הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2216828
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת אלון שוסטר
ארז מלול
יצחק קרויזר
מטי צרפתי הרכבי
יואב סגלוביץ'
אברהם בצלאל
אלי דלל
רם בן ברק
צבי ידידיה סוכות
מיכאל מרדכי ביטון
______________________________________________
פ/4858/25
הצעת חוק קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית, התשפ"ד–2024
דברי הסבר
החקלאות היא אחת מאבני היסוד שבזכותן הוקמה מדינת ישראל. בשנים האחרונות הפכה הפשיעה החקלאית למכת מדינה, ומדי יום חקלאים רבים נאלצים להתמודד עם גניבות של תוצרת חקלאית ובעלי חיים, שריפות בתי אריזה, הרס כבד של המשקים החקלאיים ודמי חסות. התעצמות התופעות ללא אכיפה ראויה והרתעה, פוגעת בפרנסתם של החקלאים, בביטחונם האישי ובענף החקלאות כולו.
אי האכיפה מדרבנת את עברייני החקלאות להמשיך לבצע עבירות כאמור, וחברות הביטוח מסרבות לבטח את החקלאים.
החקלאים נותרים מול שוקת שבורה ועליהם לספוג את הנזקים הנאמדים לעיתים קרובות בעשרות ובמאות אלפי שקלים. מקרי הפשיעה החקלאית כמעט ולא מגיעים לבתי המשפט ולחקלאים אין ממי להיפרע בגין נזקיהם.
לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא "פשיעה חקלאית בישראל – נתונים ופעולות למיגורה" שפורסם ביוני 2016 (להלן – הדוח), בין השנים 2011 – 2015 נפתחו 5,239 תיקי חקירה בתחום הפשיעה החקלאית, אך רק ב4%-5% מכלל התיקים הוגשו כתבי אישום. כ-477 תיקים נסגרו מחוסר עניין לציבור. עוד עולה מנתוני הדוח כי כ75%-85% ממקרי הפשיעה החקלאית כלל לא מדווחים למשטרה וזאת בשל תחושת חוסר האונים של החקלאים ומתוך אמונה כי ממילא לא יעשה דבר בנידון.
עוד עולה מהדוח, כיום לחקלאים אין תמריץ להתלונן למשטרה, למשטרה אין תמריץ להשקיע משאבים בחקירות הפשיעה החקלאית ולפרקליטות אין תמריץ לתבוע.
לפיכך, מוצע להקים קרן פיצויים לנזקי פשיעה חקלאית שתמומן מתקציב המדינה ומקנסות שיינתנו על ביצוע עבירות פשיעה חקלאית. מטרתה של הצעה זו היא לפצות את החקלאים על נזקם, וכן לתמרץ את המשטרה והפרקליטות להשקיע משאבים באכיפה ובמיגור התופעה.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בתמוז התשפ"ד (24.07.2024)
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"הוצאות להקטנת הנזק" – הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות מקרה הנזק במטרה להקטין את היקפו; "הוצאות להקטנת הנזק" – הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות מקרה הנזק במטרה להקטין את היקפו;
"מטעים" – עצים, לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש עסק, הקרקע עליה הם נטועים והיבול שעליהם; "מטעים" – עצים, לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש עסק, הקרקע עליה הם נטועים והיבול שעליהם;
"המנהל" – מנהל הקרן; "המנהל" – מנהל הקרן;
"ניזוק" – מי שהיה בעל הנכס החקלאי ביום שנגרם לנכס נזק או הנושא בהוצאות שיקום הנזק; "ניזוק" – מי שהיה בעל הנכס החקלאי ביום שנגרם לנכס נזק או הנושא בהוצאות שיקום הנזק;
"נכס חקלאי" – שטח חקלאי, ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית; "נכס חקלאי" – שטח חקלאי, ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית;
"עבירת פשיעה חקלאית" – עבירה מהעבירות המנויות בתוספת, ובלבד שהעבירה, כולה או חלקה, נעברה כנגד שטח חקלאי, ציוד חקלאי, תוצרת חקלאית או כדי לאיים על פרנסתו של חקלאי; "עבירת פשיעה חקלאית" – עבירה מהעבירות המנויות בתוספת, ובלבד שהעבירה, כולה או חלקה, נעברה כנגד שטח חקלאי, ציוד חקלאי, תוצרת חקלאית או כדי לאיים על פרנסתו של חקלאי;
"ציוד חקלאי" – טרקטור, מכונות חקלאיות וציוד אחר שתוכנן ויוצר בידי היצרן לשימושים חקלאים, מכונות המשמשות לתפעול של אזור או משק חקלאי; "ציוד חקלאי" – טרקטור, מכונות חקלאיות וציוד אחר שתוכנן ויוצר בידי היצרן לשימושים חקלאים, מכונות המשמשות לתפעול של אזור או משק חקלאי;
"הקרן" – קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית; "הקרן" – קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית;
"שווי הנזק" – ההפרש בין שווי נכס חקלאי לפני שניזוק לבין שווי נכס חקלאי אחרי שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק, לפי הגבוה מבניהם; "שווי הנזק" – ההפרש בין שווי נכס חקלאי לפני שניזוק לבין שווי נכס חקלאי אחרי שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק, לפי הגבוה מבניהם;
"שווי הנכס" – הסכום שהיה מתקבל בעד השטח החקלאי, הציוד החקלאי או התוצרת החקלאית במכירתו אילולא קרות הנזק; "שווי הנכס" – הסכום שהיה מתקבל בעד השטח החקלאי, הציוד החקלאי או התוצרת החקלאית במכירתו אילולא קרות הנזק;
"שטח חקלאי" – שטח המשמש לחקלאות, לרבות משקים חקלאיים, שטחי מרעה, שטחי גידולים חקלאיים, מטעים, רפתות, לולים, דירים, שטחים המשמשים לאחסון ציוד חקלאי, תוצרת חקלאית וכלי רכב חקלאיים וכל שטח המשמש לשימוש כלשהו במשק חקלאי; "שטח חקלאי" – שטח המשמש לחקלאות, לרבות משקים חקלאיים, שטחי מרעה, שטחי גידולים חקלאיים, מטעים, רפתות, לולים, דירים, שטחים המשמשים לאחסון ציוד חקלאי, תוצרת חקלאית וכלי רכב חקלאיים וכל שטח המשמש לשימוש כלשהו במשק חקלאי;
"שיקום נזק" – השבת הנכס החקלאי למצבו טרם קרות הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום – הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו; "שיקום נזק" – השבת הנכס החקלאי למצבו טרם קרות הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום – הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו;
"תוצרת חקלאית" – תוצרת חקלאית לרבות בקר ומקנה; "תוצרת חקלאית" – תוצרת חקלאית לרבות בקר ומקנה;
"השר" – שר החקלאות וביטחון המזון. "השר" – שר החקלאות וביטחון המזון.
קרן פיצויים 2. מוקמת בזה קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית; תקציב הקרן ימומן מאוצר המדינה ומקנסות שהטילו בתי המשפט בשל עבירות פשיעה חקלאית, ובלבד שהעבירה, כולה או חלקה, נעברה נגד נכס חקלאי. מוקמת בזה קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית; תקציב הקרן ימומן מאוצר המדינה ומקנסות שהטילו בתי המשפט בשל עבירות פשיעה חקלאית, ובלבד שהעבירה, כולה או חלקה, נעברה נגד נכס חקלאי.
תפקיד הקרן 3. תפקידה של הקרן הוא לפצות ניזוק מעבירת פשיעה חקלאית הזכאי לפיצויים לפי חוק זה. תפקידה של הקרן הוא לפצות ניזוק מעבירת פשיעה חקלאית הזכאי לפיצויים לפי חוק זה.
זכות לפיצויים 4. ניזוק בשל עבירת פשיעה חקלאית זכאי לפיצויים מהקרן, ובלבד שאין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח או אדם אחר מחמת אחת מאלה: ניזוק בשל עבירת פשיעה חקלאית זכאי לפיצויים מהקרן, ובלבד שאין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח או אדם אחר מחמת אחת מאלה:
(1) לא ניתן היה לבטח את הנכס בעלות סבירה כפי שיקבע השר;
(2) זהות העבריין אינה ידועה;
(3) הוגשה תלונה למשטרה אך התיק נסגר מחמת שלא אותרו חשודים, לא הושגו ראיות מספקות או מחוסר עניין לציבור.
מועדים להגשת תביעה לפיצויים 5. (א) תביעה לפיצויים תוגש למנהל תוך 60 ימים מקרות הנזק או מיום סגירת תיק התלונה למשטרה כאמור בסעיף 4(3), לפי המאוחר. (א) תביעה לפיצויים תוגש למנהל תוך 60 ימים מקרות הנזק או מיום סגירת תיק התלונה למשטרה כאמור בסעיף 4(3), לפי המאוחר.
(ב) המנהל רשאי להאריך את מועד הגשת בקשה לתביעת פיצויים בסעיף קטן (א), מנימוקים מיוחדים שיירשמו. (ב) המנהל רשאי להאריך את מועד הגשת בקשה לתביעת פיצויים בסעיף קטן (א), מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
החלטת המנהל ותשלום הפיצויים 6. (א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל, באישור השר, בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים, שיעורם ודרך תשלומם; המנהל רשאי להתנות את תשלום הפיצויים בביצוע פעולות לשיקום הנזק. (א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל, באישור השר, בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים, שיעורם ודרך תשלומם; המנהל רשאי להתנות את תשלום הפיצויים בביצוע פעולות לשיקום הנזק.
(ב) הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א) תישלח לניזוק בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה. (ב) הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א) תישלח לניזוק בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה.
(ג) פיצויים שייקבעו בהחלטה כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו לניזוק בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; אם הותנה תשלום הפיצויים בביצוע פעולות לשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך 30 ימים מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק ביצע פעולות כאמור. (ג) פיצויים שייקבעו בהחלטה כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו לניזוק בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; אם הותנה תשלום הפיצויים בביצוע פעולות לשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך 30 ימים מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק ביצע פעולות כאמור.
שמאות 7. סכום הפיצוי לזכאי לפיצויים יקבע על פי שומה שיערוך שמאי המומחה בשמאות חקלאית, בהתאם לכללי שמאות מקובלים, לאחר שנתן לניזוק הזדמנות להביא ראיות ומסמכים, לרבות הערכת שווי של שמאי מטעמו. סכום הפיצוי לזכאי לפיצויים יקבע על פי שומה שיערוך שמאי המומחה בשמאות חקלאית, בהתאם לכללי שמאות מקובלים, לאחר שנתן לניזוק הזדמנות להביא ראיות ומסמכים, לרבות הערכת שווי של שמאי מטעמו.
תשלום פיצויים 8. (א) סכום הפיצויים שישולמו לפי חוק זה בשל נזק עקב עבירת פשיעה חקלאית לא יעלה על גובה ההוצאות בשל שיקום הנזק, אם שוקם, או על שווי הנזק כפי שהוערך לפי סעיף 8, לפי הנמוך מביניהם, בניכוי בשיעור כמפורט להלן: (א) סכום הפיצויים שישולמו לפי חוק זה בשל נזק עקב עבירת פשיעה חקלאית לא יעלה על גובה ההוצאות בשל שיקום הנזק, אם שוקם, או על שווי הנזק כפי שהוערך לפי סעיף 8, לפי הנמוך מביניהם, בניכוי בשיעור כמפורט להלן:
(1) שוקם הנזק, בין אם חלה חובה על מבקש הפיצויים לשיקום הנזק ובין אם לאו – עשרה אחוזים בשל השתתפות עצמית;
(2) לא חלה על מבקש הפיצויים חובה לשיקום הנזק לפי והנזק לא שוקם – עשרים אחוזים בשל השתתפות עצמית.
(ב) השר רשאי, בנסיבות מיוחדות, להורות על הגדלת שיעורי ההשתתפות העצמית המפורטים בסעיף קטן (א)(1) או (2), בשיעור שלא יעלה על חמישה עשר אחוזים נוספים, לגבי אזורים מסוימים, תשתיות לחקלאות מסוימות או ענפים חקלאיים מסוימים. (ב) השר רשאי, בנסיבות מיוחדות, להורות על הגדלת שיעורי ההשתתפות העצמית המפורטים בסעיף קטן (א)(1) או (2), בשיעור שלא יעלה על חמישה עשר אחוזים נוספים, לגבי אזורים מסוימים, תשתיות לחקלאות מסוימות או ענפים חקלאיים מסוימים.
(ג) על סכום הפיצויים לפי סעיף זה, ישולמו הפרשי הצמדה, לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהמדד שפורסם לאחרונה לפני תום ששת החודשים האמורים עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום בפועל. (ג) על סכום הפיצויים לפי סעיף זה, ישולמו הפרשי הצמדה, לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהמדד שפורסם לאחרונה לפני תום ששת החודשים האמורים עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום בפועל.
דיווח לכנסת 9. הקרן תדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, ב-1 במאי של כל שנה, על סכום הפיצויים שהעבירה בשנה שקדמה למועד הדיווח. הקרן תדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, ב-1 במאי של כל שנה, על סכום הפיצויים שהעבירה בשנה שקדמה למועד הדיווח.
ביצוע ותקנות 10. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה בעניינים אלה: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה בעניינים אלה:
(1) מסמכים שיש לצרף לתביעה לפיצויים בשל נזק עבירת פשיעה חקלאית;
(2) דרכי הגשת תביעה לפיצויים בשל נזק עבירת פשיעה חקלאית.
שינוי התוספת 11. השר רשאי לשנות בצו את התוספת. השר רשאי לשנות בצו את התוספת.
הוראת מעבר 12. ניזוק שנגרם לו נזק עקב עבירת פשיעה חקלאית ערב תחילתו של חוק זה ולא לפני יום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2016), יהיה זכאי לפיצויים מהקרן, ובלבד שהוא עומד בתנאים לקבלת פיצוי לפי חוק זה, והוגשה תביעה בשל נזק כאמור בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה. ניזוק שנגרם לו נזק עקב עבירת פשיעה חקלאית ערב תחילתו של חוק זה ולא לפני יום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2016), יהיה זכאי לפיצויים מהקרן, ובלבד שהוא עומד בתנאים לקבלת פיצוי לפי חוק זה, והוגשה תביעה בשל נזק כאמור בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
תוספת תוספת
(ההגדרה "עבירת פשיעה חקלאית" שבסעיף 1) (ההגדרה "עבירת פשיעה חקלאית" שבסעיף 1)
(1) סעיף 221 לחוק העונשין התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין); (1) סעיף 221 לחוק העונשין התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין);
(2) סעיף 384א(1) לחוק העונשין; (2) סעיף 384א(1) לחוק העונשין;
(3) סעיף 413ב לחוק העונשין; (3) סעיף 413ב לחוק העונשין;
(4) סעיף 413ה לחוק העונשין; (4) סעיף 413ה לחוק העונשין;
(5) סעיף 448 לחוק העונשין; (5) סעיף 448 לחוק העונשין;
(6) סעיף 451 לחוק העונשין; (6) סעיף 451 לחוק העונשין;
(7) סעיף 460 לחוק העונשין. (7) סעיף 460 לחוק העונשין.