חומר רקע
- 1 -
כ"ב ב
תמוז
התשפ"ד
28
יול ב י2024
:לכבוד חברי
ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
'הכנה ונוסח לדיון מס2
ביום29.7.2024
'בהצעת חוק החברות (תיקון מס38), התשפ"ד–
2024
/(מ1719
)
הצעת חוק ממשלתית זו כוללת מספר תיקונים בתחום פעולתה של רשות התאגידים, שתכליתם שיפור
.מהימנות מרשם החברות והקלות בנטל הרגולטורי
הוועדה
החלה לדון בהצעה
ביום3.6.24
,ולקראת
אותו דיון הופץ מסמך הכנה ראשון
(לסעיפים
1-5
ו-
8-9
להצעה). ה מסמך שבפניכם כעת כולל שינויים שביקש יו"ר הוועדה להכניס בנוסח ההצעה בהמשך לדיון
,הקודם
שאלות לדיון ביחס לסעיפים3-4
,להצעה הממשלתית בהם לא הספיקה הוועדה לדון
וכן תיקונים
מוצעים ושאלות
ל דיון בסעיפים6 ו-7 להצעה, שעניינם בהקניית סמכות מינהלית למח
יק
ת חברות .
רקע להסדר המחיקה המינהלית של חברות
נכון להיום, חברה"מתחסלת" (כלומר
מפסיקה להיות
)אישיות משפטית נפרדת בעלת כשירות משפטית
רק אחרי הליך פירוק .כשלחברה אין כושר פירעון , הפירו ק נעשה לפי הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי, התשע"ח–
2018
,)(להלן: חוק חדל"פ ו כש
החברה בעלת כושר פירעון ויכולה לשלם לנושיה , הפירוק
,נעשה לפי הוראות חוק החברות התשנ"ט–
1999
.
בשני המקרים, החברה היא חלק מההליך שמוביל
.לחיסולה
בעבר, עד לחקיקת חוק החברות בשנת1999
, הייתה גם אפשרות לחיסול חברה בעקבות מחיקה מנהלית ,
שם מדובר בהליך חד-צדדי שנעשה בידי רשם החברות, והחברה אינה נוטלת בו חלק .
בהתאם לסעיפים
368
ו-
369
לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-
1983
,
רשם החברות היה מוסמך אז למחוק את החברה
,"מפנקס החברות אם היתה לו "סיבה להניח שהחברה אינה ממשיכה בעסקיה או שאינה מופעלת
.ומשמעות המחיקה היתה חיסול החברה יצוין שסמכות
דומה למחיקה מינהלית נמ
צ את עדיין בתוקף
,ביחס לעמותות
ל אגודות
עותמאניות שלא ביקשו להתאגד כעמותה ו
ביחס ל.שותפויות
בעת חקיקת חוק החברות ,
הממשלה הציעה בתחילה לעגן את הסדר המחיקה המינהלית בחוק החדש
(סעיפים62-66
להצעת החוק הממשלתית מיום23.10.1995
).
,ואולם הכנסת לא
,קיבלה הצעה זו
ו
החליטה
לא לעגן את הסדר המחיקה
המינהלית
בחוק ,וזאת בשל קשיים תיאורטיים ומעשיים
שנגעו
לאופן
הפעלת ה
הסדר בפקודה .קושי אחד
שהוצג נגע לרציונל הכללי
למחיקה
–
נטען כי ההסדר פוגע
בנושים ומיטיב עם החייבים שיכולים באמצעותו גם להתחמק מתשלום אגרות והגשת דוחות וגם לחסוך
את עלויות הפירוק (ר' למשל דברי המשנה ליועמ"ש דאז, עו"ד דידי לחמן-
'מסר, בעמ39
לפרוטוקול ועדת
המשנה מיום17.9.1998
.)קושי נוסף שעלה, היה שקיימת אי-
בהירות משפטית באשר למשמעות המחיקה
המינהלית על נכסי החברה, ועל כן נאמר כי עדיף לבחור במסלול של הטלת עיצומים כספיים להתמודדות
'עם חברות שאינן משלמות אגרה ולא מדווחות כנדרש (ר' דברי נציג משרד המשפטים עו"ד ערן רוזמן, בעמ
100
לפרוטוקול הוועדה מיום23.8.1998
.)
בתיקון מוצע להחזיר לרשם החברות את הסמכות למחוק חברות
שהתאגדו בישראל מהמרשם , בכדי
לשפר את מהימנותו ולמנוע
ניצול לרעה של החברות שאינן פעילות . לצורך זה, מוצע להוסיף פרק חדש
לחוק החברות, העוסק בסמכות המחיקה, בתנאים להפעלת
ה ,
במשמעות המחיקה
ובאפשרויות לביטול
ה .
- 2 -
שאלות כלליות לדיון בהסדר מחיקת החברות
1. יתרונות וחסרונות ההסדר המוצע :
כפי שמוצג
בדברי ההסבר להצעה ,
יתרונותיו של
התיק ון הם בכך
שהוא ישפר את מהימנותו של מרשם החברות, ויצמצם תופעה לא רצויה של חברות שרשומות
בו
אך
בפועל אינן פעילות ואינן עומדות בחובות מינימליות שנקבעו כלפיהן בחוק. מצד שני, במחיקה מינהלית
,של חברה יש גם קשיים שבין היתר הובילו לביטול סמכות
זו בעת חקיקת חוק החברות , ומוצע לוועדה
:לבחון אותם אל מול יתרונות של ההצעה
ראשית
, מאחר שחיסול של חברה יכול להשפיע על מגוון גורמים שמסתמכים על קיומה,
,כמו עובדים
בעלי מניות ונושים, דרך המלך להביא לחיסולה היא באמצעות פירוק, מרצון או בבית המשפט–
בהליך
סדור שהחברה וכל הנוגעים בדבר לוקחים בו חלק. בשונה מכך, המחיקה המוצעת תיעשה בהחלטה
מינהלית שתוביל לחיסול החברה,
וברור כי יש בכך חסרונות, בין היתר מבחינת הגישה לכלל המידע
.הרלוונטי על החברה והיכולת לבחון את השפעתה של המחיקה על כל הנוגעים בדבר
שנית ,
כפי
שעלה
,בדיוני הוועדה בכנסת שדנה בחקיקת חוק החברות ההחלטה לוותר על סמכות
המחיקה
שהייתה
בפקודת החברות התקבלה בין היתר מאחר שסברו כי מדובר ב"מנגנון נוח לחייבים
,"ורע לנושים שעלול ל" העניק פרס למי שמתחמק מתשלום דו"חות על ידי כך שגם חוסכים לו את
עלויות הפירוק( "
,מדברי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה פרוטוקול
הוועדה שדנה בחוק החברות
מיום
23.8.1998
', בעמ69
ומיום17.9.1998
', בעמ39
.)
מוצע גם כעת להידרש לשאלת הפגיעה הפוטנציאלית
בנושים, ולשאלה האם ההצעה אינה מייצרת תמריץ שלילי לחברות להימנע מלהשקיע משאבים
ולהתפרק בדרך המלך
אם החוק י אפשר להן להמתין שהרשם ימחק אותן ואת חובות האגרה שלהן
?""בחינם
שלישית
, ו נוסף
לקשיים העקרוניים ,, הסדר של מחיקה מינהלית עשוי לייצר קשיים מעשיים
וביניהם:
חוסר הודאות המשפטית במודל שלפיו חברה שנחשבת "
מחוסלת"
אך עדיין נתונה לפירוק או להחייאה
ב משך
למעלה מ-
20
שנה,
או קשיים הנוגעים לאחריות נושאי המשרה בתקופת המחיקה או למעמדם
של נכסים שהיו בבעלות החברה, וחשש שמחיקה לשם טיוב מרשם החברות תפגע במהימנות מרשמים
אחרים, דוגמת מרשם השעבודים או המידע על היסטוריית רכבים ש
ל
.משרד התחבורה
2. תכלית הסדר המחיקה המינהלית :
התיקון נועד כאמור לטייב את מרשם החברות
כך שיוסרו
ממנו
חברות
ש אין להן בפועל פעילות כלכלית והן אינן מקיימות את החובות המינימליות של דיווח ותשלום
אגרה ,. אמנם אין איסור חוקי"על קיומה של "חברת מדף , אך לפי דברי ההסבר להצעה, נדרש
מהחברות לעמוד בחובות מינימליות כאמור, כדי לאפשר לשמור על מרשם החברות כמרשם מהימן
שניתן להסתמך עליו, ולמנוע שימוש שיכול להיעשות בחברות לא פעילות לצרכים בלתי חוקיים. לצד
,זאת מוצע
לבחון באופן מפורט יותר מהי התופעה הבלתי רצויה המרכזית שבה נועד התיקון לטפל ,
שיכולה להשפיע על הוראות שונות במסגרתו –
האם ההסדר הוא בבחינת מוצא אחרון, שנועד בעיקר
למחיקה של חברות שכבר שנים ארוכות אינן פעילות וסמכויות האכיפה הקיימות היום כמו הטלת
עיצומים כספיים אינן אפקטיביות ביחס אליהן (למשל אם מדובר בח ברות שנזנחו וכבר לא ניתן לאתר
את נושאי המשרה ובעלי המניות שלהן)? או שההסדר נועד להיות כלי נוסף לתמרץ חברות לעמוד
?בחובות הדיווח והאגרה שלהן, לצד ההסדרים הקיימים של הכרזה על החברה כמפרה והטלת עיצומים
- 3 -
3. נתונים עדכניים הרלוונטיים להצעת החוק :בהמשך לניסיון לדייק את תכליתו של ההסדר המוצע ,
מוצע לוועדה
לקבל נתונים עדכניים באשר להיקף ולחומרת הבעיה שהתיקון נועד להתמודד עמה .
,כך
לפי דברי ההסבר להצעה, נכון למרץ2022
, כ-
190,000
חברות הוכרזו כ "
חברות מפרות"
וחלק גדול מהן
.להערכת רשות התאגידים אינן פעילות ואולם, בשנים האחרונות
החל לפעול הליך של "פירוק מרצון
"בהליך מזורז שנועד לקדם את "ניקוי" המרשם באמצעות הקלת הבירוקרטיה בפירוק של חברות ללא
פעילות כלכלית , ו נעשו פעולות נוספות כדי לתמרץ חברות להתפרק מרצון (למשל ההחלטה לקצוב בזמן
את מתן ה
פטור מ תשלום חובות עבר
שהוע נק מזה שנים רבות לחברות שיתפרקו
עד לאפריל2024
כדי
לתמרץ אותן להתפרק לפני שההטבה תסתיים).
דומה כי ההנחה של הממשלה בעת שהוצע במקור
תיקון המחיקה המינהלית לפני מספר שנים היתה כי מאמצים אלו לא יישאו פרי ועל כן סברו כי
נדרש
.גם לחוקק מחדש את סמכות המחיקה המינהלית לאור הפעולות השונות שנעשו להתמודדות עם
הבעיה בשנים האחרונות ,
מוצע לשמוע מהממשלה על מידת
הצלחתן ו לקבל נתונים עדכניים באשר
.למספר החברות שצפוי כי התיקון יוביל להסרתן מן המרשם
כן מוצע ככל הניתן לקבל התייחסות
?(אפילו בחלוקה גסה) לגבי כמה מתוכן ההערכה היא שאינן פעילות במשך שנים רבות
4.
חלופות להתמודדות עם הבעיה :
מוצע לשמוע התייחסות לחלופות הישירות הקיימות היום
להתמודדות עם הבעיה ומדוע במבחן התוצאה
אין הן מספיק
ות.
נכון להיום, המנגנון המרכזי שנועד
,להתמודד עם חברות שלא מדווחות או לא משלמות אגרה הוא באמצעות הטלת עיצומים כספיים
ומוצע לשמוע –
מהי מדיניות ההפעלה של כלי אכיפתי זה? האם מבוקש למחוק במחיקה המינהלית
רק חברות
שניסו לנקוט כלפיהן בהליכי אכיפה ש ?לא צלחו
מעבר לכך, מאחר שלסמכות המחיקה מספר חסרונות לא מבוטלים הן מבחינת פוטנציאל הפגיעה
בנושים והן מבחינת התמריצים שהיא עלולה לייצר, מוצע לוועדה לבחון איך מפעילים
סמכות
מינהלית מעין זו במדינות שונות
בעולם, כפי שמצוין בדברי ההסבר להצעה?
והאם נבחנו חלופות
שונות כדוגמת מיקוד המחיקה המינהלית בחברות היסטוריות שאינן פעילות כבר שנים ארוכות כדי
לתת מענה לבעיה הקיימת במרשם היום, תוך דרישת שימוש באמצעים אחרים לצורך שמירת
מהימנות המרשם במבט צופה פני עתיד ?
נציע לוועדה להידרש לשאלות עקרוניות אלה
בעניין סמכות המחיקה המינהלית , ולאחר מכן
לדון ב פרטי
ההסדר המוצע בהתאם .לנוסח המפורט שבהמשך
- 4 -
נוסח מעודכן ושאלות לדיון
'חוק החברות (תיקון מס...), התשפ"ד–
2024
1
'ס"ח התשנ"ט, עמ189
'; התשפ"ד, עמ171
.
תיקון סעיף123
1.
בחוק החברות, התשנ"ט–
1999
1
(להלן–
,)החוק העיקרי
בסעיף123
:, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא
בהמשך להערות הוועדה בדיון
הממשלה
על
מוסכם
הקודם,
להשמיט את התיקון בעניין העברת
.רישום מען חברה
"(ב1)(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), בסעיף140
(2)
ובתקנות לפי סעיף141
,)(א
היה לרשם יסוד סביר להניח
כי מען שמסרה חברה לפי הסעיפים האמורים אינו מען
המשרד הרשום שלה, רשאי הוא לשלוח לחברה, למי
שרשום במרשמי הרשם כנושא משרה בה או כבעל מניות
בה, או, אם מצא שיש בכך צורך בנסיבות העניין, למי
,שהיה רשום בעבר כנושא משרה או כבעל מניות בה
הוד
עה בכתב, שבה יורה להם שימסרו לו מידע לעניין מען
משרדה הרשום של החברה, וכן יציין בה כי אם לא תונח
דעתו כי מען משרדה הרשום במרשמי הרשם הוא מען
המשרד הרשום שלה והחברה לא תעדכן את מענה
בהתאם להור( את פסקה2), רשאי הוא לשנות את מען
משרדה הרשום של החברה בהתאם להוראות הפסקה
.האמורה
(2)
לא הונחה דעתו של הרשם כי מען משרדה הרשום
של החברה במרשמי
הרשם הוא מען המשרד שלה, ולא
עדכנה החברה את מען משרדה הרשום בתוך45
ימים
( ממועד משלוח הודעת הרשם כאמור בפסקה1), רשאי
הוא לרשום את מענו של מי שרשום במרשמי הרשם
כדירקטור בחברה, או, אם מצא הרשם כי לא ניתן
לרשום מען כאמור, את מענו של מי שרשום במרשמי
הרשם כמנהל כללי או כבעל מניות של חמישים אחוזים
או יותר מהון המניות המונפק ש
ל החברה, או את מענו
,של מי שהיה רשום כאמור במועד משלוח הודעת הרשם
.והכול בלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו
(3)
בסעיף קטן זה, "מען", לגבי יחיד תושב ישראל –
- 5 -
2
'ס"ח התשנ"ט, עמ189
'; התשפ"ד, עמ171
.
מענו כפי שהוא רשום במרשם האוכלוסין או מען אחר
".שמסר
תיקון סעיף158
1
2.
בחוק
החברות, התשנ"ט–
1999
2
(להלן–
,)החוק העיקרי
בסעיף158
)(א לחוק העיקרי ,
" אחרי
יהיה צמוד למדד"
" יבוא
ויעוגל לסכום
הקרוב שהוא מכפלה של עשרה
שקלים חדשים".
במקום "הסכום האמור בסעיף קטן זה יהיה צמוד
למדד; אחת לשנה בתחילת חודש פברואר יפרסם השר
ברשומות את
הסכום האמור, כפי שהוא מעודכן לאותה
שנה; בסעיף קטן זה–" יבוא "הסכום האמור בסעיף קטן
זה יעודכן ב־1
בפברואר של כל שנה (בסעיף קטן זה– יום
העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד
,היסודי ובלבד ששיעור השינוי האמור הוא חמישה
אחוזים או יותר
; סכום מעודכן כאמור יעוגל לשקל
השלם החדש הקרוב שהוא מכפלה של חמישה
שקלים
חדשים; אחת לשנה בתחילת חודש פברואר יפרסם השר
ברשומות את הסכום האמור, כפי שהוא מעודכן לאותה
שנה; בסעיף קטן זה –
בהמשך להערות הוועדה, מוצע לוותר על
התיקון שהוצע שלפיו עדכון סכום
מחזור העסקים שמתחת לו חברה אינה
חייבת למנות רו"ח מבקר יהיה רק אם
שינוי המדד עלה על5%. התיקון המוצע
כעת מאפשר רק הוספת מנגנון עיגול
.סכומים
""המדד החדש –
המדד שפורסם לאחרונה לפני יום
;עדכון
""המדד היסודי–
המדד שפורסם לאחרונה לפני יום
העדכון הקודם, ולעניין יום
העדכון הראשון לאחר
'תחילתו של חוק החברות (תיקון מס36
,)
התשפ"ד–
2024
–
המדד שפורסם בחודש ינואר
2024
.";
תיקון חוק העמותות
2.*
בחוק העמותות, התש"ם–
1980
, בסעיף19
()(ג2), אחרי
"
" הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" יבוא
ויעוגל לסכום
הקרוב שהוא מכפלה של
עשרה שקלים חדשים ."
התיקון שמוצע כאן מוסיף בחוק
העמותות תיקון מקביל לעניין עיגול
הסכום שהוצע לקבוע בחוק החברות
.בסעיף הקודם
תיקון סעיף342
טו
3.
בסעיף342
(טו1
,) לחוק העיקרי'אחרי "לפי פרק א' לחלק ד
- 6 -
לחוק האמור" יבוא "אלא אם כן
נקבע אחרת בתקנות לפי
סעיף342
."נד
במקום "ההוראות לפי פרק א' לחלק ד' לחוק
האמור
" יבוא "הוראות
,פרק א' לחלק ד' לחוק האמור
כן ו
תקנות
לפי הפרק האמור
אלא אם כן נקבע אחרת
לעניין זה
ב תקנות לפי סעיף342נד(1) סיפה."
תיקון סעיף342
לג
4.
בסעיף342
(לג1
) לחוק
העיקרי –
', אחרי "לפי פרק א' לחלק ד
לחוק האמור" יבוא "אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות לפי
סעיף342
" נד", במקום "שישה חודשים" יבוא60
"ימים
ובסופו יבוא "השר רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה
לעניין המועד להגשת תביעת חוב, ובלבד שלא תעלה על שישה
"חודשים.
)(א במקום "ההוראות לפי פרק א' לחלק ד' לחוק
האמור" יבוא "הוראות פרק א' לחלק ד' לחוק האמור,
ו כן תקנות לפי הפרק האמור
אלא אם כן נקבע אחרת
לעניין זה ב תקנות לפי סעיף342נד(1) סיפה ;"
הממשלה מבקשת
את דחיית
תחילת הוראה זו ל-
1.1.25
.
)(ב
" במקום "שישה חודשים" יבוא60
90
"ימים .
תיקון סעיף342
נד
5.
בסעיף342
,נד לחוק העיקרי( בפסקה1
,)
בסופה
יבוא "וכן
הוראות
ב עניין ,אופן הגשת תביעת חוב
הפרטים שייכללו בה
והמסמכים שיש לצרף אליה."
נוסח משולב
)(מוצג בו הנוסח המתוקן המוצע, המוסכם על הממשלה
342טו .
:תחולת הוראות לעניין הליכי הפירוק בידי בית המשפט
על הליכי הפירוק בידי בית המשפט לפי פרק זה יחולו ההוראות
לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,כמפורט להלן ובשינויים המחויבים :
(1)
על תביעות חוב ואישורן יחולו ה
הוראות לפי פרק א 'לחלק ד '
לחוק
האמור,
וכן תקנות לפי הפרק האמור אלא
אם כן נקבע אחרת לעניין זה
בתקנות לפי סעיף342
נד(
1) סיפה ;
(2)
לעניין הכללת נכסים בקופת הפירוק יחולו הוראות סעיפים216
(1
) ו-
218
לחוק האמור ;
(3)
כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ייעשה לפי פרק ג 'לחלק ד '
בחוק האמור ;
(4)
מימוש נכסי החברה בידי הנאמן ייעשה לפי סעיף227
לחוק האמור .
342לג .
תחולת הוראות לעניין הליכי :פירוק מרצון
על הליכי פירוק מרצון לפי פרק זה יחולו ההוראות לפי חוק חדלות פירעון
ושיקום כלכלי ,כמפורט להלן ובשינויים המחויבים :
(1)
על תביעות חוב ואישורן יחולו ה הוראות לפי
פרק א 'לחלק ד 'לחוק האמור ,
וכן תקנות לפי הפרק האמור אלא
אם כן נקבע אחרת לעניין זה ב תקנות לפי סעיף342נד(
1) סיפה ,
אולם המועד להגשת תביעת חוב כאמור בסעיף
210
(א )
לחוק האמור יהיה בתוך
שישה חודשים
90
ימים
ממועד פרסום ההודעה לציבור לפי סעיף342ל (ג;)
(2)
לעניין הכללת נכסים בקופת הפירוק יחולו הוראות סעיפים216
(1
) ו-
218
לחוק האמור ;
(3)
כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ייעשה לפי פרק ג 'לחלק ד '
בחוק האמור ;
(4)
מימוש נכסי החברה בידי הנאמן ייעשה לפי סעיף227
לחוק האמור .
342
.נד תקנות –
:'חלק שמיני א
:השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע חלק זה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה
- 7 -
(
1
)
סדרי דין ואופן ניהולם של הליכים לפי חלק זה, ובכלל זה הוראות בעניין הגשת בקשות, מסמכים שיש לצרף
אליהן, מועדי הגשתן, המצאתן, הגשת התנגדויות להן, חובת פרסום ואופן הפרסום
וכן הוראות בעניין אופן הגשת
תביעת חוב, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיש לצרף אליה ;
(
2
)
חובות דיווח שיחולו על החברה, הנאמן וכל בעל עניין אחר בהליכי הפירוק, אופן עריכת הדוחות והפרטים
;שייכללו בהם
(
3
)
.אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חלק זה
הסבר:
התיקון בסעיפים3-5
להצעת החוק:כולל שני עניינים שונים
1.
תיקון שנועד להבהיר
את היחס המשפטי
בין
שני סוגי תקנות בנושא תביעות חוב .חוק החברות קובע כי
הוראות מסוימות
בחוק חדל"פ ובתקנות שהותקנו לפיו ,
חלות גם על פירוק לפי חוק החברות של
חברה
שאינה חדלת פירעון –
על פירוק בידי בית משפט (סעיף342
טו) ועל פירוק מרצון (סעיף342
)לג,. כמו כן
חוק החברות מסמיך את שר המשפטים להתקין
תקנות
בנושא פירוק חברות (סעיף342
)נד לחוק החברות,
כך ש
לכאורה יכולה
להתעורר שאלה לגבי היחס בין הוראות אלו . לפי דברי ההסבר, מטרת התיקון
להבהיר
כי
,אם שר המשפטים יתקין תקנות מכוח חוק החברות בעניין תביעות חוב ואישורן
תקנות אלה
יגברו על התקנות
שלפי
חוק חדל"פ ,ככל שיש הבדל בין ההסדרים .
2.
תיקון שמוצע בו לקצר את הזמן שניתן היום לנושים כדי להגיש תביעת חוב בפירוק מרצון. לפי הסעיף
הקיים, לפני חיסול חברה, יש
לפרסם הודעה לציבור על הפירוק ולתת לנושים6 חודשים להגיש תביעות
חוב.
בהצעת החוק הממשלתית הוצע בתחילה לקצר את התקופה להגשת תביעות חוב ל-
60
ימים, ולאפשר
לשר המשפטי ם להאריך אותה בצו, עד התקופה הקבועה היום בדין– 6
.חודשים
שאלות לדיון
1.
לתיקון בעניין היחס בין הדינים –
-
מוצע לשמוע
מ ה
הן ההוראות לפי חוק חדל"פ שיש כוונה לשנות מהקבוע בהן בהמשך לתיקון
?החקיקה המוצע האם אין חשש שהתיקון יוביל לחוסר בהירות באשר לדין החל, שכן נדרש יהיה
לבדוק לגבי כל הוראה בתקנות חדל"פ אם אי ן הוראה שגוברת עליה בתקנות החברות?
-
מוצע להבהיר כי התקנות שיתקין השר מכוח חוק החברות יגברו רק על הוראות הקבועות ב תקנות
חדל"פ, ולא על הוראות הקבועות ב
חוק
.חדל"פ גופו
-
מוצע תיקון בסעיף342
נד שיסמיך את
שר המשפטים להתקין תקנות מכוח חוק החברות בעניין אופן
,הגשת תביעת חוב
המקבילות
לסמכותו להתקין תקנות כאלו מכוח סעיף210
.(ו) לחוק חדל"פ
2.
לתיקון בעניין קיצור הזמן להגשת תביעות חוב – התיקון נועד להפחית רגולציה ולקצר את פרק הזמן
הדרוש לפירוק מרצון, אך יש לשים לב כי הוא מקצר את פרק הזמן הנתון היום
לנושים
,לתבוע את חובם
.ועל כן מוצע לוודא כי התיקון אינו מרע את מצבם יתר על המידה
-
מוצע לשמוע
התייחסות לנתונים התומכים בהצעה
. לפי דברי ההסבר, ה
ניסיון מ
צביע על כך ש
בהליכי
פירוק מרצון לרוב כלל לא מוגשות תביעות חוב של נושים לא ידועים בעקבות פרסום לציבור .
-
מוצע לבחון אם אין מקום להאריך את ה
תקופה המוצעת של
60
ימים
, וזאת בשים לב לנתונים שהוצגו
ב
דוח ה-
RIA
,שפורסם עם תזכיר החוק שלפיהם רק1%
מהחברות השלימו את הליכי
הפירוק תוך
פחות מ -
60
;יום13%
השלימו את הליכי ;הפירוק תוך שלושה חודשים39%
;תוך ארבעה חודשים
26%
תוך חמישה חודשים; ו-
21%
תוך ששה חודשים .
יתרה מכך, חוק החברות מסדיר היום שתי דרכים לפירוק מרצון– פירוק מרצון בהליך רגיל, שבו
תקופת ההמתנה להגשת תביעות חוב תקוצר לפי המוצע ל-
60
ימים
, ופירוק מרצון בהליך מזורז, בו
- 8 -
ניתנת "תקופת המתנה" של90
ימים להגשת התנגדויות לפי 'רוק של חברה לא פעילה (ס342
)מד .
-
מוצע
לשמוע
כיצד מפורסם
המידע על אפשרות הגשת תביעות חוב
לציבור הכללי ,שעשוי לכלול
נושים שהנאמן
?אינו יודע על קיומם בדברי ההסבר צוין כי הרשם בוחן את האפשרות לפתח שירות
של הודעות "פוש" שינגיש את המידע לנושים. מוצע לבחון האם אופן הפרסום הנוכחי, ביחד עם קיצור
התקופה להגשת תביעות חוב שתקוצר ?מספק מבחינת יכולתם הסבירה של הנושים לתבוע את חובם
-
מוצע להשמיט את ההצעה להסמיך את השר לשנות את ההכרעה שיקבל כעת המחוקק.
תיקון סעיף346
6
5.
בסעיף346
()(ב1) לחוק העיקרי, במקום "עברי
, מאושרים
בדרך שקבע השר" " יבוא
כפי שקבע השר
לעברית או
לאנגלית."
הוספת פרק שלישי א' לחלק
התשיעי
7
6.
אחרי סעיף351
:א לחוק העיקרי יבוא
"פרק שלישי א': מחיקת חברה
הערת נוסח: סעיף ה
ה גדרות
הועבר מהמשך.הפרק
הגדרות פרק
'שלישי א
351
.ב בפרק זה–
""התנגדות–
התנגדות למחיקה, כמשמעותה
בסעיף קטן351ה ;)(ב
""חברה–
חברה פרטית שאינה חברת אגרות
;חוב
""חוב "ו"נכס–
למעט חובות בשל אגרות או
חייבת
שחברה
אחרים
תשלומים
בתשלומם לפי סעיף44
(6
), או
נכסים
ו
חובות שהרשם מצא כי ערכם נמוך באופן
שאין בהם כדי למנוע את מחיקת החברה
בהתאם לאמות מידה/ כללים שיפרסם
הרשם;
""נכס–
למעט נכסים שהרשם מצא כי ערכם
נמוך באופן שאין בהם כדי למנוע את
מחיקת החברה
/בהתאם לאמות מידה
.כללים שיפרסם הרשם
""מען דיגיטלי –
לרבות אמצעי דיגיטלי אחר
שפרסם הרשם באתר האינטרנט של
.משרד המשפטים
- 9 -
הסבר:
.בסעיף זה מוצעות הגדרות הנוגעות לפרק המחיקה המינהלית
שאלות לדיון
1.
הגדרת"חברה"
:
מוצע תיקון נוסח
שיבהיר כי סמכות המחיקה המינהלית תתאפשר רק ביחס לחברות
)"פרטיות שאינן חברות אג"ח (כלומר, שלא תהיה מחיקה מינהלית של "תאגיד מדווח
, בשל חוסר התאמת
המודל למבנה של חברה הנסחרת בבורסה .
2.
"הגדרת "חוב" ו"נכס:
-
לפי
ה
הצעה הממשלתית
, כדי למחוק חברה נדרש כי לרשם יהיה יסוד סביר להניח כי לחברה אין
" פעילות
ואין לה נכסים וחובות ". ההגדרה המוצעת של "חוב" ו"נכס" מבהירה כי
כן יכול שיהיו
לחברה הנמחקת חובות ונכסים , אם מדובר בחובות אגרה או תשלומים אחרים לרשם
(בכל סכום
שהוא), או אם מדובר בחובות ונכסים שהרשם מצא כי"ערכם נמוך באופן שאינו מונע את מחיקת
"החברה . מוצע לשמוע מה ?יהיו אמות המידה שבכוונת הרשם להפעיל כדי לקבוע זאת
בשים לב
,לתשובות שיתקבלו
מוצע
לשקול
האם די בה
סמכת הרשם להכריע בכל מקרה לגופו באופן ה כללי
המוצע , או שיש
מקום לקבוע
כלל
ברור יותר או להסמיך גורם מינהלי לקבוע לשם כך תקנות או
.)?כללים (תקנות של השר, או כללים שיפרסם הרשם באישור השר
-
מוצע לשמוע מה דינו של נכס שערכו נמוך כאמור, לאחר מחיקת החברה. האם הנכס ייחשב כ
נכס
עזוב "ויועבר לאפוטרופוס הכללי
מכוח החלטת הרשם?
האם
עשויות להיות למחיקה במקרים כאלה
השלכות על מרשמים אחרים או על חשבונות בנק שיש בהם נכסים או סכומים עם ערך נמוך
, ואם כך
–
האם
יש דרך למנוע פגיעה ב?מהימנות מרשמים אחרים
3.
"הגדרת "מען דיגיטלי:
מען דיגיטלי לפי סעיף1 ל חוק כולל: כתובת
דוא"ל, או טלפון נייד
או
כתובת
.דוא"ל נוספת מכיוון
שבכוונת רשות
התאגידים לדרוש בעת הגשת התנגדות (ר' בסעיף351
)ה להלן
רק
דוא"ל או טלפון נייד
)(בהתאם להגדרה הקיימת של המונח ,
דומה כי
אין
.צורך בהגדרה הייחודית כאן
הערת :נוסח
מוצע להעביר חלק
מנוסחו של ס"ק
(א) לסעיף
351ה להלן, ולקבוע בסעיף זה
את המבחן המהותי למחיקת
.חברה
מחיקת
חברה
351ב351ג. (א) היה לרשם יסוד סביר להניח כי חברה
הרשומה כחברה מפרה לפי הוראות סעיף
362א(ב) אינה מנהלת עסקים או פעילות ואין לה
נכסים וחובות, רשאי הוא, בכפוף להוראות סעיף
351ג, לפרסם באתר האינטרנט של משרד
המשפטים הודעה על כוונתו למחוק את החברה
ממרשמי הרשם (בפרק זה–
מחיקה); בהודעה
כאמור יצוין כי אם לא תוגש התנגדות לפי
סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), או אם תידחה התנגדות
שהוגשה לפי סעיף קטן (ד), ימחק הרשם את
החברה; פרסם הרשם הודעה לפ,י סעיף קטן זה
.ישלח הודעה על כך לחברה
הרשם רשאי למחוק חברה ממרשמי הרשם
:בכפוף להוראות פרק זה אם מצא כי
(1)
היא
אינה מנהלת עסקים או
-
10
-
פעילות;
(2)
אין
לה נכסים וחובות ;
(3)
היא
חברה ה
רשומה כחברה מפרה
לפי הוראות סעיף362
)א(ב במשך שלוש
;שנים
[חלופה ל בקשת :הממשלה
במשך שלוש
שנים היא
לא שילמה אגרה שנתית לפי
סעי פים9(ב) ו-
44
(6) והפרה את חובתה
להגיש דין וחשבון שנתי לפי סעיף141
];
(4)
נתוני ה חברה אינם כלולים במאגר
הנתונים של רשות המסים בישראל
או
ש
תיק החברה ברשות המסים בישראל
סגור.
הסבר:
בסעיף זה
מוצע לקבוע את המבחן המהותי ל .מחיקה המינהלית
שאלות לדיון
1.
מידת
השכנוע שנדרשת מהרשם
למחיקה:
לפי
ההצעה הממשלתית ,ניתן להתחיל בהליך לבחינת מחיקת
,חברה אם "היה לרשם יסוד סביר להניח" שהתקיים המבחן המהותי למחיקתה, ובסוף ההליך– אם לא
הוגשה התנגדות או שהיא נדחתה–
על הרשם
למחוק את החברה, ללא שיקול דעת .
מוצע לשקול .להותיר לרשם שיקול דעת בכל שלבי ההליך,בתחילת התהליך ולפני פרסום הודעה לציבור
להותיר את הסטנדרט של "יסוד סביר להניח" כפי שהוצע בהצעה הממשלתית, משום שזו מידת שכנוע
ה מצויה גם בסעיפים אחרים בחוק החברות (למשל בסעיף354
העוסק בהטלת עיצום כספי בידי הרשם
או בסעיף362
.)א העוסק ברישום החברה כחברה מפרה
לעומת זאת, נציע כי בסופו של תהליך הרשם
יצטרך "למצוא כי" התקיימו התנאים המהותיים כתנאי למחיקת חברה, בדומה למידת השכנוע הנדרשת
'לצורך רישום חברה או לחיסולה אחרי פירוק (ס10
,
342לט ו-
342
.)מד לחוק החברות
2.
ה
מבחן המהותי המוצע למחיקת חבר
ה:
:בהצעת החוק הממשלתית המבחן כלל שני רכיבים
הרכיב
האחד .", הוא כי החברה רשומה כ"חברה מפרה הרשם רשאי לרשום חברה כמפרה
אם לא שילמה אגרה
או תשלום אחר, או שלא הגישה דו"ח שנתי , ו
הסמכות נתונה לו גם אחרי הפרה אחת בלבד ומבלי שנקט
( אמצעי אכיפה בעניין דוגמת הטלת עיצום כספי סעיף362א(א) לחוק) .הרכיב השני" , הוא כי החברה
אינה
מנהלת עסקים או פעילות ואין לה נכסים וחובות ."
-
התאמת המבחן המהותי לתכלית ההסדר: המבחן
,המהותי אמור להיות תואם לתכלית ההסדר
ומוצע לבחון האם הוא נבנה באופן שמכוון לכך
שמסלול ה
מחיקה
יוכל לשמש כמסלול מקביל
וחלופי
לאכיפה
מינהלית
""רגילה
באמצעות
עיצומים כספיים? או שהוא נועד לשמש
כמסלול שיורי
, רק
למקרים בהם
מאמצי האכיפה לא צלחו, וזאת מאחר שמדובר בהסדר שיכול לפגוע גם בצדדים
שלישיים, ולהביא לת ?מריץ שלילי של חברות שלא לפעול בדרך המלך של פירוק
-
חברה מפרה כתנאי מהותי: בשונה מנוסח ההצעה
,הממשלתית שלפיה תנאי לפתיחה בהליך למחיקת
-
11
-
3
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש6
', עמ120
.
,"חברה היה שהחברה רשומה כ"מפרה כעת מבקשת
הממשלה לשנות את המבחן ולאפשר מחיקה
בהתקיים שני
התנאים המהותיים להכרזה על חברה כמפרה כתנאים מצטברים
(אם
לא הגישה דין
וחשבון שנתי
ו.לא שילמה אגרה שנתית) אך בלי הכרח להכריז עליה כמפרה בפועל מוצע לדון בכ.ך
,ככל שיוחלט לדרוש שהחברה תהיה רשומה כמפרה כתנאי לפתיחה בהליך
מוצע לבחון האם הליך
זה מתאים גם לחברות לתועלת הציבור
)(חל"צ אשר פועלות גם מול רשם ההקדשות, אף ש
רשם
החברות מוסמך להכריז גם על חל"צ כעל "חברה מפרה" בשל הפרה של חובתה לשלם אגרה ולהגיש
לו
דיווחים (סעיפים 9,
345כד(א) ו-
362א לחוק .)
-
חלוף הזמן:
כאמור, לפי הצעת החוק הממשלתית הסמכות
לבחון את אפשרות המחיקה של חברה
נתונה לרשם גם אחרי הפרה אחת בלבד (אי תשלום אגרה או דיווח שנתי) ובלי צורך לנסות קודם
לפעול בדרכים אחרות, כמו למשל הטלת עיצום כספי.
מוצע
לבחון האם אין מקום להוסיף ל
כך רכיב
נוסף שייתן ביטוי לחלוף הזמן, ושישמש לכל הפחות כאינדיקציה הכרחית להיעדר פעילות?
האם פרק זמן של שלוש שנים שבהן החברה לא דיווחה או לא שילמה אגרה הוא מספק לצורך מחיקה
של החברה, שהיא פעולה שעלולה להיות לה השפעה שלילית על גורמים מעורבים שונים? האם אין
צורך לקבוע פרק זמן משמעותי יותר שמצביע על כך שהחברה "נזנחה", או לחלופין
לקבוע את
?המחיקה כפעולה שיורית, רק לאחר שהרשם מיצה כלפי החברה אפשרויות אכיפה אחרות
-
נתוני רשות המיסים:
לפי סעיף351ג(א) להצעת החוק הממשלתית, הרשם נדרש לבדוק האם נפתח
לחברה תיק ברשות המיסים, ואם כן– האם הוא כבר נסגר, לפני פרסום הודעה על אפשרות מחיקת
החברה. עם זאת, בנוסח הממשלתי הוצע כי מידע זה ישמש כנתון אחד מיני רבים לצורך בחינה האם
החברה מנהלת עסקים או פעילות, לפני קבלת ההחלטה על מחיקת חברה. כעת מוצע ע"י יו"ר הוועדה
,לקבוע כתנאי סף
שלא ניתן יהיה למחוק חברה אם יש לה תיק פתוח ברשות המסים .
הערת
:נוסח
מוצע
להעביר
הסעיף
את
בבדיקות
שעניינו
הליך
מסוף
מקדימות
.המחיקה לתחילתו
בדיקות
מקדימות
ערב
פרסום הודעה
על כוונה
למחוק חברה
351ד.
)(א
הודעה כאמור בסעיף351ב(א), לגבי חברה
שנתוניה כלולים
במאגר הנתונים של רשות
המסים בישראל, תפורסם ותישלח לחברה אם
מצא הרשם כי לפי נתונים שהיו בידי המנהל
כהגדרתו בפקודת מס הכנסה3, יש יסוד סביר
להניח כי הופסקו עסקיה של החברה או
פעילותה, ובכלל זה תיק החברה ברשות המסים
.בישראל סגור
)(ב)(א
לשם הפעלת סמכותו לפי סעיף351
,ב
רשאי הרשם לדרוש מידע על חברה מש
תקיים
לגביה האמור בסעיף351
(ב3) ,שיש בו כדי להעיד
אם מתקיימים לגביה יתר התנאים המנויים
בסעיף351ג ובכלל זה מידע לגבי
חובות ונכסים
של חברה,
מתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק
-
12
-
4
'ס"ח התשמ"א, עמ232
.
5
'ס"ח התשמ"א, עמ128
.
הבנקאות (רישוי), התשמ"א–
1981
4, ומגוף
ציבורי כהגדרתו בסעיף23
,לחוק הגנת הפרטיות
התשמ"א–
1981
5, ובכלל זה רשות המסים
בישראל, רשם המקרקעין, רשות מקרקעי
ישראל, רשות האכיפה והגבייה והמוסד לביטוח
.לאומי
(בג)
השר רשאי
לקבוע בדיקות מקדימות
נוספות שיבצע הרשם טרם פרסום הודעה
ושליחתה כאמור ב סעיף351ב351ה
(א), ו
כן רשאי
השר לקבוע הוראות בדבר מסירת מידע בידי
תאגיד בנקאי או גוף ציבורי כאמור בסעיף קטן
(בא .) לרשם לצורך ביצוע הבדיקות האמורות
הסבר: בסעיף זה מוצע לקבוע את הבדיקות המקדימות שהרשם נדרש ורשאי לבצע לפני פרסום הודעה על
.כוונתו למחוק חברה
שאלות לדיון
1.
היקף ההסמכה למסירת המידע: מוצע
לשמוע מה המידע שנדרש לצורך קבלת ההחלטה על המחיקה
.ואילו גופים מחזיקים במידע זה
לאור זאת מוצע לבחון האם ההסמכה המוצעת
לדרישת
המידע מתאימה
לתכליתה ואינה רחבה
יתר על המידה?
זאת, בפרט
בכל הנוגע לדרישת המידע מהבנקים שמחזיקים במידע
רב על לקוחותיהם וחבים כלפיהם
בחובת סודיות .
2.
סמכות רשות או חובה:
לפי ההצעה הממשלתית, הרשם "רשאי" לדרוש מידע ממגוון גופים ציבוריים
, אך
נדרש לבחון מידע רק מגוף אחד– רשות המיסים . מוצע לבחון האם אין בדיקות נוספות
שיש ל
חייב את
ביצוען לפני מחיקת חברה, דוגמת בדיקה שאין לחברה ?נכסים בבנקים או בטאבו
הודעה
והתנגדות
לפני
מחיקה
351ה.
)(א
חברה שהתקיימו לגביה התנאים
המנויים
בסעיף351ג(3) ו-(4), ו
היה לרשם יסוד סביר
להניח כי
מתקיימים לגביה התנאים המנויים
בסעיף351ג(1) ו-(2
,)חברה הרשומה כחברה
מפרה לפי הוראות סעיף362א(ב) אינה מנהלת
עסקים או פעילות ואין לה נכסים וחובות
, רשאי
הוא
הרשם ,
בכפוף להוראות סעיף351
,ג
לפרסם
באתר האינטרנט של משרד המשפטים הודעה על
כוונתו למחוק את החברה ממרשמי הרשם (בפרק
זה–
)מחיקה
; בהודעה כאמור יצוין כי אם לא
תוגש התנגדות לפי סעיפים
קטנים (ב) ו-(ג), או
-
13
-
,)אם תידחה התנגדות שהוגשה לפי סעיף קטן (ד
ימחק הרשם את החברה; פרסם הרשם הודעה
.לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך לחברה
)(ב
,)פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א
רשאי כל מי שעלול להיפגע ממחיקת החברה
להגיש לרשם התנגדות למחיקה בתוך90
ימים
.ממועד פרסומה
)(ג(1)
התנגדות תוגש לרשם בדרך של
תקשורת
אלקטרונית בהתאם לתקנות לפי
סעיף44
(1
;) לעניין הגשה בדרך האמורה
ואולם רשאי הרשם ,, מטעמים מיוחדים
לאפשר הגשת התנגדות
שלא בדרך של
תקשורת אלקטרונית .
(2)
התנגדות תכלול, בין השאר, את
:אלה
)(א פרטי החברה שבעניינה מוגשת
;ההתנגדות
)(ב פרטי מגיש ההתנגדות, ובכלל זה
שמו, מספר הזהות שלו, מענו ומענו
הדיגיטלי, וכן ציון זיקתו לחברה, אם
;ישנה
)(ג
.פירוט נימוקי ההתנגדות
)(ד
הרשם רשאי
לקבל התנגדות, וכן רשאי
הוא לדחות התנגדות אם מצא
שאין בה ממש; כי
על פניה היא אינה מגלה עילה שיש
בה כדי לשלול
את התקיימות התנאים שבסעיף351ג , או
שהיא
בלתי מנומקת או נראית על פניה טורדנית או
קנטרנית;
דחה הרשם ,התנגדות ימסור
על כך
הודעה למגיש ההתנגדות הודעה על החלטתו
בהתנגדות.
)(ה
)פרסם הרשם הודעה לפי סעיף קטן (א
-
14
-
וחלפו90
ימים ממועד פרסומה בלי שהוגשה
התנגדות, או שהוגשה התנגדות שנדחתה על ידי
,הרשם וחלפה התקופה האמורה
רשאי הרשם
למחוק ימחק הרשם
את החברה ממרשמי הרשם,
וממועד המחיקה כאמור תהיה
החברה מחוסלת
(בפרק זה–
)מועד המחיקה.
מוצע
נוסח:
הערת
להעביר לסעיף נפרד של
.""נפקות המחיקה
)(ו אין בחיסול החברה לפי סעיף קטן (ה) כדי
לגרוע מאפשרות פירוקה מרצון לפי הוראות חלק
שמיני א' או מסמכות בית המשפט לפרק אותה
.לפי כל דין
הסבר:
בסעיף זה מוצע לקבוע את חובת הרשם לפרסם הודעה
לציבור על כוונתו למחוק חברה
, וכן להסדיר
את האפשרות להגיש התנגדות למחיקה–
.אופן וזמני ההגשה, ושיקול דעת הרשם בהחלטה בהתנגדות
שאלות לדיון
1.
הנגשת המידע על אפשרות המחיקה: לפי התיקון, כדי ליידע את החברה על כוונת המחיקה, תפורסם
הודעה באתר משרד המשפטים, והרשם ישלח גם הודעה לחברה על כך. מוצע לשמוע כיצד נשלחות
ההודעות מהרשם ומה נעשה כדי להנגיש ככל הניתן את המידע לציבור ?, ובכלל זה לנושים הפוטנציאלים
2.
הגשת התנגדות שלא בדרך
אלקטרונית:
לפי
ההצעה , נדרשים
"טעמים מיוחדים" כדי שהרשם יאפשר
הגשת התנגדות שלא בדרך אלקטרונית., ומוצע לבחון את ההצדקה לדרישה זו
3.
החלטת הרשם בהתנגדות :
ההצעה
מתייחס
ת רק למקרה ש הרשם דוחה ה
תנגדות, ומוצע לשקול
להתייחס גם
לאפשרות ש
התנגדות מתקבלת . כן מוצע לקבוע כי הרשם יודיע
למגיש ההתנגדות על
.החלטתו
4.
שיקול הדעת ב
דחיית התנגדות:
לפי
הנוסח הממשלתי
, הרשם יהיה רשאי לדחות התנגדות "אם מצא
."שאין בה ממש מוצע לבחון מ ה
הן העילות שבשלהן יוכל הרשם לדחות התנגדות? האם מדובר בדחייה
של התנגדות לגופה, או רק
דחייה "על הסף" כשברור שההתנגדות על פניה (גם אם תוכח כנכונה) אינה
?סותרת את התנאים למחיקה? במקרה כזה, מה קורה אם מוגשת התנגדות מהותית
מוצע
נוסח:
הערת
להעביר לסעיף הגדרות
.בראשית הפרק
)(ז
בפרק זה–
""התנגדות–
,למחיקה
התנגדות
כמשמעותה;)בסעיף קטן (ב
""חוב "ו"נכס– למעט חובות בשל אגרות
או תשלומים אחרים שחברה חייבת
בתשלומם לפי סעיף44
(6
), או
נכסים
ו
חובות שהרשם מצא כי ערכם נמוך באופן
-
15
-
6
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש6
', עמ120
.
7
'ס"ח התשמ"א, עמ232
.
8
'ס"ח התשמ"א, עמ128
.
;שאין בהם כדי למנוע את מחיקת החברה
""מען דיגיטלי –
לרבות אמצעי דיגיטלי
הרשם
שפרסם
אחר
באתר
.האינטרנט של משרד המשפטים
מוצע
נוסח:
הערת
להעביר לתחילת תהליך
.המחיקה
בדיקות
מקדימות ערב
פרסום הודעה
על כוונה
למחוק חברה
351
.ג
)(א
הודעה כאמור בסעיף351ב(א), לגבי חברה
שנתוניה כלולים במאגר הנתונים של רשות
המסים בישראל, תפורסם ותישלח לחברה אם
מצא
הרשם כי לפי נתונים שהיו בידי המנהל
כהגדרתו בפקודת מס הכנסה6, יש יסוד סביר
להניח כי הופסקו עסקיה של החברה או
פעילותה, ובכלל זה תיק החברה ברשות המסים
.בישראל סגור
)(ב
לשם הפעלת סמכותו לפי סעיף351
,ב
,רשאי הרשם לדרוש מידע על חברה
ובכלל זה
מידע לגבי
חובות ונכסים של חברה
, מתאגיד
,)בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי
התשמ"א–
1981
7, ומגוף ציבורי כהגדרתו בסעיף
23
לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–
1981
8,
ובכלל זה רשות המסים בישראל, רשם
המקרקעין, רשות מקרקעי ישראל, רשות
.האכיפה והגבייה והמוסד לביטוח לאומי
)(ג השר רשאי לקבוע בדיקות מקדימות
נוספות שיבצע הרשם טרם פרסום הודעה
ושליחתה כאמור בסעיף351
(ב א
), וכן רשאי השר
לקבוע הוראות בדבר מסירת מידע בידי תאגיד
בנקאי או גוף ציבורי)כאמור בסעיף קטן (ב
.לרשם לצורך ביצוע הבדיקות האמורות
:הערת נוסח
ס
עיף קטן
(א) הועבר מסעיף351
)ה(ו .
נפקות
המחיקה
כלפי
נושא משרה
351וד.
)(א
ממועד שנמחקה חברה כאמור
בסעיף
351ה)(ה יראו את
החברה
כ מחוסלת (בפרק זה –
)מועד המחיקה , אך אין בכך בחיסול החברה
לפי
-
16
-
ובעל מניות
)סעיף קטן (ה
כדי לגרוע מאפשרות פירוקה מרצון
לפי הוראות חלק שמיני א' או מסמכות בית
המשפט לפרק אותה לפי כל דין [אף אם המחיקה
]לא בוטלה.
)(ב
חוסלה חברה לפי סעיף351
,ב
אין בחיסול
ה
חברה
כאמור בפרק זה
כדי לגרוע מחבות נושא
משרה או בעל
מניות בה [לפי
_סעיפיםx_לחוק
,החברות
/ שהתגבשה לפני המחיקה
שנוצרה בשל
כך
שהחברה]המשיכה בפעילות, עד לחיסולה
.לאחר פירוק לפי כל דין
(בג)
חוסלה חברה לפי סעיף351ב כאמור בפרק
זה , תמשיך לחול הוראת סעיף362
()א(ג1
())(ג2)
לגבי מי שהיה בעל שליטה בה, כהגדרתו באותו
.סעיף, עד לחיסולה לאחר פירוק לפי כל דין
הסבר: סעי ף זה נועד לקבוע את המשמעויות המשפטיות של
המחיקה המינהלית :ראשית
, ממועד המחיקה
יראו חברה כמחוסלת (כלומר, שהיא אינה נחשבת כבר כאישיות משפטית ולא ניתן לבצע פעולות בשמה או
לפעול כנגדה ;)שנית , חיסול החברה אינו מונע את האפשרות שהחברה תפורק בהליך סדור–
בבימ"ש או
;מרצון
שלישית , חיסול החברה,לא מבטל את חבותם של נושאי המשרה ובעלי המניות של החברה ככאלה
;עד שהחברה תתפרק
ורביעית , מוצע כי גם לאחר,חיסול החברה בעקבות מחיקתה
,ועד שתתפרק בעלי
השליטה שלה עדיין יהיו כפופים ל"סנקציה" המאפשרת לרשם
החברות לסרב לרשום חברה חדשה שאותו
.בעל שליטה רוצה לייסד
שאלות לדיון
1.
מוצע לקבל התייחסות למשמעותו של סעיף )קטן (א שקובע כי חיסול החברה בעקבות מחיקה לא מונע
פירוק שלה בעתיד. ככל שהכוונה היא כי לאחר חיסול החברה ניתן יהיה לפתוח בהליך לפירוקה גם אם
המחיקה שלה לא בוטלה (כלומר לדלג על "החייאה" של החברה ולפנות ישר לפ ירוק
ה), מוצע לשקול אם
יש להבהיר זאת, או להשתמש במונח שונה מ"חיסול" כדי לא ליצור בלבול מול "חיסול" אחרי פירוק שיש
.לו משמעויות שונות
2.
מוצע כי הוועדה תשמע מנציגי הממשלה מ ה ןה
החבויות שיש כוונה שימשיכו לחול על
נושאי
ה משרה
ועל
בעלי ?המניות לאחר שהחברה נמחקה האם לדעת הממשלה לא צריך להיות הבדל בין חבו
ת כאמור
כשהחברה "מחוקה
" לעומת החבות
?כשהחברה פעילה? האם מדובר גם בחבות פלילית
האם מדובר
?בחבות שהתגבשה לפני המחיקה או אחריה
,לאחר קבלת הבהרות אלו מוצע לשקול
אם הדברים ברורים
.דיים בנוסח המוצע
3.
מוצע לשמוע מה דינו של נכס של החברה שהתגלה לאחר המחיקה והחיסול שלה? מאחר שחיסול החברה
,משמעו ביטול האישיות המשפטית שלה
ניתן לראות בנכס
,""נכס עזוב
כך שהוא אמור לעבור
לרשות
האפוטרופוס הכללי
. מוצע לשמוע מה המבנה המשפטי שיאפשר את החזר
ת הנכס מהאפ"כ לחברה
-
17
-
?במקרה כזה
האם הדבר נכון גם לגבי
נכסים המוחזקים בבנקים ?
4.
מוצע לשמוע כיצד
הציבור יוכל לראות כי החברה מחוסלת? האם יש מרשמים או מצגים רשמיים אחרים
?של נכסים שנדרש יהיה לוודא כי עודכנו בהמשך לחיסול החברה
ביטול מחיקה
בידי הרשם
351זה.
)(א הרשם רשאי לבטל מחיקה של חברה, אם
טרם חוסלה לאחר פירוק
כאמור בסעיף351
)ב(ו,
בתוך
חמש שנים
שנה ממועד המחיקה, מיוזמתו
או לבקשת,החברה שנמחקה או מי שהיה בעל
מניה בה או נושה שלה
כל אדם המעוניין בדבר
שנפגע מחיסולה בעקבות מחיקתה
(בסעיף זה–
)המבקש,
אם שוכנע
מצא
כי
במועד המחיקה
החברה שנמחקה מנהלת
עסקים או פעילות, או
שבמועד המחיקה היו לה חובות או
נכסים
לא
התקיימו לגבי החברה התנאים המנויים בסעיף
351ג ;
]
תוספת מוצעת מהממשלה
להתייחסות
לחובות אגרה :הוגשה הבקשה בידי מי שהיה
נושא משרה
,בחברה
או בידי מי שהיה
בעל מניה
בחברה או יורשו, רשאי הרשם
לדרוש כתנאי
לביטול המחיקה ת
שלום אגרה שנתית לפי סעיף
9
(ב) בעד
השנה שבה הי
י תה החברה ,מחוקה
בהתחשב במטרה שלשמה מתבקש ביטול
המחיקה].
)(ב במועד ביטול מחיקת החברה במרשם
כאמור בסעיף קטן (א), תוחזר החברה למרשמי
הרשם, ויראו אותה כאילו המשיכה בעסקיה
.ובפעילותה וכאילו לא נמחקה ממרשמי הרשם
)(ג
ראה הרשם
כי ל
שם
הכרעה בבקשה
יש
צורך בב ירור עובדתי או מתן הוראה
כאמור
בסעיף351
)ח(א רישה , לא יידרש ל
בקשה ,ו
יעביר
את הבקשה לביטול מחיקה לדיון בבית המשפט /
יודיע ל מבקש על כך בתוךx
ימים
ויציין בהודעה
כי לשם ביטול המחיקה
רשאי המבקש להגיש
בקשה
לביטול מחיקה בידי בית משפט לפי
הסעיף האמור/
ואם לא
הודיע
למבקש
כאמור
-
18
-
בתוך x ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה רשאי
המבקש לפנות לבית המשפט לפי הוראות סעיף
351ח אף אם לא חלפה שנה ממועד המחיקה.
הסבר :
ביטול מחיקה של חברה בידי הרשם היא סמכות מינהלית חדשה
שמוצע להקנות
לו
. אמנם, לפי פקודת
החברות היתה לרשם סמכות מינהלית
למחוק
חברה, אך הסמכות
לבטל את המחיקה תמיד הי
י
תה מסורה
רק לבית המשפט
(בדומה לכך, גם הסמכות לבטל חיסול לאחר פירוק נתו
נה
)לביהמ"ש בלבד
. מאחר שמטבע
,הדברים הליך "החייאה" כזה יכול לערב גורמים שונים ולפגוע בזכויות של מעורבים רבים, והוא תלוי נסיבות
הפקודה העניקה לביהמ"ש במפורש סמכות רחבה להידרש לכך, ולתת "כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי
להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב ש
היו בו אילולא נמחקה החברה" (סעיף
369
.)לפקודת החברות בנוסחה לפני שבוטלה
לדיון–
)ס"ק (א
1.
דיון בהסמכה החדשה שמוצע לתת לגורם מינהלי לבטל את מחיקת החברה:
מוצע לוועדה להידרש
ליתרונות ולחסרונות ההצעה
"להסמיך את הרשם "להחיות
חברה שנמחקה .
מצד אחד, מדובר
בשירות
נוח, יעיל וזול יותר לציבור מאשר פנייה לבימ"ש , והענקת סמכות זו לרשם נועדה גם כדי
לא ליצור עומס
רב מדי
על בתי המשפט
. מצד שני, יש קושי בכך ש הרשם שהוא
הגורם שקיבל את ההחלטה המקורית הוא
גם מ
עין "ערכאת ערעור" על החלטתו של,ו
שכן
ההצעה לא מאפשרת פנייה במקביל גם לבימ"ש,. כמו כן
לרשם אין כלים לאתר את כל הנוגעים בדבר או ל
ערוך
בירורים עובדתיים מורכבים, והוא עלול
שלא לדעת
אם יש גורמים שהסתמכו על המחיקה ולא נמצאים בפניו.
2.
?מה צריכה להיות התקופה שבמהלכה יתאפשר ביטול מחיקה מינהלי בנוסח הצעת החוק הממשלתית
הוצעה תקופה בת5
.שנים, ואילו יו"ר הוועדה מציע לקצר זאת לשנה
3.
האם
נכון להגביל?את הגורמים שרשאים לבקש ביטול מחיקה בהצעה הממשלתית הוצע כי יהיו רשאים
לבקש את ביטול המחיקה
רק .החברה שנמחקה או מי שהיה בעל מניה או נושה שלה
בהתחשב בשאלות
שעשויות להתעורר בנוגע לבקשה בשם חברה שחוסלה, ומכיוון ש
החברה והנושים אינם מעורבים ב
הליך
,המחיקה נציע לוועדה לשקול
להרחיב זאת, תוך הקבלה למקרה של ביטול חיסול לאחר פירוק לפי סעיף
342
נב לחוק, שם רשאי
כל אדם לבקש זאת, או לכל הפחות לאפ שר לכל מי שנפגע
להגיש .את הבקשה
4.
האם ניתן יהיה לדרוש
תשלום אגרה שנתית עבור התקופה שבה הי
י ?תה החברה מחוקה
מאחר שנושא
,זה העלה שאלות מורכבות בעבר, ומאחר שמוצע כעת לראשונה לאפשר ביטול מחיקה בידי גורם מינהלי
ולא ניתן יהיה להסתמך על שיקול הדעת הרחב של בית המשפט שייתן לכך מענה בנסיבות המקרה, מוצע
לוועדה לקבוע במפורש את הכלל הנוגע לסמכות לדרישת תשלום אגרה בעבור .תקופת המחיקה
בפסק דין של בית המשפט העליון מן העת האחרונה (רע"א7614/21
איתנים מיום4.5.2022) אושררה
פסיקה מנחה )קודמת (בש"א (מחוזי ת"א12334/01
ורשבסקי :) שלפיה
ככלל, אין לחייב חברה באגרה
בעבור שנים שבהן ה
י
יתה מחוקה, אך ניתן לחרוג מן הכלל בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ,שייקח
:בחשבון כמה מבחני עזר לשם כך מטרת ההחייאה – אם ההחייאה היא לצורך חזרת החברה לפעילות
או רק לצורך ביצוע פעולה מסוימת
שאחריה החברה תובא ל פירוק
סופי ;זהות מבקש ההחייאה – האם
מדובר בנושה שמבקש את ההחייאה כדי לעמוד על זכותו, בבעל מניות, או בנושא משרה שהייתה לו
;שליטה על אופן התנהלות החברה
מבחן ההכבדה
: שבוחן עד כמה עשויה הדרישה לאגרה בעבור תקופת
-
19
-
;המחיקה למנוע את החייאת החברה
ומבחן חלוף הזמן
: שלוק
ח בחשבון גם את משך המחיקה .
הממשלה מבקשת
כעת להוסיף לתיקון המוצע הסמכה לרשם לדרוש אגרה בשל
תקופת המחיקה.
הממשלה מבקשת לקבוע כי הרשם יהיה
רשאי לדרוש את האגרה כתנאי מקדים לביטול המחיקה, אם
הבקשה מוגשת
בידי מי שהיה
נושא משרה
בחברה, או בידי מי שהיה בעל מניה
בחברה או
יורשו
, וזאת
בהתחשב במטרה
.שלשמה הוגשה הבקשה
מוצע לדון בהצדקה לתשלום אגרה בעד תקופת המחיקה, זאת בשים לב ל
קושי שיש בגביית אגרה בלי
שיינתן שירות בעדה מחד , אל מול הרצון להימנע מתמריץ שלילי לחברות
שאינן מקיימות פעילות
.שוטפת להימנע מתשלום אגרה באמצעות שימוש במנגנון המחיקה מאידך
,בשים לב לאמור מוצע
לבחון האם יש מקום לאפשר לרשם החברות להטיל חיוב באגרה עבור השנה (או
השנים, לפי מה שיוחלט בוועדה) שבהן החברה היתה מחוקה
, האם נכון לאפשר לרשם להתנות את
?ההחייאה בתשלום אגרה זו
כיצד יש להתוות את שיקול דעתו בעת הפעלת הסמכות ?
לדיון–
( ס"ק )ב
מוצע לבחון מה תהיה
המשמעות של ביטול המחיקה בנוסח המוצע?
)סעיף קטן (ב מסדיר את
מ
שמעות ביטול
ה
מחיקה ביחס לחברה
" ומוצע בו כי
יראו אותה כאילו המשיכה בעסקיה ובפעילותה וכאילו לא נמחקה
ממרשמי הרשם". נוסח דומה היה קיים בפקודת החברות ,
וניתן
עדיין להחיות
.לפיו חברות שנמחקו בעבר
הפסיקה פירשה
נוסח זה ש
בפקודה כך ש כוונתו היא כי יראו את החברה מכאן ואילך כאילו לא נמחקה ולא
כסעיף המקים חובות רטרואקטיביים בעד תקופת המחיקה
. וראו למשל, את השיקולים שתמכו בקביעה זו
:באחת הפסיקות
"דומה , כי טענה כאילו סעיף זה "מוחק" את התקופה בה היתה החברה מחוקה כאילו לא
היתה מעולם הינה מלאכותית במידה רבה, ועשויה להביא לתוצאות אבסורדיות. אין מנוס
מלהכיר בעובדה כי החברה אכן היתה מחוקה במשך ,שנים רבות. למחיקה זו עשויות להיות
במקרים מתאימים, נפקויות משפטיות שונות, וזאת
על אף שנעשה שימוש בסעיף369
.
קבלת פרשנותו של רשם החברות היתה מחייבת את בעלי השליטה בחברה ,, לפי דין לא רק
בתשלום אגרות
למשך כל אותה תקופה בה היתה החברה מחוקה, אלא בכל חובות העשה
והאל-תעשה החלות על חברה ובעליה . טול למשל, מקרה בו במהלך תקופת עשרים השנים
,בהן היתה החברה מחוקה עשה אחד מבעלי השליטה מעשה/מחדל האסור על בעל שליטה
בחברה פעילה . משמעות עמדת הרשם הינה כי
אותו איסור יקום אף הוא לתחיה , עד כדי כך
כי ניתן יהיה להעמיד אותו אדם, במקרים מסוימים, למשפט פלילי, וזאת על אף כי לא היה
!כל פסול במעשה בעת שנעשה
כמו
,כן, אם תתקבל פרשנות הרשם
מה הה בדל בין חוב
האגרות לתשלומי מס חברות, ושאר חובות החלות על חברה פעילה על-פי דין?
" (בש"א
12334/01
ורשבסקי, בסעיף13
)להחלטה; ההדגשות אינן במקור
שינוי בגישה זו יכול לה שפיע על היכולת לדרוש מחברה עמידה בחובות ביחס לתקופה שבה היתה מחוקה
כמו
למשל :
חובת הגשת דיווחים
ו תשלום אגרה
לרשם החברות ,
או חובות
נוספות
שיש לחברה פעילה
כלפי רשויות
)אחרות (כמו רשויות המס.
הוא יכול לה
שפיע גם על היכולת של חברה "ליהנות" מזכויות, למשל: אם החברה
מתמודדת
במכרז שדורש ותק
.פעילות מסוים ועולה שאלה אם לספור לצורך כך את תקופה המחיקה
מוצע כי הוועדה תידרש
לנושא זה , ולכך
ש
לפי ההלכה שקבע ביהמ"ש העליון בעניין איתנים, סעיף זה אינו
מקים חובות ביחס לתקופה בה הייתה החברה מחוקה.
עד כה הפיתרון
לשאלות שהתעוררו
בעניין
היה
מבוסס במידה רבה על כך שהסמכות לבטל את המחיקה היתה מסורה רק לידי בית המשפט, שיכל
, לפי
,סעיף אחר בפקודה לתת כל הוראה בהתאם למקרה הקונקרטי שעמד בפניו
)(ובכלל זה דרישות אגרה .
-
20
-
יוער, כי אם אכן הסמכות לבטל מחיקה תינתן לרשם לתקופה של שנה בלבד, דומה כי הדבר מפחית ממורכבות
השאלות ומצמצם אות
ן
,ביחס לביטול המחיקה המינהלי. לצד זאת
מאחר שמוצע להחיל את הסעיף גם על
ביטול המחיקה שנעשה בידי בית המשפט (בסעיף הבא להצעת החוק), יהיו לו השלכות גם על ביטול
מחיקה
.שנעשה בחלוף עשרות שנים
לדיון–
)ס"ק (ג
בסעיף זה
מוצע לקבוע הוראה מפורשת שתסדיר העברה של
בקשה לביטול מחיקה מהרשם לבית המשפט, כפי
שמשתמע שניתן לעשות מהנוסח הממשלתי (ר' סעיף351
()ח(א1
)להלן .)
-
מוצע לקבוע מה יהיו התנאים
לכך שהרשם לא ידון בבקשה
בעצמו– כאשר הרשם סבור שהכרעה בבקשה
לביטול מחיקה שהוגשה לו מצריכה בירור עובדתי, או שנדרש לתת הוראה שמתאימה לשיקול דעת בית
.המשפט
-
מוצע לקבוע האם הרשם יעביר את הבקשה בעצמו לבית המשפט, או שיפנה את המבקש לפתוח עצמאית
.את ההליך
ביטול מחיקה
בידי בית
משפט
351חו.
)(א
בלי לגרוע מהוראות סעיף351
,ה
בית
ה משפט המוסמך כאמור
ב סעיף342
ה,רשאי
לבקשת
חברה שנמחקה, או מי שהיה בעל מניה
בה או נושה שלה כל אדם המעוניין בדבר
שנפגע ו
מחיסול
ה חברה
בעקבות
,מחיקתה להורות בצו
על ביטול המחיקה ועל החזרת החברה למרשמי
,הרשם
ולתת כל הוראה שימצא לנכון כדי
להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב
ככל האפשר למצב שהיו בו אלמלא נמחקה
החברה ובכלל זה,
,אם הנסיבות מצדיקות זאת
הוראה לעניין תשלום אגרה שנתית בעד השנים
בהן החברה היתה מחוקה,
,כולן או חלקן
שתינתן בין השאר
בהתחשב במטרה שלש
מה
התבקש ביטול המ
חיקה ,בזהות המבקש ובזמן
שחלף מאז המחיקה :, אם התקיימו כל אלה
(1)
הרשם
העביר/הפנה לבית המשפט
את הבקשה לפי סעיף351ז(ג) או ש
הבקשה
הוגשה לאחר
שחלפו חמש שנים
שחלפה
שנה
ממועד המחיקה עד תום20
שנים
ממועד המחיקה, למעט אם אישר בית
,המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו
;להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר
-
21
-
,ואולם בית המשפט רשאי, לבקשת הרשם
להורות בצו ולתת כל הוראה, כאמור
בסעיף קטן זה, אף אם הבקשה הוגשה
בתוך
חמש שנים
;ממועד המחיקה
(2)
החברה לא חוסלה לאחר פירוק
כאמור בסעיף351בו(וא ;)
(3)
בית המשפט מצא כי
במועד
המחיקה לא התקיימו לגבי החברה
התנאים המנויים בסעיף351ג
שהחברה
מנהלת עסקים או פעילות, או שבמועד
המחיקה היו לה חובות או נכסים, או
שמצא כי מטעמים אחרים צודק ונכון
.לקבל את הבקשה
)(ב על ביטול מחיקת חברה כאמור בסעיף
קטן (א) יחולו הוראות סעיף351הז
(ב), בשינויים
".המחויבים
הסבר: בסעיף זה מוצע להסדיר אפשרות של ביטול המחיקה בידי בית המשפט. סמכות דומה היתה מעוגנת
בסעיף369
:לפקודת החברות, שקבע כך
"חב רה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה, ובית
המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה
תוך עשרים שנים מיום פר
סו ם ההודעה על המחיקה
ברשומות, שוכנע שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה
מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס-
רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה
יוחזר לפנקס, ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה
וכאילו
לא
;נמחק שמה
ורשאי בית המשפט ליתן באותו צו כל הנחיה והוראה שיראה לצודק ,
כדי להעמיד א ת החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצ ב שהיו בו אילולא נמחקה
החברה ".
שאלות לדיון
1.
מי יהיה רשאי?לבקש את ביטול המחיקה בדומה ל
בקשה שהרשם יבטל את ה
מחיקה, מוצע לוועדה
לשקול
להרחיב מהנוסח הקיים שמאפשר רק לחברה המחוקה., לבעל מניה או לנושה שנפגעו להגיש בקשה
,כמפורט לעיל" ניתן לקבוע למשל כי יוכל להגיש את הבקשה כל אדם המעוניין בדבר
שנפגע מחיסול חברה
בעקבות מחיקתה
". נוסח כזה יאפשר גמישות רבה יותר למקרים לא צפויים.
2.
?מה תהיה התקופה לביטול מחיקה ,לפי ההצעה
ניתן לבקש ביטול של המחיקה
בתוך
20
שנים
, ו
בית
המשפט רשאי לאשר את הגשת הבקשה גם במועד מאוחר
מזה , אם יש לכך
נימוקים מיוחדים. ההצעה
,זהה מבחינה זו להסדר שהיה קיים בפקודת החברות. לעומת זאת
גם לאחר פירוק
חברה סדור
ניתן להגיש
בקשה לביטול חיסולה של החברה. אך שם יש להגיש את הבקשה בתוך
שנתיים
,מהחיסול
ולאחר
מכן
בית המשפט יכול להתיר הגשת בקשה "במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו" (סעיף342נב לחוק
-
22
-
9
'ס"ח התש"ס, עמ190
'; התשפ"ב, עמ286
.
.)החברות ?מוצע לשמוע התייחסות מהממשלה מדוע קיים הבדל כה משמעותי בין המועדים האמורים
3.
האם ניתן יהיה לדרוש תשלום אגרה שנתית עבור
התקופה שבה הי
י
תה החברה מחוקה ?כאמור בסעיף
הקודם ,בפסק דין של בית המשפט העליון מהעת האחרונה
בעניין
איתנים הובהר כי אין לחייב באגרה
רטרואקטיבית על תקופת המחיקה, אך ניתן לחרוג מכך בהתאם לשיקולים שונים שהותוו בפסיקה (ראו
פירוט
לעיל .)בית המשפט הבהיר כי עצם הסמכות לגבות אגרה רטרואקטיבית על תקופת המחיקה נובעת
מהסיפה של סעיף369
(המאפשר לבית המשפט לתת כל הוראה שיראה לצודק כמצוטט לעיל), אך לעמדתו
מדובר בהסמכה עמומה שראוי לעגן במפורש בחקיקה '(פס34
לפסק-דינו של כב' השופט סולברג בעניין
איתנים) .בהתאם, מוצע לעגן בחקיקה את הכלל המתאים לעמדת הוועדה (ראו נוסח מוצע אפשרי בס"ק
)(א) .
4.
?מה תהיה נפקות המחיקה ס"ק (ב) המוצע מחיל, בשינויים המחוייבים הוראה זו על ביטול המחיקה:
"במועד ביטול מחיקת החברה במרשם כאמור בסעיף קטן (א), תוחזר החברה למרשמי הרשם, ויראו
אותה כאילו המשיכה בעסקיה ובפעילותה וכאילו לא נמחקה ממרשמי הרש."ם
ראו את
השאלות לעניין
.זה לעיל
5.
מוצע לקבוע כי בית המשפט שאליו יש לפנות לביטול המחיקה הוא בית המשפט המוסמך לפרק את
החברה.)(בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטי רשומה החברה או שבו מקום עסקיה העיקרי או נכסיה
תיקון חוק בתי המשפט
לעניינים מינהליים
8
7.
בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס–
2000
9, בתוספת
הראשונה, אחרי פרט6
:יבוא
"
6
.א
חברות– החלטה של רשם החברות לפי חוק החברות, התשנ"ט –
1999
, למחוק חברה לפי סעיף351
".ב לחוק האמור
הסבר:
לפי נוסח ההצעה הממשלתית, החלטת הרשם למחוק חברה תיתקף בבית המשפט לעניינים .מינהליים
בשונה מכך, הדיון בבקשה לביטול מחיקה בבית המשפט, יהיה ככל הנראה בבית המשפט המחוזי המוסמך
.לפרק את החברה, ויידון כהליך אזרחי
להשלמת התמונה יצוין, כי נכון להיום, עתירה על החלטה של רשם החברות במרבית העניינים נחשבת "עניין
כלכלי-מינהלי" ועל כן היא מוגשת למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ונדונה שם כמו
עתירה מינהלית (סעיפים42ג-
42
.)ה לחוק בתי המשפט
המשמעות היא ש ,לפי הנוסח הקיים
החלטת הרשם
.בבקשה לביטול מחיקה תיתקף שם
שאלות לדיון
?מוצע לבחון באיזה בית משפט מתאים לתקוף החלטות של הרשם לפי פרק המחיקה המינהלית לפי הפרק
:המוצע, ישנן שתי החלטות עיקריות שמקבל הרשם הנוגעות למחיקת חברות החלטה אחת–
היא
החלטה
בעניין מחיקת ה חברה
)(ובדרך אליה הוא עשוי לקבל גם החלטה בהתנגדות ככל שהוגשה ; החלטה שנייה –
היא
החלטה בבקשה לביטול מחיקה (בין אם הוחלט לבטל את המחיקה, לא לבטל אותה, או להעביר את
.)השאלה לבית המשפט
מוצע לבחון מהי הערכאה המתאימה לדיון בתקיפה של ההליכים
בפרק החדש המוצע
, לפי אופי הבירור
-
23
-
10
'ס"ח התש"ם, עמ210
'; התשע"ח, עמ412
.
שנדרש בהם
, ו בכלל זה
מוצע לשקול גם את היתרון ב
קיומו של כלל אחיד.
תיקון חוק העמותות
9
8.בחוק העמותות, התש"ם –
1980
10
, בסעיף2(א), במקום "יצורף תצהיר
" חתום" יבוא "תצורף הצהרה חתומה" ובסופו יבוא
הוגשה הבקשה
בלא אימות דיגיטלי של זהות המייסדים, תאומת ההצהרה כאמור, בידי
עורך דין זהות המייסדים תאומת באופן מקוון כפי שיקבע
הרשם לפי
סעיף38ב(ב) או בידי עורך דין".
תחילה
10
9.
תחילתו של סעיף346
לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף5 לחוק זה, ביום
תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף346
()(ב1) לחוק העיקרי כנוסחו
בסעיף5
.לחוק זה תחילת
ם
של סעיף342לג לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף
4
)(ב
,לחוק זה
ושל סעיף2 לחוק העמותות
כנוסחו בסעיף8 לחוק זה
ביום'א בטבת התשפ"ה (1
בינואר2025
).