חומר רקע
1
המטה למען א
רץ ישראל
במסג רת
יש צדק לעם בע"מ
.ח.פ516954641
התאנה5
נשר3686405
:'טל5791746
-
050
אי
מייל :
[email protected]
בס"ד
כ ד סיון התשפ"ד30.6.24
מבלי לפגוע בזכויות
'לכב
ח"כ יריב לוין, שר המשפטים
ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
כל
חברי וע דת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
באמצעות דוא"ל
:הנדון כשלו
ן
מוסד נציב התלונות על השופטים
לאור הצעת החוק המתגבש
ת לשינוי שיטת בחירת נציב התלונות על השופ ים ט
" (להלן הנציב)"
,
נביא להלן תובנות ש
ג הת
בשו אצלנו
בעניין תפקיד
הנציב
, יעילותו , התועלת המופקת ממנו
ודרכי
פעולתו,
לאחר כ–
20
שנה של מע קב אחר תלונות והחלטות
הת ש
קבל ו
על ידו .
תמצית מ סקנותינו הן כי
מוסד נציבות התלונות על השופטים נכש .ל
הנציב ים, כולם שופטים
בדימוס מבית המשפט העלי
ו,ן לא ונ מ ו
,כחוק
ם אינ
אפ קטיבי
ים, ם אינ ממלא
ים את תפק
יד ם
כפי
שהציבור מצפה ממנו ו ם אינ
מועיל
ים לאמון
הציבור ב
מערכת המשפ
ט . הנצ
ים בי לא על פ ו
בשקיפות ,במקצועיות ובהגינות כפי שה
ציבור מצפה מ
הם.
:נפרט להלן
חו קיות המינוי
1.
חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב-
2002
" (להלן
החוק )"
נכנס לתוקף ביום5.8.2002
.
( ארבעה4)
נצ יבים מונו החל משנת2003
ועד היום–
כולם
שופ.טים בדימוס מבית המשפט העליון
2.
סעיף3 ל חוק
קובע את ת
נאי הכ
שירות לתפקיד הנציב:
"
)(א מי שכשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון כשיר להתמנות נציב תלונות הציבור על
שופטים. "
3.
אין ב חוק
על התייחסות או עדיפות לאדם שהיה בעבר שופט בית המ .שפט העליון
4.
כל
הנצ יבים שהתמנו עד היום היו
שופטים בדימוס שיצאו לקצה לאחר גיל
70
.
אדם שעבר את גיל
70
אינו כשיר להתמנות
ל.שופט בבית המשפט העליון
5.
לפיכך, לכאורה, כל המינויים של הנצ.יבים הקודמים היו פסולים
6.
ה סיבה ש
נציב התלונו
ת על השופ טים מגיע מקבוצה של שופטי ביהמ"ש העליון בדימוס
היא ש יש
לקבל את הסכמת נשיא ביהמ"ש
.העליון למינוי נשיאי ביהמ"ש העליון הפכו את משרת נציב
התלונות ל"סידור עבודה" לשופ
טים בדימוס , בשיטת""חבר מביא חבר .
7.
אין כל הצדקה , וספק רב אם
מינוי
שופט
בדימוס של ביהמ"ש העליון הינו חוקי .
כמות
תלו
נות
גבוהה
2
8.
מספר התלונות המוגשות לנציב מידי שנה ,
900
–
950
,תלונות
הינו גבוה ביותר יחסית למספר
השופט
ים
והדיינים (שמספרם כ–
850
)
.
בממוצע מוגשת כנגד כל שופט יותר מתלונה אחת
של .נה
9.
השוואת שיעור התל ו נות לכלל השירות הממשלתי:
לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה
מוגשות כ–
20
אלף תלונות בשנה נגד
עובדי הממשלה , שמספרם כ–
85
אלף, משמע תלונה אחת
ביחס לכל4 עובדים. מספר
התלונות כנגד
השופטים גבוה בממוצע
ביותר מפי4
)!(מכלל הש ירות
.הציבורי
10
. ב יחס לשופטי
בית המשפט
העליון מוגשות בממוצע כ–
30
תלונ
ו
ת לשנה
על כ–
15
ש,ופטים
כל ומר
( שתי2) תלונות בממו
צע על כל שופט
, שזה כפול מ ממוצע התלונות הכללי נגד שופטים.
11
. רק כ-
13%
מהתלונות מוגשות על ידי עורכי דין וטוענים רבנים , בעוד שבעלי הדין מהווים כ–
75%
ממגישי התלונות. הסיבה ידועה וברורה–
השופ " טים ,נוקמים" במגישי התלונות הן בפסקי דין
והן בחיובי הוצאות. עורכי הדין, המופיעים תדירות בפני השופטי ם (ומודעים הרבה יותר לכשלים
שלהם), אינם יכולים ליטול את הסיכון ולהגיש תלונה, ביודעם כי השופט
עלול ל
נקום ב
הם ו
ב לקוח
הבא שלהם , ו
תופעו
ת
כאלה ידועות ו נפוצ .ות
12
. הנציב מסרב לבדוק תלונות אנונימיות, בניגוד לנצ
י ב תלונות ה
צי בור במשרד מבקר המדינה
ולממוני
ם
על חופש המידע אשר בודקים בקשות ותלונות
ללא ח
שיפת ש
ם המתלונן לנ
ילון א ם הם
מתבקשים לכך .
13
.
הנציב כמעט מעולם לא נקט בכל צעד משמעותי כנגד שופט
כלשהו
בעקבות
תלונה מוצדקת.
דבר
המחמיר את התסכול ואת הרתעת עורכי הדין מ
להתלונן על שופ .טים
העדר שקיפות
14
.
על פי סעיף13
ל
חוק נציב התלונות על השופטי
ם,
הנציב ועובדי הנציבות חייבים לשמור בסודיות
כל מידע שהגיע אליהם
במהלך תפק .ידם
15
.
על פי סעיף13
(
ג) לחוק ,הנשיא והשר כאחד רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת על שופט
כולם או חלקם, שהטיפול בה הסתיים, דבר ש כמעט
מ
עולם לא קרה.
16
. נציב
י
התלונות עד היום
טוענים כי החוק
שולל את זכותם של
כל אדם ל
פרסם את פרטי התלונ ה
שלו וההחלט ה ביחס לכל שו
פט
. הם כותבים על ההחל"טות "סודי, לא לפרסום
והם מאיימים על
המתלוננים שלא יפרסמו את
התלונות ו
ההחלטות עם שמות השופטי .ם
17
.
האפקטיביות של פרסום "ח דו
ביקורת ללא
שם הנילון היא אפסית וחסרת כל משמעות.
18
. להלן צי
טוט מ דברי ה נציב האחרון
, כב' הש ,ופט א שהם בדיון
בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת
בעניינו ביום18.3.24
:)"(להלן "הדיון
"
,אבל תמיד כשפונים אלינו מתלוננים ואומרים: אנחנו מבקשים לפרסם אנחנו מפנים קודם
כול
ל ,עובדה שההחלטה סודית וחסויה
ו אנחנו באים ואומרים
ש גם בהיעדר הוראת חוק
מפורשת, אדוני יפעל כראות עיניו, אבל זה רמז מאוד עבה שלא נכון לפרסם החלטה."
19
. בכך נצ יבי התלונות מהלכים אימים
על המתלוננים ו
מ סכלים את פרסום ,החלטותיהם
גם כאש ר
התלונות נמצאו.ת מוצדקות
20
. ישנם שופטים שהוגשו נ גדם עשרות תלונות
מוצדקות ו
מערכת המשפט מתעלמת מכך עקב ה סתרת
ההחל .טות וההתנהלות בחשאי ובהעדר שקיפות
3
בירור תלונות
רשל
ני ובלתי מקצ ועי
21
.
,על פי החוק ,הנציב אמור לברר את התלונה ולתת החלטה, שהיא החלטה מינהלית. כידוע
,בהתאם לעיקרון הצדק הטבעי החלטה מינהלית חייבת
ל
היות מנומ .קת
22
.
בדיון שנערך בוועדת החוקה
, חוק ומשפט
ה של כנסת ביום18.3.24
ובו הובעה ביקורת על עבודת
,הנציב :תיאר הנציב את אופן בירור התלונות כדלקמן
"
כך שאנחנו מתחילים תלונה שיש מקום לברר אותה לגופה בפנייה לשופט להתייחס
לתלונה. במקביל אנחנו פונים לעורכי הדין או לכל מי שנמצא באולם, צד לדיון, אם מדובר
בתלונה על התדיינות כלשהי, ומבקשים את התגובות שלהם. וכמו שאמרתי, במקביל, אנחנו
נכנסים לתיק, נכנסים לפרוטוקול, נכנסים לכל ההחלטות והבקשות, ועל יסוד החומר הזה
".אנחנו כותבים החלטה
23
.
,בפועל מ ,התלונות הרבות שהוגשו ועקבנו אחריהן א ופן בדיקת התלונה וההחלטה בה רחוקים
כמזרח ממערב מתיאו :ר הנציב
א.
כאשר מתקבלת תלונה היא מועברת לאחד מ חמשת עוזרי הנציב, עו"ד אשר בודק אם אין
,בתלונה שגיאות אשר יפסלו אותה. אם נמצאה שגיאה
ה עוזר אינו מחזיר את התלונה
,למתלונן לתיקונה.אלא פוסל אותה על הסף
וכאמור, למעלה מ–
70%
מהתלונות מוגשות
על ידי בעלי דין שאינם משפטנים, ו.הם לא מודעים לדקויות החוק הפוסלות תלונות
למעלה
.ממחצית התלונות נפסלות על הסף
ב.
אם התלו
נ ה אינה נפסלת היא מועברת לשופט לתגובה בתוך21
יום. ב רובם ככולם של
ה
מקרים
הפניה היא לשופט בלבד, ו ."לא "לכל מי שנמצא באולם
הפניה לצדדים היא רק
במקרים שבהם התלונה מתייחסת ל אמירות או מעשים
ש לא תועדו בפרוטוקול
והשופט
מכחיש אות
ם .
ג.
השופט מעביר את תגובתו לעוזר הנציב. הע
וז
ר כותב את ההחלטה בתלונה, חותם עלי ה
בעצמו ושולח למתלונן
, בניגוד לחוק המחייב את הנציב ל .תת את ההחלטות למה הדבר
דומה? לעוזר משפ ?טי של השופט החותם על פסק דין. היעלה על הדעת
ד.
,החלטות הנציב, רובן ככולן
מתארות ב
משפט קצ :רצר את התלונה כדלקמן"
בתלונתו מלין
.על עניינים שונים אשר לדרך טיפולו של השופט בהליך"
וזאת גם א ם התלונה מפורטת
.במכתב בן עמודים רבים
ה.
לאחר מכן, העו זר
מתאר א ת תגובת השופט
בפרוטרוט .בסו
ף ההחלטה
כותב העוזר את
נימו
קי ההחלטה כאשר התלונה נדחית, במקרים ר בים" :כדלקמן האמור בתגובת השופט
מקובל על הנציב,
."התלונה נדחית
הא ותו !לא אין
בהחל
וט ת הנציב
כל הנמקה ממשית , או
,אפילו תיאור ממצאי הבדיקה, כנדרש בחוק
ב החלטות עוזרי ה .נציב
ו.
באותן5%
"מהתלונות "המוצדקות , הנציב חותם על
התלונה ומרחיב במקצת על החל ק
."המוצדק" בתלונה
ז.
הנציב מסרב להעביר א
ת העתק תגובת השופט למתלונן , גם כשהוא מתבקש לכך, תוך הפרה
בוטה של חובת השקיפות ,
,זכות הטיעון זכות .העיון במידע אישי וחופש המידע
4
ח.
באם המתלונן
מבקש להגיב על תשובת ה
שופט ,הנציב מסרב ל אפשר לו
זאת .
ט.
"אם המתלונן "מעז
לדרוש הנמקה או להעמיד דברים על דיוקם, עונ
ה לו עוזר הנציב: "
על פי
.חוק החלטת הנציב בתלונה הינה סופית ואין ערעור עליה ."
24
. בק
שה של הח"מ
ל
גילוי
נהלי העבודה
בנציבות התל ונות סורבה
רחאמ (ו כך נראה ) שאין נהלי
עבודה כתובים בנצ .יבות
25
.
הנציב שהם אישר את עיקרי
הדברים הללו
:בדיון
:אורי שהם
"
ואני יכול להגיד לך ששיטת העבודה שלנו היא
שלא הנציב כותב את הה ח לטה, אלא
ב
טיוטת ההחלטה יש חמישה עורכי דין ותיקים ., הם כותבים קודם כול מה שהם כותבים
לבוא ולהגיד ש ,נניח הם חושבים שצריך למצוא תלונה כמוצדקת אז
הם יביאו את ה טיוטה
אליי
ואני אגיד- - -
:היו"ר שמחה רוטמן
האם היו מקרים
שבהם הצוות חשב שצריך למצוא תלונה כמוצדקת והנציב שינה את זה
?שהתלונה מיצתה את עצמה
:אורי שהם
לא היה דבר כזה. אני ל
א שיניתי. יכולתי לשנות את
הניסוח, אבל לא שיניתי את התוצאה
.הסופית
:היו"ר שמחה רוטמן
לא היה מקרה ש תלונה ?מוצדקת הפכה ללא מוצדקת או להפך
:אורי שהם
.אין דבר כזה "
26
.
""שיטת העבודה
של הנציבות כמתואר לעיל
סו
תרת את הו
ראות החוק,
בלתי מקצועית ומוטה
באורח קיצוני כנגד המתלונ
נים ו.לטובת השופטים המבוקרים
אפקטיביות הנצ יב
27
. ו הח ק קובע את סמכויות הנציב
. הנציב רשאי ,אם
,העלה בירור התלונה חשש למעשה פלילי
להביא את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר והנשיא; העלה בירור התלונה
חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את הענין לידיעת השר והנשיא ורשאי הוא להמליץ לשר על
.הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים
הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות
ממצאיו, להמליץ לועדה לבחירת שופטים, לסיים את כהונתו של שופט על פי סמכותה או להמליץ
לשר או לנשיא להביא לועדה לבחירת שופטים הצעה לסיים את כהונתו של שופט .
28
. בפועל, במשך עשרים למעלה מ-
20
שנות כהונת נציבי התלונות ,
לאחר בדיקת קרוב ל–
20
אלף
)!( תלונות,
לא עשו נציבי התלונות
שימוש ב .סמכויות הללו
שופטים לא הועמדו ל דין משמעתי, לא
הודחו ולא הומלץ על הדחתם ולא .נחקרו פלילית
29
.
דברי הנציב שהם בדיון :בהקשר זה
5
"
בדרך כלל זה נעשה בלי להביא את זה ל "
פסים משפטיים", נקרא לזה, בבית הדין למשמעת
או הוועדה. השופט מבין את הרמז ופורש עם מלוא זכויותיו, ובצו
ר ה כזאת אנחנו גורמים לכך
ששופטים שהם פחות טובים, פחות יעילים וכו ', פורשים מהמערכת. זה תהליך הבדיקה
כאשר מדובר בתלונה על ההתנהלות באולם או על העיכוב במתן פסקי דין וכל מה שקשור
.בזה "
30
. ו הח ק אינו בוק ע כי תפקיד הנציב הוא "לרמוז" לשופט ולהשאיר לשיקול דעתו של הנילון כיצד
להתייחס לתלונה
(ולעיתים לנקום במתלונן) .
דר תה
דרות
אמון הציבור
בבתי המשפט
31
.
מינוי
נציב התלונות על השופטי ם היה אמ
ור ל שפר את איכות השפיטה; ליצור מנגנון פיקוח יעיל
ומשמעותי
על הפרות חוק ,
כללי
אתיקה ו
סדרי דין על ידי השופטים; ל
תת מענה לתסכול הציבור י
בהתנהלות מול השופטים; ולג רום להגברת אמ .ון הציבור במערכת המשפטית
32
.
,בפועל
מספר התלונות לא פחת לאורך זמן , דבר המצביע על כך כי הנציב לא שיפר את איכות
השפ .יטה
33
. מנג
ד, אמון הציבור במערכת המשפט ככל
ל ובבית המשפט העליון
,הולך ויורד בשנים האחרונות
במיוחד בכל הנוגע לציבור ימני, מסורתי, דתי וחרדי. להלן גרפים מתוך
מדד ה דמוקרטי של המכון
הישראל
י לדמ ו( קרטיה2022
:)
כפי שניתן ל
היווכח על נק
ל
ה, בעוד שאמון הציבור השמאלני הינו קב וע וגבוה, אמון הציבור הימני
התדרד ר באו
פן חד ו
מהותי מכ –
70%
אמון בשנת2004
ל–
26%
אמון בשנת2022
.
34
. ב
פילוח הנתונים
,לפי דתיות במגזר היהודי קיימת
התדרדרות חדה באמון הציבור
ב
קרב ה מגזר
הדתי–
לאומי (מ–
70%
בשנת2004
ל–
26%
בשנת2022) ו
כן
בציבור החרדי, שבו רמת האמון
עומדת על כ-
6%
בלבד .בשנים האחרונות
6
35
. ב ,פילוג לפי גילאים נ
יכרת
התדרדרות
חריפ ה באמון הציבור
של למעל ה מ–
50%
ב קרב גילאים18
–
44
ביחס ל ממוצע רב שנתי:
וקית ני חקיקה
מוצע
ים
א.
שינוי שיטת בחירת הנציב והעברתה לכנסת–
לוועדת ,החוקה או למליאה
ברוב רגיל .
ב.
בחירת נציב ים שעדיין יכולים לתפקד כשופטים (מתחת לגיל70
.)
ג.
פרסום כל ההחלט.ות בתלונות נגד שופטי בית המשפט העליון
ד.
על הנציב
ל ס פר ם את כל
החל
טו ת
בהן נמצאה התלונה מו
צ דקת או ניתנה הערה לשופ
ט.
ה.
מתן אפשרות ל
הגשת
תלונות ללא חשיפת שם המתלונן, בדומה לנציב
תלונות ה ציבור-
מבקר
.המדינה
ו.
יבק עה כי החלטות הנציב
תהיינה מנומקות בדומה לפסקי דין
בהליכים מנהל .יים
ז.
על
הנ ציב ל פרסם בדו"ח השנתי
את שמות שלושת השופטים "שיאני
התלונות" בכל מחוז
ב וב .תי הדין לעבודה
ח.
נהלי העבודה בנציבות
יעוגנו בכתב ו .יפורסמו לציבור
ט.
נציב
ות התלונות תה
וו .ה "גוף מבוקר" על ידי מבקר המדינה
7
לסיכום
36
. ומ סד נציב ות התל ונות על השופטים היה,מיועד, כאמור ל שפר את איכות הש
פיטה, לתת מ ענה
יעיל ומקצועי ל
תלו
נות
הציבור
על ה
שופטים ולהג יב ר את .אמון הציבור במערכת המשפט בפועל
.מוסד הנציבות נכשל בכל יעדיו
37
.
למעלה מ–
20
שנה לאחר כינון נציבות התל
ו ,נות מספר התלונות על השופטים הוא בממוצע גבוה
פי4 (!) מהממוצע ביחס לכל עובדי ה
צי רוב (וכפול מכך ביחס ל
שופטי בית המשפט העליון)
;ה ליכי
בירור התלונות וההחלטות מת נהל
ים במס
ת ים ר ;כל נציבי התלו נות באו מאותה
מילייה של שופטי
ביהמ"ש העל
יון בדימוס ,
הם כמעט ואינם מעורבים בהליכי הביקורת וכשירותם החוקית
והניהולית מוטלת בספק ; אמון
הצי .בור בבתי המשפט הולך ומתדרדר
38
.
במצב כזה יש לשנות
בחוק את אופן בחירת הנציב
. כמו כן מן הר אוי לתקן את החוק כדי לשפר
את דרכי התנהלותו של הנציב
לטובת יתר שקיפות, הוגנות ו
מ
קצועיות , כ
מפורט יל על .
בכבוד רב1,
עו"ד אביעד ויסולי
1
:הודעה פורמלית ,אין באמור במכתב זה כדי להוות כל ויתור ,הגבלה השלמה, עיכוב, דחיה, הפחתה, הסכמה
,או מיצוי טענות באורח חלקי או מלא, על נושא כלשהו שהועלה בעבר או שיועלה בעתיד ו/או על כל דרישה
בקשה, טענה, תלונה, סעד, טען-ביניים, צו, הודעה, תביעה
, תובענה ייצוגית או עתירה על פי כל דין ונגד כל אדם .