הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2219982 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת אוהד טל ______________________________________________ פ/4865/25 הצעת חוק מעמד המשרת בשירות סדיר או בשירות אזרחי, התשפ"ד–2024 דברי הסבר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן (במדבר פרק א פסוק ג(. משחר הדורות, מאז התהוותו לעם, תודעת השירות וההתייצבות למשימה הלאומית מהווה ערך מכונן בזהותו של העם היהודי; עם המורכב מפרטים המקדשים את החיים ומחזיקים כל העת את טובת הכלל וצרכי הציבור. בראשית הציונות, קיבלו שוב ערכים אלו ביטוי מעשי בהקמת מחתרות וארגוני הגנה על העם והארץ. כאשר קמה מדינת ישראל, ומסביבה מדינות עוינות ואויבים רבים, הוקם צבא ההגנה לישראל כצבא העם לצד חובת גיוס לכל אזרח. עם השנים, הלך וגדל מספר הצעירים הנמנים על מגזרים הפטורים מגיוס מסיבות שונות, היסטוריות ואחרות, והגיוס והשירות בצבא הגנה לישראל ובשירות הלאומי נותר מנת חלקם של מגזרים מסוימים הנושאים באחריות ובזכות לשרת את עם ישראל. אלו המתייצבים לקריאה ומתגייסים למשימתם עושים זאת מתוך תחושת שליחות והבנת הצרכים הלאומיים ורובם רואים בשירות זכות גדולה. עם זאת, השלכות הנטל אינן מבוטלות וכרוכות במחירים כבדים. יסוד קיומנו כעם הוא ההכרה שהנושאים באחריות ומשרתים הם הביטוי המובהק לתורת וערכי ישראל – ספרא וסייפא בכל תחומי החיים. על פי הנתונים האחרונים, כחמישים אחוז מברי הגיוס בקרב אזרחי ישראל, אינם מתגייסים לשירות צבאי או אזרחי. רבבות צעירים אינם משרתים את המדינה אך נהנים מהטבות רבות שהיא מעניקה. המלחמה שנפתחה עלינו בחג שמחת תורה התשפ"ד, חייבה את מדינת ישראל להעריך מחדש את צרכי הביטחון. המשימות המוטלות על גופי הביטחון, ובראשם צבא ההגנה לישראל, מחייבים התעצמות והרחבה של הצבא, בדגש על המערך הלוחם. המלחמה והשלכותיה, חידדו מחדש את חוסר הצדק בכך שעול השירות מוטל על כתפיהם של מעטים כל כך. ניסיונות רבים נעשו לאורך השנים, לחייב גיוס של אוכלוסיות נוספות. אולם בפועל, שינוי קטן מאוד נעשה, אם בכלל. הנתונים מראים כי ההטבות שמעניקה המדינה ברכישת דירה, בסבסוד לימודים אקדמיים או לימודים בישיבה, נאמדים במיליארדים רבים מדי שנה. מן הראוי שהמדינה תעניק הטבות אלה, לאזרחים המקדישים ממיטב שנותיהם כדי לשרת את המדינה והחברה בישראל. לפיכך, הצעת החוק הזו מבקשת לקבוע בראש ובראשונה קביעה ערכית ומוסרית, לפיה כל אזרחי המדינה נדרשים לשרת את המדינה, בשירות צבאי, לאומי או אזרחי. הטבות שמעניקה המדינה בתחומים שונים, תינתנה למשרתים, באופן בלעדי או בקדימות על פני אחרים. המתקפה מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), המלחמה הארוכה שפרצה בעקבותיה והאבדות הרבות בקרב חיילי צה"ל, הביאו כאמור את צה"ל לצורך משמעותי בהגדלת כוח האדם, הן במערך השירות הסדיר והן במערך המילואים. למרבה הכאב, גם מצבה בטחוני של מדינת ישראל כיום, בעיצומה של המלחמה, לא מביא לשינוי משמעותי בתפיסת הגיוס לצה"ל בקרב אותם ציבורים שלא משתתפים בנטל. במקביל לדיונים על הרחבת מנעד המגזרים השותפים לנטל על מנת לתקן את העוול, נכון תעשה המדינה אם תוקיר ותכיר באופן מובחן באלו אשר שירתו ועודם משרתים בשירות צבאי ולאומי. הצעת חוק זו מבקשת למסד את מעמד המשרת באמצעות זכויות יתר, כלכליות ואחרות. מטרת הצעת החוק היא לקבוע מעמד אזרחי מיוחד לאלו שמקריבים ממיטב שנותיהם, ולעתים אף מסכנים את חייהם ומשלמים מחירים כבדים בגוף ובנפש, למען כלל אזרחי מדינת ישראל. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הטבות מסוימות שהמדינה מעניקה, יינתנו אך ורק לאלו המשרתים אותה. מעבר לערך הצדק, יש בכך גם כדי לתמרץ את אלו שאינם משרתים, להצטרף למעגל התורם למדינה. עוד מוצע לזכות רק משרתי מילואים בהשתתפות מטעם המדינה בסבסוד דמי הלימוד. בנוסף, מוצע להעניק נקודת זיכוי אחת בחישוב המס, ללוחמים המשרתים שירות מילואים פעיל וכן מוצע לקבוע הטבה למעסיקי עובדים המשרתים במילואים, באופן שבו 5% מהמס שמעסיק מנכה ממשכורת של משרת מילואים, יקוזז מסכום המס בו מחויב המעסיק. מעסיקים רבים נרתעים מלהעסיק עובדים המשרתים במילואים, עקב ההיעדרויות הממושכות, וניתן לצפות כי מגמה זו תחריף כעת כאשר מספר ימי המילואים השנתיים צפוי לגדול באופן משמעותי. הטבה זו תוענק עבור כל אחד מעובדי המעסיק המשרת במילואים ומבקשת לאזן ולתמרץ העסקת אנשי מילואים. בנוסף, הצעת החוק מבקשת להכיר במי ששירת מעל 60 ימי מילואים בשנה במצטבר ומעל 100 ימי מילואים במלחמת חרבות ברזל.. מלחמת חרבות ברזל הולכת ומתארכת, ומסתמנת להיות אחת המלחמות הארוכות בתולדות המדינה. המציאות שלנו, נשות ומשפחות אנשי המילואים, הופכת מתקופה זמנית מאתגרת לשגרה קשה. כאשר צה"ל, המשק והעורף נערכים למערכה ארוכה, אנו מבקשות להיערך בהתאם ולתת מענה ארוך טווח ומשמעותי עבור כלל משפחות ומשרתי המילואים. יקירנו נעדרים מהבית לתקופה ארוכה מאוד, ובלתי מוגבלת, תוך שהם מסכנים את גופם ונפשם למען כלל אזרחי המדינה. להיעדרותם של אנשי המילואים מהבית השלכות מרחיקות לכת על התא המשפחתי כולו – משרת המילואים עצמו, בן או בת הזוג וילדיו. המשמעות של גיוס כה ממושך היא פגיעה אנושה בתעסוקת המשרת ובן או בת זוגו, השלכות כלכליות מרחיקות לכת, פגיעה בהתפתחות המקצועית, הפיננסית והמשפחתית ולא כל שכן פגיעה רגשית אנושה הנוגעת לכל יושבי הבית – בני הזוג והילדים. ואם לא די בכך, בראיה ביטחונית מדובר בשחיקה משמעותית של המערך כולו. ככל שאנו נחשפים להימשכות המלחמה ומורכבות המערכה ברמה המדינית, האסטרטגית והטקטית מובן כי אין מדובר בתקופה מוגבלת, כי אם בשינוי משמעותי במציאות הביטחונית של מדינת ישראל ומשכך שינוי בסיסי בתפיסת הביטחון כולה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת משה סעדה וקבוצת חברי הכנסת (פ/4709/25). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בתמוז התשפ"ד (24.07.2024) מטרה 1. מטרת חוק זה היא לעגן את מעמד אוכלוסיית המשרתים בשירות צבאי או אזרחי וזכויות היתר המוקנות לה. מטרת חוק זה היא לעגן את מעמד אוכלוסיית המשרתים בשירות צבאי או אזרחי וזכויות היתר המוקנות לה. מטרת חוק זה היא לעגן את מעמד אוכלוסיית המשרתים בשירות צבאי או אזרחי וזכויות היתר המוקנות לה. מטרת חוק זה היא לעגן את מעמד אוכלוסיית המשרתים בשירות צבאי או אזרחי וזכויות היתר המוקנות לה. מטרת חוק זה היא לעגן את מעמד אוכלוסיית המשרתים בשירות צבאי או אזרחי וזכויות היתר המוקנות לה. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "חייל מילואים" – כהגדרתו בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951; "חייל מילואים" – כהגדרתו בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951; "חייל מילואים" – כהגדרתו בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951; "חייל מילואים" – כהגדרתו בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951; "חייל מילואים" – כהגדרתו בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951; "לוחם" – לוחם כהגדרתו בפקודות הצבא; "לוחם" – לוחם כהגדרתו בפקודות הצבא; "לוחם" – לוחם כהגדרתו בפקודות הצבא; "לוחם" – לוחם כהגדרתו בפקודות הצבא; "לוחם" – לוחם כהגדרתו בפקודות הצבא; "מלחמת חרבות ברזל" – מלחמת חרבות ברזל בעקבותיה הוכרז על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); "מלחמת חרבות ברזל" – מלחמת חרבות ברזל בעקבותיה הוכרז על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); "מלחמת חרבות ברזל" – מלחמת חרבות ברזל בעקבותיה הוכרז על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); "מלחמת חרבות ברזל" – מלחמת חרבות ברזל בעקבותיה הוכרז על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); "מלחמת חרבות ברזל" – מלחמת חרבות ברזל בעקבותיה הוכרז על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); "משרת" – המשרת, או ששירת בעבר, בשירות סדיר או בשירות אזרחי לתקופה של 24 חודשים לפחות; "משרת" – המשרת, או ששירת בעבר, בשירות סדיר או בשירות אזרחי לתקופה של 24 חודשים לפחות; "משרת" – המשרת, או ששירת בעבר, בשירות סדיר או בשירות אזרחי לתקופה של 24 חודשים לפחות; "משרת" – המשרת, או ששירת בעבר, בשירות סדיר או בשירות אזרחי לתקופה של 24 חודשים לפחות; "משרת" – המשרת, או ששירת בעבר, בשירות סדיר או בשירות אזרחי לתקופה של 24 חודשים לפחות; משרת מילואים" – חייל מילואים ששירת במצטבר, במהלך שלוש השנים האחרונות, 20 ימי מילואים לפחות, בן או בת זוגו, לרבות הוריו האחרים; משרת מילואים" – חייל מילואים ששירת במצטבר, במהלך שלוש השנים האחרונות, 20 ימי מילואים לפחות, בן או בת זוגו, לרבות הוריו האחרים; משרת מילואים" – חייל מילואים ששירת במצטבר, במהלך שלוש השנים האחרונות, 20 ימי מילואים לפחות, בן או בת זוגו, לרבות הוריו האחרים; משרת מילואים" – חייל מילואים ששירת במצטבר, במהלך שלוש השנים האחרונות, 20 ימי מילואים לפחות, בן או בת זוגו, לרבות הוריו האחרים; משרת מילואים" – חייל מילואים ששירת במצטבר, במהלך שלוש השנים האחרונות, 20 ימי מילואים לפחות, בן או בת זוגו, לרבות הוריו האחרים; "משרת מילואים חריג" – חייל מילואים ששירת למעלה מ-60 ימי מילואים בשנה במצטבר, או מעל ל-100 ימי מילואים במסגרת מלחמת חרבות ברזל, בן או בת זוגו, לרבות הוריו האחרים; "משרת מילואים חריג" – חייל מילואים ששירת למעלה מ-60 ימי מילואים בשנה במצטבר, או מעל ל-100 ימי מילואים במסגרת מלחמת חרבות ברזל, בן או בת זוגו, לרבות הוריו האחרים; "משרת מילואים חריג" – חייל מילואים ששירת למעלה מ-60 ימי מילואים בשנה במצטבר, או מעל ל-100 ימי מילואים במסגרת מלחמת חרבות ברזל, בן או בת זוגו, לרבות הוריו האחרים; "משרת מילואים חריג" – חייל מילואים ששירת למעלה מ-60 ימי מילואים בשנה במצטבר, או מעל ל-100 ימי מילואים במסגרת מלחמת חרבות ברזל, בן או בת זוגו, לרבות הוריו האחרים; "משרת מילואים חריג" – חייל מילואים ששירת למעלה מ-60 ימי מילואים בשנה במצטבר, או מעל ל-100 ימי מילואים במסגרת מלחמת חרבות ברזל, בן או בת זוגו, לרבות הוריו האחרים; "שירות אזרחי" – שירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז–2017, או שירות לאומי–אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014; "שירות אזרחי" – שירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז–2017, או שירות לאומי–אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014; "שירות אזרחי" – שירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז–2017, או שירות לאומי–אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014; "שירות אזרחי" – שירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז–2017, או שירות לאומי–אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014; "שירות אזרחי" – שירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז–2017, או שירות לאומי–אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014; "שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986. "שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986. "שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986. "שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986. "שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986. סבסוד לימודים על-תיכוניים 3. לא יינתן סבסוד מטעם המדינה, מכל סוג שהוא, במישרין או בעקיפין, למוסד לימודים על-תיכוניים, עבור מי שאינו משרת. לא יינתן סבסוד מטעם המדינה, מכל סוג שהוא, במישרין או בעקיפין, למוסד לימודים על-תיכוניים, עבור מי שאינו משרת. לא יינתן סבסוד מטעם המדינה, מכל סוג שהוא, במישרין או בעקיפין, למוסד לימודים על-תיכוניים, עבור מי שאינו משרת. לא יינתן סבסוד מטעם המדינה, מכל סוג שהוא, במישרין או בעקיפין, למוסד לימודים על-תיכוניים, עבור מי שאינו משרת. לא יינתן סבסוד מטעם המדינה, מכל סוג שהוא, במישרין או בעקיפין, למוסד לימודים על-תיכוניים, עבור מי שאינו משרת. פטור משירות 4. מי ששוחרר משירות סדיר ומשירות אזרחי מטעמים רפואיים, וכן עולה חדש שעלה לישראל לאחר הגיעו לגיל 24 לא ייחשבו כמי שלא שירתו לעניין חוק זה. מי ששוחרר משירות סדיר ומשירות אזרחי מטעמים רפואיים, וכן עולה חדש שעלה לישראל לאחר הגיעו לגיל 24 לא ייחשבו כמי שלא שירתו לעניין חוק זה. מי ששוחרר משירות סדיר ומשירות אזרחי מטעמים רפואיים, וכן עולה חדש שעלה לישראל לאחר הגיעו לגיל 24 לא ייחשבו כמי שלא שירתו לעניין חוק זה. מי ששוחרר משירות סדיר ומשירות אזרחי מטעמים רפואיים, וכן עולה חדש שעלה לישראל לאחר הגיעו לגיל 24 לא ייחשבו כמי שלא שירתו לעניין חוק זה. מי ששוחרר משירות סדיר ומשירות אזרחי מטעמים רפואיים, וכן עולה חדש שעלה לישראל לאחר הגיעו לגיל 24 לא ייחשבו כמי שלא שירתו לעניין חוק זה. פטור מתשלום אגרות 5. על אף האמור בכל דין, משרת מילואים יהיה פטור מהתשלומים הבאים: על אף האמור בכל דין, משרת מילואים יהיה פטור מהתשלומים הבאים: על אף האמור בכל דין, משרת מילואים יהיה פטור מהתשלומים הבאים: על אף האמור בכל דין, משרת מילואים יהיה פטור מהתשלומים הבאים: על אף האמור בכל דין, משרת מילואים יהיה פטור מהתשלומים הבאים: (1) אגרות רישיון רכב ואגרת רישיון נהיגה; (1) אגרות רישיון רכב ואגרת רישיון נהיגה; (1) אגרות רישיון רכב ואגרת רישיון נהיגה; (1) אגרות רישיון רכב ואגרת רישיון נהיגה; (2) אגרות רישום ודמי חבר בלשכת עורכי הדין ובלשכת רואי החשבון בישראל; (2) אגרות רישום ודמי חבר בלשכת עורכי הדין ובלשכת רואי החשבון בישראל; (2) אגרות רישום ודמי חבר בלשכת עורכי הדין ובלשכת רואי החשבון בישראל; (2) אגרות רישום ודמי חבר בלשכת עורכי הדין ובלשכת רואי החשבון בישראל; (3) אגרות רישום למקצועות הרפואה והבריאות; (3) אגרות רישום למקצועות הרפואה והבריאות; (3) אגרות רישום למקצועות הרפואה והבריאות; (3) אגרות רישום למקצועות הרפואה והבריאות; (4) אגרות רישום ורישוי למהנדסים ואדריכלים; (4) אגרות רישום ורישוי למהנדסים ואדריכלים; (4) אגרות רישום ורישוי למהנדסים ואדריכלים; (4) אגרות רישום ורישוי למהנדסים ואדריכלים; (5) אגרות עבור כלל המקצועות הנדרשים בתשלום דמי חבר ואגרות רישום, לרבות בחברות ממשלתיות. (5) אגרות עבור כלל המקצועות הנדרשים בתשלום דמי חבר ואגרות רישום, לרבות בחברות ממשלתיות. (5) אגרות עבור כלל המקצועות הנדרשים בתשלום דמי חבר ואגרות רישום, לרבות בחברות ממשלתיות. (5) אגרות עבור כלל המקצועות הנדרשים בתשלום דמי חבר ואגרות רישום, לרבות בחברות ממשלתיות. זכויות למשרת מילואים חריג 6. משרת מילואים חריג יהיה זכאי להטבות הבאות: משרת מילואים חריג יהיה זכאי להטבות הבאות: משרת מילואים חריג יהיה זכאי להטבות הבאות: משרת מילואים חריג יהיה זכאי להטבות הבאות: משרת מילואים חריג יהיה זכאי להטבות הבאות: (1) המשכורת הראשונה שיקבל משרת המילואים תהיה שווה לפי-שלושה מהסכום אליו היה זכאי ב-60 או ב-100 הימים הראשונים, לפי הגבוה מביניהם; (1) המשכורת הראשונה שיקבל משרת המילואים תהיה שווה לפי-שלושה מהסכום אליו היה זכאי ב-60 או ב-100 הימים הראשונים, לפי הגבוה מביניהם; (1) המשכורת הראשונה שיקבל משרת המילואים תהיה שווה לפי-שלושה מהסכום אליו היה זכאי ב-60 או ב-100 הימים הראשונים, לפי הגבוה מביניהם; (1) המשכורת הראשונה שיקבל משרת המילואים תהיה שווה לפי-שלושה מהסכום אליו היה זכאי ב-60 או ב-100 הימים הראשונים, לפי הגבוה מביניהם; (2) פטור מתשלום ארנונה; (2) פטור מתשלום ארנונה; (2) פטור מתשלום ארנונה; (2) פטור מתשלום ארנונה; (3) הנחה בשיעור 25 אחוז מתשלום חשבונות חשמל; (3) הנחה בשיעור 25 אחוז מתשלום חשבונות חשמל; (3) הנחה בשיעור 25 אחוז מתשלום חשבונות חשמל; (3) הנחה בשיעור 25 אחוז מתשלום חשבונות חשמל; (4) הנחה בשיעור 25 אחוז מתשלום חשבונות מים וביוב; (4) הנחה בשיעור 25 אחוז מתשלום חשבונות מים וביוב; (4) הנחה בשיעור 25 אחוז מתשלום חשבונות מים וביוב; (4) הנחה בשיעור 25 אחוז מתשלום חשבונות מים וביוב; (5) השתתפות של כל אחד מילדיו עד 500 שקלים חדשים לילד; (5) השתתפות של כל אחד מילדיו עד 500 שקלים חדשים לילד; (5) השתתפות של כל אחד מילדיו עד 500 שקלים חדשים לילד; (5) השתתפות של כל אחד מילדיו עד 500 שקלים חדשים לילד; (6) השתתפות בסך 700 שקלים חדשים עבור קייטנות בחודשי הקיץ, בחג הפסח ובחגי תשרי; (6) השתתפות בסך 700 שקלים חדשים עבור קייטנות בחודשי הקיץ, בחג הפסח ובחגי תשרי; (6) השתתפות בסך 700 שקלים חדשים עבור קייטנות בחודשי הקיץ, בחג הפסח ובחגי תשרי; (6) השתתפות בסך 700 שקלים חדשים עבור קייטנות בחודשי הקיץ, בחג הפסח ובחגי תשרי; (7) חייל מילואים יהיה זכאי להשתתפות בתשלום שכר הדירה לפי הדירוג הבא: (7) חייל מילואים יהיה זכאי להשתתפות בתשלום שכר הדירה לפי הדירוג הבא: (7) חייל מילואים יהיה זכאי להשתתפות בתשלום שכר הדירה לפי הדירוג הבא: (7) חייל מילואים יהיה זכאי להשתתפות בתשלום שכר הדירה לפי הדירוג הבא: (א) חייל מילואים ששירת 100 ימי מילואים יהיה זכאי להשתתפות בסך 1,000 שקלים חדשים בשכר הדירה; (א) חייל מילואים ששירת 100 ימי מילואים יהיה זכאי להשתתפות בסך 1,000 שקלים חדשים בשכר הדירה; (א) חייל מילואים ששירת 100 ימי מילואים יהיה זכאי להשתתפות בסך 1,000 שקלים חדשים בשכר הדירה; (ב) חייל מילואים ששירת 120 ימי מילואים יהיה זכאי להשתתפות בסך 1,200 שקלים חדשים בשכר הדירה; (ב) חייל מילואים ששירת 120 ימי מילואים יהיה זכאי להשתתפות בסך 1,200 שקלים חדשים בשכר הדירה; (ב) חייל מילואים ששירת 120 ימי מילואים יהיה זכאי להשתתפות בסך 1,200 שקלים חדשים בשכר הדירה; (ג) חייל מילואים ששירת 180 ימי מילואים יהיה זכאי להשתתפות בסך 1,500 שקלים חדשים בשכר הדירה; (ג) חייל מילואים ששירת 180 ימי מילואים יהיה זכאי להשתתפות בסך 1,500 שקלים חדשים בשכר הדירה; (ג) חייל מילואים ששירת 180 ימי מילואים יהיה זכאי להשתתפות בסך 1,500 שקלים חדשים בשכר הדירה; (8) חייל מילואים החייב במשכנתא, תוקפא המשכנתא למשך תקופת שירות המילואים, תוזל גביית הריבית ולא תיגבה ריבית בתוך תקופת ההקפאה; (8) חייל מילואים החייב במשכנתא, תוקפא המשכנתא למשך תקופת שירות המילואים, תוזל גביית הריבית ולא תיגבה ריבית בתוך תקופת ההקפאה; (8) חייל מילואים החייב במשכנתא, תוקפא המשכנתא למשך תקופת שירות המילואים, תוזל גביית הריבית ולא תיגבה ריבית בתוך תקופת ההקפאה; (8) חייל מילואים החייב במשכנתא, תוקפא המשכנתא למשך תקופת שירות המילואים, תוזל גביית הריבית ולא תיגבה ריבית בתוך תקופת ההקפאה; (9) חייל מילואים יזכה להנחות ברכישת קרקעות לפי הדירוג הבא: (9) חייל מילואים יזכה להנחות ברכישת קרקעות לפי הדירוג הבא: (9) חייל מילואים יזכה להנחות ברכישת קרקעות לפי הדירוג הבא: (9) חייל מילואים יזכה להנחות ברכישת קרקעות לפי הדירוג הבא: (א) הנחה בשיעור 75 אחוז עבור רכישת קרקע באזור עדיפות לאומית; (א) הנחה בשיעור 75 אחוז עבור רכישת קרקע באזור עדיפות לאומית; (א) הנחה בשיעור 75 אחוז עבור רכישת קרקע באזור עדיפות לאומית; (ב) הנחה בשיעור 50 אחוז עבור רכישת קרקע ביישובים המדורגים 5 ומטה במדד הפריפריאלי; (ב) הנחה בשיעור 50 אחוז עבור רכישת קרקע ביישובים המדורגים 5 ומטה במדד הפריפריאלי; (ב) הנחה בשיעור 50 אחוז עבור רכישת קרקע ביישובים המדורגים 5 ומטה במדד הפריפריאלי; (ג) הנחה בשיעור 30 אחוז עבור רכישת קרקע באזורי ביקוש; (ג) הנחה בשיעור 30 אחוז עבור רכישת קרקע באזורי ביקוש; (ג) הנחה בשיעור 30 אחוז עבור רכישת קרקע באזורי ביקוש; תיקון פקודת מס הכנסה 7. בפקודת מס הכנסה – בפקודת מס הכנסה – בפקודת מס הכנסה – בפקודת מס הכנסה – בפקודת מס הכנסה – (1) אחרי סעיף 39א יבוא: (1) אחרי סעיף 39א יבוא: (1) אחרי סעיף 39א יבוא: (1) אחרי סעיף 39א יבוא: (1) אחרי סעיף 39א יבוא: "זיכוי לחייל לוחם "זיכוי לחייל לוחם "זיכוי לחייל לוחם 39א1. בחישוב המס של תושב ישראל משרת מילואים שהוא לוחם, תובא בחשבון נקודת זיכוי אחת; בסעיף זה, "לוחם" – לוחם כהגדרתו בפקודות הצבא."; (2) בסעיף 166, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: (2) בסעיף 166, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: (2) בסעיף 166, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: (2) בסעיף 166, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: (2) בסעיף 166, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: "(א2) ניכה מעסיק מס עבור עובד שהוא משרת מילואים לפי סעיף 164, יקוזז 5% מתוך סכום המס שניכה, כאמור בסעיף קטן (א), עבור תשלום שכרו של אותו עובד." "(א2) ניכה מעסיק מס עבור עובד שהוא משרת מילואים לפי סעיף 164, יקוזז 5% מתוך סכום המס שניכה, כאמור בסעיף קטן (א), עבור תשלום שכרו של אותו עובד." "(א2) ניכה מעסיק מס עבור עובד שהוא משרת מילואים לפי סעיף 164, יקוזז 5% מתוך סכום המס שניכה, כאמור בסעיף קטן (א), עבור תשלום שכרו של אותו עובד." "(א2) ניכה מעסיק מס עבור עובד שהוא משרת מילואים לפי סעיף 164, יקוזז 5% מתוך סכום המס שניכה, כאמור בסעיף קטן (א), עבור תשלום שכרו של אותו עובד." תיקון חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה 8. בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), משרת יהיה פטור מתשלום אגרות כניסה לשטח גן לאומי ולשטח שמורת טבע; בסעיף זה, "משרת" – כהגדרתו בחוק מעמד המשרת, התשפ"ד–2024." "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), משרת יהיה פטור מתשלום אגרות כניסה לשטח גן לאומי ולשטח שמורת טבע; בסעיף זה, "משרת" – כהגדרתו בחוק מעמד המשרת, התשפ"ד–2024." "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), משרת יהיה פטור מתשלום אגרות כניסה לשטח גן לאומי ולשטח שמורת טבע; בסעיף זה, "משרת" – כהגדרתו בחוק מעמד המשרת, התשפ"ד–2024." "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), משרת יהיה פטור מתשלום אגרות כניסה לשטח גן לאומי ולשטח שמורת טבע; בסעיף זה, "משרת" – כהגדרתו בחוק מעמד המשרת, התשפ"ד–2024." "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), משרת יהיה פטור מתשלום אגרות כניסה לשטח גן לאומי ולשטח שמורת טבע; בסעיף זה, "משרת" – כהגדרתו בחוק מעמד המשרת, התשפ"ד–2024."