חומר רקע
1
עדות
קטין ונפגע עבירת מין או סחר בבני אדם בהליך אזרחי
שלא בפני הנתבע
נייר עמדה מטעם מכון "משפטי ארץ" עבור ועדת חוק ומשפט בכנסת בעניין
'הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס10
) (עדות קטין ונפגע עבירת מין או
סחר בבני אדם בהליך אזרחי), התשפ"ד–
2024
עו"ד וטוען רבני אברהם קלמנזון
המסמך אינו משקף בהכרח את עמדת המכון
1.
תקציר והמלצות
1.
על פי המשפט העברי אין מקבלי ן עדות
אלא
.בפני בעל דין
2.
,כאשר אין מדובר ב"דיני נפשות" יש מספר חריגים לכלל זה
ב ין היתר רשאי בית הדין
לח רוג הכלל האמור כאשר
יש חשש ש
אילוץ העדים להעיד בפני בעל דין
, תפגע ב יכולת לקבל
עדות תקי
נה .
3.
בית הדין רשאי לעשות
כן א ף במקרים בהם אין הוכחה ברורה לכך שהעדות תפגע אם העד
.יאולץ להעיד בפני בעל הדין
4.
כאשר אנו מדברים ,אך על תובענות אזרחיות
מתגבר ת יכולת בית הדין לסטות מעקרון
קבלת
.עדות בפני בעל דין
5.
במקורות המשפט העברי מצאנו התייחסות רגישה למורכבותן של עברות
מין
, ל קושי הרב
בהוכחתן באמצעות כללי הראיות ו
סד
רי הדין המקובלים, ו לקושי של הנפגעים להעיד כנגד
הפוגע . בין היתר היו מהפוסקים שקבעו שבגין
כך, וב
גין הצ
ורך לת
קן את החברה
בנושא
זה ,ניתן וראוי ל קבל את עדות הנפגעים גם שלא בפני .בעל דינם
6.
ככל ובתי המשפט ישמרו על ההסדרים שנקבעו בהצעת החוק במטרה לה גן על זכויות
הנתבע, הרי ש
על פי המשפט העברי יש בסיס איתן עוד יותר לקבל
עדויות אלו, גם שלא
בפני .הנתבע
2.
.מבוא
" מטרתו של נייר עמדה זה להביא את עמדת המשפט העברי באשר להצעת החוק
הצעת חוק לתיקון
'סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס10
) (עדות קטין ונפגע עבירת מין או סחר בבני אדם בהליך
אזרחי), התשפ"ד–
2024
."
בהצעת החוק הנידונה מוצע
לאמץ אל הדין האזרחי
חלקים מ ההסדר הקיים
בדין הפלילי
, במ
ס גרת
ה חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי"ח-
1957
, באשר ל
הקלות לה ם זכאים עדים
קטי ,נים
2
נפגע
י
עביר
ו ת מין
וכן נפגעי סחר בבני אדם. על פי הצ
עת החוק, ב תובענות אזרחיות
י נז קיות בגין
העבירות המנויות
, רשאי בית המשפט
.להורות כי העד ימסרו את עדותם שלא בפני הנתבע
מובה ר כי
בית המשפט לא יחליט כ אמור אלא לאחר ש
אלא לאחר שנתן הזדמנות ל נתבע להשמיע
את טענותי
ו שו נעשו הסידורים הדרושים כדי
ל
אפשר לבית המשפט ולנ תבע
,לצפות בעדות ושתינתן
ל
נתבע האפשרות לשמור על קשר עם עורך דינו במהלך העדות ולהציג באמצעותו ש.אלות לעד ה צעת
החוק אף ממליצה לוועדה לשקול לקבוע כי במקרים אלו בהם אושרה עדות שלא בפני הנתבע
והנתבע לא מיוצ ,ג
יינתן לנתבע ייצוג מטעם המדינה אף שמ
דוב
ר בדין אזרחי, ולא פ .לילי
בנייר עמדה זה נבקש להצ יג את עמדת המשפט העברי ב.נושא זה
3.
החיוב לקבל עדות רק
בפני בעל י ה דין
עקרון יסוד בדיני העדויות
והראיות במשפט העברי הינו שאין מקבלי ן עדות אלא בפני בעל הדין .
עקרון זה נלמד
בתלמוד כבר
ת
למוד מפסוקי התורה :
1
"
והועד בבעליו ולא ישמרנו"
)(שמות, פרק כא, פסוק כט , אמרה תורה: יבא בעל השור
ויעמוד על שורו .
וכפי שנ פסק להלכה:בשולחן ערוך2
.אין מקבלים עדות שלא בפני בעל דין; ואם קבלו, אין דנין על פיו
על חשיבותו של כלל זה ניתן ללמוד מהמ
תואר בתלמוד
בדבר
הניסיון להע מ יד לדין את ינאי המלך
ב גין הרג חכמי ישראל על ידי עב
דיו.
למרות האלימות הרבה והפחד,מפני ינאי המלך
הבהיר נשיא
הס
נהדרין שאין לד ון את ינאי המלך
אלא בפניו , ובשל כך שהפחד מפניו מנע את הרשע
תו, נקבע מא ז
שאין דנים
את מלכי ישראל בעל כורחם.
3
אמנם, היו ש
סייגו את הנאמר
, ו
קבעו ש איסור התורה ה
נלמד מהפסוקים
לקבל
מתי
יחס א ך לאיסור
לקבל עדות שלא בפני בעל דין ב
דיני נפשות , כפי שהיה במקרה ,של ינאי המלך
א ך כאשר מדובר
ב
דיני ממונות, מדובר באיסור בחומר
ה פחותה
)"("דרבנן.
:כדברי הרשב"א4
1 בבא קמא, קיב ע"ב.
2
שולחן ערוך חושן משפט
סימן כח סעיף טו .
3 סנהדרין ,יט ע"א .
4 חידושי הרשב"א, בבא קמא ,קיב ע"ב.
3
הוה הוא חולה או עדיו שמבקשים ללכת למדינת הים היאך מקבלין והתורה אמרה והועד
בבעליו, וי"ל דעיקר קרא לגבי שור דהוא בדיני נפשות כתיב ובדיני ממונות אסמכתא
בעלמא ומדרבנן.
מסקנת
,הרשב"א התקבלה להלכה
ו בהתאם לכך נקבע כי
בכל הנוגע לדיני ממונות
איסור זה
נאמר
,על דרך הכלל
ו
הפוסקים מנו
מספר
נס יבות חריגות המצדיקות
קבלת
עדות גם
שלא בפני בעל דין
כאשר הנסיבות
מ
צדיקות זאת.
4.
החריגים לכלל קבלת עדות בפני בעל דין
לצד
ה עיקרון הכללי המורה
שאין לקבל עדות שלא בפני בעל דין הן בדיני נפשות והן בדיני ממונות ,
פוסקי ההלכה הבהירו
שישנם מספר חריגים לכ .לל זה5
אחד מהחרי גים הינו מצב בו יש חשש המורה
כי ככל והעדים ידרשו להעיד מול בעל הדין, הרי שהם יפחדו להעיד ולא יוכלו לדבר בצורה חו .פשית
כדברי הרמ"א6
:
אם הבעל דין הוא א ל ם, והעדים יראים להגיד לפניו, מקבלין העדות שלא בפניו, ודנין
.על פיו
"בעל דין א םל " ע ניינו בבעל דין שבגין פחד בעלי דין ועדים מפניו, נקבעו לו סדרי דין וראיות
ח .ריגים
בין היתר נקבע שלעיתים ניתן להטיל עליו את נטל הראיה אף
בניג וד לכלל "המוציא מחברו עליו
."הראיה
לעניין האפשרות לה
פוך את נטל ההוכחה
ולהטילו על
"בעל דין א םל"
בגין הפחד להעיד
כנגד ,ו7
הרמ"א
הבהיר שניתן לעשות זאת רק ב "מקרים בהם "יש הוכחה8
שהעדים אכן מפחדים
מבעל
הדין זה
. ברם, יושם אל לב ש הדרישה להביא הוכחה לפחד העדים לא הובאה על ידו בכל
הנוגע לא
פשרות להעיד שלא בפניו
, ומכאן לכאורה ניתן להסיק ש ככל והדיין מתרשם שהעדים אכן
מפחדים, לא נדרש לעמוד ב רף ראייתי נוסף בכדי לפתור את העדים מלהעיד בפני
אותו בעל דין .
9
5 להרח
בה ראו
'אליאב שוחטמן "סדר הדין בבית הדין הרבני", עמ951
"(תשע.)א
6 הגהות הרמ"א על השולחן ערוך, חושן משפט, סימן כח, סעיף טו .
7 דין הנלמד מהתלמוד ,
כתובות כז"ב ע, בדבר "
עובדא דמרי בר איסק".
8
שולחן ערוך, חושן משפט, סימן כח, סעיף.ה
9
וראו
בדברי
"הרב אלחדד בספר "ביכורי אשר
, חלק ב, סימן כ"ה ,אשר הסיק מכך שדברי
הרמ"א לעיל ליד ציון ה"ש
8
,, לא הובאו על ידי השולחן ערוך שהשולחן ערוך לא הצריך
להוכיח את פחד העדים גם ב
אשר להפיכת נטל הראיה .
אמנם שוחטמן , לעיל ה"ש5
', עמ958
, כו
תב שחו בת ההוכחה נאמרה
גם באשר ל אפשרות לפתור מחובת העדות בפני
בעל דין, אך ה
סמ"ע
, שם, סימן קטן כט, שעליו מסתמ ך
בכך שוחטמן , כתב את דבריו על הנאמר בסעיף ה', אודות
העברת נטל הראיה, ולא אמר כן באשר
לסעיף ט"ו העוס ק באפשרו לפתור מ
חובת ה.עדות בפני בעל דין להפ ך. על כך
הוא" כותב
כיון דאין מדקדקים בזה כ"כ מקילינן ג"כ בהא."
4
לאור דברים אלו נהגו בתי הדין הרבניים ל אפשר
לקבל עדות שלא בפני בעל דין ב מצבים רגישים
בהם ני כר ש
עמידה על עקרון קבלת העדות בפני בעל דין, תסב נ
זק לעדים או לאיכות העדות :
10
( .פו1
) עדים מעידים בעל-פה, כל אחד שלא בפני הבא אחריו, בפני בית-
הדין ובפני
בעלי -הדין ובאי-כוחם; אולם בית-הדין רשאי להחליט לשמוע עדות שלא בפני בעל -
דין ובא-
.כוחו, אם ראה סיבה מספקת לכך לפי הדין
כך למשל באחד המ קרים
בחר בית הדין ל שמוע
עדות קטינים בבית פרטי, וזא
ת "
כדי שלא להטיל
אימה יתירה על הילדים בשמיעת דבריהם באולם ביה"ד, ולאפשר להם התבטאות חפשית כפי
שאפשר".
11
בהערת אגב י
ין צו , כי היו שהבהירו שהאפשרות לפתור
מהח ובה להעיד בפני בעל דין בגין כך שמדובר
ב "בעל דין א םל"
,
לא נאמרה"באשר ל"דיני נפשות .
12
מכאן לכאורה
היה ניתן להסיק שהאפשרות
לפתור את העדים המנויים
בהצעת החוק מהחובה להעיד בפני בעל הדין,
אמורה ר ק באשר לדין
.האזרחי, ולא באשר לדין הפלילי אך הדין הפלילי אינו מעניינה של הצעת
החוק שעל הפרק, ו לעת
עתה
אך נציין שאין מדובר במסקנה הכרחית מ
שום שלא ברור שהדין הפלילי במדינת ישראל , שווה
."לעניין זה ל"דיני נפשות13
5. החשש שבסוגי העדויות האמורים, עדות בפני הנתבע תפגע באיכות העדות
בקרב פוסקי ההלכה מצאנו מספר מקורות המלמדים אותנו על מורכבות,פגיעות מיניות
על הקושי
הראייתי
לה
וכיחן ו
הקוש
י הרב של ה
נפגעים להעיד
.בפני הפוגע14
מ מקורות
אלו ניתן ללמוד ש
אף שלא מ צאנו בכך כלל גורף,
לעיתים
ראוי לח
רוג
בתובענות אלו מ דיני
הראיות והעדויות בשביל להקל על הנפגעים להוכיח את ה עבירה שנעש תה הם ב, ו בין היתר
לקבל
עדות
ם אף
שלא בפני בעל די
נם.
זאת
אף ב
מטרה לתקן את החברה ול
מנוע מעברייני מין לנצ
ל
את
הקושי הראייתי ו חולשת הנפ
געים, בשביל להתחמק מנשיאה ב .עונש
10
תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג.
11
ראו
פסקי דין רבניים
, כרך ט ,
פס"ד המתחיל בעמוד168
,ב 'עמ170
.
12
ראו שו"ת ,תרומת הדשן
.סימן קעו
13
על השאלה האם בהכרח יש לראות בדין הפלילי הנהוג
ב
מדינת ישרא
ל "דיני נפשות ", ראו
א הרון
אנקר "י סודות
ב
משפט ה
פלילי
"העברי
משפטים
כד177
(
1994
); וכן בספרו של הרב עדו רכניץ מדינה-
)כהלכה (תשע"ח.
14
להרחבה ר או ,"מיכאל ויגודה "נפגעי עבירות מין בהליך הפלילי פרשת השבוע
497
)(תש"ף ;הרב יאיר פרנק, "
אזהרת
ציבור מפני פוגע בענייני עריות", תחומין מב,
'עמ269
;)(תשפ"ב
הרב יעקב אריאל, "
סמכות הנהגה ציבורית בענייני
מוסר" , תחומין לא ', עמ181
;)(תשע"א
הרב יהושע שפירא "טיפול הנהגה ציבורית בפוגעי מין", תחומין לז ', עמ
281
(תשע"
)ז ;אברהם קלמנזון ,
"העסקה של אדם שהורשע או שמואשם בהתעללות בחסר ישע לאור המשפט העברי" נייר
( עמדה מטעם מכון משפטי ארץ עבור ועדת חוק ומשפט בכנסת2023
.)
5
השואל ומשיב [הרב
,יוסף שאול הלוי נתנזון, גליציה1810
–
1875
]
15
נשאל באשר למספר נערים אשר
העידו.שבילדותם, בשעה שלא היו כשרים לעדות, המלמד שלהם פגע בהם מינית בצורה קשה ב טרם
שהשאלה הגיע לפת חו של הרב נתנזון, סרבו מספר
רבנים לקבל את עדות הנפגעים.
,על פי ההלכה בגלל שה נפגעי ם העידו על תקופה בה היו ,עדיין קטינים
לא די בעדות
ם
בשביל להרשיע
אדם, ולכאורה לא הייתה הצדקה להעביר את המלמד מתפקידו. אלא שהרב נתנזון הסתמך על
"תקנת הקדמונים", שעל פיה ניתן לחרוג מכללי הראיות כאשר האירוע התרחש במקום בו לא
,רגילים להיות כשרים לעדות16
,וקבע כי כאשר מדובר בעבירות שבאופן טבעי נעשות בסתר
והעבריינים מנצלים את חוסר הישע של הקורבנות בשביל לפגוע בהם מתוך ידיעה שלא יהיו ראיות
בכדי להרשיעם, הרי שדי בעדות הקורבנות בשביל להרחיק אדם ממשלח יד זה, אף כאשר יש פגם
באמינות העדות .
כתגובה לפסיקתו של הרב נתנזון פנו אליו
ה
רבנים ש קודם לכן סרבו לדון בשאלה והעלו מספר
ו טענ ת על פסיקתו זו. בין השאר נטען כי אסור היה לשמוע את עדות התלמידים שלא בפני
המלמ .ד
ה
רב נתנזון השיב ש
אף אם ייתכן ו מעיקר הדין ,לא ניתן לפסול לחלוטין את המלמד מכשרותו
ב של
חשיבות הצורך להרחיק מהאיסור ול ,מנוע פגיעות מיניות
יש
לחרוג מהכלל של גביית עדות בפני
בעל
דין , והוא אף רומז17
ל
קושי הרב של ה מתלוננים
ולפגיעה הנוספת שתגרם להם עם יעידו בפני
הפוגע:
ואני מוסיף שכן מבואר גם לענין עדות א' דקי"ל"דטוביה חטא וזיגוד מנגד " [ביטוי
ש :משמעותו?כיצד ייתכן שאדם אחד יחטא ואדם אחר ייענש
]א.ק
ומבואר בש"ע חו"מ
סימן כ"ח דאם הוא לאפרושי מאסורא שרי
]...[
שאנו אומרים שמלמד תינוקות צריך להיות
ירא וחרד לדבר ד' יותר משאר בני אדם וכאן אנו רואין דהוא קל, ע
ל כן
צריכין אנו להרחיקו
שישוב בתשובה שלימה
. אם כן על זה לא שייך
שום קבלת
עדות שלא בפני בע"ד[
כלומר לא
שייך איסור]קבלת עדות שלא בפני בעל דין. א.ק
וכל שנשמע עליו קול כזה כדאי בזיון וקצף
שיהיו מלמד שם עד שישוב בתשובה שלימה .
ומ"ש דכבר נפסלו כיון שקבל עדות שלא בפני
בע"ד, הנה רואה אנכי שבשביל זה לא רצו לקבל העדות תחלה, שאם יקבלו אחרים בודאי
לא ירצה לבא לפניהם וא"צ לבא לפניהם וגם מתיראים לקבל עדות .
15
שו"ת .שואל ומשיב מהדורה קמא, חלק א, סימן קפה
16
.ראו דברי הרמ"א, חושן משפט, סימן לה, סעיף יד
17
א ף
הרב רפאל קרויזר הבין כ ך את דבריו ורמזיו של הרב נתנזון, ראו בספר רבנות משפח
ה וקהיל
ה,
הרבנות הראשית
לישראל
.(תשע"ח) עמ' מב
6
,אף שאין זה עיקר נייר עמדה זה18
נציין שפוסקי ההלכה הבינו היטב את מו רכבות והרגישות הרבה
של פגיעות מיניות ,. הבנה זו הובילה את פוסקי ההלכה לחרוג מסדרי הדין והראיות המקובלים
ב
כדי לנקוט בצעדי מנע שונים שנועדו למנוע פגיעה נוספת.
19
,ברוח זו בפני הרב בנימין בן מתתיה [טור
קיה ,
1475
-
1545
],
20
הובאה תביעת נזיקין שהגישה
משפחתה של
נערה
ש
נפטרה זמן קצר לאחר
שלטענתם.הותקפה מינית על ידי הנתבע
למרות
ש הנערה עצמה לא העידה על כך
מעולם, ו
כנגד ה נתבע היו ,ראיות נסיבתיות בלבד הרב בן מתתיה
דן במקרה ארוכות
ומד
ב
ריו לאורך התשובה עולה הכרה רגישה ב עומק הקושי של נפג עי עבירות מין
לתאר את אשר עבר עליהם
, והוא אף ה
כיר באפשרות לחייב בנ זיקין ובפיצוי ש
יקום את הנתבע א ף
בלא עדות הנפגעת :
פשיטא שהיה לה בושת גדול להתקרב אצלה בחבוקיו ונשוקיו,
,וכיון שמתה מאותו בושת
.שנגלה קלונה לעין כל, מה בושת גדול ורב מזה? ומי יודע אם גם אנסה ודאי ובעלה כיון
שאמה מצאו מגפפתה ומנשקתה על כרחה שיש לחייבו גם בצער ואפילו שהיתה יראה
לגלות דבר זה מכל מקום חייב בצערה
6. קבלת עדות שלא בפני ב על דין כאשר
זכויות הנתבע
נשמ
רות
ב
הסדרים
אחרים
בהצע ת החוק
שעל הפרק מובהר כי כאשר מורה השופט לקבל את הע דים שלא בפני הנתבע, עליו
לנקוט באמצעים שונים שי .צמצמו את הפגיעה הנגרמת בכך לנתבע על השופט לוודא כי נעשו
הסי דורים
הדרושים כדי ל
אפשר לבית המשפט ולנ
תבע
,לצפות בעדות ואף נקבע כי יש
לא פשר לנתבע
לשמור על קשר עם עורך דינו ולהציג באמצעותו ש.אלות לעד
על פי המשפט העברי דומה כי עמידה
ב
תנאים אלו מ חז קת
את האפשרות לסטות מ
החובה להעיד ב .פני בעל הדין
18
להרחבה נוספת ראו
אברהם קלמנזון ,
"העסקה של אדם שהורשע או שמואשם בהתעללות בחסר ישע לאור המשפט
( העברי" נייר עמדה מטעם מכון משפטי ארץ עבור ועדת חוק ומשפט בכנסת2023
.)
19
,כך למשל הריב"ש הורה להרחיק אדם מאישה הטוענת שהוא מטריד אותה בסתר
.שו"ת הריב"ש, סימן רסה
20
שו"ת .בנימין זאב, סימן קלב
7
כך ,י ש
מהפוסקים שכתבו ש
די ב
נוכחות בא כוח ו של בעל ה דין
בכדי לעמוד בדרישת העדות בפני
בעל דין .
21
וכך, יש מ
פוסקי זמננו שכתבו ש ב די
צפיית בעל הדין בעדו
ת באמצעות וו ידאו בשביל
.לעמוד בחובת קבלת עדות בפני בעל דין22
בנוסף , ייתכן ש
ה עובדה שבבתי המשפט מקפידים על פרוטוקול כתוב ומסודר, מ קהה אף היא
מעוצמת האיסור לקבל עדות שלא בפני בעל דין, ו
מאפשר
ת לע
שות זאת ב
נסיבות אלו.
הראשונים
נחלקו בשאלת מעמדה של עדות שבכתב. לדעת רבנו
תם ניתן ל,קבל עדות שבכתב23
אך לדעת רש"י24
לא ניתן לקבל עדות זו
ועל העדים להעיד בעל פה בפני ב ית הדין
ובעל
י הדין". כדעת רש
י נפס ק
להלכה בשולחן ערוך:
25
)העדים ששלחו עדותן בכתב לבית דין, אינו עדות, דכתיב: על פי שנים עדים (דברים יז,ו
.מפיהם, ולא מפי כתבם הגה: וכן נוהגין; ודלא כיש מכשירין אם העדים ראויין להעיד ואינם
)אלמים (טור בשם ר"ת.
למרות שדעתו של רבנו תם נדחתה להלכה
, חלק מהנושאי כלים לשולחן
ערוך כתבו כי כאשר יש
צורך חשוב ב
כך שהעדות תנתן בכתב, ניתן ל הסתמך על דעת רבנו תם ולקבלה. כך למשל הסמ"ע
כתב שניתן לקבל עדות בכתב מתלמיד חכם ולהקריאה בפני בעל דין אפילו של א בנוכחות התלמיד
חכם ,
וזאת משום
ש
כפיית התלמיד חכם להופיע ולהעיד בבית הדין
.תסב לו ביזיון26
מדברי הסמ"ע , ומדברי ה
נתיבות משפט שהלך בעקבותיו ,
27 נ
למד לאחרונה בבית הדין הרבני ה
גדול ,
שבשעת הצורך מקבלים עדות גם שלא בפני בעל דין, ו עריכת פרוט וקול
ונוכחות אב י כוחם של
הצדדים, ב
מצמצ מת
את ה
בעייתיות ש
בקבלת עדות שלא בפני בעל דין :
במקרה שלפנינו, השתכנעו דייני בי"ד קמא שיש לחוש למניעת עדות של העד אם
.יצטרך להעיד בפני בעל דין, ובכגון זה חובה עליהם לקבל את עדותו שלא בפני בע"ד
בפרט שביה"ד צמצם את החשש משקר, הן מחמת שהעדות נרשמת בפרוטוקול
]...[
ו כיון שהעדות נאמרת בפני ב"כ הצדדים, מוקטן החשש, וכאשר בי"ד נוכח שהעד
21
מדברי הבית יוסף, חו
שן משפט, סימן ש
פח, סעיף טז , עולה ש מדברי הרשב"א נלמד ש מעיקר הדין שליח יכול להתייצב
בפני ב .ית הדין ולקבל עדות במקום בעל דין
וראו בתשובת
שו"ת שואל ומשיב מהדורה חמישאה סימן עב " :
ולפמ"ש
הם שני ענינים נפרדים ובאמת לענין עדות מועיל אפטרופוס ושליח כמ"ש הרשב"א "
22
ראו למשל ב
תי ק(
אזורי
)ירושלים1367168
/ פלונית נ' פלוני (נבו24.5.2023
)
; וכן במאמרו
של
הרב אבישי נתן
מייטליס "קיום הליכי דין וקבלת עדות בסקייפ ובזום "
-
https://www.yeshiva.org.il/midrash/44775
23
תוספות
כתובות כ
"א ע ד"ה ורבי יוחנן.
24
ראו בטור
, חוש,ן משפט סימן כח .
25
שו,לחן ערוך, חושן משפט
סימן,כח
סעיף
יא .
26
,סמ"ע, שם
ס"ק מב .
27
ראו
נתיבות המשפט ביאורים,
,שם ס"ק ו .
8
חושש להעיד בחופשיות מחשש לפגיעה בו או בפרנסתו, ע"י בע"ד או סביבתו, חובה
.עליו לקבל את העדות שלא בפני הבע"ד
7. סיכום ומסקנות
המשפט הע ברי מורה כי עדות תינתן .רק בפני בעלי הדין
אמנם לכ
לל זה יש מ ספר חריגים, לכל
הפחות"כאשר אין מדובר ב"דיני נפשות.
בין היתר נקבע כי כאשר מדובר
ב "בעל דין א םל",
אשר
,יש חשש שהעדים לא יעיזו להעיד כראוי בפניו
ניתן לקבל
.עדות שלא בפני אותו בעל דין
הוצע, כי
מלשון הרמ"א עולה כי בית הדין רשאי לעשות כן אף במקרים בהם אין הוכחה ברורה לכך שהעדות
.תפגע אם העד יאולץ להעיד בפני בעל הדין
בקרב פוסקי ההלכה מצאנו מספר מקורות המלמדים אותנו על מורכבות,פגיעות מיניות
על הקושי
הראייתי
לה
וכיחן , ו
הקוש
י הרב של ה
נפגעים להעיד בפני הפוגע. מ מקורות
אלו ניתן ללמוד ש אף
שלא מ צאנו בכך כלל
גורף,
לעיתים
ראוי לח
רוג בתובענות אלו מ
דיני הראיות והעדויות
בשביל להקל
על הנפגעים להוכיח את הפגיעה
, ו בין היתר
.לקבל עדות שלא בפני בעל דין
זאת אף בכדי
לתקן את
החברה ול
מנוע מעברייני מין לנצ
ל
את
הקושי הראייתי ו
חולשת הנפ
געים
בשביל להתחמק מנשיאה
ב .עונש
ממסקנת הדברים באשר ל נפגעי עבירות מין
ראוי אף לג
זור בא שר לסוגי עביר ות ופגיעות נ וספות
ב הן הקושי הרב של הנפגע לעמוד מול הפוגע, יוביל לכך שאילוץ ה
נפגעים להעיד
בפני
הנתבע , תפגע
ב יכולתם לתת עדות
מיטבית באופן ש
יסייע לעשיית צדק ולהגנה על האינ טרס החברתי במלחמה
.בעבירות אלו
ככל ובתי המשפט ישמרו על ההסדרים שנקבעו בהצעת החוק במטרה להגן על זכויות הנתבע, הרי
.שעל פי המשפט העברי יש בסיס איתן עוד יותר לקבל עדויות אלו, גם שלא בפני הנתבע
בהתאם לכל האמור הצעת החוק עולה .בקנה אחד עם מקורות המשפט העברי ויש לברך עליה