חוק - נוסח לא רשמי
חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024*
תיקון סעיף 25 1. בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 25(2), במקום "על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים" יבוא "על ידי הממונה שמונה לפי סעיף 25ו(ב)", אחרי "כמוסד להשכלה גבוהה" יבוא "בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו", במקום "לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים" יבוא "לדעת הממונה האמור" ובסופו יבוא "בהתאם לאמות המידה כאמור". בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 25(2), במקום "על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים" יבוא "על ידי הממונה שמונה לפי סעיף 25ו(ב)", אחרי "כמוסד להשכלה גבוהה" יבוא "בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו", במקום "לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים" יבוא "לדעת הממונה האמור" ובסופו יבוא "בהתאם לאמות המידה כאמור". בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 25(2), במקום "על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים" יבוא "על ידי הממונה שמונה לפי סעיף 25ו(ב)", אחרי "כמוסד להשכלה גבוהה" יבוא "בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו", במקום "לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים" יבוא "לדעת הממונה האמור" ובסופו יבוא "בהתאם לאמות המידה כאמור". בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 25(2), במקום "על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים" יבוא "על ידי הממונה שמונה לפי סעיף 25ו(ב)", אחרי "כמוסד להשכלה גבוהה" יבוא "בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו", במקום "לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים" יבוא "לדעת הממונה האמור" ובסופו יבוא "בהתאם לאמות המידה כאמור". בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 25(2), במקום "על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים" יבוא "על ידי הממונה שמונה לפי סעיף 25ו(ב)", אחרי "כמוסד להשכלה גבוהה" יבוא "בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו", במקום "לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים" יבוא "לדעת הממונה האמור" ובסופו יבוא "בהתאם לאמות המידה כאמור". בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 25(2), במקום "על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים" יבוא "על ידי הממונה שמונה לפי סעיף 25ו(ב)", אחרי "כמוסד להשכלה גבוהה" יבוא "בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו", במקום "לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים" יבוא "לדעת הממונה האמור" ובסופו יבוא "בהתאם לאמות המידה כאמור".
הוספת סעיפים 25ו ו-25ז 2. לפני סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא:
"אמות מידה והשגה לעניין הכרה בהשכלה ובניסיון בעריכת דין מחוץ לישראל "אמות מידה והשגה לעניין הכרה בהשכלה ובניסיון בעריכת דין מחוץ לישראל "אמות מידה והשגה לעניין הכרה בהשכלה ובניסיון בעריכת דין מחוץ לישראל 25ו. (א) שר המשפטים ימנה ועדה שתקבע ותפרסם אמות מידה להכרה לפי סעיפים 25(2), 35(ב)
ו-38(א) (בסעיף זה – הוועדה), ואלה חבריה: (א) שר המשפטים ימנה ועדה שתקבע ותפרסם אמות מידה להכרה לפי סעיפים 25(2), 35(ב)
ו-38(א) (בסעיף זה – הוועדה), ואלה חבריה:
(1) עובד בכיר במשרד המשפטים – והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג הלשכה שימונה בהתייעצות עם המועצה הארצית;
(3) חבר הסגל האקדמי של מוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, שתחום התמחותו הוא משפטים.
(ב) השר ימנה עובד מקרב עובדי משרדו כממונה לעניין הכרה לפי סעיף 25(2). (ב) השר ימנה עובד מקרב עובדי משרדו כממונה לעניין הכרה לפי סעיף 25(2).
(ג) הוועדה תדון בהשגות על החלטות הממונה לפי סעיף 25(2) ועל החלטות הלשכה לפי סעיף 25ז. (ג) הוועדה תדון בהשגות על החלטות הממונה לפי סעיף 25(2) ועל החלטות הלשכה לפי סעיף 25ז.
הכרה בניסיון בעריכת דין מחוץ לישראל הכרה בניסיון בעריכת דין מחוץ לישראל הכרה בניסיון בעריכת דין מחוץ לישראל 25ז. הלשכה תכיר בניסיון בעריכת דין בחוץ לארץ של מי שלא הוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ לעניין סעיפים 35(ב) ו-38(א), שהוכיח, להנחת דעתה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו(א), כי עסק בעריכת דין בדומה לעיסוקו של עורך דין בישראל בשנים שלגביהן מבוקשת ההכרה." הלשכה תכיר בניסיון בעריכת דין בחוץ לארץ של מי שלא הוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ לעניין סעיפים 35(ב) ו-38(א), שהוכיח, להנחת דעתה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו(א), כי עסק בעריכת דין בדומה לעיסוקו של עורך דין בישראל בשנים שלגביהן מבוקשת ההכרה."
תיקון סעיף 35 3. בסעיף 35(ב) לחוק העיקרי, אחרי "בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים," יבוא "מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין ארבע שנים לפחות, בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז". בסעיף 35(ב) לחוק העיקרי, אחרי "בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים," יבוא "מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין ארבע שנים לפחות, בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז". בסעיף 35(ב) לחוק העיקרי, אחרי "בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים," יבוא "מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין ארבע שנים לפחות, בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז". בסעיף 35(ב) לחוק העיקרי, אחרי "בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים," יבוא "מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין ארבע שנים לפחות, בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז". בסעיף 35(ב) לחוק העיקרי, אחרי "בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים," יבוא "מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין ארבע שנים לפחות, בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז". בסעיף 35(ב) לחוק העיקרי, אחרי "בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים," יבוא "מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין ארבע שנים לפחות, בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז".
תיקון סעיף 38 4. בסעיף 38(א) לחוק העיקרי, אחרי "בעל השכלה משפטית כשיר לו" יבוא "או מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז". בסעיף 38(א) לחוק העיקרי, אחרי "בעל השכלה משפטית כשיר לו" יבוא "או מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז". בסעיף 38(א) לחוק העיקרי, אחרי "בעל השכלה משפטית כשיר לו" יבוא "או מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז". בסעיף 38(א) לחוק העיקרי, אחרי "בעל השכלה משפטית כשיר לו" יבוא "או מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז". בסעיף 38(א) לחוק העיקרי, אחרי "בעל השכלה משפטית כשיר לו" יבוא "או מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז". בסעיף 38(א) לחוק העיקרי, אחרי "בעל השכלה משפטית כשיר לו" יבוא "או מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז".
תיקון סעיף 94 5. בסעיף 94 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 94 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 94 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 94 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 94 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 94 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
"(ד) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע אגרות בעד הגשת בקשה להכרה לפי סעיף 25(2) ובעד הגשת השגה לפי סעיף 25ו(ג)." "(ד) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע אגרות בעד הגשת בקשה להכרה לפי סעיף 25(2) ובעד הגשת השגה לפי סעיף 25ו(ג)." "(ד) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע אגרות בעד הגשת בקשה להכרה לפי סעיף 25(2) ובעד הגשת השגה לפי סעיף 25ו(ג)." "(ד) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע אגרות בעד הגשת בקשה להכרה לפי סעיף 25(2) ובעד הגשת השגה לפי סעיף 25ו(ג)." "(ד) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע אגרות בעד הגשת בקשה להכרה לפי סעיף 25(2) ובעד הגשת השגה לפי סעיף 25ו(ג)." "(ד) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע אגרות בעד הגשת בקשה להכרה לפי סעיף 25(2) ובעד הגשת השגה לפי סעיף 25ו(ג)."
תיקון סעיף 98ו 6. בסעיף 98ו לחוק העיקרי – בסעיף 98ו לחוק העיקרי – בסעיף 98ו לחוק העיקרי – בסעיף 98ו לחוק העיקרי – בסעיף 98ו לחוק העיקרי – בסעיף 98ו לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) –
(א) בפסקה (1), בסופה יבוא "או ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר כמספק לדעת הלשכה"; (א) בפסקה (1), בסופה יבוא "או ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר כמספק לדעת הלשכה"; (א) בפסקה (1), בסופה יבוא "או ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר כמספק לדעת הלשכה"; (א) בפסקה (1), בסופה יבוא "או ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר כמספק לדעת הלשכה"; (א) בפסקה (1), בסופה יבוא "או ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר כמספק לדעת הלשכה";
(ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "ואם התקיים האמור בסיפה של פסקה (1) – במשך שבע שנים לפחות"; (ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "ואם התקיים האמור בסיפה של פסקה (1) – במשך שבע שנים לפחות"; (ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "ואם התקיים האמור בסיפה של פסקה (1) – במשך שבע שנים לפחות"; (ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "ואם התקיים האמור בסיפה של פסקה (1) – במשך שבע שנים לפחות"; (ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "ואם התקיים האמור בסיפה של פסקה (1) – במשך שבע שנים לפחות";
(2) בסעיף קטן (ד), אחרי "בעריכת דין מחוץ לישראל," יבוא "אלא אם כן נרשם לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (א)(1)". (2) בסעיף קטן (ד), אחרי "בעריכת דין מחוץ לישראל," יבוא "אלא אם כן נרשם לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (א)(1)". (2) בסעיף קטן (ד), אחרי "בעריכת דין מחוץ לישראל," יבוא "אלא אם כן נרשם לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (א)(1)". (2) בסעיף קטן (ד), אחרי "בעריכת דין מחוץ לישראל," יבוא "אלא אם כן נרשם לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (א)(1)". (2) בסעיף קטן (ד), אחרי "בעריכת דין מחוץ לישראל," יבוא "אלא אם כן נרשם לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (א)(1)". (2) בסעיף קטן (ד), אחרי "בעריכת דין מחוץ לישראל," יבוא "אלא אם כן נרשם לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (א)(1)".
תחילה, תחולה והוראות מעבר 7. (א) תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לדחות את המועד האמור בשלושה חודשים לכל היותר. (א) תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לדחות את המועד האמור בשלושה חודשים לכל היותר. (א) תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לדחות את המועד האמור בשלושה חודשים לכל היותר. (א) תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לדחות את המועד האמור בשלושה חודשים לכל היותר. (א) תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לדחות את המועד האמור בשלושה חודשים לכל היותר. (א) תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לדחות את המועד האמור בשלושה חודשים לכל היותר.
(ב) הוראות חוק זה יחולו על עורכי דין ומשפטנים שלמדו בחוץ לארץ ושביום התחילה טרם עברו את בחינות הלשכה להסמכה בישראל. (ב) הוראות חוק זה יחולו על עורכי דין ומשפטנים שלמדו בחוץ לארץ ושביום התחילה טרם עברו את בחינות הלשכה להסמכה בישראל. (ב) הוראות חוק זה יחולו על עורכי דין ומשפטנים שלמדו בחוץ לארץ ושביום התחילה טרם עברו את בחינות הלשכה להסמכה בישראל. (ב) הוראות חוק זה יחולו על עורכי דין ומשפטנים שלמדו בחוץ לארץ ושביום התחילה טרם עברו את בחינות הלשכה להסמכה בישראל. (ב) הוראות חוק זה יחולו על עורכי דין ומשפטנים שלמדו בחוץ לארץ ושביום התחילה טרם עברו את בחינות הלשכה להסמכה בישראל. (ב) הוראות חוק זה יחולו על עורכי דין ומשפטנים שלמדו בחוץ לארץ ושביום התחילה טרם עברו את בחינות הלשכה להסמכה בישראל.
(ג) הוראות סעיף 35 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יחולו על מי שביום התחילה טרם סיים את תקופת ההתמחות. (ג) הוראות סעיף 35 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יחולו על מי שביום התחילה טרם סיים את תקופת ההתמחות. (ג) הוראות סעיף 35 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יחולו על מי שביום התחילה טרם סיים את תקופת ההתמחות. (ג) הוראות סעיף 35 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יחולו על מי שביום התחילה טרם סיים את תקופת ההתמחות. (ג) הוראות סעיף 35 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יחולו על מי שביום התחילה טרם סיים את תקופת ההתמחות. (ג) הוראות סעיף 35 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יחולו על מי שביום התחילה טרם סיים את תקופת ההתמחות.
(ד) אישור בדבר הכרה שניתנה לפי סעיף 25(2) לחוק העיקרי לפני יום התחילה, יעמוד בתוקפו גם לאחר תחילתו של חוק זה. (ד) אישור בדבר הכרה שניתנה לפי סעיף 25(2) לחוק העיקרי לפני יום התחילה, יעמוד בתוקפו גם לאחר תחילתו של חוק זה. (ד) אישור בדבר הכרה שניתנה לפי סעיף 25(2) לחוק העיקרי לפני יום התחילה, יעמוד בתוקפו גם לאחר תחילתו של חוק זה. (ד) אישור בדבר הכרה שניתנה לפי סעיף 25(2) לחוק העיקרי לפני יום התחילה, יעמוד בתוקפו גם לאחר תחילתו של חוק זה. (ד) אישור בדבר הכרה שניתנה לפי סעיף 25(2) לחוק העיקרי לפני יום התחילה, יעמוד בתוקפו גם לאחר תחילתו של חוק זה. (ד) אישור בדבר הכרה שניתנה לפי סעיף 25(2) לחוק העיקרי לפני יום התחילה, יעמוד בתוקפו גם לאחר תחילתו של חוק זה.
(ה) עד לקביעתן של אמות מידה לפי הוראות סעיף 25ו לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה – (ה) עד לקביעתן של אמות מידה לפי הוראות סעיף 25ו לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה – (ה) עד לקביעתן של אמות מידה לפי הוראות סעיף 25ו לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה – (ה) עד לקביעתן של אמות מידה לפי הוראות סעיף 25ו לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה – (ה) עד לקביעתן של אמות מידה לפי הוראות סעיף 25ו לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה – (ה) עד לקביעתן של אמות מידה לפי הוראות סעיף 25ו לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה –
(1) רשאי הממונה שמונה לפי אותו סעיף, להכיר בהשכלה משפטית בהתאם לנהלים של האוניברסיטה העברית בירושלים כתוקפם לעניין זה ערב יום התחילה; (1) רשאי הממונה שמונה לפי אותו סעיף, להכיר בהשכלה משפטית בהתאם לנהלים של האוניברסיטה העברית בירושלים כתוקפם לעניין זה ערב יום התחילה; (1) רשאי הממונה שמונה לפי אותו סעיף, להכיר בהשכלה משפטית בהתאם לנהלים של האוניברסיטה העברית בירושלים כתוקפם לעניין זה ערב יום התחילה; (1) רשאי הממונה שמונה לפי אותו סעיף, להכיר בהשכלה משפטית בהתאם לנהלים של האוניברסיטה העברית בירושלים כתוקפם לעניין זה ערב יום התחילה; (1) רשאי הממונה שמונה לפי אותו סעיף, להכיר בהשכלה משפטית בהתאם לנהלים של האוניברסיטה העברית בירושלים כתוקפם לעניין זה ערב יום התחילה;
(2) רשאית לשכת עורכי הדין להכיר בניסיון בעריכת דין בחוץ לארץ של מי שלא הוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ לעניין סעיפים 35(ב) ו-38(א), כדרך שהיא מכירה בניסיון כאמור לפי הסעיפים האמורים לעניין מי שהוסמך כעורך דין בחוץ לארץ. (2) רשאית לשכת עורכי הדין להכיר בניסיון בעריכת דין בחוץ לארץ של מי שלא הוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ לעניין סעיפים 35(ב) ו-38(א), כדרך שהיא מכירה בניסיון כאמור לפי הסעיפים האמורים לעניין מי שהוסמך כעורך דין בחוץ לארץ. (2) רשאית לשכת עורכי הדין להכיר בניסיון בעריכת דין בחוץ לארץ של מי שלא הוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ לעניין סעיפים 35(ב) ו-38(א), כדרך שהיא מכירה בניסיון כאמור לפי הסעיפים האמורים לעניין מי שהוסמך כעורך דין בחוץ לארץ. (2) רשאית לשכת עורכי הדין להכיר בניסיון בעריכת דין בחוץ לארץ של מי שלא הוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ לעניין סעיפים 35(ב) ו-38(א), כדרך שהיא מכירה בניסיון כאמור לפי הסעיפים האמורים לעניין מי שהוסמך כעורך דין בחוץ לארץ. (2) רשאית לשכת עורכי הדין להכיר בניסיון בעריכת דין בחוץ לארץ של מי שלא הוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ לעניין סעיפים 35(ב) ו-38(א), כדרך שהיא מכירה בניסיון כאמור לפי הסעיפים האמורים לעניין מי שהוסמך כעורך דין בחוץ לארץ.
(ו) בתקופה של שנה מיום התחילה ישתתף נציג האוניברסיטה העברית בירושלים כמוזמן קבוע בישיבות הוועדה שתמונה לפי הוראות סעיף 25ו לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שעניינן קביעת אמות המידה לפי הסעיף האמור לעניין הכרה לפי סעיף 25(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה. (ו) בתקופה של שנה מיום התחילה ישתתף נציג האוניברסיטה העברית בירושלים כמוזמן קבוע בישיבות הוועדה שתמונה לפי הוראות סעיף 25ו לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שעניינן קביעת אמות המידה לפי הסעיף האמור לעניין הכרה לפי סעיף 25(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה. (ו) בתקופה של שנה מיום התחילה ישתתף נציג האוניברסיטה העברית בירושלים כמוזמן קבוע בישיבות הוועדה שתמונה לפי הוראות סעיף 25ו לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שעניינן קביעת אמות המידה לפי הסעיף האמור לעניין הכרה לפי סעיף 25(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה. (ו) בתקופה של שנה מיום התחילה ישתתף נציג האוניברסיטה העברית בירושלים כמוזמן קבוע בישיבות הוועדה שתמונה לפי הוראות סעיף 25ו לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שעניינן קביעת אמות המידה לפי הסעיף האמור לעניין הכרה לפי סעיף 25(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה. (ו) בתקופה של שנה מיום התחילה ישתתף נציג האוניברסיטה העברית בירושלים כמוזמן קבוע בישיבות הוועדה שתמונה לפי הוראות סעיף 25ו לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שעניינן קביעת אמות המידה לפי הסעיף האמור לעניין הכרה לפי סעיף 25(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה. (ו) בתקופה של שנה מיום התחילה ישתתף נציג האוניברסיטה העברית בירושלים כמוזמן קבוע בישיבות הוועדה שתמונה לפי הוראות סעיף 25ו לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שעניינן קביעת אמות המידה לפי הסעיף האמור לעניין הכרה לפי סעיף 25(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.
בנימין נתניהו
ראש הממשלה יריב לוין
שר המשפטים
יצחק הרצוג
נשיא המדינה אמיר אוחנה
יושב ראש הכנסת