חומר רקע

1 י"ב ,בתמוז התשפ"ד18 ביולי2024 מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה אל: חברי ועדת החוקה מסמך הכנה מ טעם הייעוץ המשפטי לוועדה לדיון ביום.2024 .7 21 בהצעת חוק נציבות לתלונות הציבור על שופטים (תיקון– מינוי הנציב), התשפ"ד- 2024 /(פ4691/25 ) – הכנה לקריאה ראשונה ב .הצעת החוק מוצע לתקן את אופן המינוי של נציב תלונות הציבור על שופטים על- ,פי הדין הקיים הנציב מתמנה בידי הוועדה לבחירת שופטים, מתוך מועמדים ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון בוחרים במשותף. במקום זאת מוצע ש הכנסת תבחר את הנציב בהצבעה חשאית ומינויו הפורמלי ייעשה בידי.נשיא המדינה עוד מוצע כי במקרה שהוגשו ,לבחירת הכנסת שני מועמדים או יותר הרוב הדרוש בהצבעה בכנסת לבחירה בין המועמדים יהיה של70 חברי כנסת. רקע כללי 1. נציבות תלונות הציבור על שופטים היא יחידה במשרד המשפטים ש הוקמה ב חוק נציב תלונות הציב ור על שופטים משנת2002 :(להלן החוק) . הנציבות הוסמכה לברר תלונות על התנהגות נושאי משרה שיפוטית במסגרת מילוי תפקידם, לרבות בדרך ניהול משפט על ידם (ל מען הנוחות נשתמש במונח "שופט", אך הנציבות מוסמכת לדון בעניינם של שופטים ורשמים בערכאות ה ,"שיפוט ה"רגילות בשיפוט הצבאי, וכן של נושאי משר ה שיפוטית :במערכות השיפוט הדתיות )דיין לפי חוק הדיינים, קאדי, קאדי מד'הב ודיין של בית דין של עדה נוצרית. 2. הנציבות עוסקת בתלונות פרטניות על התנהלות שופטים ולא בביקורת מערכתית, ו בין היתר מטפלת בתלונות ב:נושאים אלו )(א התמשכות הלי ;כים או עיכוב במתן החלטות ופסקי דין)(ב ,ליקויים בניהול המשפט דוגמת דחייה שלא לצורך של מועדי דיון, התחלת דיונים באיחור, אי- קיום דיונים במעמד הצדדים וליקויים ברישום ;הפרוטוקול)(ג התנהגות בלתי ראויה של השופט, כשהכוונה לשימוש במילים או ביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, יצירת אווירה מתוחה וחוסר שליטה באולם הדיונים וכיו "ב; ו- )(ד ,פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי בעיקר הימצאות שופט בניגוד עניינים ו פגיעה בזכות הטיעון או בזכות להישמע במשפט (נציבות תלונות הציבור על שופטים , דין וחש בון שנתי לשנת2023 ', בעמ4 .) 3. לפני שהוקמה הנציבות, לא היה גוף ש ריכז את התלונות על נושאי המשרה השיפוטית , והבקרה נעשתה בידי גופים שונים ש רובם בתוך מערכת המשפט עצמה . ביקורות שהושמעו על היעדר,מוסד עצמאי מוסדר ונגיש שיוכל ל ברר את תלונות הציבור בנושא זה עמדו ברקע חקיקת החוק בשנת2002 . 4. האופן שבו בחר המחוקק לעצב את מוסד הנציבות משקף גישה שנועדה לשלב בין שני עקרונות מרכזיים– הרצון שיתקיים מוסד ביקורת עצמאי וחיצוני למערכת המשפט שישמש כתובת לתלונות הציבור הרחב ויתרום לשיפור איכות השירות הניתן על ידי השופטים (עקר ון האחריותיות), לצד שמירת העצמאות השיפוטית אשר נחשבת מרכזית וחיונית לכל משטר דמוקרטי )(עקרון העצמאות השיפוטית . 5. בהתאם ,לאיזון זה שקבעה הכנסת החוק כולל מצד אחד מנגנונים שנועדו לעגן את סמכויות הביקורת העצמאיות של הנציבות :, ובכלל זה עצם הקמת ה כ גוף ביקורת עצמאי ונפרד מהמערכ ת השיפוטית ; מתן עצמאות לנציב לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון ; ו,קביעת סמכויות הנציב לעניין תוצאות הבירור שערך החמורה שבהן- סמכות להמליץ לוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט (סעיפים2 , 20 ו- 22 )(ה )לחוק . 2 לצד זאת, החוק כולל גם מ נגנונים שתכליתם להבטיח כי לא תיפגע עצמאות ואי- תלות השופטים. ,כך למשל החוק קובע כי הנציבות אינה מוסמכת לבחון את תוכן ההכרעות השיפוטיות אלא רק את אופן התנהגות השופט במסגרת מילוי תפקידו ואופן ניהול המשפט על ידו, ומעוגנת בו הוראת אי- תלות מפורשת לנציב ולעובדי הנציבות (סעיפים 14 , 17 ו- 26 .)לחוק 6. אחד המנגנונים שמשקפים באופן בולט את האיזון שעיצב המחוקק, הוא זה המסדיר את אופן המינוי של הנציב הקבוע בסעיף3(ב) לחוק, שלפיו- הנציב יתמנה בידי הוועדה ל בחירת שופטים שבחוק-יסוד: השפיטה , לפי הצעה משותפת של שר המשפט ים ו נשיא בית המשפט העליון. השינוי בנקודת האיזון שב סעיף זה עומד במרכז התיקון המוצע בהצעת החוק . התיקון המוצע 7. בהצעת החוק מוצע לבטל את ההסדר הקיים שלפיו נציב תלונות הציבור על שופטים נבחר בידי הוועדה לבחירת שופטים, מבין מועמדים שמציעים ביחד שר המשפטים ונשיא בית המשפט העל יון. במקומו מוצע לקבוע כי הכנסת תבחר את הנציב בהצבעה חשאית ., ובעקבות כך הוא יתמנה לתפקידו בידי נשיא המדינה המועמדים י וצעו לכנסת בידי שר המשפטים או בידי10 .חברי כנסת עוד מוצע להשמיט את ההוראה הקובעת לעניין המינוי כי "מעמדו הציבורי של אדם והיכרותו עם מערכת המשפט יובאו בחשבון לענ י ין הצעת מועמד לנציב ולענ י ין מינויו" (סעיף 3 .)(ג) לחוק הקיים שמוצע כעת לבטל 8. לפי דברי ההסבר להצ עת החוק , הצורך בתיקון עלה נוכח משבר מתמשך סביב מוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים, כאשר כהונת הנציב האחרון הסתיימה ביום11.5.2024 .ומאז טרם מונה לו מחליף זאת בשל חוסר הסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון על מועמד מוסכם. הצעת החוק מבקשת לפיכך למנוע .סיטואציה שבה בהיעדר הסכמה לא ממונה נציב,לפי דברי ההסבר יתרון נוסף בתיקון הוא ששופטי בית המשפט העליון לא יהיו מעורבים בבחירת הנציב, שכן חלק מתפקיד הנציב הוא לדון.גם בתלונות שמוגשות בעניינם שאלות לדיון 1 . ?האם יש הצדקה להוציא את הגורמים המקצועיים מהליך הבחירה של הנציב 9. ,כמתואר לעיל ככלל, התפיסה העומדת ביסוד מוסד ,נציבות התלונות על שופטים היא ה ניסיון לאזן בין שני עקרונות נוגדים– האחד, עקרון העצמאות השיפוטית– קרי: הרצון שלא לפגוע באפשרות של השופטים לפעול ללא מורא, ללא השפעות חיצוניות, ובהתאם למרות הדין. השני, עקרון האחריותיות שמשמעו קיום ביקורת על התנהגותו והתנהלותו של השופט במסגרת מיל .וי תפקידו ובפרט בעת ניהול המשפט 10 . במהלך הליכי חקיקת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (בשנים2001-2002 ) התלבטה ועדת החוקה ביחס .לאיזון הראוי בין שני העקרונות שהוזכרו לעיל בכלל זה, עלתה השאלה האם לקבוע בתנאי הכשירות כי הנציב יהיה רק שופט בדימוס, האם לערב את הכנסת בהליך הבחירה, ומה יהיה .מעמדו של הנציב ביחס למבקר המדינה כך, אף כי ,בהצעת החוק המקורית שאושרה בקריאה הטרומית דובר על כך שהנציב ימונה בהחלטה של הכנסת בהמלצת שר המשפטים וועדת החוקה, בעקבות דיוני הוועדה, בהצעת החוק שהובאה לקריאה הראשונה הוצע כי המינוי ייעשה בוועדה ציבורית בת שישה חברים, שרק שניים מחבריה נבחרי ציבור (שר המשפט ים ויו"ר ועדת .)החוקה 3 11 . בסופו של דבר, הוחלט כי הנציב לא ימונה בידי הכנסת וכי הנציבות לא תהיה חלק ממשרד מבקר המדינה או מן הרשות השופטת . במקום זאת נקבע כי הנציבות תיכלל כיחידת סמך במשרד המשפטים, כך ש הרשות השופטת לא תהיה אחראית מבחינה מינהלית על הנציבות ולא תינתן לה שליטה מלאה בהליך הבחירה של הנציב ,. מצד שני נקבע כי הליך המינוי יי תן מקום משמעותי לרשות השופטת ו לשיקולים המקצועיים בבחירת הנציב: ראשית ,לעניין הליך המינוי נקבע שהנציב יתמנה בידי הוועדה לבחירת שופטים שכוללת שלושה שופטים של בית המשפט העליון, שני שרים, שני חברי כנסת ו שני נציגי לשכת עורכי הדין . בנוסף נקבע כי המועמדים יוצעו לוועדה לבחירת שופטים על-ידי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון במשותף (סעיף3 .)לחוק מבחינה זו הליך הבחירה מקנה מקום הן לרשות השופטת והן לדרג הנבחר, גם בשלב הצעת המוע מדים וגם בשלב קבלת ההחלטה .על המינוי שנית , נקבע כי כשיר לתפקיד מי שכשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון, ומצוין כי "מעמדו הציבורי של ."אדם והיכרותו עם מערכת המשפט יובאו בחשבון לענין הצעת מועמד לנציב ולענין מינויו 12 . מבחינה זו, את הדגם שנקבע לנציב הביקורת על השופטים ניתן למצוא גם ב גופי ביקורת נוספים הקיימים בשיטה הישראלית, ושמבוססים גם הם על תפיסה שמבקשת מחד לאפשר לגוף המבקר להיות עצמאי מן הגורמים המבוקרים ,ומאידך להבטיח כי יהיה בעל ידע מקצועי והיכרות עם התחום הרלוונטי ,. בהתאם לכך גם במקרים ,אחרים בהליך המינוי, לצד ייצוג לנבחרי הציבור הרלוונטיים , ניתן מקום גם ל גופים המבוקרים ,עצמם, נציגיהם או הגורמים הממונים עליהם , וכן נקבעים תנאי כשירות המבססים היכרות רלוונטית עם התחום . 13 . כך ,נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (עוסק בתלונות על פעילות מייצגי המדינה מהפרקליטות )ומהתביעה המשטרתית- ממונה בידי שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון פנים והיועץ המשפטי לממשלה (האחראי על הפרקליטות) ,ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון .מבחינת תנאי ה כשירות, נקבע בחוק כי יכול לכהן בתפקיד מי שכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון ונדרש שתהיה לו היכרות עם תחום הייצוג של המדינה בערכאות (סעיף2 .)לחוק נציב קבילות על קופות החולים (עוסק בתלונות על קופות החולים ונותני שירותים מטעמ ן ) – ממונה בידי שר הבריאות, באישור הממשלה, ובאישור המועצה לביטוח בריאות ממלכתי שהיא מועצה ציבורית המורכבת מ- 46 חברים, הכוללים עובדי ממשלה, מומחים, נציגי קופות חולים (שהם הגוף )המבוקר , נציגי ארגוני עובדים בתחום הבריאות ועוד (סעיף43 , 49-48 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994). מבחינת כשירו ת– כל אזרח ישראלי יכול לשמש בתפקיד (סעיף44 .)לחוק1 14 . בדומה ,לכך על- פי הנוסח שהוצג לדיון בוועדה בהצעת חוק נציב תלונות הציבור על רבנים , התשפ"ד- 2024 /(פ4541/25 ) ,ה וצע לקבוע כי מינוי נציב תלונות הציבור על רבנים ייעשה על- ידי השר לשירותי דת, בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל , ובאישור מועצת הרבנות הראשית )(הכוללת, בין היתר, רבני ערים . לעניין הכשירות– .מוצע לקבוע כי מי שכשיר לכהן כרב עיר כשיר להתמנות כנציב 15 . ,ואולם בשונה מההסדר הקיים , התיקון המוצע מבקש להעביר את הליך הבחירה לכנסת ללא מעורבות של גורמים מקצועיים בהליך המינוי . מוצע לוועדה לבחון האם מודל זה מאזן כראוי בין השיקולים הנוגעים בבחירת הנציב והאם הוא?תואם את אופיו של התפקיד 1 לצד ,הסדרים אלה ניתן למצוא הסדרה בחקיקה גם של נציב קבילות שוטרים וסוהרים ו נציב קבילות חיילים , ואולם הם שונים במאפייניהם משום שלא נועדו לקבל תלונות מ הציבור הרחב, אלא מטפלים בקבילות של המשרתים בגוף עצמו (שוטרים וסוהרים או .)חיילים 4 16 . בכלל ,זה מוצע לתת את הדעת מצד אחד, לחשיבות שהליך הבחירה יאפשר בחירת נציב שיהיה בעל מעמד עצמאי ,מהרשות השופטת, ומהצד השני שעי סוקו של הנציב לפי החוק אינו בהגשמת מדיניות של הדרג הנבחר, ואף לא בביקורת מערכתית על מערכת המשפט בכללותה, אלא בביקורת על היבטים מקצועיים-ספציפיים בעבודת השופטים ביחס למקרים פרטניים של אזרחים שהתלוננו. כמתואר לעיל ,בין היתר ,הנציבות עוסקת בהתמשכות הליכים משפטיים ,בליקויים בניהול המשפט או בהתנהלות בלתי ראויה של השופט .נושאים בעלי היבטים מקצועיים מובהקים שעניינם מתן מענה לאזרח בתיק מסוים. 17 . עוד מוצע כי הוועדה תבחן האם הליך בחירה במתכונת המוצעת, המעניק בכורה ל שיקולים פוליטיים- ייצוגיים על פני שיקולים מקצועיים, הוא ההליך המתאים לבחירת בעל תפקיד המפקח על מערכת השפיטה, והאם אין חשש שיהיה בכך כדי לפגוע באי התלות שלה (גם אם הדרישה לרוב של70 חברי כנסת תבטיח כי השיקול לא .)יהיה קואליציוני בלבד 18 . הדברים אמורים במיוחד בהתחשב בסמכויות השונות שהופקדו בידי הנציב ביחס לשופטים, ובהן הסמכות הרגישה להמליץ לוועדה לבחירת שופטים, לשר המשפטים או לנשיא בית המשפט העליון על הדחתו של שופט מכהן,. סמכות אשר, מטבע הדברים .יש להפעיל בזהירות רבה ובהתבסס על שיקולים מקצועיים בלבד 2 . האם העברת בחירת הנציב לכנסת?תואמת את האופן שבו עוצב התפקיד בחוק 19 . מוצע כי הוועדה תבחן האם המודל המוצע, ולפיו הכנסת תבחר לבדה את נציב תלונות השופטים, תואם את האופן בו עוצב תפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים במיוחד בהשוואה לבעלי תפקידים אחרים הנבחרים על- ידי .הכנסת 20 . ככלל, למעט בעת הצבעת אמון בממשלה ובעת אישור צירופם של שרים לממשלה, הכנסת אינה נוהגת לבחור באופן ישיר בעלי תפקידים ברשות המבצעת או ברשות השופטת. כיום, יש רק שני בעלי תפקידים ממלכתיים הנבחרים בידי הכנסת– נשיא המדינה ומבקר המדינה, אשר שניהם בעלי מעמד ייחודי משהם עומדים בראש מערכות בעלות מעמד חוקתי עצמאי . 21 . כשמדובר בנשיא המדינה, ברור כי מעמדו הייצוגי העליון כמי שעומד בראש המדינה, מוביל ל כך כי בחירתו תיעשה .בידי נציגי העם בכנסת 22 . ככל שמדובר במבקר המדינה, הרי שהתפיסה החוקתית היא שהוא משמש כזרועה הארוכה של הכנסת בפיקוח על הרשות המבצעת. כפי שנקבע בסעיף6 לחוק- יסוד: מבקר המדינה– "במילוי תפקידיו יהיה מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה". ואכן, עובדי מבקר המדינה נהנים מעצמאות מיוחדת וכפופים למבקר בלבד לעניין קבלת הוראות ופיטורים (ראו, סעיף22 לחוק מבקר המדינה) ואף תקציב המבקר נקבע בידי ה מבקר עצמו באישור ועדת הכספים של הכנסת בלא מעורבות הרשות המבצעת (סעיף10 לחוק ה יסו)ד. 23 . מנגד, כאמור, נציבות תלונות הציבור על שופטים עוצבה כמוסד שלטוני בעל אופי שונה. מדובר ב יחידת סמך ,במשרד המשפטים עובדי הנציבות הם עובדי מדינה לכל דבר (סעיף12 לחוק הנציבות), גם אם הם נהנים מעצמאות במילוי תפקידם (סעיף26 ,)לחוק הנציבות תקציב הנציבות מוכן על- ידי שר המשפטים בתיאום עם הנציב והוא חלק מתקציב המדינה השנתי (סעיף29 לחוק הנציבות), ואף הדוח השנתי של הנציבות מוגש לשר המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון ולא לכנסת (שר המשפטים מגישו לאחר מכן, לאחר מחיקת פרטים מזהים לוועדת החוקה של הכנסת) (סעיף27 לחוק הנצי .)בות 5 מטבע הדברים, גם הליך הדחתו של הנציב מכהונתו נעשה בוועדה לבחירת שופטים שהיא הגורם הממנה אותו לפי החוק (סעיף8 .)לחוק הנציבות 24 . נוכח המבנה המוסדי של נציבות תלונות הציבור על שופטים, כמו גם העובדה שעיסוקו של הנציב אינו בביקורת מערכתית על מערכת המשפט, אלא במתן מענה נקודתי לאזרח שמבקש להתלונן על התנהגות של שופט בתיק מסוים (גם אם לעתים נגזרות מכך מסקנות)כלליות יותר , קשה לראות בנציבות תלונות הציבור על שופטים כזרועה הארוכה של הכנסת לפיקוח על מערכת המשפט , בדומה לאופן שבו נתפס מבקר המדינה. 25 . בנסיבות אלה, נראה כי מתן הסמכות לכנסת לבחור את הנציב בלא לערוך בחינה כוללת של מבנה ותכלית מוסד הנציבות והתאמתו לתיקון המוצע , עלול ליצור חוסר הלימה בין הליך המינוי של הנציב ובין ההיבטים האחרים הקשורים בתפקידו ומעמדו . ,לפיכך ככל שהוועדה מעוניינת לשנות את הליך בחירת הנציב כאמור בהצעה ,מוצע לבחון את התאמת המרכיבים השונים של מוסד הנציבות לאופן הבחירה המוצע, ובכלל זה היקף הסמכות ,שהוקנתה לנציב מידת עצמאותו ואי התלות שלו ,, אופן קביעת תקציבו מעמדם של ,עובדיו ומבנהו הארגוני ,הגורמים שלהם הוא נותן דין וחשבון וכן א ופן העברתו מתפקידו. 3. האם ההסדר המוצע נותן מענה לקשיים שהוא מנסה לפתור ? 26 . ,כאמור לעיל לפי דברי ההסבר להצעת החוק, ברקע התיקון, אי מינוי נציב חדש בשל חוסר הסכמה בין שר המשפטים ובין נשיא בית המשפט העליון על מועמד מוסכם. הצעת החוק מבקשת למנוע סיטואציה זו של מבוי סתום .שבה בהיעדר הסכמה לא ממונה נציב 27 . ,ואולם ההסדר המוצע אינו מונע בהכרח ,את תרחיש המבוי הסתום שאליו עלולה להיקלע גם הכנסת. כאמור בהצעת החוק מוצע כי במצב שבו יש שני מועמדים המתמודדים לתפקיד הנציב, יידרש רוב של70 חברי כנסת לשם בחירת הנציב. לפי ההצעה, הרוב המיוחד מוצע מפאת חשיבותו של תפקיד הנציב וההשלכות הרחבות על ענייניו של כלל .הציבור אך ההסדר המוצע, שאינו מוכר ממנגנוני בחירה אחרים בכנסת, עלול בעצמו להוביל למבוי סתום, אם שני המועמדים המתחרים ביניהם לא יצליחו להגיע לרוב הנדרש (למשל, מועמד אחד יזכה בתמיכה של64 חברי כנסת והשני בתמיכתם של56 .)במצב כזה, הצעת החוק אינה מציעה מנגנו ן "שובר שוויון", והיא עשויה להוביל לאותו .מבוי סתום שאותו היא נועדה לפתור 28 . כחלופה ניתן למשל לקבוע, במצב צופה פני- עתיד, הסדר "שובר שוויון" ולפיו במצב שבו שר המשפטים ונשיא בית ,המשפט העליון אינם מגיעים להסכמה על מועמד כל אחד מהם יוכל להציע בנפרד מועמד לוועדה והיא תכריע בין שני המועמדים ברוב רגיל או ברוב מיוחס מקרב חברי הוועדה. חלופה כדוגמת זו מותירה את השיקול המקצועי כחלק ,מהליך הבחירה אך מונעת מצבים של מבוי סתום בשל חוסר הסכמה בין שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון . 29 . על-פי דברי ההסבר, תכלית נוספת של הצעת החוק היא להוציא את שופטי בית המשפט העליון מהליך בחירת הנציב בהתחשב בעובדה שחלק מתפקידו הוא גם לדון בתלונות שמוגשות בעניינם. אף כי, אכן, ההסדר המוצע מגשים תכלית זו, יש לתת את הדעת לכך שכמתואר לעיל, נציגים של הגופים המבוקרים מהווים חלק מהליך המינוי גם בהקשרים אח.רים במשפט הישראלי כמו כן יש לקחת בחשבון שהנציב מבקר את פעולתם של כל נושאי המשרה השיפוטית בבתי המשפט ובבתי הדין הדתיים ,המונים למעלה מ- 1,000 נושאי משרה וכי פעילות הביקורת 6 שלו ביחס לשופטי בית המשפט העליון שמעורבים במינוי מהווה חלק קטן מפעילותו . ניתן לשקול מנגנונים שונים שיתנו מענה להיבט הזה בתפקידו של הנציב, שאינו משליך על מרבית .היבטי פעולתו 4 ."שינ"וי כללי המשחק לאחר תחילת המשחק 30 . כידוע, אחד מעקרונות היסוד בחקיקה הוא כי הסדרים חקיקתיים, ובפרט הסדרים רגישים שנוגעים ביחסים ,שבין רשויות השלטון כמו אופן מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים ייקבעו "מאחורי מסך בערות", מתוך ראייה .כללית הצופה פני עתיד ולא מתוך סיטואציה פוליטית ספציפית 31 . במקרה דנן, כאמור בדברי ההסבר, הרקע להצעת החוק הוא חוסר ההסכמה הקיים בעת הנוכחית בין נשיא בית המשפט העליון ובין שר המשפטים ביחס למועמד מוסכם אותו ניתן להציג בפני הוועדה לבחירת שופטים. ההסדר המוצע מבקש לפתור את המבוי הסתום שנוצר על- ידי הוצאת נשיא בית המשפט העליון מהליך הבחירה באופן מיידי. מבחינה זו, מד"ובר ב"שינוי כללי המשחק לאחר שהמשחק החל, ותוך חתירה תחת הגיונם הפנימי של הכללים שנקבעו בחוק. שהרי תכליתו של ההסדר הקיים יה א ליצור איזון בין נציג הרשות השופטת ונציג הדרג הנבחר – נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים– באמצעות הקביעה כי המועמד למשרת הנציב יהיה מועמד "המוסכם על שניהם. והנה, דווקא כשהכללים הללו "פועלים את פעולתם ומאלצים את הגורמים האמורים להגיע להסכמה ביניהם , מוצע לשנות את האיזון הבין- ,מוסדי הקיים בבחירת הנציב להוציא את נציג הרשות השופטת מהליך ,הבחירה ולהעבירו ל ידי הכנסת .בלבד במצב זה, יש חשש כי קשה יהיה לוועדה להתנתק מן ההקשר הספציפי שבו היא פועלת ולקבל החלטה ביחס להסדר המיטבי בראייה כללית צופה פני עתיד ו"מאחורי מסך ."בערות 5 . חסרים שונים בהסדר המוצע שיש לתת להם מענה 32 . ככל שהוועדה תבקש להשאיר את ההסדר המוצע על כנו, מוצע כי יינתן מענה ל מספר שאלות מעשיות שאין להן ,התייחסות בנוסח המוצע וביניהן : אין בהסדר הבהרה באשר להליך הבחירה כאשר יש מועמד אחד לתפקיד הנציב – האם במצב כזה ההצבעה תהיה בעדו או נגדו בלבד? מה יהיה הרוב הדרוש ב מצב כזה?; האם אין צורך להסדיר מצבים שבהם יש יותר משני מועמדים לתפקיד, ובמצב כזה לקבוע סיבוב נוסף שבו יתמודדו רק שני המועמדים ?עם מספר הקולות הרב ביותר; האם אין מקום לקבוע ש חבר כנסת לא ?יכול להציע יותר ממועמד אחד לתפקיד האם יש לתחום את המועד שבו ניתן יהיה ל.הגיש לבחירת הכנסת מועמדים לתפקיד הנציב? וכיוצא באלה