חומר רקע
עמדת המכון למחקרי ביטחון לאומי–
INSS
–
'הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס26
) (שילוב
תלמידי ישיבות), התשפ"ב-
2022
" :
חוק הגיוס "
–
סכנה לביטחון הלאומי של ישראל
1.
העובדות :
'הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-
2022
המובאת בימים אלה
לדיונים בכנסת הוגשה ידי שר הביטחון לשעבר בני גנץ בזמן ממשלת לפיד -
בנט. היא עברה בקריאה ראשונה
בכנסת בתאריך31.1.2022
ו היא:כוללת את הסעיפים המרכזיים הבאים
•
:הורדת גיל הפטור על פי הצעת החוק, יורד גיל הפטור משירות צבאי מ-
26
(כיום) ל-
21
למשך שלוש שנים.
לאחר מכן,
יעמוד גיל הפטור על22
שנים למשך שנה, ואז יעלה לגיל23
.
•
יעדי גיוס נמוכים:
יעדי הגיוס המפורטים בהצעה עומדים על1,566
בשנה הראשונה, תוספת של125
בשנה
השניי
ה ו-
136
.נוספים בשנה השלישית
•
ספירה מרחיבה מידי: הצעת החוק מאפשרת ספירה מרחיבה, הן ביחס למתגייסים עצמם, כ יוון שהיא
כוללת בתוכה גם כאלה שאינם חרדים כיום, הו
ן ביחס למסגרות השירות, ש אשר לגביהם היא כוללת גם
.מסלולי שירות מקוצר שמשכם שלושה שבועות
•
סנקציות לא אפקטיביות:
הסנקציות הקבועות בהצעת החוק יחולו על מוסדות הלימוד ולא יופעלו
כסנקציות אישיות,
והן יופעלו רק לאחר זמן ממושך. יצוין כי גם את הסנקציות המוזכרות בהצעה יהיה
קשה מאוד להחיל באופן משמעותי,
.וזאת בגין קריטריונים קשיחים להחלתן
2.
וו רל:נטיות ותוקפו של נוסח החוק
.גם קודם לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, לקה נוסח החוק בכשלים לא מבוטלים
מספר המכסות שהוצג בו היה
נמוך באופן לא סביר ביחס למכסות שהיו נהוגות עד אז. למעשה ,
לא היה בהן משום הגדלה, אלא להיפך. הן
כללו גם מסלולי שירות מקוצר עד מאוד, בין יתר של שלושה שבועות,
ששמו ללעג את ערך השירות, וברור היה
.אפוא שהחוק לא יהווה קטליזטור לגיוס נרחב יותר של חרדים
מובן לכל שהמציאות שה
י
יתה רלבנטית לימי ההצבעה על נוסח החוק,
בה תוכנן בין היתר קיצור משך שירות
החובה- השתנתה מהקצה לקצה במובנים הרלבנטיים לתוקפו הנורמטיבי של החוק המובא לדיון כעת .זאת ,
הן מבחינת היקף המשימות הביטחוניות, והן מבחינת מצבת כוח האדם והצורך בבניין הכוח לאחר אירועי
.החודשים האחרונים
מסיבות אלה מתוכננת כידוע הארכת שירות החובה ל-
36
חודשים עבור גברים (ו כן עבור
נשים בתפקידי "דין א
י .שה כדין גבר") תוך וויתור על הדיפרנציאליות שתוכננה קודם למלחמה
הצעת החוק לתיקון חוק הגיוס במתכונתה הנוכחית ה
י א הצעת חוק
פסולה
, קל וחומר לאחר ה-
7 באוקטובר .
.חקיקתה מסכנת את מודל צבא העם, אינה עולה בקנה אחד עם צרכי הצבא ומחמירה את אי השוויון
חקיקה זו
הינה סכנה ל.ביטחון הלאומי של מדינת ישראל
יש
לקדם חוק גיוס אחר, שונה בתכלית -
:שעקרונותיו
,התאמה לצרכים הביטחוניים של ישראל, שימור מודל צבא העם
ישימות , היקפי גיוס נרחבים לצד שמירה על ערכי הצבא, כריכת מימון ממשלתי בשירות צבאי, עיגון שירות אזרחי
ביטחוני, יישום השירות הדיפרנציאלי והקפדה על איזון בין
ערכים מתנגשים.
אלו הם
עקרונות יסוד חשובים אשר נעדרים מהצעת החוק הנוכחית.
כמו
כן,
מתוכננת הכבדה משמעותית של נטל שירות המילואים באופן שכמעט מכפיל את ימי המילואים
המעוגנים כיום בחוק ומעלה את גיל הפטור ממילואים מ-
41
כיום ל-
45
.בשל
צעדים אלה המביאים את חוסר
השוויון לקצה, החוק מהווה סכנה לאתוס השירות ומודל צבא העם גם בקרב הציבור המשרת
. זאת ועוד ,
,החוק
כפי שהוא מנוסח כיום, אינו מספק מענה ביחס לצורך להגיע להכרעה בסוגיה שנדחית כבר עשרות שנים.
לא נית ן
לדחות,עוד את ההכרעה
.זאת גם על פי פסיקות ונימוקי בג"צ
3.
משמעו
יו:ת
,בהתאם לכל האמור הצעת החוק אינה עולה בקנה אחד עם צרכי
הצבא.
היא מתעלמת מהשינוי הקיצוני בצרכי
הביטחון ומחמירה את חוסר השוויון בין הציבור המשרת הנושא בנטל הביטחון לבין הציבור החרדי. עוול זה
מתחדד ביתר שאת בעקבות
.הכוונות להאריך את משך שירות החובה וכן את שירות המילואים לפיכך,
אנו
סבורים שמדובר בחוק פסול, שנוסף על אי הצדק הגלום בו הוא מסכן את צבא העם,
כאשר ציבורים נוספים
.עשויים לדרוש פטור מסוג זה
נוסף על כך, הוא עלול להגביר את חוסר המוטיבציה לשירות מילואים על רקע העומס האדיר שחיילי המילואים
חווים כיום, והוא אינו משפר את מצבת כוח האדם הלוחם הנדרשת לצה״ל אל מול התאגרים הקרובים .
,זאת
כפי שעולה בין היתר מהתבטאויות הרמטכ״ל בדבר חוסר של עשרות גדודים להשלמת המשימות ש עומדות
לפתחו.
4.
המלצות –
חקיקת תיקון אחר
לחוק שירות ביטחון אשר מתבסס על ה עקרונות
ה
מנחים הבאים :
•
התאמה ל:צרכי הביטחון
על החוק לשקף את צרכי הביטחון ולהיות מותאם להשתנות באלה בעקבות
.אירועי הלחימה והיתכנות מערכה נוספת בצפון
•
שימור מודל צבא העם: על החוק לשקף את השינוי בעמדות הציבור לאחר ה-7 באוקטובר
ביחס לדרישה
.לשוויון בנשיאה בנטל השירות
•
הקפדה על ישימות: על החוק להביא בחשבון הן את צרכי המערכת והן את יכולתה האמ
י תית ליישמו. עליו
.לשקף ניסיון כן להביא לתוצאות מעשיות ולא להוביל ל"פיצוץ" המודל
•
הרחבת
היקפי הגיוס לצד שמירה על ערכי הצבא:
על החוק לשאוף לגיוס רחב, שיביא בהדרגה לגיוס בשיעור
דומה בכל מגזרי האוכלוסי י .ה היהודית. זאת מבלי לסתור ערכים אחרים של הצבא
•
כריכת תקצוב ומימון ממשלתי בשירות צבאי:
על החוק לשקף את העקרון הכורך תקצוב ומימון ממשלתי
בשירות צבאי, ושולל תקצוב כזה ממי אינו משרת. זאת ,
למעט קבוצה קטנה ומובחנת שתוכר כחריגים
.)"מצטיינים ("עילויים
•
עיגון:שירות אזרחי ביטחוני
,יש לעגן שירות אזרחי ביטחוני במסגרות כמו משטרה, מג״ב וביטחון בעורף
.שיוכל לקלוט במהרה מספרים גדולים של חרדים
•
יישום השירות הדיפרנציאל
י והתאמת גיוס החובה הכללי ,: לצד הארכת השירות הנדרשת מתוקף השעה
יש לעגן את מתווה השירות על פי עקרון הדיפרנציאליות, ולאמץ קריטיריוני מיון על פי התאמה ולא על פי
.מגדר או מאפיינים שרירותיים אחרים
•
:איזון בין ערכים מתנגשים
יש לוודא כי קליטה במסגרות חרדיות א ינה מערערת ערכים אחרים העשויים
לבוא במתח עם מאפייני מסגרות אלה. יש לוודא כי הנהלים מוסדרים בפקודה וכי אופן יישומה של הפקודה
.מובהר למפקדים הרלבנטיים
1
גיוס חרדים–
צרכי הביטחון, ופתרונות לטווח הקצר ולהמשך
I.
מבוא
פסיקת בג"צ מיום25.6.2024
, בה נקבע פה אחד כי אין למדינה סמכות שלא לאכוף את הוראות חוק שירות ביטחון על
תלמידי הישיבות, פתחה פרק חדש בסוגיה הכאובה של הפטור-
למעשה הגורף משירות צבאי, שקיבלו בני מגזר שלם
בציבור היהודי (כשישית מכלל המועמדים לשירות ביטחון בשנת2023
). בג"צ קבע אין עוד בסיס חוקי למדינה לנהוג באופן
המבחין בין תלמידי הישיבות לאוכלוסיה הכללית–
עיקרון האמור להנחות כל פעולה שלטונית מרגע הפסיקה והלאה –
.ולכן עליה לאכוף את הוראות החוק על תלמידי הישיבות, ללא דחייה נוספת
במישור היישומי, הזכיר בית המשפט באמירתה של היועצת המשפטית לממשלה במהלך הדיונים בעתירה, לפיהם
"רשויות צה"ל יוכלו לגייס כ-
3000
חיילים מקרב בני הציבור החרדי בשנת הגיוס הקרובה (זאת, בנוסף למספר החיילים
.")שהיו מתגייסים בממוצע בשנים עברו מציבור זה1
בית המשפט קבע כי העתירות בהן דן אינן עוסקות בהיקפי הגיוס
בפועל של תלמידי הישיבות ולכן לא קבע עמדה בעניין, אף הוסיף כי בכל יישום על המדינה לנהוג "על פי כללי המשפט
,המנהלי", כלומר (בין השאר) בתום לב
במידתיות
.ובשוויוניות
בעקבות פסק הדין הורתה היועמ"שית למערכת הביטחון "לפעול באופן מיידי לביצוע פסק הדין לגיוסם של תלמידי
הישיבות החייבים בשירות צבאי, בהתאם לצרכי הצבא וליכולותיו. במסגרת זו, מערכת הביטחון התחייבה לפעול כבר עתה
לגייס3,000
תלמידי ישיבות בשנת הגיוס הנוכחית, וזאת בנוסף למספר המתגייסים הממוצע בשנים האחרו נות. מדובר
במספר ראשוני לגיוס מיידי, שאינו משקף באופן מלא את צרכי הצבא הנוכחיים ואת קידום השוויון בנטל, ועל מערכת
."הביטחון לפעול להצגת תכנית גיוס הכוללת הגדלה של מספר זה2
עמדת המכון למחקרי ביטחון לאומי היא כי המספר3000
אינו מבטא דבר, פרט לאמירה כללית של מערכת הביטחון בדבר
,יכולותיה, שאינה עונה לצרכי השעה ומבטאת ראייה חסרה של חשיבות הנושא ואי הבנה של השלכותיו. כפי שיוצג להלן
מספר זה אינו עונה לצרכי הביטחון האמיתיים בעקבות מ לחמת "חרבות ברזל" ובראייה לעתיד, ויש להיזהר מלראות בו
,מימוש של החלטת בג"צ. מספר כזה גם קטן משמעותית מן המספר בו נקטה הוועדה בראשות אלוף (מיל.) אליעזר שקדי
אותה הקים שר הביטחון לאחרונה לצורך הגברת הגיוס בקרב החרדים–
כלומר, גם בתוך מערכת הביטחון עצמה ברור
שהמספר3000
.אינו מהווה תוצאה מוסכמת של עבודת מטה מקיפה ויסודית
כל אלה חשובים במיוחד לנוכח נסיון העבר, ממנו עולה כי מערכת הביטחון לא התאמצה, בלשון המעטה, לעמוד ביעדי
גיוס שנקבעו בחקיקות קודמות ולקדם את גיוס החרדים מעבר למס שפתיים גרידא. בג"צ אף העיר על כך בחריפות בפסקי
דין קודמים בסוגיה זו, כמו שני פסקי הדין בעתירות נג ."ד "חוק טל
1
,פסיקת בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ בעתירות הגיוס25.6.2024
, סעיף60
2
,מכתב מאת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אל היועצים המשפטיים למערכת הביטחון ,משרד האוצר ומשרד החינוך
25.6.2024
2
II
.
צרכי הביטחון
המונח "צרכי הביטחון" הוא כמובן כללי, ותלוי בתפיסת ההפעלה שיגבש המטכ"ל לנוכח התפתחות המלחמה שאנו
:מצויים בה וצרכי הביטחון בעקבותיה. ואולם כמה דברים ברורים ומיידים, ביחס לצרכי כוח האדם של צה"ל
א .
הצבא זקוק למילוי מיידי של השורות עקב הכמות
הגדולה של חללים ופצועים בקרב הלוחמים : לפי נתוני צה"ל
היו במלחמה682
חללים מה-
7.10.23
ועד10.7.2024
; עפ"י אותם נתונים היו בלחימה4,174
פצועים, מתוכם
1,767
.פצועים במצב בינוני או קשה, שיש להניח שרובם לא יוכלו לחזור לתפקידי לחימה3
ב .
צרכי ההגנה בדרום ובצפון, על מנת להחזיר בביטחה את תושבי הישובים באיזורים אלה לבתיהם, יהיו מעובים
בהרבה יחסית למצב לפני המלחמה–
רק כדוגמה אחת, בצפון תידרש אוגדה נוספת להגנה בגיזרה שבה היתה
עד למלחמה אוגדה91
.בלבד
ג.
ההיערכות למערכה רבתי בצפון, כולל אפשרות לתרחיש רב-
.זירתי, דורשת תוספת משמעותית של כוח אדם קרבי
ד.
העומס על מערך המילואים מתקרב לנקודת משבר, עקב קריאות חוזרות לשירות ממושך. לשימוש חסר התקדים
.באנשי מילואים יש גם מחיר משקי וחברתי כבד
ה.
הארכת השירות הסדיר ללוחמים ל-
36
חודשים, עליה הוחלט בממשלה ביולי2024
, אינה מספיקה כדי למלא
צרכים אלה, ויש בה משום הכבדה קשה על המגזר המשרת, שבהעדר גיוס מאסיבי של לא-
משרתים תשחק עוד
יותר את צבא העם ותיצור קשיים בהתנדבות לשירות קרבי, לקצונה ולהמשך שירות ארוך
.בקבע ובמילואים
הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, הציג לאחרונה בפני הדרג המדיני עמדה, לפיה לצה"ל חסרים15
גדודים לצורך מילוי
.משימותיו, זאת בעיקבות מלחמת "חרבות ברזל" ובראיית צרכי הביטחון העתידיים4 גדוד, בהקשר זה, מורכב מכ-
600
חיילים, מהם כ-
450
בתפקידי לחימה (ראו פירוט בפיסקאות הבאות). כלומר, רק בסעיף זה–
לוחמים בדרג המסתער
ובהגנת גבולות וישובים–
חסרים על פי דברי הרמטכ"ל9000
.איש
תחשיב מפורט, שערך לאחרונה צוות מקצועי של קצינים בכירים, מציג תמונה לפיה מציג תמונה לפיה דרושים לצה"ל
בימים אלה למעלה מ-
20
:אלף איש במקצועות לחימה ומעטפת ללחימה, בחלוקה הבאה
א .
כ-
1500
לוחמים וכ-
3000
חיילים במקצועות כלליים למילוי השורות, לנוכח היקף הנפגעים בלחימה. חלק
ממגוייסים אלה יוכלו, כבר בטווח הקצר, לשרת בתפקידי מעטפת ביחידות קרביות (שומרים, טבחים וכו') כדי
.לשחרר ללחימה חיילים שהוכשרו לכך ביחידותיהם ומשרתים היום בתפקידים אלה
ב .
15
גדודי חי"ר ושריון מתמרנים, בהיקף כ-
450
לוחמים ו-
150
חיילי מעטפת לכל גדוד, כלומר כ-
6750
לוחמים ו -
2250
חיילי מעטפת–
9000
חיילים בסך הכל
)(הערכה זו עולה בקנה אחד עם דברי הרמטכ"ל
ג.
2-4
)חטיבות להגנת הגבולות בכל הגזרות (לבנון, סוריה, ירדן ומצרים
ד.
1-2
גדודים לפיקוד העורף
ה.
3
גדודי שמירה למרחב התפר, ומחלקות להגנת ישובים צמודי גדר בדרום ובצפון (סה"כ1800
)חיילים
ו .
פלוגת הגנה לכל בסיס של חיל האוויר ועוד פלוגות להגנת בסיס צה"ל מרכזיים (הצוות אומד את מספר החיילים
הנדרש בסה"כ ב-
2500
.)
ז .
1-2
סוללות נוספות של כיפת ברזל
ח .
יחידות שמירה במתקני כליאה שונים
( יש לציין בהקשר זה כי מספר דחויי השירות תחת גיל הפטור הנוכחי24) נאמד ב-
63
אלף איש, וגודלו של מחזור חרדים
המגיעים מדי שנה לגיל18
נאמד היום בכ-
14
.אלף איש, במגמת עלייה שנתית הנובעת מנתוני הילודה
3
,אתר דובר צה"ל16.7.2024
4
,"ניר דבורי ויאיר שרקי, "האזהרה של הרמטכ"ל לדרג המדיני: אין לצה"ל מספיק גדודים כדי לעמוד במשימותN12
,
11.6.2024
3
הפיתרון שמצאה מערכת הביטחון בינתיים הוא הארכת השירות הסדיר ל-
36
חודשים והעלאת תיקרת הגיל ומכסות הימים
לשירות של אנשי המילואים–
שני מהלכים שטרם קודמו בכנסת בשל הזעם הציבורי על העמקת אי השוויון והכבדת הנטל
על המשרתים – וכן קיצור דחיית השירות של תלמידי מכינו ת קדם צבאיות ושנות שירות, והשארה בשירות ב"צו8
" של
מחזורי הגיוס שהיו אמורים להשתחרר מאז פרצה המלחמה. מעבר לאי הצדק הברור בהכבדה כה משמעותית של הנטל
על הציבור המ
שרת , ולסוגיית השוויון בנטל בכלל שיש לה השלכה על המוטיבציה לשירות משמעותי, להישארות לקצונה
ולשירות הקבע והמילואים, לצעדים אלה יש עלות כספית גבוהה במיוחד –
וכאמור, לא יהיה בהם די כדי למלא את השורות
.באופן הנדרש לצרכי הביטחון הנוכחיים והעתידיים
על פי נתונים שהציג היועץ הכספי לרמטכ"ל בכנס האגודה הישראלית לכלכלה, דמי הקיום ללוחם קרבי בחובה הם3374
שקלים בחודש; עלות לוחם ב"צו8" מינימלי מגיעה ל-
15,250
שקלים בחודש, וב"צו8" ממוצע ל-
29,000
.שקלים בחודש5
על פי נתונים אלה, אם ימלא צה"ל את החוסר עליו הצביע הרמטכ"ל בחיילים סדירים ולא בחיילים ב"צו8
" מינימלי, ייחסך
סכום של למעלה מ-
50
מיליון שקלים בחודש מתקציב הביטחון–
וזאת מבלי להתייחס, כמובן, לכך שבמצב הנוכחי
ממשיכים בשירות התובעני חיילים שכבר נושאים בנטל ה כבד של חודשי לחימה ארוכים. כל החלפה של איש מילואים
."רגיל" בחייל חובה תהיה משמעותית עוד הרבה יותר בהיבטי התקציב
III
.
מיון והצבה, התאמת תנאי השירות לאורח החיים החרדי
מקובלת עלינו אמירתה של ועדת שקדי, לפיה "המיונים בצה"ל אינם ."מותאמים למתגייס החרדי6
יש לממש את המלצת
הוועדה להתאים את מבחני המיון למתגייסים החרדים, על מנת ליצור מיון יעיל לכל האפשר למגוון התפקידים בצבא. כמו
כן יש להחיל על המתגייס החרדי את אותו מבחן ראוי שקבעה בשעתה ועדת שגב, לפיה המיון לתפקיד יהיה על פי כישורים
ולא על פי כל מבחן אחר. כ ל התפקידים בצה"ל צריכים להיות פתוחים בפני מתגייסים חרדים, אם כי יובהר למתגייסים כי
למעט בבסיסים היעודיים (ראו להלן), יקויימו בשאר הבסיסים פקודות מטכ"ל הרלבנטיות ביחס לאורחות החיים, מבלי
לשנותן אותן או את נוהלי החיים בבסיס כפי שהם היום. יש לבחון בחיוב את המ "לצת ועדת שקדי להקמת "בסיס נחיתה
ייעודי למתגייס החרדי–
.'שישמש 'שער הכניסה לצה"ל7
על מנת להפחית את ההתנגדות לגיוס יש לשכך ככל האפשר את החשש מאובדן אורח החיים החרדי במהלך השירות
הצבאי. ואולם המודל של "בועה חרדית", שבה מתקיימת "סביבת שירות מגדרית" (כפי שמופיע באתר האינטרנט של
גדוד "נצח יהודה"), הוא בעייתי בהקשר של ערכים מרכזיים של רוח צה "ל, כפי שהיא מופיעה במסמכי יסוד ובמעשה –
.זאת בהיבטי שוויון מגדרי, ממלכתיות ועוד
לפיכך מקובלת עלינו המלצת ועדת שקדי לפיה יש "להכין בכל זרוע וסמכות בסיס אחד לפחות המתוכנן לשהייה משולבת
של חרדים ולא חרדים. להגדיר הגדרות נדרשות, פשוטות ומינימליות ככל האפשר, לשירות חרדים בבסיסי צה"ל ולפתח
יכולת לשרת יחד בצה"ל בבסיסים משולבים תוך שמירה על א
ורחות חיים ."
8
,כל אלה הם נושאים שיש לטפל בהם מיידית
.כדי לקלוט את אלפי החיילים החרדים שעל צה"ל לגייס עוד השנה ובהמשך
ואולם בהערכה מעשית, ספק אם בטווח הקצר יש ביכולת הצבא, גם אם שירות החרדים ייתפס כמשימה לאומית ויזכה
לתשומת הלב הראויה, לקלוט לשורותיו יותר משתי חטיבות חרדיות, כלומר כ-
5000
מגוייסים חדשים בסך הכל, כולל כמה
'מאות שיגויסו לאיוש היחידות המופיעות בסעיפים ו' וז
שלמעלה. יעד של כ-
5000
מגוייסים נוספים לצה"ל שנת הגיוס
2024-5
(שתחילה ב -
1
ביולי2024
.), נראה לנו כמתחייב ובר השגה. ואולם גיוס החרדים לצה"ל הוא רק חלק מן הפיתרון
5
,היועץ הכספי לרמטכ"ל, מצגת לכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה27.6.2024
6
הצוות לשילוב תכליתי של חרדים בצה"ל ("ועדת שקדי"), דו"ח מסכם, מאי2024
', עמ24
7
'דו"ח ועדת שקדי, עמ27
8
'דו"ח ועדת שקדי, עמ28
4
IV
.
שירות במסגרת שירות אזרחי– ביטחוני להגנת הגבולות והעורף
במודל השירות הרב-
ממדי שהציג המכון למחקרי ביטחון לאומי בספטמבר2022
,
9
הוצע להקים שירות אזרחי–
ביטחוני
.שימלא משימות בהגנת העורף, ביטחון הפנים, ומוכנות למצבי חירום כגון אסון טבע או פגיעה המונית בעורף בעת מלחמה
הגיוס לגוף זה יהיה באחריות מערכת הביטחון, שתשמר בידיה את היכולת למיין את המלש"בים לסוגי השירות השונים
וליחידות השונ ות במסגרת השירות הצבאי; ההפעלה של המגוייסים לשירות האזרחי–
ביטחוני תהיה תחת מערכת ביטחון
הפנים, כשם שהדבר נעשה היום במסגרת משמר הגבול (מיון, גיוס והצבה על ידי מערכת הביטחון, הפעלה במסגרת
.)משטרת ישראל
אורך השירות יהיה שווה לאורך השירות הצבאי הבסיסי (הקצר יותר), על פי עיקרון הדיפרנציאליות
שנקבע במודל השירות הרב-
ממדי ואף הופיע בהבנות בין הרמטכ"ל למשרד האוצר בשנת2023
.
ייאמר במפורש: השירות האזרחי–
.ביטחוני הוא צורך ביטחוני ברור, ומטרתו אינה להקל על פיתרון סוגיית גיוס החרדים
במודל המלא עליו להיות פתוח לכל משרת או משרתת, שמערכת הביטחון תקבע כי אין הם מיועדים לשירות צבאי. על פי
מודל השירות הרב-ממדי, ככל שייושם יתבטלו חליפי
השירות הקיימים , כגון שירות לאומי והשירות האזרחי הקיים לחרדים
–
שיסודם בהסדרים פוליטיים ומבקר המדינה כבר מתח ביקורת קשה על תפקודם. ואולם בטווח המיידי, ובשל הצורך
הלאומי לקדם מהר ככל האפשר פיתרון מעשי שיעמיק את הגיוס בקרב האוכלוסיה החרדית, חשוב לציין כי למ סגרת זו
:יתרונות רבים בהקשר גיוס החרדים
א .
השירות עצמו מתבצע בקהילה האזרחית, ולכן קטן מאוד המתח שביצירת מסגרות מיוחדות לחרדים במסגרת
הצבאית. כדוגמה, כיתת שמירה וכוננות חרדית יכולה לבצע את תפקידה בישוב כלשהו, תוך שמירה על אורחות
חייה בכל הנוגע למגורים או .זמני תפילה, כשם שחרדים עובדים במקומות עבודה בתוך הציבור הכללי
ב .
ההתנגדות הסמלית בציבור החרדי לשירות הצבאי תהיה קטנה יותר בהקשר של שירות אזרחי, חלקו בתוך
הקהילה החרדית עצמה ולמען ביטחונה
ג.
ניתן להכשיר במהירות לסוג זה של שירות חרדים רבים, גם בגיל שמעל לגיל הגיוס, ולהתחיל מיידית בהצבתם
תוך שחרור כיתות הכוננות שהוקמו בישובים רבים לאחר ה-
7
באוקטובר, המורכבות מאנשי מילואים ועלותן
גבוהה. קיימות יוזמות אזרחיות בתחום זה, שניתן להתחבר אליהן במהירות י חסית
ד.
כל אלה עשויים להביא בתוך זמן קצר לעלייה דרמטית במספר החרדים המשרתים בשירות ביטחוני, ולאפשר את
.המשך התהליך תוך הקטנה של המתח הפנימי הגובר בחברה הישראלית סביב סוגיית שירות החרדים
מעשית, ניתן להתחיל מיידית בהכשרה של מסגרות חרדיות למילוי המשימות בסעיפים ד', ה' וח' במתווה שלמעלה
(משימות חירום בעורף, שמירה והגנה במרחב התפר, בישובי הספר ובמתקני כליאה). מסגרות אלה יופעלו על ידי משמר
.הגבול והשב"ס
יש לקיים במקביל הידברות עם ראשי ותושבי רשויות במרחב התפר ובספר, שחלקם עלולים להביע התנגדות לנוכחותן
של מסגרות אבטחה וכוננות חרדיות בתחומן. יש להסביר את המשמעות של צעד זה בהיבטי השוויון בנטל, היכולת לעמוד
באתגרים הביטחוניים והתועלת לכלכלה ולחברה. גיוס החרדי ם הוא צעד קריטי בדרך לריפוי החברה הישראלית, ויש
.להיעזר בראשי הרשויות כדי להסביר זאת ולעזור לשירותם של החרדים בסביבה החדשה
יחידות אלה יוכלו לאפשר את שחרורם ממילואים של מרבית החיילים שגויסו למשימות שמירה, אבטחה וכוננות, לפי נתוני
המכון הישראלי לדמוקרטיה, תחת אחריות המשטרה היו באפריל2024
906
כיתות כוננות ברחבי הארץ, לפחות269
מהן
בישובי ספר וצמודי גדר (נתוני מרכז המחקר והמידע ש ,ל הכנסת). במקום (או בנוסף, בהתאם לצורך) לכיתות כוננות אלה
9
,עפר שלח
מודל השירות הרב-ממדי: הצעה לשינוי מבנה כוח האדם בצה"ל , המכון למחקרי ביטחון לאומי, מזכר223
, ספטמבר
2022
5
יש לאייש את משימות השמירה, הפיטרול והמענה הראשוני בחיילי חובה חרדים, מהלך שישחרר משירות פעיל משרתי
מילואים שעלותם הישירה והעקיפה גבוהה. גדודי מילואים חרדים, על פי המתווה שהוצג למעלה, יוכלו גם הם למלא
'משימה זו, כמו גם את משימות השמירה במתקני כליאה (סעיף ח למתווה .)
,יהיה בכך לא רק מילוי חלקם בנשיאה בנטל
אלא גם הקטנת העלות, שכן עלותו הממוצעת של משרת מילואים חרדי, על פי ההכנסה הממוצעת לגבר בגיל מקביל
.במגזר הכללי, נמוכה בהרבה
אנו סבורים כי יישום סעיפים אלה יכניס למסגרת השירות אלפי חרדים באופן מיידי , שכן ההכשרה הנדרשת לתפקידים
אלה היא קצרה יחסית. אנו אומדים את מספרם בכ-
2000
מגוייסי חובה ועוד כ-
18,000
אנשי מילואים, השקולים (בשירות
של חודש בשנה) ל-
1500
.)חיילים סדירים (ראו בסעיף הבא
בסיכום, אפשר וצריך להגיע לגיוס של7000
חרדים–
כמחצית מן המחזור של חרדים שיגיעו השנה לגיל18
-
לשירות
חובה בצה"ל ובשירות האזרחי-ביטחוני (ועד להקמתו המלאה לשירות במשמר הגבול ושב"ס). זאת בנוסף ל-
18
אלף
מתנדבים לשירות מילואים בגילאי24-35
., כמפורט בסעיף הבא
V
.
גיוס למילואים של גברים בגילאי24-35
על פי סקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות מדצמבר2023
, הביעו38
אחוזים מהגברים בציבור החרדי נכונות להתנדב
לשירות מילואים, שיכלול מספר שבועות של הכשרה לתפקידי שמירה ומתן מענה ראשוני לאיומים ביטחוניים, כשם
.שעושות כיתות הכוננות, ושירות פעיל של חודש מילואים בשנה12%
נוספים הביעו נכונות לשירו ת שכזה בקהילתם. לא
מדובר על הגיוס למראית עין שזכה לפרסום תקשורתי בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", אלא לגיוס של
.ממש, הכשרה לרמה הנדרשת על ידי צה"ל ושירות במילואים במשך שנים
,כפי שציינה גם ועדת שקדי .לאנשים בוגרים בגילים אלה השפעה עמוקה וחשובה בקהילה החרדית10
,להתגייסותם
הופעתם במדים ברחוב החרדי והתחייבותם לשירות משמעותי, בשמירה ביישובם, בישובים אחרים ובמשימות שהוזכרו
למעלה, תהיה משמעותם עמוקה בנורמליזציה של השירות בקרב החברה החרדית, פרט לתרומה הישירה לביטחון. יתרון
נוסף הוא העובדה שסוג שירות זה אפשרי באופן כמע ט מיידי, ויסמן את הרצינות של כל הצדדים ביישום מחוייבותיהם
.בעקבות המצב הביטחוני ופסיקת בג"צ
חשוב לציין כי אנשים אלה פטורים כבר משירות בצה"ל, ולכן מדובר בהתנדבות למילואים–
העשויה להימשך גם אם יורד
.גיל הפטור ותבוטל דחיית השירות הנהוגה היום
יש להדגיש: גיוס של אנשי מיל ואים בגילאים אלה לא יהיה בגדר מס שפתיים או מספרים למען הרושם. גברים בגילאים
אלה כשירים לחלוטין לדרישות המבצעיות לתפקידי הגנת ישובים, בסיסים ואיזורי ספר, מתן מענה ראשוני כנגד התקפת
מחבלים, גם בקנה מידה גדול יחסית (ולראייה תפקודן של כיתות הכוננות בישובי עוטף עזה ב-
7.10
) והחזקת הקו עד
להגעתן של יחידות סדירות. מספרם של הגברים החרדים בגילאים אלה, בהערכה על פי נתוני השנתונים האחרונים, עולה
על100
אלף; אם מחציתם אכן יגויסו למילואים, יוכשרו כראוי וישרתו חודש בשנה, יגדל כוח המילואים הכללי של צה"ל
בכ-
20%
(כ-
250
אלף איש גויסו ב-
7.10
.), וכוח המילואים הרלבנטי למשימות אלה בעשרות אחוזים12
גדודי מילואים
המשרתים חודש בשנה שקולים לגדוד סדיר אחד–
כלומר אפשר יהיה לשחרר כ-
5
,גדודים סדירים למשימות אחרות
ולחילופין להוריד מאוד את העומס על משרתי המילואים ביחידות הקרביות, לשחרר אותם לחייהם האזרחיים ולהתכוננות
.למשימות בדרג המסתער
10
'דו"ח ועדת שקדי, עמ17
6
VI
.
?למי לשלוח צווי גיוס
כדי לגייס3000
חיילים נוספים נדרש לשלוח צווים למספר גדול בהרבה. בקרב הציבור הכללי שיעור המלש"בים
המתגייסים בפועל לצה"ל עומד על למעלה מ-
80%
.
11
לפי חשבון זה יש לשלוח צווים ל-
3750
מלש"בים כדי לגייס מתוכם
3000
איש. ואולם יש להניח שבשל תנאים מיוחדים בציבור החרדי–
העדר לימודי ליבה, אורח חיים שאינו כולל אימוני
כושר גופני, קשיי הסתגלות למסגרת לא-
חרדית– יהיה שיעור המלש"בים שלא יימצאו כשירים לשירות צבא י מביניהם
גבוה יותר, דבר המצריך הוצאת צווי גיוס לקריאה ראשונה במספרים גבוהים עוד יותר. אם יש כוונה להגיע למספר מגוייסים
גבוה משמעותית מ-
3000, כפי שהורתה היועצת המשפטית לממשלה וכפי שמתחייב מצרכי הביטחון, יעלה מספר הצו
ו ים
.הנדרש בהתאם כדי להגיע כבר בשנה הראשונה למספרים עליהם אנו ממליצים יש, לפיכך, לשלוח צווים ללמעלה מ-
20
.אלף איש
כאמור, מספר בוגרי המוסדות החרדיים המגיע מדי שנה לגיל גיוס עומד היום על כ-
14
אלף איש. בגילאים המבוגרים יותר
שמתחת לגיל הפטור מדובר על בעלי משפחות, שעלותם בתשלומי ת"ש שונים גבוהה. ערכית, מן הראוי לבטל את דחיית
השירות מעבר לגיל המקובל מטעמים שונים (מכינה, שנת
שירות) גם בציבור הכללי, בוודאי כאשר אין בחוק הקיים כל
.הסדר מיוחד לחרדים וספק אם בג"צ יאשר הסדר כזה בעתיד הנראה לעין
לפיכך אנו ממליצים לשלוח צווי גיוס לקריאה ראשונה לכל בוגרי החינוך החרדי עד גיל19
(שני מחזורים, כ-
28
)אלף איש ,
ולשקול–
ככל שתהיה היענות מלאה להתייצבות–
פטור לדחויי השירות בגילאים המבוגרים יותר, וקביעת רף גיל מקסימלי
ואחיד לדחיית שירות עבור כל מלש"ב. אמת, יהיה סכך משום פטור משירות למי שעדיין חייב בו על פי חוק; ואולם צעד
חד-
פעמי שכזה, רק לאחר שתחול ותקויים חובת התייצבות על כל מלש"ב מכאן והלאה ויהיה גידול מיידי במספר החרדים
המתגייסים בפועל, עשוי להתקבל בהבנה גם על ידי הציבור הכללי. הפטורים משירות יוכלו להישאר בישיבות או לצאת
.לעבודה חוקית, על פי בחירתם, וכמובן יעודדו להתנדב לשירות מילואים
עוד תנאי הכרחי לצעד שכזה הוא החלה חסרת פשרות של מעמד עריק מצה"ל על כל מי שלא יתייצב כנדרש לתהליכי
המיון ולגיוס עצמו. המשמעות של מעמד העריק בישראל היא חמורה (רישום פלילי, סכנת מאסר ועוד), ואם תוחל על כל
מלש"ב יהיה בכך משום תיקון העוול המתמשך של דחיית השירות
.הסלקטיבית
VII
.
הגדרת חרדי ותיקון כשלים במערך הגיוס
"יש לציין, כי נסיונות החקיקה הקודמים נתקלו בבעיה של ההגדרה "מיהו חרדי–
דבר שנדמה לכל ישראלי שהוא מובן לו
אינטואיטיבית–
שכן אין לכך כל תקדים בחוק, פרט לחוק מוסדות תרבותיים יחודיים משנת2008
. מכאן נולדה ההגדרה
המופיעה בתיקון19
לחוק שירות ביטחון, שהתקבל ב-
2014
, לפיה לצרכי גיוס ויגדר כחרדי מי שלמד במוסד שכזה שנתיים
לפחות מגיל14
עד גיל18
. הגדרה זו אפשרה לצה"ל לגייס כחרדים מי שיצאו בשאלה זמן רב לפני שירותם, לאייש מסגרות
שנועדו לגיוס חרדים במי שבבירור אינם כאלה בעת גיוסם, ובאופן כללי "לשחק עם המספרים" ולנפח א ת מספר החרדים
).המתגייסים, כפי שצה"ל עצמו הודה מספר פעמים שאכן קרה, וכפי שמופיעה בדו"ח ועדת הבדיקה בראשות אלוף (מיל
רוני נומה משנת2020
.
12
,יש לעגן הגדרה זו בחוק (אפשרות אחת מופיעה באותו תיקון חקיקה, ולפיה מוסד חרדי הוא מוסד ששר הביטחון
בהתייעצות עם שר החינוך או הכלכלה–
משרדים שדרכם מוגדרים מוסדות חרדיים לצרכי מימון). בכל מקרה, ההגדרה
11
לפי נתונים שהציג רח"ט תומכ"א בצה"ל לוודעת החוץ והביטחון ולוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, הגיע שיעור הלא מתגייסים
מקרבה המלש"בים בשנת2020
לכשליש, מחציתם תחת "תורתו אומנותו"; כלומר שיעור המתגייסים מקרב הלא-חרדים היה כ-
80%
12
,צוות הבדיקה בנושא נותני גיוס חרדים ("ועדת נומה"), דו"ח מסכם2020
7
החדשה צריכה להיות רחבה ככל האפשר כדי לכלול בתוכה מקסימום אנשים באורח חייהם הוא חרדי, ואשר לא היו
.מתגייסים תחת החקיקה הקיימת
בנוסף, יש לממש את כל המלצות ועדת נומה לתיקון הכשלים של העדר אסטרטגיה, חוסר מקצועיות, קשר לקוי בין
מערכות ממשלתיות ורמת קשב נמוכה במערכת הביטחון ביחס לגיוס חרדים. על המערכת לראות בנושא זה עניין ביטחוני
–
ערכי– מהמעלה הראשונה, שיש לפעול בו מתוך תחושת דחיפות , בהינתן ההשלכות על צרכי הביטחון ועל המוטיבציה
לגיוס לצה"ל ולהישארות בו. כפי שמציינת הוועדה, תחושה שכזו לא ניכרה במערכת בכל השנים בהן היו נסיונות קודמים
.לפעול בעניין
VIII
.
סיכום ההמלצות
א .
יש להגיע, כבר בשנת הגיוס הקרובה, ליעד של7000
חרדים המגוייסים לשירות בצה"ל ובמשימות ביטחון פנים
תחת מג"ב ושב"ס, זאת בנוסף לעידוד להתנדבות למילואים עם יעד של18
,אלף חרדים שגילם גבוה מגיל הפטור
שיוכשרו .למשימות שמירה וכוננות וישרתו לפחות חודש במילואים בתפקידים אלה
ב .
יש לשלוח באופן מיידי צווי התייצבות לכל בוגרי החינוך החרדי עד גיל19
שטרם קיבלו צווים כאלה
ג.
יש להקים מערכות מיון, הצבה והכשרה מותאמות לציבור החרדי, באחריות מערכת הביטחון. במסגרת זו, יש
לשקול בחיוב את המלצות ועדת שקדי להקמת "בסיס נחיתה" ייעודי לחרדים והכשרת בסיס אחד בכל זרוע או
שירות לחיים משותפים של חרדים ולא-חרדים. בכל מקרה, אין להרבות יתר על המ "ידה ביצירת "בועות חרדיות
בצה"ל ויש להקפיד על ערכי הצבא ורוחו בהיבטי שוויון מגדרי וממלכתיות
ד.
יש להקים שירות אזרחי-
ביטחוני למשימות ביטחון הפנים, הגנת ישובי הספר וקו התפר, תגבור המשטרה
ומשימות חירום בעורף, שיקלוט לשורותיו מספר גדול של חרדים בחובה ובמילואים
ה.
היעד של המערכת לגיוס חרדים בכל המסגרות משנת הגיוס2025
חייב להיות גדול מ-
7000
,מתגייסים חדשים
תוך הצבת תכנית להגדלה משמעותית בהמשך
ו .
ככל שתהיה היענות מלאה להתייצבות למיון ולגיוס עצמו, יש לשקול מתן פטור לחרדים מעל לגיל שעד אליו
מקבלים המגוייסים מהציבור הכללי דחיית שירות, וביטול דחיית השירות מעל לגיל זה–
תוך הקפדה על כך שמי
לא יתייצבו לשירות יוגדרו עריקים, על כל המשתמש מכך
ז .
יש לתקן את הגדרת "חרדי" בחוק שירות הביטחון כך שתכלול את הציבור החרדי כולו
ח .
על צה"ל, מערכת הביטחון והממשלה לראות בגיוס החרדים לא רק חובה על פי פסיקת בית המשפט העליון, אלא
צעד חיוני לשרידותם של צבא העם, הכלכלה והחברה בישראל, ולעמידה בצרכי הביטחון המוגברים של ההווה
והעתיד
IX
.
משמעותן המספרית של ההמלצות
צווי גיוס מיידיים–
לש
ני
המחזורים האחרונים של בוגרי החינוך החרדי - כ-
28
אלף איש
למספר סביר של בני19-24
(פטור לגילאים אלה יינתן רק אחרי התייצבות מלאה למיון של המחזורים הצעירים יותר
)ומספרי גיוס על פי המתווה המוצע– כ -
5000
יעד להתנדבות למילואים לגילאי24-35
–
18
אלף איש בשנת הגיוס הקרובה