הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2216590 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת משה רוט ______________________________________________ פ/4851/25 הצעת חוק עידוד תרומות עודפי תוצרת חקלאית, התשפ"ד–2024 דברי הסבר החקלאות מספקת ביטחון קיומי ומניע כלכלי – היא מאפשרת אספקת מזון מקומית תוך צמצום התלות בגורמים חיצוניים, גם בעתות משברים אקלימיים, מדיניים וביטחוניים. לצד תפקידה המסורתי של החקלאות בייצור מזון, נלוות לה תועלות נוספות בהיבט של פיתוח בר קיימא, הכוללות בין היתר את היתרונות שיוצרת מערכת אקולוגית כגון שימור שטחים פתוחים, מים וקרקע, נוף ותיירות, תרבות ומורשת התיישבות. החקלאים אינם מתוגמלים דיו בגין מימוש ערכים ציבוריים אלה, והחברה בכללותה – הדור הנוכחי והדורות הבאים – יוצאת נפסדת מכך. הפסקת קיומה של חקלאות ונטישת שטחי חקלאות עקב חוסר כדאיות כלכלית תביא בעקבותיה לאובדן חלק נכבד מהתרומות הציבוריות ולפגיעה בשורה ארוכה של ערכים קיומיים לחברה ואין אנו יכולים להרשות זאת לעצמנו בתקופה כה מורכבת של אתגרים אקלימיים וביטחוניים. הסיוע לחקלאות ולחקלאים יסייע הלכה למעשה למשק בכללותו – אך לא רק. הוא יסייע בעיקר לאוכלוסיות מוחלשות. סקר חלקי של המוסד לביטוח לאומי מדצמבר 2021 מצביע על חומרת מצב אי-הביטחון התזונתי בארץ. יותר מ-16% מהמשפחות (522,000 משפחות) ויותר מ-21% מהילדים (665,000 ילדים) בישראל חיים במצב של אי-ביטחון תזונתי. מהדוח הלאומי ה-8 לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה לשנת 2022, עולה כי 165 מיליון טונות פירות ו-645 מיליון טונות ירקות, שמיוצרים ממילא ויכולים היו להזין רבים הנמצאים במחסור, הולכים להשמדה. עוד חושף הדוח נתון מדהים לפיו עלויות אובדן המזון משפיעות על יוקר המחיה בישראל, מאחר שהן גורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון. בנוסף, אובדן המזון פוגע בפריון במשק בשל תשומות ייצור, עבודה היורדות לטמיון ופוגע בתחרותיות של תעשיית המזון הישראלית. כלומר, צמצום אובדני התוצרת החקלאית יסייעו לא רק לשימור ענף החקלאות ולחקלאים עצמם החשובים לביטחון המזון ולעצמאותה הכלכלית של ישראל בתחום זה, אלא יש ביכולתם לסייע לאוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי נמוך, ולמרבית הציבור שסובל מיוקר המחייה וממחירי המזון הגבוהים. על פי הדוח, כל שקל שיושקע בהצלת מזון יניב, בשקלול כלל העלויות והחיסכון למשק, מזון בשווי 10.6 שקלים חדשים. מלחמת חרבות ברזל, שהינה המשבר הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל מיום הקמתה, הדגישה ביתר שאת את חשיבות הביטחון התזונתי העצמאי לכלל אזרחי המדינה ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט ואת הצורך של מדינת ישראל בחקלאות עצמאית ומבוססת. היום יותר מתמיד, אין לנו את הפריבילגיה לאבד מזון טוב, איכותי, מזין ובריא. לפיכך מוצע כי חקלאי שנותרה בידו תוצרת חקלאית עודפת, יוכל להעביר תוצרת כאמור לארגון הצלת מזון ולקבל עבורה תשלום מהמדינה בשיעור של חצי שקל עבור כל קילוגרם תוצרת חקלאית עודפת שהועברה לארגון כאמור. עוד מוצע לקבוע כי שר החקלאות וביטחון המזון יהיה רשאי לשנות את הסכום שישולם לחקלאי עבור כל קילוגרם עודפי תוצרת חקלאית שהועברה, ובלבד שהסכום כאמור לא יפחת מחצי שקל לכל קילוגרם. בהתאם להסדר המוצע, חקלאי שיעביר תוצרת חקלאית עודפת לארגון להצלת מזון, יתעד את ההעברה וישמור את התיעוד בפנקס ייעודי בהתאם להוראות שיקבע השר. מוצע כי חקלאי שהעביר תוצרת כאמור, יעביר למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לא יאוחר מ-1 בפברואר, דוח מסוכם עם כל ההעברות שבוצעו ותועדו בשנה הקלנדרית הקודמת לדיווח כאמור. מוצע כי משרד החקלאות וביטחון המזון יבחן את הבקשה בהתאם להוראות שיקבע השר וייתן את החלטתו בתוך 14 ימים ממועד קבלת הבקשה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בתמוז התשפ"ד (24.07.2024) פרק א': מטרה והגדרות פרק א': מטרה והגדרות מטרה 1. מטרת חוק זה היא לעודד תרומות עודפי תוצרת חקלאית לשם השגת יעדים אלה: מטרת חוק זה היא לעודד תרומות עודפי תוצרת חקלאית לשם השגת יעדים אלה: (1) הבטחת אספקה זמינה של תוצרת חקלאית מקומית ככלי לחיזוק הביטחון התזונתי של תושבי מדינת ישראל, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות; (1) הבטחת אספקה זמינה של תוצרת חקלאית מקומית ככלי לחיזוק הביטחון התזונתי של תושבי מדינת ישראל, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות; (2) ביסוס וקידום החקלאות המקומית ככלי לחיזוק הביטחון הלאומי, האישי והתזונתי של מדינת ישראל ותושביה; (2) ביסוס וקידום החקלאות המקומית ככלי לחיזוק הביטחון הלאומי, האישי והתזונתי של מדינת ישראל ותושביה; (3) קידום צמיחה כלכלית באמצעות העצמת הערך הכלכלי שמייצרת החקלאות למשק. (3) קידום צמיחה כלכלית באמצעות העצמת הערך הכלכלי שמייצרת החקלאות למשק. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – "ארגון הצלת מזון" - ארגון לחלוקת מזון שמקור המזון המחולק על ידו הוא ממזון עודף; "ארגון הצלת מזון" - ארגון לחלוקת מזון שמקור המזון המחולק על ידו הוא ממזון עודף; "ארגון לחלוקת מזון" – כהגדרתו בסעיף 159 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015; "ארגון לחלוקת מזון" – כהגדרתו בסעיף 159 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015; "חקלאי" – מי שעיסוקו בגידול, עיבוד ואחסון תוצרת חקלאית; "חקלאי" – מי שעיסוקו בגידול, עיבוד ואחסון תוצרת חקלאית; "המשרד" – משרד החקלאות וביטחון המזון; "המשרד" – משרד החקלאות וביטחון המזון; "שאריות" – כהגדרתו בסעיף 11 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015; "שאריות" – כהגדרתו בסעיף 11 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015; "תוצרת חקלאית" – פירות, ירקות וגידולי שדה; "תוצרת חקלאית" – פירות, ירקות וגידולי שדה; "תוצרת חקלאית עודפת" – תוצרת חקלאית ראויה למאכל אדם, שאינה שאריות, שתושמד אם לא תיתרם; "תוצרת חקלאית עודפת" – תוצרת חקלאית ראויה למאכל אדם, שאינה שאריות, שתושמד אם לא תיתרם; "השר" – שר החקלאות וביטחון המזון. "השר" – שר החקלאות וביטחון המזון. פרק ב': הסדרת רכישת עודפי תוצרת חקלאית פרק ב': הסדרת רכישת עודפי תוצרת חקלאית העברת תוצרת חקלאית עודפת לארגון הצלת מזון 3. (א) חקלאי שנותרה בידו תוצרת חקלאית עודפת, יעביר תוצרת כאמור לארגון הצלת מזון; חקלאי שהעביר תוצרת כאמור, יתעד את ההעברה וישמור את התיעוד בפנקס ייעודי בהתאם להוראות שיקבע השר (להלן – פנקס ייעודי). (א) חקלאי שנותרה בידו תוצרת חקלאית עודפת, יעביר תוצרת כאמור לארגון הצלת מזון; חקלאי שהעביר תוצרת כאמור, יתעד את ההעברה וישמור את התיעוד בפנקס ייעודי בהתאם להוראות שיקבע השר (להלן – פנקס ייעודי). (ב) תיעוד כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה: (ב) תיעוד כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה: (1) מועד ההעברה; (2) סוג תוצרת חקלאית עודפת שהועברה; (3) כמות תוצרת חקלאית שהועברה; (4) שם הארגון לו הועברה התוצרת החקלאית. זכאות לתשלום עבור תוצרת חקלאית שהועברה 4. (א) חקלאי שהעביר תוצרת חקלאית כאמור בסעיף 3, יהיה זכאי לתשלום של 0.5 שקלים חדשים עבור כל קילוגרם עודפי תוצרת חקלאית שהועברה. (א) חקלאי שהעביר תוצרת חקלאית כאמור בסעיף 3, יהיה זכאי לתשלום של 0.5 שקלים חדשים עבור כל קילוגרם עודפי תוצרת חקלאית שהועברה. (ב) השר רשאי לקבוע סכום אחר שישולם עבור כל קילוגרם עודפי תוצרת חקלאית שהועברה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהסכום כאמור לא יפחת מ-0.5 שקלים חדשים לכל קילוגרם. (ב) השר רשאי לקבוע סכום אחר שישולם עבור כל קילוגרם עודפי תוצרת חקלאית שהועברה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהסכום כאמור לא יפחת מ-0.5 שקלים חדשים לכל קילוגרם. בקשה לתשלום עבור עודפי תוצרת חקלאית שהועברה 5. (א) חקלאי המבקש תשלום עבור עודפי תוצרת חקלאית שהועברה, יגיש למשרד, לא יאוחר מ-1 בפברואר, דוח מסוכם לכל פרטיה של כל העברה שבוצעה ותועדה כנדרש בשנה הקלנדרית הקודמת לדיווח. (א) חקלאי המבקש תשלום עבור עודפי תוצרת חקלאית שהועברה, יגיש למשרד, לא יאוחר מ-1 בפברואר, דוח מסוכם לכל פרטיה של כל העברה שבוצעה ותועדה כנדרש בשנה הקלנדרית הקודמת לדיווח. (ב) הוגשה בקשה כאמור לפי סעיף קטן (א) ולא צורפו אליה כל המסמכים הנדרשים, יודיע המשרד למבקש כי עליו להשלים את המסמכים החסרים עד 10 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה. (ב) הוגשה בקשה כאמור לפי סעיף קטן (א) ולא צורפו אליה כל המסמכים הנדרשים, יודיע המשרד למבקש כי עליו להשלים את המסמכים החסרים עד 10 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה. (ג) (1) המשרד יבחן בקשה לקבלת תשלום שהוגשה בהתאם לסעיף קטן (ב), והוא ייתן את החלטתו, בכתב, בתוך 14 ימים מיום קבלת הבקשה, ואם ביקש המשרד השלמת מסמכים – בתוך 14 ימים ממועד המצאת המסמכים. (2) החליט המשרד לדחות בקשה לקבלת תשלום, יצרף להחלטתו את נימוקיו לדחיית הבקשה. פרק ג': הוראות שונות ביצוע ותקנות 6 השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע הוראות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע הוראות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: (1) אופן הגשת דוח התרומה; (1) אופן הגשת דוח התרומה; (2) מסמכים נלווים לבקשה; (2) מסמכים נלווים לבקשה; (3) מועד הגשת דוח התרומה; (3) מועד הגשת דוח התרומה; (4) אופן תשלום המשרד לחקלאי; (4) אופן תשלום המשרד לחקלאי; (5) אמות מידה לצורך בחינת בקשה לקבלת תשלום לפי סעיף 4. (5) אמות מידה לצורך בחינת בקשה לקבלת תשלום לפי סעיף 4.