הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2220281 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי נאור שירי פנינה תמנו אימאן ח'טיב יאסין יואב סגלוביץ' משה טור פז נעמה לזימי סימון דוידסון מיכאל מרדכי ביטון דבי ביטון גדי איזנקוט יסמין פרידמן אלעזר שטרן קארין אלהרר אחמד טיבי מירב כהן גלעד קריב עופר כסיף טטיאנה מזרסקי מרב מיכאלי מיקי לוי ואליד אלהואשלה אפרת רייטן מרום יאסר חוג'יראת רון כץ מיכל שיר סגמן שלי טל מירון אלי דלל ______________________________________________ פ/4733/25 הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ד–2024 דברי הסבר בישראל בשנת 2023 מכהנות רק 3 נשים כמנכ"ליות בחברות הנסחרות בבורסה במדד ת"א-125 (כ-2.5%) (כתבה מאתר "וואלה", 28.2.23). לפי דוח "מדד המגדר", שיעור המנכ"ליות במשק הישראלי הכללי בשנת 2020 היה פחות מ-20%; שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות בשנת 2022 היה כ-43%; ושיעור הדירקטוריות בחברות הציבוריות בשנת 2022 היה כ-27% (מכון ון ליר בירושלים, מדד המגדר – אי-שוויון מגדרי בישראל, 2022). בשנת 2019 שיעור הנשים בדירקטוריון בחברות פרטיות עמד על כ-10% (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "נשים בדירקטוריונים של תאגידים: מבט על החברות המובילות בהיקף ההתקשרויות עם המדינה בשנת 2019"). קיימות שתי גישות מרכזיות לקידום ייצוג שווה של נשים בעמדות בכירות בשירות הציבורי ובמשק בכלל. האחת, מצדדת בהתערבות שלא באמצעות חקיקה, אלא באמצעות פעולה וולונטרית בשיתוף פעולה עם המגזר העסקי. השנייה גורסת כי רק חקיקה המחייבת עמידה במכסות של ייצוג שווה לנשים, אשר בצידן סנקציות, תביא בפועל לשינוי המצב המשפטי. במבט השוואתי אל מול מדינות בעלות תודעה שוויונית מתקדמת, עולה כי בעשור האחרון החלו חלק ממדינות האיחוד האירופי לאמץ חקיקה הקובעת מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות וציבוריות, כאשר במספר מדינות מדובר במכסה של כ-30% (תחום חקיקה ומחקר משפטי של הכנסת "חקיקה לגבי ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות – סקירה משווה", 2019). נורבגיה הייתה הראשונה לאמץ מכסת ייצוג חובה לשני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות (בשנת 2008), ואחריה מדינות נוספות ביניהן איסלנד, בלגיה, גרמניה וספרד אימצו את שיטת חובת המכסות. בארה"ב בולטת במיוחד מדינת קליפורניה, שהיא היחידה שאימצה מודל מחייב כזה בשנת 2018. בכדי להימנע מהרחבת הרגולציה שיש בה כדי להכביד על החברות, קמו יוזמות של מודל וולונטרי. דוגמה למודל כזה ניתן לראות ב"פורום 35+" שהוקם בשנת 2021 על ידי יו"רית הרשות לניירות ערך, ופועל להגדלת שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות לכ-35% ומעלה. מודל דומה קיים בבריטניה, שם הוקמה בשנת 2011 ועדה עצמאית הנתמכת על-ידי גופים עסקיים ומשרדי ממשלה. הוועדה הציבה יעד של 33% לשיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, יעד שהושג בשנת 2018. קיימות יוזמות וולונטריות פרטיות נוספות, אולם למרות זאת, רובן הגדול של חברות הביטוח וההשקעות ממשיכות לשמר את המצב הקיים שבו לא ניתן ייצוג שווה לנשים בתפקידים בכירים. בחינת המציאות העסקית בישראל מלמדת שהשיח השיתופי, המדגיש את המחויבות המשותפת של הממשל ושל המגזר העסקי, אינו מביא לשינוי מהותי, או שהוא משפיע באופן איטי יותר מהמצופה. השיח שמעלה על נס את התמריצים החיוביים ואת המחקרים שמראים כי ייצוג גדול יותר של נשים בדירקטוריון מביא לגידול ברווחיות ולצמצום ברף השחיתות – לא הביא עד כה לשינוי משמעותי מספיק. לעומת זאת, כאשר בוחנים במבט השוואתי את ייצוג הנשים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות בישראל עולה ביתר שאת השפעתה של החקיקה בנושא. בתיקון משנת 1993 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), בו נוסף סעיף 18א לחוק, נקבע כי על חברות ממשלתיות לפעול לייצוג הולם של שני המינים, כאשר בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יש לתת ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים. עד להשגת אותו ביטוי הולם לייצוג כאמור, על השרים למנות, ככל שניתן בנסיבות העניין, דירקטורים בני המין שאינו מיוצג באופן הולם באותה עת בדירקטוריון החברה. חובת הייצוג ההולם השפיעה באופן ניכר על שיעור הייצוג של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, אשר כאמור כיום עומד על כ-43%. החוק אמנם דורש כי בחברות אלו יינתן לשני המינים ייצוג הולם, אולם אינו קובע מהו שיעור הייצוג שייחשב כייצוג הולם. בהחלטת ממשלה נקבע כי שיעור הייצוג ההולם הנדרש הוא 50% ("ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות", החלטת ממשלה מס' 1362, שנת 2007). לפיכך, אין מנוס מההבנה כי יש צורך בעדכון חוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – חוק החברות), בדומה לתיקון שנעשה בחוק החברות הממשלתיות. חברה ציבורית רשאית לקבוע את מספר הדירקטורים ואת מספרם המרבי והמזערי. עם זאת, היא מחויבת למנות שני דירקטורים חיצוניים (דח"צים), דירקטורים שאינם נבחרים על ידי בעלי העניין בחברה, אלא על ידי האספה הכללית של בעלי המניות בחברה. מבחינת ייצוג נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, החוק מתייחס לייצוג נשי מינימלי בקרב דח"צים וקובע בסעיף 239(ד) כי "בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני" (תיקון לחוק החברות משנת 2011). כך, ברוב החברות בהן מכהנות דירקטוריות חיצוניות, הן מהוות הנשים היחידות המכהנות בדירקטוריון. מכל זאת, ניתן ללמוד על השפעתה של חקיקת הייצוג השווה על מינוי נשים בדירקטוריונים ועל חשיבות החקיקה. החוק המוצע יוחל באופן הדרגתי, כך שיתאפשר לחברות להתכונן מבעוד מועד למהלך. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3833/25; הוסרה מסדר היום ביום כ"ז בסיוון התשפ"ד (3 ביולי 2024)). הצעת החוק זהה לפ/3833/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט' בתמוז התשפ"ד (15.07.2024) תיקון סעיף 117 1. בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד)." "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד)." "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד)." "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד)." "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד)." "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד)." "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד)." הוספת סעיף 219א 2. בחוק העיקרי, אחרי סעיף 219 יבוא: בחוק העיקרי, אחרי סעיף 219 יבוא: בחוק העיקרי, אחרי סעיף 219 יבוא: בחוק העיקרי, אחרי סעיף 219 יבוא: בחוק העיקרי, אחרי סעיף 219 יבוא: בחוק העיקרי, אחרי סעיף 219 יבוא: בחוק העיקרי, אחרי סעיף 219 יבוא: "ייצוג שוויוני לבני שני המינים בדירקטוריון חברה ציבורית "ייצוג שוויוני לבני שני המינים בדירקטוריון חברה ציבורית "ייצוג שוויוני לבני שני המינים בדירקטוריון חברה ציבורית 219א. (א) בהרכב דירקטוריון של חברה ציבורית יינתן ביטוי שיוויוני לייצוגם של בני שני המינים, כמפורט להלן: (א) בהרכב דירקטוריון של חברה ציבורית יינתן ביטוי שיוויוני לייצוגם של בני שני המינים, כמפורט להלן: (א) בהרכב דירקטוריון של חברה ציבורית יינתן ביטוי שיוויוני לייצוגם של בני שני המינים, כמפורט להלן: (1) בתקופה שמיום תחילתו של חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ד–2024, ועד תום עשר שנים מיום זה, יחולו הוראות אלה: (1) בתקופה שמיום תחילתו של חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ד–2024, ועד תום עשר שנים מיום זה, יחולו הוראות אלה: (א) אם הדירקטוריון מונה בין שניים לשלושה חברים, יינתן ייצוג לבני שני המינים; (ב) אם הדירקטוריון מונה בין ארבעה לחמישה חברים, לכל אחד מהמינים יהיו לפחות שני נציגים; (ג) אם הדירקטוריון מונה בין שישה לשמונה חברים, לכל אחד מהמינים יהיו לפחות שלושה נציגים; (ד) אם הדירקטוריון מונה תשעה חברים, לכל אחד מהמינים יהיו לפחות ארבעה נציגים; (ה) אם הדירקטוריון מונה למעלה מתשעה חברים, לכל אחד מהמינים יינתן ייצוג של לפחות 40% מכלל החברים בו. (2) בתום עשר שנים מיום תחילתו של חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ד–2024, לפחות 50% מהדירקטורים יהיו נשים. (2) בתום עשר שנים מיום תחילתו של חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ד–2024, לפחות 50% מהדירקטורים יהיו נשים. (ב) ועדת הביקורת תבדוק אם מינוי המועמד לכהונת דירקטור עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(א)(2) ובסעיף 239(ד), ותאשר בחתימת יושב ראש הועדה את מינוי המועמד, כתנאי לכניסת המינוי לתוקף. (ב) ועדת הביקורת תבדוק אם מינוי המועמד לכהונת דירקטור עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(א)(2) ובסעיף 239(ד), ותאשר בחתימת יושב ראש הועדה את מינוי המועמד, כתנאי לכניסת המינוי לתוקף. (ב) ועדת הביקורת תבדוק אם מינוי המועמד לכהונת דירקטור עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(א)(2) ובסעיף 239(ד), ותאשר בחתימת יושב ראש הועדה את מינוי המועמד, כתנאי לכניסת המינוי לתוקף. (ג) חברה ציבורית תדווח לרשות לניירות ערך אחת לשנה, על מספר הנשים המכהנות כחברות דירקטוריון, ועל מספר הדירקטורים שמונו בשנה החולפת ומספר הנשים מתוכם." (ג) חברה ציבורית תדווח לרשות לניירות ערך אחת לשנה, על מספר הנשים המכהנות כחברות דירקטוריון, ועל מספר הדירקטורים שמונו בשנה החולפת ומספר הנשים מתוכם." (ג) חברה ציבורית תדווח לרשות לניירות ערך אחת לשנה, על מספר הנשים המכהנות כחברות דירקטוריון, ועל מספר הדירקטורים שמונו בשנה החולפת ומספר הנשים מתוכם." תיקון סעיף 363א 3. בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: "(14) לא ניתן ביטוי שיוויוני לבני שני המינים בדירקטוריון של חברה ציבורית, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) לא ניתן ביטוי שיוויוני לבני שני המינים בדירקטוריון של חברה ציבורית, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) לא ניתן ביטוי שיוויוני לבני שני המינים בדירקטוריון של חברה ציבורית, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) לא ניתן ביטוי שיוויוני לבני שני המינים בדירקטוריון של חברה ציבורית, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) לא ניתן ביטוי שיוויוני לבני שני המינים בדירקטוריון של חברה ציבורית, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) לא ניתן ביטוי שיוויוני לבני שני המינים בדירקטוריון של חברה ציבורית, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) לא ניתן ביטוי שיוויוני לבני שני המינים בדירקטוריון של חברה ציבורית, בניגוד להוראות סעיף 219א." תחולה 4. חוק זה יחול על חברה ציבורית שנרשמה לאחר יום תחילתו של חוק זה, ושלוש שנים לאחר יום התחילה, על כל חברה ציבורית. חוק זה יחול על חברה ציבורית שנרשמה לאחר יום תחילתו של חוק זה, ושלוש שנים לאחר יום התחילה, על כל חברה ציבורית. חוק זה יחול על חברה ציבורית שנרשמה לאחר יום תחילתו של חוק זה, ושלוש שנים לאחר יום התחילה, על כל חברה ציבורית. חוק זה יחול על חברה ציבורית שנרשמה לאחר יום תחילתו של חוק זה, ושלוש שנים לאחר יום התחילה, על כל חברה ציבורית. חוק זה יחול על חברה ציבורית שנרשמה לאחר יום תחילתו של חוק זה, ושלוש שנים לאחר יום התחילה, על כל חברה ציבורית. חוק זה יחול על חברה ציבורית שנרשמה לאחר יום תחילתו של חוק זה, ושלוש שנים לאחר יום התחילה, על כל חברה ציבורית. חוק זה יחול על חברה ציבורית שנרשמה לאחר יום תחילתו של חוק זה, ושלוש שנים לאחר יום התחילה, על כל חברה ציבורית.