הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2219293
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת ארז מלול
______________________________________________
פ/4819/25
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הכרזה על בית עלמין סגור), התשפ"ד–2024
דברי הסבר
סעיף 268 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ותקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו–1976 (להלן – תקנות הביטוח הלאומי), מגבילים את יכולתם של גופים המורשים לעסוק בקבורת נפטרים המקבלים 'דמי קבורה' מהמוסד לביטוח לאומי, לגבות תשלומים נוספים בקשר לקבורה (ובכלל זה אגרות הנוגעות לבתי הלוויות הקבועות בפרט 6 לתוספת לתקנות שירותי הדת היהודיים (אגרות שירותים), התשע"ד–2013 (להלן – תקנות האגרות), וזאת מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי משלם בעבור הוצאות הקבורה.
בנוסף לכך, סעיף 14א לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק או חוק שירותי הדת), אותו מוצע לתקן כעת, קובע תעריפי מקסימום לרכישת חלקת קבר על ידי תושב יהודי בעודו בחיים, בבית עלמין יהודי פעיל שבו רשות מקומית, מועצה דתית או חברה קדישא מטפלת בקבורת נפטרים. בין היתר, נקבע בסעיף שהתעריף לרכישת חלקת קבר הסמוכה לבן זוג הקבור בבית העלמין, לא יעלה על 80% מהתעריף ה"רגיל", משום שהרוכש הוא מעין "לקוח שבוי", כאשר מתו מוטל לפניו. לפי נתוני החברה קדישא, למעלה מחצי מהרכישות של חלקה בחיים נעשות בידי בני זוג של נפטר.
התיקון המוצע נועד כדי להגדיל את הכנסות החברות לענייני קבורה של יהודים, דבר שיאפשר לאותן חברות להשקיע יותר בפיתוח יחידות קבר ותשתיות ובאחזקה שוטפת של בתי העלמין.
סעיף 14א(ז) לחוק עוסק, בין היתר, בבתי עלמין סגורים שנקבעו לפי סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי. כלומר, בתי עלמין סגורים שפורטו בנספח להסכם לתשלום דמי קבורה בין המוסד לביטוח לאומי לחברה המטפלת בקבורת המת (להלן – הסכם) (ר' תקנות 2 ו-3 לתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו–1976).
הסעיף קובע כי הוראות חוק שירותי הדת – ובכלל זה התעריפים המפורטים בסעיף 14א – לא יחולו על רשימת בתי העלמין הסגורים, כולם או חלקם, אותה יפרסם שר הדתות ברשומות, בהתאם להמלצות המוסד לביטוח לאומי ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
כעת מוצע לקבוע כי קביעת הרשימה תיעשה, על ידי השר בהתייעצות עם המוסד לביטוח לאומי ולא בהתאם להמלצתו, באופן שיגדיל את השפעת השר על היקף הכנסות החברות לענייני קבורה של יהודים.
תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי מסמיכה את החברות המטפלות בקבורת המת לגבות תשלומים בקשר לקבורה ולהקמת מצבה, ובהם תשלומים לפי תקנות האגרות בגין אחסון בקירור ובגין שימוש בחדר טהרה או באולם הספדים, מעבר לדמי הקבורה המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, בשטחים מוגדרים שסומנו במפה שצורפה להסכם, ובלבד ששטחים אלו לא יעלו על 10 או 15 אחוזים ממקומות הקבורה הפנויים בבתי העלמין.
כעת מוצע להחריג את אותם השטחים גם מהוראות סעיף 14א, כך שרכישת חלקת קבר על ידי אדם בחייו, בשטחים אלו, לא תהיה נתונה לתעריפי המקסימום הקבועים בחוק, וגם בכך תושג מטרת הצעת חוק זו.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בתמוז התשפ"ד (24.07.2024)
תיקון סעיף 14א 1. בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971, בסעיף 14א – בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971, בסעיף 14א –
(1) בסעיף קטן (ז), במקום "בהתאם להמלצות" יבוא "בהתייעצות עם"; (1) בסעיף קטן (ז), במקום "בהתאם להמלצות" יבוא "בהתייעצות עם";
(2) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:
"(ז1) הוראות סעיף זה לעניין רכישת חלקת קבר בחיים לא יחולו לגבי שטחים מוגדרים; לעניין סעיף קטן זה, "שטחים מוגדרים" – חלקות שנקבעו לפי סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995."