הצעת חוק לדיון מוקדם

2219104 :מספר פנימי הכנסת העשרים וחמש לימור סון הר מלך יוזמת: חברת הכנסת ______________________________________________ 4734/25/ פ הצעת חוק הבנקאות )שירות ללקוח( )תיקון – סירוב בלתי סביר למתן שירות בנקאי בשל הטלת 2024–עיצומים מצד מדינה זרה(, התשפ"ד , אחרי סעיף קטן2 , בסעיף11981–בחוק הבנקאות )שירות ללקוח(, התשמ"א )ב( יבוא: .1 2 תיקון סעיף ( בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן )ב(, סירוב לתת ללקוח כל שירות כאמור1")ב בסעיף קטן )א( בשל הטלת עיצומים על אותו לקוח מצד מדינה זרה או חבר מדינות זרות, דינו כדין סירוב בלתי סביר לתת שירות; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם נקבע במפורש במסגרת הטלת העיצומים כאמור על ידי מדינה זרה או חבר מדינות זרות, כי מתן השירות בישראל מהווה הפרה של אותם עיצומים." ד ב ר י ה ס ב ר בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש הולך וגובר של מדינות זרות ושל גופים בינלאומיים )כגון האיחוד האירופי( בסנקציות כלכליות כאמצעי להשגת מטרות פוליטיות שונות )להלן – סנקציות פוליטיות(. הסנקציות הללו כוללות מגוון של כלים שונים. אחד הכלים שבהם נעשה שימוש הוא יצירת "רשימה שחורה" של גורמים )אנשים פרטיים וארגונים(, שעל הנכללים בה מוטלות מגבלות כלכליות, לעיתים מרחיקות לכת, בין השאר, הקפאת נכסים ואיסור התקשרות בעסקאות עם מושא הסנקציה. , עם הרחבת פלישתה של רוסיה לאוקראינה, נעשה שימוש נרחב בכלי זה של2022 החל מפברואר הסנקציות הפוליטיות בניסיון להשפיע על מדיוניות הממשל הרוסי, וזאת באמצעות הטלת סנקציות על גורמים שונים, בעלי הון, שלהם זיקה לרוסיה )בניהם גם אזרחים ישראלים רבים(. בתקופה האחרונה, מדינות שונות, בהן ארצות הברית, בריטניה וצרפת, עושות שימוש בסנקציות פוליטיות בניסיון להשפיע על המדיניות של ממשלת ישראל ביהודה ושומרון. כך, הוטלו סנקציות על אזרחים ישראלים תושבי יהודה ושומרון, ואף נשקלה האפשרות להטיל סנקציות על שרים בממשלת ישראל, על גדוד נצח יהודה בצבא ההגנה לישראל, על גורמים במשטרת ישראל ועוד, והכל על מנת לכפות שינוי במדיניותה של ממשלת ישראל. ,מדובר במדרון חלקלק ומסוכן, אשר מהווה תקדים להטלת סנקציות בעתיד גם כנגד כוחות הביטחון .258 ' ס"ח התשמ"א, עמ1 2 משטרה, צבא ושירות הביטחון הכללי, שכן יש מדינות שיש להן אינטרס משיקולים פוליטיים כאלה ואחרים לטעון שכוחות הביטחון הישראלים פעלו שלא על פי הדין הבינלאומי. לא מן הנמנע כי השלב הבא יכלול סנקציות על הפרקליט הצבאי הראשי, ועל היועצת המשפטית לממשלה על שנתנו אישור לביצוע מבצעים צבאיים כאלה ואחרים. ככלל, תחולתן של הסנקציות הפוליטיות היא טריטוריאלית, במובן זה שהן חלות בשטחה של המדינה טריטוריאליות מוגבלות לפעולות שמעורבים בהן -שקבעה את משטר הסנקציות, ואילו תחולתן האקס גורמים בעלי זיקה למדינה שקבעה את משטר הסנקציות )למשל סנקציות בריטיות יאסרו פעילות של הגורם המוכרז בבריטניה עצמה וכן קשרים של גורמים בריטים עם הגורם המוכרז(. לעומת זאת כלל אין טריטוריאלית על גורמים שאינם קשורים למדינה שהטילה את אותן -לסנקציות הפוליטיות תחולה אקס סנקציות. התאגידים הבנקאיים בישראל מאמצים את משטרי הסנקציות הפוליטיות, וזאת כחלק ממדיניות ניהול הסיכונים שלהם. בשל תאבון סיכון נמוך של התאגידים הבנקאיים בישראל ורצון לשמור על מוניטין חיובי בזירה הכלכלית הבינלאומית, חלק מהתאגידים הבנקאיים מאמצים את משטרי הסנקציות של המדינות הזרות באופן גורף, עד כדי חסימה מוחלטת של חשבונות בנק של גורמים ישראלים עליהם הוטלה סנקציה פוליטית, וזאת גם אם הסנקציה עצמה אינה קובצת צעד קיצוני כחסימת חשבון בנק מלאה. המשמעות היא שנמנע מאזרחי ישראל ששמם נכלל ברשימת סנקציות כלשהי, שירות בסיס חיוני שהוא חלק מזכויות היסוד של האזרח. זכות הקניין של לקוחות כאמור נפגעת באופן חמור, והכל בשל סנקציות של מדינות זרות, שנועדו לקדם מטרות פוליטיות של אותן מדינות זרות, ולא אומצו על ידי ממשלת ישראל או כנסת ישראל. כך נמנע מאזרחים ישראלים לבצע פעולות בנקאיות שמשטרי הסנקציות הזרים כלל לא התכוונו לחול עליהם, כגון העברות כספים בתוך ישראל ובמטבע ישראלי, בין גורמים ישראלים או בין גורמים ישראלים לגורמים זרים שאין להם קשר למדינה שהטילו את הסנקציות. לאור האמור, יש צורך להבהיר שסנקציות שהטילה מדינה זרה לא יוכלו בשום אופן לשמש עילה למניעת שירות בנקאי, כאשר הפעולה שמתבקש לבצע בחשבון הבנק של הלקוח לא מהווה הפרה ישירה של הסנקציות הזרות שהוטלו. יש לציין כי תאגיד בנקאי יוכל לסרב לבצע פעולה בשל חשד להלבנת הון או למימון טרור כפי הקבוע כיום, או מכל סיבה אחרת המצדיקה סירוב לתתן שירות בנקאי על פי הדין. ואולם, עצם הכללתו של לקוח ברשימת סנקציות פוליטיות של מדינה זרה, לא תאפשר לתאגיד בנקאי לחסום בצורה אוטומטית ובאופן גורף את פעילותו הבנקאית של אותו לקוח, ומכאן שהכללתו של הלקוח ברשימת הסנקציות כאמור, לא תהפוך אוטומטית את הסירוב להעניק לו שירות בנקאי לסירוב סביר לפי החוק. תיקון זה יבטיח את האיזון הראוי בין שמירה על האינטרסים של התאגידים הבנקאיים, על הצורך של תאגידים כאמור לבצע ניהול סיכונים תקין לבין זכויותיהם של לקוחות התאגידים הבנקאיים. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום (15.07.2024) ט' בתמוז התשפ"ד