הצעת חוק לדיון מוקדם
2219982 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
אוהד טל
חבר הכנסת
יוזם:
______________________________________________
4865/25/ פ
2024–הצעת חוק מעמד המשרת בשירות סדיר או בשירות אזרחי, התשפ"ד
מטרת חוק זה היא לעגן את מעמד אוכלוסיית המשרתים בשירות צבאי או
אזרחי וזכויות היתר המוקנות לה.
.1מטרה
– בחוק זה.2הגדרות
;11951–"חייל מילואים" – כהגדרתו בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א
;"לוחם" – לוחם כהגדרתו בפקודות הצבא
"מלחמת חרבות ברזל" – מלחמת חרבות ברזל בעקבותיה הוכרז על מצב
,21951–מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א
(;2023 באוקטובר7) מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד
"משרת" – המשרת, או ששירת בעבר, בשירות סדיר או בשירות אזרחי
חודשים לפחות;24 לתקופה של
משרת מילואים" – חייל מילואים ששירת במצטבר, במהלך שלוש השנים
ימי מילואים לפחות, בן או בת זוגו, לרבות הוריו20 ,האחרונות
האחרים;
ימי מילואים60-"משרת מילואים חריג" – חייל מילואים ששירת למעלה מ
ימי מילואים במסגרת מלחמת חרבות100-בשנה במצטבר, או מעל ל
ברזל, בן או בת זוגו, לרבות הוריו האחרים;
,"שירות אזרחי" – שירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי
, או שירות לאומי–אזרחי כהגדרתו בחוק שירות32017–התשע"ז
;42014–לאומי–אזרחי, התשע"ד
,["שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון ]נוסח משולב
.51986–התשמ"ו
.502 ' ס"ח התשס"ח, עמ1
.78 ' ס"ח התשי"א, עמ2
.632 ' ס"ח התשע"ז, עמ3
.380 ' ס"ח התשע"ד, עמ4
.107 ' ס"ח התשמ"ו, עמ5
2
לא יינתן סבסוד מטעם המדינה, מכל סוג שהוא, במישרין או בעקיפין, למוסד
תיכוניים, עבור מי שאינו משרת. -לימודים על
.3
סבסוד לימודים
תיכוניים-על
מי ששוחרר משירות סדיר ומשירות אזרחי מטעמים רפואיים, וכן עולה חדש
לא ייחשבו כמי שלא שירתו לעניין חוק זה.24 שעלה לישראל לאחר הגיעו לגיל
.4פטור משירות
:על אף האמור בכל דין, משרת מילואים יהיה פטור מהתשלומים הבאים.5
פטור מתשלום
אגרות
;אגרות רישיון רכב ואגרת רישיון נהיגה
(1)
אגרות רישום ודמי חבר בלשכת עורכי הדין ובלשכת רואי
(2)
;החשבון בישראל
;אגרות רישום למקצועות הרפואה והבריאות
(3)
;אגרות רישום ורישוי למהנדסים ואדריכלים
(4)
אגרות עבור כלל המקצועות הנדרשים בתשלום דמי חבר ואגרות
(5)
.רישום, לרבות בחברות ממשלתיות
:משרת מילואים חריג יהיה זכאי להטבות הבאות.6
זכויות למשרת
מילואים חריג
המשכורת הראשונה שיקבל משרת המילואים תהיה שווה
(1)
, הימים הראשונים100- או ב60-שלושה מהסכום אליו היה זכאי ב-לפי
לפי הגבוה מביניהם;
;פטור מתשלום ארנונה
(2)
; אחוז מתשלום חשבונות חשמל25 הנחה בשיעור
(3)
; אחוז מתשלום חשבונות מים וביוב25 הנחה בשיעור
(4)
; שקלים חדשים לילד500 השתתפות של כל אחד מילדיו עד
(5)
, שקלים חדשים עבור קייטנות בחודשי הקיץ700 השתתפות בסך
(6)
;בחג הפסח ובחגי תשרי
חייל מילואים יהיה זכאי להשתתפות בתשלום שכר הדירה לפי
(7)
:הדירוג הבא
ימי מילואים יהיה זכאי100 חייל מילואים ששירת
)א(
שקלים חדשים בשכר הדירה;1,000 להשתתפות בסך
ימי מילואים יהיה זכאי120 חייל מילואים ששירת
)ב(
שקלים חדשים בשכר הדירה;1,200 להשתתפות בסך
3
ימי מילואים יהיה זכאי180 חייל מילואים ששירת
)ג(
שקלים חדשים בשכר הדירה;1,500 להשתתפות בסך
חייל מילואים החייב במשכנתא, תוקפא המשכנתא למשך
(8)
תקופת שירות המילואים, תוזל גביית הריבית ולא תיגבה ריבית בתוך
תקופת ההקפאה;
:חייל מילואים יזכה להנחות ברכישת קרקעות לפי הדירוג הבא
(9)
אחוז עבור רכישת קרקע באזור עדיפות75 הנחה בשיעור
)א(
לאומית;
אחוז עבור רכישת קרקע ביישובים50 הנחה בשיעור
)ב(
ומטה במדד הפריפריאלי;5 המדורגים
; אחוז עבור רכישת קרקע באזורי ביקוש30 הנחה בשיעור
)ג(
– 6בפקודת מס הכנסה.7
תיקון פקודת מס
הכנסה
:א יבוא39 אחרי סעיף
(1)
בחישוב המס של תושב ישראל משרת מילואים
שהוא לוחם, תובא בחשבון נקודת זיכוי אחת;
בסעיף זה, "לוחם" – לוחם כהגדרתו בפקודות
הצבא.";
.1א39"זיכוי לחייל לוחם
:( יבוא1, אחרי סעיף קטן )א166 בסעיף
(2)
,164 ( ניכה מעסיק מס עבור עובד שהוא משרת מילואים לפי סעיף2")א
מתוך סכום המס שניכה, כאמור בסעיף קטן )א(, עבור5% יקוזז
תשלום שכרו של אותו עובד."
–בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח
, אחרי סעיף קטן )א( יבוא: 9 , בסעיף71998
.8
תיקון חוק גנים
לאומיים, שמורות
טבע, אתרים
לאומיים ואתרי
הנצחה
( על אף האמור בסעיף קטן )א(, משרת יהיה פטור מתשלום אגרות כניסה1")א
לשטח גן לאומי ולשטח שמורת טבע; בסעיף זה, "משרת" – כהגדרתו בחוק
."2024–מעמד המשרת, התשפ"ד
.120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש6
.202 ' ס"ח התשנ"ח, עמ7
4
ד ב ר י ה ס ב ר
מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל־יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹֽן )ב
מדבר פרק א פסוק ג(.
משחר הדורות, מאז התהוותו לעם, תודעת השירות וההתייצבות למשימה הלאומית מהווה ערך מכונן
בזהותו של העם היהודי; עם המורכב מפרטים המקדשים את החיים ומחזיקים כל העת את טובת הכלל
וצרכי הציבור. בראשית הציונות, קיבלו שוב ערכים אלו ביטוי מעשי בהקמת מחתרות וארגוני הגנה על
העם והארץ.
כאשר קמה מדינת ישראל, ומסביבה מדינות עוינות ואויבים רבים, הוקם צבא ההגנה לישראל כצבא
העם לצד חובת גיוס לכל אזרח.
עם השנים, הלך וגדל מספר הצעירים הנמנים על מגזרים הפטורים מגיוס מסיבות שונות, היסטוריות
ואחרות, והגיוס והשירות בצבא הגנה לישראל ובשירות הלאומי נותר מנת חלקם של מגזרים מסוימים
הנושאים באחריות ובזכות לשרת את עם ישראל. אלו המתייצבים לקריאה ומתגייסים למשימתם עושים
זאת מתוך תחושת שליחות והבנת הצרכים הלאומיים ורובם רואים בשירות זכות גדולה. עם זאת,
השלכות הנטל אינן מבוטלות וכרוכות במחירים כבדים. יסוד קיומנו כעם הוא ההכרה שהנושאים
באחריות ומשרתים הם הביטוי המובהק לתורת וערכי ישראל – ספרא וסייפא בכל תחומי החיים. על פי
הנתונים האחרונים, כחמישים אחוז מברי הגיוס בקרב אזרחי ישראל, אינם מתגייסים לשירות צבאי או
אזרחי.
רבבות צעירים אינם משרתים את המדינה אך נהנים מהטבות רבות שהיא מעניקה. המלחמה
שנפתחה עלינו בחג שמחת תורה התשפ"ד, חייבה את מדינת ישראל להעריך מחדש את צרכי הביטחון.
המשימות המוטלות על גופי הביטחון, ובראשם צבא ההגנה לישראל, מחייבים התעצמות והרחבה של
הצבא, בדגש על המערך הלוחם.
המלחמה והשלכותיה, חידדו מחדש את חוסר הצדק בכך שעול השירות מוטל על כתפיהם של מעטים
כל כך. ניסיונות רבים נעשו לאורך השנים, לחייב גיוס של אוכלוסיות נוספות. אולם בפועל, שינוי קטן
מאוד נעשה, אם בכלל. הנתונים מראים כי ההטבות שמעניקה המדינה ברכישת דירה, בסבסוד לימודים
אקדמיים או לימודים בישיבה, נאמדים במיליארדים רבים מדי שנה. מן הראוי שהמדינה תעניק הטבות
אלה, לאזרחים המקדישים ממיטב שנותיהם כדי לשרת את המדינה והחברה בישראל.
לפיכך, הצעת החוק הזו מבקשת לקבוע בראש ובראשונה קביעה ערכית ומוסרית, לפיה כל אזרחי
המדינה נדרשים לשרת את המדינה, בשירות צבאי, לאומי או אזרחי. הטבות שמעניקה המדינה בתחומים
שונים, תינתנה למשרתים, באופן בלעדי או בקדימות על פני אחרים. המתקפה מיום כ"ב בתשרי
(, המלחמה הארוכה שפרצה בעקבותיה והאבדות הרבות בקרב חיילי צה"ל, 2023 באוקטובר7) התשפ"ד
הביאו כאמור את צה"ל לצורך משמעותי בהגדלת כוח האדם, הן במערך השירות הסדיר והן במערך
המילואים. למרבה הכאב, גם מצבה בטחוני של מדינת ישראל כיום, בעיצומה של המלחמה, לא מביא
לשינוי משמעותי בתפיסת הגיוס לצה"ל בקרב אותם ציבורים שלא משתתפים בנטל. במקביל לדיונים על
הרחבת מנעד המגזרים השותפים לנטל על מנת לתקן את העוול, נכון תעשה המדינה אם תוקיר ותכיר
באופן מובחן באלו אשר שירתו ועודם משרתים בשירות צבאי ולאומי.
5
הצעת חוק זו מבקשת למסד את מעמד המשרת באמצעות זכויות יתר, כלכליות ואחרות. מטרת הצעת
החוק היא לקבוע מעמד אזרחי מיוחד לאלו שמקריבים ממיטב שנותיהם, ולעתים אף מסכנים את חייהם
ומשלמים מחירים כבדים בגוף ובנפש, למען כלל אזרחי מדינת ישראל. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי
הטבות מסוימות שהמדינה מעניקה, יינתנו אך ורק לאלו המשרתים אותה. מעבר לערך הצדק, יש בכך גם
כדי לתמרץ את אלו שאינם משרתים, להצטרף למעגל התורם למדינה.
עוד מוצע לזכות רק משרתי מילואים בהשתתפות מטעם המדינה בסבסוד דמי הלימוד. בנוסף, מוצע
להעניק נקודת זיכוי אחת בחישוב המס, ללוחמים המשרתים שירות מילואים פעיל וכן מוצע לקבוע הטבה
מהמס שמעסיק מנכה ממשכורת של משרת 5% למעסיקי עובדים המשרתים במילואים, באופן שבו
מילואים, יקוזז מסכום המס בו מחויב המעסיק. מעסיקים רבים נרתעים מלהעסיק עובדים המשרתים
במילואים, עקב ההיעדרויות הממושכות, וניתן לצפות כי מגמה זו תחריף כעת כאשר מספר ימי
המילואים השנתיים צפוי לגדול באופן משמעותי. הטבה זו תוענק עבור כל אחד מעובדי המעסיק המשרת
במילואים ומבקשת לאזן ולתמרץ העסקת אנשי מילואים.
ימי100 ימי מילואים בשנה במצטבר ומעל60 בנוסף, הצעת החוק מבקשת להכיר במי ששירת מעל
מילואים במלחמת חרבות ברזל..
מלחמת חרבות ברזל הולכת ומתארכת, ומסתמנת להיות אחת המלחמות הארוכות בתולדות
המדינה. המציאות שלנו, נשות ומשפחות אנשי המילואים, הופכת מתקופה זמנית מאתגרת לשגרה קשה.
כאשר צה"ל, המשק והעורף נערכים למערכה ארוכה, אנו מבקשות להיערך בהתאם ולתת מענה ארוך
טווח ומשמעותי עבור כלל משפחות ומשרתי המילואים. יקירנו נעדרים מהבית לתקופה ארוכה מאוד,
ובלתי מוגבלת, תוך שהם מסכנים את גופם ונפשם למען כלל אזרחי המדינה.
להיעדרותם של אנשי המילואים מהבית השלכות מרחיקות לכת על התא המשפחתי כולו – משרת
המילואים עצמו, בן או בת הזוג וילדיו. המשמעות של גיוס כה ממושך היא פגיעה אנושה בתעסוקת
המשרת ובן או בת זוגו, השלכות כלכליות מרחיקות לכת, פגיעה בהתפתחות המקצועית, הפיננסית
והמשפחתית ולא כל שכן פגיעה רגשית אנושה הנוגעת לכל יושבי הבית – בני הזוג והילדים. ואם לא די
בכך, בראיה ביטחונית מדובר בשחיקה משמעותית של המערך כולו.
ככל שאנו נחשפים להימשכות המלחמה ומורכבות המערכה ברמה המדינית, האסטרטגית והטקטית
מובן כי אין מדובר בתקופה מוגבלת, כי אם בשינוי משמעותי במציאות הביטחונית של מדינת ישראל
ומשכך שינוי בסיסי בתפיסת הביטחון כולה.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת משה סעדה
(.4709/25/וקבוצת חברי הכנסת )פ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(24.07.2024) י"ח בתמוז התשפ"ד