הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2218605
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון
אושר שקלים
יסמין פרידמן
קטי קטרין שטרית
משה פסל
אלון שוסטר
מטי צרפתי הרכבי
מיכל מרים וולדיגר
ארז מלול
ששון ששי גואטה
ניסים ואטורי
______________________________________________
פ/4728/25
הצעת חוק מעבר צה"ל דרומה (הוראת שעה – העדפת שירותים מהנגב), התשפ"ד–2024
דברי הסבר
כחלק מהתוכנית הלאומית לחיזוק ולפיתוח הנגב ומתוך כוונה לחולל מפנה משמעותי בכלכלה ובתעסוקה באזור, התקבלו מספר החלטות ממשלה (החלטת ממשלה מספר 546, החלטת ממשלה מספר 2025, החלטת ממשלה מספר 853 והחלטת ממשלה מספר 625) המורות על העתקת מחנות צה"ל מהמרכז לנגב. מעבר מחנות צה"ל לנגב הוא פרויקט התשתיות הגדול ביותר שנעשה אי פעם בישראל ומטרתו היא להגשים, הלכה למעשה, את חזון הפרחת הנגב של ראש הממשלה דוד בן גוריון.
החלטות הממשלה שהובילו לפרויקט זה מדגישות שוב ושוב את מטרתו – לתת לנגב עדיפות לאומית על פני אזורים אחרים בארץ, ולהזרים אליו משאבים ממשלתיים איכותיים. הזרמת משאבים זו באה לידי ביטוי הן במימון המעבר ובתפעול הבסיסים, והן בכוח האדם המנותב לאזור הנגב עם מעבר הבסיסים, אשר בכללם בסיסי תקשוב ומודיעין. זאת, מתוך תקווה שמשאבים אלו יביאו לצמיחה ופריון מקומיים אשר ייצרו שינוי אזורי עמוק, משמעותי וארוך טווח.
המדינה משקיעה עשרות מיליארדי שקלים בהקמת הבסיסים ובהעברתם דרומה, בתחזוקתם ובצריכת שירותים שונים במסגרת הפעלתם השוטפת. בליבת המהלך להעתקת המחנות עומד עיקרון "הפרטת השירותים" שבמסגרתו יופרטו למעשה כל השירותים שאינם מוגדרים כלחימה ממש או נלווים ללחימה, כדוגמת: בינוי המחנות, תחזוקת הבסיסים, טיפול ברכבים, קייטרינג, מכבסות ושירותים רבים נוספים.
משאבים ממשלתיים אלו יוצרים הזדמנויות עסקיות רבות ליושבי האזור, ופוטנציאל לשינוי תמונת המאזנים האזורית כולה. ברם המצב הנוכחי עלול להחטיא את מטרת פרויקט-הענק של העברת בסיסי צה"ל דרומה, מכיוון שאין בחוק עיגון להעדפת רכישת שירותים וטובין מאזור הנגב בכל הנוגע לבסיס הצבא העוברים דרומה. רכישת שירותים שמקורם מאזורים אחרים בארץ לטובת ביצוע המהלך ותפעול וקיום הבסיסים, תהיה פספוס של הזדמנות חד פעמית להצמיח ולהפרות תעשיה ושירותים מקומיים, כך שההשקעה הממשלתית במשאבי איכות תישאר בנגב.
כיום, לאחר המתקפה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) והמלחמה שפרצה בעקבותיה, שיקולים לאומיים אלו של חיזוק הנגב וקידומו מקבלים משנה תוקף. ההיגיון שהוביל את הממשלה להחליט על מהלך עצום שכזה, חייב לבוא לידי ביטוי גם בביצוע ובהפעלה שלו, על מנת להשיג ולממש את המטרה. על מנת למנוע מצב בו המשאבים הממשלתיים המוזכרים לעיל לא יופנו לאזור הנגב, מובאת הצעת חוק זו.
הצעה זו נועדה לקבוע כי למכרזים לרכישת שירותים, עבודה או טובין לטובת הקמה ותפעול שוטף של כל הכרוך במהלך של מעבר צה"ל לנגב יוכלו לגשת רק ספקי שירותים מקומיים. מוצע כי תנאי זה יחול הן על כל הכרוך בהעברת הבסיסים והקמתם, הן על תפעולם השוטף, והן בכל הקשור לכוח האדם העובד והמשרת באותם הבסיסים – זאת על מנת להבטיח כי כלל המשאבים – הן התקציביים והן האנושיים – יושקעו בנגב עצמו.
עוד מוצע, כי במידה וראתה ועדת המכרזים כי לא הוגשו הצעות כלל, רשאית היא לצאת במכרז חדש ללא תנאי זה.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בתמוז התשפ"ד (08.07.2024)
הגדרות 1. בחוק זה –
"מזמין" – משרד הביטחון;
"מערכת הביטחון" – כהגדרתה בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992;
"הנגב" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991;
"ספק מאזור הנגב" – אזרח ישראלי, תושב קבע בישראל או תאגיד ישראלי, שהוא ספק טובין, מבצע עבודה או נותן שירותים המבוצעים או המיוצרים בנגב, שמחצית לפחות מבין עובדיו המבצעים אותה עבודה או אותם שירותים או המייצרים את אותם הטובין מתגוררים, דרך קבע, באזור הנגב, ומרכיב העבודה בשל ביצוע העבודה או השירותים מהווה 50% לפחות ממחיר ההצעה, ושמשרדיו הראשיים ועיקר עסקיו מבוססים בנגב.
העדפת שירותים מאזור הנגב
2. לעניין מכרזים המבוצעים במסגרת או בקשר עם פעילות צבא הגנה לישראל במעבר לנגב, או עם מחנות או יחידות צבא הגנה לישראל הממוקמות בנגב, ובכלל זאת מכרזים לרכישת שירותים והתקשרויות עם ספקי משנה על ידי המציעים ושירותים או טובין הקשורים לכוח האדם המשרת בבסיסים אלו, לרבות התקשרויות בתחומי התרבות, אמנות, בידור, הווי, השכלה או הכשרה מקצועית:
(1) יכלול המזמין במסמכי המכרז, ובמכרז פומבי, גם במודעה בעיתון, תנאי סף להשתתפות במכרז, לפיו רשאים להשתתף במכרז רק ספקים מאזור הנגב;
(2) אם, לאחר מועד סגירת המכרז לא הוגשו הצעות כלל, יוסר תנאי הסף כאמור בפסקה (1).
תחולה 3. תחילתו של חוק זה שלושים יום מיום פרסומו ברשומות (להלן – יום התחילה).
הוראת שעה 4. חוק זה יעמוד בתוקפו שבע שנים מיום התחילה.