הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2025202 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת מוסי רז מיכל רוזין מסעוד גנאים תמר זנדברג סאלח סעד שולי מועלם-רפאלי ______________________________________________ פ/5042/20 הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – חישוב מקדם המרה לקצבה), התשע"ח–2018 דברי הסבר בהצעת חוק זו מוצע לשנות את שיטת חישוב מקדמי ההמרה לקצבת הפנסיה, בעקבות ממצאים המצביעים על הפליה כלפי נשים הנובעת מאופן חישוב המקדמים הקיימים. ההחלטה להבחין בקביעת מקדמי ההמרה דווקא בין נשים לגברים היא החלטה חברתית-פוליטית והיא אינה המודל האפשרי היחיד. כיום, קצבת הפנסיה של נשים רווקות מהווה פחות מ-50% מקצבת הפנסיה של גברים רווקים, ועומדת על 3,940 שקלים חדשים בחודש לעומת 8,180 שקלים חדשים בחודש לגברים. בקרב נשואים, קצבת הפנסיה הממוצעת של נשים מהווה כ-54% בלבד מזו של גברים ועומדת על 3,790 שקלים חדשים לעומת 6,820 שקלים חדשים לגברים, כשמרבית הפער נובע מפערי השכר ושנות העבודה בין גברים לנשים. כידוע, קיימות מספר סיבות לפערי השכר הגבוהים בין נשים לגברים: ראשית, מכיוון שקצבת הפנסיה נגזרת מגובה ההכנסה מעבודה, ומכיוון שנשים משתכרות בממוצע 67% בלבד מגברים, היקף החיסכון הפנסיוני שהן מצליחות לצבור קטן בהרבה מזה של גברים. נוסף על כך, נשים עובדות במשרות חלקיות בשיעור של פי שלושה עד ארבעה מגברים ועובדות מספר חודשים נמוך יותר בשנה. פערי השכר והיקף המשרות הנמוך של נשים נובעים הן מהפליה בשוק התעסוקה והן מחלוקת העבודה המגדרית, המאפשרת לגברים (נשואים) למצות את יכולת ההשתכרות שלהם בזמן שבו רעיותיהם מבצעות את עבודות הבית ללא שכר. סיבה נוספת לפערי הקצבאות היא "מקדם ההמרה". מקדם ההמרה הוא מספר שבו תחולק סך הצבירה של החוסך בגיל הפרישה והוא מגלם את הציפיות לתוחלת החיים. ככל שמקדם ההמרה גבוה יותר, כך הקצבה החודשית נמוכה יותר. לפיכך, בשל העובדה כי נשים פורשות מוקדם יותר מגברים ובשל תוחלת החיים הממוצעת הארוכה שלהן, מקדם ההמרה לנשים גבוה יותר והמשמעות היא שקצבת הפנסיה החודשית שלהן קטנה יותר גם אם החיסכון שצברו זהה לזה של גברים. כיוון שמקדם ההמרה מחושב על פי ציפיות לתוחלת חיים, הגבוהה יותר אצל נשים, גם מקדם ההמרה של אישה שפורשת בגיל 67, שהוא גיל הפרישה לגברים, יהיה גבוה יותר וקצבתה נמוכה יותר. מקדם ההמרה נקבע על ידי משרד האוצר שמאפשר לקרנות הפנסיה גמישות מסוימת לשנותו בהתאם לידע ולניסיון שלהן. לכאורה, מדובר במספר אובייקטיבי, שנגזר מהערכה של מספר השנים בהן יצטרך הגמלאי לחיות מקצבת הפנסיה. ככל שצפויות לו שנות פרישה רבות יותר, כך החיסכון הפנסיוני אמור להתחלק על פני חודשים רבים יותר ולהניב קצבה חודשית נמוכה יותר. כיום, ההבחנה היחידה שבה משתמש משרד האוצר כדי להעריך את שנות הפרישה הצפויות היא ההבחנה בין גברים לנשים. זאת בניגוד לנהוג בעולם – במרבית מדינות הOECD לא קיימת הבחנה מגדרית בחישוב תוחלת החיים למקדם ההמרה, והיא נעשית על פי תוחלת החיים הממוצעת באוכלוסייה. ההבחנה המגדרית הקיימת מרחיבה את הפערים הכלכליים והחברתיים הקיימים ממילא, ונוצר מצב שבו אוכלוסיית הקשישים בישראל היא אחת האוכלוסיות הכי אי-שוויוניות במערב. על פי נתוני ה-OECD אי-השוויון בקרב אוכלוסייה זו הוא השני בגובהו במערב, וגבוה בהרבה מאי-השוויון באוכלוסייה הכללית. נוכח זאת, ברור ששיטת מקדמי ההמרה הנוכחית שגויה חברתית. הצעת חוק זו נועדה לתקן את העיוות שנוצר, ולחייב את קרנות הפנסיה לפעול כפי שנהוג במרבית מדינות העולם המערבי – חישוב מקדם ההמרה על פי תוחלת החיים הממוצעת באוכלוסייה, ללא הבחנה מגדרית. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2977/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בשבט התשע"ח – 22.1.18 הוספת סעיף 33א 1. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005, אחרי סעיף 33 יבוא: בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005, אחרי סעיף 33 יבוא: בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005, אחרי סעיף 33 יבוא: "חישוב מקדם ההמרה 33א. בחישוב מקדם ההמרה לקצבה לעמית תביא בחשבון חברה מנהלת, בין היתר, את תוחלת החיים הממוצעת באוכלוסייה, ללא הבחנה מגדרית."