הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2220510 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת נעמה לזימי גלעד קריב אחמד טיבי עאידה תומא סלימאן נאור שירי סימון דוידסון ולדימיר בליאק שלי טל מירון מטי צרפתי הרכבי טטיאנה מזרסקי ווליד טאהא ______________________________________________ פ/4838/25 הצעת חוק למאבק באלימות משטרתית (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 דברי הסבר תופעת האלימות המשטרתית, המתאפיינת בנקיטת צעדים אלימים מצד שוטרים תוך שימוש בלתי סביר בכוח נגד המפגינים, הולכת ומתרחבת בצל אירועי המחאה בישראל בשנים האחרונות. מטרת הצעת החוק זו היא לעגן הסדר חקיקתי רחב ומקיף שנועד להתמודד עם התופעה הן במישור הפלילי, והן במישור המשמעתי. על פי מאגר מידע המאגד דיווחים על אלימות כלפי מפגינים, מספר מקרי האלימות המשטרתית נגד מפגינים החל מחודש מרץ 2023 ועד לחודש מאי 2024 עמד על כ-933 מקרים, עם עליות חדות בחודש יולי 2023, שיא המחאה כנגד המהפכה המשפטית, ובחודש מרץ 2024, במקביל להתחדשות ההפגנות נגד מדיניות הממשלה לגבי ניהול המלחמה ומשבר החטופים הישראלים ברצועת עזה. האלימות המשטרתית באה לידי ביטוי בין היתר באמצעים בהם נוקטת המשטרה לפיזור הפגנות, שהשימוש בהם לכאורה מוסדר בנהלי המשטרה. אלא שמדובר בנהלים עמומים, המותירים שיקול דעת רחב לשוטרים בשטח, ולכן ההחלטה באילו אמצעים לנקוט ובאיזו עוצמה עשויה להיות שרירותית ופוליטית. כמו כן, על אף שהאמצעים בנוהל מוגדרים כ"פחות מקטלניים", שימוש בהם בניגוד להוראות הבטיחות עלול להיות קטלני או לגרום לחבלות גוף של ממש. החשש מפני שימוש לא מידתי בכוח משטרתי מתחזק כאשר לוקחים בחשבון את החסינות הכמעט גורפת מפני העמדה לדין פלילי ומשמעתי שלה זוכים שוטרים שהפעילו כוח שלא כדין כלפי מפגינים. לאור האמור, הצעה זו מאגדת תיקוני חקיקה שמטרתם לשפר את ההגנות החוקיות על חופש המחאה, ובראש ובראשונה להגן של שלומם וביטחונם של המפגינים. ראשית, הצעת החוק מעגנת הסדר חקיקתי לעניין הפעלת כוח בלתי-מידתית על ידי שוטרים במהלך פיזור הפגנה. מטרת הוספת סעיפים 90(ד)-(ו) לפקודה היא לקבוע אמות מידה ראשוניות בדבר הפעלת כוח משטרתי בכדי לפזר הפגנה שאושרה באופן לגיטימי, ולהציע מודל לטיפול בתופעה ההולכת וגוברת של שימוש לא-מידתי באמצעים לפיזור הפגנות על ידי שוטרים. היעדר ההסדרה של הנושא בחקיקה ראשית הביא לכך שההוראות בהקשר זה נקבעו במדרג נורמטיבי נמוך, כגון הנחיות פנימיות של היועץ המשפטי לממשלה ושל המשטרה. על כן מוצע לתקן את הפקודה כך שתיקבע אמת המידה הכללית אליה המשטרה צריכה להיות כפופה בעת פיזור הפגנה, זאת גם בהתאם לנקבע בנושא זה בבית המשפט העליון בשורה של פסקי דין. לאור המורכבות של הגדרת אמות מידה מדויקות אשר יתאימו לשלל המקרים השונים שמשטרת ישראל נדרשת להתמודד איתם בשגרת היום-יום, הנוסח המוצע נועד להבטיח כי שימוש לא-מידתי בכוח הרב הנמצא בידי גורמי אכיפת החוק לא ישומש נגד מפגינים אשר ממשים את זכותם הדמוקרטית והחוקתית לחופש הביטוי. עוד מוצע לקבוע מפורשות כי הפרת סעיף קטן (א) תיחשב כהפרת חובה חקוקה בדיני הנזיקין, ובכך תאפשר למפגינים לתבוע את המשטרה על נזקים אשר נגרמו להם בעת הפעלה לא מידתית של כוח משטרתי. סעיף זה נועד לייצר הרתעה משמעותית אף יותר למשטרת ישראל כך שתחדל להפר את העקרונות החוקתיים של הפעלת הכוח שניתנה לה, במיוחד בהקשר של מימוש זכות המחאה. סביר, לאור הדין הנזיקי בישראל, כי הנזק אשר ייפסק לטובת המפגינים יקרה כאשר ההפרה היא משמעותית ביותר. חשוב להדגיש כי האחריות הנזיקית היא של המשטרה כאורגן ממלכתי, ולא של השוטרים כפרטים יחידים. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי פירוט היישום של אמת המידה הקבועה וההשלכות שלה על השימוש בכלים השונים הנמצאת בידי המשטרה תיקבע בתקנות שיאושרו בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. סעיף זה מגן למעשה מפני האפשרות כי על אף החקיקה הראשית, הנהלים המשטרתיים יעמדו על קנם ולא ישתנו. חיוב השר הרלוונטי להגיש תקנות לפיקוח ולאישור של הכנסת, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, מבטיחה כי הנהלים האמורים יקבעו בהליך מסודר ושקוף לציבור. הצעת החוק כאמור חשובה בייחוד על רקע השימוש התדיר באמצעים לא חוקתיים על ידי המשטרה בהפגנות השונות ברחבי הארץ, באופן שהבליט את הצורך בעיגון הנושא בחקיקה ראשית. עצם העברת הצעת החוק האמור בהליך החקיקה המלא של הכנסת יעורר דיון ציבורי נרחב ונדרש בהקשר של הסמכויות שניתנות לשוטרים בעת פיזור הפגנות. בנוסף, קביעת הנושא בחקיקה ראשית ומשנית מסודרת תקל על הציבור לדעת את זכויותיו בעת מימוש חופש המחאה. בנוסף, מוצע לקבוע כי השר ידווח מדי שנה לוועדה על מספר ההפגנות שפוזרו וימסור נתונים אודות כמות וסוג האמצעים לפיזור ההפגנות בהם נעשה שימוש. סעיף זה נועד לטובת הגברת הפיקוח על אכיפתו של סעיף זה. שנית, הצעת החוק מבקשת לבטל מנגנון האישור המיוחד של העמדה לדין בגין עבירת משמעת שעניינה הפעלת כוח שלא כדין על ידי שוטר. על אף היקפה הרחב של תופעת האלימות המשטרתית, עדיין נדירים המקרים בהם שוטרים עומדים לדין פלילי או משמעתי, ובפרט לדין משמעתי לפי סעיף 19(א). לפי דו"ח מבקר המדינה, בין השנים 2021-2019 הוגשו למח"ש 11,776 תלונות, אך הוגשו כתבי אישום רק בגין1.1% מהמקרים (132 תיקים), והועמדו לדין משמעתי בשנת 2021 רק ב-2% מהמקרים (89 תיקים מ-4,401) ומתוכם לפי סעיף 19(א) רק בכ-19% מהמקרים (כלומר, 17 תיקים בלבד). מבחינת הדין המשמעתי, כיום מוגדרת בפרט 19(א) לתוספת הראשונה לחוק המשטרה, התשס"ו–2006, עבירת משמעת בגין "שימוש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד לפקודות משטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין". בפועל, למרות היקף התופעה של אלימות שוטרים והביקורת הציבורית והתקשורתית עליה, נדיר ששוטרים עומדים לדין משמעתי בגין עבירת המשמעת לפי פרט 19(א). בדוח ועדת פלמור נכתב שתיקים שקיימת בהם תלונה על שימוש בכוח מצד שוטרים, אך אינם מתאימים לטיפול במישור הפלילי, נסגרים ואינם מטופלים אף שהיו יכולים במקרים המתאימים להיחשב לעבירת משמעת. מחלקת המשמעת במשטרה הודיעה לוועדת פלמור שהיא סבורה שאינה מוסמכת לחקור תיקים מסוג זה, לנוכח העובדה שהגורם המוסמך בפרט 19(ב) לתוספת הראשונה לחוק המשטרה להחליט על העמדה לדין לפי פרט זה היא היועצת המשפטית לממשלה או מי שהיא הסמיכה לכך. בדוח הוועדה נכתב: "בפועל עבירות אלו נופלות בין הכיסאות ואינן נחקרות כלל". יודגש כי עבירת המשמעת הקבועה בהוראת פרט 19(א) היא העבירה היחידה שנקבע לגביה מנגנון אישור מיוחד, וכי בעקבות המלצות ועדת פלמור, כיום ישנה סמכות מקבילה להחליט על ההעמדה לדין גם למנהל המחלקה לחקירות שוטרים, לפרקליט מדרגת ממונה ומעלה במחלקה, ולמנהל מחלקת המשמעת במשטרה. לכן, מוצע לבטל את המנגנון המסורבל הקבוע בפרט 19(ב) לתוספת הראשונה בחוק המשטרה, אשר מקנה את סמכות ההחלטה לאכיפת עבירת המשמעת לפי פרט 19(א) ליועצת המשפטית לממשלה או למי שהוסמך לכך מטעמה. במיוחד לנוכח היקף התופעה של אלימות שוטרים, אין הצדקה להחרגת אכיפת עבירת משמעת לפי פרט 19(א) ולהכפפתה לקבלת אישור מיוחד. כיום מוגדרות בתוספת הראשונה לחוק המשטרה עבירות משמעתיות שרלוונטיות למקרים של הפרה של הנחיות פתיחה באש, שימוש באמצעים לפיזור הפגנות והפעלת כוח שלא כדין, בהוראות פרטים 13 ו-19(א). הצעה לתיקון חוק המשטרה, כך שיכלול חובת העמדה לדין משמעתי כאשר בוצעה הפרה של הנחיות פתיחה באש, שימוש באמצעים לפיזור הפגנות והפעלת כוח שלא כדין. כך, השיקולים שכיום נשקלים בשלב קבלת ההחלטה האם להעמיד לדין, שלרוב מביאים לאי-העמדה לדין משמעתי, יישקלו בשלב העונש. בהוראות סעיפים 49ט(א) ו-49י(א) לפקודת המשטרה, נתונות למח"ש סמכויות החקירה של שוטרים. לפי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, השימוש בסמכות החקירה מותנה בכך ש"נודה למשטרה על ביצוע עבירה". עם זאת, החוק אינו מחייב לפתוח בחקירה פלילית בכל מקרה שבו מוגשת תלונה, וניתן להורות על ביצוע בדיקה כפעולה מקדימה, אשר בהתאם לתוצאותיה יוחלט האם לפתוח בחקירה או לגנוז את התלונה. מדאיגה מגמת עלייה במח"ש במספר המקרים בהם נפתחת בעקבות הגשת התלונה רק "בדיקה מקדימה", במקום חקירה פלילית. לפי הדו"ח השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2020, חלקם היחסי של התיקים במח"ש שבוצעה בהם בדיקה מקדימה עלה בהשוואה לשנת 2019 (כ-36% בשנת 2020 לעומת כ-15% בשנת 2019), כאשר מתוך כלל התיקים שנסגרו, 36% היו תיקים שבוצעה בהם בדיקה מקדימה. בדו"ח מבקר המדינה צוין כי בשנת 2021 נעשתה בדיקה מקדימה ב-28.4% מהתיקים במח"ש. לשיטת הבדיקה המקדימה עלולות להיות השלכות קשות על אפשרות המפגינים למצות את הדין עם שוטרים אלימים שביצעו עבירות כלפיהם, וזאת מפני שעצם הליך הבדיקה עלול להוביל לשיבוש הליכים, שכן הנילונים עלולים להיחשף לתלונה ולמידע מתוכה טרם חקירתם באזהרה. כמו כן, בהינתן העומס הרב המוטל על מח"ש ומחלקת עררים בפרקליטות המדינה, הבדיקה והטיפול בערר עלולים להימשך חודשים ארוכים ואף שנים. בשל חלוף הזמן, אף אם יתקבל הערר, במקרים רבים כבר לא יהיה ניתן לבצע חקירה אפקטיבית בדיעבד. לנוכח חומרת והיקף תופעת האלימות המשטרתית, מוצע לתקן את פקודת המשטרה ולחייב את מח"ש לפתוח בחקירה פלילית בכל פעם שנודע למחלקה על ביצוע עבירה על ידי שוטר. במקרה של אלימות שוטרים, יש אינטרס ציבורי עליון במיצוי הדין, ואין מקום לשיקולי מדיניות דוגמת המעמד הציבורי של הנילון, שנקבעו בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.2204 כמצדיקים הסתפקות בבדיקה מקדמית בלבד. עוד הצעת החוק מבקשת לעגן בחקיקה ראשית את חובת השימוש במצלמות גוף של משטרת ישראל בעת שמירת הסדר בהפגנות ובמחאות. בנוסף, מוצע לקבוע מנגנון שיפקיע את הסמכות לקביעת נהלים לשימוש במצלמות גוף ממשטרת ישראל, ולהעבירה לועדת הפנים והגנת הסביבה. כך, נציגי ציבור מכל האוכלוסיות בישראל יוכלו לקחת חלק בקביעת מדיניות זו, אשר לה קיימת חשיבות גדולה בהגנה על חופש המחאה. כמו כן, בכדי לתמרץ שימוש נרחב במצלמות גוף, מוצע כי נטל הראיה במקרים של תלונות נגד שוטרים בעת קיום הפגנות ואסיפות יהיה על המשטרה. לסעיף 84א המוצע: סעיף קטן (א), קובע כי תוטל חובה על משטרת ישראל לתעד את אירועי ההפגנה דרך מצלמות גוף. הוראה זו לא קיימת בנהלים הנוכחיים, שכן הדבר מופקד באופן כללי לשיקול דעתם של המפקדים בשטח. לאור החשיבות של זכות המחאה, ראוי כי ייקבע כלל ברור אשר יבטיח תיעוד סביר במצלמות הגוף. סעיף קטן (ב) נועד להבטיח את הנגישות של התיעוד ממצלמות הגוף הללו לציבור, תוך שמירה על צנעת הפרט. עניין זה קריטי בכדי שגופי תקשורת ונפגעים מאלימות משטרתית יוכלו להיחשף לתיעוד לא מצונזר של המשטרה. סעיף קטן (ג) קובע היפוך של נטל הבאת הראיה במקרים שבהם בוחנים את האלימות המשטרתית נגד מפגינים. לאור החובה האמורה בסעיף קטן (א), ההצעה מבקשת להבטיח כי המשטרה היא זו שתצטרך להציג את העדויות לכך שהמעצר היה לא אלים. כיום נטל הראיה מוטל על הנפגע, וזאת שלמשטרה יתרון יחסי בתיעוד המקרים. סעיף קטן (ד) מציע כי אופן קביעת הנהלים לא יהיה באופן פנים-משטרתי, אלא בהליך מוסדר, תוך פיקוח פרלמנטרי הדוק. דבר זה חשוב במיוחד נוכח האלימות המופגנת כלפי אוכלוסיות רבות שנמצאות בתת-ייצוג במשטרת ישראל. הצעת חוק זו נוסחה בשיתוף עם מכון זולת – לשוויון ולזכויות אדם. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בתמוז התשפ"ד (24.07.2024) תיקון פקודת המשטרה 1. 1. בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 – בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 – בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 – בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 – בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 – בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 – בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 – בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 – בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 – (1) בסעיף 49ט, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (1) בסעיף 49ט, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (1) בסעיף 49ט, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (1) בסעיף 49ט, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (1) בסעיף 49ט, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (1) בסעיף 49ט, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (1) בסעיף 49ט, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (1) בסעיף 49ט, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (1) בסעיף 49ט, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) נודע למחלקה על ביצוע עבירה על ידי שוטר בה נגרמה חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירת אותו שוטר."; "(ה) נודע למחלקה על ביצוע עבירה על ידי שוטר בה נגרמה חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירת אותו שוטר."; "(ה) נודע למחלקה על ביצוע עבירה על ידי שוטר בה נגרמה חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירת אותו שוטר."; "(ה) נודע למחלקה על ביצוע עבירה על ידי שוטר בה נגרמה חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירת אותו שוטר."; "(ה) נודע למחלקה על ביצוע עבירה על ידי שוטר בה נגרמה חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירת אותו שוטר."; "(ה) נודע למחלקה על ביצוע עבירה על ידי שוטר בה נגרמה חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירת אותו שוטר."; "(ה) נודע למחלקה על ביצוע עבירה על ידי שוטר בה נגרמה חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירת אותו שוטר."; (2) אחרי סעיף 84 יבוא: (2) אחרי סעיף 84 יבוא: (2) אחרי סעיף 84 יבוא: (2) אחרי סעיף 84 יבוא: (2) אחרי סעיף 84 יבוא: (2) אחרי סעיף 84 יבוא: (2) אחרי סעיף 84 יבוא: (2) אחרי סעיף 84 יבוא: (2) אחרי סעיף 84 יבוא: "תיעוד בעת אסיפות ותהלוכות "תיעוד בעת אסיפות ותהלוכות "תיעוד בעת אסיפות ותהלוכות 84א. 84א. (א) שוטר הממלא את תפקידו בעת אסיפה או תהלוכה ישתמש במצלמת גוף באופן שיאפשר תיעוד סביר של האירוע. (ב) התיעוד שייאסף במצלמת הגוף יישמר במשטרת ישראל ויהיה נגיש לציבור, ובלבד שאינו פוגע בפרטיות המצולם. (ב) התיעוד שייאסף במצלמת הגוף יישמר במשטרת ישראל ויהיה נגיש לציבור, ובלבד שאינו פוגע בפרטיות המצולם. (ב) התיעוד שייאסף במצלמת הגוף יישמר במשטרת ישראל ויהיה נגיש לציבור, ובלבד שאינו פוגע בפרטיות המצולם. (ג) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יתקין תקנות לעניין זה." (ג) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יתקין תקנות לעניין זה." (ג) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יתקין תקנות לעניין זה." (3) בסעיף 90, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (3) בסעיף 90, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (3) בסעיף 90, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (3) בסעיף 90, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (3) בסעיף 90, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (3) בסעיף 90, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (3) בסעיף 90, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (3) בסעיף 90, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) הוראה על פיזור אסיפה או תהלוכה תתבצע בהתאם לדין, ובמידת הצורך תוך שימוש בכוח המתאים לנסיבות העניין. "(ד) הוראה על פיזור אסיפה או תהלוכה תתבצע בהתאם לדין, ובמידת הצורך תוך שימוש בכוח המתאים לנסיבות העניין. "(ד) הוראה על פיזור אסיפה או תהלוכה תתבצע בהתאם לדין, ובמידת הצורך תוך שימוש בכוח המתאים לנסיבות העניין. "(ד) הוראה על פיזור אסיפה או תהלוכה תתבצע בהתאם לדין, ובמידת הצורך תוך שימוש בכוח המתאים לנסיבות העניין. "(ד) הוראה על פיזור אסיפה או תהלוכה תתבצע בהתאם לדין, ובמידת הצורך תוך שימוש בכוח המתאים לנסיבות העניין. "(ד) הוראה על פיזור אסיפה או תהלוכה תתבצע בהתאם לדין, ובמידת הצורך תוך שימוש בכוח המתאים לנסיבות העניין. (ה) הפרה משטרת ישראל את האמור בסעיף קטן (ד) ונגרם בשל כך נזק, תישא באחריות נזיקית לאותו הנזק. (ה) הפרה משטרת ישראל את האמור בסעיף קטן (ד) ונגרם בשל כך נזק, תישא באחריות נזיקית לאותו הנזק. (ה) הפרה משטרת ישראל את האמור בסעיף קטן (ד) ונגרם בשל כך נזק, תישא באחריות נזיקית לאותו הנזק. (ה) הפרה משטרת ישראל את האמור בסעיף קטן (ד) ונגרם בשל כך נזק, תישא באחריות נזיקית לאותו הנזק. (ה) הפרה משטרת ישראל את האמור בסעיף קטן (ד) ונגרם בשל כך נזק, תישא באחריות נזיקית לאותו הנזק. (ה) הפרה משטרת ישראל את האמור בסעיף קטן (ד) ונגרם בשל כך נזק, תישא באחריות נזיקית לאותו הנזק. (ו) לעניין האמור בסעיף זה, השר יקבע הוראות לעניין ביצועו ואת דרכי השימוש המותר בכלים השונים בתקנות, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת." (ו) לעניין האמור בסעיף זה, השר יקבע הוראות לעניין ביצועו ואת דרכי השימוש המותר בכלים השונים בתקנות, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת." (ו) לעניין האמור בסעיף זה, השר יקבע הוראות לעניין ביצועו ואת דרכי השימוש המותר בכלים השונים בתקנות, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת." (ו) לעניין האמור בסעיף זה, השר יקבע הוראות לעניין ביצועו ואת דרכי השימוש המותר בכלים השונים בתקנות, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת." (ו) לעניין האמור בסעיף זה, השר יקבע הוראות לעניין ביצועו ואת דרכי השימוש המותר בכלים השונים בתקנות, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת." (ו) לעניין האמור בסעיף זה, השר יקבע הוראות לעניין ביצועו ואת דרכי השימוש המותר בכלים השונים בתקנות, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת." תיקון חוק המשטרה תיקון חוק המשטרה 2. 2. בחוק המשטרה, התשס"ו–2006 – בחוק המשטרה, התשס"ו–2006 – בחוק המשטרה, התשס"ו–2006 – בחוק המשטרה, התשס"ו–2006 – בחוק המשטרה, התשס"ו–2006 – בחוק המשטרה, התשס"ו–2006 – בחוק המשטרה, התשס"ו–2006 – בחוק המשטרה, התשס"ו–2006 – (1) בסעיף 6, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (1) בסעיף 6, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (1) בסעיף 6, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (1) בסעיף 6, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (1) בסעיף 6, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (1) בסעיף 6, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (1) בסעיף 6, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (1) בסעיף 6, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) העמדה לדין משמעתי של שוטר תחול אם הייתה תשתית ראייתית לביסוס ביצוע עבירה לפי פרטים 13 ו-19 לתוספת הראשונה."; "(ב) העמדה לדין משמעתי של שוטר תחול אם הייתה תשתית ראייתית לביסוס ביצוע עבירה לפי פרטים 13 ו-19 לתוספת הראשונה."; "(ב) העמדה לדין משמעתי של שוטר תחול אם הייתה תשתית ראייתית לביסוס ביצוע עבירה לפי פרטים 13 ו-19 לתוספת הראשונה."; "(ב) העמדה לדין משמעתי של שוטר תחול אם הייתה תשתית ראייתית לביסוס ביצוע עבירה לפי פרטים 13 ו-19 לתוספת הראשונה."; "(ב) העמדה לדין משמעתי של שוטר תחול אם הייתה תשתית ראייתית לביסוס ביצוע עבירה לפי פרטים 13 ו-19 לתוספת הראשונה."; "(ב) העמדה לדין משמעתי של שוטר תחול אם הייתה תשתית ראייתית לביסוס ביצוע עבירה לפי פרטים 13 ו-19 לתוספת הראשונה."; (2) בתוספת הראשונה, בפרט 19, פרט משנה (ב) – יימחק. (2) בתוספת הראשונה, בפרט 19, פרט משנה (ב) – יימחק. (2) בתוספת הראשונה, בפרט 19, פרט משנה (ב) – יימחק. (2) בתוספת הראשונה, בפרט 19, פרט משנה (ב) – יימחק. (2) בתוספת הראשונה, בפרט 19, פרט משנה (ב) – יימחק. (2) בתוספת הראשונה, בפרט 19, פרט משנה (ב) – יימחק. (2) בתוספת הראשונה, בפרט 19, פרט משנה (ב) – יימחק. (2) בתוספת הראשונה, בפרט 19, פרט משנה (ב) – יימחק.