חומר רקע
14
יולי2024
,שלום רב
'הנדון: תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים: תזכיר חוק החוזים (תיקון מס3
"), התשפ
ד -
2024
נייר עמדה מטעם הסתדרות העובדים הכללית החדשה
להלן עמדת הסתדרות העובדים .הכללית החדשה בנוגע לתזכיר החוק שבנדון
1.
ההסתדרות שומרת על הזכות להוסיף על העמדה ו/או לגרוע ממנה ו/או לשנותה אם
.תמצא לנחוץ
2.
.הדברים נכתבים לגבי הסכמים קיבוציים אך עיקרם נכון גם לגבי חוזי עבודה אישים
3.
עפ"י דברי ההסבר, מטרת התיקון המוצע היא קביעת כללי פרשנות לחוזים עסקיים על
מנת להגביר את הוודאות בעולם העסקי, כך שלחוזים עסקיים מובהקים או לחוזים
,המסדירים עסקאות בשווי גבוה, תקבע ברירת מחדל לפיה החוזה יפורש לפי לשונו
.למעט במקרים חריגים, המנויים בתיקון המוצע
4.
על אף ש על פניו נראה כי הגדרת "חוזה עיסקי" אינה חלה על הסכמים קיבוציים או חוזי
,עבודה
ו גם מדברי ההסבר עולה שלא היתה כוונה כי אלו ייכללו בגדרו של "חוזה
,"עיסקי עולה החשש כי תוצע פרשנות לפיה הכלל הפרשני המוצע בתזכיר חל גם על ,יהם
וזו תוצאה לא רצויה.
על כן אנו סבורים כי יש להחריג חוזי עבודה והסכמים קיבוציים
.מתחולת התיקון המוצע
להלן
עיקרי הנימוקים לכך :
5.
חוזי העסקה בכלל ו במיוחד הסכמים קיבוציים, אינם חוזים עסקיים, אלא הסכמים
יחודיים ,ב .עלי מאפיינים יחודיים
ייחודם נעוץ, בין היתר ,
בכך שהצדדים להם אינם
בהכרח גוף עיסקי (כגון ארגוני עובדים, ארגוני מעסיקים, רשויות, גופים ציבוריים שונים
)'וכד ;ב מהותם המיוחדת של
היחסים שבין עובד ומעסיק (
ש או בין ארגון עובדים
למעסיק או לארגון מעסיקים)
;ב תחולתם של כללים מתחום משפט העבודה המגן שהינו
;)כופה (קוגנטי הסכמים קיבוציים מקנים זכויות
לא רק לצדדים להסכם עצמם אלא
לציבור עובדים (
)" '"בבחינת "צד ג
וכשמדובר בהסכמים קיבוציים כלליים אף על
מעסיקים שאינם צד להסכם עצמו;
הסכמים קיבוציים חיים לאורך שנים רבות, במהלכן
נדרשים לעיתים לפרשנות של מונחים שכבר חלפו מן העולם, או קיבלו משמעות שונה
משזו שנתנו להם הצדדים בעת החתימה ואזי יש חשיבות מירבית לנסיבות החיצונ
יות.
6.
מאפייניהם היחודיים של הסכמים קיבוציים הובילו לכך שנקבע בהלכות רבות שנים, כי
בעת פרשנות הסכם קיבוצי והתחקות אחר אומד דעת הצדדים "יש לקחת בחשבון גם
את ההקשר התעשייתי הרלוונטי, היינו את הנסיבות המפעליות, הענפיות והמשקיות
."במסגרתן נכרת ההסכם ,זאת, כמובן אם ולאחר שבית הדין סבר כי לשון ההסכם אינה
.מספקת כדי לחלץ ממנה את אומד דעת הצדדים במילים אחרות, כאשר מדובר ביחסי
עבודה במקום עבודה ספציפי, בנסיבות מסויימות ובהקשר מסויים, מתן משקל מכריע ,
,שלא לומר, בלעדי
ללשונו של הסכם קיבוצי קונקרטי לא עשויה בהכרח להביא ל תוצאה
הפרשנ
י .ת הראויה
7.
,ואכן נפסק
כי "בעת פרשנותו של הסכם קיבוצי והתחקות אחר אומד דעת הצדדים יש
לקחת
בחשבון גם
את ההקשר התעשייתי הרלוונטי,
היינו את
,הנסיבות המפעליות
הענפיות והמשקיות במסגרתן נכרת ההסכם
. בנוסף, יש לקחת בחשבון – ככלי פרשני –
את הדרך בה יושם
ההסכם הקיבוצי הלכה למעשה על ידי הצדדים למערכת היחסים
הקיבוצית, בשים לב לעמדות הצדדים בשנים שלאחר חתימתו ולזכור כי הסכם
קיבוצי, לא רק שצריך לקיימו, אלא שצריך גם לחיות
איתו1
8.
עוד נציין כי
הסכם קיבוצי יש לו שני חלקים עיקריים-
חלק אובליגטורי וחלק .נורמטיבי
המאפיין את החלק האובליגטורי הוא בכך שעל פיו מוענקות זכויות ומוטלות חובות רק
על הצדדים עצמם
(למשל בעניין הליך יישוב חילוקי דיעות)או חידוש מו"מ , והמאפיין
את החלק הנורמטיבי הוא בכך שעל-פיו מוענקות זכויות
)(למשל תוספת שכר
ומוטלות
חובות )(למשל כללי משמעת
על העובדים ועל המע
סיקים שעליהם חל ההסכם הקיבוצי .
חלוקה זו (שהאבחנה בין חלקיה היא לא תמיד ברורה וחד-
)משמעית היא ייחודית
להסכמים קיבוציים וכללי הפרשנות של כל אחד מחלקיו אלו של ההסכם הקיבוצי
הם
.לא בהכרח זהים
גל בי החלק( האובליגטוריobligatory
) של ההסכם הקיבוצי, בו הזכויות והחובות מוקנות
,לצדדים להסכם עצמם
ההתחקות אחר א מד ו
דעת הצדדים היא ב
התאם ל דרך בה נעשה הדבר
לגבי כל חוזה
, עם הדגשים שפורטו לעיל.
לגבי החלק הנורמטיבי של הסכם קיבוצי, בו אין זהות ביו הצדדים להסכם לבין בעלי החובות
והזכויות על-פיו
;אלא שהן מוקנות לעובד ולמעסיק עליהם חל ההסכם הקיבוצי
הדעה בעבר
נטתה יותר לפרשנות לפי הכללים המקובלים לחקיקה, להבדיל מהכללים המקובלים לפרשנותו
של חוזה רגיל.
,גם כאן
עם התוספות היי חודיות לפרשנות חוזה מסוג של הסכם קיבוצי, כפי שאלו
התפתחו בפסיקת בתי הדין לעבודה ומשפט העבודה בכללו.
"עם השנים הדגש
הוסט לכיוון אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, בדומה לכללי
הפרשנות
של
חוזה רגיל
(ראו
למשל
את
עניין
קריגל והפסיקה
המוזכרת
)בו...גישה זו בה
מבוצעת בדיקה משולבת של התכלית הסובייקטיבית והאובייקטיבית של ההסכם
הקיבוצי, מבלי לקבוע מסמרות לגבי היחס
המדויק
ביניהן, ותוך שקלול שתי
התכליות
1
עס"ק17
-
04
-
38016
הבנק בינלאומי לישראל בע"מ
נגד הסתדרות העובדים החדשה–
הסתדרות המעוף חטיבת
עובד
י הבנקים וחברות הביטוח ו
הועד הארצי של ארגון עובדי הבנק הבינלאומי ופאג"י בע"מ( , נבו25.4.2018
,)
'ר' בעיקר בסע14-18
לפסה"ד והפסיקה הנזכרת שם .
לצורך מתן
הפרשנות המתאימה להוראת ההסכם הקיבוצי
אומצה בפסיקת בית דין
זה" .
2
9.
עוד ראוי לציין כי, הגם שיש הסכמים קיבוציים שתחולתם על עשרות אלפי עובדים
ועשויים להסדיר תנאי עבודה בשווי גבוה מאוד, הרי שלמעשה מדובר גם
ב מעין חוזים
'לטובת צד ג,
המקנים זכויות למספר רב של עובדים שלא היו צד ישיר להסכם, ואשר
הוראותיו האישיות הופכות לחלק מן החוזה שבין העובד לבין
המע
ק סי ,. משכך גם אם
""שווי העיסקה הכולל אליו מתייחס ההסכם הקיבוצי גבוה מן הסכום המוצע בתזכיר
"כתנאי להיות החוזה "חוזה עסקי ,
הרי שביחס לכל עו ,בד הוא נופל מהסכום.האמור
מה גם שההגיון לפיו מדובר בצדדים עסקיים שקיבלו ייעוץ משפטי אינו חל ביחס
.לעובדים עליהם חל ההסכם הקיבוצי
10
. יתר על כן, הסכמים קיבוציים מוסדרים בחקיקה ספציפית -
חוק הסכמים קיבוציים
תשי"ז-
1957
, וקיים לגביהם הסדר ייחודי המאפשר
הוצאה של צו הרחבה
-
אשר
.מרחיבה את תחולת הוראות ההסכם אף מעבר לצדדים הישירים להסכם הקיבוצי
11
. הן חוזי עבודה, ו
בעיקר הסכמים קיבוציים,
הינם
חוזים
המסדירים יחסים מתמשכים
.לפעמים של עשרות שנים הסכמים קיבוציים חיים לאורך זמן ומיושמים לאורך שנים
ארוכות, לעיתים קרוב ות הם מתעדכנים על רקע
ובהתאם לעולם העבודה המשתנה .
לא
אחת הצורך בפרשנות הסכם קיבוצי מתעורר שנים רבות לאחר חתימתו, כשבינתיים
.השתנו הנסיבות, וכן הנהוג והמקובל בענף או במשק
12
.
,בשל כך במקרים לא מעטים מתעורר הצורך לפנות להקשר
התעשייתי
בבואנו לפרש
;הסכם קיבוצי ויש הכרח להתייחס להתנהגות הצדדים במהלכן, לשינויים שח לו
בינתיים בעולם העבודה ובהקשר התעשייתי–
שינויים שגם
אומד דעת הצדדים
בזמן
,חתימת ההסכם ,שנים רבות קודם לכן .לא צפה
13
.
כמו כן
יש ו הסכמים קיבוציים
נבנים טלאי על טלאי לאורך השנים
ואין להעלות על
הדעת פרשנות שלא תיקח בחשבון את עצם הדבר וכן את הנסיבות ש ליוו את התהליך של
בניית מערכת הסכמים באותו העניין או לאותו מקום עבודה או לאותו ציבור עובדים ,
לאורך שנים.
14
.
,לפיכך הצמדות ל פרשנות מילולית לבדה עלולה להיות לא רלוונטית, ולהביא לתוצאה
( לא נכונה ולא צודקת
לדוגמא,
איך נפרש היום את המונח "עבודת כפיים" בהסכם
משנות ה-
50
?
איך נפרש זכות
ש מקנה תפקיד מסויים שברבות הימים השתנה או התבטל
או הוחלף בתיאור
ת פקיד?אחר
או "איך נפרש זכות הנשענת על "שבוע עבודה
כששבוע
העבודה
מתקצר?
)
)בכל אחת מן הדוגמאות האלו (ובמקרים רבים אחרים יש הכרח
להתייחס
לנסיבות
,ולשינוי בהן ולהקשר התעשייתי
כדי להגיע לפירוש הנכון והצודק
ו
הקרוב ככל הניתן לאומד דעת הצדדים .
2
ר' שם 'סע17
-
16
.לפסה"ד
15
. פרשנות מילולית בלבד , מנותקת מהמציאות
וללא התייחסות ל ,שנים שעברו
ל שינויים
,שחלו
ל
התנהגות הצד ,דים
ושאר הכ לים פרשניים
שנועדו להביא
לתוצאה נכונה
המותאמת לעולם העבודה והיחסים הקיבוציים -
עלולה להיות אבסורדית ו
לא ריאלית.
16
.
,לגבי חוזי עבודה אישיים נציין כי רובם ככולם של חוזים אלה מנוסחים בידי המעסיק
ובמובן הזה יש להחיל עליהם את כלל הפרשנות הוותיק והמוערך של "פרשנות כנגד
המנסח". מתן משקל מכריע ללשונם של הסכמים כאלה,
כמעט בהגדרה תפגע בציבור
העובדים שאינם
אמונים
על ניסוח החוזים.ולרוב לא מקבלים ייעוץ משפטי
17
. ע
ם סגי רת העמדה התקבל מסמך העק"רונות המוצעים ע"י יו
ר הוועדה .
מפאת קוצר
הזמן נאמר לעת הזו א
ך ז
את (תוך שמירת הזכות להוסיף על כך בהמש) ך
נראה כי
העקרונות המוצעים לא פותרים את הצורך וההצדקה ל החרגה המבוקשת של הסכמים
קיבוציים וחוזי עב
ודה וזאת על רקע הנימוקים שפורטו לעי .ל
18
.
,אשר על כן, עמדת ההסתדרות היא כי, לשם הזהירות יש להחריג באופן מפורש הסכם
קיבוצי
ו חוזה עבודה
מן התיקון המוצע לחוק , כך שכללי הפרשנות המוצעים לא יחולו
לגביהם. לגבי הסכמים קיבוציים וח
וזי עבודה , בשל מאפייניהם הייחודים, ימשיכו לחול
הכללים הקיימים כיום בחוק ובפסיקה, וכפי שעוצבו על ידי בית הדין לעבודה,
הלוקחים
בחשבון את מכלול המאפיינים הייחודיים
ל
הסכמים קיבוציים ולחוזי עבודה .
העמדה נערכה ע"י
עו"ד ויוי ויץ, מנהלת תחום חקיקה
ו עו"ד הגר זוסמן
הלשכה המשפטית לאג"מ
הסתדרות העובדי
ם
הכללית החדשה