הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2218703 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר ______________________________________________ פ/4840/25 הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון – המרת עונש מאסר עולם), התשפ"ד–2024 דברי הסבר כיום, לפי הוראות חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001, אסיר שנשפט לעונש מאסר עולם רשאי להגיש בקשה להקלה בעונשו באמצעות המרת עונש מאסר העולם לעונש קצוב, לאחר שחלפו שבע שנים מהיום שבו החל לרצות את עונשו. אסיר עולם הנושא שני מאסרי עולם מצטברים, או יותר, רשאי להגיש את בקשתו לקציבת עונשו לאחר שחלפו חמש עשרה שנים. ועדת השחרורים רשאית להמליץ לנשיא המדינה על שחרורו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים. אולם, מאז התיקון האחרון לחוק זה, הוכנסה רפורמה נרחבת בחוק העונשין, התשל"ז–1977, ביחס לעבירות ההמתה (תיקון מס' 137), כך שבעבירת הרצח הבסיסית לפי סעיף 300(א) לחוק העונשין, עונש מאסר העולם הוא עונש מרבי ולא עונש חובה, והמציאות מוכיחה שבית המשפט יגזור מאסר עולם רק בעבירות שנסיבותיהן חמורות ביותר. באותו תיקון נוסף לחוק העונשין סעיף חדש של עבירת רצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א(א) לחוק העונשין) המונה רשימה סגורה של 11 נסיבות שבהתקיימן יוטל על הנאשם מאסר עולם ועונש זה בלבד. שינוי זה מחייב התאמת האמור בחוק שחרור על תנאי ממאסר לעבירות ההמתה כפי שהן כיום בחוק העונשין, תוך שיקוף כוונת המחוקק להבחין בין עבירות המתה שונות ונסיבות שונות. כפועל יוצא, מוצע לקבוע כי אדם שנגזר עליו עונש של מאסר עולם, לפי סעיף 300(א), לא יוכל להגיש בקשה להקלה בעונשו כאמור לפני שחלפה לפחות שליש מהתקופה המינימאלית לקציבה. כלומר, האסיר לא יוכל להגיש את הבקשה לפני שחלפו עשר שנים מהיום שבו החל לרצות את עונשו, ואילו אסיר עולם שהוטל עליו לשאת שני מאסרי עולם מצטברים או יותר (כאשר מדובר בריבוי קרבנות), לא יוכל להגיש בקשה לקציבת עונשו בטרם חלפו לפחות עשרים שנים מיום שהחל לרצות את עונשו, והוועדה לא תוכל להמליץ על תקופת קציבה שתפחת מ-40 שנים. הדבר נועד בכדי להדגיש את ההבדל בין אסיר שנשפט למאסר עולם על ביצוע מעשה רצח אחד, לבין אסיר שבית המשפט סבר, תוך שקילת כלל השיקולים הרלוונטיים, שהפשע שביצע מצדיק פסיקת שני מאסרי עולם ויותר באופן מצטבר. כמו כן, מוצע להתייחס לחומרה שייחס המחוקק לעבירה החדשה בסעיף 301א(א) של רצח בנסיבות מחמירות על ידי הוספת הסדר הקובע שאסיר שהורשע באחת מ-11 הנסיבות המחמירות יוכל להגיש בקשה לקציבת ענשו רק לאחר שחלפו 15 שנה מהיום שהחל לרצות את ענשו, ותקופת הקציבה לא תפחת מ-40 שנים. התיקון המוצע יגשים את כוונת המחוקק להבחין בין עבירות שונות לפי נסיבותיהן וחומרתן, גם בכל הקשור לאופן ריצוי המאסר בפועל, הן ביחס למועד קציבתו של מאסר העולם והן ביחס לתקופת הקציבה. ככלל, שחרור אסירים שנשפטו למאסר טרם ריצוי העונש המלא שגזר עליהם בית המשפט גורם לעיוות בעיקרון הגמול בענישה, לוויתור על ההרתעה האישית והכללית, ויוצר "קרבנות משנית" (Secondary Victimization) ופגיעה נוספת, שלא לצורך, בנפגעי העבירה. יתרה מזאת, שחרור אסירים שנשפטו לאחר שביצעו את הפשעים החמורים ביותר ונגזר עליהם עונש מאסר עולם גורם לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט, באכיפת החוק ובהרתעת הרבים, שהרי משמעות השיטה הנוהגת היא יצירת פער בין הסמליות שבהטלת עונש מאסר עולם על ידי בתי המשפט לבין העונש הלכה למעשה, שהוא ככלל קצוב. הגורם המחליט על תקופת המאסר שירצה המורשע ברצח אינו בית המשפט כי אם נשיא המדינה, לאחר שקיבל את המלצת ועדת השחרורים המיוחדת. יודגש כי עצם מתן הזכות לאסיר עולם לפנות לוועדה המיוחדת בבקשה להקלה בעונשו לאחר שחלפו שבע שנים בלב, בהתאם לחוק כיום, מתחילת ריצוי עונשו, יוצרת יחס בלתי סביר בין חומרת העבירה שביצע, לבין הזמן שחלף עד שקמה לו זכות שבדין לבקש הקלה בעונשו. כך הדבר גם לגבי אסיר שנגזרו עליו שני מאסרי עולם מצטברים או יותר או שהורשע בעבירת רצח בנסיבות מחמירות. זאת ועוד, בקשת הקלה בעונשו של אסיר עולם תקופה כה קצרה לאחר שהחל בריצוי עונשו, אינה מגשימה במלואה את כוונת המחוקק להחמיר את הענישה בעבירות מסוימות תוך שימת דגש על שיקולי הגמול וההרתעה, והופכת את החלטת בית המשפט להמלצה תיאורטית בלבד. יתרה מכך, מאחר שהוועדה אינה רשאית להמליץ בעבירת הרצח הבסיסי על קציבה שתפחת מ-30 שנים, הרי שבפנייה לוועדת השחרורים המיוחדת בבקשה להקלה בעונש בחלוף לפחות שליש מהתקופה המינימאלית לקציבה, יש הגיון, סבירות ומידתיות רבים יותר. כמו כן, ראוי שהחומרה הקיצונית של העבירה, כאשר בית המשפט גזר על הנאשם שביצע אותה שני מאסרי עולם מצטברים, או יותר, תבוא לידי ביטוי גם בעניין הקציבה, והוועדה לא תהיה רשאית להמליץ על תקופה שתפחת מ-40 שנים. נוסף על האמור לעיל, יש בתיקון המוצע משום ייעול וחיסכון בזמן, מאחר שלפי סעיף 29(ג) לחוק זכאי אסיר עולם שבקשתו הראשונה לקציבה נדחתה להגיש בקשה חוזרת בתום שנתיים ממועד הדיון, ולמעשה בכל שנתיים, עד שתחליט הוועדה על קציבת עונשו או עד תום מועד הקציבה המינימאלי. העובדה שאסיר יכול, לפי המצב כיום, להגיש את בקשתו הראשונה שנים רבות כל כך לפני מועד הקציבה המינימאלי, מאפשרת לאסיר לחזור ולהטריד את המערכת שוב ושוב, מדי שנתיים, במשך שנים רבות. תיקון המועד הראשון להגשת הבקשה יהווה על כן חיסכון משמעותי בזמן וייעל את הדיון בבקשות לקציבה שמועדן קרוב. עוד מוצע לתקן סעיף 30ב שעניינו המלצה לעניין אסיר עולם שהורשע ברצח חריג בחומרתו. התיקון המוצע נועד ליצור התאמה בין כל סעיפי החוק, שכן, על פי הנחיות פרקליט המדינה מס' 9.18 מיום 5.2.17 נקבע בסעיף 7 כי: "תנאי סף להגשת בקשה מצד התביעה לקבוע כי רצח בוצע בנסיבות "חריגות בחומרתן" הוא כי עבירת הרצח שבה הורשע הנאשם תהיה מסוג "רצח בנסיבות מחמירות", בהתאם לסעיף 301א(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977". על כן, גם הקציבה תהא בהתאם למוצע בסעיף החדש 29(א1) לחוק שחרור על תנאי ממאסר. עוד מוצע לתקן את התוספת כך שיודגש כי מדובר בעבירות האלימות החמורות ביותר ובמיוחד כלפי בן משפחה של האסיר. הצעה זו מוגשת ביוזמת ארגון משפחות נרצחים ונרצחות. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בתמוז התשפ"ד (24.07.2024) תיקון סעיף 29 1. בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 29 – בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 29 – (1) בסעיף קטן (א), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא: (1) בסעיף קטן (א), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא: "(2) על אף האמור בפסקה (1), אסיר הנושא עונש מאסר עולם בגין הרשעה לפי סעיף 300(א) לחוק העונשין, לא תמליץ ועדת שחרורים מיוחדת על קציבת עונשו לפי פסקה (1), אלא אם חלפו עשר שנים מהיום שהחל לשאת את מאסרו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים"; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת שחרורים מיוחדת להמליץ לפני נשיא המדינה להקל בעונשו של אסיר עולם שהורשע לפי סעיף 301א(א) לחוק העונשין, באמצעות המרת עונשו בעונש מאסר קצוב, בהתאם לסמכות הנתונה לו לפי סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה (בחוק זה – קציבת עונש), לאחר שחלפו לפחות חמש עשרה שנה מהיום שהחל לשאת את מאסרו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-40 שנים."; (3) בסעיף קטן (ב), במקום "חמש עשרה שנים" יבוא "עשרים שנים" ובמקום " 30 שנים" יבוא "40 שנים"; (3) בסעיף קטן (ב), במקום "חמש עשרה שנים" יבוא "עשרים שנים" ובמקום " 30 שנים" יבוא "40 שנים"; (4) בסעיף קטן (ה), אחרי "מ-30 שנים" יבוא "או 40 שנים בהתאם לסעיף 30ב(ב)(1) ו-(2)". (4) בסעיף קטן (ה), אחרי "מ-30 שנים" יבוא "או 40 שנים בהתאם לסעיף 30ב(ב)(1) ו-(2)". תיקון סעיף 30ב 2. בסעיף 30ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב)(1), במקום "15 שנים" יבוא "20 שנים". בסעיף 30ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב)(1), במקום "15 שנים" יבוא "20 שנים". תיקון התוספת 3. בתוספת לחוק העיקרי, בפרט 1, אחרי "עבירות אלימות" יבוא "לרבות רצח וניסיון לרצח שביצע האסיר כלפי בן משפחתו". בתוספת לחוק העיקרי, בפרט 1, אחרי "עבירות אלימות" יבוא "לרבות רצח וניסיון לרצח שביצע האסיר כלפי בן משפחתו".