חומר רקע

1 10 ,יולי2024 התייחסות ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות והקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ל הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות '(תיקון מס21 ) (אישור פעולות וש כר על ידי האפוטרופוס הכללי ותיקונים שונים), התשפ"ד– 2024 ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות והקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן מתכבד ים להגיש בזאת את התייחסות ם ל הצעת חוק הכשרות 'המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס21 ) (אישור פעולות ושכר על ידי האפוטרופוס הכללי ותיקונים שונים), התשפ"ד– 2024 (להלן' הצעת החוק' .) אנו מברכים על הכוונה להקל על הנטל הבירוקרטי והכלכלי הכרוך בצורך בקבלת אישורו של בית המשפט בטרם ביצוען של פעולות מסויימות . עם זאת השינויים מרחיקי הלכת ה מוצעים ב הצעת החוק מעלים חשש כבד כי הם יביאו לפגיעה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות , כפי שמפורט להלן. בטרם נפנה להערות לגופו של עניין נציין כי במסגרת הליך גיבוש ההסדר המוצע לא ,נשמע קולם של האנשים מושאי התיקון המוצע .כלומר קטינים ואנשים עם מוגבלות ושל ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם שינוי ההסדר הקיים בדבר הגורם המוסמך למתן אישור מראש לביצוע הפעולות המנויות בחוק (סעיפים 4 ו- 5 :)לתזכיר האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות אותה אישררה מדינת ישראל בשנת2012 מעגנת את זכותם של אנשים עם מוגבלות לאוטונומיה אישית, לחירות, לקבלת החלטות הנוגעות לחייהם בהתאם לרצונותיהם והעדפותיהם ולכשרות משפטית שווה לזו של אחרים בכל היבטי החיים. דגש מיוחד ניתן באמנה על זכותם של אנשים עם מוגבלות לאוטונומיה בתחום הפיננסי ובתוך כך לבעלות על .רכוש וניהול ענייניהם הכלכליים1 מינוי אפוטרופוס לאדם, תוך שלילת כשרותו המשפטית, פוגע בזכויות האדם היסודיות ביותר— הזכות לכשרות משפטית, לאוטונומיה, לחירות, לכבוד ולקניין. לא בכדי מצא לנכון המחוקק לעגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב - 1962 )'(להלן: 'החוק עוד מראשית ימיו, מנגנוני בקרה חיצוניים אשר נועדו להבטיח הגנה על זכויותיהם של אנשים אשר מונה להם אפוטרופוס וכן כדי .למנוע מצבים של ניגוד עניינים בין האפוטרופוס לאדם שמונה לו אפוטרופוס מנגנונים אלו חשובים במיוחד בשל פערי הכוחות המשמעותיים המובנים בין האדם ששמונה לו אפוטרופוס לבין האפוטרופוס, אשר לו סמכויות נרחבות ו כן בשל יחסי התלות המתקיימים ביניהם . אחד המנגנונים המשמעותיים אותם בחר המחוקק לעגן בחוק הוא החובה המוטלת על אפוטרופוס לקבל את אישורו של בית המשפט לפני ביצוע פעולות משמעותיות מבחינה כלכלית , בחלקן פעולות בלתי הפיכות , העומדת בלב הצעת .החוק בשנת2016, בעקבות השינויים שחלו בתפיסות החברתיות ביחס לאנשים עם מוגבלות ובהתאם ,להוראות האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות2 והוכנסו בו מספר שינויים משמעותיים אשר נתנו משקל רב יותר לזכותם של אנשים עם .מוגבלות לאוטונומיה ולמרכזיות רצונם כך, ו בהתאם לתיקון החו ק, ה חובה לקבל מראש את אישורו של 1 סעיף12 פיסקה5 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות 2 'חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס18), התשע"ו- 2016 2 בית המשפט בטרם ביצוע פעולות מסויימות הפכה למשמעותית גם בהגנה על האוטונומיה של האדם ועל זכותו לנהל את חייו בהתאם לרצונותיו ולהעדפותיו . נציין כי בדיונים אשר התקיימו בוועדת החוקה של הכנסת בתיקון החוק שעסק בייפוי כח מתמשך עלתה השאלה באיזו מידה יש לחייב את מיופה הכח לקבל את אישורו של בית המשפט לפני ביצוע הפעולות המנויות בחוק, במצב בו הממנה הסמיך מראש במפורש את מיופה הכח לבצע את אותן פעולות. בסופו של דבר הוחלט כי לא ניתן לוותר על הביקורת השיפוטית גם במ ק רים אלו, בשל החשש מ פגיעה בזכויותיו של האדם בשמו מבוצעות הפעולות והצורך להגן על זכויות אלו. 3 על פי ה שינוי המוצע, במרבית המקרים ניתן יהיה להסתפק באישור מנהלי של האפוטרופוס הכללי בטרם ביצוען של ה פעולות המנויות בסעי פים 32ו(ד) ו- 47 לחוק, ואשר דורשות על פי נוסח החוק הקיים את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה (סעי פים 5,4, ו -6 ל הצעת החוק). רק במיעוט המקרים, ובהתאם לשיקול דעתו של האפוטרופוס הכללי, ,או של מי שיוסמך על ידו .יועבר ההליך לבית המשפט לענייני משפחה בכך למעשה תפגע במקרים רבים זכותם של אנשים שמונה להם אפוטרופוס להליך הוגן ו תפגע היכולת להגן על זכויותיהם .ובכלל זה לוודא כי ניתן משקל ראוי לרצונותיהם, כמתחייב מהחוק נדגיש כי כאשר מתקיים הליך משפטי בעקבות הגשת בקשה לאישור פעולות כמתחייב בחוק, יכול בית המ ש פט לבקש כי יוגש תסקיר ו הוא אף מורה, במצבים מסויימים, למנות .אפוטרפוס לדין לאדם שבעניינו מוגשת הבקשה אם יתקבלו השינויים המוצעים, זכויות בסיסיות אלו ימנעו א- .פריורית מאנשים רבים ועניינם יידון רק בהליך מנהלי יש לציין כי חשש זה הועלה אף במסגרת הליך שיתוף הציבור המתואר במסמך ה - RIA אשר צורף לתזכיר החוק שפורסם להערות הציב ור, 4 אולם בפועל ההסדר המוצע ,אינו נותן מענה לחששות אלו. זאת ועוד מדברי ההסבר ל הצעת החוק עולה כי המטרה העיקרית בשינוי המוצע היא להקל על אפוטרופוסים המבקשים לבצע את הפעולות הדורשות את אישורו של בית המשפט. אולם אין ב דברי ההסבר ואף לא במסמך הRIA שצורף לתזכיר החוק כל התייחסות להשפעה שעשויה להיות לשינוי המוצע על זכויותיהם .של אנשים שממונה להם אפוטרופוס נדגיש כי לפעולות הכלכליות בהן מדובר עשויות להיות השלכות משמעותיות על חייו של האדם הרבה מעבר למשמעות ן הכלכלית. כך למשל , החלטה על מכירת דירה כרוכה גם בהחלטה על מקום מגוריו של האדם ולעיתים קרובות גם בהחלטה האם יוסיף לגור בבביתו בקהילה או יעבור לגור במ ס.גרת דיור כל שהיא לפיכך, דיון בבקשות לביצוע פעולות משמעותיות מבחינה כלכלית חייב להביא בחשבון גם את רצונו של האדם באשר לשאל .ות אלו הסמכת השר לפטור מהצורך בקבלת אישור מראש לביצוע פעולות (סעיף4 לתזכיר (תיקון סעיף32 )ו לחוק וסעיף5(4 ) לתזכיר (תיקון סעיף47 :)לחוק הצעת החוק מבקש ת להסמיך את השר לפטור את מיופה הכח או את האפוטרופוס, בהתאם לעניין, מהצורך לקבל מראש אישור לביצוע פעולות מסויימות. ה צעת החוק ה אינ מפרטת את הפעולות בהן מדובר ובכך משאיר ה ,פתח רחב לביטול גורף של החובה הקיימת. בנוסף הצעת החוק ה אינ מחייב ת קיומו של דיון ציבורי בפטור שיתן השר ואינ ה מחייב ת .את אישורה של הכנסת תוצאת הדברים עשויה להביא לביטול של הביקורת הקיימת על פעולותיהם של מיופי כח ואפוטרופסים .ולפגיעה באנשים שממונה להם אפוטרופוס ובממנים 3 'פרוטוקול מס88 מישיבת( ועדת החוקה, חוק ומשפט, יום שלישי, י"ז בטבת התשע"ו29 בדצמבר2015 ), שעה13:00 4 ראו מסמךA RI שצורף לתזכיר החוק באתר החקיקה הממשלתי 3 :קיצור הליכים על פי דברי ההסבר ל הצעת החוק השינויים המוצעים נועדו לקצר את משך הזמן הממושך האורך היום בין הגשת הבקשה לאישורו של בית המשפט למתן תשובתו של בית המשפט. אולם להבנתנו , והדברים עולים גם ממסמך הRIA אשר צורף לתזכיר החו ק, פעמים רבות העיכוב במתן החלטתו של בית המשפט נובע מהשתהות האפוטרופוס הכללי בהגשת חוות דעתו. על פי ההסדר המוצע ב הצעת החוק האפוטרופוס הכללי ידרש לתת תשובה לבקשות אשר יוגשו לו בתוך60 ימים. אם חובה זו תתקיים בהסדר הקיים, כלומר האפוטרופוס הכללי ידרש להמציא לבית המשפט את חוות דעתו בתוך פרק זמן של60 ימים, .ניתן יהיה לקצר את משכי ההמתנה מבלי לשנות את ההסדר הקיים :חיסכון כלכלי על פי דברי ההסבר ל הצעת החוק אחת ממטרות השינוי המוצע היא לחסוך בעלויות הכספיות הנובעות מהצורך לשלם אגרה עם הגשת הבקשה לאישורו של בית המשפט. עם זאת, ה צעת החוק מסמי כה את השר לקבוע הוראות, בין היתר ביחס לאגרות אותן ידרשו לשלם בשל הגשת בקשות לאישורו של האפוטרופוס הכללי (סעיף8 )(ז) להצעת החוק . כך שבסופו של דבר , ככל שמדובר ב עלויות הנובעות ,מתשלום האגרה עשוי להיווצר מצב בו השינוי המוצע לא יביא לחיסכון כספי למגישי בקשות לביצוע פעולות .ואולי אף להפך :חוסר בהירות בהסדר המוצע בנוסף לבעיות המהותיות העולות מהתזכיר, ישנה אי בהירות באשר להסדר :החלופי המוצע - על פי ה צעת החוק הסמכות לאשר בקשות תינתן ל אפוטרופוס הכלל 'או ל 'מי שהוא הסמיך לכך (סעיף8 (א) לתזכיר). לא ברור מנוסח התזכיר את מי ניתן להסמיך– מה הכישורים וההשכלה .הנדרשים ממנו, האם בהכרח מדובר בעובד מדינה ועוד - לא ברור מה ינחה את שיקול הדעת של האפוטרופוס הכללי בבואו לבחון בקשות כאמור ואיזה כלים יהיו בידיו על מנת לקבל את ההחלטה .בעניין - הצעת החוק מחייב ת אמנם שלבקשה תצורף עמדתו של הממנה או של מי שמונה לו אפוטרופוס , ,בהתאם לעניין אולם לא מצוין כיצד יוכל האפוטרופוס הכללי לוודא כי העמדה המוצגת בפניו ניתנה לאחר שהוסבר לאדם בעניינו מוגשת הבקשה באופן מו תאם מה יכולות להיות ההשלכות של .הפעולה שלביצועה מבוקש האישור, ושהסכמתו, ככל שניתנה, ניתנה בצורה חופשית 4 :לסיכום כפי שעולה מדברי ההסבר ל הצע ת החוק , גם כיום לא מתקיים דיון בבית המשפט ב מרבית ה בקשות לביצוע פעולות המוגשות לאישורו על ידי אפוטרופוסים או על ידי מיופי כח. מצב זה אינו מאפשר את הביקורת החיצונית הנדרשת במצבים אלו ואינו מבטיח כי יתקיים הליך הוגן בעניינם של אנשים עם מוגבלות (וקטינים), על כל המשתמע מכך. למרבה הצער, במקום לתקן מצב דברים זה, ה צעת החוק מציע ה .להכשירם בחוק המטרה להקל מבחינה בירוקרטית וכלכלית על אפוטרופוסים ומיופי כח היא ללא ספק ,מטרה ראויה וחשובה. עם זאת השינויים המוצעים ב הצעת החוק מעלים חשש כי ההקלות המוצעות יפגעו במצבים מסויימים בזכויות הי ם של אנשים עם מוגבלות לאוטונומיה ולקבלת החלטות על חייהם. מתן חופש רב יותר לאפוטרופוס לפעול גם בקבלת החלטות בלתי הפיכות , אשר יש להן על פי רב השלכות מעבר ,למשמעותן הכלכלית ללא ביקורת שיפוטית, משמעה פגיעה נוספת בכשרותו המשפטית של האדם שמונה לו אפוטרופוס וצמצום המקרים בהם יוכל האחרון להביע את עמדתו גם אם זו מנוגדת לעמדת האפוטרופוס שמונה לו. מצב דברים זה מנוגד להוראות אמנת האו"ם ולעקרונות אשר עמדו בבסיס תיקון18 . אנו סבורים כי בטרם שינוי ההסדר הקיים יערך מיפוי מפורט של הבקשות ל אישור ביצוע פעולות המוגשות לבית המשפט בפילוח לפי הנושאים לגביהם מוגשת הבקשה, מגיש הבקשה (תאגיד, בן משפחה , אפוטרפוס )לקטין, לבגיר או מיופה כח ועוד. רק לאחר שיוצג מיפוי כאמור ניתן יהיה לקיים דיון ציבורי בשאלה כיצד ניתן לשפר את ההליכים הקיימים תוך הבטחת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות .)(וקטינים נשמח לעמוד לרשותכם בכל עניין . ,בתודה ובברכה ד"ר עדית סרגוסטי ד"ר ועו"ד מיה גפן וע"ד רוני רוטלר אחראית קידום מדיניות , ,מנהלות, הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות ארגון בזכות הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן :ליצירת קשר: ד"ר עדית סרגוסטי, דוא"ל[email protected] :; טלפון5314830 - 054