הצעת חוק לדיון מוקדם
2216590 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
משה רוט
חבר הכנסת
יוזם:
______________________________________________
4851/25/ פ
2024–הצעת חוק עידוד תרומות עודפי תוצרת חקלאית, התשפ"ד
פרק א': מטרה והגדרות
מטרת חוק זה היא לעודד תרומות עודפי תוצרת חקלאית לשם השגת יעדים
אלה:
.1מטרה
הבטחת אספקה זמינה של תוצרת חקלאית מקומית ככלי לחיזוק
(1)
;הביטחון התזונתי של תושבי מדינת ישראל, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות
,ביסוס וקידום החקלאות המקומית ככלי לחיזוק הביטחון הלאומי
(2)
;האישי והתזונתי של מדינת ישראל ותושביה
קידום צמיחה כלכלית באמצעות העצמת הערך הכלכלי שמייצרת
(3)
.החקלאות למשק
– בחוק זה.2הגדרות
ארגון לחלוקת מזון שמקור המזון המחולק על ידו הוא- ""ארגון הצלת מזון
ממזון עודף;
לחוק הגנה על בריאות159 "ארגון לחלוקת מזון" – כהגדרתו בסעיף
;12015–הציבור )מזון(, התשע"ו
;"חקלאי" – מי שעיסוקו בגידול, עיבוד ואחסון תוצרת חקלאית
;"המשרד" – משרד החקלאות וביטחון המזון
,( לחוק הגנה על בריאות הציבור )מזון11 "שאריות" – כהגדרתו בסעיף
;2015–התשע"ו
;"תוצרת חקלאית" – פירות, ירקות וגידולי שדה
"תוצרת חקלאית עודפת" – תוצרת חקלאית ראויה למאכל אדם, שאינה
שאריות, שתושמד אם לא תיתרם;
."השר" – שר החקלאות וביטחון המזון
.749 ', עמ36 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש1
2
פרק ב': הסדרת רכישת עודפי תוצרת חקלאית
חקלאי שנותרה בידו תוצרת חקלאית עודפת, יעביר תוצרת כאמור
)א(
לארגון הצלת מזון; חקלאי שהעביר תוצרת כאמור, יתעד את ההעברה וישמור
את התיעוד בפנקס ייעודי בהתאם להוראות שיקבע השר )להלן – פנקס
ייעודי(.
.3
העברת תוצרת
חקלאית עודפת
לארגון הצלת מזון
:תיעוד כאמור בסעיף קטן )א( יכלול את כל אלה
)ב(
;מועד ההעברה
(1)
;סוג תוצרת חקלאית עודפת שהועברה
(2)
;כמות תוצרת חקלאית שהועברה
(3)
.שם הארגון לו הועברה התוצרת החקלאית
(4)
, יהיה זכאי לתשלום3 חקלאי שהעביר תוצרת חקלאית כאמור בסעיף
)א(
שקלים חדשים עבור כל קילוגרם עודפי תוצרת חקלאית שהועברה.0.5 של
.4
זכאות לתשלום
עבור תוצרת
חקלאית שהועברה
השר רשאי לקבוע סכום אחר שישולם עבור כל קילוגרם עודפי תוצרת
)ב(
חקלאית שהועברה כאמור בסעיף קטן )א(, ובלבד שהסכום כאמור לא יפחת
שקלים חדשים לכל קילוגרם.0.5-מ
חקלאי המבקש תשלום עבור עודפי תוצרת חקלאית שהועברה, יגיש
)א(
בפברואר, דוח מסוכם לכל פרטיה של כל העברה1-למשרד, לא יאוחר מ
שבוצעה ותועדה כנדרש בשנה הקלנדרית הקודמת לדיווח.
.5
בקשה לתשלום
עבור עודפי תוצרת
חקלאית שהועברה
הוגשה בקשה כאמור לפי סעיף קטן )א( ולא צורפו אליה כל המסמכים
)ב(
הנדרשים, יודיע המשרד למבקש כי עליו להשלים את המסמכים החסרים עד
ימים מיום שהומצאה לו ההודעה.10
המשרד יבחן בקשה לקבלת תשלום שהוגשה בהתאם לסעיף
(1)
ימים מיום קבלת14 קטן )ב(, והוא ייתן את החלטתו, בכתב, בתוך
ימים ממועד14 הבקשה, ואם ביקש המשרד השלמת מסמכים – בתוך
המצאת המסמכים.
()ג
החליט המשרד לדחות בקשה לקבלת תשלום, יצרף להחלטתו
(2)
.את נימוקיו לדחיית הבקשה
פרק ג': הוראות שונות
,השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת
לקבוע הוראות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
6ביצוע ותקנות
3
;אופן הגשת דוח התרומה
(1)
;מסמכים נלווים לבקשה
(2)
;מועד הגשת דוח התרומה
(3)
;אופן תשלום המשרד לחקלאי
(4)
.4 אמות מידה לצורך בחינת בקשה לקבלת תשלום לפי סעיף
(5)
ד ב ר י ה ס ב ר
החקלאות מספקת ביטחון קיומי ומניע כלכלי – היא מאפשרת אספקת מזון מקומית תוך צמצום
התלות בגורמים חיצוניים, גם בעתות משברים אקלימיים, מדיניים וביטחוניים. לצד תפקידה המסורתי
של החקלאות בייצור מזון, נלוות לה תועלות נוספות בהיבט של פיתוח בר קיימא, הכוללות בין היתר את
היתרונות שיוצרת מערכת אקולוגית כגון שימור שטחים פתוחים, מים וקרקע, נוף ותיירות, תרבות
ומורשת התיישבות.
החקלאים אינם מתוגמלים דיו בגין מימוש ערכים ציבוריים אלה, והחברה בכללותה – הדור הנוכחי
והדורות הבאים – יוצאת נפסדת מכך. הפסקת קיומה של חקלאות ונטישת שטחי חקלאות עקב חוסר
כדאיות כלכלית תביא בעקבותיה לאובדן חלק נכבד מהתרומות הציבוריות ולפגיעה בשורה ארוכה של
ערכים קיומיים לחברה ואין אנו יכולים להרשות זאת לעצמנו בתקופה כה מורכבת של אתגרים
אקלימיים וביטחוניים.
הסיוע לחקלאות ולחקלאים יסייע הלכה למעשה למשק בכללותו – אך לא רק. הוא יסייע בעיקר
לאוכלוסיות מוחלשות.
הביטחון התזונתי- מצביע על חומרת מצב אי2021 סקר חלקי של המוסד לביטוח לאומי מדצמבר
ילדים( בישראל 665,000) מהילדים21%- משפחות( ויותר מ522,000) מהמשפחות16%-בארץ. יותר מ
ביטחון תזונתי. -חיים במצב של אי
, עולה כי2022 לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה לשנת8-מהדוח הלאומי ה
מיליון טונות ירקות, שמיוצרים ממילא ויכולים היו להזין רבים הנמצאים 645- מיליון טונות פירות ו165
במחסור, הולכים להשמדה. עוד חושף הדוח נתון מדהים לפיו עלויות אובדן המזון משפיעות על יוקר
במחירי המזון. בנוסף, אובדן המזון פוגע בפריון 11% המחיה בישראל, מאחר שהן גורמות להתייקרות של
במשק בשל תשומות ייצור, עבודה היורדות לטמיון ופוגע בתחרותיות של תעשיית המזון הישראלית.
כלומר, צמצום אובדני התוצרת החקלאית יסייעו לא רק לשימור ענף החקלאות ולחקלאים עצמם
החשובים לביטחון המזון ולעצמאותה הכלכלית של ישראל בתחום זה, אלא יש ביכולתם לסייע
אקונומי נמוך, ולמרבית הציבור שסובל מיוקר המחייה וממחירי המזון -לאוכלוסייה במצב סוציו
הגבוהים. על פי הדוח, כל שקל שיושקע בהצלת מזון יניב, בשקלול כלל העלויות והחיסכון למשק, מזון
שקלים חדשים.10.6 בשווי
מלחמת חרבות ברזל, שהינה המשבר הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל מיום הקמתה, הדגישה ביתר
שאת את חשיבות הביטחון התזונתי העצמאי לכלל אזרחי המדינה ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט ואת
הצורך של מדינת ישראל בחקלאות עצמאית ומבוססת. היום יותר מתמיד, אין לנו את הפריבילגיה לאבד
מזון טוב, איכותי, מזין ובריא.
לפיכך מוצע כי חקלאי שנותרה בידו תוצרת חקלאית עודפת, יוכל להעביר תוצרת כאמור לארגון
הצלת מזון ולקבל עבורה תשלום מהמדינה בשיעור של חצי שקל עבור כל קילוגרם תוצרת חקלאית עודפת
שהועברה לארגון כאמור. עוד מוצע לקבוע כי שר החקלאות וביטחון המזון יהיה רשאי לשנות את הסכום
שישולם לחקלאי עבור כל קילוגרם עודפי תוצרת חקלאית שהועברה, ובלבד שהסכום כאמור לא יפחת
מחצי שקל לכל קילוגרם.
בהתאם להסדר המוצע, חקלאי שיעביר תוצרת חקלאית עודפת לארגון להצלת מזון, יתעד את
ההעברה וישמור את התיעוד בפנקס ייעודי בהתאם להוראות שיקבע השר. מוצע כי חקלאי שהעביר
בפברואר, דוח מסוכם עם כל 1-תוצרת כאמור, יעביר למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לא יאוחר מ
ההעברות שבוצעו ותועדו בשנה הקלנדרית הקודמת לדיווח כאמור. מוצע כי משרד החקלאות וביטחון
ימים ממועד קבלת 14 המזון יבחן את הבקשה בהתאם להוראות שיקבע השר וייתן את החלטתו בתוך
הבקשה.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
4
(24.07.2024) י"ח בתמוז התשפ"ד