הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2024 ביולי22 1785 ט"ז בתמוז התשפ"ד עמוד 1272 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸2024-), התשפ"ד16 'הנידמה למסהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1272 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2024-), התשפ"ד16 'הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס 22.7.2024 ,, ט"ז בתמוז התשפ"ד1785 - הצעות חוק הממשלה 2 תיקון סעיף .1 - 2 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏2006-בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו בהגדרה "ארגון", אחרי "או הקדש" יבוא "אשר רשום במרשם רשם העמותות או )1( רשם ההקדשות" ואחרי "מטרותיהם" יבוא "ושהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו ;"העיקרית :אחרי ההגדרה "בקשה לאישור" יבוא )2( ;2‏1981-) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א1(23 כהגדרתו בסעיף- """גוף ציבורי ,]ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב79 כהגדרתם בסעיף- ""גישור" ו"הסדר גישור ;";3‏1984-התשמ"ד תיקון חקיקה זה מטרתו ליישם את המלצות כללי הצוות הבין–משרדי לבחינת ההסדרים בחוק הצוות- (להלן בהתאמה2006-תובענות ייצוגיות, התשס"ו הבין–משרדי וחוק תובענות ייצוגיות או החוק), שפורסמו . הצוות הוקם כדי2023 להערות הציבור בחודש אפריל לבחון בצורה מקיפה את ההתפתחות של כלי התובענה הייצוגית בישראל ואת התועלות שלו למשק, יחד עם האתגרים שהוא מציב, הן בפני הצדדים לתובענה והן בפני הציבור, וזאת בשל החשיבות הרבה הטמונה בכלי התובענה הייצוגית והרצון לעודד תובענות ייצוגיות ראויות. במסגרת עבודת הצוות הבין–משרדי ובטרם גובשו המלצות הצוות פורסם קול קורא לקבלת התייחסות הציבור לתיקונים הנדרשים בחוק, וחברי הצוות הבין–משרדי נפגשו עם גורמים רבים אשר להם נקודות מבט מגוונות על החוק. זאת, לצורך שקלול האינטרסים השונים שעל הפרק וכדי להביא לאיזון נכון. דו"ח הצוות הבין–משרדי דן בקשיים המרכזיים הקיימים בתחום התובענות הייצוגיות, ומניתוח הממצאים עלה כי אחת הבעיות המרכזיות הקיימות בתחום היא בעיית תביעות הסרק. בעיה זו מתבטאת בהגשת תביעות חסרות בסיס עובדתי ומשפטי, וזאת בשל האפשרות הקיימת בהליך של תובענה ייצוגית לרווח מהיר הנובע מעצם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. נוסף על כך, קיימת תופעה של הגשת תביעות משוכפלות רבות על הפרת הוראות רגולציה פשוטה לתיקון אשר במקרים ,רבים לא קיים בצידה נזק משמעותי לציבור. לצד זאת קיימת תופעה של ריבוי בקשות להסתלקות בתחום. על תופעות אלה ניתן ללמוד, בין השאר, מכמות התובענות 22%–הייצוגיות שאינן מסתיימות בפיצוי לציבור. רק בכ מההחלטות השיפוטיות התוצאה היא קבלת התובענה או ,סיומה בתוצאה המיטיבה עם הקבוצה המיוצגת (בפשרה ,חדילה, או קבלת התובענה). בכל שאר התיקים שהסתיימו התובענה הסתיימה בהסתלקות התובע, מחיקה או דחיית הבקשה לאישור, דחיית התובענה הייצוגית וסילוק על הסף. בעיה מרכזית נוספת שעלתה בניתוח הממצאים בדו"ח הצוות הבין–משרדי היא בעיית הנציג אשר נובעת מכך ,שכלי התובענה הייצוגית טומן בחובו, באופן אינהרנטי בעיית ייצוג, וזאת בשל המבנה של התובענה הייצוגית אשר מנוהלת על ידי נציגים של הקבוצה, וחברי הקבוצה אינם לוקחים חלק פעיל בניהול התובענה. במסגרת המלצותיו ביקש הצוות לתת מענה לקשיים אלו. נוסף על כך, הצוות עסק, בין השאר, גם בסוגיית הגישור בתובענות הייצוגיות, מערכת היחסים המיוחדת שבין התובע הייצוגי ובא כוחו, הגורמים הרשאים להגיש תובענות ייצוגיות והעילות להגשתן ותובענות ייצוגיות המוגשות נגד רשות. כמו כן, מוצעים במסגרת תיקון חקיקה זה תיקונים 'נוספים שהוצעו בהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס .2021 , שפורסמה בחודש דצמבר2021-), התשפ"ב14 , לחוק תובענות ייצוגיות2 מוצע לתקן את סעיף 1 סעיף סעיף ההגדרות, ובו להוסיף הגדרות של מונחים שונים שנעשה בהם שימוש בחוק המוצע. המונחים :המהותיים לעניין הצעת חוק זו הם אלה מוצע לקבוע כי על ארגון המבקש- "להגדרה "ארגון להגיש תובענות ייצוגיות להיות רשום גם ברשם העמותות או ההקדשות. ארגונים אלה כוללים עמותות, הקדשות וחברות לתועלת הציבור. בנוסף, מוצע להחריג ארגונים שפעולתם העיקרית היא הגשת תובענות ייצוגיות כדי למנוע מצב שבו יוקמו ארגונים רק לצורך הגשת תובענות ;ייצוגיות בלא תובע בעל עילה אישית מוצע להוסיף- "להגדרות "גישור", "הסדר גישור" ו"מגשר בחוק התייחסות להליך גישור בתובענות ייצוגיות. לצורך .746 '; תשפ"ד, עמ264 'ס"ח התשס"ו, עמ 1 .128 ,ס"ח התשמ"א, עמ 2 .198 'ס"ח התשמ"ד, עמ 3 ד ב ר י ה ס ב ר 1273 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו :אחרי ההגדרה "הפנקס" יבוא )3( ;";4‏1981- חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- """חוק הגנת הפרטיות :אחרי ההגדרה "מבקש" יבוא )4( מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול- """מגשר ;משא ומתן חופשי, בלי שיש בידו סמכות להכריע בו (א) לחוק־יסוד: משק1 כמשמעותם בסעיף- ""מס, אגרה או תשלום חובה אחר ;";5‏המדינה :אחרי ההגדרה "נתבע" יבוא 5) ( ;6‏1992- כהגדרתו בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב- """עסק זעיר ;7‏1994- כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- ""קופת חולים ;א27 הקרן שהוקמה מכוח סעיף- ""קרן לחלוקת סעד ג79 כך מוצע להגדיר גישור והסדר גישור כהגדרתם בסעיף . גישור1984-לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, בלי שיש בידו סמכות להכריע בו. נוסף על כך, מוצע להוסיף הגדרה למגשר ולפיה מגשר הוא מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, בלי שיש בידו סמכות להכריע בו. זאת, בדומה להגדרת מגשר בתקנות ;1993-בתי המשפט (גישור), התשנ"ג 11 פרט- "להגדרה "מס, אגרה או תשלום חובה אחר )11 פרט- לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות (להלן קובע כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד רשות בתביעה להשבת סכומים שגבתה שלא כדין כ"מס, אגרה או תשלום מפורש בצמצום11 חובה אחר". בהתאם לפסיקה, פרט שכן כוונת המחוקק בחקיקת החוק הייתה לאפשר הגשת תביעות השבה נגד רשות רק בנוגע לתשלומים מסוימים שנקבעו בחוק. יוסי לוי נ' מדינת7373/10 בפסק הדין בעניין עע"מ צבא הגנה לישראל מדור תשלומים (פורסם- ישראל באוגוסט13( באתר הרשות השופטת, כ"ה באב התשע"ב )) עמד בית המשפט על הדמיון הלשוני בין התשלומים2012 )(א1 לבין התשלומים המנויים בסעיף11 המנויים בפרט לחוק־יסוד: משק המדינה. תיקון זה מטרתו לעגן פסיקה זו 11 בחקיקה ולהבהיר שהכוונה בתשלומים המנויים בפרט היא לא לכל תשלום אשר נדרשת הסמכה בדין כדי להטילו או כל תשלום שגבייתו נעשתה בכפייה, אלא רק לסוגי ,(א) לחוק–יסוד: משק המדינה1 התשלומים המנויים בסעיף ובהתאם למשמעותם בחוק היסוד. חשוב להדגיש בהקשר זה כי האפשרות של כפיית ,תשלומים על ידי המדינה קיימת בהקשרים רבים ושונים לחוק־1 אשר אינם כולם תשלומי חובה כמשמעם בסעיף . כך לדוגמה, לא ניתן להגיש11 יסוד: משק המדינה, ובפרט בעניין גבייה של קנסות11 תובענה ייצוגית לפי פרט יפו נ' רינה איגרא- עיריית תל־אביב7302/16 (ראו בר"מ 15( (פורסם באתר הרשות השופטת, כ"ח באדר התשע"ח )) או תשלומים עונשיים אחרים אשר משמשים2018 במרץ כאמצעי אכיפה חלופיים, למשל עיצומים כספיים וכן סוגי קנסות אחרים, וזאת אף על פי שמדובר בתשלומים כפויים. דוגמאות לתשלומים נוספים שהמדינה כופה על האזרח אך אינם נופלים בגדר "תשלום חובה" כמשמעו , הם למשל סכומים שנפסקו11 לחוק היסוד ובפרט1 בסעיף רשות המסים4023/09 בפסק דין לטובת המדינה (ראו בר"מ 'נ' אחימן (פורסם באתר הרשות השופטת, י"ז באדר ב ))), תשלומים בגין סכומים הנגבים2011 במרץ23( התשע"א , ומועברים1967-מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 4784/19 במלואם לזוכים בתיקי הוצאה לפועל (ראו עע"מ רשות האכיפה והגבייה- גיא הרינג נ' משרד המשפטים 12( (פורסם באתר הרשות השופטת, כ"ה בחשוון התשפ"א ))), ועוד.2020 בנובמבר לתוספת11 להצעת החוק, לעגן בפרט25 מוצע, בסעיף ;השנייה את התיקון המבהיר האמור מוצע שלא לאפשר הגשת- "להגדרה "עסק זעיר תובענות ייצוגיות כנגד עסק זעיר, ועל כן מוצע להגדירו. ,כך מוצע להגדיר עסק זעיר כהגדרתו בחוק חובת המכרזים חוק חובת מכרזים). כלומר, עסק- (להלן1992-התשנ"ב המעסיק עד חמישה עובדים או שמחזור העסקאות השנתי מיליון שקלים חדשים, יובהר כי2 שלו אינו עולה על בהגדרה זו נכללים גם תאגידים, אם הם עומדים בתנאי הסף כאמור. .128 'ס"ח התשמ"א, עמ 4 .206 'ס"ח התשל"ח, עמ 5 .114 ,ס"ח התשנ"ב, עמ 6 .156 'ס"ח התשנ"ד, עמ 7 ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1274 - כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך- ""רשות מקרקעי ישראל ;";8‏1960 :אחרי ההגדרה "תאגיד בנקאי" יבוא )6( לתוספת השנייה;".11 תביעה כמפורט בפרט- """תביעת השבה נגד רשות 3 תיקון סעיף .2 - לחוק העיקרי3 בסעיף בסעיף קטן (א), במקום "נזק שנגרם על ידי צד שלישי" יבוא "נזק שנגרם )1( על ידי צד אחר" ובמקום "ביחס לאותו צד שלישי" יבוא "ביחס לאותו צד אחר וכן לא תוגש נגד רשות הודעת צד שלישי בעניין שבו לא ניתן להגיש תובענה ;"ייצוגית נגדה :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )2( - ))  על אף האמור בסעיף קטן (א1"(א ;לא תוגש תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר )1( 2 לסעיף 25– ו2 סעיפים )1( לפסקה לחוק תובענות ייצוגיות3 מוצע לתקן את סעיף (א) לחוק תובענות3 שעניינו הגשת תובענה ייצוגית. סעיף ייצוגיות קובע, בין השאר, כי לא יהיה ניתן להגיש כנגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, בשל כך שהרשות הפעילה או לא הפעילה את סמכויות הפיקוח, ההסדרה או האכיפה שלה על אותו צד שלישי. ברניר נ' סלקום ישראל- שרון סירוגה711/514 בע"א 3( בע"מ (פורסם באתר הרשות השופטת, ט' בתמוז התשע"ז עניין סירוגה), בית המשפט העליון פסק- ) (להלן2017 ביולי כי משלא נקבעה בחוק תובענות ייצוגיות הוראה ברורה ומפורשת בעניין זה, אין מקום לשלול מגופים פרטיים אשר נגדם ננקטו הליכים ייצוגיים את הזכות להגיש הודעת צד שלישי נגד רשות, בשל הסעדים שבהם יחויבו בהליך הייצוגי. כלומר לפי פסק דין זה, יהיה ניתן להגיש הודעת לתקנות סדר הדין22 צד שלישי, כמשמעותה בתקנה ,) תקנות סדר הדין האזרחי- (להלן2018-האזרחי, התשע"ט נגד הרשות גם כאשר מדובר בעילה שמלכתחילה לא היה ,ניתן להגיש בשלה תובענה ייצוגית נגד הרשות, כמו למשל במקרים שבהם הרשות הייתה גורם מאסדר, וחלה לגביה (א) לחוק תובענות ייצוגיות.3 ההגנה הקבועה בסעיף לפיכך, מוצע אפוא לתקן את חוק תובענות ייצוגיות ולקבוע שלא יהיה ניתן להגיש הודעת צד שלישי נגד רשות במסגרת של תובענה ייצוגית במקרים שבהם לא ניתן לתבוע את הרשות בתובענה ייצוגית. זאת כדי לשמר את האיזון העדין שבין תחולת חוק תובענות ייצוגיות על רשויות, לבין ההגנות המוקנות לרשות בחוק תובענות ייצוגיות, וזאת לשם שמירה על הוודאות והיציבות של התקציב הציבורי. במתן אפשרות להגיש הודעת צד שלישי נגד הרשות עולה החשש שהמדינה ורשויותיה יצורפו כעניין שבשגרה בתור נתבעות בתובענות ייצוגיות בשל היותן "כיס עמוק" להיפרע ממנו, ובכך הוודאות והיציבות התקציבית של רשויות המדינה ייפגעו, דבר שיביא לפגיעה באינטרס הציבורי הרחב. יובהר כי לאחר ההכרעה בתובענה הייצוגית פתוחה הדרך לנתבע להגיש תביעת שיפוי נגד הרשות, וזכות הגישה של הנתבע לערכאות אינה נפגעת. עוד חשוב להבהיר כי הסעיף המוצע אינו שולל הגשת תביעה נגד הרשות או הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ,או לבית הדין הגבוה לצדק, שיכולה להשיג תוצאה דומה בחלק מהמקרים, לתובענה ייצוגית. כמו כן יצוין כי מאחר שמוצע כאמור לעיל להוסיף (א) לחוק תובענות ייצוגיות הוראה שעניינה הודעת3 לסעיף צד שלישי, מוצע בסעיף זה לכנות את ה"צד שלישי", כפי שמכונה כיום, "צד אחר", וזאת כדי למנוע בלבול בנוסח בין הצד השלישי כמשמעותו היום בחוק (שהוא גורם שאינו הרשות) לבין ההתייחסות להודעת צד שלישי נגד הרשות. 26 ) וסעיף2( לפסקה מוצע לקבוע כי לא תוגש תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר, כהגדרתו בחוק חובת מכרזים, כלומר עסק המעסיק עד חמישה עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו מיליון שקלים חדשים. כאשר מדובר על עסק2 עולה על זעיר נראה שהחסרונות בכלי התובענה הייצוגית עולים על היתרונות, וכי השימוש בכלי התובענה הייצוגית כלפי עסק מסוג זה אינו מתאים, וזאת בשל היקף הפעילות המצומצם של עסקים זעירים וההשלכות הכלכליות הכבדות בהגשה 5.7 'ס"ח התש"ך, עמ 8 ד ב ר י ה ס ב ר 1275הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו תובענה ייצוגית שאחת מעילותיה הפרה של הוראה המנויה )2( בחלק א' לתוספת הרביעית תכלול סעדים אלה בלבד: צו עשה, צו "מניעה או סעד הצהרתי. א3 הוספת סעיפים ג3 עד .3 : לחוק העיקרי יבוא3 אחרי סעיף "חובת פנייה מוקדמת לרשות גובה בתביעה להשבת סכומים שנגבו שלא כדין א.3 לא תוגש בקשה לאישור בתביעה להשבת סכומים (א) שנגבו שלא כדין על ידי רשות, רשות מקרקעי ישראל, תאגיד רשות גובה), כאמור- מים וביוב או מועצה מקומית (בסעיף זה לתוספת השנייה, לפי העניין, אלא לאחר16 או15 ,11 בפרטים ימים מיום שפנה המבקש או פונה אחר שאינו60 שחלפו המבקש לרשות הגובה, בבקשה כי תפסיק לגבות סכומים התקופה- שלא כדין כאמור באותם פרטים (בסעיף זה הקובעת), והרשות הגובה לא הפסיקה את הגבייה האמורה. ,וניהול של תובענות ייצוגיות כנגד עסק בהיקף פעילות זה בין השאר, היות שאין לעסקים אלה ייעוץ משפטי שוטף או ייעוץ משפטי פנימי, בשל גודלם והיקפם. עוד מוצע לקבוע כי תובענה ייצוגית שאחת מעילותיה ,היא הפרה של הוראה המנויה בחלק א' לתוספת הרביעית להצעת החוק, תכלול רק סעדים לצו26 המוצעת בסעיף צו עשה).- עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי (להלן מוצע לקבוע כי בחלק א' של התוספת הרביעית לחוק ,(ב) לחוק המכר20 ייכללו העילות האלה: תביעה לפי סעיף (ג) לחוק17 הנוגע למשקל אריזות; סעיף1968-התשכ"ח ;, הנוגע לסימון בשפה העברית1981-הגנת הצרכן, התשמ"א ,)א לחוק התקשורת (בזק ושידורים30 תביעה לפי סעיף , מדובר על תביעות הנוגעות למשלוח של1982-התשמ"ב ,1983-דברי פרסומת; צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג (ו) לעניין אזהרה, סעיף2 הנוגע לסימון מוצרים, למעט סעיף ,) הנוגע להיות המצרך פגום או שאיכותו נמוכה מהרגיל4(3 4 א) שעניינו מצרך מוחדש, כהגדרתו בצו, סעיף4(3 סעיף שעניינו סימון השפה העברית על מצרך שאיכותו נמוכה שעניינו7 מהרגיל או פגום או שהוא מצרך מוחדש, וסעיף בהוראות שימוש; צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי ;, הנוגע לסימון מזון ארוז מראש1998-מזון), התשנ"ט ,2008-תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח הנוגעות לחובת הצגת מחיר ליחידת מידה, למעט תקנה )"(ג) לעניין המחיר ליחידת מידה של הכמות הנקייה ("נטו3 של טובין; תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון , הנוגעות לסימון סמלים המיידעים2017-תזונתי), התשע"ח את הציבור על מזון המכיל כמות גבוהה של נתרן, סוכרים או חומצות שומן רוויות. עילות אלה הן עילות אשר כיום מסתיימות בעיקר בהסתלקויות ובלא פיצוי לקבוצה, עילות שניתנות לתיקון באופן פשוט ומיידי או עילות שהתועלת העיקרית בהן היא בהסדרת הסוגיה כלפי העתיד. כלומר, נראה שהמנגנון הקלסי של התובענה הייצוגית אינו מתאים לבירור תביעות אלה. לצד זאת, קיימת תועלת בהפסקת הפעילות המפרה ובאכיפת הדין גם במקרים אלה. לכן, מוצע לקבוע כי התובענה הייצוגית שניתן להגיש בעילה המנויה בחלק א' בתוספת הרביעית היא רק תובענה ייצוגית לצו עשה. להצעת החוק, מוצע30 כפי שיפורט בדברי ההסבר לסעיף לקבוע בהוראת שעה חובת פנייה מוקדמת בעניין תביעות אלה. פתרון זה יאפשר את המשך אכיפת הדין מכאן ולהבא כלפי עסקים בעילות אלה תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים של העילות האמורות. לנוכח האמור לעיל, מוצע כאמור לקבוע כי בעילות ,אלו, אשר ייקבעו כאמור בחלק א' בתוספת הרביעית לחוק התובענה הייצוגית תנוהל רק כתובענה לצו עשה בלבד, כך שלא תהיה אפשרות להגיש בהן תובענה ייצוגית לפיצויים. א המוצע3 לסעיף 3 סעיף ,הנושא של פנייה מוקדמת לרשות נדון בפסיקה כאשר בעבר נקבע כי חלה חובה לערוך פנייה מוקדמת , בהתאם לפסק הדין11 בבקשה לאישור שתוגש לפי פרט תאגיד והביוב האזורי בע"מ נ' יוסף- מי הגליל297/813 בעע"מ אחמד יונס (פורסם באתר הרשות השופטת, ז' באב התשע"ה , הערעור בעניין מי הגליל). לאחר מכן- ) (להלן2015 ביולי23( הוחלט על קיומו של דיון נוסף ובפסק הדין בדיון הנוסף, דנ"מ 55 יוסף אחמד יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב19/15 האזורי בע"מ (פורסם באתר הרשות השופטת, י"ט בכסלו הדיון נוסף בעניין מי- ) (להלן2019 בדצמבר17( התש"ף הגליל), נקבע בדעת רוב כי אין בסיס בדין הקיים לקביעת חובה כללית לפנייה מוקדמת. כמו כן, נקבע כי אין בסיס בדין הקיים לחיוב בשכר טרחה וגמול בעניין פנייה מוקדמת שנענתה, ואף אין בסיס בדין הקיים להגשת הליך משפטי בעניין זה. עם זאת, נקבע כי במקרים מסוימים אי־עריכת פנייה מוקדמת עשויה לעלות משום חוסר תום לב, אם הנסיבות הקונקרטיות הצדיקו עריכת פנייה מוקדמת. עוד צוין בפסק הדין שאין מניעה מאסדרה של חובה כאמור בחקיקה. מוצע לקבוע חובת פנייה מוקדמת בתביעות שיוגשו לתוספת16– ו15 וכן בתביעות שיוגשו לפי פרטים11 לפי פרט להצעת החוק, שעניינם החלת25 השנייה המוצעים בסעיף ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1276 הפסיקה הרשות הגובה לגבות סכומים שלא כדין כאמור (ב) בסעיף קטן (א) במהלך התקופה הקובעת, תשלם לפונה סכום כמפורט בתוספת החמישית, בשל פנייתו. הודעה בדבר הפנייה המוקדמת לרשות הגובה והמענה (ג) לה תפורסם בתום התקופה הקובעת, בדרך שיקבע השר בתקנות; הודעה כאמור לא תשמש ראיה נגד הרשות הגובה בהליך משפטי. הוגשה בקשה לאישור בתביעה להשבת סכומים שנגבו (ד) לתוספת השנייה, בלי16 , או15 ,11 שלא כדין כמפורט בפרטים ,)שנעשתה פנייה מוקדמת לרשות הגובה כאמור בסעיף קטן (א יורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לאישור. , גם לרשות11 ההגנות הקבועות לרשות בתביעה לפי פרט מקרקעי ישראל ולתאגידי המים והמועצות המקומיות לגבי גבייה שלא כדין. בהתאם למוצע, לפני הגשת תביעה כאמור, על המבקש יהיה לשלוח לרשות פנייה מוקדמת הדורשת ממנה להפסיק את הגבייה. רק אם הרשות לא הפסיקה ימים מהפנייה אליה, יהיה ניתן להגיש60 את הגבייה בתוך לתוספת השנייה16– ו15 ,11 תובענה ייצוגית לפי פרטים לחוק. עוד מוצע בסעיף קטן (ד) המוצע לקבוע כי אם הוגשה ,בקשה לאישור בתביעה כאמור בלא עריכת פנייה מוקדמת יורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לאישור. בעריכת פנייה מוקדמת לרשות בטרם הגשת תביעה בתוספת השנייה ניתן להשיג16– ו15 ,11 נגדה בפרטים את התכלית המרכזית של ההליך שהיא הפסקת הגבייה בלא היזקקות להליך משפטי, ובכך להגשים ביעילות את תכליתה של התובענה הייצוגית בפרט זה תוך חיסכון ,במשאבים לכל הצדדים ולמערכת השיפוטית. בנוסף במקרים לא מעטים, הפנייה המוקדמת עשויה להבהיר לפונה שטענותיו בטעות יסודן ואין כל דופי בפעולת הרשות, שגבתה את הכספים כדין. כך, הפנייה המוקדמת תחסוך ניהול הליך משפטי מיותר. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי אם הרשות הפסיקה את ימים, תשלם הרשות לפונה תגמול וזאת60 הגבייה בתוך לצורך שמירה על מערך התמריצים הכלכליים העומד בבסיס התובענה הייצוגית. מוצע לקבוע שהתגמול ייקבע להצעת החוק.26 בתוספת החמישית לחוק המוצעת בסעיף יצוין כי המשאבים והעלויות הנדרשים מתובע ייצוגי ומבא כוחו לצורך עריכת פנייה מוקדמת נמוכים משמעותית בהשוואה להגשת בקשה לבית משפט וניהול הליך, על כל המשתמע מכך, ולכן מוצע להעמיד את הסכום שישולם שקלים חדשים.2,000 לפונה בפנייה מוקדמת שנענתה על 5 ראם2621-07-23 )בהקשר זה יצוין כי בת"צ (מחוזי ת"א בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ (פורסם באתר הרשות ) בית המשפט2024 בינואר22( השופטת, י"ב בשבט התשפ"ד שקלים חדשים, תוך1,000 פסק גמול ושכר טרחה בסך של שהוא התייחס לכך שסכום זה הוא שווה ערך לטרחה שהייתה כרוכה במשלוח מכתב של פנייה מוקדמת. כמו כן מוצע לקבוע כי תפורסם הודעה על שליחת פנייה מוקדמת והמענה לה, בדרך שיקבע שר המשפטים השר) בתקנות, וזאת לצורך שמירה על אופיו- (להלן הפומבי של ההליך הייצוגי. בנוסף, מוצע לקבוע, בסעיף להצעת החוק כי עד להתקנת התקנות, הרשות תפרסם28 את ההודעה באתר האינטרנט של הרשות, אם קיים כזה. עוד מוצע לקבוע כי הודעה של הרשות על הפסקת הגבייה לא תהווה ראיה להודאת הרשות בהליך משפטי. זאת בדומה לדין הקיים היום בכל הנוגע לחדילה של הרשות, אשר אינה מהווה כידוע הודאה בטענות התביעה )לגבייה שאינה כדין (לעניין זה, ראו לדוגמה ת"צ (ירושלים בראשי נ' עיריית ירושלים (פורסם באתר36544-12-11 ,))2013 במאי20( הרשות השופטת, י"א בסיוון התשע"ג עיריית תל אביב נ' טיומקין (פורסם באתר6340/07 רע"א ,))2011 בפברואר13( הרשות השופטת, ט' באדר א' התשע"א אכדיה נ' מדינת ישראל (פורסם באתר239/507 עע"מ ))).2010 בדצמבר27( הרשות השופטת, כ' בטבת התשע"א כאמור לעיל, בעבר חלה חובה לערוך פנייה מוקדמת , בהתאם לפסק הדין בערעור11 בתביעה שתוגש לפי פרט בעניין מי הגליל; מכאן כי לא מדובר במנגנון חדש. בשל ,כך, מנגנון זה ייקבע בחוק, באופן קבוע, ולא בהוראת שעה 30 בשונה ממנגנון הפנייה המוקדמת הכללי המוצע בסעיף להצעת החוק. ד ב ר י ה ס ב ר 1277 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו חובת פנייה מוקדמת לגוף ציבורי בתביעה בשל הפרת חובת אבטחת מידע ב.3 לא תוגש בקשה לאישור בתביעה נגד גוף ציבורי בעילה (א) 80 5) לתוספת השנייה, אלא לאחר שחלפו(18 כמפורט בפרט ימים מיום שפנה המבקש, או פונה אחר שאינו המבקש, לגוף התקופה- הציבורי, בבקשה כי יתקן את ההפרה (בסעיף זה הקובעת), והגוף הציבורי לא תיקן את ההפרה האמורה. ,א(ב) עד (ד), יחולו, בשינויים המחויבים3 הוראות סעיף (ב) על פנייה מוקדמת לגוף ציבורי לפי סעיף זה. מחיקת בקשה לאישור ג.3 בית המשפט רשאי להורות על מחיקת בקשה לאישור בכל :עת, על יסוד אחד מנימוקים אלה ;הבקשה לאישור אינה מגלה עילת תביעה )1( מהבקשה לאישור עולה כי התובענה הייצוגית היא )2( ;טרדנית או קנטרנית מהבקשה לאישור עולה כי הפגיעה בכל אחד מחברי )3( "הקבוצה היא מזערית. ב המוצע3 לסעיף מוצע לקבוע חובת פנייה מוקדמת בתביעה שתוגש 9 בגין הפרת חובת אבטחת מידע נגד גוף ציבורי. בסעיף להצעת החוק מוצע לקבוע כי בתובענות ייצוגיות המנויות 5) המוצע לתוספת השנייה לחוק, שבהן מדובר(18 בפרט על הפרה של הוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת תקנות הגנת הפרטיות- (להלן2017-מידע), התשע"ז (אבטחת מידע)), שיוגשו נגד גוף ציבורי, כהגדרתו בסעיף חוק- (להלן1981- לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א23 הגנת הפרטיות), תוענק לגוף הציבורי הגנה במקרים שבהם ימים מהמועד120 יוכח כי תוקנה ההפרה עד למועד של שהומצאה הבקשה לאישור (או ממועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט). גם כאן, בדומה לתביעות המנויות בפרטים לתוספת השנייה לחוק כפי שהוסבר בדברי16– ו15 ,11 א המוצע, בכל הנוגע להפרה של הוראות3 ההסבר לסעיף ,תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) על ידי גוף ציבורי ניתן להשיג את התכלית המרכזית של הליך התובענה , בלא היזקקות להליך משפטי- תיקון ההפרה- הייצוגית ,ובכך להגשים ביעילות את תכליתה של התובענה הייצוגית תוך חיסכון במשאבים לכל הצדדים ולמערכת השיפוטית. ,א(ב) עד (ה) המוצע3 שאר ההוראות הקבועות בסעיף יחולו גם לעניין עריכת פנייה מוקדמת בסעיף זה. ג המוצע3 לסעיף ג שעניינו הסמכת בית3 מוצע להוסיף את סעיף המשפט להורות על מחיקת בקשה לאישור תובענה ייצוגית לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת41 בכל עת. תקנה ,לבית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה בכל עת בין השאר על יסוד זאת שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה או כי מכתב התביעה עולה שהתביעה טרדנית ,(א) לתקנות תובענות ייצוגיות19 או קנטרנית. תקנה תקנות תובענות ייצוגיות), קובעת- (להלן2010-התש"ע תחולה שיורית, בשינויים המחויבים, לתקנות סדר הדין האזרחי בכל עניין שבו אין בחוק תובענות ייצוגיות או בתקנות אלה הוראה אחרת. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי ככלל בית המשפט ידון בבקשה לסילוק על הסף רק במקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים ,8 שמש נ' רייכרט332/96 שאין לבקשה בסיס (ראו רע"א )), כאשר הרציונל נוגע לכך שהליך2001( 290 ,276 )5(פ"ד נה אישור התובענה הייצוגית הוא בעצמו הליך מקדמי, כך שפיצולו לתתי־הליכים יביא לסרבולו ויפגום ביעילותו. לתקנות סדר הדין האזרחי אינה חלה בפועל41 לכן, תקנה בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות. עם זאת, אין להתעלם מכך שרובם המוחלט של הליכי הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות אינם ממשיכים לשלב השני של ניהול התובענה לגופה, כך שבפועל הליך התובענה הייצוגית הוא הליך בעל שלב אחד בלבד. לכן נראה שבפועל לא מתקיים הרציונל שעמד בבסיס ההלכה האמורה. בשל זאת, מוצע לקבוע במפורש בחוק תובענות ייצוגיות אפשרות למחיקת בקשת האישור, וזאת במקרים האלה: הבקשה לאישור אינה מגלה עילת תביעה; מהבקשה לאישור עולה כי התובענה הייצוגית היא טרדנית או קנטרנית; מהבקשה לאישור עולה כי הפגיעה בכל אחד מחברי הקבוצה היא מזערית. במקרים אלה נראה שאין הצדקה לניהול שלב בקשת האישור אם בית המשפט מתרשם כבר בתחילת ההליך שאין מקום לנהל את ההליך רק כדי לדחותו מטעמים אלה. בכל הנוגע לתנאים המוצעים הנוגעים לכך שהבקשה היא טרדנית או קנטרנית או שמהבקשה עולה כי הפגיעה בכל אחד מחברי הקבוצה היא מזערית, יובהר כי גם בתובענות ייצוגיות שמטרתן, בין השאר, לפצות בעבור נזק שלא מצדיק הגשת תביעה אישית על ידי יחיד, קיימות תביעות המוגשות בנושאים פעוטים וקלי ערך אשר אינם מצדיקים הגשה של תובענה ייצוגית. תביעות אלה מכבידות על הערכאות השיפוטיות, מביאות להקצאת משאבים לא יעילה ופוגעות בכלי התובענה הייצוגית ונראה שכל מטרתן היא בקבלת גמול ושכר טרחה. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1278 4 תיקון סעיף .4 ) יבוא "ובלבד שלא הגיש יותר1( לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), בסוף פסקה4 בסעיף מחמש בקשות לאישור באותה שנה". 5 תיקון סעיף 5.- 5(ב) לחוק העיקרי בסעיף ; תימחק- "), הסיפה החל במילים "ולעניין הסמכות הענינית1( בפסקה )1( שולמית זליגמן נ' הפניקס חברה4960/18 בדנ"א לביטוח בע"מ (פורסם באתר הרשות השופטת, כ"ד בתמוז ), נקבע כי הגנת זוטי דברים לא2021 ביולי04( התשפ"א חלה בתובענות ייצוגיות, וזאת בעיקר מהטעם שבחוק תובענות ייצוגיות עצמו ניתן להידרש להגנה זו באמצעות ) שעניינו שהתובענה הייצוגית2()8(א התנאי הקבוע בסעיף אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. עם זאת, כפי שצוין לעיל, קיימים מקרים שבהם הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה הוא זניח. במקרים אלה נראה שאין מקום לנהל את ההליך עד לשלב אישור ,התובענה רק כדי לדחותה מן הטעם שמדובר בזוטי דברים זאת, הן מכיוון שככלל רוב ההליכים מסתיימים לפני שלב אישור התובענה והן מכיוון שככל שברור על פני הדברים שמדובר בתביעה קנטרנית או טורדנית, שאין בה עניין ציבורי, או תובענה שבה הפגיעה בכל אחד מחברי הקבוצה היא מזערית, לא יהיה זה הוגן ויעיל לנהל את כלל ההליך עד אישור הבקשה, רק כדי לדחותה מן הטעם הזה. מדובר כאמור על מקרים שבהם מדובר בתביעות שאין בהן עניין ציבורי כאשר אין ממש פגיעה בחברי הקבוצה או שהפגיעה היא מזערית מאוד, כך ששימוש בכלי התובענה הייצוגית במקרים אלה אינו מביא בסופו של דבר למימוש תכליות חוק תובענות ייצוגיות, אלא דווקא לפגיעה בהן. דוגמאות לתביעות כאמור הן תובענה ייצוגית שהוגשה בטענה כי נדרש לצרף הוראות שימוש על מוצר של דבק סטיק; תובענה ייצוגית שהוגשה בטענה כי במעדן חלב ,שאריזתו הייתה שקופה כך שניתן לראות מה המוצר מכיל הצרכנים הוטעו לחשוב שהמוצר מכיל אגוזים שלמים (ולא שברי אגוזים), בשל הצבת תמונה של אגוזים שלמים על גבי האריזה. כמו כן נטען כי הצרכנים הוטעו לחשוב כי אריזת המוצר מכילה כמות גדולה יותר של אגוזים ואף חשבו שהמרכיב העיקרי של המוצר הוא אגוזים בעקבות התייחסות בשם המוצר לאגוזים; תובענה ייצוגית שהוגשה בטענה כי מוצר שניצל שווק לצרכנים כמכיל מאה אחוז עוף, וזאת אף על פי שהשניצל מכיל גם פירורי לחם וביצים ולכן לא מדובר במאה אחוז עוף. על כן מוצע לקבוע כי במקרים האמורים לעיל, בית המשפט רשאי להורות על מחיקת הבקשה בכל עת, וגם אם טרם נוהל שלב אישור התובענה כייצוגית. זה כלי נוסף שיהיה בידי בתי המשפט שיאפשר להם שיקול דעת במקרים המתאימים למחוק את הבקשה לאישור. עוד יצוין כי תיקון זה צפוי לחסוך במשאבים הן לבתי המשפט שלא יצטרכו כאמור לנהל את שלב הבקשה לאישור רק כדי לדחותה מטעמים אלה, והן במשאבים של נתבעים בטיפול בתביעות שאין להן הצדקה ממשית. בנוסף, תיקון זה יביא לשימוש נכון יותר בכלי התובענה הייצוגית, כך שהתובענות הייצוגיות ינוהלו במקרים המתאימים לכך. ) לחוק קובע מי רשאי להגיש תובענה1()(א4 סעיף 4 סעיף ייצוגית. מוצע לקבוע כי תובע ייצוגי שעומד ,בתנאים האמורים בסעיף רשאי להגיש תובענה ייצוגיות ובלבד שהוא לא הגיש יותר מחמש בקשות לאישור באותה שנה קלנדרית. כפי שצוין בדו"ח הצוות הבין–משרדי קיימת תופעה של "תובעים סדרתיים" המגישים מספר רב של תובענות ייצוגיות, אשר לעיתים גם יוזמים את התביעה האישית שלהם באופן מלאכותי. אומנם הגשת תביעה כאמור אינה מלמדת באופן אוטומטי כי מדובר בבקשת סרק וייתכן כי יש ממש בבקשה, אך אי־אפשר להתעלם מתופעה זו שקשורה באופן ישיר לאיכותן של הבקשות לאישור שמוגשות ולתופעה של ניצול לרעה של כלי התובענה הייצוגית והרושם הואשל תביעות שמוגשות בלא עילה אישית אמיתית אלא על ידי יצירת עילה באופן מלאכותי כאמור. בשל זאת מוצע כאמור להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שכל תובע ייצוגי יכול להגיש בכל שנה. לשם השוואה, יצוין כי בבית משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש 5 תביעות בשנה, ולאחר מכן לבית המשפט יש שיקול עד )(ב60 דעת בהעברת התיק לבית משפט שלום (ראו סעיף ). יובהר1984-לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד ,כי הגבלת מספר התביעות נוגעת רק לתובעים הייצוגיים כך שלגבי עורכי הדין אין כל הגבלה על מספר התובענות הייצוגיות שהם יוכלו לייצג בהן. )1( לפסקה 5 סעיף בעקבות התופעה של הגשת תובענות ייצוגיות ) לחוק1()5(ב בסכומי תביעה מופרזים, מוצע לתקן את סעיף ולקבוע כי בקשה לאישור תובענה ייצוגית תוגש לבית המשפט אשר לו הסמכות העניינית לדון בתובענה, וזאת בלא ציון סכום התביעה הכולל לחברי הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה לאישור. התובע הייצוגי יידרש לציין את סכום תביעתו האישית ואת בית המשפט אשר לו הסמכות העניינית לדון בתובענה. תופעת הסכומים המופרזים נובעת, בין השאר, מן העובדה שתשלום האגרה בהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית אינו תלוי בסכום הנתבע, בשונה מתביעות כספיות אחרות, כך שאין תמריץ להעמיד את התביעה על סכום ריאלי וניתן להעמידה על סכום גבוה יותר משמעותית. בחלק מהמקרים מדובר ברצון להפעיל לחץ שאינו הוגן על נתבעים בהגשת תביעות בסכומים גבוהים בלי שקדמה להן בדיקה עובדתית או משפטית ראויה, כמנוף לחץ ד ב ר י ה ס ב ר 1279 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו :) יבוא2( במקום פסקה )2( )  בקשה לאישור בתביעה שהיא אחת מאלה תוגש לבית משפט לעניינים2(" :מינהליים תביעה נגד רשות שעילתה החלטה של רשות ושהסעד (א) המבוקש בה הוא פיצויים או השבה, לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס, אגרה או תשלום חובה אחר; לעניין זה, "החלטה של ; לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים2 כהגדרתה בסעיף- "רשות תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל שעילתה השבת סכומים (ב) ; לתוספת השנייה15 כאמור בפרט תביעה נגד תאגיד מים וביוב שעילתה השבת סכומים כאמור (ג) ; לתוספת השנייה16 בפרט תביעה נגד גוף ציבורי שעילתה הפרה של הוראות לפי חוק (ד) " לתוספת השנייה.18 הגנת הפרטיות כאמור בפרט 7 תיקון סעיף .6 - לחוק העיקרי7 בסעיף :אחרי סעיף קטן (ב) יבוא )1( )  על אף האמור בסעיף קטן (ב), הפונה בפנייה מוקדמת, הראשון בזמן, אשר1"(ב הגיש בקשה לאישור בעניין שבו פנה, ינהל את הליך הבקשה לאישור וכן את הליך ,התובענה הייצוגית, וזאת אף אם הוגשה בקשה לאישור קודמת על ידי מבקש אחר והכול אלא אם כן שוכנע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש לקבוע ;"אחרת כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר. ,על נתבעים במטרה להגיע עימם להסדר מהיר. בנוסף חלק מהפער בין סכום התביעה לסכום שנפסק בסיום ההליך נובע מכך שבתחילת ההליך ישנם, ככלל, פערי מידע מובנים בין הצדדים להליך, אשר מקשים על התובע הייצוגי ובא כוחו להעריך את הנזק שנגרם לקבוצה, כמו גם את גודלה של הקבוצה. הגשת בקשות לאישור תובענה ייצוגית בסכומים מופרזים, גם אם בסופו של ההליך סכום הפיצוי הוא נמוך משמעותית, מעוררת קושי, בין השאר, היות שחברות ציבוריות חייבות לדווח על הליכים משפטיים אשר הן צד להם ולכלול את הסעד המתבקש בהליך במסגרת הדיווח כאמור, על פי תקנות ניירות ערך ,. בנוסף לכך1970-(דו"חות תקופתיים ומידיים), התש"ל כאשר מדובר בעסקים זעירים וקטנים, כאשר מוגשת נגדם תביעה על מיליוני שקלים, יש לכך משמעויות רחבות היקף על התנהלות העסק. )2( לפסקה 5(ב) לחוק קובעת כיום כי ) בסעיף2( פסקה הסמכות העניינית לדון בבקשות לאישור המוגשות נגד רשות במקרים הקבועים בסעיף, תוקנה לבית המשפט לעניינים מינהליים. קביעה זו משקפת את הרצון לייחד כללים ייחודיים להתדיינות עם רשויות מינהליות ולרכז התדיינויות אלה בבתי משפט לעניינים מינהליים. מוצע ) האמורה ולקבוע כי גם תביעות2( להחליף את פסקה השבה נגד רשות מקרקעי ישראל, נגד תאגיד מים וביוב וכן 18– ו16 ,15 מועצה מקומית או נגד גוף ציבורי לפי פרטים להצעת החוק, יידונו25 לתוספת השנייה המוצעים בסעיף בבית משפט לעניינים מינהליים. זאת בשל מומחיותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים בהתדיינויות מול רשויות מינהליות. ,יצוין כי גם חוק בתי משפט לעניינים מינהליים ) שבו, כי בית משפט3(5 , קובע, בסעיף2000-התש"ס לעניינים מינהליים ידון בתובענה המנויה בתוספת לתוספת האמורה מפנה2 השלישית לחוק זה, כאשר פרט ) לחוק תובענות ייצוגיות.2()5(ב לסעיף :) שמוצע להחליף2( וזו לשונה של פסקה )  בקשה לאישור נגד רשות בתביעה שעילתה החלטה2(" ,של הרשות ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבה לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס, אגרה או ;תשלום חובה אחר, תוגש לבית משפט לעניינים מינהליים 2 כהגדרתה בסעיף- "בסעיף קטן זה, "החלטה של רשות "לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. לחוק העוסק בנושא של7 מוצע לתקן את סעיף 6 סעיף תחרות בין בקשות לאישור תובענות ייצוגיות או תובענות ייצוגיות שהן זהות או דומות, ולקבוע בסעיף ) כי תינתן עדיפות למי שערך פנייה מוקדמת. כאמור1קטן (ב בהצעת החוק, מוצע לקבוע חובת3 בדברי ההסבר לסעיף המוצעים.1ב3–ב ו3 ,א3 פנייה מוקדמת בחוק בסעיפים ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1280 )1())" יבוא "בסעיפים קטנים (ב3( ) עד1()בסעיף קטן (ג), במקום "בסעיף קטן (ב )2( )".1) ו–(ב3( עד 8א הוספת סעיף .7 :8 לחוק העיקרי יבוא אחרי סעיף "בקשה לאישור בתביעה נגד מבטח - או חברה מנהלת הוראות מיוחדות 8א. חוזה לתקופה שאינה- "בסעיף זה, "חוזה ארוך טווח (א) מוגבלת או חוזה לתקופה העולה על עשרים שנה, ובלבד ), ואינו ניתן2015 בינואר1( שנכרת עד ליום י' בטבת התשע"ה לשינוי אלא בהסכמת הצדדים, למעט תקנון של קופת גמל לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים16 כמשמעותו בסעיף .9‏2005-(קופות גמל), התשס"ה בהחלטתו בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מבטח (ב) או חברה מנהלת שעילתה הפרה של חוזה ארוך טווח, ישקול ), בין2()8(א בית המשפט, לעניין התקיימות האמור בסעיף :השאר, את אלה אם ניתן אישור רשמי ובכתב מאת הממונה על )1( שוק ההון, ביטוח וחיסכון, או מי מטעמו, המתייחס ;במפורש להפרה נושא הבקשה עוצמת הפגיעה בנתבע במקרה של הכרעה )2( לטובת הקבוצה, לעומת עניינם של חברי הקבוצה ;באישור הבקשה בהמשך לכך, מוצע לקבוע כי אם נערכה פנייה מוקדמת על ידי הפונה הראשון בזמן ואותו פונה הגיש בקשה לאישור בעניין שבו פנה, ברירת המחדל תהיה שהוא יהיה המבקש שינהל את בקשת האישור וזאת אף אם הוגשה בקשה לאישור קודמת על ידי מבקש ייצוגי אחר. מטרת סעיף זה היא לתת עדיפות לפונה הראשון בזמן, שכן מדובר על מי שחשף את ההפרה, ולכן יש היגיון במתן עדיפות לו ולא למבקש ייצוגי אחר שייתכן שלמד על ההפרה מהפנייה המוקדמת שהוגשה. עם זאת יובהר כי לבית המשפט תהיה סמכות לסטות מברירת מחדל זו, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנע בית המשפט שיש לקבוע אחרת כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר. 8א ולקבוע כי בבקשה מוצע להוסיף את סעיף 7 סעיף לאישור תביעה ייצוגית נגד מבטח או חברה מנהלת שעילתה היא הפרת חוזה ארוך טווח, ישקול בית המשפט בהחלטתו אם לאשר את התובענה הייצוגית ) לחוק כי התובענה2()8(א (לעניין התנאי הקבוע בסעיף הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין) גם כמה שיקולים נוספים הנוגעים למקרים ייחודיים אלה. תיקון זה נועד להתמודד עם מקרים ייחודיים של חוזים ארוכי טווח בתחום הביטוח והחיסכון הפנסיוני, המפוקח באופן הדוק על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שנחתמו בעבר בסביבה רגולטורית ומשפטית שונה מזו הקיימת היום. במקרים רבים קיימות מגבלות על היכולת לשנות חוזים אלה באופן חד–צדדי לאורך תקופת החוזה, כאשר חלק מהתנאים בחוזה אינם מותאמים למציאות העכשווית וכאשר בחלק מהמקרים ,קיים אישור אסדרתי מפורש בכתב מרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון שניתן לחוזה או לפעילות בעניין ההפרה נשוא הבקשה. ישנם מקרים העונים למאפיינים שתוארו לעיל שבהם אין הצדקה לניהול התובענה הייצוגית, שכן זוהי אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. שיקול אחד שמוצע שבית המשפט ישקול, הוא קיומו של אישור אסדרתי מפורש שניתן על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או מי מטעמו, המתייחס במפורש להפרה נשוא הבקשה. ובעניין זה יצוין כי הכוונה היא לאישור רשמי מגורם מוסמך ולא לאישור שניתן באופן ' אושרת שמעון נ9294/16 שאינו פורמלי (ראו למשל בע"א חברת איי די איי חברה לביטוח בע"מ (פורסם באתר הרשות )) שם התייחס2020 בפברואר4( השופטת, ט' בשבט התש"ף בית המשפט העליון לקשיי הסתמכות העולים מאופי המסמכים שמהם נלמדה עמדת המאסדר). עוד מוצע כי בית המשפט ישקול בנוסף את עוצמת הפגיעה בנתבע אם תאושר הבקשה לעומת עניינם של חברי הקבוצה ,באישור הבקשה, את הקושי בהבאת ראיות הנוגעות לעניין בין השאר עקב חלוף הזמן מעת שנכרת החוזה, וכן את שינויי החקיקה וכללי האסדרה מעת שנחתם החוזה אשר רלוונטיים לעילת התביעה ולנשוא הבקשה. 88.9 'ס"ח התשס"ה, עמ 9 ד ב ר י ה ס ב ר 1281 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו קושי בהבאת ראיות הנוגעות לעניין נושא )3( הבקשה בשים לב, בין השאר, למשך הזמן שחלף מעת ;שנכרת החוזה האמור שינויים בחקיקה ובאסדרה שחלה בעניין נושא )4( הבקשה, שנעשו מאז כריתת החוזה האמור. ביקש הנתבע לדחות את הבקשה לאישור האמורה בסעיף (ג) קטן (ב) בשל התקיימות אחד או יותר מהשיקולים המנויים באותו סעיף קטן, ובית המשפט סבר כי יש ממש בבקשת הנתבע כאמור, יורה בית המשפט על משלוח הבקשה לאישור ותשובת הנתבע ליועץ המשפטי לממשלה; היועץ המשפטי לממשלה ימים60 רשאי להגיש לבית המשפט עמדה בעניין, בכתב, בתוך מיום שהומצאו לו הבקשה לאישור והתשובה כאמור, או בתוך "מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט. 9 תיקון סעיף 8.- לחוק העיקרי9 בסעיף ; יימחקו- "בכותרת השוליים, המילים "נגד רשות )1( יימחקו, ובמקום- ") תביעת השבה נגד רשות- בסעיף קטן (א), המילים "(בחוק זה )2( "מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור" יבוא "מהמועד שבו הומצאה הבקשה לאישור ;"לרשות מוצע להגדיר חוזה ארוך טווח כחוזה שתוקפו אינו מוגבל או חוזה לתקופה העולה על עשרים שנה ואשר ), שהוא יום2015 בינואר1( נכרת עד יום י' בטבת התשע"ה לחוק הפיקוח על שירותים28 'כניסתו לתוקף של תיקון מס , שחוקק בחוק הפיקוח על1981-פיננסיים (ביטוח), התשמ"א , ושקבע2014-שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ה מנגנון של אי־התנגדות לאישור תוכניות ביטוח. זאת מכיוון שמטרת המעבר מאישור תוכניות ביטוח לאי־ התנגדות כאמור, הייתה, בין השאר, להגדיל את מידת האחריות של המבטחים לגבי תוכניות הביטוח שהם מנהיגים (ראו דברי ההסבר להצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ). בנוסף, מוצע לקבוע2012-(תיקוני חקיקה), התשע"ב כי מדובר רק בחוזה שאינו ניתן לשינוי אלא בהסכמת הצדדים, לרבות חוזים אישיים שבהם מתקשרים עמיתים עם החברות המנהלות, אך למעט התקנונים של קופת גמל לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים16 כמשמעותם בסעיף , שכן תקנונים כאמור שונים2005-(קופות גמל), התשס"ה במהותם מחוזה ביטוח מכיוון שהם ניתנים לשינוי מזמן ,לזמן. כמו כן יובהר כי גם אם החוזה בוטל מאוחר יותר הוא עדיין יכול לעמוד בתנאי כי "נכרת לתקופה העולה על עשרים שנה" או לתקופה שהיא לא מוגבלת. בשל משמעות התיקון שלפיו ישקול בית המשפט במקרים המתאימים שלא לאשר תובענה ייצוגית בשל התקיימות תנאים אלה, מוצע לקבוע כי אם ביקש הנתבע לדחות את הבקשה לאישור בשל אחד או יותר מהשיקולים המנויים בסעיף המוצע ובית המשפט סבר שיש ממש בבקשת הנתבע, יורה בית המשפט על משלוח כתבי הטענות ליועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי לממשלה רשאי ימים60 להגיש לבית המשפט עמדה בעניין, בכתב, בתוך מיום שהומצאו לו הבקשה לאישור והתשובה כאמור, או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט. יובהר כי עצם העובדה כי הבקשה לאישור לא אושרה מן הטעם ,שהיא אינה מהווה הדרך היעילה וההוגנת לניהול ההליך אינה מלמדת שאין עילת תביעה, אלא רק שבנסיבות העניין אין מקום לנהל את ההליך כהליך ייצוגי בשל הטעמים שצוינו לעיל. ) לתוספת השנייה17 עד15 (פרטים25– ו8 סעיפים )1( לפסקה , עקב החלת הסעיף9 מוצע להתאים את כותרת סעיף כמפורט להלן בסעיף קטן (ד) המוצע, גם על תביעות השבה נוספות, שאינן נגד רשות. )2( לפסקה החוק מקנה הגנות שונות לרשות כאשר היא נתבעת לתוספת השנייה לחוק, ובין11 בתובענה ייצוגית לפי פרט , לחוק מקנה לרשות מתן אפשרות להודיע9 השאר, סעיף ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור90 בתוך התובענה כייצוגית, כי היא חדלה מגביית הסכומים שבשלם הוגשה הבקשה לאישור. בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו. אם הודיעה הרשות על חדילה כאמור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגבייה שנטען שהיא לא כדין, הבקשה לאישור שהוגשה נגדה לא תאושר. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1282 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "הודעה כאמור לא תשמש ראיה נגד הרשות בהליך )3( משפטי". :במקום סעיף קטן (ג) יבוא )4( הימים90 מוצע לתקן את סעיף זה ולקבוע כי תקופת תימנה ממועד המצאת הבקשה לרשות, ולא ממועד הגשתה. התיקון האמור מוצע עקב כך שהתקופה שבה הרשות יכולה לשקול אם יש מקום לחדול מהגבייה, עשויה להתחיל עוד לפני שבכלל נודע לרשות על כך שהוגשה נגדה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. גם בעניין בר"מ מינהל מקרקעי ישראל נ' דוד דהאן (פורסם באתר7689/13 )), עמד2014 ביוני29( הרשות השופטת, א' בתמוז התשע"ד בית המשפט העליון על הקושי בכך שהתקופה נמנית ממועד הגשת הבקשה לאישור התובענה בלי קשר לשאלה מתי הבקשה לאישור הומצאה לרשות. בית המשפט העליון התייחס לכך שספירת מניין הימים ממועד הגשת הבקשה ולא ממועד המצאתה עשויה לתת יתרון דיוני לא מוצדק ,לתובע מייצג שלא מילא אחר חובתו להמציא את הבקשה וכן עלולה לדרבן תובעים ייצוגיים שלא להמציא את הבקשה לרשות בתוך פרק זמן סביר. עוד עמד בית המשפט (א) לחוק לבין9 העליון על כך שקיים חוסר אחידות בין סעיף (ג) לתקנות תובענות ייצוגיות, כך שבעוד הרשות2 תקנה ימים ממועד90 נדרשת להשיב לבקשת האישור בתוך ,)(ג) לתקנות תובענות ייצוגיות2 המצאת הבקשה (לפי תקנה 90 לחוק, בתוך9 רשאית היא לחדול מהגבייה לצורך סעיף ימים ממועד הגשתה של הבקשה לאישור. )3( לפסקה בפסיקה נקבע כי חדילה של הרשות אינה מהווה הודאה בטענת התביעה כי הגבייה אינה כדין, ראו בעניין א המוצע3 זה את פסקי הדין הנזכרים בדברי ההסבר לסעיף להצעת החוק. מוצע לעגן את הפסיקה ולקבוע3 בסעיף במפורש כי חדילה של הרשות אינה מהווה הודאה. לתוספת17 עד15 (פרטים25 ) וסעיף4(–) ו1( לפסקאות )השנייה (ג) לחוק, בנוסחו כיום, קובע כי בית משפט9 סעיף שלא אישר תובענה ייצוגית בשל חדילה, רשאי לפסוק גמול לחוק ולקבוע שכר טרחה22 בהתחשב בשיקולים שבסעיף להצעת16– ו15 לחוק. בסעיפים23 בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק ולתקן את סעיף22 החוק מוצע לבטל את סעיף לחוק כך שיכלול את השיקולים בעניין שכר הטרחה ובעניין הגמול, בהתאמה, והכול כפי שיפורט בהמשך. בשל האמור (ג) לחוק, אשר בנוסחו כיום מפנה9 מוצע לתקן את סעיף לחוק, ולהבהיר במפורש כי הוראות סעיף22 גם לסעיף לחוק, בנוסחו המוצע, לא יחולו על פסיקת גמול ושכר23 טרחה במקרה שלא אושרה תובענה ייצוגית בשל חדילה. זאת מכיוון שבחדילה לא נפסק פיצוי לציבור ולכן הטבלה , להצעת החוק26 הקבועה בתוספת השישית לחוק, בסעיף הקובעת את דרגות סכום הפיצוי בהתאם לאופן סיום ההליך, אינה רלוונטית, והיא לא חלה במקרה זה. עוד לחוק אינו חל במישרין23 מוצע לקבוע כי אף על פי שסעיף במקרה של חדילה, בית המשפט רשאי במסגרת פסיקת שכר )1( טרחה וגמול להתחשב בשיקולים המפורטים בפסקאות (ב) המוצע ובכך שמדובר ברשות ציבורית23 5) בסעיף( עד 5) המוצע.()(ב23 כפי שנקבע בסעיף :(ג) לחוק שמוצע להחליפו9 וזה נוסחו של סעיף "(ג)  החליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי - הוא , לפסוק גמול למבקש22 )  על אף הוראות סעיף1( ;)(ב22 בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף )  לקבוע שכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם2( ".23 להוראות סעיף ,, בנוסחו המוצע9 עוד מוצע לקבוע כי הוראות סעיף יחולו גם על בקשה לאישור בתביעת השבה כמפורט לעניין תאגידי16 , לעניין רשות מקרקעי ישראל15 בפרטים לעניין קופות החולים (במסגרת פעילותן17–המים והביוב ו 25 לפי סל הבריאות), לתוספת השנייה, המוצעים בסעיף להצעת החוק. יודגש כי ההגנות העומדות בחוק לרשות נקבעו בשל אופייה המיוחד כגוף שחלות עליו חובות שאינן חלות על גופים פרטיים, ובהתחשב בהשלכות התקציביות שעשויות להיות לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות והפגיעה באינטרס הציבורי הכרוכה בכך. זאת, תוך איזון בין החשיבות לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות נגד רשות מצד אחד ובין שמירה על האינטרס הציבורי כאמור מצד שני. כאמור מוצע להחיל הגנות אלה גם על קופות החולים (במסגרת פעילותן לפי סל שירותי הבריאות), ומוצע להוסיף לתוספת השנייה. במהלך התקופה שחלפה17 אותן בפרט מאז חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, עלתה, במספר רב של הליכים שהתבררו בבתי המשפט, השאלה בדבר מעמדן של קופות החולים על פי חוק תובענות ייצוגיות, וזאת בשל 1 מאפייניהן הייחודיים: האם הן בגדר "עוסק" כאמור בפרט לתוספת השנייה לחוק או שהן בגדר "רשות" כאמור בפרט לתוספת השנייה לחוק ואז גם חלות עליהן ההגנות11 המוקנות בחוק תובענות ייצוגיות לרשות. מצד אחד ישנו קושי להגדיר אותן כ"רשות" לפי חוק בתי המשפט לעניינים ,)(א) לחוק תובענות ייצוגיות3 מינהליים (שאליו מפנה סעיף ומצד שני יש היגיון וצורך להחיל עליהן את ההגנות שמקנה חוק לרשות בלבד, במקרים מסוימים. ההצדקות להענקת הגנות לקופות החולים במסגרת לחוק ביטוח7 פעילותן לפי סל השירותים, כהגדרתו בסעיף חוק ביטוח בריאות- (להלן1994-בריאות ממלכתי, התשנ"ד ממלכתי), נובעות מאופי פעילותן של הקופות ודרך הסדרתן ומכך שקופות החולים מספקות את התשתית הבסיסית של שירותי הבריאות בישראל לציבור כפי שנקבעו בידי ד ב ר י ה ס ב ר 1283 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו החליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לפסוק גמול למבקש  )"(ג לא יחולו על פסיקת גמול ושכר23 ושכר טרחה לבא כוח המייצג; הוראות סעיף טרחה לפי סעיף קטן זה, ואולם רשאי בית המשפט, בפסיקת גמול ושכר טרחה (ב).23 5) של סעיף( ) עד1( כאמור, להתחשב בשיקולים המפורטים בפסקאות (ד) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בקשה לאישור בתביעת " לתוספת השנייה.17 ו־16 ,15 השבה כמפורט בפרטים המחוקק בסל הבריאות הממלכתי. כמו כן, קופות החולים פועלות כמוסדות בלא כוונת רווח והמקורות הכלכליים של הקופות קבועים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומהווים הוצאה ציבורית משמעותית אשר ממומנת באמצעות כספי מס בריאות, תקציב המדינה וכן מהשתתפויות- מסים גירעון- עצמיות של המבוטחים, ואם תקציבן גירעוני זה מכוסה על ידי המדינה. יובהר כי ההצדקות להענקת ההגנות לקופת חולים קיימות רק במקרה שבו קופת החולים ,פועלת במסגרת פעילותה לפי סל השירותים. לכן, למשל פעילות קופות החולים במסגרת שירותי הבריאות הנוספים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לא10 כמשמעותם בסעיף תיכלל במסגרת ההגנה, ובמקרה זה ובמקרים נוספים יהיה לתוספת1 ניתן להגיש נגד קופת החולים תביעה לפי פרט השנייה לחוק. להשלמת התמונה יצוין כי ביום י' באב התשפ"א גיא חיון נ' בית הדין6451/18 ) נפסק בבג"ץ2021 ביולי19( הארצי לעבודה (פורסם באתר הרשות השופטת, י' באב )), בהתאם לעמדת היועץ המשפטי2021 ביולי19( התשפ"א לממשלה, כי "קופות החולים אינן "רשות", לא באופן כללי ולא לעניין גביית דמי ההשתתפות העצמית בגין שירותים לפסק הדין).26 הניתנים על ידן כחלק מסל הבריאות" (סעיף עם זאת, בעמדת היועץ המשפטי לממשלה לבג"ץ צוין כי הגורמים המקצועיים במדינה בוחנים את האפשרות לקדם תיקון חקיקה אשר יעניק הגנות מתאימות לקופות החולים מחמת אופיין המיוחד ומכאן התיקון המוצע. להצעת החוק25 לנוכח האמור לעיל, מוצע בסעיף , המוצע17 לקבוע פרט מיוחד בתוספת השנייה, פרט לתביעה כנגד קופות חולים במקרה של גביית כספים שלא 8 לחוק ביטוח–א ו7, 7 כדין בקשר לפעילותן לפי סעיפים בריאות ממלכתי, שעניינם סל שירותי הבריאות, ובכך לתת להן מעמד מיוחד בחוק יחד עם הענקת ההגנות הקבועות לחוק תובענות ייצוגיות. יובהר כי21 ו־9 לרשות בסעיפים במקרה של גביית כספים שלא כדין כאמור על ידי קופת חולים, יהיה ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד הקופה לפי פרט מוצע זה בלבד, ולא לפי פרט אחר בתוספת. בדומה להצעה זו מוצע להקנות את ההגנות המוקנות כיום לרשות בחוק תובענות ייצוגיות גם לתאגיד מים וביוב המצוי בשליטת רשות מקומית וכן למועצה מקומית המוצע.16 כהגדרתם בפרט ) ניתן פסק2019 בדצמבר17( ביום י"ט בכסלו התש"ף ,דינו של בית המשפט העליון בדיון הנוסף בעניין מי הגליל אשר הכיר במעמדם של תאגידי המים והביוב כ"רשות". עם ,זאת, נקבע בפסק דין זה, כעמדת היועץ המשפטי לממשלה כי לעניין גביית תעריפי מים וביוב מכוח החוק, פועלים התאגידים כ"עוסק", שכן מדובר בחברות בע"מ האמונות ,על ניהול משק המים העירוני במתכונת של ניהול עסקי הרשויות- העשוי אף להביא לחלוקת רווחים לבעליהן המקומיות. עוד הודגש כי תעריפי המים והביוב שגובים התאגידים נקבעים בהתאם לעקרון העלות הריאלית המחקה את העקרונות לקביעת מחיר כלכלי בשוק תחרותי. יצוין כי בלא קביעה זו שלפיה תאגידי המים ,"והביוב פועלים בגביית תעריפי המים והביוב כ"עוסק לא היה ניתן להגיש תובענה ייצוגית כנגד תאגידי המים 11 בגביית תעריפי המים, שכן הם אינם נכללים בפרט לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, כיוון שאין מדובר בתשלומי חובה, אלא במחירים (בהתאם לבג"ץ מרכז השלטון המקומי נ' רשות המים ואח' (פורסם119/510 בנובמבר13( באתר הרשות השופטת, כ' בחשוון התשע"ה )). משמעות הקביעות האמורות היא כי חרף סיווגם2014 ,של התאגידים כ"רשות" לצורך חוק תובענות ייצוגיות הם חשופים לתביעות ייצוגיות ככל עוסק המנוי בפרט לתוספת השנייה לחוק. תוצאה זו מעוררת קושי, שכן1 למרות הגדרת המאפיינים העסקיים במטרת חוק תאגידי חוק תאגידי המים), אין- (להלן2001-מים וביוב, התשס"א מקום להשוואה מלאה בינם לבין עוסק פרטי בהקשר הנדון. תאגידי המים והביוב, כל עוד הם נמצאים בשליטה מלאה של הרשויות המקומיות, פועלים למטרה ציבורית ומעניקים שירות חיוני, שאינו ניתן לוויתור, לתושבי מדינת ישראל. השירות ניתן במסגרת מונופול אזורי כאשר תעריפי המים מפוקחים ונקבעים על ידי מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב בהתאם להוראות חוק תאגידי המים בעיקרון של "משק כספי סגור" וכאשר התעריפים הם מקור המימון העיקרי של התאגידים. בנוסף, ככלל, תאגידי המים והביוב אינם מוסמכים לפי חוק לבצע שירות נוסף מעבר להספקת שירותי מים וביוב המוסדרים בחוק. כפועל יוצא מכך, אין להם מקורות הכנסה משמעותיים נוספים. לפיכך, נוצר חשש, הדומה לחשש החל על רשויות ציבוריות המנויות לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, כי11 בפרט חיובו של התאגיד בתשלום סכום כסף משמעותי עקב ,"קבלת תובענה ייצוגית שהוגשה נגדו בכובעו כ"עוסק עלול לפגוע בפעילותו של התאגיד, באיתנות הפיננסית שלו וביכולתו להמשיך לספק את שירותי המים והביוב החיוניים לתושבי הרשות המקומית. כתוצאה נלווית, עלול הדבר להביא לקושי במתן השירות או לירידה ברמתו או לייקור תעריפי המים לכלל הצרכנים כדי לממן את ההפסד. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1284 א9 הוספת סעיפים ב9ו־ .9 : לחוק העיקרי יבוא9 אחרי סעיף "בקשה לאישור בתביעת השבה נגד רשות המסים הוראות מיוחדות- א.9 ,הוגשה בקשה לאישור נגד גוף שאינו מדינת ישראל (א) ,בתביעה להשבת מס, אגרה או תשלום חובה אחר שהמנהל , ממונה על גבייתו, ובכלל זה10‏כמשמעותו בפקודת מס הכנסה תביעה להשבת כל אחד מאלה, יורה בית המשפט על המצאת :הבקשה לרשות המסים ,מס ערך מוסף על פי חוק מס ערך מוסף )1( ;11‏1975-התשל"ו בשל המאפיינים הייחודיים של תאגידי המים להצעת החוק לקבוע25 והמועצות המקומיות מוצע בסעיף , לגופים אלה ולהעניק16 פרט ייחודי בתוספת השנייה, פרט להם את ההגנות של רשות כאמור. יובהר כי במקרה של גביית כספים שלא כדין על ידי תאגידי המים והביוב אשר נמצאים כאמור בשליטה של הרשויות המקומיות (או גבייה על ידי המועצות המקומיות כאמור לעיל), ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית לפי פרט מוצע זה בלבד ולא לפי פרט אחר בתוספת. להצעת החוק25 כמו כן, מכיוון שמוצע לקבוע בסעיף את עילת התובענה נגד רשות מקרקעי ישראל המעוגנת פרט- , בפרט נפרד בתוספת השנייה לחוק11 כיום בפרט כי הוא יחול גם על פרט9 , יש לקבוע במפורש בסעיף15 לתוספת השנייה לחוק. יובהר כי במקרה של גביית15 כספים שלא כדין על ידי רשות מקרקעי ישראל, ניתן יהיה בלבד ולא לפי פרט15 להגיש תובענה ייצוגית לפי פרט אחר בתוספת. גם על9 מכיוון שמוצע להחיל את הוראות סעיף ) לתקן ולהתאים את כותרת1( גופים נוספים, מוצע בפסקה השוליים של הסעיף. ) לתוספת השנייה לחוק18 (פרט25 וסעיף9 סעיף א המוצע9 לסעיף א9 מוצע להוסיף לחוק תובענות ייצוגיות את סעיף המוצע שכותרתו "בקשה לאישור בתביעת השבה נגד הוראות מיוחדות". מטרת התיקון היא- רשות המסים להחיל את ההגנות של הרשות גם במקרה שבו רשות המסים אינה הנתבעת הישירה, אלא גורם פרטי גובה את המס ומשלמו לרשות המסים. למשל, בצריכה של שירותים או מוצרים משולם על ידי הלקוח מע"מ אשר נגבה על ידי העוסק הפרטי ומועבר על ידו לרשות המסים. תיקון זה מוצע מתוך התייחסות לתכלית החקיקה ולהיסטוריה החקיקתית של החלת חוק תובענות ייצוגיות על המדינה, ובכלל זה רשות המסים, וכדי שלא לאפשר עקיפה של ההגנות הקבועות בחוק תובענות ייצוגיות בעבור רשות המסים. כאשר מוגשת נגד רשות תובענה ייצוגית על גבייה שלא כדין, עומדות לה כאמור ההגנות שקבועות בחוק ,תובענות ייצוגיות. עם זאת, במקרה של רשות המסים לעיתים הרשות גובה את המס דרך גורם אחר אשר מעביר לרשות את המס. כך למשל במקרה שנדון בעניין סירוגה בנוגע לגביית מס ערך מוסף, הנזכר בדברי ההסבר לסעיף להצעת החוק, לא עמדו בפועל לרשות2 המוצע בסעיף3 ,המסים ההגנות הקבועות לרשות בחוק תובענות ייצוגיות וזאת אף על פי שאילו התובענה הייתה מוגשת ישירות נגד רשות המסים, היו עומדות לה ההגנות הקבועות בחוק זה. בית המשפט העליון נימק זאת בכך שההגנות של הרשות הן דיוניות באופיין ועל כן אין בהן כדי לגרוע מזכותם של גופים פרטיים לחזור אל הרשות בתביעת השתתפות או שיפוי בגין הסעדים שבהם יחויבו בהליך הייצוגי, אם יש בידם עילה לכך, שכן הם אינם נהנים מהגנות המדינה, ולכן עלולים להיתבע בגין הגבייה העודפת שנעשתה לתקופה חודשים, בניגוד לרשות שעומדת לה ההגנה24–ארוכה מ לחוק.21 בסעיף במקרים מעין אלה, של גביית מסים עקיפים, התביעה היא במהותה תביעת השבה נגד הרשות עצמה, שכן המס הועבר לקופת הרשות ולא נשאר בידי הגורם הפרטי, כמו במקרה של ניכוי במקור. לכן, מוצע להחיל את ההגנות הקיימות לרשות המסים גם במקרה שבו הרשות אינה הנתבעת הישירה ולקבוע כי בכל מקרה שבו מוגשת תובענה ייצוגית שעניינה השבת מס, אגרה או תשלום חובה אחר שרשות המסים ממונה על גבייתו והוא מנוי בסעיף וכן התקיימו לגביו ההוראות האמורות, יורה בית המשפט על המצאת הבקשה לרשות המסים והרשות תהיה ,רשאית להצטרף כצד להליך. הצטרפה הרשות כצד להליך יחולו על רשות המסים ההגנות השמורות לרשות בחוק תובענות ייצוגיות. ההגנות יחולו הן על רשות המסים והן על הגורם הפרטי שגבה את המס בעבור הרשות. כלומר, בית ימים ממועד90 המשפט לא ידון בבקשה אלא לאחר שחלפו המצאת הבקשה לרשות המסים, כאשר ניתן להאריך את התקופה מטעמים שיירשמו. בתקופה זו רשות המיסים תבחן את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ותחליט אם יש מקום להצטרף להליך. במקרה שבו רשות המסים תודיע .120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 10 5.2 'ס"ח התשל"ו, עמ 11 ד ב ר י ה ס ב ר 1258הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו מס עקיף על פי חוק מסים עקיפים (מס ששולם )2( ;12‏1968-ביתר או בחסר), התשכ"ח מס שנוכה במקור שלא כדין בהתאם להוראות )3( פקודת מס הכנסה. הוגשה בקשה כאמור, רשאית רשות המסים להצטרף כצד (ב) להליך; הודיעה רשות המסים לבית המשפט על הצטרפותה כצד להליך, יראו את התובענה כאילו הוגשה גם נגדה במועד שבו הומצאה לידה הבקשה, ובית המשפט יורה על העברת הדיון בבקשה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט לעניינים מינהליים לא ידון בבקשה כאמור (ג) ימים ממועד המצאת90 אלא לאחר שחלפה תקופה של הבקשה לרשות המסים ובית המשפט רשאי להאריך תקופה המועד הקובע).- זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה בית המשפט לעניינים מינהליים לא יאשר תובענה (ד) ייצוגית נגד רשות המסים בתביעה כאמור, אם הודיעה רשות המסים לנתבע לכל המאוחר במועד הקובע, כי עליו לחדול מהגבייה שבעניינה הוגשה הבקשה לאישור. הוכח לבית המשפט לעניינים מינהליים כי הנתבע (ה) חדל מהגבייה בהתאם להודעת רשות המסים, כאמור בסעיף ימים ממועד הודעת רשות המיסים, לא יאשר90 קטן (ד), בתוך בית המשפט לעניינים מינהליים את התובענה הייצוגית גם נגד הנתבע, ובית המשפט לעניינים מינהליים רשאי להאריך מועד החדילה).- תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה הצטרפה רשות המסים כצד להליך כאמור בסעיף (ו) קטן (ב), והנתבע לא חדל לגבות במועד החדילה, יחולו על הנתבע, בשינויים המחויבים.21 הוראות סעיף בקשה לאישור בתביעה בעילה לפי חוק הגנת הפרטיות נגד גוף הוראות- ציבורי מיוחדות ב.9 הוגשה בקשה לאישור נגד גוף ציבורי בתביעה כמפורט (א) 5) לתוספת השנייה, לא ידון בה בית המשפט אלא(18 בפרט ימים מהמועד שבו הומצאה120 לאחר שחלפה תקופה של הבקשה לאישור לגוף הציבורי, ובית המשפט רשאי להאריך המועד הקובע).- תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה כי על הנתבע לחדול מהגבייה, התביעה נגד רשות המסים לא תאושר. בנוסף, אם הוכח לבית המשפט כי הנתבע שגבה את המס בעבור הרשות חדל מהגבייה בהתאם להודעת ימים ממועד הודעת רשות המסים90 רשות המסים בתוך (או מועד מאוחר יותר אם בית המשפט האריך את התקופה מטעמים שיירשמו), בית המשפט לא יאשר את התביעה גם נגד הנתבע. כמו כן, אם הצטרפה רשות המסים להליך והנתבע לא לחוק21 חדל לגבות במועד החדילה, יחולו הוראות סעיף ,שעניינן הגבלת סעד ההשבה בתובענה ייצוגית נגד רשות גם על הנתבע, בשינויים המחויבים. כאמור, במקרים שבהם החליטה רשות המיסים להצטרף כצד להליך, מהות ההליך היא תביעה נגד רשות המסים, ועל כן מוצע לקבוע כי בית המשפט יורה על העברת התביעה לבית המשפט לעניינים מינהליים ) לחוק תובענות ייצוגיות.2()5(ב כמתחייב מסעיף ) לתוספת השנייה לחוק18 (פרט25 ב המוצע וסעיף9 לסעיף מוצע להוסיף לתוספת השנייה לחוק פרט המאפשר הגשת תובענות ייצוגיות בעילה לפי חוק הגנת הפרטיות. ) פגיעה1( :מוצע לכלול בפרט זה את העילות האלה 2 ) בסעיף11( 5) עד(–) ו3( ,)2( ,)1( בפרטיות לפי פסקאות .156 'ס"ח התשכ"ח, עמ 12 ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1286 בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעה כאמור (ב) בסעיף קטן (א), אם הגוף הציבורי הודיע כי יתקן את ההפרה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי הוא תיקן את ההפרה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע. החליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא (ג) לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוח המייצג; הוראות לא יחולו על פסיקת גמול ושכר טרחה לפי סעיף קטן23 סעיף זה, ואולם רשאי בית המשפט, בפסיקת גמול ושכר טרחה )5( ) עד1( כאמור, להתחשב בשיקולים המפורטים בפסקאות "(ב).23 של סעיף 16 תיקון סעיף .10 : לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא16 בסעיף ) שימוש במידע שבמאגר מידע החייב2( ;לחוק האמור ברישום שלא למטרה שלשמה הוקם המאגר, בניגוד לסעיף ) ניהול או החזקה של מאגר מידע3( ;8(ב) לחוק האמור ) לחוק האמור או בניגוד2(ב10 החייב ברישום בניגוד לסעיף ) פנייה לאדם4( ;(ו) לחוק האמור10 להחלטה לפי סעיף ,לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש בו במאגר מידע , לחוק האמור11 שאינה מלווה בהודעה כאמור בסעיף 5) תביעה שעילתה אירוע( ;בניגוד להוראת אותו סעיף אבטחה חמור בשל הפרת תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת תקנות הגנת הפרטיות- (להלן2017-מידע), התשע"ז (אבטחת מידע)),שגרמה לאירוע אבטחה חמור, ביחס לחלק 1,000–מהותי מהמאגר או ביחס למידע על אודות למעלה מ נושאי מידע, לפי הנמוך שבהם. כיום, תביעה בעילה לפי חוק הגנת הפרטיות אינה מהווה עילה נפרדת בתוספת השנייה לחוק, ועל כן ניתן להגיש תובענה ייצוגית בגין פגיעה בפרטיות רק כאשר היא נעשית במסגרת אחת ממערכות היחסים שבתוספת השנייה, לדוגמה עוסק וצרכן. עם זאת, לא כל תובענה בגין פגיעה בפרטיות נכנסת לאחת ממערכות היחסים האלו וכיום במקרים אלו לא ניתן להגיש את התביעה כתובענה פלונית נ' קדימה4110/18 ייצוגית (ראו למשל בעניין ע"א ,חינוך לחיים בע"מ (פורסם באתר הרשות השופטת-מדע )).2019 בנובמבר7( ט' בחשוון התש"ף החשיבות הרבה במתן אפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בגין פגיעה בפרטיות, שאינן נכנסות לאחת ממערכות היחסים שבתוספת השנייה, עולה בעידן הדיגיטלי שבו המידע האישי הפך מטבע עובר לסוחר וערכו הכלכלי עולה. כיום גורמים רבים מחזיקים במידע על פרטים גם כאשר אין בין הצדדים מערכת יחסים חוזית, למשל כשמידע נמכר לגוף מסחרי אחר או שמקורו של המידע בפגיעה בפרטיות שלא כדין. על כן, נראה כי רבות מהפגיעות בפרטיות תואמות את ההיגיון הבסיסי שהביא לחקיקת חוק תובענות ייצוגיות, בין השאר בשל המאפיינים האלה: במקרים רבים הנזק הכספי הנפרד לכל נושא מידע (משתמש או לקוח) קטן מהסף המתמרץ אותו לפתוח הליך בעצמו; הרווח בצד ההפרות עשוי להיות רב; לעיתים העוולות מבוצעות כלפי קבוצה גדולה של ,נושאי מידע; רבות מן ההפרות מבוצעות בידי תאגידי ענק ודאי אלה המספקים את השירותים הפופולריים שבהם משתמש הציבור. במקרים אלו, פערי הכוחות בינם לבין נושאי המידע משמעותיים והפרקטיקה של שימוש במידע אישי נפוצה ובעלת היקפי סיכון משמעותיים, בין השאר בכל הנוגע לאחזקת מאגרי מידע. עם זאת, בהתאם להמלצת דו"ח הצוות הבין–משרדי ובעקבות החשש כי הוספת פרט זה עלולה להחריף את בעיית תביעות הסרק או תביעות קלות ערך, הוחלט לייחד להפרות החמורות יותר של חוק הגנת הפרטיות18 את פרט ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). בנוסף, מוצע כי בתובענות ייצוגיות בעילה של הפרת הוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) שיוגשו כנגד לחוק הגנת הפרטיות, תוענק23 גוף ציבורי, כהגדרתו בסעיף לגוף הציבורי הגנה במקרים שבהם יוכח כי תוקנה ההפרה ימים מהמועד שהומצאה הבקשה120 עד למועד של ,)לאישור (או ממועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט כך שהבקשה לאישור לא תאושר במקרה כאמור. הטעם להוראות אלה נעוץ באופי הציבורי של הגוף וברצון לעודד הגשת תובענה ייצוגית בעילה זו, תוך שמירה על התקציב הציבורי והתמקדות בתיקון ההפרה כלפי העתיד, ובדומה לחוק.9 להוראת החדילה הקבועה בסעיף 8 (ג) בסעיף9 גם בסעיף זה, בדומה לתיקון סעיף להצעת החוק, מוצע לקבוע כי במקרה שבו התביעה לא אושרה בשל תיקון ההפרה במועד הקובע, בית המשפט רשאי לפסוק גמול ושכר טרחה, כאשר ייקבע כי הוראות בנוסחו המוצע לעניין שכר הטרחה לא יחולו על23 סעיף פסיקת גמול ושכר טרחה לפי סעיף זה. ואולם בית המשפט )3( ) עד1( רשאי להתחשב בשיקולים המפורטים בפסקאות (ג).23 של סעיף (א) לחוק שעניינו16 מוצע להחליף את סעיף10 סעיף אישור הסתלקות על ידי בית המשפט וכן אישור טובת הנאה בהסתלקות באישור בית המשפט. כיום, הסעיף קובע תנאים שלפיהם רשאי בית המשפט במקרים חריגים ד ב ר י ה ס ב ר 1287 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו "(א)  מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה "מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור. 18 תיקון סעיף .11 - לחוק העיקרי18 בסעיף בסוף סעיף קטן (ב) יבוא "גובש הסדר הפשרה בהליך גישור, יצרפו באי כוח הצדדים )1( מכתב מן המגשר, שיכלול התייחסות למידע ולנתונים כמותיים שהונחו לפניו ואשר על ;"יסודם גובש ההסדר האמור. לאשר שכר טרחה וגמול בעת אישור בקשת ההסתלקות. כאמור, בעיה מרכזית בתחום התובענות הייצוגיות היא ריבוי התיקים המסתיימים בהסתלקות מתוגמלת עם הסדרה עתידית בלבד בלא פיצוי לקבוצה. עקב מנגנון הפנייה המוקדמת, חלק ניכר מהתביעות שהסתיימו בהסתלקות מתוגמלת יוכלו להיות מנותבות למנגנון הפנייה המוקדמת ויוכלו להסתיים באותה תוצאה של אכיפת הדין בצורה פשוטה ויעילה מחוץ לכותלי בית המשפט. בעקבות האמור לעיל, ומכיוון שקיימת דרך פשוטה ויעילה יותר להביא ,לתוצאה של אכיפת הדין בלא הגשת תביעה לבית המשפט מוצע לקבוע כי לא תהיה עוד אפשרות לקבל גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות מתוגמלת. :(א) לחוק שמוצע להחליפו16 וזה נוסחו של סעיף "(א)  מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה :כאמור, ישקול בית המשפט את אלה )  אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני1( שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה ;עילת תביעה לכאורה )  התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה2( "הייצוגית לחברי הקבוצה. )1( לפסקה 11 סעיף מוצע לקבוע כי במקרים שבהם גובש הסדר הפשרה בהליך גישור, יצרפו הצדדים מכתב מן המגשר שיכלול התייחסות למידע ולנתונים אשר על יסודם גובש הסדר הפשרה, זאת בלי לגרוע מהוראות כל דין לעניין שמירת סודיות. בשנים האחרונות, הסדרי פשרה רבים בתובענות ייצוגיות מושגים בעזרת מגשרים. פסק הדין בעניין ת"צ ניהול- חורב נ' פועלים אי.בי.אי45836-12-17 )(מחוזי ת"א 'וחיתום בע"מ ואח' (פורסם באתר הרשות השופטת, ח )), התווה כמה שיקולים2021 במאי19( בסיוון התשפ"א לבחינת הסדר פשרה שגובש בסיוע מגשר המוגש לאישור בית המשפט. לעניין בעיית הנציג הבאה לידי ביטוי בהסדרי לכאורה, קיומו של מגשר עשוי להחליש במעט- פשרה את החשש מפני ניגוד העניינים המובנה של המבקש, שכן המגשר הוא צד שלישי שאמור לסייע לצדדים להגיע להסכמה שהיא ראויה, הוגנת וסבירה בעבור הקבוצה. עם "זאת, עמד פסק הדין על כך שגם למגשר יש אינטרס "אישי שעלול לעמוד בניגוד לאינטרס הקבוצה שכן הוא מעוניין לסייע לצדדים להגיע להסכמה שתיחשב להצלחת הליך הגישור. מכאן עולה חשש מאישור הסדרי גישור בקלות רבה יחסית על ידי בתי המשפט, שעלולים לתמרץ צדדים בהליכים עתידיים לפנות למגשרים שיסייעו להגיע לפשרות נוחות לצדדים הפוגעות בחברי הקבוצה, מתוך הנחה שבתי המשפט יאשרו הסדרים אלו ביתר קלות. על כן, נקבע כי יש להקפיד גם על בחינת הסדרי פשרה שהושגו בגישור באופן מדוקדק ויסודי כדי לוודא שהם ראויים, הוגנים וסבירים בעבור חברי הקבוצה. עם זאת, עמד בית המשפט על כך שהליך הגישור עשוי גם לסייע לבית המשפט בבחינת הסדרי פשרה, בעיקר כאשר המגשר ערך עם הצדדים בירורים עובדתיים שבהם עשויה להיות לו עדיפות על בית המשפט, שכן ביכולתו לברר נושאים עובדתיים, להיחשף לנתונים הנחוצים לחישוב סכום הפשרה, לעיין בחומרים השונים ועוד. ככל שתוצרי עבודת המגשר נפרשים בפני בית המשפט, בית המשפט יכול להיעזר בהם לצורך הערכת הסדר הפשרה. על כן, יש חשיבות רבה בכך שהמגשר ,יבהיר לבית המשפט את תהליך העבודה שהוא ערך ויפרט את הטעמים שהביאו אותו להמלצת הפשרה, כמו גם הנימוקים להערכה שלו את שיעורי הסיכון לצדדים. כך, בית המשפט יוכל לבחון אם הערכת המגשר מבוססת כראוי ואם הוא שותף לה. בנוסף, הדרישה לפירוט בכתב מאת המגשר מגדילה את הסיכוי שההצעה תהיה מבוססת היועץ7122/19 מבחינה מקצועית. בפסק הדין בעניין ע"א המשפטי לממשלה נ' רויטל ממן (פורסם באתר הרשות )), דן בית2022 באפריל11( השופטת, י' בניסן התשפ"ב המשפט העליון בייחודיותו של הליך הגישור בתובענות ייצוגיות וצוין כי לצד היתרונות שבהסתייעות במגשר אשר מסייע לבית המשפט להגיע לפתרון יעיל, מהיר ומוסכם של התובענה הייצוגית, יש בהליך זה גם חסרונות, ועולה חשש שהצדדים יגיעו להסכמות על חשבון חברי הקבוצה. כן צוין כי מטבע הדברים קיים גם למגשר, שהצדדים הם לקוחותיו ונושאים בתשלום שכרו, אינטרס בהצלחת הגישור ולכן ולנוכח בעיית הנציג, הצדדים להליך והמגשר עלולים לגבש הסדר פשרה ביתר קלות כך שעולה חשש שההסכמות שיגובשו על ידם לא יתחשבו במידה הראויה באינטרס חברי הקבוצה. לכן, על בית המשפט להקפיד על ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1288 בסעיף קטן (ד), במקום הסיפה החל במילים "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא )2( ,"היועץ המשפטי לממשלה, או מי שהסמיכו לכך, רשאים להגיש לבית המשפט, בכתב ימים מיום המצאת ההודעה ליועץ המשפטי לממשלה או בתוך מועד מאוחר60 בתוך ;"יותר שיקבע בית המשפט, התנגדות מנומקת להסדר הפשרה או עמדה בעניינו :) יבוא2( בסעיף קטן (ז), במקום פסקה )3( )  הוראה או המלצה בדבר תשלום גמול למבקש או לתובע המייצג, או שכר2(" ;"טרחה לבא כוח מייצג. :אחרי סעיף קטן (ז) יבוא )4( (ו), ההוצאות לשם ביצוע הסדר הפשרה יחולו25 "(ח)  על אף האמור בסעיף "על הנתבע, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. 19 תיקון סעיף .12 - לחוק העיקרי19 בסעיף - )2( בסעיף קטן (ג), בפסקה )1( בחינת הסדרי פשרה גם כאשר הם גובשו בהליך גישור והעובדה שההסדר המובא לאישור בית המשפט גובש בעזרת מגשר לא די בה כשלעצמה כדי לאשרו. עוד הוער שם, שניתן לצפות ממגשר שיפעל להשגת הסדר פשרה שיימצא ראוי כאשר יובא לבחינתו של בית המשפט. מוצע, בהמשך להמלצת הצוות הבין־משרדי לקבוע חובות פירוט וגילוי על הצדדים להסדר פשרה במקרים שבהם נערכו בירורים עובדתיים עם הצדדים לשם חישוב סכום הפשרה. במקרים אלו, פרישת תוצרי עבודת המגשר לפני בית המשפט תוכל לסייע בידי בית המשפט לצורך הערכת ,הסדר הפשרה ובחינה מדוקדקת שלו. יוער כי בהתאם לדין נתונים אלו יוכלו, במקרים המתאימים ובאישור בית המשפט (וכאשר בית המשפט מצא הצדקה עניינית לכך), להיות מוגשים במעטפה סגורה לבית המשפט ולעיונו של היועץ המשפטי לממשלה ולא להיות גלויים לציבור. )2( לפסקה לחוק תובענות ייצוגיות שעניינו בקשה18 סעיף ,לאישור הסדר פשרה, קובע בסעיף קטן (ד), בין השאר כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות להסדר פשרה בתובענה ייצוגית שלגביו הוגשה בקשה לאישור. במטרה לייעל את תהליך ההגשה של התנגדויות כאמור בידי היועץ המשפטי לממשלה, מוצע (ד) ולקבוע כי התנגדות או עמדה18 לתקן את סעיף להסדר הפשרה יכול שתוגש גם בידי מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך. בנוסף, מוצע להאריך את התקופה ימים60להגשת עמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה ל־ שייספרו החל מהיום שבו התקבלה אצל היועץ המשפטי לממשלה הודעה בדבר הגשת הבקשה בצירוף המסמכים (ג) או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית18 כאמור בסעיף המשפט או מיום פרסום ההודעה כאמור לציבור בהתאם להוראות אותו סעיף, לפי המועד המאוחר שבהם. )3( לפסקה להצעת26– ו16 כפי שיפורט בדברי ההסבר לסעיפים החוק, מוצע לקבוע שהגמול ושכר הטרחה ייקבעו באופן ברור ומובנה בהתאם לסכום הפיצוי שייקבע בהליך. בשל ) ולבטל את האפשרות של2( האמור, מוצע להחליף את פסקה הצדדים להגיש לבית המשפט הוראה מוסכמת לגובה הגמול ,ושכר הטרחה ובית המשפט הוא שיקבע את גובהם. בנוסף מוצע לקבוע כי הצדדים לא יוכלו להגיש נוסף על ההוראה כאמור גם המלצה בנוגע לגובה הגמול ושכר הטרחה. :) לחוק שמוצע להחליפו2(18 וזה נוסחו של סעיף )  הוראה בדבר תשלום גמול למבקש או לתובע2(" המייצג, או שכר טרחה לבא כוח מייצג, ואולם הצדדים רשאים להגיש לבית המשפט המלצה מוסכמת לענין ;תשלום גמול ושכר טרחה כאמור, לרבות שיעורו ותנאיו הוגשה המלצה מוסכמת כאמור, ייכללו פרטיה בהודעה "כאמור בסעיף קטן (ג). )4( לפסקה (ו) לחוק נקבע בכל הנוגע להוצאות פרסום25 בסעיף הודעות לחברי הקבוצה כי בית המשפט רשאי להטיל את ,האחריות לפרסום הודעות כאמור ואת ההוצאות בגינן על בעלי הדין כולם או חלקם, כפי שייראה לו יעיל והוגן שעניינו כאמור18 בנסיבות העניין. מוצע לקבוע בסעיף בבקשות לאישור הסדר פשרה, כי על אף האמור בסעיף (ו), כאשר מדובר בבקשה לאישור הסדר פשרה, הוצאות25 פרסום ההודעות לקבוצה וכן כל הוצאה אחרת הכרוכה בביצוע ההסדר, יחולו על הנתבע, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. יובהר כי הוצאות אלו כוללות את כל הוצאות ביצוע ההסדר, ובהן הוצאות האיתור של חברי הקבוצה הזכאים לפיצוי וכו'. )1( לפסקה12 סעיף (ג) לחוק עניינו החלטת בית המשפט19 סעיף לאישור הסדר פשרה והוא מטיל על בית המשפט חובת ד ב ר י ה ס ב ר 1289 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו :אחרי פסקת משנה (א) יבוא (א) )  התחייבות הנתבע לנקוט אמצעים הנדרשים למניעת הישנות1"(א ;";ההפרה :אחרי פסקת משנה (ו) יבוא (ב) ;""(ז)  המידע והנתונים הכמותיים אשר על יסודם גובש ההסדר. בטלים.- )) ו–(ו2סעיפים קטנים (ד )2( 20 תיקון סעיף .13 - לחוק העיקרי20 בסעיף :במקום סעיף קטן (א) יבוא )1( הנמקה מוגברת בהחלטה אם לאשר הסדר פשרה וקובע כי ההחלטה אם לאשר את ההסדר תכלול פרטים מסוימים שנקבעו בסעיף וכן קובע את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בעת בחינת הסדר הפשרה. מוצע לקבוע כי מעבר לשיקולים הקבועים היום בסעיף ייקבע באופן מפורש כי על בית המשפט לבחון גם את התחייבות הנתבע לנקוט את האמצעים הנדרשים למניעת הישנות ההפרה שבגינה הוגשה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, וזאת לצורך הבטחת אכיפת הדין שהיא אחת מתכליות חוק תובענות ייצוגיות. נוסף על כך, מוצע לקבוע במפורש כי במסגרת החלטת בית המשפט על אישור הסדר פשרה יתייחס בית המשפט גם למידע ולנתונים הכמותיים אשר על יסודם גובש (ב) לחוק, בנוסחו המוצע בסעיף18 ההסדר. יצוין כי בסעיף להצעת החוק, מוצע לקבוע הוראה דומה גם כאשר11 מדובר בהסדר פשרה שגובש במסגרת הליך גישור. )2( לפסקה לחוק20 ) לחוק קובע כי הוראות סעיף2(ד19 סעיף יחולו, בשינויים המחויבים, גם על החלטה של בית המשפט לאשר הסדר פשרה. מכיוון שמוצע לקבוע במפורש בסעיף להצעת החוק, כי סעיף13 לחוק, בנוסחו המוצע בסעיף20 זה חל גם על הסדרי פשרה, אין עוד צורך בסעיף קטן זה )ומוצע לבטלו. בדומה, מוצע לבטל גם את סעיף קטן (ו שקובע כי אם בית המשפט אישר הסדר פשרה, יקבע בית המשפט גמול ושכר טרחה ובמסגרת זו רשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה המוסכמת של הצדדים וכן רשאי הוא לקבוע כי תשלום שכר הטרחה יהיה מותנה במימוש בנוסחו23 ההסדר ובהשלמת ביצועו. זאת מכיוון שבסעיף להצעת החוק, מוצע להסדיר את כלל16 המוצע בסעיף ההוראות הרלוונטיות לעניין פסיקת גמול ושכר טרחה לרבות פסיקת שכר טרחה וגמול במסגרת הסדר פשרה. ) לחוק מוצע לבטל את האפשרות של2()(ז18 בנוסף, בסעיף הצדדים לכלול בהסדר הפשרה הוראה או המלצה לעניין שכר הטרחה והגמול. לנוכח האמור, אין עוד צורך בסעיף קטן (ו) ומוצע לבטלו. ) ו–(ו) לחוק שמוצע2(ד19 וזה נוסחם של סעיפים קטנים :לבטלם יחולו, בשינויים המחויבים, גם על20 )  הוראות סעיף2"(ד "החלטה של בית המשפט לאשר הסדר פשרה לפי סעיף זה. "(ו)  אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש ,22 או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף ,23 ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה; בית המשפט רשאי לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כוח המייצג יהיה מותנה, כולו "או חלקו, במימוש הסדר הפשרה ובהשלמת ביצועו. )1( לפסקה13 סעיף העוסק בכללי חלוקת הפיצוי20 בהתאם לסעיף לחברי הקבוצה, דרך המלך היא מתן פיצוי כספי אישי לחברי הקבוצה שנפגעו מהפרת הדין כאשר הדבר מעשי. רק אם פיצוי כאמור אינו מעשי ניתן להורות על מתן סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור. על אף זאת, בפועל, במקרים רבים הפיצוי שניתן לחברי הקבוצה במסגרת הסדרי פשרה הוא סעד בעין ולא סעד כספי, וזאת גם במקרים שנראה שקיימת לכאורה אפשרות מעשית להענקת סעד כספי לחברי הקבוצה. סעד זה מעורר קשיים, בין השאר, במימוש ההטבות על ידי חברי הקבוצה וקשיים בהערכת שווי ההטבה. מצב זה מעורר קושי שכן במקרים רבים סוג פיצוי זה אינו עולה בקנה אחד עם מטרות החוק בדבר הענקת סעד הולם לנפגעים וכן הרתעת הגוף הנתבע מפני הפרת הדין. על כן, מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע הוראות ברורות בעניין האפשרות להעניק סעד שאינו כספי בתובענות ייצוגיות. מוצע לקבוע כי אם בית המשפט הכריע לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, ואחד מבין הסעדים המבוקשים בתובענה הייצוגית הוא פיצויים, בית המשפט יורה על פיצוי כספי, כמפורט , לחוק, בנוסחו המוצע. לצד זאת20 בסעיף קטן (א) לסעיף בית המשפט רשאי, לפי הצעת הנתבע, להורות כי יינתן פיצוי שאינו כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, ובלבד שהנתבע לא ייתן פיצוי כאמור אלא לחבר קבוצה שהסכים לכך באופן מפורש לאחר שהוצגה לבחירתו החלופה של ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1290 "(א)  הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה שבשמה נוהלה התובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור ,הסדר פשרה, ואחד מהסעדים המבוקשים בתובענה הייצוגית הוא פיצויים יורה, במסגרת החלטתו על מתן פיצוי, הוראה כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להכביד במידה העולה על הנדרש על חברי הקבוצה או על :בעלי הדין על תשלום פיצוי כספי בשיעור ובאופן שיקבע, לכל אחד מחברי )1( ;הקבוצה שהוכחה זכאותו לפיצוי כאמור ;על כך שכל חבר קבוצה יוכיח את זכאותו לפיצוי כספי )2( על תשלום פיצוי כספי בסכום כולל ועל אופן חישוב חלקו של כל )3( חבר קבוצה, ובלבד שסכום הפיצוי הכולל ניתן לחישוב מדויק על יסוד הראיות שלפני בית המשפט. ,)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, לפי הצעת הנתבע1(א להורות כי יינתן פיצוי שאינו כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, ובלבד ,שהנתבע לא ייתן פיצוי כאמור אלא לחבר קבוצה שהסכים לכך באופן מפורש )1( לאחר שהוצגה לבחירתו החלופה של תשלום פיצוי כספי כאמור בפסקאות ) של סעיף קטן (א), לפי העניין.3( עד ,)1)  הורה בית המשפט על תשלום פיצוי כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א2(א ולאחר החלוקה נותרה יתרת פיצוי שלא חולקה לחבר קבוצה, אחד או יותר, אשר לא דרש את חלקו, לא הוכיח את זכאותו לפיצוי, לא אותר או שלא ניתן לחלק לו את חלקו מסיבה אחרת, יורה בית המשפט על העברת היתרה כאמור, או שווייה הכספי, לפי העניין, לקרן לחלוקת סעד, בתוך פרק זמן סביר; ואולם לעניין פיצוי כספי לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להורות על חלוקת היתרה בין חברי הקבוצה, בטרם ההעברה לקרן כאמור, באופן יחסי לנזקיהם, ובלבד שחבר קבוצה ;"לא יקבל פיצוי כספי מעבר למלוא הפיצוי המגיע לו. :במקום סעיף קטן (ג) יבוא )2( ) של סעיף3( ) עד1( תשלום פיצוי כספי כאמור בפסקאות קטן (א) בנוסחו המוצע, לפי העניין. כלומר, רק במקרים שבהם חבר הקבוצה יבחר באופן אקטיבי בסעד אחר, חלף פיצוי כספי, ניתן יהיה להעניק לו סעד שאינו כספי. פתרון זה יאפשר גמישות לנתבעים להציע סעד בעין לחברי הקבוצה, אך יתמרץ אותם להציע סעד בעין בשווי גבוה יותר כדי שחברי הקבוצה יהיו מעוניינים בו, שכן ברירת המחדל במקרים שבהם חברי הקבוצה לא הודיעו אחרת תהיה סעד כספי. ) המוצע כי אם2בנוסף, מוצע לקבוע בסעיף קטן (א הורה בית המשפט על תשלום פיצוי כאמור בסעיפים קטנים ), ולאחר החלוקה נותרה יתרת פיצוי שלא חולקה1(א) או (א מהסיבות המנויות בסעיף הקטן, יורה בית המשפט על העברת היתרה כאמור, או שוויה הכספי, לפי העניין, לקרן לחלוקת סעד, בתוך פרק זמן סביר. עם זאת, כאשר מדובר על פיצוי כספי לפי סעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להורות גם על חלוקת היתרה בין חברי הקבוצה, בטרם ההעברה לקרן כאמור, באופן יחסי לנזקיהם, ובלבד שחבר קבוצה לא יקבל פיצוי כספי מעבר למלוא הפיצוי או הסעד המגיע לו. )2( לפסקה מוצע לתקן את סעיף קטן (ג), שחל גם הוא אף במקרה , לחוק20 של הסדר פשרה בדומה לשאר הוראות סעיף ,ולקבוע כי על אף האמור בסעיף קטן (א) בנוסחו המוצע אם מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, יורה על מתן סעד כספי לטובת הציבור, שיועבר ,א לחוק בלבד. כלומר27 אל הקרן לחלוקת סעד לפי סעיף במקרים אלו, שבהם לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה, לא תהיה עוד אפשרות להעניק פיצוי בעין אלא רק פיצוי כספי לקרן לחלוקת סעד. זאת, בשל הקשיים הקיימים בסעד זה ואשר מתעצמים במקרה שבו אין לחברי הקבוצה יכולת ד ב ר י ה ס ב ר 1291 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו "(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, יורה על מתן סעד כספי לטובת הציבור, שיועבר אל הקרן לחלוקת סעד; ואולם, לגבי תביעה שעילתה לפי - לתוספת השנייה9 או6 פרטים ,רשאי בית המשפט להורות על מתן סעד אחר שעניינו פיתוח סביבתי )1( תועלת משמעותית לציבור הקשורה לעניינה של התובענה הייצוגית, או הנגשה, לפי העניין, מעבר למתחייב לפי דין, לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, אם מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הדבר ;מוצדק בנסיבות העניין בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ,לגבי אישור הסדר פשרה, כלל ההסדר, לצד הצעה לסעד הכספי לקרן )2( הצעה לסעד אחר שעניינו פיתוח סביבתי , תועלת משמעותית לציבור הקשורה לעניינה של התובענה הייצוגית, או הנגשה, לפי העניין, מעבר - למתחייב לפי דין, לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור רשאי בית המשפט לבחור, מבין החלופות שהוסכמו והוצעו כאמור על ידי הצדדים, את הסעד האחר במקום הסעד הכספי לקרן, אם מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. )  הורה בית המשפט על העברת כספים לקרן לחלוקת סעד כאמור בסעיפים1(ג ) או (ג), ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית2קטנים (א שהוגשה; נוכח בית המשפט כי הייעוד לתחום קרוב כאמור אינו מתאים בנסיבות העניין, רשאי הוא לייעד את הכספים למטרה הנכללת ברשימת המטרות של הקרן ").1א(ח27 האמורה, שפורסמה לפי סעיף לבחור בחלופת הפיצוי שהם מעוניינים בה וכן בשל כך שמטרת ההרתעה מפני הפרת הדין הקבועה בחוק, היא המטרה המשמעותית במקרים שבהם לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה. יודגש כי אם יתבקשו בבקשה לאישור או בתובענה סעדים נוספים שאינם סעדים כספיים, כמו צו עשה, מובן שאפשר יהיה לתת סעדים אלו, וסעיף זה קובע מה הדין שיחול במקרה שהתבקש סעד של פיצוי כספי ואינו שולל סעדים אחרים כאמור. , תביעה בקשר למפגע סביבתי- 6 ואולם, בפרט תביעה בעילה שעניינה שוויון זכויות לאנשים- 9 ובפרט עם מוגבלויות, לתוספת השנייה לחוק, בית המשפט יהיה רשאי להורות על מתן סעד אחר שעניינו פיתוח סביבתי או תועלת משמעותית לציבור הקשורה לעניינה של התובענה ,או הנגשה, לפי העניין, מעבר למתחייב לפי הדין (כלומר פיצוי בדמות שיקום סביבתי עודף או תועלת משמעותית או הנגשה עתידית עודפת6 לציבור בתביעות בפרט ), לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או9 בתביעות בפרט לטובת הציבור, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. בנוסף, בהסדר ,הפשרה, אם ההסדר כולל, לצד הצעה לסעד הכספי לקרן ,הצעה לסעד חלופי שעניינה סעד אחר כאמור (כלומר סעד של פיתוח סביבתי או תועלת משמעותית לציבור הקשורה לעניין התובענה מעבר למתחייב לפי הדין או הנגשה מעבר למתחייב לפי הדין), לטובת הקבוצה, כולה ,או חלקה, או לטובת הציבור, רשאי בית המשפט לבחור ,מבין החלופות שהוסכמו והוצעו כאמור על ידי הצדדים את הסעד האחר כאמור, במקום הסעד הכספי לקרן, אם מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. זאת, כדי לאפשר הסדרה עודפת או פיתוח סביבתי עודף במקרים שבהם בית המשפט יחשוב שזה מוצדק וראוי בפרטים אלו וזאת בשל הייחודיות של פרטים אלו. יובהר כי יראו כל אחת מהחלופות המוצעות על ידי הצדדים כמוסכמת על ידם. לכן, לא יהיה ניתן לטעון כנגד הבחירה של בית המשפט לעניין אחת החלופות ולהגיש על כך ערעור, שכן כאמור בית המשפט יבחר בין שתי חלופות שיציעו הצדדים ואשר שתיהן, כאמור, מוסכמות ומקובלות עליהם. בנוסף, בכל הנוגע להעברת הכספים לקרן, מוצע לקבוע כי אם בית המשפט מצא כי הייעוד לתחום קרוב אינו מתאים בנסיבות העניין, הוא יהיה רשאי לייעד את הכספים למטרה הנכללת ברשימת המטרות שתפרסם הקרן להצעת21 ) המוצע בסעיף1א(ח27 מזמן לזמן לפי סעיף החוק. מאז הוקמה קרן תובענות ייצוגיות, התקבלו כספים למטרות שונות. בחלוף השנים, הצטבר ניסיון בקרן תובענות ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1292 21 החלפת סעיף .14 : לחוק העיקרי יבוא21 במקום סעיף "סעד של השבה בתובענה ייצוגית - נגד רשות הוראות מיוחדות .21 הכריע בית המשפט בתובענה ייצוגית בתביעת השבה (א) ,נגד רשות, כי הרשות גבתה שלא כדין, לא יחייב את הרשות לגבי אותה עילה, בהשבת סכום העולה על הסכום שגבתה חודשים שקדמו למועד24 הרשות כאמור במהלך תקופה של שבו הוגשה הבקשה לאישור. ייצוגיות, ובשל כך מוצע להסמיך את קרן תובענות ייצוגיות לפרסם רשימה של מטרות שתתעדכן מזמן לזמן, כדי שבתי ,המשפט יוכלו להסתייע בה לייעוד הכספים. רשימה כאמור תאפשר את ייעול הליכי הקצאת הכספים, ותאפשר איגום כספים כדי להשיא את ערך ההקצאה. לחוק תובענות ייצוגיות שחל במקרה21 סעיף14 סעיף שבו הרשות לא הודיעה על חדילה מגביית לחוק, קובע כי בית המשפט לא יחייב9 הכספים לפי סעיף החודשים24 את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. עם השנים התעוררה בפסיקה שאלה בנוגע לחוק והתעוררו ספקות בשאלה כיצד21 לפרשנות סעיף לפרשו ואם הסעיף שולל את חיוב הרשות בהשבה כאשר הרשות המשיכה לגבות את הכספים בתקופה שלאחר מועד הגשת בקשת האישור. ) ניתן2020 בנובמבר11( ביום כ"ד בחשוון התשפ"א '8 מנירב נ626/17 פסק הדין בדיון הנוסף בעניין מנירב (דנ"מ רשות המסים (פורסם באתר הרשות השופטת, כ"ד בחשוון )), שם נקבע, בניגוד לפסק הדין2020 בנובמבר11( התשפ"א לחוק תובענות ייצוגיות21 מושא הדיון הנוסף, כי סעיף מציב את הגבול התחתון של תקופת ההשבה אך אינו מתיימר לצמצם את גבולה העליון, כך שהסעיף אינו שולל חיוב בהשבה ביחס לתקופה שלאחר הגשת בקשת האישור. לכן, יחולו לגבי התקופה שלאחר בקשת האישור, ההוראות הכלליות של חוק תובענות ייצוגיות בנוגע להרחבת הקבוצה, ובית המשפט יוכל לכלול בקבוצה, לפי שיקול דעתו, גם את אלה שעילת התביעה שלהם נולדה לאחר הגשת בקשת האישור – ובנסיבות חריגות, אף לאחר אישור לחוק תובענות ייצוגיות.10 התובענה, בהתאם לסעיף קביעה זו של בית המשפט העליון מותירה את הרשות חשופה לתקופת השבה ארוכה התלויה בקצב ההתנהלות של הליך אישור התובענה הייצוגית ובכך יכולה להוביל לפגיעה בקופה הציבורית ולציבור שנזקק לשירותיה. בהקשר זה יצוין גם כי תכליתה המרכזית של התביעה נגד רשות, בשל מאפייניה הייחודים, אינה מתמקדת בהשבת ,כספים שנגבו שלא כדין, אלא באכיפת הדין מכאן ולהבא 6340/07 כך שהרשות תפעל כדין (ראו למשל בעניין רע"א לפסק דינה24-25 עיריית תל אביב נ' חגי טיומקין, פסקאות של הנשיאה חיות (פורסם באתר הרשות השופטת, ט' באדר עיריית687/817 ), בר"מ2011 בפברואר13( א' התשע"ה ראשון לציון נ' נחום (פורסם באתר הרשות השופטת, י"ב ))).2020 במאי6( באייר התש"ף בשל שיקולים תקציביים ומתוך הבנה שפגיעה בקופה הציבורית מהווה למעשה פגיעה ביכולת הרשות למלא את תפקידיה הציבוריים כיאות, מוצע לתקן את לחוק ולהחליפו בהסדר חוקי שייתן מענה לקשיים21 סעיף 24–אלו כך שייקבע שתקופת ההשבה תהיה מוגבלת ל החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור בלבד ולא תכלול השבה לגבי סכומים שנגבו במועד מאוחר יותר, אלא אם כן הבקשה אושרה כייצוגית והרשות לא הפסיקה את הגבייה. בהתאם למנגנון המוצע, הרשות תהיה רשאית ימים מיום שהומצאה אליה ההחלטה60 להודיע בתוך המאשרת את התובענה כייצוגית (שהוא גם המועד הקבוע (א) לתקנות137 להגשת בקשת רשות ערעור לפי תקנה סדר הדין האזרחי) אם היא מפסיקה את הגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור. אם הרשות לא הודיעה בתוך מועד זה כי הפסיקה את הגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לחייב את הרשות נוסף על תקופת ההשבה המוקדמת, גם בהשבה החל ממועד אישור התובענה הייצוגית. עם זאת, הרשות לא תחויב בהשבה על תקופה קודמת למועד זה. כלומר, הרשות לא תחויב בהשבה בתקופה שבין הגשת הבקשה לאישור ועד אישור התביעה הייצוגית. עוד מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין הגדרת הקבוצה, כך שבקבוצה ייכללו רק מי שמהם גבתה הרשות סכומים שלא כדין, במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה. בנוסף, אם הרשות המשיכה , ימים ממועד אישור התובענה60 לגבות סכומים לאחר יצרף בית המשפט לקבוצה גם את מי שממנו נגבו הסכומים מרגע אישור התובענה ועד מועד הפסקת הגבייה. כמו כן, מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית נוספת כנגד רשות באותה עילה. מי שמעוניין לקבל סעד בעבור תקופות נוספות מעבר לתקופה שבה נקבע בסעיף המוצע כי יושבו הכספים, יוכל להגיש תביעה אישית בלבד. יובהר כי לא נשללת האפשרות של התובע לקיים הליכים מינהליים, אם ניתן לעשות כן לפי כל דין, ובנוסף לבקש סעד בעבור תקופות נוספות בתביעה אישית. (ה) המוצע, כי הגבלת סעד21 כמו כן מוצע בסעיף ההשבה כאמור לעיל, תחול גם על רשות מקרקעי ישראל , תאגידי המים והביוב ועל קופות15 בתביעה לפי פרט החולים (במסגרת פעילותן לפי סל הבריאות), שאותם מוצע לתוספת השנייה. החלת17 ו־16 להוסיף לחוק בפרטים ד ב ר י ה ס ב ר 1293 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט (ב) בהכרעתו, לחייב את הרשות להשיב, נוסף על הסכום כאמור בסעיף קטן (א), גם את הסכום שגבתה הרשות במהלך התקופה החלה ממועד אישור התובענה הייצוגית, אם הרשות לא ימים מיום שהומצאה אליה ההחלטה על60 הודיעה בתוך האישור כאמור כי היא הפסיקה את הגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור. (א) ו–(ב) רישה, אישר בית10 על אף הוראות סעיף (ג) המשפט תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, יחולו :הוראות אלה הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה תכלול רק )1( את מי שממנו גבתה הרשות סכומים בתקופה המנויה ;)בסעיף קטן (א ), מצא בית המשפט כי1( על אף הוראת פסקה )2( ,)הרשות לא הפסיקה את הגבייה כאמור בסעיף קטן (ב יצרף לקבוצה גם את מי שממנו גבתה הרשות סכומים בתקופה המנויה בסעיף קטן (ב). )מי שלגביו התקיימה העילה כאמור בסעיפים קטנים (א (ד) ו–(ב), ונגבו ממנו סכומים בתקופות אחרות, שלא נכללות בתקופות המנויות בסעיפים קטנים אלה, בין שהיה חבר בקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור ובין שלאו, רשאי לתבוע את הרשות בשל התקיימות אותה העילה באמצעות תביעה אישית בלבד. הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על (ה) " לתוספת השנייה.17 ו־16 ,15 תביעת השבה כמפורט בפרטים 22 ביטול סעיף .15 בטל.- לחוק העיקרי22 סעיף 23 החלפת סעיף .16 : לחוק העיקרי יבוא23 במקום סעיף הגנה על גופים אלה מוצעת נוסף על החלת הגנת החדילה 8 להצעת החוק (ד) המוצע בסעיף9 עליהם כאמור בסעיף 8 ) לסעיף4( ומהטעמים שפורטו בדברי ההסבר לפסקה להצעת החוק. : לחוק שמוצע להחליפו21 וזה נוסחו של סעיף .  אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בתביעת השבה21" נגד רשות, לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה24 העולה על הבקשה לאישור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל חבר בקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית "לתבוע, בשל אותה עילה, סעד גם לגבי תקופות נוספות. ) (התוספת השישית לחוק26– ו16 ,15 סעיפים מוצע להסדיר את מנגנון הגמול ושכר הטרחה בתובענות ייצוגיות, וזאת לצורך הבניה מיטיבית של ההליך הייצוגי. חוק תובענות ייצוגיות מבוסס על מערך תמריצים כלכליים כדי לעודד הגשת תובענות ייצוגיות ולצורך הגשמת המטרות העומדות בבסיס ההליך. מכאן נובעת החשיבות בעיצוב נכון של מנגנון הגמול ושכר הטרחה ובפיקוח עליהם. המחוקק, שהיה ער בעת חקיקת החוק לקשיים שיכולים לנבוע מכך שהתמריצים שנקבעו להגשה של ,בקשות לאישור תובענות ייצוגיות הם תמריצים כלכליים כי בית המשפט הוא שיקבע את23– ו22 קבע בסעיפים הגמול ושכר הטרחה בהליך. בנוסף, גם בכל הנוגע להסדרי ) לחוק כי הצדדים אינם רשאים2()(ז18 פשרה, נקבע בסעיף לכלול בהסדר הפשרה הוראה בדבר תשלום גמול ושכר טרחה, אך נקבע כי הם רשאים להגיש לבית המשפט המלצה בעניין גובה הגמול ושכר הטרחה. המלצה זו אינה מחייבת את בית המשפט, שסוגיית שכר הטרחה והגמול ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1294 "גמול לתובע מייצג ושכר טרחה לבא כוחו .23 ,הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה (א) לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה כי הנתבע ישלם גמול למבקש או לתובע ,) גמול ושכר טרחה- המייצג ושכר טרחה לבא כוחו (בסעיף זה נוסף על הסעד שניתן לחברי הקבוצה, כמפורט בסעיף קטן (ב). נתונה לסמכותו הבלעדית כאמור. עם זאת, בפועל כמעט בכל הסדר פשרה יש המלצה של הצדדים לשכר הטרחה והגמול, ומהנתונים שעמדו לפני הצוות הבין־משרדי עלה כי במרבית המקרים בתי המשפט נוטים לאשר את המלצת הצדדים לגמול ולשכר טרחה במלואה ועל כן נראה כי גם אם בית המשפט לא מחויב להמלצת הצדדים, היא מהווה נקודת התייחסות לצורך פסיקת הגמול ושכר הטרחה. בדו"ח הצוות הבין–משרדי הובאה התייחסות מרחיבה לקשיים הקיימים בנושא שכר הטרחה ולכך שבכל הנוגע להסדרי פשרה, הרושם הוא שבמקרים לא מעטים הצדדים מנסים להגדיל את הגמול ושכר הטרחה בלי להביא לשיפור משמעותי של הסדרי הפשרה. למשל, הגעה להסדרי פשרה אשר מעניקים הטבות, לכאורה, לחברי הקבוצה, אשר ערכן מחושב באופן מופרז ובלא התחשבות בשאלה אם חברי הקבוצה מעוניינים בהטבות ואם אכן יממשו אותן בפועל. בנוסף, יש פער בין העלות של הפיצוי לנתבע לבין השווי של הפיצוי לחברי הקבוצה. פערים אלו מביאים לכך שלצדדים יש תמריץ להציע פיצוי שאינו כספי, שכן מצד אחד, הנתבע יישא בסכום פיצוי נמוך יותר לקבוצה ומהצד השני עורך הדין יוכל לקבל שכר טרחה גבוה יותר שנגזר משווי הפיצוי הגבוה כפי שמציגים אותו הצדדים. הסוגיה אינה מוסדרת בצורה מספיק טובה בחוק, והיא מותירה פתח לניסיונות של הצדדים להגדיל את שכר הטרחה והגמול, וזאת בלא קשר לתועלת הממשית של הקבוצה מהתובענה. בנוסף, האפשרות של הצדדים להשפיע על קביעת שכר הטרחה והגמול באמצעות המלצותיהם והסכמותיהם מביאה לחוסר אחידות בתחום בכל הנוגע לפסיקת שכר טרחה וגמול. עקב האמור לעיל ומכיוון ששכר הטרחה והגמול לתובע הייצוגי ובא כוחו הם אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על עיצוב הליך התובענה הייצוגית, בהיותם התמריץ הכלכלי להגשתו, ובשל החשיבות בקביעת כללים אחידים וברורים שיקנו ודאות לצדדים במסגרת ההליך ויאפשרו לבתי המשפט לקבוע בצורה פשוטה יותר את שכר הטרחה והגמול, מוצע לקבוע שבית המשפט יהיה הגורם הבלעדי שיקבע את שכר הטרחה, בלא קבלת המלצה מן הצדדים. הכלל העיקרי שמוצע לקבוע הוא כי בתובענות ,ייצוגיות שבהן ניתן פיצוי לקבוצה, לרבות בהסדרי פשרה הגמול ושכר הטרחה יהיו בשיעורים מרביים קבועים התוספת השישית (ראו- שייקבעו בתוספת חדשה לחוק להצעת החוק).26 סעיף בתוספת השישית לחוק מוצע לקבוע כי סכום שכר הטרחה והגמול ייפסקו בהתאם לסכום הפיצוי שניתן לקבוצה, כך ששכר הטרחה והגמול ייגזרו באחוזים מסכום הפיצוי לקבוצה. קביעה זו מאמצת למעשה את ההלכה עזבון2046/10 המנחה בעניין זה, אשר נקבעה בע"א המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (פורסם באתר הרשות עניין- )) (להלן2012 במאי23 ( השופטת, ב' בסיוון התשע"ב רייכרט). הרציונל אשר עמד בבסיס הפסיקה האמורה הוא הצורך לקשור בין הגורל של המייצגים לבין גורלם של חברי הקבוצה בשל החשש המובנה מבעיית הנציג. זאת מכיוון שאם שכר הטרחה ישולם במנותק מן הפיצוי לחברי הקבוצה, הרי למייצגים אין תמריץ מספק לפעול להוצאתו של הסדר הפשרה או פסק הדין אל הפועל עד סופו ולהשיא את הפיצוי בעבור חברי הקבוצה, וממילא הדבר פוגם ,גם באופן ניהולו של ההליך מלכתחילה על ידיהם. לכן מוצע כאמור לעגן את ההלכה המנחה בחקיקה וכן לקבוע באופן ברור את האחוזים המרביים של שכר הטרחה והגמול שייפסקו. שיעור הגמול ושכר הטרחה המרביים ייקבעו בתוספת השישית לחוק, ומוצע לקבוע את השיעורים של שכר הטרחה והגמול ביחד בהתאם להלכה שנקבעה בעניין ' סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ2957/17 זה (ראו רע"א 'יעל שוורצמן (פורסם באתר הרשות השופטת, ז' באדר ב הלכת שוורצמן)). בשל- )) (להלן2024 במרץ17( התשפ"ד 22 להצעת החוק, לבטל את סעיף15 האמור, מוצע בסעיף ,שעניינו קביעת גמול למבקש או לתובע הייצוגי ולתקן שעניינו קביעת שכר23 להצעת החוק, את סעיף16 בסעיף טרחה, כך שייקבעו בו כללים אחידים כאמור. בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה, אחוזי הגמול ,ושכר הטרחה נקבעו כנגזרת של השיקולים האלה: הראשון שיעור האחוזים לגמול ושכר הטרחה הופחתו ככל שסכום הפיצוי גבוה יותר. זאת מכיוון שפסיקת גמול ושכר טרחה בלא הפחתת האחוזים ככל שהסכומים עולים, עשויה להביא לפסיקה של סכומים מופרזים שאינם משקפים את נסיבות המקרה ואת היחס ההולם בין כמות ההשקעה בהליך לבין סכום הפיצוי לקבוצה; השני, השלב שבו הסתיים ההליך. כך למשל גובה האחוז שייקבע לשכר הטרחה והגמול בהליך שנוהל עד תומו והסתיים בפסק דין לאחר בירור ההליך לגופו, יהיה גבוה מאחוז שכר הטרחה והגמול בהליך שנוהל עד תומו והסתיים בהסדר פשרה. דירוג זה נקבע גם בפסיקה וזאת כדי לתמרץ את התובע הייצוגי ובא כוחו לפעול לטובת הקבוצה ולהביא תובענות ייצוגיות ראויות לבירור ולהכרעת דין. ד ב ר י ה ס ב ר 1295הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו סכום הגמול ושכר הטרחה יחושב כמכפלת סכום הפיצוי (ב) (א) או סכום הסעד הכספי המועבר20 הכספי שנפסק לפי סעיף (ג), לפי הדרגה המתאימה20 לקרן לחלוקת סעד לפי סעיף לו כמפורט בטור א' לתוספת השישית, בשיעור שלא יעלה על השיעור המרבי החל עליו כמפורט בטור ב' לצד אותה הסכום המחושב), וזאת אף אם הורה בית- דרגה (בסעיף זה )1(א20 המשפט על אפשרות לפיצוי שאינו כספי לפי סעיף ,); בקביעת הסכום המחושב יתחשב בית המשפט2( ) או1()או (ג :בין השאר, בשיקולים אלה עוד יובהר כי האחוזים המרביים שנקבעו בתוספת השישית מתבססים על האחוזים שנפסקו בעניין רייכרט ובהלכת שוורצמן, תוך הפחתה מסוימת של השיעורים ,שנקבעו שם. זאת מכיוון שכפי שצוין בעניין רייכרט השיעור שנקבע שם היה גבוה והתאים לנסיבות הייחודיות של ההליך שהיה תקדימי ובעל חשיבות מיוחדת ושנוהל במשך שנים רבות בכמה ערכאות. בהקשר זה יצוין כי גם בהלכת שוורצמן נפסק כי האחוזים שנקבעו בעניין רייכרט מהווים את התקרה המרבית לפסיקת שכר הטרחה והגמול. )בנוסף, המדרגות נקבעו גם בהתחשב בתנ"ג (מחוזי מרכז אוסטרובסקי ואח' נ' חברת השקעות דיסקונט10466-09-12 בע"מ (פורסם באתר הרשות השופטת, כ"ו בשבט התשע"ח ישראל44598-12-12 ))) ובת"צ (מחוזי ת"א2018 בפברואר11( גרינברג נ' מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ (פורסם באתר )).2021 באוגוסט25( הרשות השופטת, י"ז באלול התשפ"א יובהר כי סכום הפיצוי שממנו ייגזרו שכר הטרחה והגמול, יכלול רק את הסכום שיועבר כפיצוי ולא יכלול את הגמול ושכר הטרחה. כלומר, לפי שיטת "הנטו", זאת בהתאם למקובל כיום וכפי שנפסק בהלכת שוורצמן. (א) ו־(ב) מוצע לקבוע כי סכום הגמול ושכר23 בסעיף הטרחה המרבי יחושב כמכפלת סכום הפיצוי הכספי שנפסק (א) לחוק או סכום הסעד הכספי המועבר לקרן20 לפי סעיף (ג) לחוק, לפי הדרגה המתאימה20 לחלוקת סעד לפי סעיף לו כמפורט בטור א' לתוספת השישית המוצעת, בשיעור החל עליו כמפורט בטור ב' לצד אותה דרגה, וזאת אף אם הורה בית המשפט על אפשרות לפיצוי שאינו כספי ) לחוק. כלומר, בהתאם2( ) או1()) או (ג1(א20 לפי סעיף לסעיף המוצע במקרה שבו הפיצוי לטובת הקבוצה, כולה או חלקה יינתן בדרך של סעד אחר, שאינו כספי, כמפורט 9– ו6 (ג) במקרה של תביעה לפי פרט20 (א) ובסעיף20 בסעיף לתוספת השנייה לחוק, בית המשפט יפסוק את הגמול ושכר הטרחה בהתאם לשיעורים הקבועים בתוספת השישית שייגזרו מהסכום שהציעו הצדדים כפיצוי כספי אישי או כפיצוי כספי לקרן. כלומר, בין שנפסק בתובענה הייצוגית פיצוי כספי ובין שנפסק סעד אחר שאינו כספי, הגמול ושכר הטרחה ייגזרו רק מסכום הפיצוי הכספי שהציעו הצדדים כפיצוי כספי אישי, ובנוסף, בכל הנוגע לתביעות בפרטים לתוספת השנייה לחוק, גם אם יבחר בית המשפט9– ו6 בחלופה של סעד אחר, סכום שכר הטרחה והגמול ייגזר רק מסכום הפיצוי הכספי לקרן שהציעו הצדדים כחלופה לסעד האחר. זאת, מכיוון שכפי שצוין לעיל, בסעד בעין יש פער בין העלות של הסדר הפשרה לנתבע לבין השווי של הסדר הפשרה לחברי הקבוצה, והסכום המוצג כפיצוי במסגרת הסדר הפשרה הוא אינו הסכום הממשי שהנתבע צפוי לשאת בו. הערכת השווי לכל אחד מחברי הקבוצה היא בחינה מסובכת ובמקרים רבים אינה אפשרית. לעומת זאת, הערכת עלות הסדר הפשרה לנתבע היא אפשרית ומאפשרת להתקרב לערכה האמיתי של הפשרה. בנוסף, יש לבחון את הסעד לא רק מנקודת המבט של חברי הקבוצה אלא גם מנקודת המבט של הנתבע, שכן תכלית נוספת שהתובענה הייצוגית נועדה לשרת היא אכיפת הדין הקיים ,) לחוק). לכן2(1 והרתעה מפני הפרות חוק עתידיות (סעיף מעבר לקושי היישומי בהערכת שווי הפשרה, במקרים אלו יש גם הצדקה נורמטיבית לבחון את ערכו של הפיצוי לקבוצה לפי עלותו לנתבע. בהקשר זה ראו למשל בהלכת 5, שם הודגש שכאשר מיישמים את0 שוורצמן, בסעיף שיטת האחוזים ביחס לסעד הניתן לכימות כספי, ובכלל זה הסדרי הנחה או הסדרי קופונים, יש להקפיד כי מלאכת הכימות תיעשה על פי תחשיב כלכלי המביא בחשבון גם את העלות הכלכלית של מתן הסעד מבחינת הנתבע (להבדיל ממחירו לציבור). עם זאת, קיים כאמור קושי משמעותי לבחון את העלות של הסעד לנתבע וההנחה היא שממילא הסכום שהנתבע הצהיר שהוא יפצה את חברי הקבוצה כפיצוי כספי (במקרה שזה מעשי לאתר את חברי הקבוצה) או כפיצוי לקרן לחלוקת כספים (במקרה שבו לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה ומדובר בתביעה לתוספת השנייה לחוק ובית המשפט בחר9– ו6 לפי פרטים בחלופה של סעד אחר) הוא סכום הקרוב לעלות בפועל שהנתבע נכון לשאת ואשר ממנו נכון לקבוע את התגמול למייצגים. פתרון זה ייתר, כאמור, את הצורך לכמת את העלות לנתבע ויסייע בהתמודדות עם הקשיים הקיימים עם סעד בעין תוך שימנע ניסיונות של הצדדים להגדיל בצורה מלאכותית את שווי הפיצוי לחברי הקבוצה, כדי להגדיל את שכר הטרחה והגמול. מוצע לקבוע כי בית המשפט יקבע את סכום הגמול ושכר הטרחה, וזאת בהתאם לשיקולים אשר מבוססים )(ב22 במידה רבה על השיקולים הקבועים היום בסעיפים (ב) לחוק, והם: מורכבות ההליך, הטרחה שטרח התובע23–ו ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1296 מורכבות ההליך, הטרחה שטרח התובע המייצג )1( ובא הכוח המייצג והסיכון שנטלו בהגשת התובענה ;הייצוגית ובניהולה התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי )2( ;הקבוצה מידת החשיבות הציבורית של התובענה )3( ;הייצוגית ;מידת החדשנות בתובענה הייצוגית )4( לחוק בתי2 היות הנתבע רשות כהגדרתה בסעיף 5) ( משפט לעניינים מינהליים. בית המשפט רשאי להוסיף על הסכום המחושב בשיעור (ג) ממנו, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים2% שלא יעלה על שיירשמו, אם מצא כי התובענה תרמה תרומה יוצאת דופן :לציבור, ובלבד שמתקיים לגביה אחד מאלה התובענה בעלת חשיבות ציבורית משמעותית )1( ;ועניינה הגנה על זכויות אדם השאלה המשפטית שבה עוסקת התובענה היא )2( מורכבת וחדשנית באופן היוצא מגדר הרגיל. המייצג ובא הכוח המייצג והסיכון שנטלו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה; התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית, ובעניין זה בית המשפט גם יוכל לשקול אינטרס ציבורי שהוא מעבר לאינטרס הצר של חברי הקבוצה. בנוסף, מוצע להוסיף שיקול נוסף הנוגע למידת החדשנות בתובענה הייצוגית וכן לעגן בחקיקה את השיקול שנקבע בפסיקה הנוגע לכך שיש להפחית את שכר הטרחה כאשר הנתבע הוא רשות ציבורית כך ששכר הטרחה משולם עיריית ראשון603/24 מהקופה הציבורית (ראו למשל עע"מ לציון נ' ציונה נחום (פורסם באתר הרשות השופטת, ט"ו 8 עיריית1/824 )) ועע"מ2024 במרץ25( באדר ב' התשפ"ד 'רמת גן נ' אביעד טאוב (פורסם באתר הרשות השופטת, ב ))). יובהר כי בסעיף קטן (א2024 באפריל10( בניסן התשפ"ד מוצע לקבוע במפורש כי הנתבע הוא זה שישלם את הגמול ושכר הטרחה, וזאת נוסף על הסעד שניתן לחברי הקבוצה. (ג) מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי23 בסעיף 2% להוסיף על הסכום המחושב בשיעור שלא יעלה על ,ממנו, וזאת במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו אם מצא בית המשפט כי התובענה הביאה לתרומה יוצאת דופן לציבור, ובלבד שמתקיים לגביה אחד מאלה: המקרה הראשון, התובענה בעלת חשיבות ציבורית משמעותית ועניינה הגנה על זכויות אדם. זאת, לאור החשיבות החברתית הייחודית של תביעות אלה, וכדי לעודד תובענות ייצוגיות אלה בנושאים אלה שבהם כמעט ולא מוגשות תובענות ייצוגיות. המקרה השני, השאלה המשפטית שבה עוסקת התובענה היא מורכבת וחדשנית באופן היוצא מגדר הרגיל. הכוונה היא לתובענות תקדימיות וייחודיות אשר מעלות סוגיה משפטית מורכבת בצורה היוצאת מגדר הרגיל. כלומר, האפשרות להוסיף על שכר הטרחה והגמול נוספים היא רק במקרים חריגים ויוצאי דופן מאוד2% עד שבהם יש חשיבות ציבורית מוגברת וייחודית. (ד) מוצע לקבוע כי בכל הנוגע לתובענות23 בסעיף לצו עשה, אשר יוגשו לאחר שהפנייה המוקדמת לא נענתה או שהנתבע לא תיקן את ההפרה, בית המשפט יקבע את סכום הגמול ושכר הטרחה בהתחשב בתועלת לחברי הקבוצה ולציבור מהסעד שנפסק וכן בהתחשב בעלות לנתבע הכרוכה בביצוע הסעד. יצוין כי הצדדים יוכלו לטעון בכל הנוגע לקביעת הגמול ושכר הטרחה במקרה של תביעה לצו עשה. (ה) מוצע לקבוע, בכל הנוגע לתובענות23 בסעיף לתוספת השנייה, כי אם הכריע9 או7 ,6 ייצוגיות בפרטים ,בית המשפט לטובת הקבוצה, לרבות בדרך של הסדר פשרה ,והסעד העיקרי שכלל בהכרעתו, נוסף על סעד של פיצוי הוא סעד שעניינו צו עשה, רשאי בית המשפט לקבוע גמול ,)ושכר טרחה נוסף על הסכום המחושב לפי סעיף קטן (ב בהתחשב בתועלת לחברי הקבוצה ולציבור מהסעד העיקרי שעניינו כאמור הוא צו עשה, וכן בעלות לנתבע הכרוכה בביצוע הסעד של צו העשה, אם סבר שיש תועלת מיוחדת בסעד זה. יובהר כי מדובר במקרים חריגים שבהם אף על פי שניתן סעד של פיצוי לקבוצה, בית המשפט סבור כי יש מקום להתייחס בפסיקת שכר הטרחה והגמול גם לתועלת ד ב ר י ה ס ב ר 1297 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו ,הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה (ד) לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, והסעד המבוקש בתובענה הייצוגית הוא צו עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי, בלבד, יקבע בית המשפט את סכום הגמול ושכר הטרחה בהתחשב בתועלת לחברי הקבוצה ולציבור מהסעד שנפסק, וכן בעלות לנתבע הכרוכה בביצוע הסעד. הכריע בית המשפט בתובענה ייצוגית שעילתה לפי פרטים (ה) לתוספת השנייה, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה9 או7 ,6 או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, והסעד העיקרי שכלל בהכרעתו, נוסף על סעד של פיצוי, הוא סעד שעניינו צו עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי, רשאי בית המשפט, אם סבר שקיימת תועלת מיוחדת בסעד העיקרי האמור, לקבוע גמול ושכר טרחה נוסף על הסכום המחושב, בהתחשב בתועלת לחברי הקבוצה ולציבור מהסעד העיקרי כאמור, וכן בעלות לנתבע הכרוכה בביצוע סעד זה. תשלום הגמול ושכר הטרחה יהיה מותנה, כולו או (ו) חלקו העיקרי, כפי שיקבע בית המשפט, במימוש פסק הדין ובהשלמת ביצועו. ,בית המשפט רשאי לקבוע למבקש או לתובע המייצג (ז) ולבא כוחו, לפי העניין, גמול ושכר טרחה חלקי על חשבון הגמול ושכר הטרחה הכולל, אף בטרם הסתיים הליך הבירור של התובענה הייצוגית, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין. של הצו עשה, זאת מכיוון שצו העשה הוא הסעד העיקרי בנסיבות העניין. כך, לדוגמה מקרה של שיקום של שמורת טבע בעלות גבוהה מאוד או מקרה של הנגשה משמעותית של תחבורה ציבורית בישראל בעלות משמעותית, כאשר בית המשפט מתרשם כי זה הסעד העיקרי בנסיבות העניין על אף שנפסק גם פיצוי כספי. חלק מהותי מסוגיית שכר הטרחה והגמול, נוגע לפיקוח של בית המשפט על יישום הסדר הפשרה או פסק הדין שניתן בסוף ההליך, כאשר בלא קביעת הוראות מתאימות, לצדדים לתובענה אין אינטרס ממשי בביצוע ההסדר, זאת בשל בעיית הנציג הקיימת בתחום. (ד) לחוק קובעים כי בית23(ו) ו־19 כיום, סעיפים המשפט רשאי לקבוע כי תשלום שכר הטרחה יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש הסדר הפשרה או פסק הדין ובהשלמת ביצועו. סעיפים אלו מטרתם לאפשר לבית המשפט לפקח על ביצוע הסדר הפשרה או פסק הדין באמצעות קביעה כי חלק משכר הטרחה יעוכב עד להשלמת ביצוע ההסדר או פסק הדין, וזאת באמצעות יצירת זיקה בין הפיצוי לקבוצה לבין התשלום לבא כוח הקבוצה כפי שצוין לעיל. מכיוון שבמקרים לא מעטים, שכר הטרחה אינו משולם בהתאם למימוש הסעד, או שהצדדים ממליצים על כך שרק אחוז קטן משכר הטרחה ישולם ,(ו), בנוסחו המוצע23 בהתאם לביצוע בפועל. מוצע בסעיף כי סמכות זו שקיימת היום לבית המשפט, ברשות, תהפוך ,לסמכות שבחובה כך שיקבע כי שכר הטרחה והגמול כולו או לכל הפחות חלקו העיקרי, כלומר, מעל למחציתו, יהיו מותנים במימוש פסק הדין ובהשלמת ביצועו. כך, ניתן יהיה להבטיח כי התמריץ של המייצגים יישמר ויהיה להם אינטרס הן להביא לפיצוי ראוי לחברי הקבוצה והן לפקח על מימוש פסק הדין או הסדר הפשרה. (ז) בנוסחו המוצע, מוצע לקבוע כי בהתאם23 בסעיף (ג) לחוק, בית המשפט יהיה רשאי23 לקבוע היום בסעיף ,לפסוק כאמור, עוד לפני השלמת ביצועו של פסק הדין שכר טרחה וגמול, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין ,והכול על חשבון שכר הטרחה והגמול הכוללים. כלומר ניתן יהיה לשלם, עם אישור פשרה או מתן פסק דין, שכר טרחה וגמול ראשוניים, וזאת עקב המשאבים שהושקעו לטובת הקבוצה עד אותו שלב, ובהינתן שהמימוש של פשרה או פסק דין ייצוגי אורך זמן ולפעמים כמה שנים (בנוסף לשנים שעוברות לעיתים עד שהצדדים מגבשים פשרה), ומן הראוי לשפות את המייצגים על פעולתם עד השגת הפשרה או פסק הדין, כדי לתמרץ הגשת הליכים ופשרות ראויות. עם זאת, בהתאם לסעיף (ו) המוצע, סכום זה ישולם על חשבון השכר הכולל שייקבע בהמשך, בשיעור מהפיצוי שיינתן לקבוצה בפועל. כלומר, אם שכר הטרחה ,הראשוני יהיה גבוה מסכום שכר הטרחה והגמול הכוללים על התובע הייצוגי ובא כוחו יהיה להשיב את ההפרש. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1298 ,בפסיקתו לעניין סכום גמול ושכר טרחה לפי סעיף זה (ח) יקבע בית המשפט את החלוקה בין הגמול למבקש או לתובע המייצג לבין שכר הטרחה לבא כוחו. לא יפסוק בית המשפט גמול ושכר טרחה לפי סעיף (ט) זה אם מצא כי לא הייתה הצדקה לכלול בבקשה לאישור או בתובענה הייצוגית סעד של פיצויים, או שאישר הסדר , בבקשה לאישור או20 פשרה בלא פיצוי כמשמעותו בסעיף בתובענה הייצוגית שכללה סעד של פיצויים. ,בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית נגד כמה נתבעים (י) או במקרה שבו סבר בית המשפט כי היה ניתן להגיש יחדיו בקשות לאישור או תובענות ייצוגית שהוגשו בנפרד נגד כמה נתבעים, רשאי בית המשפט לקבוע, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, כי יראו את סכום הפיצוי לעניין חישוב סכום הגמול ושכר הטרחה לפי סעיף קטן (ב) כסכום הפיצוי המצרפי כפי שנפסק מכלל התביעות או הסדרי הפשרה. (יא) המבקש או התובע המייצג ובא כוחו לא יקבלו תשלום גמול ושכר טרחה, לפי העניין, בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט לפי סעיף זה. (יב) בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק גמול לארגון שהשתתף בדיונים בתובענה , אם מצא שהדבר מוצדק בשל15 הייצוגית לפי הוראות סעיף "הטרחה שטרח והתרומה שתרם בהשתתפותו בדיונים כאמור. יודגש כי שכר הטרחה שייפסק בשלבי הביניים, יחושב גם הוא בהתאם לתוספת השישית לחוק. (ח), בנוסחו המוצע, מוצע לקבוע כי בית23 בסעיף המשפט יקבע את החלוקה בין הגמול לשכר הטרחה בהתאם להתרשמותו מניהול ההליך. בית המשפט רשאי לבקש כי יוגשו טיעונים בעניין זה. (ט), בנוסחו המוצע, מוצע לקבוע כי בית23 בסעיף המשפט לא יפסוק גמול ושכר טרחה לפי סעיף זה, אם מצא כי לא הייתה הצדקה לכלול בבקשה לאישור או בתובענה הייצוגית סעד של פיצויים, או במקרה שבו בית המשפט לחוק20 אישר הסדר פשרה בלא פיצוי כמשמעותו בסעיף (פיצוי כספי, פיצוי שאינו כספי, סעד לקרן לחלוקת סעד א לחוק או סעד אחר לטובת הקבוצה), בבקשה27 לפי סעיף לאישור או בתובענה ייצוגית שכללה סעד של פיצויים. זאת כדי למנוע את התופעה של תובענות ייצוגיות המוגשות עם סעד של פיצויים ואשר מסתיימות בלא סעד של פיצויים תוך מתן גמול ושכר טרחה. בנוסף, לבית המשפט קיים שיקול דעת שלא לפסוק שכר טרחה וגמול במקרה שבו הוא סבור כי לא הייתה הצדקה לכלול מלכתחילה בבקשה לאישור סעד של פיצויים, למשל במקרה שבו ההליך הסתיים עם פיצוי לא משמעותי לחברי הקבוצה והוא סבור כי ניתן היה להגיש את התובענה לצו עשה בלבד. בהמשך למנגנון הפנייה המוקדמת המוצע בהוראת להצעת החוק, סעיף זה30 המוצע בסעיף1ב3 שעה בסעיף גם יתמרץ את המבקש הייצוגי ובא כוחו להגיש תביעה לצו עשה במקרים המתאימים, שכן אם תוגש כאמור תובענה ייצוגית לפיצויים והיא תסתיים בלא פיצוי, בית המשפט לא יהיה רשאי לפסוק למבקש הייצוגי ובא כוחו גמול ושכר טרחה כלל. (י) מוצע כי בבקשה לאישור או בתובענה23 בסעיף ייצוגית המתנהלת כנגד כמה נתבעים או אם בית המשפט סבר שאף על פי שהבקשות הוגשו בנפרד היה ראוי שהתובע הייצוגי ובא כוחו יגישו אותן יחדיו, בית המשפט רשאי לקבוע כי סכומי הגמול ושכר הטרחה ייגזרו מסכום הפיצוי הכולל מכלל התביעות או הסדרי הפשרה, ולא ביחס לכל תביעה בנפרד, וזאת לפי השיעורים שנקבעו בתוספת השישית לחוק. זאת אם סבר בית המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות זאת. (יא), מוצע לקבוע במפורש כי המבקש או23 בסעיף התובע המייצג ובא כוחו לא יקבלו תשלום גמול ושכר טרחה, לפי העניין, בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט לפי סעיף זה. (יב) בנוסחו המוצע, מוצע להשאיר את23 בסעיף ) לחוק, אשר מאפשר2()(ג22 ההסדר שקיים היום בסעיף ד ב ר י ה ס ב ר 1299 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו א23 הוספת סעיף .17 : לחוק העיקרי יבוא23 אחרי סעיף "הוצאות א.23 פסק בית המשפט הוצאות בהליך לטובת הנתבע או לטובת אוצר המדינה, רשאי הוא להטילן על המבקש או על התובע "המייצג, לפי העניין, או על בא כוחו. 24 תיקון סעיף .18: לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ובסופו יבוא24 בסעיף "(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), פסק דין בתובענה ייצוגית שהסעדים המבוקשים בה הם צו עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי, בלבד, לא יהווה מעשה בית דין לגבי תביעה "לסעד של פיצויים באותה עילה. 25 תיקון סעיף .19 - לחוק העיקרי25 בסעיף 20 " יבוא "סעיפים23 ו־22 ,20 5), במקום "סעיפים( בסעיף קטן (א), בפסקה )1( ;"23ו־ :אחרי סעיף קטן (ה) יבוא )2( )  על אף האמור בסעיף קטן (ה), הכריע בית המשפט בתובענה1"(ה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, ופסק פיצוי לחברי הקבוצה, כולה או חלקה, יחולו :לעניין הפרסום הוראות אלה לפסוק גמול לארגון שהשתתף בדיונים בתובענה ייצוגית לחוק, והכול אם מצא בית המשפט שהדבר15 לפי סעיף מוצדק בשל הטרחה והתרומה שתרם הארגון בהשתתפות בדיונים כאמור. : שמוצע לבטלו22 וזה נוסחו של סעיף )  (א)  הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה22(" או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של ,אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות העניין.    (ב)  בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין :השאר, בשיקולים אלה )  הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון1( שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה ;הוא סעד הצהרתי )  התועלת שהביאה התובענה הייצוגית2( ;לחברי הקבוצה )  מידת החשיבות הציבורית של התובענה3( הייצוגית.    (ג)  בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים - מיוחדים שיירשמו )  לפסוק גמול למבקש או לתובע המייצג1( אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, לפי העניין, בהתחשב בשיקולים ;)כאמור בסעיף קטן (ב )  לפסוק גמול לארגון שהשתתף בדיונים2( ,15 בתובענה הייצוגית לפי הוראות סעיף אם מצא שהדבר מוצדק לאור הטרחה שטרח "והתרומה שתרם בהשתתפותו בדיונים כאמור. מוצע לקבוע כי במקרים שבהם מצא בית17 סעיף המשפט לפסוק הוצאות לטובת הנתבע או לטובת אוצר המדינה, בית המשפט יהיה רשאי להטילן על המבקש או התובע המייצג וכן על בא כוחו, זאת בשל מודל היחסים הייחודי הקיים בתובענות ייצוגיות, אשר מביא לכך שככלל התובענה הייצוגית נשלטת על ידי עורכי הדין ולא על ידי התובעים הייצוגיים. לחוק שעניינו במעשה בית דין24 מוצע בסעיף18 סעיף להוסיף הוראה ולפיה פסק דין בתובענה ייצוגית שהסעד המבוקש בה הוא צו עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי, לא יהווה מעשה בית דין לגבי תביעה לסעד כספי באותה עילה. זאת כדי לאפשר הגשת תביעות לפיצויים במקרים המתאימים, גם לאחר שנוהלה תובענה ייצוגית לצו עשה וכדי שהאינטרס של חברי הקבוצה בקבלת סעד של פיצויים לא יפגע. )1( לפסקה19 סעיף להצעת16 לחוק, בסעיף22 בהמשך לביטול סעיף לחוק ולמחוק התייחסות25 החוק, מוצע להתאים את סעיף המבוטל כאמור.22 לסעיף )2( לפסקה (ה) לחוק מאפשר לבית המשפט לקבוע כיצד25 סעיף ייערך הפרסום של הודעות לחברי הקבוצה. מוצע לקבוע ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1300 בית המשפט יורה על פרסום ההודעה בדבר מתן פיצוי כאמור )1( באתר האינטרנט של הנתבע אם קיים, ובאתרי אינטרנט ויישומונים ;המשמשים אותו להפצת מידע ושיווק, כפי שיורה ֲ ,), יורה1(א) או (א20 פסק בית המשפט פיצוי כמשמעותו בסעיף )2( ), גם על מסירת הודעה אישית לחברי1( נוסף על האמור בפסקה הקבוצה שלטובתם נפסק הפיצוי, בדרך מקוונת או בדרך אחרת "שיורה, ככל שהדבר ניתן לביצוע על ידי הנתבע בעלות סבירה. 27 תיקון סעיף .20 בטל.- ) לחוק העיקרי, סעיף קטן (ו27 בסעיף כי על אף האמור בסעיף זה, במקרים שבהם נקבע פיצוי ,לחברי הקבוצה, במסגרת פסק דין או אישור הסדר פשרה בית המשפט יורה על פרסום ההודעה בדבר מתן הפיצוי באתר האינטרנט של הנתבע, אם קיים, וכן באתרי אינטרנט ויישומונים המשמשים אותו להפצת מידע ושיווק ובכל אמצעי קשר דיגיטלי אחר שיש לנתבע עם לקוחותיו, כולל במסגרת חשבונות שמפעיל הנתבע ברשתות החברתיות. אופן פרסום ההודעות לחברי הקבוצה בדבר הפיצוי שעליו הוסכם במסגרת הסדר פשרה או פסק דין, הוא שיכריע פעמים רבות אם הפיצוי יגיע בפועל אל חברי הקבוצה. כיום, מקובל במקרים רבים לפרסם בעיתונות הכתובה הודעה לחברי הקבוצה בעניין האפשרות לקבל את הפיצוי. דוגמה לחוסר האפקטיביות של הפרסום 27789-11-14 )בעיתונות ניתן למצוא בת"צ (מחוזי ת"א (פורסם באתרAlia- Royal Jordanian Airlines Co 'ממן נ )), שם2019 ביולי25 ( הרשות השופטת, כ' באייר התשע"ט לאחר אישור הסדר הפשרה הודיעו הצדדים לבית המשפט חברי קבוצה בלבד פנו19 , חברי קבוצה1,410כי מתוך כ־ לקבלת הפיצוי, וזאת על אף סכום הפיצוי הגדול לכל חבר קבוצה. בעניין זה, בית המשפט העליון, בערעור על אישור הסדר הפשרה התייחס לסוגיית פרסום הסדר הפשרה וקבע כי ככלל, כאשר חברה מתקשרת בהסדר פשרה בתובענה ייצוגית, מן הראוי שהדבר יפורסם באתר האינטרנט שלה כך שציבור לקוחותיה יהיה ער לכך (בעניין זה ראו גם יקירביץ נ' דגן ואח' (פורסם באתר הרשות6024/23 רע"א )). בעידן2023 באוקטובר29( השופטת, י"ד בחשוון התשפ"ד של היום שבו למרבית החברות במשק יש אתרי אינטרנט וכן חשבונות ברשתות החברתיות השונות, ניתן להניח שהאפשרות ליידע את הלקוחות של הנתבעים גדולה יותר באמצעות אמצעים אלה, ועלותה מינימלית. על כן, מוצע לקבוע באופן כללי חובת פרסום הפיצוי לחברי הקבוצה באמצעים הדיגיטליים של הנתבע. כלומר, באתר האינטרנט שלו או בחשבונות שלו ברשתות החברתיות, אם קיימים כאלה, וזאת באופן ברור ובולט. בנוסף, אם נקבע שעל הנתבע לפצות את חברי הקבוצה ) לחוק, בית1(א) או (א20 בפיצוי אישי כמשמעותו בסעיף המשפט יורה, בנוסף לפרסום באמצעי הקשר הדיגיטליים ,של הנתבע כאמור לעיל, גם על מסירת הודעה אישית ,ובעניין זה יש העדפה להודעה אישית בדרך דיגיטלית לרבות בדרך של מסרון או באמצעות דואר אלקטרוני. עם זאת, אם בשל מאפייני האוכלוסייה מצא בית המשפט כי יש להעדיף הודעה שאינה דיגיטלית, יורה כך בהתאם. כך למשל רשאי בית המשפט להורות על שליחת מכתבים לאוכלוסיות באוריינטציה שאינה טכנולוגית. לחוק תובענות ייצוגיות שעניינו הקרן27 סעיף20 סעיף למימון תובענות ייצוגיות, מסדיר את הקמתה - ופעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות (להלן הקרן), שתפקידה לסייע לתובעים מייצגים במימון בקשות לאישור תובענות ייצוגיות ותובענות ייצוגיות אשר יש חשיבות ציבורית וחברתית בהגשתן ובבירורן. קובע כי הקרן תפעל במשך27 סעיף קטן (ו) של סעיף תקופה של שבע שנים מיום פרסומו של החוק, ואולם רשאי השר בצו, להאריך את התקופה האמורה, בתקופה ,נוספת. בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות ,, צוין כי בשל החדשנות שבהקמת הקרן2006-התשס"ו שנים, ובמהלך7–מוצע להגביל את תקופת קיומה ל התקופה תיבחן עבודתה של הקרן ויעילותה במימוש מטרותיה. תקופת פעילותה של הקרן הוארכה כמה פעמים לאורך השנים, בצווים של שרי המשפטים, ובהתאם במרץ12( להארכה האחרונה מיום ח' באדר ב' התשפ"ד 15( ) הקרן צפויה לפעול עד יום כ"ו באדר התשפ"ו2024 ). בתקופת פעילותה של הקרן, תרמה הקרן2026 במרץ לעידוד תובענות ייצוגיות ראויות, בעלות חשיבות ציבורית ,וחברתית, בתחומים מגוונים (צרכנות, איכות הסביבה שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, דיני עבודה, דיני תחרות ועוד). על כן מוצע לבטל את סעיף קטן (ו) של סעיף לחוק תובענות ייצוגיות כך שהקרן למימון תובענות27 ייצוגיות תמשיך לפעול באופן קבוע בלא הגבלת זמן לתקופת פעילותה. :(ו) לחוק שמוצע לבטלו27 וזה נוסחו של סעיף הקרן תפעל במשך תקופה של שבע שנים מיום ) 1(  )"(ו פרסומו של חוק זה; ואולם רשאי השר, בצו, להאריך את תקופת- התקופה האמורה בתקופה נוספת (בסעיף זה הארכה); הוארכה התקופה כאמור, יחולו בתקופת ההארכה )הוראות סעיף זה, ואולם תחולת הוראות סעיף קטן (ד באותה תקופה טעונה הסכמת שר האוצר, ואם לא נתן שר האוצר את הסכמתו כאמור, יועבר הענין להכרעת הממשלה. ד ב ר י ה ס ב ר 1301 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו א27 תיקון סעיף .21 - א לחוק העיקרי27 בסעיף :אחרי סעיף קטן (ח) יבוא )1( )  הוועדה רשאית לקבוע מזמן לזמן רשימת מטרות לייעוד הכספים1"(ח כאמור בסעיף קטן (א); רשימת המטרות תפורסם באתר האינטרנט של ;"משרד המשפטים. בסעיף קטן (ט), במקום "ברשומות ובאתר" יבוא "באתר". )2( 30 תיקון סעיף .22 : לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ובסופו יבוא30 בסעיף ""(ב)  השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית. א30 הוספת סעיף .23 : לחוק העיקרי יבוא30 אחרי סעיף "הצמדה א.30 בינואר1 הסכום הקבוע בתוספת החמישית יעודכן ביום (א) יום העדכון) לפי שיעור השינוי- של כל שנה (בסעיף זה הסכום- של המדד החדש לעומת המדד היסודי (בסעיף זה המעודכן). הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של (ב) - חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה (בסעיף זה הסכום המעוגל). עודכן הסכום לפי סעיף קטן (א), ייעשה העדכון הבא (ג) של אותו סכום לגבי הסכום המעודכן, לפני שעוגל לפי סעיף קטן (ב), ואולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון. המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה (ד) ברשומות את הסכום המעוגל. - בסעיף זה (ה) המדד שפורסם בחודש אוקטובר- ""המדד החדש ;שלפני יום העדכון )  הסתיימה תקופת פעולתה של הקרן, בהתאם2(    ), ונותרה יתרת כספים בקופת הקרן1( להוראות פסקה אשר לא נוצלה עד תום התקופה כאמור, תמשיך הקרן, על אף הוראות הפסקה האמורה, לפעול לגבי אותם כספים בהתאם לתפקידה כמפורט בסעיף קטן (א), עד לניצול יתרת "הכספים כאמור, וזאת בכפוף לכל דין. מוצע לקבוע כי הקרן לחלוקת כספים מכוח סעיף21 סעיף א לחוק, רשאית לקבוע רשימת מטרות לייעוד27 הכספים שהתקבלו כסעד מתובענות ייצוגיות, רשימה זו תפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים. בנוסף, מוצע להסתפק בפרסום הדו"ח השנתי של הקרן באתר האינטרנט, בלי להידרש לפרסום ברשומות. להצעת26– ו2 כאמור בדברי ההסבר לסעיפים22 סעיף , להצעת החוק26 החוק, מוצע לקבוע, בסעיף תוספת רביעית לחוק, שבה ייכללו עילות שבהן תיקבע חובת עריכת פנייה מוקדמת, בהתאם להוראות הסעיף. ,מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי, בצו, לשנות את התוספת וזאת כדי לאפשר גמישות בשינוי התוספת הרביעית לצורך התאמה לשינויי הרגולציה ובשל החשש כי תובעים ייצוגיים יגישו תובענות ייצוגיות בעילות העונות על הקריטריונים שהוצגו לעיל, אך טרם נכללו בתוספת בעת הגשת התביעה, או, לחלופין, ככל שיתברר, בעקבות התפתחויות שיתעוררו, שעולה חשיבות ציבורית במתן אפשרות להגשת תובענה ייצוגית לפיצויים בלא עריכת פנייה מוקדמת באי אלו מפרטי התוספת המוצעת ויידרש למחוק פרט כלשהו מהתוספת. א לחוק שעניינו30 מוצע להוסיף את סעיף23 סעיף קביעת הוראות לעניין הצמדה לעניין הסכום שמוצע לקבוע בתוספת החמישית, שישולם לפונה בפנייה מוקדמת כאמור לעיל. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1302 המדד שפורסם בחודש אוקטובר- ""המדד היסודי שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה או שלאחר תחילתו של תיקון לחוק זה לגבי הסכום הקבוע בתוספת החמישית שנקבע באותו תיקון, לפי המדד- ) יום התחילה- העניין (בסעיף זה שפורסם בחודש שלפני יום התחילה זאת אף אם ;טרם חלפה שנה מיום התחילה ועד ליום העדכון מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה- ""מדד "המרכזית לסטטיסטיקה. 44 תיקון סעיף .24 : לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ובסופו יבוא44 בסעיף "(ב)  השר רשאי לקבוע בתקנות אגרה שישלם פונה בעד פנייה מוקדמת שלו לפי "ב.3 א או3 סעיפים תיקון התוספת השנייה .25- בתוספת השנייה לחוק העיקרי ; תימחק- ", הסיפה החל במילים "וכן תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל11 בפרט )1( : יבוא14 אחרי פרט )2( .15" ,תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל, כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל , להשבת סכומים שגבתה שלא כדין במסגרת פעילותה לפי13‏1960-התש"ך אותו חוק; תביעה כאמור תוגש לפי פרט זה בלבד. .16 תביעה נגד תאגיד מים וביוב או מועצה מקומית, להשבת סכומים שגבו שלא כדין, במסגרת פעילותם למתן שירותי מים וביוב כהגדרתם בחוק ;תאגידי מים וביוב; תביעה כאמור תוגש לפי פרט זה בלבד - בפרט זה ;14‏2001- חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א- ""חוק תאגידי מים וביוב : כל אחת מאלה- ""מועצה מקומית לחוק תאגידי151 מועצה אזורית שלא חל לגביה צו לפי סעיף )1( מים וביוב, ובכלל זה חברה המצויה בבעלות מלאה של מועצה ;אזורית כאמור א לפקודת2 מועצה מקומית תעשייתית כמשמעותה בסעיף )2( ;15‏]המועצות המקומיות [נוסח חדש חברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, וכל עוד- ""תאגיד מים וביוב החברה היא בשליטת רשות מקומית. מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי לקבוע בתקנות 24 סעיף אגרה שישלם פונה בעד פנייה מוקדמת שערך א המוצע שעניינו חובת פנייה מוקדמת לרשות3 לפי סעיף ב3 גובה בתביעה להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, וסעיף המוצע שעניינו חובת פנייה מוקדמת לגוף ציבורי בתביעה בשל הפרת חובת אבטחת מידע. יובהר כי כל עוד לא נקבעה האגרה בתקנות, לא נדרש תשלום בעד הפנייה המוקדמת. 5.7 'ס"ח התש"ך, עמ 13 .454 'ס"ח התשס"א, עמ 14 .205 '; ס"ח התשכ"ח, עמ256 ', עמ9 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 15 ד ב ר י ה ס ב ר 1303 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו .17 -תביעה נגד קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד , להשבת סכומים שגבתה שלא כדין במסגרת פעילותה לפי סעיפים16‏1994 8 לחוק האמור; תביעה כאמור תוגש לפי פרט זה בלבד. א או7 ,7 .18:תביעה בעילה לפי חוק הגנת הפרטיות שהיא אחת מהמנויות להלן לחוק2 ) בסעיף11( 5) עד(–) ו3( ,)2( ,)1( פגיעה בפרטיות לפי פסקאות )1( ;האמור שימוש במידע שבמאגר מידע החייב ברישום שלא למטרה שלשמה )2( ;8(ב) לחוק האמור הוקם המאגר, בניגוד לסעיף )2(ב10 ניהול או החזקה של מאגר מידע החייב ברישום בניגוד לסעיף )3( ;(ו) לחוק האמור10 לחוק האמור או בניגוד להחלטה לפי סעיף ,פנייה לאדם לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש בו במאגר מידע )4( לחוק האמור, בניגוד להוראת אותו11 שאינה מלווה בהודעה כאמור בסעיף ;סעיף תביעה שעילתה אירוע אבטחה חמור בשל הפרת תקנות אבטחת 5) ( - מידע; לעניין זה כהגדרתו בתקנות אבטחת מידע, ובלבד שלעניין- ""אירוע אבטחה חמור )1( מאגר מידע שחלה עליו רמת אבטחה גבוהה כאמור בפסקה להגדרה האמורה, השימוש במידע נעשה בחלק מהותי מן המאגר ; נושאי המידע, לפחות1,000 או לגבי ; כהגדרתו בתקנות אבטחת מידע- ""נושא המידע - תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז- ""תקנות אבטחת מידע ".17‏2017 הוספת התוספות ,הרביעית החמישית והשישית .26 :אחרי התוספת השלישית לחוק יבוא תוספת רביעית" ))1(א3 (סעיף 'חלק א ;18‏1968-(ב) לחוק המכר, התשכ"ח20 סעיף )1( ;19‏1981-(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א17 סעיף )2( ;20‏1982-א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב30 סעיף )3( ,(ו) לעניין אזהרה2 , למעט סעיף21‏1983-צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג )4( ;7 א), וסעיף4(3–) ו4(3 לעניין חובת הסימון שבסעיפים4 א), סעיף4(3 ), סעיף4(3 סעיף ;22‏1998-צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט 5) ( ;)(ג3 , למעט תקנה23‏2008-תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח )6( .156 'ס"ח התשנ"ד, עמ 16 .1022 'ק"ת התשע"ז, עמ 17 .98 'ס"ח התשכ"ח, עמ 18 .248 'ס"ח התשמ"א, עמ 19 .218 'ס"ח התשמ"ב, עמ 20 8.62 'ק"ת התשמ"ג. עמ 21 8.9 'ק"ת התשנ"ט, עמ 22 .1361 'ק"ת התשס"ח, עמ 23 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1304 .24‏2017-תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח )7( תוספת חמישית )א30–א(ב) ו3 (סעיפים הסכום שישולם לפונה בפנייה מוקדמת שקלים חדשים.2,000 תוספת שישית ))(ב23 (סעיף חישוב סכום הגמול למבקש או לתובע המייצג ושכר הטרחה לבא כוחו 'טור א'טור ב דרגת סכום הפיצוי שיעור מרבי לחישוב סכום הגמול ושכר הטרחה בהתאם לאופן סיום ההליך פסק דין המאשר הסדר פשרה לפני אישור התובענה הייצוגית פסק דין המאשר הסדר פשרה לאחר החלטה מנומקת לאישור התובענה הייצוגית פסק דין בלא הסדר פשרה א.  לגבי סכום פיצוי 5 מיליון השקלים עד החדשים הראשונים 16% 20% 25% ב.  לגבי סכום פיצוי - נוסף )  על כל שקל1( 5 מיליון–חדש מ שקלים חדשים מיליון10 ועד שקלים חדשים 13% 16% 20% )  על כל שקל2( מיליון10–חדש מ שקלים חדשים מיליון30 ועד שקלים חדשים 10% 12% 15% )  על כל שקל3( מיליון30–חדש מ שקלים חדשים מיליון60 ועד שקלים חדשים 8% 10% 12% )  על כל שקל4( מיליון60–חדש מ שקלים חדשים מיליון100 ועד שקלים חדשים 7%8% 10% .376 'ק"ת התשע"ח, עמ 24 1305הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו 'טור א'טור ב דרגת סכום הפיצוי שיעור מרבי לחישוב סכום הגמול ושכר הטרחה בהתאם לאופן סיום ההליך פסק דין המאשר הסדר פשרה לפני אישור התובענה הייצוגית פסק דין המאשר הסדר פשרה לאחר החלטה מנומקת לאישור התובענה הייצוגית פסק דין בלא הסדר פשרה 5)  על כל שקל( חדש נוסף מעל מיליון100 שקלים חדשים 4% 4%".4% תחולה .27חוק זה יחול על בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות שהוגשו אחרי תחילתו. (א) הסעיפים המפורטים להלן יחולו גם על בקשות לאישור או תובענות ייצוגיות (ב) :שהוגשו לפני תחילתו של חוק זה, בהתאם למפורט להלן - ) לחוק זה4(–) ו2( ,)1(11 (ב), (ד) ו–(ח) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף18 סעיף )1( ;לגבי הסדר פשרה שטרם הוגש לאישור בית המשפט לחוק זה, ובלבד שטרם הוגש הסדר13 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף20 סעיף )2( ;פשרה לאישור בית המשפט לחוק זה.17 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף25 סעיף )3( הוראת מעבר .28 עד להתקנת תקנות המסדירות את עניין פרסום ההודעה בדבר פנייה מוקדמת והמענה לחוק זה, יפרסמו רשות3 ב(ב) לחוק העיקרי כנוסחם בסעיף3 א(ג) או3 לה לפי סעיף גובה או גוף ציבורי, לפי העניין, את ההודעה כאמור ואת המענה לה באתר האינטרנט - שלהם, אם קיים; לעניין זה ; כהגדרתו בחוק העיקרי- ""גוף ציבורי לחוק זה.3 א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף3 כהגדרתה בסעיף- ""רשות גובה בקשה לאישור המוגשת על ידי הוראת- ארגון שעה .29 : לחוק העיקרי כך4 בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, יקראו את סעיף ), במקום "תהיה רשאית" יבוא "או ארגון שאישר השר3( בסעיף קטן (א), בפסקה )1( ;"לעניין זה, יהיו רשאים מוצע לקבוע כי החוק המוצע יחול על בקשות27 סעיף לאישור ותובענות ייצוגיות שהוגשו אחרי תחילתו, וכן כי סעיפים מסוימים, כמפורט להלן, יחולו גם על בקשות ותובענות כאמור שהוגשו לפני התחילה. (ב), (ד) ו–(ח) בנוסחו המוצע, לגבי הסדר18 מדובר בסעיף בנוסחו20 פשרה שטרם הוגש לאישור בית המשפט; סעיף המוצע שעניינו פסיקת סעד בתובענות ייצוגיות, ובלבד 25 שטרם הוגש הסדר פשרה לאישור בית המשפט; וסעיף בנוסחו המוצע, שעניינו פרסום לקבוצה במקרה שבו נפסק לטובתה סעד. מוצע לקבוע כי עד להתקנת תקנות לעניין חובת28 סעיף פרסום של פנייה מוקדמת, הרשות או הגוף הציבורי יפרסמו את הפנייה המוקדמת שנערכה באתר האינטרנט של הרשות או הגוף הציבורי, אם קיים כזה. )1( לפסקה 29 סעיף נוסף על האפשרות של ארגון המעוניין להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן הוא עוסק, להגיש בקשה לאישור כאמור במקרה שבו קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם בעל עילה אישית, מוצע לקבוע, בהוראת שעה, כי ארגון כאמור שאישר השר יוכל להגיש תובענה ייצוגית גם אם לא קיים קושי בהגשת תביעה בידי אדם בעל עילה אישית. הטעם בכך טמון בשאיפה לעודד ארגונים בהגשת תובענות ייצוגיות בתחום מטרותיהן שכן ככלל, ארגונים מגישים תביעות שלא לשם מטרת רווח כלכלי אלא לצורך הגשמת מטרות ציבוריות וחברתיות ועל כן בעיית הנציג הקיימת בחוק מתמתנת. הרחבת האפשרות לארגונים להגיש תובענות ייצוגיות משתלבת עם התפיסה הכללית ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1306 ), במקום "לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה" יבוא2( בסעיף קטן (ב), בפסקה )2( "כאמור". חובת פנייה הוראת- מוקדמת שעה .30 בתקופה של חמש שנים מיום תחילתן של תקנות המסדירות את ההוראות לעניין (א) תקופת הוראת- לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף זה (בסעיף זה1ב3 פנייה מוקדמת לפי סעיף :השעה), יקראו את החוק העיקרי כך :ב יקראו3 אחרי סעיף )1( - "פנייה מוקדמת הוראת שעה .1ב3 לא תוגש בקשה לאישור שהיא אחת מאלה, אלא (א) ימים מיום שפנה המבקש, או פונה60 לאחר שחלפו ,אחר שאינו המבקש, לנתבע, בדרך שקבע השר בתקנות בבקשה כי יתקן את הפרת הדין נושא הבקשה לאישור התקופה הקובעת), והנתבע לא תיקן את- (בסעיף זה :ההפרה האמורה שביקש חוק תובענות ייצוגיות לקדם, הנוגעת לעידוד תובענות ייצוגיות ראויות והסרת מחסומים דיוניים מעל תביעות אלה. יצוין כי בהתאם לפסיקה, נקודת המוצא בכל הנוגע להגשת תביעות על ידי ארגונים היא שיש ערך רב בשילובם של ארגונים הפועלים למטרות ציבוריות במוסד התובענה הייצוגית, וההלכה היא שיש להימנע מגישה מחמירה ביחס להוכחת דרישת הקושי. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם דרישה זו יכולה להקשות על ארגונים להגיש ,תובענות ייצוגיות בתחום מטרותיהן. על כן מוצע לקבוע בהוראת שעה, כי ארגונים שאישר השר יהיו רשאים להגיש תובענות ייצוגיות גם במקרים שבהם אין קושי להגיש את התובענה בידי אדם בעל עילה אישית. כדי שלא לאפשר תופעה של שימוש לרעה בידי ארגונים שיוקמו רק לצורך הגשת תובענות ייצוגיות, מוצע, מעבר לתיקון ההגדרה של ארגון בחוק לקבוע כי ארגון יוכל להגיש תובענה ייצוגית כאמור רק אם הוא קיבל אישור מהשר להגיש תובענות ייצוגיות גם בלא דרישת הקושי. )2( לפסקה בשל התיקון המוצע, שלפיו ארגון שקיבל אישור מהשר יוכל להגיש תובענות ייצוגיות גם במקרה שבו ,אין קושי בהגשת התביעה בידי אדם בעל עילה אישית מוצע להבהיר כי כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק והתובענה מוגשת בידי ארגון, על הארגון להראות כי נגרם נזק מיוחד לאחד מחברי הקבוצה או שקיימת אפשרות סבירה לנזק כאמור. סעיף זה נועד להבהיר כי הכוונה היא לאפשר לארגונים להגיש תובענות ייצוגיות רק מקום שבו ניתן להצביע על נפגעים ספציפיים ויש נזק מיוחד לחברי הקבוצה, ולא במקרים שבהם נגרם נזק לציבור בכללותו בלי שנגרם נזק מיוחד למי מחברי הקבוצה. בהקשר זה יובהר כי התובענה הייצוגית היא כלי דיוני לאיחוד תביעות פרטניות והיא אינה יכולה לייצר עילת תביעה לקבוצה, מקום שזו אינה קיימת לפי הדין המהותי לכל אחד מחברי הקבוצה. לכן, בעצם הגשת התביעה על ידי ארגון אין כדי להקנות לחברי הקבוצה עילת תביעה שלא הייתה מוקנית לכל אחד מהם בתביעה אישית. בשל הייחודיות של המנגנון המוצע שיאפשר לארגונים שקיבלו הכרה מהשר להגיש תובענות ייצוגיות גם אם אין שום קושי בהגשת התביעה על ידי אדם בעל עילה אישית, מוצע לערוך את התיקון בהוראת שעה שתהיה בתוקף למשך שנתיים. בנוסף, קביעת התיקון כהוראת שעה תאפשר גם לבחון אם אכן התיקון המוצע הביא להגשת תובענות ייצוגיות ראויות ולהסרת מחסומים דיוניים מתביעות אלו, אם לאו. מוצע להוסיף, בהוראת שעה, לחוק תובענות30 סעיף שעניינו פנייה מוקדמת1ב3 ייצוגיות את סעיף כללית. ,בשל הייחודיות של מנגנון הפנייה המוקדמת המוצע מוצע לערוך את התיקון בעניין הפנייה המוקדמת בהוראת שעה שתהיה בתוקף למשך חמש שנים, וזאת כדי לבחון את יעילותו של המנגנון. עוד מוצע לאפשר לשר להאריך בצו את התקופה הקבועה בתקופות נוספות, אם מצא כי נדרשת תקופה נוספת להערכת יעילותו של המנגנון. כפי שצוין בדו"ח הצוות הבין–משרדי, אחת הבעיות המרכזיות בתחום התובענות הייצוגיות נוגעת לכך שחלק משמעותי מאוד מהתובענות הייצוגיות מסתיימות בבקשות הסתלקות של התובע הייצוגי, בלא פיצוי לחברי 22%–הקבוצה. כך, בדו"ח הצוות הבין–משרדי צוין כי רק בכ מההחלטות השיפוטיות התוצאה הייתה קבלת התובענה או סיומה בתוצאה המיטיבה עם הקבוצה המיוצגת (בפשרה, חדילה, או קבלת התובענה). בכל שאר התיקים שהסתיימו, התובענה הסתיימה בהסתלקות התובע, מחיקה או דחיית הבקשה לאישור, דחיית התובענה הייצוגית וסילוק על הסף. כלומר, מרבית תיקי התובענות הייצוגיות בבקשה למחיקת- מסתיימים בלא סעד לציבור, ולמעשה ההליך. במסגרת עבודת הצוות הבין–משרדי נערכה הבחנה בין סוגי התיקים שמסתיימים בהסתלקות. כך, יש תביעות המסתיימות בהסתלקות ובהן מלכתחילה לא הייתה עילה ("תביעות הסרק"), ויש תביעות המוגשות ביחס להפרה של הוראות הדין ומסתיימות בהסתלקות תוך התחייבות ד ב ר י ה ס ב ר 1307 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו בקשה לאישור אשר הסעדים המבוקשים בה )1( ;כוללים צו עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי, בלבד 'בקשה לאישור נגד נתבע בעילה המנויה בחלק א )2( ;לתוספת הרביעית בקשה לאישור נגד נתבע שהוא עסק קטן עד )3( ;בינוני, בעילה המנויה בחלק ב' לתוספת הרביעית עסק המעסיק יותר- "לעניין זה, "עסק קטן עד בינוני 5 עובדים, או עסק0מחמישה עובדים ולא יותר מ־ 50 שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על מיליון שקלים חדשים, ולא מתקיים לגביו אחד התנאים שבהגדרה "עסק זעיר". תיקן הנתבע את ההפרה בתקופה הקובעת, ישלם לפונה (ב) סכום כמפורט בתוספת החמישית, בשל פנייתו. הנתבע לתיקון ההפרה, אשר הן תביעות המוגשות בנוגע להפרה של הוראות רגולטוריות, לעיתים קלות ערך או אשר ניתנות לתיקון באופן פשוט ומיידי, ובחלקן לא נגרם נזק רב לחברי הקבוצה, אם בכלל. בתביעות אלו, ככלל, אם הנתבע מוכן לתקן את התנהלותו ביחס לעתיד, אין עוד טעם בניהול התובענה כייצוגית, שכן, כאמור, לא ברור אם נגרמו לחברי קבוצה נזקים המצדיקים מתן פיצוי. המודל הכלכלי שעליו תביעות אלו מבוססות הוא הגשה מהירה של הרבה תביעות פשוטות, על הפרות דין שניתנות לתיקון מהיר, במקרים רבים "תביעות משוכפלות", שלא בשביל לנהלן אלא כדי להסתלק מהן, תוך כוונה מלכתחילה לקבל סכום כסף יחסית נמוך לשכר טרחה וגמול על כל תביעה תוך השקעה מינימלית בכל תביעה. מסקנת דו"ח הצוות הבין־משרדי בעניין זה הייתה כי מנגנון התובענה הייצוגית הקלסית אינו המנגנון המתאים לבירורן של תביעות אלו בשל העובדה שהן מסתיימות בתחילת ההליך, באמצעות בקשה למחיקת ההליך. כמו כן יש לתת את הדעת לכך שמנגנון התובענה הייצוגית הוא מנגנון מורכב ויקר, הן בשל העלויות של נתבעים בניהול התיק גם כאשר הוא מסתיים בהסתלקות (כאשר ניתן להניח שעלויות אלו מגולגלות בחלקן אל הציבור) והן בשל העלויות של בקשות אלו למערכת המשפט, אשר הן עלויות ישירות הנובעות מניהול הליכים שלא לצורך וכן עלויות עקיפות הנובעת מהעומס על בתי המשפט מתיקים אלו. בשל האמור, הצוות הבין–משרדי המליץ על הסדרת מסלול לתביעות לצו עשה בלבד וכן קביעת חובת פנייה מוקדמת בתביעות לצו עשה. בהמשך להמלצת הצוות הבין–משרדי אשר ביקש להציע מנגנון חלופי שיתמודד עם הקשיים בתביעות המסתיימות כיום, פעמים רבות, בהסתלקות עם תיקון ביחס לקבוע מנגנון של חובת1ב3 לעתיד בלבד, מוצע בסעיף ,פנייה מוקדמת. יצוין כי לצורך מענה לפנייה המוקדמת נתבע יוכל לטפל בפנייה בהוצאות יחסית נמוכות ובחלק ,מהמקרים בלא צורך בשכירת שירותיו של עורך דין שכן הוא יידרש לתיקון ההפרה שבגינה הוגשה הפנייה המוקדמת ותשלום התגמול בלבד. להלן יפורטו המקרים שבהם תתקיים חובת פנייה :מוקדמת ראשית, בקשה לאישור נגד עסק קטן עד בינוני בעילה המנויה בחלק ב' לתוספת הרביעית לחוק, בנוסחה המוצע בסעיף זה. מוצע לכלול בתוספת הרביעית את העילות (ג) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם18 האלה: תקנה (להלן2013-מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות- נגישות לשירות)), הנוגעת להתקנת מערכת עזר לשמיעה לתקנות שוויון זכויות34 מסוג לולאת השראה; תקנה לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) הנוגעת לפרסום הסדרי נגישות אשר בוצעו בשירות ובמקומות הציבוריים שבהם ניתן השירות, לרבות באתר האינטרנט ה לתקנות שוויון זכויות לאנשים35 של נותן השירות; תקנה עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) הנוגעת לפרסום לתקנות שוויון זכויות לאנשים91 הצהרת נגישות; תקנה עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) הנוגעת למינוי רכז לתוספת השנייה9 נגישות. עילות אלו הן עילות מכוח פרט לחוק, אשר גם הן כיום מסתיימות בעיקר בהסתלקויות ובלא פיצוי לקבוצה, עילות שניתנות לתיקון באופן פשוט ומיידי או עילות שהתועלת העיקרית בהן היא בהסדרת הסוגיה כלפי העתיד. מוצע להגדיר "עסק קטן עד בינוני" כעסק ,5 עובדים0–המעסיק יותר מחמישה עובדים ולא יותר מ 50 או עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על מיליון שקלים חדשים, ולא מתקיים לגביו אחד התנאים ;"שבהגדרה "עסק זעיר שנית, בקשה לאישור נגד כל נתבע בעילה המנויה ;בחלק א' לתוספת הרביעית ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו1308 ההוראות החלות לעניין פנייה מוקדמת לרשות גובה (ג) א(ג) ו–(ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין פנייה3 לפי סעיף ;"מוקדמת לפי סעיף זה. ב" יקראו "לפי3א ו־3 (ב) לחוק העיקרי, במקום "לפי סעיפים44 בסעיף )2( ;"1ב3ב ו־3 ,א3 סעיפים - בתוספת הרביעית )3( ;")1ב3 ו־1א3 )" יקראו "(סעיפים1א3 בכותרת, במקום "(סעיף (א) :בסופה יקראו (ב) '"חלק ב לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם91ה ו־35 ,34 ,)(ג18 ) תקנות1( ;".25‏2013-מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג א)" יקראו30א(ב) ו־3 בתוספת החמישית, בכותרת, במקום "(סעיפים )4( א)".30(ב) ו־1ב3 ,)א(ב3 "(סעיפים השר רשאי להאריך, בצו, את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות, ובלבד שלא (ג) יעלו יחד על חמש שנים. שלישית, בכל עילה שאינה קבועה בתוספת הרביעית לחוק ושבה המבקש מעוניין להגיש תביעה לצו עשה. כלומר, בחלופה זו למבקש תהיה בחירה אם להגיש תובענה ייצוגית לצו עשה או תביעה לפיצויים. עם זאת, אם הוחלט להגיש תביעה לצו עשה, תחול חובה לערוך פנייה מוקדמת בטרם הגשת תביעה לצו עשה כאמור. אם תיקן הנתבע את ההפרה בתקופה הקובעת (שישים ימים), ישלם הנתבע לפונה תגמול בסכום במפורט , להצעת החוק26 בתוספת החמישית לחוק, המוצעת בסעיף ולא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית בעניין, אלא אם כן התברר כי בפועל לא נערך תיקון או שהנתבע חזר להפר את הוראות הדין. יובהר כי התובענה הייצוגית שניתן להגיש היא בהתאם לשאר הוראות החוק. כך, לגבי בקשה לאישור ,נגד נתבע בעילה המנויה בחלק א' בתוספת הרביעית לחוק התביעה היחידה שאפשר להגיש היא תובענה לצו עשה להצעת2 לחוק, בנוסחו המוצע בסעיף3 כאמור בסעיף החוק. בנוסף, לגבי נתבע שהוא עסק קטן עד בינוני, אם הוא לא ענה לפנייה המוקדמת בנוגע לעילה המנויה בחלק ב' בתוספת הרביעית לחוק, ניתן יהיה להגיש גם תובענה ייצוגית לפיצויים. שאר ההוראות החלות לעניין א3 עריכת פנייה מוקדמת לרשות גובה, כהגדרתה בסעיף להצעת3 א(ג) ו–(ד) המוצע, בסעיף3 המוצע, לפי סעיף החוק, יחולו בשינוים המחויבים לעניין פנייה מוקדמת לפי סעיף זה. כדי לשמור על מערך תמריצים מתאים אשר נגזר מאופיו של ההליך הייצוגי, מוצע כי אם הנתבע תיקן את ההפרה הנטענת במועד הקובע, הנתבע ישלם לפונה ,תגמול בשיעור הקבוע בתוספת החמישית לחוק. בנוסף ההודעה על הפנייה המוקדמת והמענה לה יפורסמו בדרך שתיקבע בתקנות, וזאת כדי לשמור על התכליות הנוגעות לאופיו הפומבי של ההליך. בנוסף, מוצע לקבוע כי הודעה ,כאמור לא תשמש ראיה נגד הנתבע בהליך משפטי אחר וזאת כדי שלא לייצר תמריץ שלילי לנתבעים שלא להסכים לתיקון ההפרה. כמו כן, אם הוגשה בקשה לאישור במקרה ,שבו הייתה חובה לערוך פנייה מוקדמת כאמור בסעיף זה יורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לאישור. .1624 'ק"ת התשע"ג, עמ 25 ד ב ר י ה ס ב ר סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים16.20 המחיר