2א6 הוספת סעיף
ראש הממשלה ימנה ועדה לבדיקת כשירות
)א(
המועמדים לתפקיד נציב שירות המדינה )בחוק זה
– ועדת הכשירות( ויציע לה מועמד לבחינת
כשירותו.
.א6"ועדת הכשירות
,ועדת הכשירות תהיה בת ארבעה חברים
)ב(
וזה הרכבה:
שופט של בית המשפט המחוזי
(1)
בדימוס, שופט בית הדין הארצי לעבודה
בדימוס, או נשיא או סגן נשיא בית הדין
האזורי לעבודה בדימוס, והוא יהיה היושב
ראש )בסעיף קטן זה – יושב ראש הוועדה(;
יושב ראש הוועדה יתמנה לתקופה של
שתים עשרה שנים, או לתקופה שאורכה
כפל תקופת כהונתו של נציב שירות המדינה
שנקבעה בדין או בהחלטת ממשלה, לפי
הארוכה מבינהם;
המנהל הכללי של משרד ראש
(2)
;הממשלה
.86 ' ס"ח התשי"ט, עמ1
2
;המנהל הכללי של משרד העבודה
(3)
נציב שירות המדינה, ואם נבצר ממנו
(4)
– נציב שירות המדינה בדימוס, שייבחר על
ידי יושב ראש הוועדה; לא בחר יושב ראש
הוועדה נציב שירות המדינה כאמור, ייבחר
על ידי שר העבודה, חבר הסגל האקדמי של
מוסד להשכלה גבוהה המומחה בתחומי
מינהל ציבורי, או משאבי אנוש; לעניין
סעיף זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד
שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה
.21958–להשכלה גבוהה, התשי"ח
ועדת הכשירות תבחן את כשירות המועמד
)ג(
לתפקיד, ובכלל זה השכלה, ניסיון מקצועי, טוהר
מידות וכן היעדר זיקה אישית, עסקית או פוליטית
לשר משרי הממשלה; מצאה הוועדה כי קיימת
למועמד זיקה לשר משרי הממשלה כאמור, לא
תקבע כי הוא כשיר למינוי, אלא אם מצאה כי הוא
בעל כישורים מיוחדים המצדיקים את מינויו.
מצאה ועדת הכשירות כי המועמד כשיר
)ד(
למינוי ברוב דעות, תאשר את מינויו; היו הדעות
שקולות, יכריע יושב ראש הוועדה."
: לחוק העיקרי, יבוא21 אחרי סעיף.3א21 הוספת סעיף
קבעה הממשלה כי על משרה מסוימת לא תחול
, וכי נושא המשרה21 חובת המכרז כאמור בסעיף
יתמנה לפי המלצת ועדת איתור, יחולו ההוראות
הבאות:
.א21
"מינוי באמצעות
ועדת איתור
ועדת האיתור תמליץ על לפחות
)א(
שלושה מועמדים.
תהיה
האיתור
ועדת
המלצת
)ב(
מנומקת, ונימוקיה יהיו חסויים.
.191 ' ס"ח התשי"ח, עמ2
3
לא נתמנה נושא משרה מבין
)ג(
הוועדה
המליצה
שעליהם
המועמדים
כאמור בסעיף קטן )א(, תמליץ הוועדה על
שני מועמדים נוספים."
ד ב ר י ה ס ב ר
מטרת ההצעה להסדיר בחוק את הליך מינוי נציב שירות המדינה )להלן – הנציב( ואת פעולתן של
ועדות האיתור לתפקידים בשירות המדינה.
2- ו1 סעיפים
,(מוצע להסדיר בחוק את הליך המינוי של נציב שירות המדינה. לפי חוק שירות המדינה )מינויים
, הממשלה מוסמכת למנות את נציב שירות המדינה, אלא שהחוק לא הסדיר את הליך 1959–התשי"ט
המינוי. בעבר, נציבי שירות המדינה מונו לפי הצעת ראש ממשלה, לאחר בדיקת ועדות מינויים שהוקמו
הוק. כמו כן, בית המשפט העליון קבע כי אין כל חובה משפטית למנות את הנציב באמצעות ועדת -אד
((. לנוכח חשיבותו של 17.05.2011) התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל2699/11 איתור )בג"ץ
התפקיד, מוצע להסדיר את הליך המינוי בחקיקה ראשית, ולא להותירו לקביעה במסגרת נהלים.
.פוליטי-שירות המדינה בישראל בנוי לפי הדגם האנגלי שמאופיין כשירות מדינה מקצועי, ממלכתי וא
מנגד, קיימת חשיבות לכך שהעוצמה הצבורה בידי הפקידות לא תשמש לסיכול ביצוע מדיניות הממשלה
הנבחרת ושהפקידות לא תתנהל כמדינה בתוך מדינה. הסדרת הליך מינוי של נציב שירות מדינה, האחראי
על שירות המדינה כולו נועדה להשיג תכליות אלה.
לפיכך מוצע, כי נציב שירות המדינה יתמנה לפי הצעת ראש הממשלה, לאחר שהתאמת המועמד
לתפקיד תיבחן ותאושר על ידי ועדה לבדיקת כשירות. ראוי כי מי שיציע את המועמד לתפקיד הנציב יהיה
ראש הממשלה, שכן מדובר בתפקיד הדורש כישורים מקצועיים וניהוליים שיאפשרו לו לפתח את ההון
האנושי בתפקידים בשירות המדינה, ולצד זאת, יכולת לממש את החלטות מדיניות בעלות השפעה על
יכולת הממשלה לממש את מדיניותה.
בראש ועדת הכשירות יעמוד שופט מחוזי בדימוס, שופט בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, או נשיא
או סגן נשיא של בית הדין האזורי לעבודה בדימוס, שייבחר על ידי ראש הממשלה, ללא מעורבות של
היועץ המשפטי לממשלה במינוי. יש להניח כי שופטים בדימוס הם משרתי ציבור נאמנים, בלתי תלויים,
פוליטי של התפקיד.-מקצועיים וניטראליים, כך שיישמר האופי הממלכתי והא
כמו כן, מוצע כי יושב ראש הוועדה יכהן בתפקידו לתקופה של שתים עשרה שנים, או לתקופה של שתי
8 מיום4770 'קדנציות של נציב שירות המדינה, לפי הארוך מביניהם. כיום, בהתאם להחלטת ממשלה מס
, אורך תקופת הכהונה של נציב שירות המדינה הוא שש שנים. תקופת הכהונה של יושב 2009 בפברואר
ראש הוועדה נועדה להבטיח, כי הוא יוכל לבחון את כשירות מינוים של שני נציבי שירות מדינה לפחות.
עוד מוצע כי בוועדה יכהנו שני מנכ"לים של משרדי ממשלה – מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל
משרד העבודה, משום שגורמים אלה מביאים עמם הכרה של הצרכים והמורכבויות של השירות הציבורי,
מה שיסייע לפעולת הוועדה. בנוסף, יכהן בוועדה נציב שירות המדינה היוצא, שכן היכרותו עם נציבות
שירות המדינה תסייע באופן משמעותי לפעולת הוועדה ולבחינת כשירות המינוי. ככל שנציב השירות
היוצא לא יוכל, או יבחר שלא לכהן בוועדה, יושב ראש הוועדה ימנה חבר ועדה מבין מי שמילאו את
4
תפקיד נציב שירות המדינה בעבר, וככל שלא תהיה אפשרות לכך – יבחר שר העבודה נציג מטעם
האקדמיה. הרכב הוועדה המוצע משלב בין אנשי מקצוע שמייצגים את הממשלה לבין נציגים ניטראליים.
.כמו כן, מוצע כי במקרה של חילוקי דעות בין חברי הוועדה, קולו של יושב ראש הוועדה, יכריע
מוצע כי במסגרת פעולתה, הוועדה תבחן את מכלול ההיבטים הנוגעים למועמד – הן באשר להתאמתו
המקצועית לתפקיד, והן באשר לטוהר מידותיו והיעדר זיקות פוליטיות לשרי הממשלה.
יוער כי בבריטניה, ממנה צמחה התפיסה של שירות ציבורי מקצועי, שירות המדינה מוסדר כיום
מנוהל על ידי שר Civil Service-. בהתאם לחוק זה, הConstitutional Reform and Governance Act 2010-ב
סרוויס )כאשר בפועל את התפקיד הזה ממלא בדרך כלל ראש הממשלה(. לצד השר -לענייני הסיביל
, כאשר את ראש הוועדה ממנה השר לאחר התייעצות עם ראשי Civil Service-מכהנת ועדה לעניין ה
ממשלות סקוטלנד וויילס ולאחר התייעצות עם ראשי מפלגות אופוזיציה. התייעצויות אלה חשובות, אך
הבריטי. Civil Service אינן מחייבות. בישראל סמכויות הנציב מקבילות למעשה לסמכויות השר לענייני
משום כך, ובשל הכישורים המקצועיים הנדרשים מן הנציב, מנגנון של בדיקת התאמה בידי ועדה בראשות
שופט בדימוס עדיפה על פני מנגנון התייעצות עם ראשי האופוזיציה, כמו בבריטניה.
3 סעיף
שימוש במנגנון של ועדת איתור הוא נפוץ במינוי בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה. כיום מנגנון
, ובהחלטת 1999 בספטמבר14 מיום345 'זה אינו מוסדר בחקיקה, אלא מעוגן בהחלטת ממשלה מס
, על ועדת האיתור 2541 '. בהתאם להחלטת ממשלה מס2002 בספטמבר29 מיום2541 'ממשלה מס
ידה כמתאים ביותר, ומקום -להמליץ בפני השר הממונה הרלוונטי לתפקיד, על מועמד אחד הנמצא על
שנמצאו מספר מועמדים מתאימה רשאית הוועדה להמליץ על שניים או שלושה מועמדים.
פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי להמלצת ועדת איתור יש לתת משקל "כמעט מכריע", כך שהיא
כובלת למעשה את השר להמלצות ועדת האיתור ומחייבת אותו לקבלן, זולת במקרים חריגים וקיצוניים
((. מקום שאין השר רשאי 29.1.2012) , אשר נ' שר האוצר8134/11 ביותר, אשר טרם באו אל העולם )בג"ץ
לסטות הלכה למעשה מהמלצות ועדת האיתור מצד אחד, בעוד ועדת האיתור ממליצה על מועמד אחד
בלבד, הופך השר לחותמת גומי בידי ועדת האיתור. כך הדרג הנבחר והאחראי בפני הכנסת והציבור
מתפרק מכל סמכותו והשפעתו על המינויים הבכירים.
לפיכך מוצע לחייב את ועדות האיתור להמליץ על שלושה מועמדים מתאימים לפחות, מתוכם יבחר
השר הממנה את המועמד המתאים, ומקום שלא המליצה הוועדה על מועמד מתאים המקובל על הגורם
הממנה – יוכל אותו גורם לדרוש המלצה על שני מועמדים נוספים. כך, מצד אחד ניתן מרחב שיקול דעת
לשר הממנה, אך מצד שני נותרת בחינת ועדת האיתור שתפקידה להבטיח שהמועמד כשיר ומתאים
לתפקיד.
עוד מוצע, כי המלצות ועדות האיתור יהיו מנומקות, על מנת לאפשר לגורם הממנה לקבל את התמונה
המלאה ולהניח תשתית עובדתית איתנה להחלטתו. היעדר הנמקה עלול כשלעצמו להוות פגם בעבודת
הוועדה. ברם, על מנת לאפשר לחברי הוועדה להתבטא באופן חופשי, מוצא כי ההנמקות תהיינה חסויות.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(08.07.2024) ב' בתמוז התשפ"ד
5