חומר רקע
מאי2024
מעמד משפחות אמיצים בישראל
בדיקה מחדש של מצבם המשפטי של משפחות אמי"צים
אלמנים/מנות עם יתומים צעירים (עד גיל18
)
קריאה לרפורמה
הגדרות
""משפחות אמי"צים
)(אלמנים אלמנות ויתומים צעירים- משפחות בהן בן זוג צעיר אלמ
נ /ה עם ילדים שנותרו
יתומים מתמודד" ים יומיום עם
אובדן מגן " וזקוקים למעמד מחוזק והגנה חברתית, ללא הבדל בסיבות המוות בין אם
.ההורה נפטר מסרטן המעי הגס, מדום לב, תאונה או מירי של מחבל
"יתום" -
כל ילד מגיל0-18
אשר אביו או אמו נפטרו.
הקדמה
""ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים -
כך קובע סעיף14
לחוק הכשרות המשפטית
והאפוטרופסות, תשכ"ב-
1962
.
סעיף זה מעגן בחוק עיקרון מוסרי ותרבותי עתיק יומין, המכיר בהורים כמנהיגי
.המשפחה וכאחראים הראשיים לרווחת ילדיהם
במשפחות אמי"צים כאשר אחד ההורים נפטר, בהכרח מתערערת היציבות המשפחתית. ההורה הנות ר מאבד את
מקומו כשותף ונאלץ להתמודד לבדו עם אתגרי גידול הילדים והניווט בסערות החיים. במצב זה, היינו מצפים
שהמחוקק יתגייס
לחיזוק מעמדו
של ההורה החי כאפוטרופוס הטבעי של ילדיו אך, למרבה הצער, המציאות החוקית
.שונה בתכלית
משפחות אמי"צים בחקיקה
שני החוקים העי:קריים הנוגעים למשפחות אמי"צים הם
1. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
2
.. חוק הירושה
להלן נעמיד אותם על דיוקם ונלמד כי ,בשניהם, במקום לקבוע כי לטובת המשפחה יש לתמוך ולהקל על ההורה החי
בחר המחוקק לה
כביד ולהעמיס על חיי האלמנ/ה וב
הכרח לפגוע במשפחה.
תקציר
חוק הכשרות והאפוטרופסות
בחוק הכשרות המש ,פטית והאפוטרופסות המחוקק לא מצא לנכון לקבוע במסמרות את מעמדו של ההורה החי
בסעיף המקדים, סעיף14
המגדיר את האפוטרופוס הטבעי של הילד. למשל "ההורים הם האפוטרופסים הט בעיים
של ילדיהם הקטינים
גם במותו של אחד מהם "
לעומת זאת הוא מוזכר בפעם הראשונה והאחרונה בסעיף28
,
העוסק ב"אפוטרופוס
בנוסף
."על הורה
סעיף זה מאפשר לבית המשפט למנות אפוטרופוס נוסף כאשר ההורה
"נמנע, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיו לפי הפרק הקודם, כולן או מקצ
תן, או שהוא אינו מסוגל למלאן."…
.מיותר לציין שלא מצאנו סעיף שוויוני דומה במקרה של זוג הורים עם ילדים
לא זו בלבד, הרי שבסעיף28
א, הגדיל לעשות המחוקק והעניק לבית המשפט סמכות נוספת לכפות על ההורה החי
לדאוג לזכויות הסבים והסבתות (ללא חובות). זאת, ללא כל התחשב ות בצרכי הורה צעיר עם ילדים קטנים, המנסה
למצוא זמן להתאבל על אובדן אהובו/שותפו, ונושא לגמרי לבדו בעול המשפחה הכבד ואין מתחשב. אין בחוק כל
התייחסות למעמסה הרגשית והפיזית הנופלת על כתפיו. שוב, גם במקרה הזה אין סעיף שוויוני דומה לזוג הורים עם
ילדים. ובכך האיז.ון בין צרכי ההורה החי וזכויות המשפחה המורחבת נפגע קשות
חוק הירושה
חוק הירושה, תשכ"ה-
1965
,מתיחס לאלמ
נ /ה כמי שהתגרש מהנפטר וקובע כי מחלקו של הנפטר בעזבון, בן הזוג
זכאי רק למחצית ואילו המחצית השנייה עוברת לילדים הקטנים. חלוקה זו מש דרת חוסר אמון בהורה הנותר, כאילו
.ברגע הפטירה הוא מאבד את יכולתו לנהל את ענייני המשפחה ואת רכושה ואת הבנתו את טובת ילדיו אותו הורה
שעד אתמול היה כשיר ונאמן
להפליא מצד הנפטר/ת לנהל יחדיו את הרכוש המשותף, והראיה, שלא עלה בדעת
הנפטר לכתוב צוואה למקרה של מות פ תאומי, לפתע
הופך בעיני המחוקק לחשוד
שמא יפגע ברכוש ילדיו ועל כן
גורם חיצוני שהוא
האפוטרופוס הכללי, הוא המבין בטובת ילדיו. אותו הורה נאמן מאבד מחצית מהרכוש, ובעיקר את
.אמון הסביבה ואת הזכות הבסיסית לנהל את הרכוש שבנה יחד בעמל משותף
גישה זו מעוררת שאלות קשו ת: האם המחוקק, הממשלה,האפוטרופוס הכללי, בית המשפט או השלטון המקומי
מסוגלים למלא את תפקיד ההורה בחיי היומיום? האם הם יתעוררו בלילה לטפל בילד חולה, יסיעו אותו לחוגים וידאגו
לכל צרכיו הפיזיים והרגשיים? מהיכן מגיעה הדאגה העצומה רק לרכוש? יתרה מזאת, אם הדאגה אי נה אמיתית ואינה
נוגעת לחיי היומיום, לנפשם ו
חינוכם
של הילדים, הרי שהפיכת הילדים לשותפים בבעלות על הנכסים עם ההורה
הנותר מערערת את ההיררכיה המשפחתית הבריאה והטבעית יש לומר. אותה היררכיה שבית המשפט דורש מההורה
החי בסעיף28
ופוגע בה בו זמנית. מקומו של ההורה הח י, הדואג האמיתי, הופך מורכב ובעייתי עד בלתי אפשרי
.אנושית, במיוחד כאשר מדובר בקטינים
הצורך בתיקון מעמד האלמ
נ
/ה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
:רקע
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מסדיר את ענייני האפוטרופסות על קטינים. אולם, החו ק מתייחס באופן לא
מספק
למצב בו אחד ההורים נפטר, ומותיר פערים משמעותיים בהגדרת מעמדו של ההורה החי, האלמנ/ה. , דבר
.היוצר חוסר איזון וקשיים משפטיים ומעשיים
טענות מרכזיות:
1
.
:היעדר הגדרה ברורה
-
סעיף14
המגדיר את ההורים כאפורופוס טבעי אינו מגדיר את מעמד
ההורה החי כאפוטרופוס יחיד לאחר מות
.בן/בת הזוג
-
.אין כלל התייחסות לאתגרים הייחודיים של משפחות אמי"צים/הורה אלמנ/ה
2
.
:אפליה בין מצבי משפחה
-
סעיף28
.מאפשר מינוי אפוטרופוס נוסף לאלמנ/ה. אין סעיף מקביל לזוג הורים
-
סעיף28א מעניק סמכות לבית המשפ ט לכפות על ההורה החי זכויות ביקור לסבים. כצפוי אין סעיף מקביל לזוג
.הורים חיים
3
.
:התערבות בלתי מידתית
-
סעיף28
א מעניק לבית
המשפט סמכות לכפות על ההורה האלמ
נ /ה הסדרי קשר עם סבים וסבתות, ללא צורך
.בשמיעת עמדת ההורה וללא התחשבות מספקת במצבו היחודי
- החוק אינו מתיחס לעומס ה
רגשי והפיזי המוטל על ההורה האלמ
נ./ה
4
.
:פגיעה באיזון משפחתי
- הדגש על זכויות המשפחה המורחבת עלו
ל לבוא על חשבון צרכי ההורה האלמ
נ./ה והילדים
-
.החוק אינו מספק הגנה מספקת להורה החי מול המשפחה המורחבת
:המלצות
1
. תיקון סעיף14
לה
גדרה ברורה של מעמד ההורה האלמ
נ./ה כאפוטרופוס יחיד
2
.. הוספת סעיפים המתייחסים לצרכים הייחודיים של משפחות אמי"צים
3
. בחינה מחודשת של סעיפים28
ו-
28א תוך התחשבות בצרכי ההורה האלמ
נ./ה והילדים
4. יצירת מנגנוני תמיכה והגנה להורה האלמ
נ./ה במסגרת החוק
עד לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, על שופטי בתי המשפט למשפחה בבואם להיענות לבקשה
להפעיל את סעיפי28
,
28
.א', לדאוג להגן ובוודאי לא לפגוע במעמדו של ההורה כאפוטרופוס טבעי
בחינה ביקורתית של חוק הי
רושה, תשכ"ה-
1965
והשפעתו על משפחות אמי"צים
:רקע
חוק הירושה, תשכ"ה-
1965, קובע מנגנון חלוקה של עיזבון במקרה
של פטירה ללא צוואה. הסעיף הרלוונטי מורה על חלוקת
העיזבון כך שבן הזוג הנותר מקבל את מחצית הרכוש המשותף ועוד מחצית מחלקו של הנפטר, כאשר המחצית השנייה עוברת
.לילדים הקטינים
:מבוא
חוק הירושה, תשכ"ה-
1965, מעורר שאלות מהותיות בנוגע להסדרי הירושה במקרה של פטירת
בן זוג, במיוחד כאשר מדובר
במשפחות אמי"צים- אלמנים, אלמנות ויתומים צעירים. משפחות אמי"צי
ם הן משפחות בהן בן זוג צעיר אלמ
נ /ה עם ילדים
שנותרו יתומים, המתמודדים יומיום עם "אובדן מגן" וזקוקים למעמד מחוזק והגנה חברתית, ללא הבדל בנסיבות הפטירה של
ההורה. נייר עמד ה זה מבקש לבחון את ההשלכות המשפטיות, החברתיות והרגשיות של החוק הנוכחי על משפחות אמי"צים תוך
הדגשת הצורך בהכרה במעמד המובהק של ההורה הנותר ובמאמציו היחודיים ותוך התייחסות להתפתחות הרגשית והמוסרית
.של הילדים
:טענות מרכזיות
1
:. אפוטרופסות טבעית ובלעדית
-
ההורה הנותר במשפחת אמי"צים הוא האפוטרופוס הטבעי והבלעדי של ילדיו, ללא צורך בהתערבות
.חיצונית
2
.רציפות הסמכות ההורי:ת
-
החוק משדר חוסר אמון ביכולתו של ההורה הנותר לנהל את ענייני המשפחה ולפעול לטובת ילדיו, בניגוד
חריף למ.צב ששרר טרם הפטירה
-
החוק הנוכחי אינו משקף את העיקרון כי הורה צריך להישאר הורה במלוא מובן המילה גם לאחר
.התאלמנות. יש לבחון מחדש את ההנחה כי פטירת בן הזוג משנה את נאמנותו של ההורה הנותר כלפי ילדיו
3 .
:שיויון מעמד ההורה החי לזוג הורים חיים
- קיים פער בחו.ק בין האמון שניתן בהורה החי טרם הפטירה לבין מעמדו לאחריה
-
יש להכיר באלמנ/ה במשפחת אמי"צים כמייצג/ת בנאמנות מלאה זוג הורים, ללא הבדל ממשפחה עם
.שני הורים
4
.שמירה על העזבון, השלם גדול מסך חלקי:ו
-
העזבון הם כלל הנכסים שנצברו יחד כדי שיעמדו לרשותם בכל עת.לטובת צרכי המשפחה
-
.שלמות העזבון היא הכח מאחורי המשפחה כאורגניזם שלם
5
.
:שבירת האוטונומיה ההורית במשפחות אמי"צים
-
החוק
אינו משקף את הצורך בשמירת הסמכות הה.ורית המלאה של ההורה הנותר במשפחות אמי"צים
-
.החוק מערער על יכולתו של ההורה הנותר לנהל את ענייני המשפחה ורכושה ופוגע באוטונומיה ההורית
6
:. חלוקת העיזבון היא ערעור ההיררכיה המשפחתית ופגיעה בטובת המשפחה
-
החלוקה הנוכחית, המעבירה חלק ניכר מהרכוש לידי הילדים, מערערת את ההיררכיה המשפחתית ופוגעת
בטובת המשפחה. יש לחזק את מעמדו של ההורה הנותר כמנהל הבל.עדי של ענייני המשפחה
-
הפיכת הילדים לשותפים בבעלות על נכסים מערערת את המבנה המשפחתי הטבעי והבריא, ועלולה ליצור
.מתחים מיותרים במשפחה האבלה
7. פגיעה בסיפוק צרכי המשפחה
בני זוג החיים יחד מנהלים את חייהם באמצעות הרכוש העומד לרשותם והם עצמאים לנהל את משפחתם
כ הבנתם, מתוך ידיעה שבמותם הרכוש הנותר יעבור לדור הבא. הורה אלמנ/ה למשפחת אמי"צים נאלץ לשים בצד
.את מחצית מעזבון ההורה הנפטר ולא להשתמש בו לצרכי המשפחה היומיומיים
8. חוסר איזון בין הגנה על היתומים והאלמ
נ:/ה
בעוד שהחוק מנסה לחוס על הילדים היתומים, הוא מת עלם מהצורך להגן גם על האלמנ/ה וזכויותיו/ה, שנותר/ה
.לבד/ה בהתמודדות עם האובדן ואחריות הורית מוגברת
:סיכום
חוק הירושה בצורתו הנוכחית מעורר שאלות מורכבות הנוגעות לליבת מוסד המשפחה. ה חוק אינו נותן משקל ראוי לחשיבות
שמ ירת מעמדו של ההורה הנותר כדמות סמכותית ואחראית במשפחה. נדרש תיקון מהותי שיכיר בכך שהתאלמנות אינה משנה
.את יכולתו של הורה לפעול לטובת ילדיו, ושיחזק את מעמדו כמנהל הבלעדי של ענייני המשפחה גם לאחר אובדן בן הזוג
:מסקנות והמלצות
1.
.יש לבחון מחדש את הנחות היסוד העומדות בבסיס החוק הנוכחי
2
. יש לתקן את החוק כך שישקף את ההכרה בהמשכיות תפקידו של ההורה הנותר כאפוטרופוס.הטבעי והמיטבי של ילדיו
3
. יש לחזק את מעמדו של ההורה הנותר כאפוטרופוס יחיד וטבעי כבר בסעיף14
.וביחד עם זוג ההורים
4
. יש להעניק להורה הנותר את מלוא העזבון, מתוך מתן משקל רציני לצורכי המשפחה כיחידה אחת, ומתוך אמונה ביכולתו
.להמשיך לפעול לטובת ילדיו
5
.. יש לבחון את האפשרות ליצור מנגנוני תמיכה והדרכה להורים שהתאלמנו, במקום להגביל את סמכויותיהם
המלצות לרפורמה
1
.
:תיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
א. הגדרה ברורה של ההורה הנותר כאפוטרופוס יחיד וטבעי בסעיף14
.
ב. ביטול או שינוי מהותי של סעיפים28
ו-
28
.א לטובת חיזוק האוטונומיה ההורית
2
.
:תיקון חוק הירושה
א. העברת מלוא העיזבון להורה הנותר, ת.וך הבטחת זכויות הילדים בעתיד
.ב. יצירת מנגנון גמיש יותר המתחשב בצרכי המשפחה כיחידה אחת
3
.
:חקיקת חוק מעמד משפחות אמי"צים
.א. הגדרת זכויות וסיוע ייחודיים למשפחות אמי"צים
.ב. יצירת מנגנוני תמיכה כלכלית, משפטית ורגשית
4
.הקמת ועדה בין-משרדית לבחינה מקי.פה של צרכי משפחות אמי"צים וליישום ההמלצות
5
.
.תוכנית הכשרה לשופטים ועורכי דין להעלאת המודעות לצרכים הייחודיים של משפחות אמי"צים
סיכום
:רפורמה
המצב החוקי הנוכחי אינו מותאם למציאות החיים של משפחות אמי"צים
ופוגע ביכולתן להתמודד עם האובדן
ולהמשיך בחיים תקינים. נדרשת רפורמה מקיפה בחקיקה הישראלית כדי להבטיח את זכויותיהן ורווחתן של משפחות
.אלו
:אנו קוראים למחוקקים, לשופטים ולקובעי המדיניות
1
.. לאמץ את ההמלצות המוצעות בנייר עמדה זה
2. ליזום דיון ציבורי ופרלמנטר.י בנושא
3
.. לפעול בדחיפות לתיקון החקיקה הקיימת ולחקיקת חוק מעמד משפחות אמי"צים
רק באמצעות פעולה משותפת ומהירה נוכל להבטיח עתיד טוב יותר למשפחות אמי"צים בישראל ולחזק את החוסן
.החברתי של מדינתנו
בדומה לחוק
,אזרחים ותיקים מעמד
,האישה
משפחות
אומנה,
יש ל עגן בדחיפות
את
חוק
מעמד משפחות אמי"צים בישראל.
קצת על ארגון אמי"צים
ארגון אמיצים מייצג
16,889
משפחות אמי"צים ולהן29,839
ילדים יתומים (בגילאי0-18
) המשפחות פזורות על פני
909
.ישובים ברחבי הארץ (נכון לאפריל2024
)!
מתוך מחוייבות למורשת ישראל המבוססת על צו
התורה המורה לנו לדאוג לצרכי אלמנה ויתומים לא פחות מ-
12
פעמים, יש לציין כי בכל המקרים בהם מוזכר "יתום" בתורה-
."לעולם יהיה זה בצמוד ל"אלמנה
ארגון אמי"צים-
ארגון
א/למנים
מ י נות תומים
ים עיר צ
בישראל שם לו למטרה להאיר את16,889
""בתי יתומים
הפועלים כיום בישרא ,ל. לתת להם גב ותחושת מגן בעקבות פטירת אב/אם המשפחה כשהם מיני בית יתומים
משפחה באובדן מגן-
אלמן/מנה עם ילדים יתומים מתחת לגיל18
. במסגרת עבודתנו הפרלמנטרית זכינו לקדם
!ולהכניס חוק מהפכני לספר החוקים בישראל: חוק יום הוקרה למשפחות היתומים בישראל בחג החנוכה
משנת2017
פועל הארגון בעצימות גבוהה "מחוץ לקופסא" ובונה תורת עבודה מסודרת לצרכיהם
של משפחות היתומים בישראל. הארגון מוכיח הבנה והשכלה יתרה ביחודיות האוכלוסיה ומתוך כך
במענים היעודיים המתאימים לה. שוב ושוב ארגון
א מיצים מפתיע בדיוק, בעומק ובפרטים בכל
הנוגע למ שפחות היתומים בישראל. ארגון אמיצים דואג לכלל המגזרים בחברה הישראלית ולנגד
עיניו עומדים תדיר טובתם וש
מ
חתם של אלמנות, אלמנים ע ם
יתומים צעירים
עד גיל18
.
" לשון הרמב"ם במשנה תורה
חייב אדם להזהר ביתומים ואלמנות …
אע"פ שהן בעלי ממון אפילו אלמנתו של
מלך ויתומיו מ וזהרים אנו עליהן שנאמר
כל
".אלמנה ויתום לא תענון
:יתירה מזאת מוסיף הפרשן הרב שמשון רפאל הירש
"כל אלמנה ויתום לא תענון–
:)"עַ נ ֵּה" (עיין בראשית טז, ו להביא אדם לידי כך שיחוש את ה"עוני" שלו, ואת מצבו
"הבלתי עצמאי. התורה לעולם אינה שמה בפסוק אחד את האלמ נה והיתום עם העני. מדובר בשתי אוכלוסיות
.שונות. יש אלמנה ויתום ויש עניים, לכל אחד צרכים משלו
.ומחובתנו לדאוג לא להתייחס לאלמנה וליתום כעניים
מתוך ראיה זו ומתוך העשיה שלנו בשטח, במפגשים יומיומיים עם מאות משפחות אמי"צים, אלמנות/מנים עם
ילדים קטנים, אנו מבק שים להציג את עמדתנו ובקשתנו לחוקק את חוק מעמד משפחות אמי"צים בישראל
כדי להחזיר את מעמד ההורים למקומם החיוני. ובינתיים, להעלות את מודעות המחוקקים, השופטים ומשרדי
.הממשלה לעינוי המתמשך בגינו מתענים משפחות אמיצים שלא בצדק וכנגד כל ערכי המוסר